אנחנו ממ ש לא משלמים כאלה סכומים

אבל גם גרים במקום שמאפשר

ובכל מקרה מתנה הז מתנה הז לא כשי לממן את הארוע

זה לא חתונה..

ופה נגיד עושים מן קומבינה כזאת עם טבח לש קייטרינג שמבשל באופן פרטי

אנחנו קונים את המוצרים ולו משלמים לפי שעות בישול

וזה יוצא ממממש זול

אבל באמת תלוי איפה גרים

גם למי שמקובל

פשוט לא מביאה מכסף שאין לי

ואין לי תקציב למתנות..

בטח לא במאות שקלים

לחברות טובות וכדומה בחתונות הבאתי מתנה

או לאחיות וגיסות בארועים

ואני לא ציפיתי מעולם שיתנו לי

עישתי חתונה מאוד פשוטה- מתוך אותו אידאל

אבל באמת יודעת שבחברות מסוימות הנורמות מאוד מבוססות ולא קל לא לעמוד בהן

ולכן מבינה את המורכבות💖

ובכל זאת חושבת שכל אחד יבחר לפי הרצון והיכולת יחד

לא ידעתי שהדבר הזה קיים.
 

קיבלנו לחתןנה

סט סכו"ם

נטלה מעוצבת

3 מגבות

סט כלי מטבח מהסטוק
 

לי זה היה ממש ממש מוזר.

מאנונימי כי הנטלה המעוצבת זאת בדיחה משפחתית שלנו.

לא זכינו לראות אותה והתקשרו אלינו אחרי החתונה לומר ששכחנו נטלה באולם. לא הבנתי מה הם רוצים.

וברובן השתמשנו ומשתמשים בחלקם גם הרבה שנים אחרי....

סירים פשוטים ששמרתי לפסח

סכין ללחם לשבת

כיסוי למצות שעד היום בשימוש....

סכום בשרי וסכום חלבי די פשוטים אבל היו אחלה לשנים הראשונות (מן הסתם הוספתי מאז סכו''מים אבל גם הישנים בשימוש)

בלנדר יד שעבד כמה שנים

מגבות וכד'

שמיכות ממש טובות

עוד כל מני דברים למטבח שעזרו לנו להתחלה

לא רואה מה לא טוב במתנות....

גם כי רגילה שמביאים כסף לחתונה ולא מתנות.

וגם כי בדרך כלל בחתונה כבר הבית מאובזר לגמרי אז נטלה, סכום, מגבות או בלנדר זה דברים שכבר היו בבית.

לווארט/חינה מביאים מתנות כאלה, לא לחתונה.

אבל זה עניין של סגנון ונורמה.

אצל בעלי בישוב זה מקובל מאוד.

אבל מהצד שלי זה ממש לא מקובל.

לבעלי זה היה ברור ולא מוזר.

אני לא הבנתי מה היציאה.

כי חיכינו לראות מה יביאו לנו

או שאנשים אמרו לנו שיביאו לנו

אצלנו את המתנות האלה מביאים בווארט ולכן בחתונה כבר הבית מאובזר.

כשיודעים שיש סיכוי לקבל דברים בחתונה אז כנראה מתארגנים אחרת.

צחקנו שזאת מתנה הכי יוקרתית

הכסף נגמר מזמן

הכלים כבר נשברו

המצעים התבלו.ורק היא נשארה אחרונת המתנות🫢😃

אבל ב"ה יש הרבה...

בשל משפחה זה תלוי, אצל חלק קונים מתנה יפה ואצל אחרים שמים סכום לא בשמים (תלוי לפי הציון של בעל השמחה)

גג קשקוש משילב

והבריתות בדרכ במסעדות או מלונות🙄

בהנחה שמנה באמת עולה לו 100₪

ובהנחה שהכל כלול במנה הזו.. יש כאלה שקונים בנפרד חדפ, שתייה ומלצרים.

יש גם מחיר לאולם/מקום..

בקיצור 150₪ לדעתי יפה ומכובד

אם הוא ממש רוצה לפרגן אז 200₪

זה 50₪ של שלום בית, לדעתי שווים את זה. 

אני מביאה 200 אם זאת חברה טובה אז יותר.

בעלי יכול להביא גם 400 לחבר לא הכי טוב לדעתי זה מוגזם אבל אני לא מתערבת רק אומרת לו את דעתי ונותנת לו להחליט לבד בסוף הוא מכיר את המנטליות בחברה שלו יותר ממני.

ועוד פחות מחתונה

כל אחד לפי הסכומים שנוהג

אנחנו שמים לחתונה 300-350

בר מצוה 250-300

ברית 200-250

זה לחברים

לפעמים למשפחה או חברים ממש טובים שמים קצת יותר

תלוי בקרבה

אנחנו מביאים כדי לתת מתנה, אצלנו המינימום זה 200 (לכל אירוע) אם אחד מאיתנו מגיע.

לברית לפעמים עדיף להביא מתנה ויוצא יותר זול אבל הטרחה שלי ללכת ולקנות לא שווה את החסכון....

אנחנו שמים 200 למרות שברוב האירועים אנחנו רק שותים מים/קולה כי זה לא בהכשר שלנו.

ובכל מקרה, לבעלי אני לא מתערבת כמה הוא שם.

הוא שם כמה שמחליט ואני סומכת על שיקול דעתו, כמו שהוא לא מתערב כמה אני שמה לחברות שלי.

גם אם עברו שנים מאז

במקרה שלכם זה אפילו קל כפליים כי הוא אפילו לא כיבד ולא הביא מתנה

אז אפילו 100₪ זה טוב

בזכותכן הורדתי אותו ל300₪ בדרכי שלום חח

המקום שאנחנו גרים פה והקהילה יש פה רף גבוה אז זה גם שיקול…

ואהבתי את מה שאמרתן כמה פעמים על לאפשר, שלום בית וכולי.

אני הייתי שמה 200 אם הייתי הולכת לבד.

אבל אם זה חשוב לו, העיקר שהגעתם לעמק השווה. 

המשפחה של בעלי גם עם רף גבוה, וזה סכום שקיבלנו מבן משפחה שהגיע לבד... לא חבר.

אז בטח שלא יותר מזה.

מרגישה צורך לאזן את התגובות🙈

(בחתונה חברים טובים שלנו שבאו לבד שמו בסביבות ה600₪+)

גם אצלנו שמים סכומים כאלה בחתונה

(ואני שונאת את זה)

ברור ששונה חתונה וברית.

אבל חברים טובים שמים גם 300/400 בברית..

אצל אח שלי לדוגמא חברים טובים שלו הביאו מעל 1000₪ בחתונה.

כל אחד והחברים שלו..

מכובדת ויפה, אבל שהייתה במבצע בחנות אז יצאה מחיר נח(משהו כמו 70)

לברית מקובל להביא מתנה ולא רק כסף כמו לחתונה, ולכן זה פתרון טוב ונעים..

שכשאנחנו הולכים לאירוע לבד- מי שהולך אחראי להחליט כמה כסף 'נכון' לו לתת.

הוא יכול להתייעץ עם השני אם הוא מתלבט וכו

כמו שהוא יכול להתייעץ עם חבר..

אבל למרות שהכסף שלנו משותף כמובן, ולמרות שכמובן שיש לנו מה לעשות עם הכסף- ההחלטה של כמה לשים היא של מי שהולך והוא בסופו של דבר הכי יודע כמה נעים לו לתת...

אצלנו ממש לא מקובל להביא מתנה, לא לברית לא לחתונה וגם לא לבר מצווה.

כנסת*

או הפרשת חלה..

אירועים שאין באמת מנות שצריך לכסות

שזה הנורמות

הארוע הוא שלי

השמחה היא שלי

האורחים כדי שישמחו איתי יחד

והאוכל כדי לפנק אותם

מתנה או כסף אם יביאו מבחינתי זה כדי להביע אהבה ושמחה

ולכן כל מתנה וכל סכום מתקבל בברכה ובהערכה ולא מובן מאליו

גם מתנה ב20שח

וגם מי שלא הביא כלום וטרח ופינה זמן וויתר על עבודה או טרח לחפש בייביסיטר לילדים וכו

כמה משמח שהגיע!! כמה מוערך!!!

זהו

אני לא כותבת לך אישית כמובן

זה נורמות מוכרות בכללי

אבל אני ממש נהיית עצובה מזה

ואישית גם לא מתנהלת ככה

ולא מעניין אותי מה חושבים עלי .. וגם לא חיה בחברה כזאת

אבל מעניין אם יש דרך לשנות נורמות בכללי

וחושבת שבציבור שאני בו זה פחות קיים העניין הזה. לחתונה שלי היו כמה חברים שאספו יחד כסף, כל אחד שם 20₪ וזה ממש היה נראה לי יפה שהם הביאו משהו, כי בכל זאת היו בצבא או לא עבדו באותה תקופה. אבל כשהולכת לחתונה חילונית או אפילו דתית אבל עירונית זה פשוט ברור שמינימום 400 שח לבנאדם (!!) וצריכה להתיישר לסטנדרט...

מזל שאין לי הרבה חתונות כאלה

כמובן שאם אהיה מוזמנת לאירוע גרנדיוזי אז לא אביא מתנה של 500₪ , אני לא אשמה שהגזימו

אבל כן מרגישה שצריך לכסות את המנה שאכלנו או לפחות להביא סכום זהה למה שהביאו לנו באירועים שלנו כדי שיצא שהחזרנו להם..

אלה נורמות שאפשר להבין מה עומד מאחוריהן..

אנשים מארגנים אירוע שלרוב לא יהיה פחות מ10 אלף, (תלוי באירוע כמובן) , אז אם כל האורחים יגיעו בידיים ריקות מהסיבה שהם באים רק לשמח וזה שפינו מזמנם צריך להגיד תודה- זו גישה מוטעת לדעתי, כי המארגנים אמנם הוציאו הרבה כדי לשמוח ולשמח (במקרה של בר מצווה נגיד)   , אבל הכסף הגדול היה על המנות, שיהיה אוכל טוב לאורחים..

אם אף אחד לא היה מביא מתנה אז כולם היו במינוס

דווקא להפך. אם כולם מביאים מתנה או כסף רק כדי לשמוח עם בעלי השמחה ובעלי השמחה יודעים את זה, אז מראש אנשים יתכננו ארועים בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם.

אצלנו זה מאוד מקובל לתת מתנות ואם נותנים כסף זה סכומים נמוכים, פרט למשפחה קרובה. אף אחד במשפחה לא בונה על מתנות כדי לכסות כלום. את האורחים מזמינים בתור אורחים ולא בתור מקור הכנסה (סליחה אם הניסוח יצא לא טוב). את כל המתנות/כסף מעבירים לילד של השמחה ולא להורים שממנו, כך שגם אם מישהו מנסה "לכסות מנה" זה לא באמת מכסה...

את הארועים מממנים עם חסכונות. ברגע שהילד נולד פותחים חיסכון עבור בר/בת מצווה וחתונה 

ככה, לא בהכרח מה שעושים, למרות שזו התארגנות כלכלית מעולה

אני יודעת על הרבה שלקחו הלוואות כדי לארגן אירועים, בגלל שכלכלית לא יכולים לעמוד בזה.

וזה באמת לא נשמע טוב אבל האורחים באמת מקור הכנסה על הדרך , לא משהו שהמארחים מצהירים, אלא משהו שהאורחים צריכים לדעת חח

ואני אבהיר משהו- הלוואי שהייתי מסכימה עם העובדה שצריך להביא כמה שאפשר, הלוואי.

הרבה פעמים נאלצתי להביא סכומים שגבוהים לנו רק כי המארח היה אצלנו והביא כזה סכום, ופחות מתאפשר לנו להביא סכום גדול, אבל אי אפשר מוסרית להביא פחות.

ולפעמים העדפתי לא לבוא בכלל ולהביא פחות, כי לא צריך לכסות מנה שאכלתי ונהנתי ממנה . אבל עדיין להביא מתנה כי המארח הביא לי..

בחתונה שלנו למשל   , בעלי הזמין "משמחים" שהם באמת עושים שמח גדול בחופה ובכלל, ורובם היו נטולי יכולת כלכלית,  בידיעה שלא יביאו מתנה בכלל, והןא אירגן להם מנות במיוחד עבורם, מנות שלא נפסיד כלכלית אבל גם לכבד אותם במנות טובות ומכבדות אבל הרבה יותר זולות (לדוגמה חמגשית ב50₪ למשמח, במקום 210₪ לשאר המוזמנים)

מצ"ב שאת מעדיפה לא להגיע לאירוע ולשמוח איתם כי אין לך כסף לכסות מנה.

מקבלים הזמנה מקבלים קנס.

זה הזוי...

בעיני יש אווירה הרבה יותר נעימה כשזה לא קנס

שכל אחד עושה כפי יכולתו

יש אווירה יותר פשוטה ונעימה

אין צורך להרשים אף אחד.

הכל בסדר גם עם האוכל לא ברמה מי יודע מה....

אין חשבונות של כמה הוא הביא לי וכו

.. הכל הרבה יותר נקי ונעים בלב.

מודעת לזה שיש תרבויות שקשה לעשות שינוי כזה.

אבל שווה לחתור לשם 

ואני נמצאת בסביבה שכולם כאלה,

ודווקא בגלל זה אני מביאה בהתאם למה שהביאו לי, שזה בטוח פחות ממה שהייתי מביאה אם הייתי שואלת משפחה/חברים שבאים גם

זולים ופשוטים יותר

משו יכול להשתנות במשוואה של הקשר שלך לאירועים.

אנשים יבינו שאת לא באותה סצנה איתם

אשתף אותך שמרוב שלא אהבתי את הקטע של אירוע, מוזמנים, לחץ וכו- רציתי להתחתן ברבנות, ואמא שלי סרבה בתוקף.

ברית עשינו באולם מאוד צנוע עם אוכל מכבד

נכון?

גם זכור לי שהתחתנו יחסית באותה תקופה

בית כנסת

חצר

וכו

כי הם מביאים בדרכ 100/120₪ גג גג, ןגם עושים אירועים מאוד צנועים, אז באמת כיף לבוא

כי זה הדדי- אני מביאה כמו שהביאו לי ולא מרגישה מצפון על זה כי המנות בהתאם, ולא כואב בכיס 

אלה האנשים שבאמת באים לשמח ולשמוח. אז מה אם הם לא מביאים כסף?

כשאני באתי לחתונות שארגנו מנות משמחים זה היה מאוד לא נעים. 

גם אני חושבת ככה וגם הרבה חברות שלי

ואם אנשים יהיו במינוס בגלל אירוע שהם עושים שיחשבו טוב איך לעשות את האירוע ככה שלא יהיו תלויים בנדיבותם שח אנשים אחרים

אם היית יודעת שאין לך איך לכסות אותו בכלל?

משפחה קרובה בלבד

אוכל פשוט פשוט בעלות שאני מסוגלת להחזיר בקלות בעצמי

כי הז לא רק ארועים

זה בעיני קשור בכללי לתפיסת עולם

מבחינתי חלק מהערכים שאני מאמינה בהם זה צניעות

לא רק בלבוש

ארוע מפואר כמו עוגת יומלדת מטורפת או חגיגת יומולדת מנקרת עיניים-

זה הפך הערכים לשי

גם אם היה לי כסף

לא היתי משקיעה בשום דבר שמזין א הצורך הטבעי שקיים בתוכנו של לעשות רושם, של רצון ישעריכו אותי מתוך סממן חיצוני

הז מבחינתי מאכיל חלק פנימי שלא רוצה להעצים אותו

הוא קיים! זה טבעי. בכולנו

אבל כל הנורמות האלו

מייצרות חברה מאוד חומרנית ומאוד תלויה בערך העתמי שלה בסממנים חיצוניים

עצם זה שאם לא אפיק ארוע ברמה כלשהי יעריכו פחות או ירימו גבה וכו

זה מעוות בעיני

אני ב''ה גם לא חיה בחברה כזאת

וזה לא מקרי כי לא היתי מסוגלת להכיל את זה

כשעשינו ארועים עשינו לפי מה שמרגיש לנו שיהיה נעים לאורחים

שהאוכל יהיה טעים ובכמות מכבדת

כיף לי להלביש את הילדות בשמלות יפות אבל בתקציב שלנו ויבורך עלי אקספרס שמאפשר לכולם (ושיין כשיעשו תושבה😉)

גם בחתונה לשנו התנהלנו ככה

לא אומרת שצריך שהכל יהיה מכוער ואוכל פלסטיק כי מה חשוב גמשיות

ממש ממש לא

בודאי זה מרחיב את הדעת

זה משמח!!!

וגם אני בחתונה לא הסכמתי לחברים לתת אוכל לא מכבד

הדבר היחיד שהסכמתי היה שיהיה להם בופה ולא מלצרים כי זה הוזיל משמעותית..והיו לנו מלאאא חברים

אבל יש גבול פנימי

מעבר לכסף

שבעיני אם מודעים אליו בחיים

מזהים אותו

איפה

אני נפעלת כדי לעשות רושם

ואיפה כדי לשמח את עצמי ואת האורחים באמת

כנות עצמית

כשמחוייבים לנורמות החוש הזה מתנוון

פשוט נכנסים למערכת התחשבנות

כמה הוא הביא

כמה אחרים מביאים

כמה הביאו לי

באים לבד או ביחד

מה עלות המנה באולם הזה או אחר

וכו וכו

ולפעמים כמו תשואר גם לא מגיעים כי אין תקציב לרף הגבוה

אני לא מאמינה בזה

ולא מעודדת יישור קו כזה

נכון צריך אומץ

אבל קודם צריך שינוי תודעתי

באמת הלוואי והיה אפשר לגייס את התקשורת לעורר את הדעת על ערכים אחרים שנאבדים מתוך נורמות חיצוניות כאלה

הלוואי

אין לי פתרון

אבל בעיני זה שיקול מאוד מרכזי לאיזה חברה להשתייך

כי שוב

זה לא מתבטא רק שם

בחברה שזה הנורמות

או שזה הנורמות במשפחה

זה ממממש לא אומר שאין לה חיבור לערכים או לצנייות או לכבוד פנימי וכדומה

ממש מממש לא

אני בעיקר מרגישה צורך להעלות את זה לדיון חברתי כדי לחשוב מה יכל לשנות את הלופ שנכנסנו אליו מתוך הז

ואיך אפשר לעורר תודעה של שינוי שם

לא חלילה כשיפוטיות לאף אחד בכלללל

וסליחה אם זה נמשע אחרת ממ שלא התכוונתי

אצלנו מאוד צנועות כמו שציינתי ובאמת הרבה יותר נוח ופחות כואב בכיס כשיש להם אירועים

ויש משפחות שיותר אוהבות להשקיע, בין אם כי הם יכולים ובין אם הם רוצים להשקיע לילדים שלהם כי זה מה שהדור דורש לצערנו ..

וזה גם חברות, שהן מאוד צנועות, לא עושות אירועים,  ואפילו היו מקרים שהן עשו ברית בבית כנסת והזמינו רק 10 גברים וזהו.

אבל יש גם כאלה , שאני בתוכן, שעשינו ברית במקום קטן ומוצנע והזמנו את המשפחה שישמחו איתנו.

בלי אורות ורעשים, בלי בלונים ותפאורה. רק דאגנו למקום, מוהל ואוכל מכבד. ולמרות זאת, זוג צעיר לא יכול לעמוד בזה אם היתה רק הוצאה על האירוע הצנוע הזו. אז גם אם הביאו מתנה כל אחד של 100₪ זה כיסה.

זה לא חייב להיות קיצוני שאם אני עושה ברית עם משפחה, ולא עושה ברית בבית שלי ומזמינה פיצה לכולם - אז אני פחות צנועה מהם. פשוט מחפשים לשמוח במה שאפשר,

כי חס ושלום כשקורה אסון ומישהו נפטר, להבדיל, אז גם לא חוסכים, זה בלתי נמנע..

אז שנוציא רק על דברים שמחים אמן

אני ממש זוכרת שבווארט שלנו היה לנו חשוב להגיד להורים שאין לנו ציפיה לקבל מהם שקל.

אם יחליטו לתת- נשמח

אבל ממש לא מצפים

ובאמת- כל ספק שלקחנו - לקחנו בחשבון שיש לנו את היכולת הכלכלית לעמוד בזה (נתון חשוב- התחתנו מעל גיל 30 והיו לנו חסכונות..)

בעיקר התנהלנו לפי תקציב

(שכן... ההורים כן אמרו מראש את הסכום שהם רוצים לתת לנו והוא נכלל בתקציב..  אבל אם לא היו נותנים- החתונה היתה מתוכננת בהתאם)

וככה מאז כל האירועים שעשינו (2 בריתות עד כה... )

לא מצליחה להבין איך מתחייבים להוצאה כספית בלי שיש את היכולת לכסות אותה.

לגבי אירועים באופן כללי-

הלוואי והקורונה היתה עושה פה שינוי יותר משמעותי... האירועים היו הרבה יותר צנועים מומצומצמים

עד היום לא מבינה איך חתונות הגיעו ל500 איש ומעלה????

התחתנתי בגיל 18

בלי עזרה מההורים לא שלי ולא שלו לקחנו הכל יחסית צנןע ופשוט וכן מאוד ציפינו שהמשתנות יכסו והם אכן כיסו

אם כרגע המצב הכלכלי של זוג לא משהו מסיבה מסוימת

ויש בר מצווה או ברית או חתונה

בפועל אין מאיפה להוציא

אבל צריך

אז נכון יש להתאים את זה ליכולת כמה שניתן

אבל זה עדיין לקחת על עצמך אלפי שקלים שאין כרגע

ונגיד ברית או בר מצווה באמת איכשהו אפשר לצמצם ממש

אבל בחתונה יש עוד צד..אז זה מורכב יותר וגם סדר גודל של הוצאות גדול יותר

קיצר זה קורה

ואין המון ברירות

והלוואות ואפשר בסוף להסתדר ולצמצם פער

אבל זה בהחלט תרחיש מציאותי

אין מה לא להבין

לא כולם באותו מצב כלכלי

ואגב אני מדברת על ארועים צנועים ופשוטים

אבל עדיין עולים כסף

לא לסמוך על כיסוי מנה

זה נראה כאילו את בגישה שלי, שגם אם מצטנעים באירוע אז נשארים עם חובות והלוואות

ואז במצב כזה באמת זה מסתדר עם האורחים כאשר הם מכסים מנה, או לפחות מביאים מתנה כלשהי..

כי תחשבו על מצב שיש כמה חתונות או בריתות/ בר מצוות...

זה לא ילד אחד בודד למשפחה 

למה שבגלל שהם בחרו להביא כמה ילדים לי יעלה המון כסף?

תחשבי על מצב שיש לי בחודש אחד חתונה של בת דודה, בר מצווה אצל חברה וברית של אחיין

אז אני אמורה בחודש כזה להוציא יותר מ1000 ש"ח על מתנות?

לפי גודל המשפחה שלי וסדר גודל של מתנות שאת מתארת,

אני אמורה להוסיף לתקציב השנתי שלי 15,000 ש"ח חופשי למתנות

לא מתאים לי,

כשאני עושה שמחה - אני מארחת את האורחים שלי,

וכמו שלא לקחתי כסף מהאורחים שבאו אליי לשבת על העוף והמזגן והמים במקלחת

וכמו שבחודש שנהיה יותר לחוצים כלכלית אני לא אזמין משפחה גדולה לשבת כי בשבילי זו תוספת הוצאה שכרגע אין לי, ואם ממש בא לי אורחים - אולי אזמין זוג צעיר ולא משפחה של 10 נפשות,

או שאזמין אורחים אבל אגיש עוף ולא בשרבקר - כי זה מה שהתקציב מאפשר

ככה כשבאים אלי אורחים לשמחה, אני מארחת אותם, לא גובה מבם כסף, אני לא מסעדה

אני מזמינה מס' אורחים שאני יכולה לארח

ומגישה להם אוכל שיש לי כסף לשלם עליו (או שחסכתי את הכסף או שאני אקח הלוואה ואשלם בתשלומים- לא משנה, זו הוצאה שלי)

ומארחת אותם באולם שיש לי כסף לשלם עליו

וכשאני יוצאת למסעדה ומשלמת מאות שקלים - אני מעדיפה לבחור בעצמי את סגנון האוכל

לבחור את העיתוי והמקום

ואת רמת המחיר שאני מוכנה לשלם.

500 מוזמנים.. אין פה אלפי שקלים שצריך לכסות.

ועדיין, גם כשמתארחים, יש עניין לבוא עם משהו קטן כמו פרחים לבעלת הבית או עוגה..

לא באה בידיים ריקות לחמותי למשל..

תחשבי שיש כמה חתונות/בריתות/בר מצוות שכל אורח צריך לממן במקום רק את שלו.

אם לדוגמא אנחנו 5 אחים עם 5 ילדים לכל אחד. זה 5 בר/בת מצוות שצריך להתכונן אליהן מראש (יש 12 שנה לפחות, זה לא בא בהפתעה). או 25 ארועים שצריך לממן באופן חלקי, שיכולים להיות בזמנים שפחות מתאים לי כלכלית ובסכומים גבוהים ממה שאני הייתי רוצה להוציא כי אחי החליט להזמין קייטרינג יקר.

את גם מביאה סכום עבור כל אחד מבני המשפחה? כלומר 200 אם את הולכת לבד ונניח 900 אם הולכים כל המשפחה(200 למבוגר, 100 לילד)? כי אם כן עלול להיות מצב שמי שיש לו ילדים גדולים יותר יקבל פחות ויצטרך לשלם יותר.

ומה אם יש לי רק ילד אחד? למה שאצטרך לממן 21 ארועים במקום 1?

ולכן לרוב אנחנו הולכים בנפרד לאירועים, אלא אם כן מדובר בקרוב של בעלי שגם אני בקשר עם המשפחה.. ואז נבוא שנינו ונביא מתנה בהתאם

לגבי מימון 21 אירועים כשיש לך ילד אחד,

זה מצב נתון. אם ברוך ה' יש הרבה אירועים למשפחה אני לא אתחשבן איתם שלא יהיה אירוע מהצד שלי עד שהילד יחגוג בר מצווה ולכן לא אביא מתנה לאף אחד..

שורה תחתונה- אני לא אגיע לאירוע בידיים ריקות, בין אם מתנה ובין אם כסף.

ולצערי, גם אם לא אפשרי לי כלכלית אביא מתנה, פשוט לא אגיע ואז אוכל להביא פחות ממה שהביאו לי.

מה שמקובל מסביב

מצחיק להתווכח על זה מרוב שזה שונה

זה כמעט כמו להתווכח על מנהגים בין עדות/ מגזרים...

יתנו מתנות כמה שהם רוצים וכמה שמקובל

לדבר על זה כאילו זו חובה כי אם אם לא אשלם על המתנה שלי - אוי ואבוי ובעל השמחה ישאר בחובות - בעיני זה ענין אחר.

להפוך את זה לאידיאל..., לעשות אירועים מפוארים ולבכות שחייבים לכסות לי את המנה כי יש לי כמה ילדים? אולי שאני אשלם לאחותי קופת חולים כי יש לה יותר ילדים ממני והיא מרויחה פחות ממני?

שימי לב שבתחילת השרשור הרבה נשים ענו כמה כסף הן נותנות מתנה, רוב הנשים לא אמרו שהן לא נותנות

מה שמקפיץ פה נשים זה שמכניסים את ענין המתנות לאידיאל ולחובה

יש לי חברות שבסגנון של המשפחה שלהן נותנות מתנות של כסף

באתי לשמחות שלהן ושמחתי איתן בלב שמח בלי לשלם על המנה שלי

ואני יודעת בוודאות שהן שמחו שבאתי, שאני לא היחידה שלא "מכסה" את המנה שלה

ושהן העדיפו שאשמח בשמחתן ואירחו אותו בשמחה

בחברה בה את נמצאת...

אצלנו זה ממש לא מקובל אבל מכירה מקרוב אנשים שכן-

אם הם לא יתנו אוי ואבוי וכן- הם בונים על זה כשמארגנים אירוע...

אני יכולה להיות נגד זה עד מחר,

אבל אין איך לשנות נורמות של חברה...

אבל נכון

צריך לרצות

ברגע שאני אומרת 'אני לא חלק מהמשחק הזה' ומוכנה גם לשאת בהשלכות

לצד השני לא תהיה ברירה אלא לקבל את זה

יכול להיות שיהיה בדרך 'אוי ואבוי'

בעצם התפיסה שעומדת בבסיס ההתנהלות הזו היא שהמתנה שנותנים באירוע היא סוג של 'הלוואה', שבעל האירוע 'פורע' כשהוא מגיע בחזרה לאירוע שלנו.

בעצם, אם כולם מתנהלים ככה, אז זה אומר שה'תשלום' על אירועים של אחרים באמצעות המתנות שנותנים להם, עומד במקום הצורך לחסוך לאירועים הפרטיים שלנו כמשפחה.

כל פעם שהולכים לאירוע, זה סוג של חיסכון לאירועים שלנו. ואז כל פעם סכום 'קטן' (יחסית להפקה אירוע שלם), וכשמגיע האירוע שלנו - כולם מחזירים לנו בחזרה וככה אנחנו לא צריכים לממן על חשבוננו אירוע שצריך מאיתנו הוצאה גדולה בבת אחת, כי כבר 'שילמנו' על זה בתשלומים...

אבל באמת יש בעיה בשיטה הזו, שבאופן הזה צריך לתת לאחרים לפי הסטנדרטים שהם קבעו, שהם לפעמים מחירים הרבה יותר גבוהים ממה שהיינו מוציאים אם הבחירה היתה לגמרי בידינו.

ויש פה גם חוסר סימטריה כשלמשפחות שונות יש מספר ילדים שונה, ואז ה'החזר' לא תואם את ה'הלוואה'.

באופן אישי, אני מתחברת לגישה שכתבו פה על כך שיותר נעים לי לחסוך לאירועים שלי בעצמי ולא לצפות למתנות אלא רק לשמוח במי שטורח להגיע. וגם כשאני מגיעה, אני נותנת לפי היכולת שלי בלי לחשב איך לכסות את המנה שקיבלתי (ב"ה רוב הסביבה שלנו גם בראש הזה, אז זה יוצא בסדר...)

הרבה פעמים מי שמממן את האירוע זה לא מי שמקבל את המתנות (למשל בחתונות ולפעמים בבר/בת מצוות).

וככה יוצא שלא רק שההורים מממנים את האירוע של הילד שלהם, הם צריכים גם לממן (בתשלומים) את הארועים של הילדים של החברים שלהם.

אז בכלל כל מה שכתבתי לא רלוונטי.

ומסכימה איתך שבמקרה כזה זה הכי אבסורדי...

אני מזמינה אורחים להשתתף בשמחתי

שמחה בכל מי שמגיע

ולא מצפה לשקל

את הכסף מחשבנת מול עצמי ללא תלות שאולי יכסו

והגבתי קודם רק על המשפט שמישהי כתבה- שלא מבין איך מוציאים הוצאה  על ארןע אם אין תקציב

שום אירוע הוא לא הפתעה...

לחלק יש תשעה חודשים להתכונן

לחלק 13 שנה

ואפילו 20 שנה.

כן. זה עולה כסף- אבל נתנהלות כלכלית נכונה מתחילה בתכנון מקדים

הברית של הגדול עלתה לנו 5000 שקל... היה אירוע של 70 איש עם קייטרינג בבית כנסת, מכובד מאוד

אפשר גם להפיק ברית בהרבה הרבה פחות

אם אין לזוג אפשרות לעמוד בשום צורה בהוצאה שכזו (וזה יכול להיות גם בהלוואה) אז נשאלת השאלה מאיפה יהיה לו את היכולת לגדל את הילד...

אני ממש זוכרת ששמעתי פעם הרצאה של מדריך פעמונים שדיבר על התירוץ ' החודש היתה לנו הוצאה בלתי צפויה' ואז כשהוא מנסה לברר מה זה? לרוב זה דברים כמו טסט לרכב, ספרי לימוד באוגוסט, חגים וכו... שום דבר מזה הוא לא 'לא צפוי' לרוב זה פשוט בגלל שלא נערכו לזה- למרות שידעו שנה מראש שזה יגיע.

למעט הוצאות בריאות בלתי צפויות- שגם להם אפשר להיערך מראש עם חסכון ל'הוצאות בלתי צפויות' אין כמעט דבר כזה הוצאה בלתי צפויה.

תרבות ה'יהיה בסדר' היא רעה חולה בחברה הישראלית

הלוואי והיה פה חינוך לכלכלה נבונה כבר בתיכון

כי נכון

כשהפרנסה היא בראש סדרי העדיפויות א זמתנהלים נכון כלכלית וחוסכים

ועובדים בעבודות מכניסות

וכו

אבל כשיש בראש הסדר עדיפויות דברים אחרים שבתקופה הנוכחית יותר חשובים לנו כזוג אנו בוחרים בהם במודע..

נגיד זוג שרוצים כמה שנות אברכות

או מיהשי שרוצה להיות עם הילדים בעיקר בבית בשנה הראשונה

או רצון ללמוד מקצוע פחות רווחי שחשוב להם

או לגור במקום יקר בשביל שליחות

וכו וכו

אז כן היכולת לחסוך ולהשתכר מספיק עלולה להפגע

יכולה להגיד שהיו לי תקופות שבחרתי בזה במודע ובהבנה לזה שיהיו לנו פחות אמצעים.והז מה נשכון לנו כי כך וכך

כלכלה נכונה זה חשוב ואני מבינה ומסכימה עם דבריך

אבל זה לא הכל

ומותר לבחור גם להחסיר שם

לא מדברת על להגיע לרחוב ולחובות ענק וכדומה

וזה גם לא אידאל כמובן

אני בעד חשיבה חכמה וחסכון וראיה קדימה

אבל יודעת גם שלכל אחד מסלול אחר

והתמודדויות שונות

וזה בסדר

אני ממש נגד לצפות שיממנו לי שקל

ועוהש ארועים ללא כל ציפיה או קשר לאף אחד אחר

גם החתונה שלנו היתה נטו לפי היכולות- מאידאל

בפשטות אבל מכובד

ובשמחה

בוחרת ככה לפעמים

(לא תמיד אגב)

אבל לגמרי מסכימה עם הלקחת אחריות על התוצאות

על פני שפע כלכלי

אבל בתנאי שמודעים למחיר ולוקחים אותו בחשבון

וכשזה מגיע על חשבון הציבור

המשפחה

או צרכים בסיסיים של הילדים

זה כבר בעיה

לא צריך תמיד לרדוף אחרי הכסף

ממש לא

אבל כן צריך לעשות בחירות אחראיות

בלי אבל

לגמרי מסכימה איתך

בעיניי היא להוציא פחות מההכנסה.

אם מוציאים יותר מההכנסה, נכנסים לחובות ונמצאים בתחושה של חסר תמידי.

אם נמצאים תקופה ארוכה בהתנהלות כלכלית לא נכונה (לא משנה מה הסיבה) יכולים להיכנס ללופ של חובות וחסר ולעיתים לא מצליחים לצאת ממנו, ככה שהמחיר עלול להיות גבוה ולהשפיע הרבה יותר ממה שנדמה.

עד עכשיו דיברתי בכובע של בעלת האירוע

ועכשיו בכובע של המוזמנת

אני אוהבת לתת לאהובים שלי...

מכל הלב

באמת באמת

אם יש לי את היכולת לפנק מישהו- זה ממש ממלא אותי

זה לא מסתכם רק בצק לאירועים

אני אוהבת לעזור עוד בשלב ההכנות

אם זה ביעוץ לגבי עיצוב, עזרה מול ספקים, תסרוקות לאירועים- מה שאני יכולה

אבל זה בדיוק הענין- מה שאני יכולה

יש לי אחריות כלפי הבית שלי, הילדים שלי

ואני לא יכולה להרשות לעצמי לתת מעבר ליכולת שלי

גם כלכלית וגם פיזית

זה הכל מתחיל ונגמר במילה אחריות

הן כמזמינה

והן כמוזמנת

ממש ללמוד ממך!

לי מאוד קשה לממן מנות (נפשית. כלכלית ב"ה בדרכ לא)

אני יותר אוהבת לקנות מתנה מהלב ועם מחשבה. בצד מסויים של המשפחה ממש בונים על זה שהאורחין יממנו את האירוע וממש קשה לי עם זה.

גם אני מארגנת אירועים בהתאם למצב הכלכלי שלי.

אגב מאמינה שגם אם היה לי יותר כסף הייתי מעדיפה אירועים פשוטים..

אני לא מביאה כסף אף פעם!!

לפעמים מתנה וגם זה לא תמיד.

אני מפנה מהזמן שלי משקיעה דלק בייביסיטר ערב חופשי... לבוא ולשמוח איתם.

אפשר להגיע עם מתנה, אבל בלי להתחשבן ולבדוק בהיסטוריה מי הביא לי כמה...

ממש מעצבן אותי הגישה הזאת 

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר