לפעמים אין ברירה אלא לסיים בהסתכלות ולהוציא אחת אחת. אחרת הן יחזרו שוב עוד כמה ימים.

ותשימי חומר נוגד כינים בנתיים. הדרין וכד'.

וכן לפעמים יש מתקפות פתע, זה יכול לקרות בכמה ימים בודדים הן מתרבות ממש מהר 

מקווה שזה מאחוריי

נבדוק מחר שוב 

אם עוברים על כל הראש לא יוצא כלום.

אחר כך מסרקת כל יום למשך שבוע וזהו זה אמור להספיק.

סירקנו את כל הראש הקטן שלו ואין כלום

בינתיים כבר הלך לישון

נמשיך מחר שוב

שה' יעזור פשוט מכה

תזרקי מחר שוב, ככה כמה ימים, לראות שלא פספסת משהו, לפעמים כשביצים רק נולדות, הן כל כך קטנות שהמסרק לא תופס אותם.

אני הייתי מסרקת לילדים כל יום, כשגרה, כמו שיש אחרי מקלחת ניגוב, סירוק , ייבוש אזניים , יש גם מסרק סמיך.. מלא פעמים תפסתי ככה כינים גדולות ושמנמנות שבדיוק קפצו לביקור

מגרד לי כל הגוף מזה

כבר התקלחתי והקאתי מהגועל

היה לי בילדות המון המון כינים, תמיד

ואין - אני לא יכולה לחשוב על זה שיש לבן שלי. לא בא בחשבון מבחינתי

וזה שילד נדבק ככה בשניות, זה מכניס אותי לסטרס.

מחרפן אותי

לא יודעת איך להסביר את זה

מדברים איתי על כינים ועולה לי הדופק

בעלי מזה איסניסט

אני מרגישה צורך הכי לחבק את הבן שלי בתקופה הזאת, מאין לשמור עליו ולהגן מ הקושי שהיה לי בילדות

ובעלי מנגד יש לי תחושה שהוא מתרחק, כזה סוג מגעיל אותו

יש לנו כל ערב טקס של חיבוקים ונשיקות לילה טוב והיום לא התחשק לו כי מפחד להידבק - יאללה מי ישמע כולה כינים..

את לא מבינה כמה הכינים האלה מציפות לי רגשות

חייבת לטפל בעצמי בדחיפות!!!

עצוב לי לשמוע שככה...

כינים זה באמת מטרד וסיוט, אבל בהחלט נשמע שאתם צריכים לעבוד על עצמכם כי זה ממש לא מחלה..

אם מתמידים בסירוק כל יום אמורים לראות שיפור (זה הדבר היחיד שעוד כן עוזר אצלי) 

אנחנו באמת חייבים לעבוד על עצמנו

כל אחד מגיע עם השריטות שלו

בחיים לא חשבתי שפה נכשל חחח

המצב שלך טוב ממש נשמה

אני נאבקת בכינים כבר שנים. והן לא נגמרות!!!

יש לי הדרין

יש לי אסי 2000

יש לי שמפו כינקייר

ועדיין כל לילה הבת שלי מתגרדת בטירוף!!

איזה סיוטטטט

מה הכוונה לא נגמרות

מסרקים שעה ועדיין יש המון???????

איזה קשה זה וואי תודה לה' שאני לא שם

אבל אנחנו באמת משתדלים לסרק כל יום. ולחפוף עם שמפו כזה מיוחד. אז יש קצת שיפור אבל ברגע שאני מזייפת יום אחד, הגננת מתקשרת אלי ואומרת לי שיש לבת מלא כינים.... אני מרגישה כאילו יש בבית משהו של הזמן מודל אליו כינים, אני לא יכולה אף ף פעם להפסיק עם הטיפול ואני כבר ממש מרחמת על הבת שלי.... יש לה שיער עבה, ואם אני אקצר אותו זה רק יעשה עלי לעשות קוקו ולא יעזור... בא לי להוריד את הנפח איכשהו... 

המון כוחות בינה ודעת לתהליך הזה

ההורים שלי עשו לי בילדות פטריה על גבול הקרחת

זה לא עזר.. 

לי ולבת שלי מסרק כינים פשוט הרבה יותר טוב מאסי 2000. יש לנו שיער עבה ואסי צפוף מדי ולא מצליח לחדור לעומק השיער. עברתי למסרק פושט וכל הכינים יוצאות בקלות. רק ככה הצלחנו למגר את הכינים.

רק שימי לב שמסרק פשוט לא מוציא ביצים, אז צריך להמשיך כל ערב במשך שבועיים ממציאת הכינה האחרונה. אח"כ אני עוברת לפעם ביומיים-שלושה

באמת המסרקים הפשוטים לפעמים יותר טובים... לכן עושים גם וגם.

אני לא יודעת מה להגיד זה פשוט סיוט

היא חוזרת עם כינים כי היא נדבקת מאיפשהו. זה לא בא לבד...

היא כנראה יותר רגישה וזה סופר מבאס אבל צריך שכ-ל ההורים יקפידו כל הזמן אחרת זה כמעט בלתי אפשרי

אני לא ממש מכירה אבל יש כל מיני תכשירים למניעה שמורחים על השיער שווה לברר ולנסות סוגים שונים אולי משהו יעזור

וכמובן לאסוף...אבל באמת זה לא תמיד מספיק

זה יצא יפה?

היא בת ארבע וחצי...

לא יודעת אם שייך בגיל הזה

בעיני לא היה הבדל בנראות החיצונית.

אבל אולי שווה להתייעץ עם ספרית.

רק פתחתי את הפה

והנה שתי גננות אמרו לי מה יהיה עם הכינים....

אני לא אמא מזניחה! באמת!

ואני בודקת כל יום!

אולי אין לי סבלנות לבדוק כל פעם עד הסוף אבל עדיין בודקת... מחליפה מצעים... יש לי את כל התכשירים שאמרתן פה...

הצילו מה לא עובד לי??

ואפילו רופאת הילדים הסתכלה עלינו בביקורת... מה המקור של הדבר הזה?? מאיפה הן באות למען ה'?  

זכור לי שזה קשור לויטמין B כלשהו. אולי יכול לעזור לקחת תוסף?

אבל בכל מקרה גם אולי כל פעם את באמת לא מסיימת עד הסוף ואז זה מתפתח שוב.

ניסית לסרק עם המון מרכך/חומר נגד כינים ממש עד שהמסרק יוצא נקי? כולל לסרק נגד כיוון השיער, ולחלק את השיער לכמה שכבות אם הוא עבה...

וככה שבוע/10ימים ברצף?

כי אם לא אז תמיד תשאר איזה ביצה, בטח כשהשיער עבה ולא רואים בקלות.

ובלי קשר לסירוק הנ''ל, אם יש נטיה להדבקות אז צריך באמת כל יום לתחזק את זה כמו שאת עושה.

הבן שלי נדבק בחצי שנה האחרונה פעמיים

בשני בפעמים תוך שני סירוקים סיימנו עם זה

נראה לך עדיין כדאי לקחת תוסף?

בספירת דם לפני כשנה הכל היה תקין 

קראתי על זה פעם, לא זוכרת איפה...

ולא ניסיתי בעצמי לקחת.

וגם לא זוכרת איזה ויטמין בי בדיוק זה 🙈

והאמת זה לא נשמע שהוא נדבק הרבה....בלי עין הרע....

וכלכך לא נעים לקבל את הביקורת הזאת כל פעם מחדש

או סרקל עם רוזמרין?

היא כנראה "מושכת" כינים כמו שיש כאלה שיותר נעקצים מיתושים מאשר אחרים.

אני הייתי עושה מסרק סמיך כל ערב לפחות שבועיים, להיות בטוחה שלא נשאר כלום ומשקיעה במקביל בשמפו או חומר אחר שידחה אותן, שלא תידבק שוב.

לא יודעת למה זה קשור, אבל אני הייתי כזאת, ככה אמא שלי מספרת.

ובאמת זכור לי כל ערב מסרק סמיך ותכשירים..

ורק בגיל חטיבה כזה הצלחתי להפטר מהן..

היום גם סובלת מזה כי לבנות שלי יש תמידית! אני עושה כל כמה שבועות הדרין, ומסרק סמיך לא כך יום אבל כן לפחות פעם בשבוע סירוק רציני.. ועדיין הן חוזרות כי נדבקים שוב במסגרות.. 

תגידי יכול להיות שאת מסרקת לא נכון? נגיד לא עוברת על כל השיער או לא מרוקנת את המסרק בין סירוק לסירוק או באמת לא עוברת עד שהכל יוצא?

כי לא נשמע לי הגיוני בכלל שאתמול סירקת והיום זה כבר במצב שרואים על הילדה

כי אם הוצאת הכל אתמול היום במקסימום יכול להיות כינים קטנות שרק בקעו..

ובכלל אני חושבת שאסור לגננות להעיר ישירות. רק בהודעות כלליות להורים לבקש לטפל

לסרק את כל החלק התחתון *מכל הכיוונים*

ואחכ לעשות קוקו ממה שסרקת ולסרק את השיער שקודם היה אסוף.

בנוסף לזה אחרי הסירוק למרוח מרכך (עדיף סרקל פורטה) (או אפשר אולי שמן קוקוס)

ולעשות צמה וללכת לישון ככה בלי לשטוף!

ביום הראשון עדיף לעשות עוד סרוק זריז בבוקר לפני שיוצאים (להרטיב קצת את השיער, בלי מקלחת, לשים מרכך ולסרק).

וכמובן שוב בערב.

אחרי יום-יומיים כאלו לא אמור להשאר כמעט כלום. לפחות לא ברמה שזה ממש מגרד.

נראה לי שלמדתי די טוב איך לסרק

צריך לבדוק הכי הרבה מאחורי האוזניים ולמטה ממש לסרק את השיער הפוך.

ואני לא מנגבת בין סירוק לסירוק אלא מכניסה לקערה עם מים ופורטת על המסרק כך שהכל יוצא.

ומסרקת עד שזה מגיע למצב שלא יוצא כלום במסרק במעבר שלם על כל הראש.

אבל לחזור עליו בימים הקרובים כל ערב

ושוב אחרי שבוע-10ימים

יש חומר מעולה ממששש

הדרין

קניתי בבית מרקחת

שמה אחת לחצי שנה ויש שקטטטטט

טפו טפו

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  

בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  

בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

20251216100211.pptx

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.

נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.

בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".

שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.

אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).

לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭