ותהני מהאוצר שלך ❤️

בחבל הטבור ולא לנקות אותו בכלל...

בכל אופן, זה נשמע לי לא תקין שהוא בוכה ככה, אז אולי כן כדאי להתייעץ עם רופא...

כנראה בכל בית חולים אומרים משהו אחר...

כי זה גורם לזה שלוקח לזה יותר זמן להתייבש ולנשור..

אני נגיד לא ניקיתי בכלל ונפל אחרי שבוע בקלות. הייתי מפסיקה לנקות ומראה לרופא אולי צריך לשים סינטומיצין או משהו בסגנון. 

זה ממש מקום "קורא" לחיידקים.

הפוך, האלכוהול מזרז את הייבוש של המקום. לא צריך לחטא עם קיסם אוזניים אבל להניח טיפה אלכוהול.

ולא הכי הקפדתי כי בילד הקודם לא אמרו את זה.

ולקטנטונת זה הזדהם כשהיא הייתה בת 4 ימים.

הרופאת ילדים שבאתי אליה - אמרה שהיה פעם מחקר בחו"ל שעדיף לא לנקות את חבל הטבור וכבר אז היא כעסה על זה שעושים את זה גם בארץ כי האקלים שונה לחלוטין. והיא אמרה שכמות ההזדהמויות בטבור אצל תינוקות בארץ ממש עלה מאז ההנחיה לא לנקות את חבל הטבור.

הוא גם היה בוכה קצת כשהתעסקתי וכן היו קצת הפרשות

אבל נשר לו לפני הברית כמדומני

וגם לגבי העין- ל

גם לו יצשעין רגיהש יותר עם קצת הפרשות בבוקר אבל אין בהמשך היום

ואם זה ממשיך אולי חסימה בצינורית הדמעות או משהו כזה? או דלקת מהלידה?

שמו לו סינטומיצין בבי"ח?

אם את מנסה להציץ פנימה, את רואה נפיחות/מוגלה?

אצלינו זה הזדהם והיה צריך משחה אנטיביוטית אבל לא הציק לו בכלל

יש היום בתי חולים שההנחיה אצלם לא לנקות טבור.

אם נראה לך יחסית תקין, פשוט מציק לא אל תנקי

נפל שבועיים אחרי הלידה

לגבי הפרשות בעיניים- גם לנו יש

היינו אצל הרופא והוא אמר שזה נפוץ בגיל

הכי חשוב לשים לב שלא מתפתחת אדמומיות בזווית של העין או מעין גולה, או חום (כי אז זה אומר דלקת בצינורית הדמעות וזה כבר קצת יותר מורכב)

כל שאר התופעות - בסדר

(הוא אמר שגם אם זה דלקת בעין בגיל הזה סביר להניח שהיא וירלית ותעבור לבד)

יש אפשרות לקנות מגבונים טבעיים בתוספת קמומיל ולנקות . גם ממש עוזר.. 

אצלנו אמרו לא לעשות כלום

נפל לבד אחרי הברית אני חושבת. כמה ימים אחכ

הלכתי לרופאה

לגבי הטבור היא אמרה שתקין

לגבי העין, אמרה לשים טיפות

האמת קצת נלחצתי.. לשים טיפות לכזה תינוק פיצי? ( בקטע של שימוש בתרופות..)

בברית כולם אמרו לי שזה נורמלי ואם אקפיד על נקיון עם צמר גפן אפשר עם תה קמומיל וזה יעבור..

מצד שני עיניים,.. לא רוצה לשחק עם זה

מנסיוני, פעם פעמיים של קצת חלב בעיניים והבעיות נפתרות. בחלב אם יש חומרים אנטי דלקתיים. 

שמת כבר את הטיפות?

אצלינו הרופא אמר שזה לא דלקת, ורק לנקות עם מגבוני עיניים

(ובאמת קראתי שדלקת זה שהעיניים גם אדומות, לא רק הפרשות...)

וב"ה עבר לה... 

אלא בעיקר כדי "לשטוף" את העין.

יצא לי בשפה לא מקצועית בעליל, אבל מקווה שהבנת את הכוונה

בכל אופן זה אמור להרגיע את החשש מלהשתמש. ואני גם נתתי לתינוק בכזה גיל (לשני ילדיי הייתי צריכה ממש מגיל 0, אחד עוד לפני הברית טיפלנו בהפרשות)

קרה לי עם אחד הילדים ואז אמרו לי לנקות עם קיסם אוזניים ממש בפנים ותוך יומיים זה נפל וגם נתנו לי משחה אנטביוטית כי היתה דלקת מקומית ובאמת עזר.

לגבי העיניים קרה לי גם עם אחד הילדים היתה צינורית סתומה נתנו לי תרגילים ועבר לא זוכרת כמה זמן זה לקח אבל זכור לי שדי מהר

תודה לכל המגיבות סליחה שלא מגיבה לכל אחת

הטבור נפל! והעין- בסוף שמתי טיפות וכבר יש שיפור כמעט ואין הפרשות.

עכשיו לשאלה הנוספת--

לפני כמה דקות גיליתי שיש לו פצע מוגלתי באצבע ברגל. הוא באמת היה לא רגוע במהלך הלילה והבוקר, חשבתי שעדיין קשור לברית

אני יודעת שפצעים כאלו ממש כואבים.

מה לעשות עכשיו??

יש לי משחה אנטיביוטית בבית.

גרמה לזיהום, ולהוריד בעדינות, לחטא ולחבוש ולעקוב אחרי זה.

בהצלחה! 

אפשר לחטא בפולידין לא אלכוהול, ואם הזיהום מזה אז אין מנוס מלהוריד בעדינות, שניה של כאב...

אני בכל אופן הייתי עושה כך 

בלי לגעת הציפורן ובלי לחבוש.

העור ממש עדין בגיל הזה

ממה הפחד? חובשים בצורה רפויה

האפקט של המשחה ממש יורד אם מורחים סתם

עשיתי בשישי ומוצ"ש אמבטיה כמו שאמרו לי במוקד און ליין ושמתי גם משחה אנטיביוטית שהיה לי בבית.

היום בבוקר ראיתי שהמוגלה התפוצצה, עדיין יש הפרשות והאצבע כולה אדומה.

הלכתי שוב לרופאה והיא אמרה שבגלל הגיל שלו חייבים מיון.

אז עכשיו אנחנו מאושפזים, ואחרי מנה אחת של אנטיביוטיקה בוריד..

שיהיה כפרת עוונות.. תכננתי ערב מנוחה בשבילי

כי יש חתונה במשפחה הערב ותכננתי להישאר רק אני לבד עם הקטני

ובעלי לוקח את הגדולים..

בסוף יש לי "בילוי" אחר...

וכבר בכיתי פה מלא, במיוחד כשדקרו אותו בשביל לעשות לו בדיקת דם 😭

לאישה אחרי לידה

מקווה ממש שישחררו אותו מהר ותחזרו לימי רוגע ❤️❤️❤️

קשה לראות אותם סובלים ככ...כמה זמן אתם אמורים להיות שם? אולי תבדקי לגבי אופציה של אישפוז ביתי?

שולחת לך חיבוקק, חיכית לו ככ ורק רצית להתפנק איתו בבית

אחרי כמה מנות אנטיביוטיקה אז ישחררו אותנו הביתה עם אנטיביוטיקה דרך הפה.

מקווה מאוד שכבר מחר.

ניסיתי לשכנע אותם שנלך הביתה ונגיע כל 8 שעות לקבל את האנטיביוטיקה ולא הסכימו.

כבר בכיתי מלא,

אולי גם קשור לכל ההורמונים של אחרי לידה

צריכה את המיטה שלי ולישון עם הקטני צמוד אלי. פה אין אפשרות כזאת 😭

אוףף כזה באסהה ששולחים כל כך מהר למיון.

אבל באמת בגילאים הפיציים לא לוקחים סיכונים.

חיבוק גדול, זה קשה אבל זה עובר.

שניה אחרי לידה, פיצי שאנחנו כ''כ רגישות כלפיו 😭 גם אני בכיתי היום שכ''כ כואב לו מהברית... וקצת הסתבך שם... קשה לראות אותם צורחים בחוסר אונים.

חיבוק גדול, מאמינה שישחררו אותכם עוד הערב/ הלילה. 

הקטני מרגיש מצויין. לא כואב לו או מרגיש לא טוב. כנראה הגענו לטיפול בשלב התחלתי ב"ה.

תכלס לו, לא חסר כלום. אני איתו כל הזמן וזה מה שהוא צריך.

רק לי קשה כל הדבר הזה

כי אין פה תנאים טובים ליולדת

וקשה לי שעזבתי שוב את הילדים ורק רציתי להחזיר אותם לשגרה מסויימת

אבל ב"ה שזה רק זה.

יש פה בחדר איתי תינוקת יותר גדולה שכבר מאושפזת שבועים בגלל כזה דבר שהסתבך.. אז באמת שרק להודות לה'.

ליולדת להיות באשפוז... אוףףףף

הלוואי שיכולתי לפנק אותך

אבל בטח יותר מכל מתחשק לך את המיטה שלך.....

מאחלת לכם שתהיו בקרוב בבית,בבריאות ובשמחה

בשורות טובות

שבוע הבא שיריינתי לי חדר בבית החלמה

חדר פרטי בלי עוד יולדות ככה שאוכל להיות עם התינוק צמוד אלי כל הזמן

ואמור להיות מפנק ואוכל טוב

כי מה שחסר לי עכשיו זה שינה ואוכל

ובא לי לבכות (אחיינית שלי גם הייתה מאושפזת בגיל שבועיים, ואיך ריחמתי על אמא שלה-גיסתי...)

ב"ה שתפסת בזמן את מה שיש לו! מקווה ממש שאחרי האשפוז הזה תוכלי לנוח באמת ❤️❤️

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

היא עדיין מצליחה להוריד?

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה

לק"י

אבל אם את לא יודעת בוודאות, אז לא כדאי לקחת סיכון.

אולי מוקד אחיות טלפוני ידעו לדייק אם צריך או לא.

אם לא היה כלום חוץ מהטיפה הזאת לא הייתי הולכת להיבדק בשבוע כזה (לא רוצה לקחת אחריות אבל ככ. אני הייתי עושה)

יתכן ותצטרכי אנטי D

וגם אם לא- הייתי הולכת להבדק

ולו רק בשל הרוגע ערב יו"כ.....

בשורות טובות

לי היה בול ככה בשבוע 37

הלכתי להיבדק ומסתבר שהייתי כבר פתיחה 5 וב"ה ילדתי מהר אבל הסתבר בדיעבד שהיתה היפרדות שלייה.

מאז שראיתי את הטיפת דם עד הלידה עבר פחות מיום. קצת יותר מחצי יום.

בקיצור לא להלחיץ ח"ו רק לספר מניסיון מה היה לי. הייתי הולכת להיבדק בהקדם.

אה ולשאול רב על יום כיפור ולקבל הוראה מרופא ורב. חשוב

כל דימום בהריון נבדקים

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

בהרבה מקומות

שווה לברר

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

זוכרת שהייתי במרפאה שהיא מקבלת בשביל משהו אחר ומזכירה אמרה שתור אצלה עולה 1000 ומשהו ש"ח

בשכיבה במיטה לדחוף את העקב לכיוון "למטה" ואת האצבעות "למעלה".

(למעלה/למטה יחסית לגוף שלך)

להריון וכאלה להנקה