הצילו.
אבל אני לא לגמרי מתמידה במשחה 🤦♀️
הצילו.
אבל אני לא לגמרי מתמידה במשחה 🤦♀️
כאבים שלא מהעולם הזה!!!!!!!!
את בטוחה שזה פיסורה?
אם כואב לך גם אחרי שמתפנה ולא רק בזמן אז כן - זה פיסורה.
סבלתי מזה קשות. זה היה נוראי.
יותר קשה מלידה עם אפידורל 
הייתי בוכה, בוכה בלילות מרוב כאב
בשורה התחתונה כל המשחות לא עזרו לי בכלל, וכן התמדתי
הלכתי לפרוקטולוג פרטי אמר לי לעזוב את כולם ופשוט לשנות תזונה מהשורש!!!!
לשתות המון מים, 3 ליטר גם בחורף
לאכול יותר בריא
מלא פירות וירקות
סיבים
חלבונים
לא מאכלים שגורמים לעצירות
ובאמת תוך איזה שבועיים זה עבר לגמרי..
תקשיבי, את מזכירה לי את הכאבים - פשוט לא מהעולם הזה!!!
אין לי בעיות של יציאות ברוך ה'.
אבל באמת היה לי קילקול קיבה השבוע וזה מה שדפק את העסק 😔
אבל בהחלט מעודד לשמוע שזה עובר
וגם אכלתי תקופה רק קמח מלא ושתיתי הרבה מים
זה מאוד חשוב וגם לשתות המון מים ולאכול סיבים תזונתיים או נורמלקס
באמת סיוט סיוט סיוט
ממליצה באמת על השינוי התזונתי, מים וסלטים בתפריט היומי
וגם מיץ שזיפים לריכוך של הצואה
אחרי לידה אחת היה לי במצב מזעזע... חצי שנה של עינויים לא מהעולם הזה, בסוף עשיתי ניתוח כי לא היה כבר איך להציל את המצב.
אח''כ בלידות הבאות שוב היה, אבל תפסתי את זה מיד בהתחלה וישר התחלתי עם המשחה, ותזונה לגמרי שונה, וב''ה זה עבר מהר. בפעם הראשונה, עד שהבנתי שזה פיסורה, לקח לי חודש וחצי... חשבתי שזה טחורים והיה גם רופא משפחה גרוע, אז כל הטיפול התעכב מאוד.
חיבוק על החוויה הסיוטית!
דברים שעוזרים-
- לשבת באמבטיה עם מים חמימים אחרי התפנות לפחות 20 דק'. ואם אפשר עוד פעם ביום זה מצוין.
- להקפיד על נקיון אבל לא לנגב כי זה יכול לפצוע אותך, אז רק בעדינות עם מים, ולא סבון שמייבש.
- הכי חשוב - מלא מלא מלא מים , ירקות מבושלים וחיים, פירות, לא לגעת בקמח לבן! ועל הבוקר - על בטן ריקה - לשתות כף שמן זית או מיץ שזיפים. להקפיד על הליכה קצת שתגרום לפעולת מעיים. לא להתאפק! אפילו שכואב!
- משחה שכרגע שכחתי את שמה, ממממש עוזרת! לא לחפף, שלא תגיעי למצב שאני הגעתי!
זה נהיה אצלי כרוני.
אני אהיה יותר פנויה בהמשך היום, בעז"ה אכתוב לך מה עובד אצלי....
תרגישי טוב יקרה
לפני 8 שנים ומאז השתנו חיי. אני עברתי גהינום עלי אדמות, והניתוח הציל אותי.
אם זה המצב אצלך, ממש ממליצה, (אצל מומחה בלבד). איכות חיים אחרת.
לחיות עם זה. אני יודעת לזהות את ההתפרצות ולטפ באופן מיידי. אז ב"ה לא חווה את הגהנום (מסכימה עם ההגדרה המדויקת שלך) שחוויתי כשזה התפרץ לראשונה.
שיניתי תזונה ואין מה להשוות למה שהיה אחרי לידה ראשונה (הייתי מניקה בעמידה מרוב כאבים, לא יכלתי לשבת/לשכב, גם באמבטיות הייתי בוכה מרוב כאב, כלום לא עזר)
הלכתי להרבה פרקטולוגים מומחים, כולם אמרו לי אחרי כל לידה זה יחזור לך מחדש...
לא עשה חשק לעבור את הניתוח הנוראי הזה וגם לחזור לזה שוב
בגלל הלחיצות?
כי אם כן אחרי הסבל שהיה לי אחרי הלידה הקודמת שממש בכיתי מזה כל היום, בין יציאה ליציאה - הייתי שוקלת רק בגלל זה קיסרי (ולא להתנפל עליי שזה השיקול, אל תדאגו יש עוד כמה..)
בשל יציאות קשות ועצירות- משהו שאופייני מאד לאחרי לידות.
וכשיש טחורים זה רק מחמיר את העניין.
ומי שיש לה נטיה לזה גם יציאה אחת לא טובה יכולה לעשות נזק כבד....
אבל אני למדתי להתנהל עם זה- מיד אחרי הלידה מבקשת נרות גליצרין
ודואגת שיהיו יציאות רכות. גם למדתי איזה משחה הכי טובה לגוף שלי וכו'...
אז בלידות האחרונות המצב היה הרבה יותר טוב.
מבינה את הרצון לעשות קיסרי... אבל החלמה מקיסרי היא גם לא פשוטה ויש לה גם השלכות.
כשהייתי לפני הלידה של התאומות והיה אחוז גבוה שזה יהיה קיסרי, היתה בי מין רגיעה
שלא אצטרך לעבור את הלידה (יש לי לידות מאד קשות+מבנה אפידוראלי מורכב. אז האפידוראל לא כ"כ משפיע)
וגם באמת שהסיפור של הטחורים והפיסורה יהיה פשוט יותר.
ב"ה בסוף היתה לי לידה רגילה, מופלאה, והכי קלה מכל הלידות... גם בהתאוששות
שאצלי אין לי יציאות קשות
גם לא אחרי הלידה
כן הייתה לי ממש חרדה ללחוץ בשביל להתפנות בגלל התפרים
אז התאפקתי שבוע פלוס מיציאה ליציאה
מתישהוא בשלב הזה נוצר פיסורה..
שיניתי תזונה כמו שהמליצט
בסוף זה באמת עזר השינוי תזונה, כי הגוף היה חייב לרוקן את עצמו
בקיצור, סיפור מההפטרה
אליו מזריקים את החומר.
אז בשתי לידות המרדימים חשבו שהרדימו, ותכלס- בלידה אחת ההרדמה לא השפיעה בכלל.
בלידה אחרת רק חצי גוף הורדם- לא יודעת מה היה גרוע וכואב יותר....
אח"כ בלידה של התאומות לקחתי מרדים פרטי מומחה, וב"ה באמת היה טוב. (התחלתי לידה עם זירוז, קיבלתי אפידוראל לפני הזירוז...)
אבל הוא הסכים עם הטענה של המרדימים הקודמים שזה מסובך אצלי יותר מהרגיל.
אבל זה לא התחיל לי מיד אחרי הלידות, אלא כל פעם בערך שבועיים אחרי לידה.
בעיקרון הפרוטוקולוג שהוא ממש מומחה אמר לי שזה לא קשור ללידה, אבל וואלה, לא הגיוני שזה לא קשור. אולי באופן עקיף ..
פועלים 100% גם המעיים.
וזרימת הדם באזור היא מופחתת
וזה מה שמשפיע.... ומונע את החלמת החתך
הבנתי נכון?
זה התחיל קצת אחרי הלידה, לדעתי גם שבועיים שלוש
ונמשך עד גיל 4 חודשים של תינוקי
אמאל'ה היה קשה!!!!!!!!!!
לא הייתי אמא
פשוט הייתי עסוקה רק בכאב
אבל אצלנו זו נטייה משפחתית
כמעט לכל אחים ואחיות שלי יש עם או בלי קשר ללידות..
אני ילדתי בניתוח מתוכנן ככה שבכלל לא היו לחיצות
והתפתחה לי פיסורה כחודש אחרי הלידה
כנראה בגלל שלא שתיתי מספיק ובשילוב עם הנקה זה גרם לעצירות מאד קשה
לא בגלל ההנקה.
מה שהיה זה ששתיתי כמות שיכולה להיות סבירה בלי הנקה
אבל עם הנקה שגם לוקחת נוזלים מהגוף - זה היה מעט מדי
כלומר זה שהנקתי כן היה קשור ברמה מסוימת
ככה הסבירה לי אז הרופאת משפחה
באמת שינוי תזונתי משמעותי (קמח מלא, המון ירקות, הרבה שתיה) וכמה שבועות עם נורמקלס לריכוך יציאות
עזרו מאד
לא נעשה קיסרי בגלל זה אם ככה 
ולכל מי שזה נשמע מזעזע לתכנן קיסרי בגלל דבר כזה, לא עברה את מה שאני עברתי עם כאבי פיסורה אז לא להתערב
זה באמת סיוט לא מהעולם הזה
זוכרת את עצמי יושבת בשירותים וצורחת את חיי
(היינו אצל ההורים שלי, ובמזל הם היו צריכים ליסוע לשבת משפחתית, אז השאירו לנו אוכל ונסעו, אז רק בעלי שמע את הזעקות)
אבל קיסרי הוא לא הפתרון
לוקח זמן למערכת העיכול לחזור לתפקוד רגיל
הוגינליים
שריקהזה מאדדד מפחיד ללחוץ אחרי קיסרי
לא יודעת להשוות לוגינאלי, אבל בלי קשר לפיסורה - מאד מאד מפחיד לעשות כל דבר אחרי קיסרי
מגלים שכמעט כל פעולה שאת עושה מפעילה שרירי בטן
לעמוד זקוף
להשתעל
לצחוק
ובטח שללחוץ בשירותים
אני הכי מבינה את הרצון להימנע מפיסורה בכל מחיר
אבל קיסרי פשוט לא יעזור לך בזה..
טיפים שלי:
לא לאכול כלום כלום כלום
להתחיל את היום ב4 כוסות מים/ מיץ..
ואז ירקות
ורק אחריי שהתפנית בבוקר:
לאכול פחמימה. ליציאות רכות שזה מאסט!!! כשיש פיסורה.כדי שיתרפא.
משחה
שמן שקדים/זית לריכוך לפני יציאה..
אמבטיות אומרים שטוב
לשמור ממש על המקום נקי..
בהצלחה!
בריאות!!
ממליצה להשתמש בצרי, זו משחה טבעית שמופקת ממוצרי כוורת, היא במרקם שומני אז היא טובה למה שכתבתי אבל היא גם מרפאה קצת ולא רק מקילה על היציאה. (ובכללי זו משיה שממש טובה לדברים שקשורים לעור- כוויות, פצעים, אפילו לחצ'קונים היא עזרה לי)
זה לא סותר כמובן להשתמש גם במה שהרופא נתן
התקן ושני פסים
אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא
השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?
דימום בינוני
ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים
ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה
ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈
לק"י
ואז מגלים שזה לא.
ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.
אני בשוק שדבר כזה קיים
הכי לא מצחיק שיש
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
ואז ב"ה במעקב הריון אצלו
הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה
אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים
הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
עם כדור או בלי כדור,
כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב
אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי
אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
נגעת ללבי.
תודה.
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
והרי החדשהשולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...