אולי שפתי אבל לא מעבר, עדיין זה טוב? לא יודעת. הבן שלי ממש בסדר שיכלית רק בהתפתחות קשה לו

ולא רוצה שיהיה לו קושי אחכ שיעלה לגן עירייה

אני עובדת בגן שפתי

יש לנו כמה ילדים שהגיעו ממעון שיקומי 

ואני די בטוחה שיש גם ילדים שממשיכים ממעון שיקומי לגן רגיל, בטח אם העיכוב הוא מוטורי ולא קוגנטיבי או שפתי

מעון שיקומי נותן מעטפת מאד מקצועית ומאד חזקה

התרגול שחשוב לילד אמור ללוות אותו לאורך השבוע (ע"י המטפלות של המעון שממשיכות לתרגל לפי ההנחיות של הפיזיותרפיסטית)

ילד שצריך מעון שיקומי - יכול רק להיתרם מזה

בכל מקרה השלב הראשון הוא רופא התפתחותי, אני חושבת שחייב ציון DQ (זה מדד התפתחותי שהרופא נותן שמשקלל את כל תחומי ההתפתחות)

רק מציון DQ מסוים אפשר לקבל מעון שיקומי

ובכל מקרה רופא התפתחות אמור להמליץ לכם אם הוא צריך מעון שיקומי או שמספיק טיפולים בקופ"ח

אז נשמע שעשיתם את הצעד הראשון ואת בדרך הנכונה!

תתחילי מרופא התפתחותי, ולפי ההמלצות שלו תוכלי לראות מה הלאה

ואם יהיה רלוונטי תבררי על מעון באזור שלכם, מה הרמה, מה האוכלוסיה וכו'

בהצלחה רבה!!

אם מגיע לכם זה ממש מצויין

רוב הסיכויים שרק יקדם אותו

עבדתי במעון שיקומי וזה מסגרת מדהימה לכל סוגי הקשיים

במעון שיקומי יקבל מלא תשומת לב ומלא טיפול, חלום של כל תינוק

ואז יש יותר סיכוי שעד הגן יצמצם פערים

אם מגיע לכם זה ממש ממש כדאי

שנקראת ועדת אפיון וזכאות

ויושבים שם אניש מקצוע, צוות מהגן וההורים וחושבים ילד מה הכי מתאים לילד.

ובסוף, ךא צשנה מה ההמלצה של הוועדה, הכל החלטה של ההורים. והם יכולים להכניס לגן רגיל למרות שהציעו גם שפתי למשל

שיש להם עיכוב מסוים, בתחום אחד או כמה תחומים.

לא כולם עם מוגבלות קוגניטיבית

עם זה את צריכה לפנות למחלקת שיקום שיקבעו שלילד מגיע מסגרת של מעון שיקומי.

זכותך להחליט לשלוח למעון רגיל ובמקרה כזה לקבל סייעת צמודה. שימי לב שברוב המקרים ההורים הם אלו שצריכים למצוא את הסייעת.

הוא מקבל מהקופה טיפולים פרא רפואיים?

אם תרצי עוד מידע תרשמי לי ואפנה אליך בפרטי

בקופה מגיל 3 חודשים. יש לו עיכוב מוטורי של 8 חודשים בערך , הקושי במעון הוא עצום כי כולם כבר הולכים כמעט הולכים והןא עדיין לא יושב, יוצא שרוב הזמן הוא בלול בגלל הזחילה

אין עם מי לדבר במעון שישחררו ברצפה, הם טוענות שהילדים הגדולים(בני גילו אבל הולכים, אןכלים לבד וכו") עולים עליו תמיד ולא שמים לב. אמרו שאני זכאית לסייעת בגלל המצב שלו

יש לנו תור לרופא התפתחות מטעם הקופה בראשון בבוקר

שאהיה מוכנה לדעת מה לבקש שירשום

בבית, ויצא שיש לי 2 תינוקות  כי הוא ממש תינוק בהכל

שיהיה בריא שה' ישמור עליווו 🙏

גישה התפתחותית מדהימה!

תוכלי ותראי

בעיניי יותר מוצלחים מפיזיותרפיה

?

הבן שלי היה ככה בדיוק (עיכוב שונה, אבל גם פיזי ומשמעותי) והוא היה במשפחתון פרטי עם מטפלת מקסימה, שבהחלט נתנה לו להיות על הרצפה ופשוט שמרה עליו שלא יידרס ברגלי שאר הילדים, שכבר הלכו... (וגם הייתה קבוצה קטנה, חמישה או שישה ילדים)

לא יודעת אם יש כזה דבר סייעת רפואית בגיל הזה, אבל לדעתי בהחלט אפשר לתת לו את המענה בקבוצה קטנה ועם מטפלת מכילה.

ורק לעודד - הילדון המדובר שלי התחיל ללכת לבסוף בגיל שנה ותשעה חודשים, וכיום אין שום זכר לעיכוב שהיה לו (אפילו בכתיבה הוא מסתדר מצוין, למרות שהוא לא זחל בכלל).

רק טוב!

על סייעת צמודה, לרוב מקבלים לא להרבה שעות, אחרי הרופא התפתחותי את צריכה לפנות לרווחה, את גם יכולה להעזר העו''ס בהתפתחות הילד.

אם הילד על פי הרופא זכאי למעון שיקומי ובמעון אין מקום-הוא יכול לקבל חלופת מעון שזה אומר סייעת לימים שלמים.

מעון שיקומי מחולק לפי רמות ולא לפי גיל, כלומר הוא יכול להיות עם ילדים שברמה הקוגניטיבית שלו, אלו כיתות קטנות יותר עם מספר מטפלות גדול יותר מאשר במעון רגיל-וככה הוא יוכל גם להרוויח ילדים ברמה שלו וגם תהיה לו את האופציה להסתובב בכיתה בלי החשש שירמסו אותו...

וכמובן במעון הוא גם יקבל את כל הטיפולים הפרא-רפואיים וגם המטפלות אמורות לקבל הדרכות בתחום

קיבלנו אישור לסייעת למס שעןת שבועיות בכפוף לאישור העירייה. הרווחה בעיריה התקשרה ואמרה שעל סמך דוח של הרופא התפתחות מתאים לו ממש מעון שיקומי שיש בעיר שלנו ויש שם כיתה רק לילדים עם עיכוב התפתחותי.

הצליחה לשכנע אותי לבדוק את התהליך. כמובן שאלך לראות את המקום

אמרה שאני חייבת המלצה מרופא התפתחות/נוירולוג ילדים אקבע תור בפרטי, אבל יש עוד חסם 1. זה מיןעד לילדים שמקבלים קצבת נכות. ב"ה הבן שלי לא עומד בקריטריונים של קצבה, מה עושים אז? אני אמורה ללכת שבוע הבא לרופא נוירולוג- איך אני משכנעת אותו שיתן המלצה גם?

בעירייה אמרו שזה מאוד מאוד יקדם אותו וצריך ללחוץ לפעמים על הרופאים

שאלתי על זה והוא אמר שלא חושב שהוא צריך, גם סייעת הוא לא התלהב. וסתם הילד שלי נופל בין הכסאות

מהכרות מפעם עם הרופא הזה מבינה שהוא לא פרטנר ככ אבל זה מה שהיה בקופה. אולי רופא אחר היה ממליץ מראש

גם אחד הילדים שלי הלך בגיל שנתיים + ורק אחכ אמרו חבל שלא היה במעון שיקומי, חבל באמת שנזכרו מאוחר. לכן לא רוצה לפספס כמו פעם שעברה

אם הרופא לא נותן לך המלצה,

את יכולה ללכת נניח לנוירולוג שר״פ שיביא לך המלצה.

כדאי לשאול אותם מה הפרוצדורה שאת צריכה לעשות כדי להתקבל אליו... מניחה שלא היו ממליצים אם זו לו היתה אופציה, לא?

מהכרותי עו"ס מהרווחה אמורה לדעת. 

שעדיין לא דיברתי איתה אף פעם ועד שהיא תחזור אלי כבר אתחיל להתניע דברים.

בכלל מנהלת הרווחה אמרה שאפשרי להכניס אותו השנה כי גם חןדשיים זה המון זמן לעבודה, בתכלס? לא רואה את זה קורה

בגדול ביקשו ממני להביא אישור של נוירולוגיה/רופא התפתחות וזרקו משהו על ביטוח לאומי, ואז מקריאה ברשת הבנתי שזה לא כזה קל

ה' יעזור, חיכיתי לילד הזה 10 שנים וציפיתי ככ שילך איתו אחרת...כואב לי ועצוב לי שכל הילדים שלי מעוכבי התפתחות, למה אני לא זכאית לראות בקטע הזה נחת כמו כולם 😞

סתם קשוח 

הייתי קופצת על הרעיון, שיתחיל מבחינתי מחר.

אם הוא כבר יהיה שם אז הרבה יותר סיכוי שכבר ימשיך לשנה הבאה.

אם היא זו שהציעה את זה, הייתי חוזרת אליה כמה שיותר מהר עם חוות דעת מרופא שצריך מעון שיקומי, ושואלת האם אפשר להכניס אותו כבר.

לגבי סיום דברייך, שולחת חיבוק גדול,

גם לי יש עניינים רפואיים עם הילדים( ולי כשאני רק שניים ואני מאוד מאוד רוצה עוד, ואני כבר אחרי כמה שנים של טיפולי פוריות... )

לפעמים עוזר לי לחשוב, שעם כל האתגרים שלי, בסך הכל לא הייתי רוצה להתחלף עם אף אחד אחר.

מאחלת לך שעוד תראי מהם הרבה הרבה נחת! 

בעבר זה היה מתסכל אותי, להתמודד עם כל הקושי הזה, היום אני רואה את התוצאה של ההתמודדות הזו.

חלק גדול מהקשיים נשארו, חלקם ישארו לנצח, אבל הם נתנו לי מבט אחר על החיים, צמחתי בגללם. למרות שהייתי רוצה שהם יהיו נטולי בעיות (כמו 2 ילדים אחרים שלי) דוקא הקשיים יוצא הדופן תרמו הכי הרבה להתפתחות שלי.

שתדעי שמעון שיקומי יוצא מקפצה מטורפת לילדים, זה בכלל לא אומר על העתיד, להפך-בזכות המעון יכול להיות שהוא ישלים פערים.

לגביי כניסה עוד השנה-נשארו חודשיים, אם הוא מקבל טיפולים לא הייתי ממליצה להכניס אותו למעון כי אז הוא יפסיק את הטיפולים בקהילה, ובמעון עד שהצוות יכיר אותו תיגמר השנה .

אבל כן כדאי להתחיל את התהליך מול המעון ולרשום לשנה הבאה, במקביל לתהליך מול ביטוח לאומי. 

מצחיק שעם כל זה שעולם הרפואה מתקדם יש רופאי פחח שלא יודעת מי הכשיר אותם בכלל...נלחמתי והפכתי את העולם להכנס לתור לאבחון ויצאתי בסוף עם אבחנה שכנראה לא מתאימה לילד שלי (ככה מנהלת הרווחה בעיר אומרת)

אבדוק בעז"ה שבוע הבא איך אני מתקדמת עם הכל

שוב תודה! שבת שלום ובשורות טובות לכולם🌹🌸

היא לא אשת מקצוע

במעון יום שיקומי הוא יקבל טיפולים פרטניים של ריפוי בעיסוק, פזיותרפיה וקלינאות תקשורת

והצוות שם לרוב מקבל המון הדרכה

בקיצור לדעתי אין למה להשוות אפילו 

האמת לא התלהבתי מזה שהילד שלי יהיה שם. יש שם ילדים עיכוב התפתחותי אבל בשילוב של עוד בעיות. הבן שלי קוגנטיבית ושיכלית ב"ה בסדר גמור והעניין הוא רק עיכוב מוטורי. גם המנהלת שם פחות המליצה אם הבעיה היא רק מוטורית כרגע. אולי יש מקומות שיכולים להתאים אבל לא המקום הזה ספציפי שקרוב אלי לבית. מחוץ לעיר לא שייך מבחינתי

כנראה שנמשיך במעון הרגיל בשילוב סייעת ונתפלל שישלים פערים כמה שיותר מהר

וברוך ה' שהקושי הוא רק מוטורי, ובכל זאת צריך לשים לב להתפתחות בכל התחומים. לדוג' ילד שהוא בעיקר על הבטן יכול להיות שיתקשה להצביע, שזה שלב חשוב לקראת הפקת מילים.

אז חשוב להיות בתשומת לב לגבי ההתפתחות בכל התחומים ולדאוג שהוא מקבל חיזוק בכל תחום שיש צורך.

ומאחלת בעזרת ה' שיתקדם ויסגור את הפער במהרה!

באמת לפעמים מגיע השלב שבו נגמרת ההשתדלות ומתחיל המקום של האמונה בקב"ה, שהוא יעשה את הכי טוב שאפשר...

מחזקת אותך להמשיך להתפלל ומתפללת ביחד איתך שתראו רק טוב איתו ועם שאר הילדים!

סליחה אם העמסתי בזמן לא מתאים🙏

טוב שאת מצליחה לשחרר ולסמוך על ה'!!

את עוברת כל כך הרבה אתגרים אחד אחרי השני וגם במקביל❤️❤️❤️ כל כך מורכב...

מאחלת שה' ישלח סייעת שתהיה שליחה טובה לקדם אותו!!

לא אמרת משהו לא במקום

הבעתי את התחושות של השבועיים האחרונים...

שמחה שהגעתי להחלטה, משאירה לבורא עולם לדחוף מצידו 🙂

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה.