במקרה ראיתי מהעדכני ורוצה להציע מה שעולה לי במחשבה, אולי יעבוד איתו. חשוב לי להגיד שאמנם לי אישית אין ילדים, לכן זה לא יהיה מניסיון אישי, אבל כן למדתי דברים שאולי יועילו. כותבת כל מה שעולה בי בכללי בעניין לאור מה שכתבת ולא ממקום שמכיר אישית, אז רק אם יתאים לך, קחי באהבה.
באופן טבעי ילדים מבקשים לפתח עצמאות ולהרגיש שיש להם בחירה ויש חשיבות לדעתם ולרצון האישי שלהם. הרי זה עומק העניין של להיות עצמאי, להיות עם האפשרות לבטא את הרצון האישי שמבדיל ומייחד אותו. זה הופך למשמעותי במיוחד לילדים בכורים, שכשמגיעים אחים קטנים מהם לפעמים נוצר מצב שהם קצת נבלעים והופכים להיות מרצים כדי ''לזכות'' בתשומת לב, זו שמרגישים שנלקחה מהם כי יש מי שזקוקים לה יותר מהם, לכאורה. והעמדה והזכות של להיות הילד הגדול בבית לא תמיד מחזיקה עבורם הטבה, ובחוויה שלהם לפעמים אפילו ההפך. לפעמים כועסים עליהם יותר ומבקשים מהם לוותר יותר, כי ''אתה גדול יותר ומבין יותר..'', והם עדיין ילדים בעצמם.
מה הייתי עושה?
מבינה שבעומק הילד מבקש תשומת לב ויחס שיחזיר לו את ההרגשה שהוא ילד גדול ממקום חיובי ובוחר, ולא ממקום ''נשלט'' כי ההורים קובעים ומחליטים.
בוודאי שילד צריך לדעת בזמנים מסויימים שההורים מחליטים, ויהיו זמנים שצריך פשוט לעשות בלי לשאול הרבה, אבל בכל שאר ההזדמנויות כדאי לנסות לחפש את הדרך להעמיד אפשרויות ולתת בחירה בצורה חכמה.
מה למשל? לוקחת את הדוגמאות שלך:
* יש אירוע ואת רוצה שהוא ילך לנוח צהריים - להבין קודם בכנות למה חשוב לך שילך לנוח? את רוצה את זה עבורך כדי שיהיה לך זמן לארגן דברים או עבורו? אם את רוצה שיהיה עבורו כדי שיהיה עירני ונוכח, שיהיה לו כח ויהנה אפשר לבטא את זה תוך כדי שיחה, שאת יודעת שיש אירוע חשוב שחיכה לו ורוצה להיות בו וליהנות (אולי אפילו לפתח שיח על הציפיה ומתוך זה לומר ש...), ולכן כדי שיהיה עירני כדאי לתת לגוף לנוח. ולחשוב איך את יכולה לתת לו תחושת בחירה מבין שתי אפשרויות שמקובלות גם עלייך. נניח: לאפשר לו לבחור באיזו שעה ילך לנוח ובאיזו שעה רוצה שתעירי אותו (במקום שזה יהיה אם בכלל לנוח).
לאפשר לו לבחור מהי מנוחה בשבילו- זה גם יכול להיות לשכב בחדר ברוגע גם אם לא ממש ירדם, איפה לנוח, לשאול מה יעזור לו להצליח לנוח.. לגרום לו להיות 'פעיל' בצורה חיובית בכיוון המבוקש.
*מקלחת - אני לא מכירה אותו ומה היחס שלו להיגיינה אישית, את כאמא שלו יודעת יותר מה משמעותי לו ומשמח אותו ולנסות לחפש את הנקודות שידברו אליו. לחזק ולדבר את ההרגשה הנעימה לידו (רק אותה, לא להגיד דברים לא נעימים כשלא, זה קריטי במיוחד לילדים רגישים.. יש משפטים שקשה להוציא אח''כ מנפש שומעם) אחרי שמתקלח. וגם פה לחפש את ההזדמנויות להעצים אחריות ובחירה - אולי לתת טווח זמן שבתוכו יוכל לבחור באיזו שעה נכנס למקלחת, בחירת בגדים וכדו' וזה אחריותו.
אם פספס את הזמן או שירגיש לא נעים כי לא ... זה אחריותו.
* קושי להתאפק - מרגיש לי גדול מדי לכתוב על זה בכללי, כי זה יכול לנבוע בשורש מהרבה דברים וזה כבר מצריך להכיר את הילד ואת הנפש שלו.
אולי לחפש דרך לבטא את ההתנייה מבחינתך כבחירה עבורו, כמו במצבים קודמים. שידע שמבחינתך מי שרוצה כך וכך .. יוכל לקבל את זה במצב כזה וכזה, והוא בוחר איך להתנהל ויודע מה יקרה בכל מצב שיבחר. את רוצה לתת, את מבטאת את הרצון לתת ומתי ואיך זה יכול להתאפשר מבחינתך.
מה שכן, לגבי למידת איפוק, גבולות מחזקים את בניין האישיות כשמעמידים אותם באהבה. שידע וישמע שגם כשאמא אומרת לא, ועומדת על זה ולא מוותרת בקלות, גם אם זה מאוד מתסכל אותו והיה רוצה אחרת (לפעמים לשיים להם רגשות עוזר להם להבין ולהיפתח לעולם הרגשי שבהם, שיש בו מנעד רגשות רחב וכלים להתמודד עם מציאות שלא תמיד פועלת כמו שאנחנו היינו רוצים), זה כי היא אוהבת אותו וזה שהיא מונעת טובה שמאוד רוצה לזמן מה, זה גם מאהבה לא פחות, ואפילו יותר, משהיא מעניקה בלי גבול. כי היא מפתחת אותו ומגדלת אותו.
מקווה שהדברים יהיו לתועלת עבורך.
