אם זה בבית ספר - הם יפסידו יום קבוע של לימודים? ויצטרכו לכאורה להשלים את החומר?

וגם בגן וגם בבית הספר יש לפעמים אירועים מיוחדים - ואם הם ייפלו על היום הקבוע שהם בבית, הילדים יתבאסו שהם מפסידים...

אולי מה שאפשר לעשות זה מדי פעם להשאיר ילד או ילדים בבית היום החופשי שלך, ולעשות להם "יום כיף" לחיזוק הקשר בינך לביניהם. אני עושה את זה בעיקרון פעם בחצי שנה (כל פעם ילד אחד), והם מחכים לזה מאוד.

אבל זה ממש לא קשור לחינוך ביתי...

מה בעצם את רוצה להשיג בחינוך ביתי? מה המטרה שלך?

לתת לילדים את החוויה של הלימוד, לימוד מתוך עניין וסקרנות...

ונכון נצטרך להשלים את החומר שהפסידו באותו יום.

הייתי עושה חינוך ביתי מלא, אבל בפועל זה מאתגר כלכלית

פעם התחלתי משהו כזה. חוגים חווייתיים בעיקר. בפועל זה לא החזיק הרבה זמן מעמד אבל אולי כי זה לא מספיק חשוב לי🙈 (וגם חלק מהמטרה שלי הייתה שזה ידרבן אותם לסדר את הבית לפני, אז כיוון שזה לא עבד - כבר ויתרתי...)

אולי אם לך זה ממש בנפשך - תצליחו להחזיק מעמד בזה.

בכל אופן, אני מאמינה שהייחודיות של הורים על פני מורים היא הלמידה "על הדרך" - הילד מתעניין במשהו ואז ההורה מסביר לו, מתוך קרבה אישית והתאמה אישית. או שלהורה חשוב ללמד את הילד משהו (לאו דווקא חומר לימודי) אז הוא ייזום זמן משותף שבו הם ילמדו יחד, בלי מחויבות מגבילה של הספקים וכדומה. ובעיקר הילד לומד מההורים שלו איך להתנהג, שזה באמת דבר שנבלע בבית הספר לפעמים...

נגיד 5-10 הורים שכל יום בשבוע הילדים מתאספים באחד הבתים ו-1 או 2 מההורים מלמדים אותם תחומים מסוימים.

זה כמו בית ספר מבחינת חברה אבל בקצב שלכם וקבוצה קטנה.

ואז אפשר לחלק שבמקום חלוקה לפי גילאים עובדים לפי התקדמות לימודית. מן הסתם יש קורלציה, אבל זה נותן מקום גם לטווח גילאים

שאם יש ילד שמתקשה, לא צריך בשביל זה הום סקולינג עבור כולם

כי קודם כל, קשה לפצל את הקשב בין כולם ותמיד יש מה להספיק בבית

דבר שני, בשביל למידה מתוך עניין לא צריך יום שלם . אבל כן צריך קצת זמן ובעיקר פניות וסבלנות

הילדים שלי עוד קטנים אמנם יחסית, אבל למידה מתוך עניין אנחנו עושים בתחומים שפחות נלמדים במסגרות, בצורה חווייתית, החל מלימודי אלקטרוניקה וחשמל שמתאימה לרמה שלהם כמו הרכבה של מנגנון מסוים שעובד על סוללה (נניח נורה) , סדנת הרכבה ונגרות, ערכות של ניסויים בכימיה, פרשת שבוע ומשנה מתוך ספרים מותאמים לילדים/ סדרה של הלכות בתחום מסויים, כשיש דיון על הנושא וכו. כל דבר כזהיש לו זמן קבוע במהלך השבוע פחות או יותר ויש התקדמות

לגבי דברים לימודיים סטנדרטיים, אז גם שפת האנגלית, עם כל מיני גאדג'טים כמו מכשיר עם כרטיסיות מצוירות שברגע שהן נכנסות הוא מקריא את המילה.. סיפורים קצרים למי שמתחיל ללמוד בשביל התרגול, חוברות עבודה מותאמות גיל

וגם כמובן - יציאה מהבית והיתקלות בחיים עצמם. נגיד לסופר/ סידורים כלשהם, ואז עולות שאלות על כסף או בירוקרטיה.

אפילו משיחת טלפון בענייני עבודה שהם מקשיבים לה יש למידה כי הם שואלים שאלות.

אני יום אחד בשבוע מקדישה לש"ב באופן מרוכז כרגע, כי הם עוד קטנים, ויש להם פעמיים בשבוע שצריך לעשות ואני מאחדת, מה שאומר שאני חוזרת מוקדם מהעבודה ומקדישה את הזמן לכך. מאמינה ככל שהם יגדלו שאצטרך לגייס את עצמי לכך עם יותר כח ויותר יציאות מוקדמות מהעבודה

ובאופן כללי - אמא שלי תמיד אמרה שאם למורים יש יום חופש אחד בשבוע, גם תלמידים צריכים אחד. היא עודדה אותנו להישאר בבית יום אחד, אנחנו פחות שיתפנו פעולה חח, לפחות לא באופן קבוע. אבל תמיד היה צריך להשלים ולעמוד בקצב ולעשות שיעורים. היא עזרה לנו במה שיכלה, ומה שלא - מורים פרטיים. הייתה חשיבות גדולה ללימודים בבית אעפ שזה היה בסדר מבחינתה, ויצאנו כולנו בסדר גמור ב"ה. רובנו מחוננים עם תארים.

שגם ימים כמו ערבי חג למשל, הם ימים מותאמים ללמידה כזו, אם מתכננים נכון את הזמן ולא מקדישים את כל היום למטבח

אני קצת מקרטעת בזה לאחרונה, אבל שנה שעברה הצלחתי לסיים לבשל ערב קודם עם תכנון נכון של קניות/ הורדת סטנדרטים/ קנייה של חלק מהדברים - ורוב היום היה פנוי לי ולילדים והיינו פשוט מבלים את היום יחד, כשערב קודם זה ערב כיף עם אמא בהכנות והם עוזרים בקילוף ירקות/ פיזור כביסה/ פינוי מדיח/ גריפת מים של שטיפה/ נקיון חלונות עם מוזיקה או שיעור תורה מותאם ברקע. זה אומר שהם ישנים מאוחר יותר כמובן, אבל זה זכור לנו כהנאה גדולה והם מחכים לזה ומזכירים לי מדי פעם שהם רוצים ערב עם אמא

בפסח עשינו את זה ומקווה גם עכשיו בשבועות בעז"ה שאספיק. זה דורש מאמץ קצת כי צריך לעשות קניות לפני וסבלנות, אבל ממש מהנה השותפות הזאת

אני גם אומרת להם ממש שהם השותפים שלי והשיח הוא בגובה העיניים וזה מאוד מחזק את הקשר

גם בעלי שותף ונגיד לוקח אותם לשוק שבעת המינים, לטבילת כלים, הולך עם הבן לשיעורי תורה, לוקח אותם איתו לעבודה כשמתלתקים בזמנים שהם בחופש ואני בעבודה ואני הולכת עם הבת לתפילה בערב שבת/ חג (לא מתאים לכולם כמובן) 

ללימודים בהכרח כמו שכתבתי אם זה מדבר אלייך

בהצלחה!

ובעיני זה עדיף על פני 4 ימים אינטנסיביים ואחד בבית.

יש היום יותר מודעות ויותר אפשרויות.

תחפשי למשל לימודים בשיטת פינלנד.

אבל אני לא חושבת שזה מאוד מתאים כחינוך ביתי

יום בשבוע זה סתם ייצור בלאגן גם מול המסגרות וגם אצל הילד...

לדעתי זה הפתרון הכי מושלם להום סקולינג... ככה יש להם חברים ועדיין זה משפחתי מותאם עם הורים שהם באותו הראש כמוך ואתם בונים ביחד את המערכת וכו'

במסגרת זה שהמדינה לא ממש מעודדת הורים לקחת אחריות על הילדים שלהם ודי מערימה קשיים על חינוך ביתי

תנאי לאישור לחינוך ביתי זה שכל אחד יצמאי בביתו ואסור להתאגד כמה הורים ביחד

ואפילו מגדירים את זה כהקמת מסגרת חינוכית ללא פיקוח

הזוי בהחלט

זה פתח להקמת מסגרות ללא פיקוח, לא שמוסדות עם פיקוח בהכרח טובות, אבל לכאורה יש פיקוח.

יש הורים שלא מסוגלים ללמד ילד דברים לימודיים בסיסיים, זה טוב שיש בקרה על ילד שלא נשלח לבית הספר/ גן.

כתות וכאלה...

יש הגיון מאחורי החוק הזה...

ההורים שאני מכירה עובדים בחווה/גבעה ויש לילדים שם הרבה עשייה

החיסרון שאני רואה בזה שאין הרבה אידיאל בללכת ללמוד. אין לי מושג אם הילדים יסיימו עם תעודת בגרות. יש מצב שזה בכלל לא חשוב למשפחה (הילדים בגילאי 0 עד יסודי)

אבל כן אפשר אחת לרבעון בשנה לצאת לטיול במקומות/סדנאות העשרה/מוזיאונים

ואז הם מצד אחד לא מפסידים מצד שני חווים איתכם חוויות ומעלים אידיאלים שחשובים לכם על נס.

זה דורש תכנון שנתי מראש

שאת מורה..

בכל אופן כתבת שיש לך יום חופש בשבוע ובהחלט אפשר לצאת לטיול משפחתי מאחרהצ ועד לערב המחרת ולהספיק הרבה חוויות

ואם ככה אז את יכולה לנצל יותר ימים כאלו מאשר פעם ברבעון..

אמרת אפילו שהעדפה שלך היא פעם בשבוע, למרות שלדעתי זה דורש המון כוחות והתארגנות מראש זה מאוד מתיש

והילדים משלימים את החומר אחר כך, כך שזה אפשרי בעיניי.

אבל לדעתי יותר אידיאלי ללמד את הילד אחה"צ ובחופש הגדול.

כך שבהגדרה יחסית קל להם להשלים.

ב. גם הם לא תמיד משלימים, ולפעמים זה יוצר פערים לא פשוטים.

צריך להיות מאוד על זה כדי שזה באמת יקרה.

האישור לחינוך ביץיתי בגיליים של חוק חינוך חובה הוא הכל או כלום

(ד.א. גם התאריך להגשת אישור על חינוך ביתי כבר עבר)

אלא אם כן את מתכוונת על גיליים צעירים יותר ואז במילא אין חוק חינוך חובה

אבל אז כדאי לקחת בחשבון שיכול להיות שידרשו ממך תשלום על שבוע מלא

חלקם יהיו לפני גיל 3

חלקם אחרי

.החוק המקורי היה מגיל 5

ואז הורחב לגיל 3

זה לא חינוך חינם

זה חוק חינוך חובה 

לילדים שלמדו בבית יש פערים עצומים.

אפילו שבבית נחשבו למחוננים.

בכיתה הילדים לא עומדים בדרישות.

לא למדו נורמאלי ויש להם פערים שהם לא מסוגלים להשלים.

וכך מתחילה נשירה מוקדמת.

בכל אופן כך אני חוויתי.

תלוי איך לומדים.

כי למידה זה לא רק חומר, אחד החלקים המשמעותיים בלמידה זו הקניית יכולות למידה.

לא מספיק לדעת כמה זה 1+1

צריך לדעת איך להתארגן עם ציוד

איך לבצע מטלות

איך לעמוד בדרישות

איך לקרוא טקסט ולענות על שאלות

הסקת מסקנות

עמידה בזמנים

כמובן כל גיל בהתאם לרמה שלו, אבל לא כל למידה של ידע, מקנה גם את המיומנויות האלו

הלימודים הכי משמעותיים אינם נלמדים בבית הספר, לכן אני מקדישה זמן לימוד להתנהלות כלכלית, פתרון קונפליקטים, ניהול כעס, אהבה עצמית ותקשורת נכונה.

מלמדת ע״י דוגמא אישית והסבר בכל פעם שהנושא עולה (באופן יומיומי) וגם באמצעות משחק מתאים לגיל.

ואולי לא יוצא כל שבוע,

אבל אני כן עושה את זה (בגילאי הגן חופשי)

ולפעמים גם מבקשים יום חופש ואני אומרת "לא, היום הולכים".

מרגישה שגם בשביל ילדים זה בריא לפעמים

וגם בשבילנו ההורים לצאת מהמסגרת המקובלת ומהמירוץ העכברים של האיסופים מהגנים וכו'. שוב, זה מתאפשר לי כי גם לי וגם לבעלי עבודות גמישות.

ואז אמרו לה שזה לא הום סקולינג משהו כזה

לא יודעת למצוא אותו

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וממש מתאים לחנוכה!

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות