סתם מיותר

השאלה אם כתוב, זה יקרוץ יותר או שאין לזה השפעה בכלל

אם מי שקוראת את זה היא כמוך ולא תופסת מהגדרות אישיות, אז זה לא חשוב לה.. לא?

איזו נקודת פתיחה זה נותן?

למה שמישהו אחר יחשוב זה כן מרשים?

ללא כל הגדרה כשהיא מהמגזר הדת"ל, כך שזה פחות ברור, אז לא יודע מה להגיד האמת.
בד"כ הכרטיסים של האלו שלא כתבו שום הגדרה, רשמו מפורשות שהן רוצות רק בחור ישיבה וכדומה, שאלו כבר חרדיות באופן ברור בלי שיכתבו זאת.

אז ברור שהיא דתית לאומית... זה יכול להיות ברור מאוד

ואצל הבנות, לא כולן רושמות באיזו אולפנה הן למדו

שבאופן אישי אני לא מגדירה את עצמי בחיים שלי האישיים ומאמינה שיש עוד המון אנשים כאלו.. שלא מגדירים את עצמם

וזה מהמם בעיניי, כל אחד הוא שונה וייחודי ולא תמיד יש צורך בהגדרות, אנחנו הרבה מעבר להגדרה כזו או אחרת

אבל- בשידוכים זה די קריטי להגדיר או לדייק איפה אתה מהבחינה הזו ומה אתה מחפש מהבחינה הזו

כדי לסנן הצעות לא רלוונטיות מראש ולמנוע תסכול שעלול להגיע כשיבואו אלייך המון הצעות שרחוקות ממך שנות אור ואין כל קשר בינם לבין מה שאתה מחפש מבחינה הזו של הרמה תורנית

אבל זה לא חייב להיות דווקא דתי לאומי/ דתי תורני/ חרד"ל וכולי

רק שצריך לקחת בחשבון מה המשמעות באמת של ההגדרה כשזה נוגע לשידוכים.
מה שציינת, דתי תורני וחרד"ל הם למעשה בגדול מקרה פרטי של דתי לאומי, אבל מה זה תורני בדיוק, זאת שאלה טובה...

וההגדרה של דתי לאומי/תורני לא מעלה או מורידה מעבר..

בתור משהו כללי כדי שיתפוס, תלוי איפה, ואז יקראו בפירוט קצר מה חשוב לי באמת כפי שכולם עושים, ואז זה יהיה ברור מאליו, כך שיחסוך פרשנות מוטעית מיותרת

אבל בשידוכים זה סופר קריטי. אתה רוצה לבנות בית עם מישהו שחולק איתך את אותה הגדרה פחות או יותר

רוצה לבנות בית עם מישהו שעם השקפת עולם קרובה

בפועל, ההגדרות יכולות לעזור אבל כאשר מדברים על מהות אז כבר אין צורך בהגדרה.

מסכים שבצורה טכנית הגדרות יכולות לעזור לפעמים.

"אבל בשידוכים זה סופר קריטי"

מה סופר קריטי?

סופר קריטי להסביר מה המהות.

לא קריטי בכלל לדעת אם זה נחשב דתי לאומי / תורני / חרד"ל

על זה הגבתי. ואם התכוונת לזה מצויין.

שבשידוכים כשאתה מציג את עצמך זה סופר קריטי לדעת לאיזה זרם אתה משתייך.

וההגדרות האלה עוזרות לדעת איזו השקפת עולם יש למי שמולך 

ולכן אני רואה צורך בעיקר להסביר איפה אני, לא איפה זרם כזה או אחר. גם אם אנשים רואים אותי כמשתייך לזרם כזה או אחר זה לא משהו שאני חושב שצריך להעסיק אותי.

אפשר להבין את זה על ידי דוגמאות.

לא מזמן ביררתי על מישהי ואחותה אמרה לי שהיא "היא כבר לא דוסית כמו בשנה הראשונה של המדרשה" והבנתי פחות או יותר למה היא מתכוונת.. וזה בלי להכנס לאיזה זרם היא משייכת את עצמה.

אני רוצה להאמין שבנאדם שבוחר אורח חיים מסויים הוא עושה את זה כי הוא חושב על היחס של עצמו לזה ולא כדי להשתייך לזרם כזה או אחר.

כל זה בלי לסתור את האמירה הפשוטה והנכונה בעיני -

אפשר ורצוי להעזר בשייכות חברתית, וביחד עם זה, לדעת את המגבלה שעניין זה.

שיהיה אחראי על התאמת ציפיות בין בני זוג לפי קוד דתיות.

מגוון התנהגויות ידורגו לפי "בלתי נתפס", "לא עושה", "לפעמים נכשל", "מותר". אולי נוסיף דרגות ביניים ("הרב שלי מתיר", "אסור אבל כשצריך סומך על מקילים", "לא מקפיד לצערי")

אחר כך יהיה אפיון של ההתנהגויות האלה (לדוגמה - האם כל אוכלי אבקת חלב נוכרי שומעים מוזיקה לועזית? אם כן, פשוט נשים אותם בקטגוריה אחת, ואצל מישהו ששני הדברים נמצאים בפער אצלו, נעשה ממוצע)

ואז כל אחד יקבל דירוג (עד כדי שלשה-ארבעה מאפיינים. לדוגמה יכול להיות מישהו שמיקל בכשרות אבל זהיר בצניעות). וכל אחד יוכל לכתוב "דתי לאומי, מאופיין בהקפדה לפי הדירוג: 4,6,3,8)

באנגלית אמריקאית קיימת הגדרה המאגדת בתוכה את המאפיינים שרשמת - תורני, מדע, מודרני.

לנו בארץ ישראל חסרה ההגדרה שתוסיף ל modern orthodox האמריקאי גם את החיבור לארץ ישראל ועם ישראל….

אולי:

דתי לאומי תורני ועוסק במדע

רק שזה נשמע כבר כבד ולא ישראלי גם, והרעיון שחשבת בסוף גם נשמע ארוך האמת.
לפעמים יש דתי לאומי אקדמאי או לאומי תורני אקדמאי ובכל זה, באתרי היכרויות מסמן רק דתי לאומי.

חיבור למדע מתאר משהו גבוה יותר - מזוהה, מבחינתי, עם איש שמבין במדעים מדויקים, במדעי הטבע.  

עם גבולות כמובן, וכמובן שלא כל מי שמזוהה עם מדע מזוהה עם קידמה (ומן הסתם שלא באמת יוכל להזדהות עם מדע באופן מלא אם כך, לפחות לפי דעתי)

בעיני, אנשים שונים נותנים פירושים שונים לחלוטין למושגים של דת"ל ודת"ל תורני.

יש אנשים שמשתמשים במונח "תורני" כדי לבדל את עצמם מתת-ציבורים אחרים, ולהעיד שהם שייכים לתפיסת עולם מסוימת.

יש אנשים שמשתמשים במונח "תורני" כדי לציין שלמדו במוסד ישיבתי כלשהו לאחר התיכון.

יש אנשים שמשתמשים במונח "תורני" כדי לבדל עצמם ממסורתים.

יש אנשים שמשתמשים במונח "תורני" כדי לבדל עצמם מלייטים.

יש אנשים שמשתמשים במונח "תורני" כדי להדגיש שנם מקפידים על ההלכה.

יש אנשים שמשתמשים במונח "תורני" כדי לומר שהם מעוניינים להיות אברכים אחרי החתונה.

ובהתאמה, לפי הבנת הצד השני, יש כאלו שמחפשות בכוונה מישהו שכתב על עצמו תורני, ולהפך - כל אחת לפי תפיסתה והבנתה את המונח תורני.

אני יכולה להמשיך ולכתוב פירושים שונים להגדרה תורני, אבל זה נראה לי מיותר.

לדעתי, נכון לפרט למה הכוונה שלך בתורני.

אני מניחה שלמדת בישיבה ציונית - הסדר\גבוהה\מכינה. אם כך, מספיק לכתוב את זה - ויודעים שאתה לא חרדי ולא חילוני. עכשיו כדי להבין איפה אתה נמצא היום בעניין ההשקפות והמעשה, זה כבר אמור להתבטא בטקסט שאתה כותב על עצמך ומה אתה מחפש.

ואם אתייחס לטקסט עצמו - 

אם אני מתעניינת בך, איך אני אמורה לדעת אם אני מתאימה להיות החברה הכי טובה שלך?

"רמה תורנית גבוהה" - מה זה אומר? במה זה מתבטא?

כנ"ל לרמה מדעית....

ומה זה אומר פתיחות?

בעיני אלו מילות קוד שכל אחד יכול לפרש אחרת לחלוטין.

לא צריך לפרק לגורמים כל דבר, אפשר להשאיר דברים שיובהרו אח"כ בפגישה - רק אתה צריך לוודא שאחרים שקוראים את הכרטיס מקבלים את הרושים הנכון עליך. לכן כדאי בעיני לכתוב משהו, ולהביא את זה לאנשים שמכירים אותך ולקבל מהם פידבק.

ההתלבטות שלי לגבי התורני, זה כי חשוב לי שלילדים למשל יהיה ידע תורני נרחב, ושההלכה חשובה בלי חומרות ובלי לחפף (למשל בשבת וכשרות) ועם חיבור ואהבת התורה, אז השאלה איך זה נתפס במקרה הזה

מה שמבדיל בין דתי (רגיל) לדתי-תורני.  

דתי רגיל יאכל כשרות רבנות.

דתי תורני יקפיד על כשרויות יותר חזקות.  

לעומת הקפדות שזה פשוט לדייק יותר, כמו הדוגמה עם הכשרויות שהבאת שהיא לא מדויקת.
יש למשל את האתר כושרות, פשוט אוכלים מה שבאמת כשר ולא כל מה שכתוב עליו כשר, ראה למשל את האתר כושרות.

ברור שבחור ששומר על כל ההלכה, יהיה יותר "מחמיר", בהשוואה ללייט, אבל זה לא שזה מתוך צו"לניקיות בריסקרית או משהו בסגנון שזאת תופעה נפרדת

גם אצל חרדים יש כאלה שאצלם חומרות זה מאוד חשוב (וחברות חרדיות שבהן זה חלק מההוואי) ויש כאלה שלא, מקסימום מחמירים מתוך רצון לקיים יותר שיטות או מסורת שהייתה אצלם בבית

אם, כשאומרים לי דתי לאומי, אני מדמיין x, אז כשמוסיפים את המילה תורני אני מתאר x + רצון להבליט איזשהו קו שקשור בתורה, זה יכול להיות הרבה לימוד תורה, זה יכול להיות רעיון של מרכזיות התורה, האמת זה גם יכול להיות שמירה נוקשה יותר של הלכות וחומרות, זה מושג קצת אמורפי שלא נראה לי תלוי בהגדרה ממש ספציפית (אם כי לא חסר משמעות) 

יש אנשים שרואים את המילה "תורני" כמתארת השקפת עולם,

ויש שרואים בה תיאור לרמת קיום הלכה.

לדעתי, אי אפשר לדעת מראש למה הכוונה כשאדם כותב "תורני\ת", אלא צריך לשאול במה זה מתבטא.

ולכן הייתי מעדיפה לקרוא עליך שההלכה חשובה לך בלי חומרות ובלי לחפף, ושאתה מחפש מישהי עם חיבור ואהבת תורה, שחשוב לך שלילדך יהיה ידע תורני נרחב - מאשר להסתפק במילה תורני.

ואני חושבת שהתשובה גם תלויה באיזה סוג של בחורות אתה מחפש..

ובתיאור בהמשך להכניס את זה?

מצד שני, עדיף גם לתאר בקצרה ולא לפרט יותר מדי, כי עדיף להשאיר לדייטים ששם יהיה הרבה יותר ברור.

כל עוד הפורמט לא מכריח אותי למלא, אני מוחקת את השדות שאני לא אוהבת.

לדוגמה: עדה. לא רוצה לכתוב את העדה שלי.

ולכן גם קטגוריה של מגזר - בהנחה שעברת מסלול חיים של דת"ל - לא צריך לכתוב בפירוש, כי זה יובן מהטקסט. (זה שלמדתי באולפנה ועשיתי ש"ל די מסגיר שאני דת"ל). אם גדלת בציבור אחר \ למדת בישיבות לא דת"ל, זה באמת יכול להיות מטעה, ואז אולי כן הייתי כותבת.

במכון לב והאוניברסיטה העברית, ישיבה תיכונית זה די רחוק.
וגם אם היה כתוב שירות צבאי, זה עדיין לא נראה לי שמסגיר מה אני נראה לי

תראה אני יכול להגדיר את עצמי כלא בדיוק חרדי, אבל לא דתי לאומי, אבל כן תורני, ומצד שני פתוח במובן של ידע כללי תרבויות כו'... אתה מבין זה נשמע מרוח ושאני לא בטוח בעצמי מה אני.

אם יש לך הגדרה ברורה, כמו "חסיד בעלזא", או כזאת שאתה יכול להזדהות איתה 90%, כמו "דתי לאומי", לך עליה

כאילו סתם אני מדמיין לעצמי כרטיס של בחורה,

"שלום אני דתייה לאומית תורנית מדעית פתוחה אבל גם שמרנית בעד ארץ ישראל השלמה נגד עלייה להר הבית מחוברת לחסידות אבל רק לצאנז."

לעומת:

"שלום אני דתייה חמודה אוהבת את ארץ ישראל לטייל ללמוד מוסר כמו חובות הלבבות, אני אוהבת גם לשיר ולבשל מחפשת בחור מקסים שילמד ים תורה אשמח להכיר "

(לא שאני מבין גדול בכתיבת כרטיסים... אבל זה נראה לי דבר שגם הצדוקים מודים בו)

פשוט יותר בקטע להכיר מאשר להסיק מסקנות מכרטיסיות חחחח

בהצלחה~

המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.

ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…

אני נקבית. מספיק אני מתאמצת בכך שאני מקבלת."

סתם

אם יש מרחק משמעותי והזמן יקר, זה די מתבקש להפגש באמצע ברוב הפעמים.

חיזור מצד הגבר יכול להתבצע באופנים נוספים וזה לא צריך להיות כל כך טוטאלי.

אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.

זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.

אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.

אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.

תבחר נכון או ..

אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.

שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס

ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..

שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.

מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת

אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד

אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך

לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק

לא נעים לדעתי..

ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.

תחשבי שהגבר תמיד צריך להגיע לאיפה שהבחורה גרה. אם מדובר בחצי שעה נסיעה זה באמת לא נורא. אפילו שעה.

אבל לנסוע שעתיים כל כיוון כדי לפגוש מישהי זה לשלם מחיר מטורף על כל דייט. תלוי מי, תלוי בסיטואציה, אבל להרבה אנשים נסיעה שעתיים לכל כיוון זה קנס רציני.

וזה אומר שאם הקשר דורש סבלנות, לתת לה את הזמן שלה להבשיל בקשר, לתת לקשר עצמו להבשיל, לתת את עצמך - אז באיזשהו שלב, אם לא ממש ממש כיף לך בקשר, נמאס לך לשלם את המחיר. יכול להיות שתגיע לפגישות מותש, ולפחות התשובה לשאלה של "האם אני רוצה לפגוש אותה שוב" יהפוך להיות שוב ושוב "לא בטוח", או "היה יכול להיות נחמד אבל אני לא יכול לעמוד בזה". ואם יש ספקות - אז זה קשר הרבה יותר שביר, כי בשביל מישהי שאני גם ככה לא בטוח, כנראה המוטיבציה שלי להשקיע השקעה רצינית תהיה פחותה יותר

ונכון שחיזור הוא חשוב, וזאת בדיוק הסיבה שצריך למצוא דרך שהבחורה תבין שכאן זה כבר לא חיזור, זה הקרבה, וצריך למצוא דרך לשמור על החיזור ועדיין להקל קצת את העול הזה.

ואז אם צריך להחליט בין לא לפגוש מי שגרה במרחק כזה, לבין האפשרות לחלוק את העול של הנסיעות - אני חושב שהאפשרות של לחלוק היא קצת יותר טובה

מספר פעמים.

מצד הבחורה לפחות.

אם היא תהיה חשובה לך, ומתאימה לך, ותתאהב בה,

אתה תרחף מחיפה עד אליה.

בסה"כ רצועת חוף קטנה בינכם.

יש שיר כזה- גם לי מגיע להיות מאושר, אל תשאיר אותי מאחור...תן לי מחסה מהקור.. עד שיקלו המים עד שנגיע אל החוף.

רחוק. מה זה כמה שעות לנסיעות כדי לא לפספס את הזדמנות חייך?

אצלנו בקהילה יש הרבה אנגלוסקסיים. זוגות שהמרחקים בין הערים מהם באו פי כמה יותר רחוקים - לונדון ומנצ'סטר למשל, בוסטון וצפון ניו ג'רזי…

באופן כללי מאוד אין סיבה שזה לא יעבוד. יש אנשים גמישים והתחבורה מפה לשם לא כזאת מטורפת אפשר גם להיפגש באמצע.

מי שממש רוצה להרגיש חיזור כאילו אנחנו לטאות בג'ונגל ושה"גבר" שלה יסע אחריה שעתיים אחרי העבודה ויחזור הביתה בשתיים בלילה אחרי כל פגישה, לבריאות.

אישית אני רואה בזה משהו קצת מטומטם כי למה שתחזר אחרי מישהי שאתה בכלל לא מכיר? לך תבין. אבל לא משנה.

תעשה מה שכיף וטוב לך. אם אתה מרגיש שסבבה לך לנסוע רחוק או אפילו לנסוע עד אליה ואתה רואה בזה משהו מגניב ורומנטי ומעניק אז אחלה. אם זה מתיש אותך ואתה קם למחרת הפוך והפגישות הופכות לחתיכת קאדר אז אין בזה שום טעם. לשניכם אמור להיות נחמד וכיף.

האמת יש מדרש רבה כזה – לכל המפקפקים והמפקפקות.

רַבִּי אַבָּהוּ פָּתַח: בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת, רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, מָצִינוּ בַּתּוֹרָה בַּנְבִיאִים וּבַכְּתוּבִים שֶׁאֵין זִוּוּגוֹ שֶׁל אִישׁ אֶלָּא מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּתּוֹרָה מִנַּיִן: וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר. בַּנְּבִיאִים: וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא. בַּכְּתוּבִים הַיְנוּ דִּכְתִיב: וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ וְיֵשׁ שֶׁזִּוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ, יִצְחָק זִוּוּגוֹ בָּא אֶצְלוֹ: וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. יַעֲקֹב הָלַךְ אֵצֶל זִוּוּגוֹ, דִּכְתִיב: וַיֵּצֵא יַעֲקֹב.

אחד בשביל השניה

קצת מוגזם להגביל גם אזור מגורים בתוך הארץ הקטנה.

מדובר בקשר למטרות חתונה ולא קשר אחר..

ובהתחלה כמחווה אני כן רואה את זה יפה לבוא יותר לאזור שלה, בהמשך אפשר להציע במרכז.

הכירו בזמן שהוא למד בישיבה בדרום והיא למדה בתל חי. וגם בתי ההורים במרחק של מעל שעתיים נסיעה.

ובכל זאת- התאמצו, נפגשו, היום כבר עם חמישה ילדים.

אני ובעלי מרחק שעה וחצי נסיעה

פעמיים ראשונות הוא בא, אחרי זה גמני נסעתי

זה לעניין הדייטים

בעלי הניח על השולחן מהרגע הראשון את העובדה שהוא רוצה להישאר לגור בעיר שלו, ועברתי לגור בעיר מגוריו. מתרגלים להכל ואני לא מצטערת על ההחלטה

כדאי לדבר על זה

על פקטור של מרחק

אם תתחתנו תיהיו קרובים נכון? כלומר תגורו באותו בית

לתקופת הדייטים תיפגשו בנקודות אמצע ומניחה שגם לפעמים אתה תיסע אליה וההפך

חברה טובה שלי נשואה +8 ילדים בזוגיות מדהימה

היא מרחובות בעלה מרמת הגולן..

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה