זאת אומרת שאם עושים בדיקת ראיה אז זה לא מספיק אמין כי הריון ולידה משנים את המספר?
רוצה לעשות משקפיים חדשים (הפעם הקודמת הייתה לפני יותר מ5 שנים, הייתי אחרי לידה אז והמספר לא השתנה מהפעם שלפני. מאז עברתי עוד הריון ולידה) השאלה אם עדיף לחכות לאחרי הלידה (שזה יהיה רק עוד כמעט חצי שנה..)
עד כמה מציק לך עכשיו?
תקחי בחשבון שתצטרכי משקפיים חדשים כשלושה חודשים אחרי הלידה ותחליטי אם שווה לך
כי הייתי ממש מסוחררת עם הקודמות..
לא היה סיכוי לסחוב ככה כמה חודשים בשם ההריון..
לפחות הן לא יקרות אז אחרי הלידה נבדוק מחדש
המשקפיים שיש לי עכשיו מלאות שריטות כזה וגם קצת עקומות, אני יכולה לסחוב איתם עוד כמו שעשיתי עד עכשיו אבל די נמאס לי
מצד שני לא מתחשק לי כל חצי שנה ללכת לעשות בדיקת ראיה ומשקפיים..
מצד שלישי אם גם בהנקה עלול להשתנות משהו אז אין טעם שאני אחכה, כי אני מניקה (בעז"ה!) למרחקים ארוכים בד"כ..
אז מה להחליט?🤷♀️
לא מומלץ כי המספרים יכולים להשתנות
בגלל זה אני כן עושה גם אם זה תוך כדי הריון או אחרי לידה
לא השתנו לי המספרים אבל כן היו שינויים סביב ראיה לקרוב ורחוק
ואין מה לעשות תקופת הפריון היא ארוכה ב'ה ולכן מבחינתי זה לא אופציה לא לעשות משקפיים בגלל הריון ולידה
אז אולי אני בדעת מיעוט אבל כן חושבת שכדאי לעשות משקפיים למרות הנסיבות
ללכת לבדיקת ראייה ולבדוק אם המספר השתנה.
ואם זה לא הריון ראשון, והמספר לא השתנה בחמש השנים האחרונות, יכול להיות שכן הייתי קונה משקפיים חדשות.
משקפיים שרוטות זה לא כיף...
לא זוכרת מתי עשיתי את המשקפיים שלי,
כי לא שמעתי על כזו בעיה, אז זה לא נתון שלקחתי בחשבון.
אני כבר כמה הריונות ולידות עם אותו מספר. ואף פעם לא הלכתי חצי שנה אחרי לידה כדי לבדוק. כנראה שזה לא מצוי כל כך.
אם מאיזו סיבה המשקפיים לא יתאימו לך, אז בעוד שנה תלכי שוב לבדוק, ותפעלי בהתאם. נשמע לי מוגזם ללכת עם משקפיים שנמאס מהן רק כי אולי במקרה בעוד שנה ישתנה המספר. אם ישתנה - תקני חדשות או רק תחליפי עדשות. אם תרגישי איתן טוב כמו שעד עכשיו הלכת עם אותם משקפיים ולא התחשבת בהריון ולידה - תמשיכי ללכת איתם לבריאות גם אחרי הלידה.
לתקופה של ההריון וכל עוד ההנקה משמעותית. כשהילד מבסס כמה ארוחות כבר אפשר לעשות חדש.
אם את צריכה דחוף אפשר גם בהריון, רק לקחת בחשבון שיכול להיות שזה לא יתאים בדיוק ויהיה צריך לתקן את המספר.
אולי הייתי עושה משקפיים עם אותו מספר..
לפחות מתייעצת עם האופטו' לגבי הרעיון.
אבל לא מספיק מציק לי בשביל לעשות רק לתקופה אז מחכה לבדוק אם אחרי ההריון זה ימשיך
נראה לי שאני אלך לעשות וזהו. מקסימום אי פעם כשאסיים להניק אלך לבדוק שוב מה המצב
עכשיו אני רק צריכה למצוא כוח ללכת.. 
וזה היה אחרי איזה חמש שנים שלא החלפתי משקפיים למרות שידעתי שעלה לי המספר אז החלטתי שעדיף לעשות בהריון מאשר לדחות את זה עוד
?
אם זה לא מומלץ עד גיל 14 זה לא מסוכן גם לתינוק?
כמובן נגד כיוון הנסיעה.. ולכבות כרית אוויר..
יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.
כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.
הגדולה בת 8
אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות
אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...
והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה...
אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏
אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה
פצלושוןשבוע שעבר ב6+5 ראו דופק ועובר בגודל שמתאים ל3 ימים קודם
והיום עובר באותו גודל בלי דופק
עצוב לי נורא
וכן אני יודעת שצריך לעשות עוד בדיקה לוודא אבל מה הסיכוי אם הוא באותו גודל
אוףף
אין לי כוחח
ואפילו אין לי שום דימום
אולי זה קשור לאנטיביוטיקה שהייתי צריכה לקחת עכשיו שבוע לאיזה דלקת בשן
אבל אמרו לי שמותר אותה בהריון
אוףףף
אין לי כוח לחזור לטיפולים
כל כך שמחתי כבר
קשה ולא נעים בכלל.
שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏
אין קשר לאנטיביוטיקה
זה עצוב אבל זה פשוט קורה
ממש אל תאשימי את עצמך
שהשם ימלא חסרונך במהרה
שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!
אפילו שזה דבר נפוץ
אי אפשר להתרגל לזה
וכל פעם זה קשה
חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה
אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון
זה קשה בטירוףףףף
חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה...
זה קשה וכואב💕
וזה לא קשור לאנטיביוטיקה
אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל
זה קורה הרבה
לא כל הריון מתפתח לצערנו
אמרו שמותר אז מותר
אין קשר
זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות
בשורות טובות
די, נו, איזה באסה!
מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!
איזה קשה ומבאס ככ...
ממש ממש ממש
קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..
ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
בלתי נסבל.
מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?
אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(
ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.
וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי
שונאת את עצמי אחר כך
ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם
ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם
נדיר שאני בבית בשעות האלו
אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.
אם לא אין לי פתרונות לצערי😐
אני פרשתי
היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון
לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים
אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.
אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי.
האמת, מבינה אותן.
מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע
לק"י
הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.
(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.
זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).
הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה
בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת
חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה
ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..
אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי.
פספסה בכמה ימים את העליה לגן...
אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר
אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים
מבינה שאצלך לא :/
אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?
10-11 בלילה זה רגיל אצלו
התקלחנו, שמנו פיג'מה
נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון
מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון
כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(
היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה
לא יודעת מה מצבה
נראה מה יהיה מחר
במקום להילחם שיירדמו כבר,
ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון
מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב
אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון
שישחקו עד שיפרשו לישון
אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,
כדי שיהיה חשוך מעט
בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.
אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה
אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.
הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים
כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס
לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו
הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה
אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי
זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...
התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון
הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי
קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום
אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק
פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית
מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם
לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם
ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה
והופ הילד מבסוט
ומשחק בה עד שנרדם חח
אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו
אני ממש לא אוהבת שמות של בנות
וב'ה יש עוד אחת בדרך
וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)
אולי יהיו לכם רעיונות?
שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי
ושם אחד
ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)
החלטתי שאני רוצה ללכת לטיפול.
ב"ה לא קרה משהו מיוחד ובגדול אני בטוב,
זה יותר בקטע של אקסטרה וקצת פינוק.
דברים שפוגשים אותי בעיקר בעבודה
אנשים מסביבי שמערערים אותי ואת הביטחון שלי
אני גם חושבת הרבה זמן על חיפוש עבודה וככ מפחדת לשמוע לא שאני פשוט דוחה את זה בלי סוף
וזה לא חכם
אני חושבת שאני בעיקר נמנעת מדברים
הפחד מהכישלון הוא חזק מאוד אצלי
הרצון להיות תמיד בסדר
עם כולם
ובא לי לעוף על החיים
לנסות ולהתנסות בדברים חדשים
איך לי כח להתבחבש בילדות וכזה
זה פחות אני
בקיצור לא יודעת בדיוק מה אני מחפשת וגם איך מוצאים מישהי שמתאימה לי?
קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...
לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום
לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.
ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.
למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה 
והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.
קוראים לה דבורה עמרני
1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..
2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..
3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.
4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני
לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..
5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..
יש כזה דבר???😉
או שהגזמתי?
או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת
אם אמקד
לידה טבעית
וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה
לא עמוס מדי
בהדסה עין כרם זה בדיוק ככה
וגם הרישום בקבלה עכשיו הוא צמוד למיון מיילדותי
בעיקרון יש אצלם תכנון לידה ואז מראש את יכולה לבקש את הבקשות האלו
בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..
יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך
ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה
מישהי מכירה?? יש פיתרון??
כבר חודש לא משתמשת בגלל זה
אני מכבסת רגיל על 40 עם עוד בגדים
נתתי את הטיפ הזה לאחותי וזה הציל לה תשואב שוטף מהריח שלא עזב
הכי חשוב לשים חומץ אם יש ריח לא נעים ממש לשפוך על הסמרטוט לפני הכביסה זה יינטרל את כל הריח
יש לי את הדרימי שלי מעל שנתיים והסוד זה פשוט השיטות תחזוקה ואז את פשוט נהנת
אשמח להתייעץ מנסיון של הבנות כאן.
אני בת 40, בהריון ומתלבטת האם לעשות דיקור מי שפיר. הייתי אצל רופא בסקירה מוקדמת שיצאה תקינה, עשיתי גם שקיפות עורפית וגם nipt. שגם תקינות.
אז הרופא ממליץ לי לעשות דיקור מי שפיר רק בגלל הגיל. אני מתלבטת לא בגלל הסיכונים של הבדיקה שהבנתי שלא ממש משמעותיים אלא בגלל שהבנתי שיכולות להתקבל תוצאות לא ברורות שלא ידעו חד משמעית איך לפרש אותן ואז בעצם זה יכניס אותי להתלבטויות נוספות.
האם יש כאן נשים שהיו במצב דומה? מה היו השיקולים שלכן להחליט כן או לא לעשות?
לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת
ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים
ואז מילאתי רק דברים וודאיים
באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..
ככה חשבתי...
בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.
באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.
החלטות טובות ובשעה טובה!
תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.
אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל
תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר
אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים
את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר
זה תלוי מה את מתכוונת לעשות עם התוצאות.
לפני הבדיקה הם שואלים אותך על כמה קטגוריות, אם את רוצה לדעת לגביהן: מחלות ילדות, מחלות בבגרות, משהו כזה לא זוכרת,
וגם שואלים אם את רוצה לדעת רק עם זה מעל אחוז ודאות מסוים (לא זוכרת מה הוא) או בכל מקרה.
מה המטרה שלך?
מחלות שניתן לטפל כמו מומי לב וכו', לא צריך מי שפיר בד"כ, רואים בUS וכדו' למיטב ידיעתי.
תסמונת דאון שזה הכי משמעותי כבר בדקת.
האם תפילי אם יהיה בוודאות של 40% סיכון לאוטיזם או סוכרת נעורים?
אם לא, אז חבל לעשות... סתם מכניס אי וודאויות.
