כמה עלתה לכם ברית סה״כ?
איזור ה100 אורחים (ב"ה משפחות ענקיות, גם 100 זה אם ממשששש לא כולם יבואו)
התחלנו לחשב והיינו קצת בהלם מהעלויות...
ומי שיכולה לפרט גם כמה עלה כל דבר גם יעזור ממש
תודה!
כמה עלתה לכם ברית סה״כ?
איזור ה100 אורחים (ב"ה משפחות ענקיות, גם 100 זה אם ממשששש לא כולם יבואו)
התחלנו לחשב והיינו קצת בהלם מהעלויות...
ומי שיכולה לפרט גם כמה עלה כל דבר גם יעזור ממש
תודה!
אותו כמות של מנות
עולה אזור ה10,000
וזה גם הסכום שחסכנו מראש
אבל חשנו שתכלס יצא הרבה פחות..
זה עם מנות בשריות?
אין לי הסבר
השקט הזהיכולה לפרט איך הגעתם למספר?
כמה משלמים למנה?
1500 אולם בי''כ
1500 מוהל
5000 קייטרינג בערך (הסתכלנו על תפריט שבנו לבר מצוות של אחים שלי, עם אותה כמות מוזמנים בערך)
מלצרים אנחנו לא לוקחים כי האוכל מגיע יפה וארוז
יש דברים שעדיין לא לקחנו בחשבון, וזה מוסיף למחיר, כמו:
שתייה קלה, כיבוד לפני הברית, עיצוב מגמ''ח (מפות וכו'), שתייה חמה...
הגיוני שנגיע לכיוון ה9000
אם לוקחים צלם (כמו שאני רוצה😅) אז זה יגיע ל10,000 כמו שכתבו פה, אבל מבחינת מינימום אפשר להגיע ל8 (ואולי אפילו פחות)
לא מצאנו כזה.. חלבי או בשרי?
חוץ מזה זה נראה המחירים שאנחנו הגענו אליהם גם..
חישבנו גם ביגוד לכל המשפחה שזה עוד סכום,
וחדפ, כי לא מגיע עם הקייטרינג אם עושים בלי עריכה..
וצלם אגב זה יותר מ1000 ממה שביררתי.. בדקתי עם כמה צלמות והרוב המוחלט התחיל מ1200++++
אלו מגשי אירוח
ואפשר להוסיף גם חד''פ דרכם
ביגוד הבת שלי קיבלה בגד מתנה, אז שמרנו לברית. בגד לתינוק יש לי מעלף מאמא שלי, אבל ראיתי גם ב40-50...
בעלי בכ''מ צריך בגדים😅
אני הזמנתי לי שמלה משיין, ואקנה גם מטפחות.
צלם לא ביררנו עדיין, אבל גם אם כן אני רוצה רק לצילומי חוץ לפני של רבע שעה, ואז רק בברית עצמה...
כי לא מכירה אופציה של מגשי אירוח בשרי😅
חחח שווה באמת סגרתם את הפינה של ביגוד בזול ממש!!
אנחנו לא הצלחנו🙈
צלם גם אני לא ביררתי על הרבה מעבר ממה שכתבת ועדיין הבנתי שאלה המחירים
אולי אפשר למצוא מישהו שמכירים וגם מהאיזור ואז לסדר את זה שיצא זול יותר
אני רוצה ברית בוקר, אז חלבי...
צלם באמת לא פניתי לאף אחד עדיין, אז הגיוני שאלו המחירים.
מבינה שזה לא היה מספיק ברור😅
אני בהריון... תכננו ברית כי אני אוהבת להיות מתוכננת.
מבינה עכשיו שזה היה נשמע שילדתי🤦
לא?
וזה באמת היה נשמע שילדת😅🤣
נראה לי זה מה שכולם חשבו חחחחחח🤭🙈
משעשע😅
אממ לא, לא כתבתי שאני בהריון...
לכן חשבתי שכותבים לי מזל טוב על ההריון, ולא הבנתי למה כותבים לי לרוות ממנו נחת (הוא עוד לא נולד) ו''ככה מודיעים???''
שיהיה בשעה טובהאמהלהעלות האולם - יש מגוון מחירים
עלות קייטרינג, עם או בלי מלצרים /בופה וכו
עם או בלי קישוט לאולם (אפשר להיעזר בבלוניםצשל שייןצאו גמחים של קישוטים לאירועים)
צלם או לבקש ממישהו שיצלם...
הכל משפיע ממש.
בהצלחה!
בברית השניה היה חלבי, וקצת פחות אורחים. עלה סביב ה100 לאדם. ועוד הוצאות על מוהל וכו.
90 למנה ל100 מנות כלומר רק האוכל 9000
מוהל עוד 1000
כבר הגעת ל10,000
לא היו עוד שום הוצאות? גם אולם בית כנסת עולה כמה מאות שקלים... ויש עוד כל מיני הוצאות קטנות
אנחנו כן חישבנו גם עלות של בגדים לכל המשפחה .. וזה גם סכום
תודה!
עשינו אתמול🥹
עלה בערך 8000+ קצת
70 מנות בשרי (רק משפחה), לילדים עשינו שולחן של שניצלים, צ'יפס ולחמניות, היה להיט והוריד קצת עלויות
ובשמחה.
הרבה נחת
כנראה אדם מדבר מהרהורי ליבואמהלהכמה כל מנה עלתה? ואיזה עוד הוצאות היו?🙏
תודה!♥️
עלו 62 (2 מנות, סלטים, תוספות, קינוח, כולל חדפ ושתיה)
מלצרים ומשלוח של האוכל עלו עוד 1500 בערך (שווה כי המנות טובות והדיל כולו זול יחסית)
מוהל עלה יקר, אבל רציתי אחד ממש מקצועי שהגיע מרחוק 1800
אולם 400
בלי קישוטים בלי צלם
זה היה רק המשפחה- סבים הורים אחים ואחיינים
דייויס מבני ברק
הכשר מעולה ואוכל טעים
המלצרים והחד"פ גם הוא מביא?
רציתי לברר עליהם אבל אף לא יודע שיש לנו בן אז לא רוצה להסגיר את עצמנו
250 למלצר וצריך לפחות 3
ולגבי חד"פ, זה תלוי איזה מנה את לוקחת, יש לו 3 מדרגות מחיר שהיקרה היא 59 וזה כולל גם חדפ שתיה וקינוח
גם אולם בית כנסת פשוט עולה כמה מאות שקלים ממה שביררנו..
כמה עלתה מנה?
עם 50 מוזמנים
כל מנה 75
המוהל לא לקח כסף
קיבלנו כ1000 שח מתנה. (לא לקחנו את הסכום הזה בחשבון, זה היה בונוס נחמד)
שילמנו עוד איזה 150 שח טיפ למלצרים
וזהו.
המוהל כאמור לא לקח כסף (גיס שלי)
לא הבאנו צלם, צילמנו פה ושם עם מצלמה בטלפון
לא השקענו בתפאורה
ולילדים קניתי בגדים חדשים ממילא כי גם היתה לנו חתונה של קרוב משפחה בלג בעומר.
בגד לתינוק- מגמ"ח
בגד לעצמי- משהו שהיה לי כבר
אז יצא בערך 17000 ל150 אורחים
בשרי וברמה .
אנשים שמו מעטפות כי זה היה אולם ולא משהו פשוט.
אנחנו חישבנו שאם עושים באולם בית כנסת ההפרש לא כזה משמעותי כי מעבר למנה יש הוספות :
חדפ מכובד - 1500 שח
מלצרים - 1000
פירות קינוח וזה - 500
אולם - 2000
מוהל - 700
צלם מגנטים- 850
לא יודעת עד כמה חשוב לכם קישוט האולם אבל גם זה דורש זמן אז לקחת בחשבון
1000 למוסמך,
1500 למומחה
אנחנו לקחנו באמת רופא מוהל, שילמנו לו 1500(הוא לא ביקש..אנחנו נתנו)
חחח
והוא הדגיש שאין צורך בכלל, רק אם אנחנו רוצים
וזאת המצווה.. לא השופוני של הסעודה.
אנחנו שילמנו 2000 לרופא מוהל ת"ח
אז למוהל לשלם פחות?
מוהל עושה פעולה כירורגית, כמו רופא.
וכשעו״ד לוקח מאות שקלים לחתימה נוטריון - רק כדי להסתכל על המסמך ולאשר אותו.
טכנאי מקררים/ מכונת כביסה / אינסטלטור לוקחים סביב 350 ₪ לביקור עצמו. ללא עלות חומרים וחלקים.
מוהל, לדעתי, אמור להרוויח כמו רופא או עו״ד, ולא כמו טכנאי או אינסטלטור.
למה את חושבת שמוהל אמור להרוויח כמו מי שלמד 12 שנים (רופא מומחה) או עו״ד (4 שנים, אבל הוא לא לוקח 1500 - 1000 לשעה)?
זו פעולה כירורגית פשוטה יחסית, עד כמה שידוע לי
מקווה שאני לא נשמעת צינית, באמת מעניין אותי… אגב, כמה זמן מוהל לומד אני באמת לא יודעת.
וברור שלימודים זה לא השיקול היחיד אבל זה מראה הרבה על מורכבות העבודה.
שווה ערך לרופא מומחה או עו״ד מומחה.
כמובן לא מוהל שלא צבר מספיק ניסיון.
למוהל צעיר עם ניסיון מזערי, והיעדר מוניטין, משלמים בהתאם.
לק"י
כן יש הבדל בין מוהל מוסמך למוהל מומחה. שאין לי מושג מה ההבדל ביניהם...
אולי מוהל מומחה לומד עוד דברים🤷♀️
אבל גם למד עוד דברים (מעניין מה הם הדברים האלה🤷♀️).
לק"י
ממה שקראתי על מוהל אני מבינה שזה גם לימודים נוספים וגם וותק מסויים של שנים.
ככה זה אצל רופאים?
אצל רופאים זה עוד שנים של לימודים וגם שנים של ותק...


בעיניי זה אותו רעיון של לשלם לשדכן. נכון יש כאלו שלא ישלמו (כאשר לר מדובר בשדכן רשמי אלא בחבר/ קרוב משפחה)
אבל בסוף, זה העיקר וזו המהות.
ומוהל מומחה, שכל יום עושה בריתות ולא עובד בעבודה נוספת צריך להתפרנס...
אצלינו המוהל אמר שלא צריך, בכל זאת הבאנו 1000
כל הברית, כולל זה, עלתה 6000
אם הוא כל יום עושה בריתות (נניח רק ברית אחת ביום ורק בימות החול שזה 22 יום בחודש) זה יוצא 33,000 בחודש שזה לגיטימי לגמרי, כן? אבל הביטוי צריך להתפרנס קצת יצא מהקשרו.
אגב, ברור לי שיש הוצאות על ציוד ודלק ועוד…
רוב המוהלים לא עושים ברית כל יום...
ושירד פחות.
אני אומרת בכללי. לא מדברת על מוהלים דוקא...
לק"
אבל אם עבדתי יותר שעות והרווחתי עוד 5000 שקל. מתוך זה ירד לי חצי.
לא עדיף לעבוד פחות ולהרוויח רק 3000 שמתוכם יישארו 2000?!
הבעיה היא שאני לא יודעת אם מישהו יודע לחשב את מדרגות המס.
דבר ראשון יהיה לך 500 שקל פחות 😂
דבר שני ה״חצי״ אף פעם לא יורד על כל הסכום אלא רק על הסכום שממנו מתחילה אותה מדרגת המס.
יש ברשת מחשבונים ייעודיים לצורך הזה…
א. רוב האנשים לא משלמים 1500, גם לא למוהל מומחה. אבל עדיין יש הבדל בין לשלם ממש מעט/ לא לשלם בכלל לבין לשלם 1000 ש"ח.
ב. אם ברור לך שיש עוד הוצאות- אז לא ברור למה לא הכנסת אותן.
בקיצור: אני לא חושבת שהביטוי צריך להתפרנס יצא מהקשרו. ואם כולם יזלזלו ויגידדו "רחמנות" אז יהיו הרבה פחות מוהלים, בוודאי שפחות מוהלים מומחים (כי כל המוהלים יאלצו להוסיף עבודה.)
ובעיניי, גם אם המוהל יוצא בסוף החודש עם יותר משכר מינימום, זה בסדר ואפילו טוב.
אין שום סיבה שמוהל לא יתפרנס בכבוד. המלאכה שלו בוודאי לא פחותה מאף מלאכה אחרת, ומוהל שעושה מלאכתו נאמנה כל שקל מגיע לו ביושר.
לק"י
בברית של הגדול לא ידענו ולא שילמנו, כי המוהל לא רצה תשלום (הוא רב עיר, שעושה הרבה בריתות. אולי במקרה שלו זה שונה).
אבל תרמנו לגמ"ח שלו (החלטה שלנו. הוא לא ביקש).
אצל הקטן לקחנו מוהל אחר, והוא גם לא אמר סכום. שילמנו לפי התעריף של משרד הדתות.
מעניין מאיפה חישבתם😅
חד פעמי יפה עולה הרבה פחות אם קונים במקום זול
לא כולם עושים מלצרים (אפילו יותר מקובל בלי נראה לי, לפחות בסביבה שאנחנו חיים בה)
כנל צלם מגנטים
אולם בית כנסת לא עולה 2000 לרוב אלא פחות..
ודוקא גם אני מכירה שמשלמים לנוהל בערך פי 2 מכמה שרשמת..🙈
קיצור הכל אינדיבידואלי מסתבר
בופה.
לק"י
אצלינו זה היה מנהל אירוע, 2 מלצרים וטיפים, נראה לי 900 שקל. לא בטוחה.
גם לבופה, תדאגו למישהו שיארגן. לא את....
אולי מישהו מהמשפחה.
לפני שנה בערך, בשרי באולם, עם מגנטים וקשת בלונים המרכזי שולחן בלונים.
לא זוכרת כמה אנשים... כנראה 80-100
ידענו מראש שהאירוע יכסה את עצמו, יצאנו בסוף ברווח יפה. אבל זה תלוי משפחה..
אצלינו אין סיכוי שיכסה את עצמו, אפילו לא קרוב
תודה על הפירוט!
יש קייטרינגים ביתיים שיכול לצאת לך סביבות 4000-5000
אוכל פשוט יחסית, לא הרבה תוספות
ואת יכולה ללכת לקייטרינג מקצועי שזה יוצא סביבות 10000 בשרי
חלבי אפילו יותר יקר..
את יכולה ללכת לכיוון של בר אוכל שאנשים באים ולוקחים ולהזמין בעצם פלטות אוכל ואז יוצא יותר זול גם אין מלצרים והצלחות סכו"ם חד"פ
הכל תלוי כמה את רוצה להשתגע ולהוציא
לכל זה נוסף המיקום - האם בבית כנסת או באולם
האם את עושה עיצוב שולחנות, פרחים, בלונים וכו
אני יודעת על כאלה שלא עשו סעודה רק הביאו מאפים ושתייה אז זו גם אופציה
וגם אז אפשר סעודה עם המוציא לא יקרה.
?
ביררנו עם כמה. אוכל פשוט ממש. הכי נמוך שמצאנו היה 60-65 למנה.
וזה בלי חדפ עריכה ומלצרים, בלי מנה אחרונה וכו'
גם הופתענו אבל זה המחירים שמצאנו.
מאפים ושתיה לא אופציה מבחינתו, רוצים סעודת מצווה כמו שצריך..
כזו של 45 למנה
זה גם תלוי כשרות, נסיון, איזור וכו
ואז אני אשמח לשמוע על איזה קייטרינג מדובר.
כי אנחנו ממש בדקנו והכי הכי זול שמצאנו היה 60 לאדם לממש פשוט. לא כולל עריכה וחדפ.. לא כולל מנה אחרונה..
כ50 מוזמנים
כולל 1000 למוהל
בלי אולם וצלם וכדומה פשוט...
2500-3000, כולל 1000 למוהל
כלומר האוכל עלה רק 1500-2000 ל75 מנות??? 25 שח למנה? לא נשמע לי הגיוני בשום צורה🙈
כי לא הבא ו קייטרינג מסודר לפי מנות
אלא שילמנו לטבח שמכירים
שלקח סכום ממש סבבה על כל שעת עבודה
ואת המצרכים קנינו
המצרכים +השעות עבודה שלו- יצאו ממש זול יחסית לכל קייטרינג
אבל מדגיהש זה ל50 איש
לא 100
ביררנו ממש ולא שמענו על כלום קרוב למחיר הזה
מגניב שעשיתם ככה, לא מכירה אפשרות כזאת.
הבנתי של50, אבל התייחסתי לעלות לפי מנה ולא לעלות הכוללת וזה פחות מחצי מהמחירים הכי זולים שמצאנו..
אבל תלוי במקום
גם בחתונה עישנו מהשו כזה
שילמנו בנפרד לאולם
ובנפרד לקייטרינג 'אנחנו הבא ו -מישהו חרדי שרתה ככה להתפרסם גם בתיבור דת''ל ועהש לנו מחיר מעולה לאוכל ממש סבבה
שוב..לא איזה גורמה..
אבל עוף-פרגיות שניצלים בשר.. וטעים
זה דןרש חשיבה מחוץ לקופסה
אבל י 'מקומות שבאמת אי אפשר למצוא
50-60שח למנה גם נמשע לי סביר
עציון.
44 למנה. זה נכון שזה ממש פשוט אבל אחלה ביחס למחיר
לא ביררנו איתם ספציפית כי לא מכירים אותם אבל כל מה שבררנו שלפני שנתיים ו3 ו4 המחירים היו עד 50 למנה היום הכל מינימום 65 למנה
מדברת על ממש פשוט..
איך הקייטרינג הזה שרשמת? טעים? הם טובים ואמינים? 44 למנה בשרית? מה כולל? יש לך מספר טלפון?
44 למנה זה לא כשרות בדץ, בלי לחמניות, בלי שתיה.. כמובן שבלי מנה אחרונה וכאלה.
4 סלטים, 2 עיקריות ו3 תוספות...
אם רוצים בדץ זה עוד 5 שח למנה, לחמניות עוד 2 שח למנה וכן הלאה...
קיצור ..
לק"י
אצלינו היתה מנה ראשונה, וזה היה ממש משביע.
אז נשאר מלא משאר האוכל.
תחשבו גם על זה
תוספות הכוונה אורז תפוחי אדמה וכו'
אבל שוב, זה עניין של איזה סטנדרט רוצים..
אני אישית מסתפקת באירועים גם בשישיות מים.
אבל יודעת שלא כולם כמוני.
רק מניחה את זה כאן למקרה שכן יעזור למישהי..
בכלל בכלל לא
דיברתי על 60-65;)
וגם אנחנו רוצים סטנדרט פשוט.. וזה עדיין לא יוצא 44 כי את חייבת לחמניות נניח, ומי שמקפיד לא יכול לקחת לא בדץ וכו'...
שעושה ביותר זול
ואת יכולה לבקש מנה בשרית אחת לאדם ולא שתיים וזה מוזיל עלויות
הוא מביא כולל לחמניה. מוזמנת לאישי
אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?
אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...
אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.
וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈
הבן שנה ותשע שלנו לא ישן טוב בלילה, תמיד מאז שהוא נולד הוא קם כמה פעמים בלילה. היתה תקופה כבר שהוא קם פעם אחת לבקבוק וחזר לישון ועכשיו בתקופה האחרונה שוב ריגרסיה- לא רק שהוא קם, הוא ממש מתעורר וצריך לנהיה לידו,
בהתחלה הוא מתעקש שנעשה לו נעים בגב (חחח חח את החיים) ואחרי שהוא מבין שזה לא יקרה הוא מסתפק בזה שנשכב לידו.
יוצא מצב שאנחנו נרדמים במיטה לידו וישנים איתו. אם אני קמה ויוצאת לפני שהוא ישן מאה אחוז הוא קם ובוכה. או שבשלב שהוא חצי ישן הוא מדי פעם בודק שאני עדיין בחדר
מה עושים?? זה ממש קשה
בנוסף ובעיה יותר חמורה, לבעלי יש יומולדת במוצש ואני לוקחת אותו ללילה אחד לצימר, חשבתי שאחותי או אחיו יבואו לישון אצלנו אבל אם הילד ישים לב שאנחנו לא לידו וואי וואי אני חוששת שהוא לא יצליח לחזור לישון..
שאלה שניה
הוא מאד אוהב מים ואמבטיות בכללי, בימים האחרונים לא מסכים להתקרב לאמבטיה, ממש בוכה כשאני שמה אותו במים ולא מוכן לשבת, צורח והיסטרי.
אציין שבחנוכה הייתי אצל אחותי ורציתי לקלח אותו שם, הוא לא רצה וויתרתי לו, ואחכ גיסי לקח אותי ושיכנע אותו עם כל המשחקים והוא הסכים, וכמובן ברגע שהמים נדלקו הוא התחיל לצרוח , לדעתי הבהלה מהאמבטיות התחילה אז..
מה עושים ואיך משנים את זה?
תודה לכולן על הסבלנות
זה קשה, אני לא מצאתי פתרון, מנחמת את עצמי שזו תקופה שעוברת (אחרי כמה שנים חחח)
לגבי מוצש - להכין אותו - אבא ואמא יסעו ואתה תישאר עם דודה זלדה/דוד שאול (אל תתנו לו אפשרויות, תגידו לו בבירור מי יהיה), אם תצטרך משהו בלילה הם יבואו לעזור לך ולהיות לידך. בבוקר הם יקחו אותך לגן ואז אבא ואמא יאספו אותך.
אולי הוא יבהל מהרעיון בהתחלה אבל תחזרי על זה שוב ושוב ולאט לאט הוא יפנים.
לרוב בהלה ממים לא מתחילה מנסיון רע חד פעמי, אבל בכל מקרה כדאי לעשות הכל בשיתוף איתו ולתת לו לשלוט בסיטואציה, שיפתח את המים ויסגור וכו.
וגם לשים לב שחדר האמבטיה מחומם ושהמים בטמפ שנעימה לו. לפעמים לנו כמבוגרים הטמפ מרגישה סבבה אבל לילד שהוא יותר רגיש לקור או חום זה יהיה פער משמעותי אם תנסו טיפה לחמם או לקרר
הכנו את הבן שלי בגיל קטן יותר ללידה. הוא היה בערך בן שנה וחצי ולקחנו ספר על ילדה שיש לאמא שלה תינוק בבטן ויום אחד סבתא שלה באה לגור איתם ואז בלילה אבא ואמא נסעו לרופא שיוציא את התינוק והסבתא נשארה עם הילדה, ואחרי כמה ימים ההורים חזרו עם התינוק.
אני גם לא הייתי בטוחה כמה הוא יבין מתוך הסיפור המורכב הזה, אבל להפתעתי מהרגע הראשון הוא התנגד לכל הסיפור הזה ברגע ששמע שההורים נסעו לה 😂 ולאט לאט קראנו שוב והוא קיבל את הרעיון, ואפילו כשבאמת ילדתי הוא לקח את הספר איתו וכל פעם התעכב על השלב שהיינו בו ובעלי אמר שממש ראו איך הספר עוזר לו להבין מה קורה.
שהקושי בשינה נובע מהטראומה שנוצרה לו מהמקלחת שעשה לו גיסך? (טראומה של חרדת נטישה)
האמת שבמצב כזה אולי לא כדאי שתעזבו אותו ללילה... אלא אם כן אתם מרגישים שזה ממש קריטי לנפש שלכם, ואתם מוכנים להשלכות שאולי יהיו לזה אחר כך, שהוא יצטרך שוב שיקום מחרדת הנטישה...
נשמע לי שכדאי לקחת טווח זמן שבו אתם באמת ישנים איתו, ונותנים לו את התמיכה הרגשית שהוא צריך, ואם זה לא יעבור עד אז - אז להתייעץ עם גורם מקצועי...
הקטן של בן שנה, אחרי שניים שהם בבית ספר יסודי כבר
ההפרש לא היה מתוכנן- ניסיונות להביא להם אח/ות כבר הרבה קודם אך ללא הצלחה
ואני משתוקקת להביא לקטן אח/ות שתהיה לו חברה..
מה ההפרש שמצד אחד לא יהיה לי קשה בהריון (זה בטוח יהיה הריון בסיכון כי עברתי לפניו לידה שקטה והפלה מאוחרת) ומצד שני שזה לא יהיה פער גדול מדי שיוכלו לשחק ולהיות חברים עם כמה שיותר מכנה משותף
שלוש וחצי שנים, זה לא היה מתוכנן בכלל, ההפרש היה אמור להיות הרבה יותר קטן, אבל זה מה שיצא והם בקשר טוב, משחקים ביחד אוהבים אחד את השני.
מניחה שאם היה עוד קצת פער זה כבר היה פחות קשור
הם עדיין קטנים,
הגדול בו 3 הקטן בו שנה
ומרגישה שהפער מושלם!!!
נקלטתי כשהגדול היה בן שנה וחודש
ברור שהיה קשוח בהריון, הילד לא הלך עדיין בהתחלה, הוא היה שובב ולמרות העייפות בהתחלה והכבדות בסוף היה צורך להיות נוכחת.
מסכמת - בהריון היה קשוח, השנה הראשונה מאתגרת ועכשיו כיףףףףףף
הם מעסיקים אחד את השני בכל מקום, משהו שלא הכרתי.
לי יש צמודים בני 2-3 וזה קשוח ביותר. נכון שהם כבר משחקים יחד אבל לרוב הם רבים וצריך להשגיח עליהם כל הזמן
אבל, מכיוון שאין לדעת מתי תכנסי להריון וכם בגל ההסטוריה אז יש פה דילמה. אני יש לי 2 צמודים גדולים כיום בני 13-14 רציתי הפסקה של 3-4 שנים ואז להביא שוב אבל ה' רצה שיהיה לי פער של 11 שנים מהגדולים לקטנים ככה שצכנונים לחוד ורצון ה' לחוד
בשביל שיהיה קשר בין האחים מגיל צעיר יחסית.
אבל אם מדובר בהיריון בסיכון - זה מאוד קשה לחוות את זה עם תינוק בן שנה פלוס... אז נראה לי שעם כל הכאב צריך להתחשב יותר בזה מאשר בפער בין האחים.
לחוות היריון בסיכון כשהקטן בגיל שנתיים - זה תלוי בילד עצמו. אבל גם גיל שנתיים עלול להיות מאתגר מאוד - זה גיל של בדיקת גבולות, ולפעמים צריך אמא במיטב כוחותיה בשביל להתמודד עם זה...
שביסודי יכולים להיות חברים שלו
אצלי הקשר הכי קרוב נוצר בין הילדים עם הפער הכי גדול (9 שנים)
אם כי עכשיו הקטן נשאר רוב הזמן לבד כי אחים שלו בישיבה
אז הוא גדל רוב הזמן כמו ילד יחיד
יש לזה יתרונות וחסרונות
ממש לא יכולים אחד בלי השני חחחח
אז גם הפער בגיל לא תמיד מחייב
ולפותחת -
נראה לי אין תשובה אובייקטיבית לשאלה שלך
זה גם משתנה ממשפחה למשפחה
הדינמיקה משפיעה
וגם, זה שיכתבו לך כאן שפער מסויים הוא טוב, לא אומר שפער אחר הוא לא טוב.
וגם, יש לאנשים נטייה להצדיק את הבחירות של עצמם (גם לי, לכולנו), כלומר, אנחנו לא אובייקטיבים על הבחירות של עצמנו, ובנוסף, אנחנו גם לא באמת יכולים לדעת מה היה אילו.
אחרי כל החפירה הזו, בעיניי שיקול יותר נכון הוא מה הכוחות שלך, ופחות הפער בין אחים, כי הקשר, כאמור, משתנה. ולא רק בקשר ישיר לפער
אני עם הפרש של שנתיים וזה מרגיש לי אחלה
כשאני שומעת על אישה אחרת שיש לה שני צפופים בהפרש של שנתיים כואב לי עליה ברמות, מדמיינת אותה בקושי שורדת את היומיום
אני לרגע שוכחת שגם אצלי זה ככה חחח
זה הפרש ממש טוב לדעתי
ככה עד שנכנסים להריון ויולדים הילד בן 3 פלוס גמול ובגן עייריה זה עולם אחר מאשר שתי קטנים עם טיטולים..
של שלוש וחצי והם יודעים לשחק מושלם למרות הפער.
כלומר אין לי למה להשוות, יש לי 5.5 שנים והם מאוהבים אחד בשני אבל גם אין להם אופציות אחרות וגם אין לי פרספקטיבה ארוכת שנים.
אני כן יכולה לשתף על משפחת האם שלי
שיש לנו פערים של שנתיים, שלוש, וחמש.
5 זה קצת הרבה(לפחות אצלנו, וזה כנראה גם קשור לעוד דברים) אין קשר קרוב ככ
2 זה קרוב מאוד והתקשורת הייתה מאוד תחרותית וקשוחה
3 שנים נראה אידיאלי
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות
ומספיק רחוק כדי שלכל אחד יהיה את המשבצת שלו
יש להורים שלי הפרש כזה 3 פעמים ברצף(כלומר 4 אחיות סהכ במרווחים של כ3 שנים) והקשר בין ארבעתן מצוין וגם בין הצמדים.
אישית כיום אין לי קשר קרוב מאוד לאח שצמוד אלי(אני בכורה הוא שנתיים מתחתיי) ולעומת זאת האחות שאני בקשר הכי פתוח וקרוב איתה קטנה ממני ב10 שנים.
אז בפרספקטיבה של הרבה שנים המרווחים לא בהכרח משמעותיים.
והם הכי לא חברים שיש
לצערי הרב
אבל כל תגובה האירה לי משהו
המסקנה העיקרית שהפער לא קובע כלום, אז אולי חבל לסכן את עצמי או את ההורות שלי, ואולי גם את הנפש של הקטן שצריך אותי.
מצד שני אני גם לא צעירה, אז 3 שנים זה כבר סיכון בריאותי עבורי ועבור העובר.
אחח טעטע שלח לי סימן מה לעשות
אבל גם לזה שיש נגיד 2 בנות רצופות או 2 בנים
אצלי הקשרים לגמרי קשורים לקרבה בגיל
לגדולה אין קשר עם זאת שקטנה ממנה ב3 ובטח לא ב4 שנים
אבל בהמשך כשיהיו גדולות מאמינה שיכל להשתנות
אני כן רואה שהצפיםות מאוד מייצרת הווי משותף והם בראש דומה ומשחרים המוןןן יחד לפעמים שעותתת
ו...רבים בוכים ומקנאים וכו בהתאם🥴😅
אני לא אומרת שזה קל
אבל בהחלט לא מתחרטת
מרגישה בתוך בעיה
לא רוצה ללדת
לא יודעת איך ואיפה זה יהיה
מכחישה מאוד
חוששת מאוד
ובעיקר הזמן עובר מהר מידי ואני לא מוכנה!
בעברי כבר כמה הריונות ולידות ב"ה כשלכולם הגעתי בציפייה, בסקרנות, ברצון
הפעם זה לא כך בכלל!
אני מאוד חוששת ולא יודעת לאן לפנות.
ניסיתי לקבל מענה לפחות נפשי דרך אגודת אפרת
כלום לא מעניין אותם אם אני לא מתכוונת להפיל חלילה. לא מסתכלים לכיוון שלי, מבקשים מסמכים ומבהירים שזה שזה הריון לא מתוכנן ולא קל נפשית בכלל - לא מעניין אותם בנעל.
ואני עצבנית ולחוצה ולא יודעת מה לעשות.
אפילו איפה ללדת אני לא יודעת
אז בטח איך זה יקרה ובטח איך אסתדר אחרי אני לא יודעת
לפני הלידה הראשונה... פחדתי מלאאא מכל מה שקשור ללידה. ממש כל דבר.
ולקחתי דולה, וזה הדבר הכי מדהים שיכולתי לעשות לעצמי ולבעלי ולמשפחה שהקמנו.
היא הייתה הכתובת שלי במהלך ההריון לכל התסכולים והפחדים וידעה להרגיע ולהסביר מהניסיון שלה.
תחפשי מישהי מקצועית בנושא שתוכלי להיעזר בה מתוך הידע שלה...
זה לגבי כל הפחד שקשור ללידה... אם יש דברים מעבר שווה לחפש אולי טיפול נפשי שאת מתחברת אליו, משהו לנפש שתוכלי לפרוק שם
תחושות לא פשוטות!
והתחושה שאת מתאמצת ופונה לעזרה ואף אחד לא מסתכל לכיוון שלך - קשה לא פחות.
מזדהה ממש, בהריון האחרון פשוט לא רציתי ללדת.
מנסה לכתוב פה מה עזר לי:
- לא להילחם בתחושות, לתת להן מקום, זה בסדר שאני מרגישה ככה, זה אנושי וטבעי.
- חיזוק האמונה בצורות שונות. לדעת שה' פה איתי ולא יעזוב אותי, לדעת שבסוף יהיה טוב!
- לדבר על זה עם בעלי / אמא שלי / חברה טובה, לפעמים אמרתי 'אני רק צריכה שתקשיב. לא צריך עצות'
- לפנק את עצמך מלא. מלא מלא. גם מה שבשיגרה את לא מרשה לעצמך. תזכרי שאת מלכה!!!! את מביאה חיים לעולם, זה הזמן שלך להתפנק. נופש / אוכל / סדנאות / מה שעושה לך טוב.
חיבוק גדול!!
ומצטרפת להמלצה לקחת דולה, אמנם מעולם לא לקחתי אבל נשמע שזה יכול לעשות טוב ❤️
עד שנוצרים כוחות לנסות לקבל עזרה...
ממליצה לפנות לטיפת חלב. במקום נתנו לי מספר טלפון של עובדת סוציאלית. לרוב זה לאחרי לידה, אבל כשהלכתי פעם בהריון לאחד מהילדים, האחות שאלה איך אני מרגישה לקראת הלידה אמרתי שקצת קשה. מאוד חוששת.. אמרה שיכולה לדבר עם עוס"ית דרכם. גם לפני הלידה.
אולי זה תלוי סניף - מקווה שתקבלי מענה טוב!
היה לי הריון אחד שהיה לי כל כך קשה להגיע ללידה, הרגשתי שאני צריכה עוד לפחות 3 חודשים כדי לעכל.. משהו שמאד עזר לי - לדבר לדבר לדבר על זה. אני לא כזאת בדרך כלל, אבל שם ראיתי שככל ששיתפתי, ניתחתי, עיבדתי ופירקתי את זה - לא משנה עם מי (בעלי, משפחה, חברות. חפרתי לכולם בצורה שווה) ככה זה היה קל יותר.
עדיין היה הלם, והלידה היתה מוקדמת ממה שחשבתי שתהיה, אבל עדיין הדיבור עזר מאד
אתר שמצאתי שאולי יוכל לעזור לך
עוברות את זה יחד | The Briah Foundation
לא מכירה את האתר.
ועוד קישור שיש בו מידע על בתי חולים שיש להם התנסות עם טראומות בעבר שמשפיעות על היולדת.
זכויות נשים בלידה | Briah Foundation
קוראת ואקרא!
נעים לקבל את החיבוק הזה
דוחה לא רלוונטי כלכלית
ומהקופח אין לי כמעט תקשורת עם הרופאה אבל אולי אברר בפעם הבאה שאגיע לשם
לצערי כשניסיתי לשתף את אמא היא לא הייתה הכתובת והחלטנו שחברות זה לא מתאים.
@שאלה גניםעשה לי ממש טוב לקרוא כי אכן מנסה לפנק את עצמי ועליתי כ"כ במשקל שאני רק בדיכאון מזה
אבל באמת זה המעט שמנחם אותי
ותשאלי אותם אם יש להם עו''סית שעובדת איתם, ואם כן תבקשי שיבקשו ממנה לחזור אלייך
בטח לא יהיה תור מיד, וכדאי לך לנצל כל טיפול ועזרה שתספיקי לפני הלידה...
בהצלחה יקרה🩷
יש בכל מרפאה עוסית, מגיעים זה ללא כרטיס אפילו (אין שום עלות בכלל)
שיחה ראשונית- אם היא מתרשמת מצורך היא גם צריכה לדאוג לך לקבל במיידי טיפול פסיכולוגי (זה גם ללא עלות בכלל) או שקובעת לך שיחות איתה
לי היה חוויה מאד טובה מזה
מאד הבינה הכילה (חששתי מאד שתשפוט את הסיטואציה- בכלל לא. קבלה כמובן מאילו כל מה שאמרתי)
שאלה אם אני רוצה שהיא תהיה בקשר והתקשרה אח"כ להתענין בי כמה פעמים ולראות מה איתי
ניסתה גם לתווך לי עזרה מחוץ לקופת חולים כמו קבוצת תמיכה לבעלי! ועוד דברים מה שהכירה באזור שלנו.
ממש ממש ממליצה לך
אפשר גם להתקשר למרפאה ביום שאת רואה שהיא בסניף (כלשהו, לאו דוקא הסניף שלך)
לבקש לדבר איתה ולעשות שיחה טלפונית, לראות שיש כימיה.
מבינה מאד שהורים זה לא הכתובת וגם לא חברות
אבל אצלי ממש מרגישה שחלק מהקושי זה הבדידות
שאנשים לא מבינים מה קורה איתך...
בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2
אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן
אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....
מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?
אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....
רפואה שלימה!
הייתה פה פעם מישהי שסיפרה
על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה
בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך
ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.
מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק.
תרגישו טוב!
הם פחות רטובים מהרגיל אבל רטובים? יש שם צבע צהוב חזק או צבע עדין/שקוף?
אם הוא חולה הגיוני שיאכל פחות מהרגיל, לא הייתי רצה למיון.
עוד סימנים לבדוק התייבשות- אם המרפס שקוע, אם בוכה בלי דמעות (אבל אולי בגיל חודשיים בכל מקרה בוכים בלי דמעות), פה יבש ושפתיים יבשות, נראה אפאטי.
בריאות שלמה ומהירה.
את יכולה לנסות לתת לו כל כמה זמן 5 מל במזרק חלב אם. וככה לעקוב כמה הוא אוכל.
התייבשות מובהקים לא?
טיטולים פחות רטובים זה עוד לא אומר שאין בכלל שתן.
כמובן רק את יכולה לדעת כי את זאת שנמצאת צמוד לילד
אבל סה''כ נשמע הגיוני לעשות מחר בדיקות
וכמובן בינתיים להניק כל רגע אפשרי, ולשים מי מלח וכו'.
אם את צובטת אותו והעור לא חוזר מהר להיות ישר- אז זה מעיד על התיבשות
וגם ללחוץ על הציפורנים ולשחרר- אם הם חוזרות מהר להיות ורודות- אז זה טוב
אם נשארות לבנות- לא טוב
לא בהריון
לא אחרי לידה...
ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים
כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....
ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות
ועדיין עייפה כל הזמןןןן
לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה
פשוט מרגישה עייפות תמידית
כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון
כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...
זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈
זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.
וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...
תודה!! אבדוק את זה!
מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות
באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.
מההריונות בגלל ההיפראמזיס....
אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו
וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..
בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...
כל יום לאכול כף
בסלט, ביוגורט וכו...
חוץ מזה
יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה
של דוד קאפח
ללא עצירות ותופעות לוואי...
100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,
100 גר´ צימוקים כהים,
100 גר´ תאנים יבשות,
100 גר´ שקדים קלופים,
100 גר´ תמרים,
8 אגוזי ברזיל.
לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)
ולאכול כף בבוקר וכף בערב.
(ד.א. זה גם ממש טעים=) )
בהצלחה ותרגישי טוב!
את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....
אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.
ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו
אבל
א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.
ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר
זאת גם היתה השאלה שלי
האם זה הגיוני פשוט..
כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....
אשים לב , תודה🩷
אני חושבת שזה הגיוני
פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.
ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...
אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.
וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור
אבל זה כן
היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי
פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה
אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....
אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול
אנסה גם להיזכר בשם של הרופא
מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר
אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין
גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..
אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭 הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈
לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?
אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף
-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום
ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין
אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו
שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך
ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים
ומכיוון אחר -
הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.
אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.
שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.
והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.
וגם התגובות צפויות לגמרי
כלומר
אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר
אבל הילדים כבר לא פיציים
יש לילות שאת ישנה טוב
אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.
כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו
נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.
לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...
(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)
שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת
היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת
אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר
זו לא האמהות
זה הדברים שהיא מביאה איתה
כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)
שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.
אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.
ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.
לגבי איש רפואה
איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?
אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה
הסיבה היחידה שאני יכולה למצוא לזה היא עומס רגשי חריג (זו הייתה תקופת הקורונה).
או שאולי היה לי משהו פיזי, שעד הבדיקות כבר עבר... (אולי אפילו פוסט קורונה, מי יודע)
עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים
פיזיים ונפשיים כמו:
1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)
2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה
3. חוסר בפעילות גופנית
4. חוסר במנוחה פיזית
5. עומס משימות
6. לחץ בעבודה/ בבית
7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית
8. חוסר בזמן עצמי
9. הימצאות תמידית במקומות רועשים
הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית!
לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'...
אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.
או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.
ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.
אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.
ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.
ב"ה התאוששתי בקלות.
מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,
אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.
ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.
זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.
יש רופא בשם דר' שווד פיליפ שהיה עושה את זה.
אני יודעת שאחרי שנסגר ביקור חולים הוא עבר לשערי צדק
אולי אפשר לברר איתם אם הוא עדיין עובד שם
אם אכן עובד שם אולי אם זה ממש קריטי לך אפשר לסגור על רופא פרטי ללידה?
אופציה נוספת שמרגיש לי הגיוני שיסכימו זה סנט ג'וזף - הם באופן כללי בגישה מאוד מאוד טבעית בלידות. ברמה שלא כל הזמן יש בכלל מרדים במבנה..
זה בית חולים נוצרי בירושלים, יש יהודיות שמרגישות בנוח ויולדות שם. אני מכירה אחת כזאת שהיה לה ממש קריטי כל הקטע של הטבעי והיה לה טוב.
לניאדו בדומה לביקור חולים דוגלים מאוד בלידות טבעיות
אולי תבררי עליהם קצת יותר
דורש מומחיות גדולה.
לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.
אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-
נשמע לי ממש התאבדות.
סליחה על החריפות...
אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.
אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..
מרגיש לי חסר אחריות מדרגה ראשונה.
אם הם יציעו במהלך הלידה, את יכולה לשקול להתלבט ולהחליט
אבל מלכתכילה לסרב בלי לדעת מה יקרה בדרך? מטורף לדעתי.
לק"י
כמו שמישהי פה כתבה שהיא הסכימה רק בע"פ, כי אם לא, זה היה כנראה לא נגמר טוב.
(לא מדברת על כל ניתוח חירום. לא כולם בלחץ של דקות).
לק"י
הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.
אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).
אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.
לק"י
כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?
(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).
לק"י
ובידיים בריאות ומלאות!!
הייתי בודקת את ד"ר פלוטקין בשע"צ.
אני לקחתי אותו מסיבות אחרות, אבל כשביררתי עליו ראיתי שהוא גם מיילד עכוז, ובכלל הוא ממש מקצועי (הוא גם עשה לי היפוך. אולי ירצה לנסות שוב לפני הלידה..).
זה לא זול (כ-10,000 ש"ח. אצלנו ההורים עזרו), אבל בעיני זו הדרך הכי בטוחה ללדת ככה.
אבל השאלה שלי היא על עצם הלידה
אם בכלל כדאי לנסות
והאם אפשר לעשות קיסרי אם זה לא מצליח
ילדה לידת עכוז
לידה ראשונה ככה שלא היה עבר לפני כן
זה היה בביקור חולים אז זה כבר לא רלוונטי
ממה שהבנתי עשו את זה בחדר ניתוח כדי שעל כל מקרה מיד יוכלו לנתח
ואז היא אמרה לנו בצחוק
העולם לא כזה גרוע אם החלטתם להביא עוד ילד, לא?
והצביעה לי על הבטן
ואנחנו צחקנו והמשכנו בשיח עם כל החברים ובפנים בכיתי
אני רגילה לבכות בפנים
כבר הרבה זמן
האם ידעת, אחות אהובה שלי, שלפעמים נכנסים להריון בלי שמחליטים?
האם את יודעת שיש כל מיני סיבות למנוע?
נכון ההריונות שלך קשים וכולם רואים את זה
את מקיאה, חלשה, ואני הכי מעריכה אותך בעולם על כל ילד שלך
אבל האם ידעת שיש קשיים שקופים יותר?
את לא יודעת.
אני אחותך, אבל לא כל דבר מתאים להגיד לך
אנחנו גרים מספיק רחוק בשביל שלא יהיה באמת טעם לספר
האם את יודעת שבהריונות שלי אני לא עובדת
לא כי אני מפונקת
לא כי אני 'מוציאה שמירה'
אלא כי אני בדכאון?
קליני, אמיתי, מאובחן
(מנסה להיות) מטופל אבל לא ממש בהצלחה?
את לא יודעת
הקטן שלי בן שלוש
וכולם במשפחה אומרים שאני מפונקת
ולא רוצה הרבה ילדים
וההריונות שלי כל כך קלים
ואני כל כך חזקה
אבל זה שהגוף חזק
לא אומר שהנפש לא מפורקת?
האם את יכולה להבין, שעוד לא התאוששנו מההריון האחרון
נכון עברו שלוש שנים
שעבדנו כמו משוגעים
לשקם את החיים שלנו
מאפס
זוגיות, מיניות
טיפולים לילדים שכבר יש, לבן זוג, לי.
האם את יכולה להעלות בדעתך שיש קשיים
שקשה לדבר עליהם
ממש קשה
אבל זה לא הופך אותם ליותר קלים?
האם תביני פעם שאנחנו לא מדברות
לא כי אני עסוקה
לא כי אני סנובית
אלא כי אין לי כח
וכשאני מדברת
בסוף אני בוכה
אז למי שלא רוצה לבכות
אני לא מדברת?
ואמא שלי,
שמדי פעם לוחצת
וכל כך מאושרת לשמוע על ההריון הזה
ורומזת לי לא בעדינות בכלל שהשנים חולפות
אמא, את יכולה לכבד קצת?
לא להבין, אני יודעת,
תחשבו שזה בחירה או חוסר רצון או-
מה זה נקרא להיות במיטה? תקומי.
אחיות שלך קמות ומקיאות.
מה לא עושים בשביל ילד.
האם תסכימו לא להבין,
ולמרות זאת לכבד אותי טיפ טיפה?
יש סיכוי שלא אמלט גם מהמפגש המשפחתי הזה?
ובכמה מאמצים זה עלה לי להגיע למפגשים האלו.
וגיסות שלי,
אתן חמודות
מאד.
די להתלחשש עלי.
כן, לא סיפרתי על ההריון. לא היה לי כח.
נכון. אין לי רצון לדבר עליו.
זה כל כך לא בסדר?
בקשתי מבעלי לספר, והוא העביר לכן את זה בדרכו שלו
וזהו.
לא בקשתי עזרה, לא בקשתי ארוחות.
בקשתי שתעשו לי מקום בשולחן.
רציתי החנוכה הזה לשחק קצת בנורמליות.
לעשות הצגה שאנחנו פה כמו שנה שעברה.
עם הילדים החמודים שלנו.
קלעתי צמות לבנות.
הלבשתי את כולם יפה.
התאפרתי לכבודכם. לכבוד כולכם.
(נכון לא הבאתי סלט, סליחה. לא בקשו אז...)
ונכון לא את הכל אפשר להסביר
ויש סימני שאלה אני מבינה
אבל רציתי לעשות כאילו.
לא הצלחתי.
איזו גיבורה את!
כל כך קשה להיות עם קושי שקוף
את סוחבת ככ הרבה,
זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך
מגיע לך מחיאות כפיים!
נשמע ממש קשוח.
ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?
נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..
שיהיה בקלות בע"ה
חיבוק ענק, עצום
מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר
קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי
ושומעים את המורכבות והקושי.
מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.
חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.
ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?
אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".
שימי על כולם פס.
אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...
תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️
ומגיע לך צל"ש הכי גדול בעולם!
ובא לי להגיד לך, שבסוף, אחרי הבור השחור העצום והבלתי נגמר הזה, בסוף בסוף, יש גם אור, ואת תגיעי אליו ויהיה לך טוב, יום אחד, הלוואי שבקרוב, את תראי פתאום קצת שמיים בין העננים, וקצת אור וקצת תוכלי להרים את המבט ולראות קדימה ולראות טוב. ואני אומרת לך את זה כי הייתי שם, בתוך השחור ואני זוכרת את היום שבו הצלחתי בכלל להתפלל, לקוות לטוב הזה שיגיע, שהמבט טיפה הצטלל ויכולתי לא להרגיש טוב ולראות טוב, רק לקוות, להתפלל ולהאמין שהוא יבוא.
ואת לגמרי אלופה שהלבשת את כולם יפה והתאפרת ובאת להיות בערב משפחתי בחנוכה!
אם הייתי אמא שלך, הייתי רוצה לדעת שזה מה שאת עוברת.
הריון קל ומשעמם, ואל תהססי לבקש עזרה נפשית וגם פיזית עם הילדים והבית.
ואני חושבת
שרצוי שאמא שלך תדע מזה זה יכול להקל מעלייך