ניסית לאחר את ההשכבות? 6 נשמע לי מוקדם.

והייתי מרדימה אותם יחד

הצמודים שלי עם הפרש של שנה וחודשיים, מגיל ממש קטן הרדמתי יחד ועד היום זה ככה

בזמןשהם עוד ערים אפשר לתת תשומת לב במקום להילחם, ולקבוע שנגיד ב7 וחצי 8 הולכים לישון. שניהם.

ממש חימם את הלב

אני באמת מפורקת

כן נסינו ב7 וחצי אבל הקטנה הייתה ככ עייפה ונודניקית

שזה פשוט לא היה שייך והגדול היה ערני לחלוטין.

קודם כל כל לידה משנה את המאזן במשפחה והכל הרבה יותר קיצוני אצל הילדים. אז זה הכי מובן בעולם ועוד מעט יתרגלו למציאות החדשה

נשמע ששש וחצי זה יכול להיות מוקדם מדי לשינה. הייתי מתחילה יותר לקראת שבע וחצי

עושה ממש סדר בשינה

בצורה ברורה כל אחד ישן במיטה שלו

הקטנה - צריכה להיות בלול. היא עדיין לא בגיל של מיטה.

גם אם היא בוכה לא לוותר על זה. למצוא פתרונות אחרים כמו- אני יכולה לשבת ליד המיטה. אבל אין אופציה לישון מחוץ למיטה .

להתחיל את השינה בסיפור נחמד ושמע ישראל.

כשסיימתם להישאר לידם ובשקט. לא לאפשר שיח על כלום.

תגידי להם שאם הם מדברים/ יוצאים מהמיטה את הולכת.

להיות ברורה

בסוף הם ירדמו! 

תודה על התגובה. לא מובן מאליו שאת מקדישה לי זמן והכי רוצה לעזור..

הבעיה הקטנה באמת עייפה בשש וחצי.. נופלת המון מגרדת בעיניים בוכה מכל דבר..

ואני קצת מפחדת לעשות שינוי כזה לגדול אחאי הלידה

כי מגיל קטן לצערי הרגלנו אותו לישון במיטה שלנו

ואני מפחדת שהוא ירגיש שאנחנו "זורקים אותו" אחרי הלידה

אני כן משתדלת לעשות זמן אישי לכל אחד לפחות 3 פעמים בשבוע אבל לא תמיד זה קורה ואני כן מרגישה שבלילה כל אחד רוצה אותי לבד אבל בלי הפסקה..

הוא לא מוצדק

אפשר לעשות שינויים ןעדיין להרעיף אהבה גם בתוך השינוי. הרי הוא לא ישן במיטה שלכם לנצח, נכון?

לגבי הזמן אישי בהשכבות - אני אמא ' רק' ל2, וזה נראה לי בלתי מושג האמת. אני עשיתי כאמור מבצע 1+1, וזה מאוד הקל עליי. זמן איכות אפשר לעשות בזמנים אחרים. וגם בהשכבה אפשר לתת תשומת לב, לא חייב אחד על אחד לאורך זמן כי את נגמרת.. מילא אם זה החה לך טוב..

אני חושבת שהמצפון ורגשות האשם יושבים עלייך חזק ומונעים ממך לעשות שינוי וחבל. ילדים יכולים להרגיש אהבה בכל מיני דרכים, גם אם עושים שינויים. הם לא קרבן של המציאות הזו שנולד להם אח ואז צריך לשמור עליהם מפני נזק שייגרם, הם זכו בעוד אח ויש שינויים שמגיעים עם זה.

וחיבוק ענק! זה קשה ככ

כשהבן שלי היה במעון וזה מה שהיה ישן לא היה מה לנסות להשכיב אותו לפני 21.30

זה היה סיוט וזאת אחת הסיבות שאת הבת שלי לא שלחתי למעון. חייבת את השקט שלי בערב.

כן. תתני להם לבכות ולצרוח, אחרי השכבה נעימה מצידכם, ק"ש, שיר, חיבוק ונשיקה.

אמא יוצאת, הדלת סגורה, יש אור קטן ולא יוצאים מהמיטה.

כל הילדים שלי עברו את זה (בגיל שנה אומנם) וכולם ב"ה בריאים בנפשם. ההשכבות הן שמחות, אם מתאים לי להישאר אני איתם כמה שאני רוצה ויש זמן פינוק עם אמא במיטות. ואם לא מתאים, אז אחרי ישנים לבד.

שמעבר עם הצרחות יקרה מתישהו אלא אם את רוצה להרדים בליטופים גם ילד בן שמונה (מכירה גם כאלה) אבל את המנהיגה, את לוקחת החלטות. אם זה מציש אותך וגורם להורות שלך להיות חסרת סבלנות ועל הקצה מבחינת כוחות תסמכי על הילד שלך שיש לו מספיק כוחות נפש להתמודד.

כמו שאמרו- יש הרבה דרכים לפנק. את יכולה להיות הרבה יותר פנויה בשבילם אם יהיה לך ערב פנוי. זה יבוא לטובת כולם בסוף גם אם הדרך לא נעימה. 

עברנו כל כך הרבה עם השינה של הגדול שלי

אין לי כל כך הרבה טיפים כי כל העצות שעזרו אצלנו עזרו לזמן מוגבל מאוד.

אבל אשתף שהבן שלי בן שנתיים וחצי מראש מתחילים להשכיב משמונה וחצי והלאה.

היום הלך לישון בתשע.

כי ראינו שאם משכיבים בשבע וחצי אז ההשכבה לוקחת שעה  וחצי

ואם משכיבים בתשע היא לוקחת רבע שעה.

אז מעדיפים שיהיה ער ויסתובב.

תתעודדי ששנה הבאה בגן כבר לא ישכיבו אותו לישון ואז אולי השינה תתאזן.

לגבי הקטנה,

יש מצב להפריד בין ההשכבות?

כלומר להשכיב רק אותה בשש שבע ואח"כ את הגדול?

אה ועוד טיפ, הבן שלי שנאאא את המיטת תינוק (לול)

היה רואה וישר מתחיל לבכות שעות.

ומתישהו בערך בגיל שנה העברתי אותו שיישן במיטה רגילה נפתחת.

הייתי משכיבה על המיטה התחתונה כדי שגם אם חס וחלילה ייפול זה יהיה מגובה קטן

זה היה לי שווה העיקר שההשכבה תהפוך להיות יותר רגועה ונעימה.

זאת ממש היתה נקודת מפנה. גם אח"כ ההשכבות לקחו מלא זמן אבל לפחות רגועות ובלי צרחות.

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.

ובמקום ממוזג אבל לא קר- 2 שכבות למעלה ואחד למטה

אם אין מזגן, או חם מאוד, אז קצר.

אם יש מזגן חזק, ארוך דק.

ובעיקר להרגיש את התינוק.

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.

לחץ.מה שנכנס, אם נכנס- סבבה.

ניסית מרקמים שונים?מרק טחון עם בטטה והרבה שיהיה לו מתוק...

אפשר לנסות גם להביא עם אצבע לפה את המרק...

עוזר גם להאכיל בחוץ, בגינה או משהו, בטבע- יש להם הסחות אז יותר קל להאכיל.

ואם נכנס למעון או מטפלת- הן יודעות להסתדר אם יש להן ניסיון.

תודה שענית. מקווה שישתפר. ניסינו גם מרקמים טחונים ולתת לו בכל מיני צורות. הוא פשוט מזיז את הראש. במשפחתון הייתה בעיה אחרת, הוא לא הסכים לקחת אפילו בקבוק בשבועיים הראשונים. עכשיו הוא מסכים לקחת חלב שאוב אבל גם שם לא מסכים לאכול מוצקים בשום אופן.