בוודאי שיש הבדל! כי זה לא בשכל, זה אמונה והיא נותנת כוחות נפש מעולמות אחרים לגמרי.
לאדם עם אמונה חזקה ואמיתית יהיה יותר קל להגמל. זה קשור לכוח רצון, ואדם שמאמין שהוא יכול לעשות הכל אם ה' ירצה, אין לו מעצורים הגיוניים.
בבחירה חופשית הקטע זה שאנחנו נרצה לעשות את מה שטוב ונבחר בזה. המאמץ בידיים שלנו. זה מה שה' רוצה לראות.
לגבי התפילה- תן לי להפתיע אותך, בד"כ מתפללים ונושעים. בד"כ ה' אומר כן. זה גם מהחוויה האישית שלי. רק לפעמים אנחנו אלה שלא סגורים על הרצון שלנו, או שאנחנו חוסמים את השפע בדרך. מה אתה חושב על זה?
וגם- ה' שומע את התפילה. וזה כבר הרגשה טובה. התפילה לא הולכת ריקם. יוצא ממנה משהו טוב. לפעמים נראה את זה ולפעמים לא, ולפעמים נראה את זה אחרי הרבה זמן, אבל אנחנו מאמינים. חוץ מזה, זה כיף להתפלל והמטרה של התפילה היא לא שיתגשמו הבקשות שלנו. נכון שזו אחת הדרכים להוריד אלינו את השפע, אבל בכל מצב יודעים שמה שטוב עבורנו יקרה. גם אם בקשתי לא התמלאה התפילה ממלאת לי את הלב בשמחה ובביטחון כי אני יותר מרגישה את ה' איתי, ואני יודעת שכל מה שקורה איתי זה בהשגחה פרטית והכי טוב ויש לזה סיבה.
והאמת שגם ככל שאדם מאמין יותר בהשגחה, ככה הוא יותר מושגח. לא רק שהוא פוקח את העיניים לזה יותר.. זה באמת השגחה VIP.
נכון, אדם ששקוע בצרות צריך קודם כל להגיד לו "תעשה הפסקה תשב רגע תשתה מים, תאכל עוגה, תנשום" ולהקשיב לו...
לא ישר שמים עליו עול חדש. יש בזה שלבים כמו שכותב הרב ארוש ב"גן האמונה" והרב פנגר ב"FHT". לפי הרב ארוש זה נקרא: "ככה ה' רוצה> הכל לטובה> מה ה' רוצה ממני". לפי הרב פנגר: "הכנעה> הבדלה> המתקה".
דבר שני, באמת לא קונים אמונה ביום אחד. צריך ללמוד על זה, לעבוד, להתפלל. ובעיניי הבסיס זו מידת האמת. אדם שלא מחפש את הנאותיו האישיות בחיים האלה, אלה מחפש להבין את המציאות ומה מצופה ממנו לפעול, מחפש אמת אובייקטיבית (=ענווה), הוא יוכל להגיע אליה. (וגם יהיה בנחת עם כשלונות בדרך)
+זאת נקודה שיא החשובה. העולם הבא הוא עיקר תכליתנו בעולם הזה, מסכים?
משנה לי עולמות עליונים, כי האדם עצמו הוא רוחני. זה מי שאתה. העולם האמיתי הוא הנצח, משם באנו ולשם נחזור. לכן:
🏀 אכפת לי לתקן לי בגדים מכובדים שלא אתבייש בעולם הבא. שזה כמובן המצוות ומעשים טובים.
🏀 העולם הבא מקביל לעולם הזה, כל פעולה פה עושה רושם שם, בכל פעם שאני עושה מעשה טוב, זה משפיע על כל העולם. בסוף הפעולה הרוחנית שעשיתי תגרום שירד יותר שפע לעולם, שהעולם יהיה יותר מתוקן וטהור.
🏀 כשאני רגועה שה' דואג לכל הצרכים הגשמיים שלי, והתאוות ליותר ממה שאני צריכה גם ככה בצד כי אני מבינה שהם הבל ולא ימלאו אותי... למה נשאר לי לדאוג? לצרכים של ה'. שהם תיקון רוחני. שתהיה יותר אלוקות בעולם. שנבין כמה אלוקים הוא טוב ונראה אותו בהכל. ואיך אפשר לא להזכיר את בניית בית המקדש שמתחילה ממקדש בלב שלי כמובן אבל זה נושא עצום
---
אפשר להיות (כל פעם יותר-) שמחים, גיבורים, בעלי כוח, ביטחון, גבורה, מסוגלות, ברק בעיניים, רצון להיטיב ולהוסיף ברכה, ריכוז, איפוק, סליחה ואהבה לזולת
אם מבינים את הסיפור של החיים.
אז לא מפחדים מהם. מבינים שכל זה נדרש מאיתנו כי זה הפנימיות שלנו.
וחייב השקפה של אמונה.
הפחדים זה דמיונות ששורשם בשקר, והאמת זה שאין עוד מלבדו (יאיי הוצאת ממני את הפנאטית חחחח לא אבל האמת שאלו מסרים עוצמתיים)
אגב, מה הדיון הזה בשבילך? נשמע כאילו אתה זורק שאלות כמו חכה ובודק אם יש איזו תשובה שמסקרנת אותך
