שלא בדיוק ברור לי לאיזו אלימות את מתכוונת.

כשאדם עובר על החוק, התפקיד של המשטרה זה לאכוך את החוק.

לפעמים אכיפת חוק היא דבר לא נעים, זה נכון. במידה ושוטרים חורגים מהתפקיד שלהם או מפעית יותר מידי כוח, זה צריך להיבדק. אבל כל המקרים האחרונים שבהם היו תלונות על אלימות של שוטרים, בסופו של דבר זה היה במקרה שאנשים עברו על החוק והשוטרים הגיעו כדי לעשות סדר. יכול להיות שנעשתה גם הפעלת כוח שלא לצורך, אבל זה נעשה במסגרת אכיפה מול עבריינים (כן, גם חוסמי כבישים, וגם אלו שעולים לשטח צבאי שלא כחוק).

אז בהתחשב בכל זה, אם אדם שומר חוק ולא מגיע למקומות שבהם אסור לו להיות, אני עדיין מרגישה בטוחה. אני לא רואה אף סיבה ששוטר יעצור מישהו בדרך, ויפעיל עליו אלימות סתם ככה, וגם לא שמעתי טענות לזה.

אז אני לגמרי מרגישה בטוחה ורגועה להמשיך ולהגיד לילדים שלי שלשוטרים יש תפקיד מאוד חשוב במדינת ישראל, והם אחראים לשמור על הסדר ולפעול נגד מי שלא שומר על החוקים והכללים

שוטר עובר מיונים ומבחנים, עובר אימונים ובוחר לעבוד עבודה לא פשוטה, עם שכר לא מספיק הולם ועם תדמית גרועה מטעויות של שוטרים אחרים או התנהלות שגויה של מפקדים שלו.

אני מאד מעריכה שוטרים, יודעת שהם עובדים קשה יותר מרוב האנשים והם בחזית באופן יומיומי, גם לפני המלחמה והם יהיו גם אחריה. זה מה שאני מעבירה לילדים שלי.

לגבי נניח הסיפור עם הילד שנזרק על ראשו, ברור שיש פה טעות של שיקול דעת לשוטר (שנמצא באמצע הפגנה סוערת נגד גיוס בזמן שמתחוללת מלחמה בכמה חזיתות ויכול להיות שזה מסעיר אותו נפשית ומשפיע על שיקול דעתו כי שוטר הוא עדין בשר ודם עם תחושות רגילות) אבל הטעות הראשונית והגדולה יותר היא של ההורה, שהרשה או אמר לילד להיות באמצע כביש באמצע הפגנה וסיכן אותו.

לא כדאי ללכת שולל אחרי פרסומים בתקשורת, גם בנוגע לשוטרים, רובם המוחלט עובדים מעולים ומסורים, גם להם מותר לטעות והטעויות שלהם לא אמורות לצבוע את כל עבודתם בשחור.

אני באופן אישי מעריכה אותם מאוד ומכירה רבים כאלו גם בחיי האישיים.

יחד עם זאת יש מיעוט שמנצלים את כוחם מתוך שחיתות, אדנות או לחץ.

דמאס פקדה הוכה ללא סיבה, ללא איום על השוטר וללא קינטור.

אהוביה סנדק נהרג לאחר במהלך מרדף משטרתי (מוצדק כנראה, אני לא נכנסת לזה) והשוטרים הכחישו שהפגיעה נוצרה כתוצאה מהתנגשות הניידת במכונית וטענו שהרכב בה היה אהוביה התהפך.

נערות שהיו בהתנתקות (במהלך מחאה צודקת, אותנטית ולא אלימה ברובה) מעידות שעל מנת למנוע את מעשיהן ולעצור אותן שוטרים שלחו ידי לאיברי מינן והחזה שלהן ומשם הרימו אותן. יש בנות שהצליחו לדבר על הנושא רק שנים רבות אח"כ.

מחקרים בארץ מדברים על כך שחרדים, אתיופים ומתנחלים הם הנפגעים ביותר על ידי שוטרים.

האם אלו האוכלוסיות האלימות ביותר באוכלוסיה?

האם מתנחלים הם אנשים פורעי חוק יותר מאוכלוסיות אחרות בארץ.

מתנחלים בכללי, ולא רק נוער הגבעות, אגב.

בכלל אלימות משטרתית היא מושג בכל בעולם וגם בארצנו הקטנה.

בארהב ידועה אלימות חריגה יותר של שוטרים כלפי כהי עור. נסי לקרוא על מחאות ג'ורג' פלויד.  

אני באופן אישי מכירה חרדי שעבר ליד הפגנה של הפלג הירושלמי (הוא אינו משתייך לפלג) והוכה בבורטליות ללא סיבה או התראה של השוטר.

אומנם זה איננו מיעוט שמעיד על הכלל.

גם במלחמה יש שוטרים שעשו עבודת קודש, בדיוק כמו שמטפלות רבות עושות עבודת קודש.

אבל כמו שיש מעט מטפלות אלימות, שחוקות, עייפות שמכות או מוציאות את העצבים שלהן על ילדים,המציאות מעידה שיש גם שוטרים כאלו.

אפשר להגיד אנחנו במדינת ישראל.

ברוך ה' שיש לנו משטרה משל עצמנו ולא של הצאר.

אבל יש לנו גם בית משפט משל עצמו וצבא משל עצמנו וגם שם יש מקום להכניס בדק בית ויראת שמיים.

לגבי קבוצות מוחלשות, הם מוחלשות בכל מקום, השוטרים לא חושבים עליהם דברים יותר גרועים מאדם רגיל, הם פשוט בעמדת חיכוך מתמדת איתם ולכן זה יוצא גם בפעולות אלימות.

ומה שמעיד על השחיתות היא שהרוצחים לא נענשו...

נתקלתי ביותר מידי שוטרים מושחתים

לא מהתקשורת או משהו שדווקא מאדירה אותם

מספר המפגשים הבודד שלי עם שוטרים לא אמור להיות כל כך טראומתי.

אם כל מפגש שלי עם שוטר או שוטרת היה מזעזע אז מה ההיגיון שנפלתי על האחוזון??

את משליכה על כל המשטרה.

זה לא נכון לוגית. המשטרה מכילה יותר מ30,000 שוטרים, אי אפשר לשפוט את כולם ע״ס היכרות עם בודדים.

לא יודעת מה היה מהות המפגש, מתוך הדברים שכתבת בעבר פה, די ברור שיש לך אישו עם כוחות הבטחון.

אוכלוסיות אחרות חסינות נגד זה  ואם קורה מקרה נדיר ישר למח"ש.

עם זאת אין קשר לילדים שלך והם לא צריכים לפחד משוטרים. הם שומרים על החוק 

על החוק, לא צריך לצפות לחסדים.

הטענות לאלימות נשמעות מכל מיני צדדים, ממש לא רק מחרדים.

פשוט לצערי כל אחד רואה רק מה שקרוב לליבו וחושב שכולם רק נגדו.

האמת כנראה היא שאכיפת החוק היא דבר נצרך, גם אם לא נעים. לעיתים בשביל לאכוף את החוק צריך להפעיל כוח, גם אם זה לא "מצטלם" טוב. כמו כל אדם שניתנת לו סמכות, חייב להיות מנגנון שמבקר שאין שימוש לרעה בכוח. לצערנו יש מקרים שבהם כנראה יש שימוש לא תקין בכוח שניתן לשוטרים, זה לרוב קורה במהלך של פינוי הפגנה או התקהלות לא חוקית, שבה הקהל לא מוכן להתפנות וכדי לשמור על הסדר השוטרים צריכים להפעיל כוח. התמונות שנראה הן לא נעימות, אבל קשה באמת להבין את התמונה הכוללת כי לא היינו בכל האירוע. הדברים באלו נעשים בכל מיני מקרים, וממש לא רק כלפי הציבור החרדי.

הדבר הכי גרוע למדינת ישראל, זה מצב שבו החוק לא ייאכף. או שלאוכלוסייה כזו או אחרת יינתן פטור מחוק ולאחרים לא. 

גם מי שעובר על החוק מגיע לו משפט צדק

השוטר הוא לא שופט ולא תליין ואם לא נשקפת סכנה אסור לו להשתמש באלימות כזו

זה תופעה כללית של אלימות יתר בריסון הפגנות.

ויש אוכלוסיות כמו האוכלוסיה האתיופית שסובלים מהם גם בלי להיות אלימים/להשתתף בהפגנות. 

זמן, ילדים חרדים זרקו לנו אבנים על הרכב כי היה עליו דגל. הם היו קבוצה גדולה, קפצו לכביש ועיכבו מכוניות. סביבם היו מבוגרים ואף אחד לא אמר כלום.

עכשיו ברור, אני מכירה את כל האמירות על מיעוט וכו' אז לא מכלילה.

אבל כשהתקשרנו למשטרה, הם די נפנפו אותנו. אם יש נזק - אפשר לבוא להגיש תלונה. והם כמובן ממש לא שלחו ניידת לאיזור.

מה אני מבינה מזה?

שכל אחד רוצה מה שהוא רוצה לראות

יש במדינה הזו כשלים

יש העלמת עין מהפרות חוק לפעמים

ובמקרים אחרים יש אכיפה מוגזמת

אבל כל אחד רואה רק כשזו נוגע אליו, ומוחה על עוול רק כשזה קרוב אליו

ולכן אנחנו לא מתקדמים לשום מקום, כי אף אחד לא מנסה לתקן, אלא רק לדאוג שלקבוצה שלו יהיה נוח.

בלי להסתכל בצורה אמיתית וכנה על בעיות מכאן או מכאן

תראי מה קורה בפינויים של גבעות או בהפגנות של נערי גבעות.

תשאלי נער גבעות אחד איך היה לו במעצר רגיל ולא רק בשב"כ...

ראיתי לפני כמה שבועות סירטון של שוטר מכה ומעקם ידיים לנער שהפגין בהפגנה שניסתה לעצור את משאיות הסיוע לעזה, וזה עד עכשיו לא יוצא לי מהראש.

הברוטאליות והאכזריות שבה הוא המשיך להתעלל בו למרות שאנשים לייד ניסו לעצור אותו... מזעזע...

לא יודעת מה לאמר לך. ברור לי שלא כל השוטרים כאלו ואני מאוד מקווה שעל כל מיקרה כזה מוגשת תלונה ושהשוטר מטופל.

לא הייתי לוקחת את זה לפחד משוטרים. אני מניחה שרוב מיקרי האלימות הם בהפגנות שלא תואמו מראש ולא היתה הסכמה לבצע אותם.

ילדים מקבלים הכל שחור לבן ולא צריך לסבך אותם.

בסוף להגיד שהשוטר דואג לנו זה לא שקר.

את יכולה להסביר שיש חוקים במדינה בשביל לשמור עלינו והשוטרים עוזרים לנו לשמור על החוקים. 

המורכבוצ של זה היא שלי מול עצמי.

אני בדכ לא בקטע לומר להם משהו שלא מאמינה בו 🤷🏻‍♀️

והניסוח הזה יותר מוצלח מאשר דואג לנו או שומר עלינו. תודה!

במיוחד שהשוטר כאן כדי לאכוף חוק,

גם אם החוק הזה נוגד את ההלכה...

לא כל החוקים הם חוקים לפי תורת ה'

לכמות המשימות הבלתי נתפשת,

לכמות ההקרבה והצלת חיים.

וכן, לרוב שוטרים מתמודדים עם עבריינים ומחבלים, יומם ולילה, ואלימות זה שם המשחק.

שוטרים בקהילה לא עושים את זה בד"כ ולכן הם פחות מחוספסים וגלים אנושיות רבה.

אתמול הייתי בריקודגלים בירושלים, שזאת משימה נפיצה, לא רק מבחינת מזרח ירושלים, אלא בכלל שמירת הסדר הציבורי, שמירה על נתיב הרכבת פתוח וכו'

והשוטרים כולם כולל כולם, תפקדו מדהים.

הייתי באיזה סיטואציה שנוצר פקק (חסמו את הירידה לכותל בגלל מגבלת כמות- לקח מאסון מירון)

והיו אלפים שרצו לרדת,

אנחנו רצינו כבר לחזור ונוצר פקק אנשים.

הייתי עם עגלה וארבעה ילדים,

השוטרים דיברו והסבירו ממש יפה לצועדים שיפתחו מעבר יציאה אחרת אם אנשים לא יצאו, הצליחו לפלס איזה מעבר צר,

השוטר הרים לי את העגלה ופילס לי יציאה ועזב אותנו רק כשחזרתי את הקטן לעגלה בבטחה.

בהמשך חסמו איזה מעבר נגיש, ולא שמנו לב,

עד שגילינו הכל היה חסום,

השוטר בלי לחשוב פעמיים הרים לנו את כל הציוד מעבר לחסימה, שלא נצטרך לעשות עיקוף גדול,

בלי שביקשתי עזרה בכלל.

וזה אחרי שעות על גבי שעות בחום, בעומס, ובלי לראות שקל נוסף על אירועים יוצאי דופן.

אבא שלי מתנדב במגב ואח שלי היה ביחידה מובחרת של המשטרה במחוז ירושלים, מה שאומר שכל סיפור מזרח ירושלים והא הבית זה על היחידה שלו, כל תקופות המתיחות הביטחונית עשה הגל מאהבה ודאגה לעם,

מה ששבר אותו הנה כמות ההפגנות הבלתי הגיונית שהיה צריך לאבטח/ לפזר בשנה שעברה.

התובנה שלי (ולא רק שלי)

שכל ההתיכנות של משטרה בכל ממשל, זה שהאזרחים מבינים שהחוק ואכיפת החוק זה לטובתם.

כלומר אם רבע מהאזרחים יחשבו שלגיטימי לגנוב, כל משטרה שבעולם לא תצליח להתמודד עם זה,

אבל אם 90% מהציבור לא גונב, אז משטרה טובה, תוכל להתמודד עם 10% הפרה.

הבעיה בישראל, שחוץ מאכיפת חוק פלילי המשטרה צריכה לתת מענה לאתגר הלאומני,

אז בכלל כשיש אווירה שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה (הרמת חסימת כבישים אפילו)

אז המערך קורס וצריך להשתמש יותר באלימות.

אם אנחנו רומים לחיות במדינה בבטחה ובהרגשה שהמשטרה שומרת עלינו,

צריך לדאוג שרוב מוחלט של הציבור ישמור על החוק גם כשהוא חושב אידיאולוגית שצריך לשרוף את המדינה.

(ובעיקרון לילדים קטנים לא צריך להיות מפגש עם המשטרה אלא במצב חירום שההורים לא יכולים לתת מענה, ואז ברור שהשוטרים ידאגו להם אז מבחינה חינוכית ברור שאומר לילדים שהשוטרים הם טובים ודואגים לנו)

גם התלבטות אצלי, במיוחד שהילדים שלי ראו פעם שוטר עוצר את אחד הקרובים שלנו בצורה בוטה ולא מתחשבת, וגם על לא עול בכפו

בעיה.

אבל הוא לא תמיד צדיק...

והמון פעמים טועה...

כשגדלתי ונתקלתי מקרוב בכמה מקרי אלימות קשים

(בעיקר מאז רצח אהוביה)

איבדתי כל אהדה לגוף הזה כגוף,

שוטרים בודדים אנושיים קיימים,

אבל בתור אישה בוגרת אין לי סימפטיה לגוף הזה. אני מכבדת ושומרת חוק והכל ובכל זאת...

או שהסטטיסטיקה עובדת רק כלפי מעצר יהודים?

מעצר זה לא נעים ולא צריך להיות "אנושי".

אנושי זה כשמישהו טעה בדרך או ילד הלך לאיבוד.

יש בעיה בחלוקת התפקידים בין מי שמתעסק עם אירועים של שמירת הסדר הציבורי האזרחי לבין מי שמתעסק בפשיעה לאומנית, ויש מקרים שמופעל כח לא נכון מתוך הרגל,

אבל כל הסיבוך הזה כי מצב במשטרה רע מאוד בגלל התנאים (כלומר חוסר התנאים)

וכמות התקנים החסרה.

במקום לשחוק את הלגיטימציה של המשטרה צריך לחזק אותה באנשים יראי שמים ולהכניס כח רענן וערכי שיידע לבצע את ההפרדה הנכונה,

בדיוק כמו השינוי שהציונות הדתית עשתה בתפקידי לחימה בצבא למרות הגירוש, ולא הפקירה את הזירה בגלל משבר אמון במערכת.

(שלא יובן לא נכון, יש אנשים ערכיים מאוד שמתאימים לשליחות גם בציבורים אחרים)

אבל כשעוצרים מחבלים שרצחו עם גרזן יהודים,

ונותנים להם סיגריה- 

ואז כשעוצרים מישהו שאני מכירה מקרוב, 

ועוצרים אותו לבירור כי אולייי הוא עשה משהו שכמובן לא מתקרב לרצח אלא יותר לגזענות

ולא נותנים לו לשתות, להשתין ובטח שלא סיגריה..

אז....

הם חלק מתורת החקירה כדי להוציא מודיעין.

עושים דברים הרבה יותר 'בעיתיים' כדי להוציא מידע מנחקרים על פשעים לאומניים

יש גם זכויות לנחקרים, ולפעמים תיק יכול ליפול בגלל בירוקרטיה למרות שברור שהנחקר אשם. וברור שלפעמים נעשות גם עוולות. בכל מקום שיש בו גורם אנושי, ייתכנו טעויות. זה הרבה דקויות 

אני מרגישה שיש פה בשרשור עצימת עיניים לאכיפה הברננית שקיימת. וזה כואב לי...

הרבה פעמים הם לוקחים את העמדת כח שלהם ומשתמשים בה לרעה, ואני לא מסכימה עם הדרך הבוטה והאלימה שקיימת אצל חלקם

(ולהגיד שהם באים לעשות את עבודתם במקרה של עבירה על החוק זה יפה מאוד וגם נכון, אבל זה גם להתעלם מהבעייתיות בצד השני)

מפתיע אותי לשמוע דעות כאלו מנשים שנמצאות כאן.

לצערי נחשפתי לסרטונים מזעזעים של שוטרים מכים באלימות מחרידה ילדים וזקנים (חובשי כיפות מכל הסוגים). (לא משהו שמראים בתקשורת)

ומהצד השני, אנשים שורפים כבישים, משבשים את הסדר בכל המדינה, פורצים בכוח לבית ראש הממשלה (!!!) ועוד. ובמקרה הכי קיצוני ישפריצו עליהם קצת בואש..

אני לא בעד הפרת חוק משום סוג. אבל חשוב לי למחות על חוסר השוויון המשווע שקיים במדינה שלנו במה שקשור לשמירה על הסדר הציבורי.

זה לא אומר שהמשטרה אשמה בכל הבעיות והמחלוקות של הציבור. הם נמצאים תמיד בחזית וצריכים לשמור על החוק והסדר בתנאים לא תנאים.

להסתכל על שוטרים בצורה עקומה בגלל אי שוויון באכיפה, זה להיות בצד של הפושעים.

אני בצד של החוק, של האנשים שמסכנים את עצמם למען הציבור. ציבור שחלקו עברייני ומקשה על החיים במדינה ויש את החלק שאינם עבריינים אך עסוקים במדידה מתמדת של השוויון שמקבלים עבריינים זה מול זה ומשחירים את המשטרה, אלו כפויי טובה.

שיא הטינופת של המדינה בבתי המשפט, במשטרה ובאקדמיה. אכיפה בררנית. עמדות רדיקליות שמונעות רק מפוליטיקה ושנאה.

אני מתכוונת לראשים של הגופים הללו, ובהחלט כשזה הראש אז כל ההתנהלות עקומה.

אין לי ספק שברמת השוטר הקטן יש המון שוטרים טובי לב שהם שליחים לטהר את המקום הזה. אבל אין לי טיפת אמון בגוף הזה. רק ההפך. 

נקווה שבן גביר יצליח לאט לעשות שינוי

השוטרים שבנקודת "חיכוך" עם הציבור בזמנים "מאתגרים" הם מיעוט של כל השוטרים,

וגם מתוכם רק מיעוט קטן הוא המראות ה"קשים" שמראים בתקשורת.

אני הייתי מספרת לילדים סיפורים אמיתיים שבהם נתקלתי בשוטרים טובים.

ומסבירה להם שכמו בכל דבר במדינה- התקשורת מבליטה את הרוע שהוא שולי וזניח,ולכן חשוב לא ליפול בפח הזה.

כותבת לך כמה סיפורים שראיתי בעצמי ,אבל בטח גם את נתקלת בהרבה כאלה.

שכנה שברחה מהבית בגלל אלימות, באה בבקר לאסוף דברים מהבית יחד עם שוטרת עדינה ורגישה מאד מאד, הלכה איתה בחמלה,קנתה לה אוכל,לא הפסיקה להרגיע ,לעודד,לתמוך - (פרט שולי- השכנה היתה חרדית,והשוטרת לא דתיה).

שוטרים שראו אשה עם ילד עם צרכים מיוחדים ברחוב שהילד קצת "התפרע" - עצרו לידה,הזמינו אותם לניידת,ולקחו אותם עד לבית.

שוטרים שבאו לדירה שנשרפה- לקחו על עצמם כפרוייקט אישי לשקם אותה- אספו כסף לקנות ריהוט חדש, בשעות הפנויות שלהם באו לסייד.

הסיפורים האלה מאד  ריגשו אותי כשראיתי אותם,

וגרמו לי להעריך מאד את השוטרים במדינתנו.

ושכחתי לכתוב על השוטרים הרבים שמסרו נפשם בשמחת תורה, זה ממש לא השוטרים כמו שמנסים להציג לנו בתקשורת!

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..