נחשפת כל פעם למעשי אלימות והתנהגות מחרידה של שוטרים.
תמיד היה לי ברור שאגיד לילדים שלא צריך לפחד משוטרים (לדוגמא אם עוצר אותנו בדרך) כי השוטר דואג לנו.
עכשיו זה מרגיש לי לא נכון לומר את זה.
זהו. סתם מתבאסת לגלות את זה כל פעם מחדש ולא יודעת מה אגיד לילדים בפעם הבאה שנראה שוטר והם ישאלו מה הוא עושה.
שלא בדיוק ברור לי לאיזו אלימות את מתכוונת.
כשאדם עובר על החוק, התפקיד של המשטרה זה לאכוך את החוק.
לפעמים אכיפת חוק היא דבר לא נעים, זה נכון. במידה ושוטרים חורגים מהתפקיד שלהם או מפעית יותר מידי כוח, זה צריך להיבדק. אבל כל המקרים האחרונים שבהם היו תלונות על אלימות של שוטרים, בסופו של דבר זה היה במקרה שאנשים עברו על החוק והשוטרים הגיעו כדי לעשות סדר. יכול להיות שנעשתה גם הפעלת כוח שלא לצורך, אבל זה נעשה במסגרת אכיפה מול עבריינים (כן, גם חוסמי כבישים, וגם אלו שעולים לשטח צבאי שלא כחוק).
אז בהתחשב בכל זה, אם אדם שומר חוק ולא מגיע למקומות שבהם אסור לו להיות, אני עדיין מרגישה בטוחה. אני לא רואה אף סיבה ששוטר יעצור מישהו בדרך, ויפעיל עליו אלימות סתם ככה, וגם לא שמעתי טענות לזה.
אז אני לגמרי מרגישה בטוחה ורגועה להמשיך ולהגיד לילדים שלי שלשוטרים יש תפקיד מאוד חשוב במדינת ישראל, והם אחראים לשמור על הסדר ולפעול נגד מי שלא שומר על החוקים והכללים
שוטר עובר מיונים ומבחנים, עובר אימונים ובוחר לעבוד עבודה לא פשוטה, עם שכר לא מספיק הולם ועם תדמית גרועה מטעויות של שוטרים אחרים או התנהלות שגויה של מפקדים שלו.
אני מאד מעריכה שוטרים, יודעת שהם עובדים קשה יותר מרוב האנשים והם בחזית באופן יומיומי, גם לפני המלחמה והם יהיו גם אחריה. זה מה שאני מעבירה לילדים שלי.
לגבי נניח הסיפור עם הילד שנזרק על ראשו, ברור שיש פה טעות של שיקול דעת לשוטר (שנמצא באמצע הפגנה סוערת נגד גיוס בזמן שמתחוללת מלחמה בכמה חזיתות ויכול להיות שזה מסעיר אותו נפשית ומשפיע על שיקול דעתו כי שוטר הוא עדין בשר ודם עם תחושות רגילות) אבל הטעות הראשונית והגדולה יותר היא של ההורה, שהרשה או אמר לילד להיות באמצע כביש באמצע הפגנה וסיכן אותו.
לא כדאי ללכת שולל אחרי פרסומים בתקשורת, גם בנוגע לשוטרים, רובם המוחלט עובדים מעולים ומסורים, גם להם מותר לטעות והטעויות שלהם לא אמורות לצבוע את כל עבודתם בשחור.
אני באופן אישי מעריכה אותם מאוד ומכירה רבים כאלו גם בחיי האישיים.
יחד עם זאת יש מיעוט שמנצלים את כוחם מתוך שחיתות, אדנות או לחץ.
דמאס פקדה הוכה ללא סיבה, ללא איום על השוטר וללא קינטור.
אהוביה סנדק נהרג לאחר במהלך מרדף משטרתי (מוצדק כנראה, אני לא נכנסת לזה) והשוטרים הכחישו שהפגיעה נוצרה כתוצאה מהתנגשות הניידת במכונית וטענו שהרכב בה היה אהוביה התהפך.
נערות שהיו בהתנתקות (במהלך מחאה צודקת, אותנטית ולא אלימה ברובה) מעידות שעל מנת למנוע את מעשיהן ולעצור אותן שוטרים שלחו ידי לאיברי מינן והחזה שלהן ומשם הרימו אותן. יש בנות שהצליחו לדבר על הנושא רק שנים רבות אח"כ.
מחקרים בארץ מדברים על כך שחרדים, אתיופים ומתנחלים הם הנפגעים ביותר על ידי שוטרים.
האם אלו האוכלוסיות האלימות ביותר באוכלוסיה?
האם מתנחלים הם אנשים פורעי חוק יותר מאוכלוסיות אחרות בארץ.
מתנחלים בכללי, ולא רק נוער הגבעות, אגב.
בכלל אלימות משטרתית היא מושג בכל בעולם וגם בארצנו הקטנה.
בארהב ידועה אלימות חריגה יותר של שוטרים כלפי כהי עור. נסי לקרוא על מחאות ג'ורג' פלויד.
אני באופן אישי מכירה חרדי שעבר ליד הפגנה של הפלג הירושלמי (הוא אינו משתייך לפלג) והוכה בבורטליות ללא סיבה או התראה של השוטר.
אומנם זה איננו מיעוט שמעיד על הכלל.
גם במלחמה יש שוטרים שעשו עבודת קודש, בדיוק כמו שמטפלות רבות עושות עבודת קודש.
אבל כמו שיש מעט מטפלות אלימות, שחוקות, עייפות שמכות או מוציאות את העצבים שלהן על ילדים,המציאות מעידה שיש גם שוטרים כאלו.
אפשר להגיד אנחנו במדינת ישראל.
ברוך ה' שיש לנו משטרה משל עצמנו ולא של הצאר.
אבל יש לנו גם בית משפט משל עצמו וצבא משל עצמנו וגם שם יש מקום להכניס בדק בית ויראת שמיים.
לגבי קבוצות מוחלשות, הם מוחלשות בכל מקום, השוטרים לא חושבים עליהם דברים יותר גרועים מאדם רגיל, הם פשוט בעמדת חיכוך מתמדת איתם ולכן זה יוצא גם בפעולות אלימות.
ומה שמעיד על השחיתות היא שהרוצחים לא נענשו...
נתקלתי ביותר מידי שוטרים מושחתים
לא מהתקשורת או משהו שדווקא מאדירה אותם
מספר המפגשים הבודד שלי עם שוטרים לא אמור להיות כל כך טראומתי.
אם כל מפגש שלי עם שוטר או שוטרת היה מזעזע אז מה ההיגיון שנפלתי על האחוזון??
את משליכה על כל המשטרה.
זה לא נכון לוגית. המשטרה מכילה יותר מ30,000 שוטרים, אי אפשר לשפוט את כולם ע״ס היכרות עם בודדים.
לא יודעת מה היה מהות המפגש, מתוך הדברים שכתבת בעבר פה, די ברור שיש לך אישו עם כוחות הבטחון.
אוכלוסיות אחרות חסינות נגד זה ואם קורה מקרה נדיר ישר למח"ש.
עם זאת אין קשר לילדים שלך והם לא צריכים לפחד משוטרים. הם שומרים על החוק
על החוק, לא צריך לצפות לחסדים.
הטענות לאלימות נשמעות מכל מיני צדדים, ממש לא רק מחרדים.
פשוט לצערי כל אחד רואה רק מה שקרוב לליבו וחושב שכולם רק נגדו.
האמת כנראה היא שאכיפת החוק היא דבר נצרך, גם אם לא נעים. לעיתים בשביל לאכוף את החוק צריך להפעיל כוח, גם אם זה לא "מצטלם" טוב. כמו כל אדם שניתנת לו סמכות, חייב להיות מנגנון שמבקר שאין שימוש לרעה בכוח. לצערנו יש מקרים שבהם כנראה יש שימוש לא תקין בכוח שניתן לשוטרים, זה לרוב קורה במהלך של פינוי הפגנה או התקהלות לא חוקית, שבה הקהל לא מוכן להתפנות וכדי לשמור על הסדר השוטרים צריכים להפעיל כוח. התמונות שנראה הן לא נעימות, אבל קשה באמת להבין את התמונה הכוללת כי לא היינו בכל האירוע. הדברים באלו נעשים בכל מיני מקרים, וממש לא רק כלפי הציבור החרדי.
הדבר הכי גרוע למדינת ישראל, זה מצב שבו החוק לא ייאכף. או שלאוכלוסייה כזו או אחרת יינתן פטור מחוק ולאחרים לא.
גם מי שעובר על החוק מגיע לו משפט צדק
השוטר הוא לא שופט ולא תליין ואם לא נשקפת סכנה אסור לו להשתמש באלימות כזו
זה תופעה כללית של אלימות יתר בריסון הפגנות.
ויש אוכלוסיות כמו האוכלוסיה האתיופית שסובלים מהם גם בלי להיות אלימים/להשתתף בהפגנות.
זמן, ילדים חרדים זרקו לנו אבנים על הרכב כי היה עליו דגל. הם היו קבוצה גדולה, קפצו לכביש ועיכבו מכוניות. סביבם היו מבוגרים ואף אחד לא אמר כלום.
עכשיו ברור, אני מכירה את כל האמירות על מיעוט וכו' אז לא מכלילה.
אבל כשהתקשרנו למשטרה, הם די נפנפו אותנו. אם יש נזק - אפשר לבוא להגיש תלונה. והם כמובן ממש לא שלחו ניידת לאיזור.
מה אני מבינה מזה?
שכל אחד רוצה מה שהוא רוצה לראות
יש במדינה הזו כשלים
יש העלמת עין מהפרות חוק לפעמים
ובמקרים אחרים יש אכיפה מוגזמת
אבל כל אחד רואה רק כשזו נוגע אליו, ומוחה על עוול רק כשזה קרוב אליו
ולכן אנחנו לא מתקדמים לשום מקום, כי אף אחד לא מנסה לתקן, אלא רק לדאוג שלקבוצה שלו יהיה נוח.
בלי להסתכל בצורה אמיתית וכנה על בעיות מכאן או מכאן
תראי מה קורה בפינויים של גבעות או בהפגנות של נערי גבעות.
תשאלי נער גבעות אחד איך היה לו במעצר רגיל ולא רק בשב"כ...
ראיתי לפני כמה שבועות סירטון של שוטר מכה ומעקם ידיים לנער שהפגין בהפגנה שניסתה לעצור את משאיות הסיוע לעזה, וזה עד עכשיו לא יוצא לי מהראש.
הברוטאליות והאכזריות שבה הוא המשיך להתעלל בו למרות שאנשים לייד ניסו לעצור אותו... מזעזע...
לא יודעת מה לאמר לך. ברור לי שלא כל השוטרים כאלו ואני מאוד מקווה שעל כל מיקרה כזה מוגשת תלונה ושהשוטר מטופל.
לא הייתי לוקחת את זה לפחד משוטרים. אני מניחה שרוב מיקרי האלימות הם בהפגנות שלא תואמו מראש ולא היתה הסכמה לבצע אותם.
ילדים מקבלים הכל שחור לבן ולא צריך לסבך אותם.
בסוף להגיד שהשוטר דואג לנו זה לא שקר.
את יכולה להסביר שיש חוקים במדינה בשביל לשמור עלינו והשוטרים עוזרים לנו לשמור על החוקים.
המורכבוצ של זה היא שלי מול עצמי.
אני בדכ לא בקטע לומר להם משהו שלא מאמינה בו 🤷🏻♀️
והניסוח הזה יותר מוצלח מאשר דואג לנו או שומר עלינו. תודה!
במיוחד שהשוטר כאן כדי לאכוף חוק,
גם אם החוק הזה נוגד את ההלכה...
לא כל החוקים הם חוקים לפי תורת ה'
לכמות המשימות הבלתי נתפשת,
לכמות ההקרבה והצלת חיים.
וכן, לרוב שוטרים מתמודדים עם עבריינים ומחבלים, יומם ולילה, ואלימות זה שם המשחק.
שוטרים בקהילה לא עושים את זה בד"כ ולכן הם פחות מחוספסים וגלים אנושיות רבה.
אתמול הייתי בריקודגלים בירושלים, שזאת משימה נפיצה, לא רק מבחינת מזרח ירושלים, אלא בכלל שמירת הסדר הציבורי, שמירה על נתיב הרכבת פתוח וכו'
והשוטרים כולם כולל כולם, תפקדו מדהים.
הייתי באיזה סיטואציה שנוצר פקק (חסמו את הירידה לכותל בגלל מגבלת כמות- לקח מאסון מירון)
והיו אלפים שרצו לרדת,
אנחנו רצינו כבר לחזור ונוצר פקק אנשים.
הייתי עם עגלה וארבעה ילדים,
השוטרים דיברו והסבירו ממש יפה לצועדים שיפתחו מעבר יציאה אחרת אם אנשים לא יצאו, הצליחו לפלס איזה מעבר צר,
השוטר הרים לי את העגלה ופילס לי יציאה ועזב אותנו רק כשחזרתי את הקטן לעגלה בבטחה.
בהמשך חסמו איזה מעבר נגיש, ולא שמנו לב,
עד שגילינו הכל היה חסום,
השוטר בלי לחשוב פעמיים הרים לנו את כל הציוד מעבר לחסימה, שלא נצטרך לעשות עיקוף גדול,
בלי שביקשתי עזרה בכלל.
וזה אחרי שעות על גבי שעות בחום, בעומס, ובלי לראות שקל נוסף על אירועים יוצאי דופן.
אבא שלי מתנדב במגב ואח שלי היה ביחידה מובחרת של המשטרה במחוז ירושלים, מה שאומר שכל סיפור מזרח ירושלים והא הבית זה על היחידה שלו, כל תקופות המתיחות הביטחונית עשה הגל מאהבה ודאגה לעם,
מה ששבר אותו הנה כמות ההפגנות הבלתי הגיונית שהיה צריך לאבטח/ לפזר בשנה שעברה.
התובנה שלי (ולא רק שלי)
שכל ההתיכנות של משטרה בכל ממשל, זה שהאזרחים מבינים שהחוק ואכיפת החוק זה לטובתם.
כלומר אם רבע מהאזרחים יחשבו שלגיטימי לגנוב, כל משטרה שבעולם לא תצליח להתמודד עם זה,
אבל אם 90% מהציבור לא גונב, אז משטרה טובה, תוכל להתמודד עם 10% הפרה.
הבעיה בישראל, שחוץ מאכיפת חוק פלילי המשטרה צריכה לתת מענה לאתגר הלאומני,
אז בכלל כשיש אווירה שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה (הרמת חסימת כבישים אפילו)
אז המערך קורס וצריך להשתמש יותר באלימות.
אם אנחנו רומים לחיות במדינה בבטחה ובהרגשה שהמשטרה שומרת עלינו,
צריך לדאוג שרוב מוחלט של הציבור ישמור על החוק גם כשהוא חושב אידיאולוגית שצריך לשרוף את המדינה.
(ובעיקרון לילדים קטנים לא צריך להיות מפגש עם המשטרה אלא במצב חירום שההורים לא יכולים לתת מענה, ואז ברור שהשוטרים ידאגו להם אז מבחינה חינוכית ברור שאומר לילדים שהשוטרים הם טובים ודואגים לנו)
גם התלבטות אצלי, במיוחד שהילדים שלי ראו פעם שוטר עוצר את אחד הקרובים שלנו בצורה בוטה ולא מתחשבת, וגם על לא עול בכפו
בעיה.
אבל הוא לא תמיד צדיק...
והמון פעמים טועה...
כשגדלתי ונתקלתי מקרוב בכמה מקרי אלימות קשים
(בעיקר מאז רצח אהוביה)
איבדתי כל אהדה לגוף הזה כגוף,
שוטרים בודדים אנושיים קיימים,
אבל בתור אישה בוגרת אין לי סימפטיה לגוף הזה. אני מכבדת ושומרת חוק והכל ובכל זאת...
או שהסטטיסטיקה עובדת רק כלפי מעצר יהודים?
מעצר זה לא נעים ולא צריך להיות "אנושי".
אנושי זה כשמישהו טעה בדרך או ילד הלך לאיבוד.
יש בעיה בחלוקת התפקידים בין מי שמתעסק עם אירועים של שמירת הסדר הציבורי האזרחי לבין מי שמתעסק בפשיעה לאומנית, ויש מקרים שמופעל כח לא נכון מתוך הרגל,
אבל כל הסיבוך הזה כי מצב במשטרה רע מאוד בגלל התנאים (כלומר חוסר התנאים)
וכמות התקנים החסרה.
במקום לשחוק את הלגיטימציה של המשטרה צריך לחזק אותה באנשים יראי שמים ולהכניס כח רענן וערכי שיידע לבצע את ההפרדה הנכונה,
בדיוק כמו השינוי שהציונות הדתית עשתה בתפקידי לחימה בצבא למרות הגירוש, ולא הפקירה את הזירה בגלל משבר אמון במערכת.
(שלא יובן לא נכון, יש אנשים ערכיים מאוד שמתאימים לשליחות גם בציבורים אחרים)
אבל כשעוצרים מחבלים שרצחו עם גרזן יהודים,
ונותנים להם סיגריה-
ואז כשעוצרים מישהו שאני מכירה מקרוב,
ועוצרים אותו לבירור כי אולייי הוא עשה משהו שכמובן לא מתקרב לרצח אלא יותר לגזענות
ולא נותנים לו לשתות, להשתין ובטח שלא סיגריה..
אז....
הם חלק מתורת החקירה כדי להוציא מודיעין.
עושים דברים הרבה יותר 'בעיתיים' כדי להוציא מידע מנחקרים על פשעים לאומניים
יש גם זכויות לנחקרים, ולפעמים תיק יכול ליפול בגלל בירוקרטיה למרות שברור שהנחקר אשם. וברור שלפעמים נעשות גם עוולות. בכל מקום שיש בו גורם אנושי, ייתכנו טעויות. זה הרבה דקויות
אני מרגישה שיש פה בשרשור עצימת עיניים לאכיפה הברננית שקיימת. וזה כואב לי...
הרבה פעמים הם לוקחים את העמדת כח שלהם ומשתמשים בה לרעה, ואני לא מסכימה עם הדרך הבוטה והאלימה שקיימת אצל חלקם
(ולהגיד שהם באים לעשות את עבודתם במקרה של עבירה על החוק זה יפה מאוד וגם נכון, אבל זה גם להתעלם מהבעייתיות בצד השני)
מפתיע אותי לשמוע דעות כאלו מנשים שנמצאות כאן.
לצערי נחשפתי לסרטונים מזעזעים של שוטרים מכים באלימות מחרידה ילדים וזקנים (חובשי כיפות מכל הסוגים). (לא משהו שמראים בתקשורת)
ומהצד השני, אנשים שורפים כבישים, משבשים את הסדר בכל המדינה, פורצים בכוח לבית ראש הממשלה (!!!) ועוד. ובמקרה הכי קיצוני ישפריצו עליהם קצת בואש..
אני לא בעד הפרת חוק משום סוג. אבל חשוב לי למחות על חוסר השוויון המשווע שקיים במדינה שלנו במה שקשור לשמירה על הסדר הציבורי.
זה לא אומר שהמשטרה אשמה בכל הבעיות והמחלוקות של הציבור. הם נמצאים תמיד בחזית וצריכים לשמור על החוק והסדר בתנאים לא תנאים.
להסתכל על שוטרים בצורה עקומה בגלל אי שוויון באכיפה, זה להיות בצד של הפושעים.
אני בצד של החוק, של האנשים שמסכנים את עצמם למען הציבור. ציבור שחלקו עברייני ומקשה על החיים במדינה ויש את החלק שאינם עבריינים אך עסוקים במדידה מתמדת של השוויון שמקבלים עבריינים זה מול זה ומשחירים את המשטרה, אלו כפויי טובה.
שיא הטינופת של המדינה בבתי המשפט, במשטרה ובאקדמיה. אכיפה בררנית. עמדות רדיקליות שמונעות רק מפוליטיקה ושנאה.
אני מתכוונת לראשים של הגופים הללו, ובהחלט כשזה הראש אז כל ההתנהלות עקומה.
אין לי ספק שברמת השוטר הקטן יש המון שוטרים טובי לב שהם שליחים לטהר את המקום הזה. אבל אין לי טיפת אמון בגוף הזה. רק ההפך.
נקווה שבן גביר יצליח לאט לעשות שינוי
השוטרים שבנקודת "חיכוך" עם הציבור בזמנים "מאתגרים" הם מיעוט של כל השוטרים,
וגם מתוכם רק מיעוט קטן הוא המראות ה"קשים" שמראים בתקשורת.
אני הייתי מספרת לילדים סיפורים אמיתיים שבהם נתקלתי בשוטרים טובים.
ומסבירה להם שכמו בכל דבר במדינה- התקשורת מבליטה את הרוע שהוא שולי וזניח,ולכן חשוב לא ליפול בפח הזה.
כותבת לך כמה סיפורים שראיתי בעצמי ,אבל בטח גם את נתקלת בהרבה כאלה.
שכנה שברחה מהבית בגלל אלימות, באה בבקר לאסוף דברים מהבית יחד עם שוטרת עדינה ורגישה מאד מאד, הלכה איתה בחמלה,קנתה לה אוכל,לא הפסיקה להרגיע ,לעודד,לתמוך - (פרט שולי- השכנה היתה חרדית,והשוטרת לא דתיה).
שוטרים שראו אשה עם ילד עם צרכים מיוחדים ברחוב שהילד קצת "התפרע" - עצרו לידה,הזמינו אותם לניידת,ולקחו אותם עד לבית.
שוטרים שבאו לדירה שנשרפה- לקחו על עצמם כפרוייקט אישי לשקם אותה- אספו כסף לקנות ריהוט חדש, בשעות הפנויות שלהם באו לסייד.
הסיפורים האלה מאד ריגשו אותי כשראיתי אותם,
וגרמו לי להעריך מאד את השוטרים במדינתנו.
ושכחתי לכתוב על השוטרים הרבים שמסרו נפשם בשמחת תורה, זה ממש לא השוטרים כמו שמנסים להציג לנו בתקשורת!
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
נגעת ללבי.
תודה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
חלק/מהדרין
אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
בירושלים/ הסביבה
אשמח להמלצות מניסיון בלבד .
תודה רבה
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
והרי החדשהשולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...
