שנית 

יש איפור של שבת

אותי זה הציל באיזה חג משפחתי, גם אני מתאפרת בשבתות וחגים

לקחתי איתי נרתיק קטן עם מייקפא, סומק אודם וקצת שחור

ושמתי איך שיצאתי מהמקווה

הגעתי מאופרת אפחד לא שם לב

הוא אבקתי כזה

אבל הוא גם יותר בריא לעור וגם סוגר פינות

כמובן יורד אחרי קצת זמן, אבל זו המטרה שלו

יש לי צללית בהירה ממש 

סומק 

ברונזר

ומאין צללית ורודה לשפתיים

נשמע ליצני אבל יוצא יפה

יש לך בסטייליש אחלה מוצרים

ממליצה להתחיל כבר יום יומיים קודם עם הורדת שיערות, גזירת ציפורניים וכו'.

בערב החג, מקלחת יסודית. תתכנני לעצמך לו"ז הכנות שישאיר לך מספיק זמן למקלחת (ותחשבי איזה כיף זה להספיק להתקלח נורמלי ולא שניה לפני הדלקת נרות כשהילדים צועקים)

אוספים את השיער בצורה שלא יהיו קשרים

בנוגע לזמן הטבילה יש הבדל בין פסיקות (בין השמשות או אחרי צאת הכוכבים), הולכים, עושים עיון לפני הטבילה, טובלים רגיל וחוזרים הביתה.

וזהו.

בתור אחת שכמעט כל הטבילות שלה יוצאות בערב חג או שבת למדתי להנות מהשקט הזה של ליל שבת, מזה שמתארגנת לשבת בנחת כי חייבת, מללכת למקווה ברוגע להתפלל בדרך קבלת שבת או סתם תפילות..

אישית מוותרת על איפור בשבתות כאלה אבל אם קריטי לך אז איפור שבת.

בהם המקווה פתוח בימי שישי / ערבי חג לשעה התארגנות

את צריכה לבדוק אם אצלכם זה קיים - אם זה נוח לך כמובן

חוץ מזה, להקדים מה שאפשר לערב קודם, כולל בישולים וכאלה, שיהיה יום כמה שיותר בנחת.

(אם אני זוכרת נכון, זו טבילה של אחרי לידה ראשונה? אם כן, כדאי לחשוב גם על ההיבטים שעולים מזה...)

לנו יש אמבטיה בבית ואני לא משתמשת בה🙈

מסתפקת במקלחת טובה וארוכה.

אבל תבררי אם זה תופס אצלכם

יש מקרים בהם מתירים טבילה עם איפור.

ויש גם איפור שמתאים לשבת 

כמובן כל אחת עם הרב שלה

אני אישית קיבלתי היתר מהרב שלנו לאיפור שבת מאוד מסוים וזה הציל אותי

כי אחרי הלידה קבוע יצא לי לי שבת למעט אולי פעמיים או שלוש

אנחנו מתארחים, ונשמע מהחשש שזה יהיה שקוף שגם אתם.

אני החלטתי שננסה למצוא הסבר טוב אבל שאם מישהו רוצה לנחש איפה הייתי, זה לגמרי שלו ולא שלי..

לא מתאפרת אז אין לי את הבעיה הזו, אבל בדרך כלל מגיעה לתפילה לפחות חלק עם התינוק, אז ננסה. למצוא הסבר למקום אחר שצריכה ללכת אליו. 

שהייתה לי טבילה בלילה השני של ראש השנה ותכננו עוד לפני כן ללכת לסעודה הזאת להורים שלי בעלי.

אמנם זה טיפה שונה כי חזרנו אחכ לישון בבית שלנו אבל עדיין לא ידעתי איך זה יהיה, ומה, נגיע אליהם אחרי תשליך ואז נצא? ובעלי יקח את הילדה לביכנ"ס? ולא ידעתי בדיוק איפה המקווה שקרוב אליהם ורציתי שבעלי יראה לי, ובן דוד שלו גם היה אמור להגיע איתנו לסעודה, אז איך בעלי יראה לי בדרך אם בן דוד שלו איתנו?

בקיצור בסוף הכל פשוט הסתדר-

הבן דוד לא קם לתשליך (שזה ממממששש לא אופייני לו)

הילדה נרדמה בדרך להורים

ההורים בדיוק לא היו כשהגענו אז השארנו אותה עם גיסתי שלא הייתה לה שום סיבה לחשוד

השארנו אותה ישנה שם

ואפילו כשחזרנו הביתה החברים שהתארחו כצלנו באותו חג והלכו לסעודה הזאת לחברים אחרים, עוד לא חזרו הביתה ככה שיוכלנו ישר ללכת לחדר.

בקיצור, אני מרגישה סיעתא דישמיא סביב טבילות מאתגרות יותר.

בעז"ה שהכל יסתדר גם לך

שעה לפני. הבעל מתמודד. יצא לי המון שבתות.

בנוגע לאיפור אני לא מתאפרת קבוע אז פחות לחוץ לי. אבל יש איפור של שבת ויש דעות שאפשר לטבול עם איפור עמיד. תבדקי.

בהצלחה!

שזה לא כל כך פשוט..

צריך לשאול את הרב שלכם.

העובדה שקוראים לזה איפור שבת לא הופכת את זה למותר על פי כל שיטות הפסיקה.

פשוט זה מתבסס על כל מיני פסיקות שהן לא לכתחילה לחלק מהשיטות... מצרפת את ההדרכה של מכון פוע"ה שמסביר ממש טוב (אגב, תלוי איך שמים ולא רק החומרים עצמם..)

ורואים שהלכתית זה לא לכתחילה, לפחות לפי רבני פוע"ה... (וכך גם פסק לנו הרב שלנו כשהיינו צריכים) 

20240609171839.pdf

נגיד לשים קרם לחות מתחת זה בעייתי כי זה הופך את האיפור לדבר המתקיים, למרות שיש פסיקה שמתירה לשים קרם לחות בשבת. רק בלי איפור מעל

 אבל כל עוד משתמשים לפי הכללים וכו', לא רואה למה שתהיה בעיה

זה אבקתי לגמרי, אין שום עניין של ממרח

לא רואה למה שזה לא יהיה מלכתחילה.

ובדקתי את זה הלכתית...

ולא דיברתי על ממרח אלא על הפיכה של האיפור לדבר המתקיים, שזו הבעיה.

ממרח יכול להקיים במייקאפ למשל אם הוא קרמי/ משחתי בנוסף לצובע

באיפור אבקתי הדין הוא שונה, ובקיצור שכל אחת תשאל ותברר לפי הפסיקה שלה

כשאנחנו בדקנו את זה לעומק לא ראינו בעיות אבל זה גם בטח קשור לאשכנזים-ספרדים.

שכל אחת תבדוק בעצמה אבל גם לא נכון להגיד שזה פשוט לא לכתחילה, כי יש גם דעות שכן ...

כל פעם שאני מביעה דעה על משהו הלכתי איכשהו בפורום אני מתחרטת🙈🤦 וזה לא משנה מהי

וזה נהדר. רק לא כולם הולכים לפי השיטה הזו.

וזה היופי ביהדות ובחברה המגוונת שלנו.

לכתחילה

יש פסיקות שזה לכתחילה

ויש שזה בדיעבד

ויש שזה מותר

ויש שזה אסור

...

כמו כל דבר בערך, לא חושבת שיש משהו שהוא באמת לכל הדעות...

מהשיטות זה לא לכתחילה.

ובאמת יש פה כ"כ הרבה בנות ממגזרים שונים ועדות שונות.

ונושא פסיקת ההלכה פה הוא מורכב.

אני דווקא נהנית לקרוא פה כל פעם על פסיקות שלא הכרתי.

ולפעמים כואבת כשלא מבינים למה אני הולכת לפי שיטת פסיקה מסוימת שמחמירה בדברים מסוימים.

אבל אלו חיי הפורום....

לא כולם יכולות להשתמש באיפור הזה בשבת.

זה עניין של פסיקות שונות.

רוב הפוסקים האשכנזים לא מתירים להשתמש בזה בשבת.

הזו כהכי מהודרת..

או מסתמכים על ההיתר לאיפור אבקתי בשבת

אני אשכנזית

הלכתי לרב שלנו עם כמה קופסאות איפור שבת שלקחתי מחברה 

הרב בדק אותם אחד אחד

החליט מה באמת מספיק "אבקתי" ונעלם לאחר זמן ועוד כל מיני..

ומה פחות

כך שנכון שיש חנויות שיש חותמת של בית יוסף בלבד

אבל עדיין יש רבנים מתירים..

שההיתר הניתן היה לאיפור ממש מסוים שהבאתי לו

הבאתי נגיד מאותה החברה צללית שחורה וזה לא היה טוב בעיניו..

בגדול אם את הולכת עם התינוק לביכנס מידי פעם מה הבעיה "ללכת לביכנס" איתו גם הפעם?

יכול לעזור שיראו אותך באה להתאפר, ממש להוציא איפור ולשים ואז פתאום יש בלתמ כזה... ילד צריך אותך, פתאום שכחתם לשים פלטה (לא הבנתי אם אץם מתארחים או מארחים)

ואז אופס, לא הספקת להתאפר.

וגם אני ממש ממש ממליצה פעם בכמה זמן להיראות בלי איפור בשבתות, לאהוב את עצמך גם בלי איפור, על אמת!

ואז הלב יותר רגוע..

וללכת לבקר חברה שיךדה עם התינוק... ואפשר לשקול לשתף גורם אחד שיעזור לחפות

אבל בחג זה יהיה ממש בולט ואנחנו אוכלים עם המשפחה המורחבת שזה בערך 30 איש חחח זה פדיחה

אחותי יודעת, ננסה לעשות משו כזה

תודה 

לכן זה לא תלוי מה קורה ביום יום... אם כבר שביומיול שאת לא מתאפרת רק מראה שזה לא כזה אקוטי שלא הספקת לחג...

בהצלחה רבה יקרה!! 

מי שרוצה לדעת שידע

הבעיה הענקית היא שיצא לי הרפס😩😩😩 נראלי אין מצב שטבול ככה 

איזה רכבת הרים זה

אבל ממש אדום לא ורוד ולא חום

ברור שנשאל אבל אעאעאעאא

אם זה חום וגדול יכול להיות שיתירו

אם זה אדום אדום זה צריך להיות קטן משני שקל 

זה תלוי מה הצבע, השוליים וכד'.

צריך שיהיה חמישה תנאים שזה יאסור, שכל חמישה יתקיימו:

א. צבע טמא

ב. גדול מגריס (מטבע של שנייקל אבל תחוי בצורה שלו גם)

ג. על צבע לבן או על דבר שמקבל טומאה (כמו הגוף)

ד. שאין משהו אחר לתלות בו כמו פצע או משהו אחר שילכלך אותך באיזור.

יכול להיות אדום הכי זורח שיש

אם זה גדול- אז צריך לבדוק את שאר הדברים.

כמובן שזה מדובר על צבע לבן כי היא בשבעה נקיים. (עד שהגעתי לפורום הזה לא ידעתי שיש אופציה שתהיה אישה בשבעה נקיים בלי תחתון לבן)

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

היא עדיין מצליחה להוריד?

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה

לק"י

אבל אם את לא יודעת בוודאות, אז לא כדאי לקחת סיכון.

אולי מוקד אחיות טלפוני ידעו לדייק אם צריך או לא.

אם לא היה כלום חוץ מהטיפה הזאת לא הייתי הולכת להיבדק בשבוע כזה (לא רוצה לקחת אחריות אבל ככ. אני הייתי עושה)

יתכן ותצטרכי אנטי D

וגם אם לא- הייתי הולכת להבדק

ולו רק בשל הרוגע ערב יו"כ.....

בשורות טובות

לי היה בול ככה בשבוע 37

הלכתי להיבדק ומסתבר שהייתי כבר פתיחה 5 וב"ה ילדתי מהר אבל הסתבר בדיעבד שהיתה היפרדות שלייה.

מאז שראיתי את הטיפת דם עד הלידה עבר פחות מיום. קצת יותר מחצי יום.

בקיצור לא להלחיץ ח"ו רק לספר מניסיון מה היה לי. הייתי הולכת להיבדק בהקדם.

אה ולשאול רב על יום כיפור ולקבל הוראה מרופא ורב. חשוב

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

בהרבה מקומות

שווה לברר

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

בשכיבה במיטה לדחוף את העקב לכיוון "למטה" ואת האצבעות "למעלה".

(למעלה/למטה יחסית לגוף שלך)

להריון וכאלה להנקה