מאמי!!

אני: לצערי לא נוכל ללכת לשבת לסבתא כי אני לא מרגישה טוב

בת החמש: אז אנחנו נלך בלעדייך! ו..  (ואז היא קולטת שזה לא ממש יפה) ואת תוכלי להישאר לנוח פה בבית!

מתיקות

אני מקווה!

איזה מתוק!

א. הלכנו בלי העגלה, והקטן (2.5) רצה שאני ארים אותו על הידיים. אחרי כמה דקות שאלתי אותו אם הוא יכול ללכת ברגל, אז הוא ענה לי: "לא, זה כבד לי"...

ב. הגדול (4.5) עשה יצירות באמצע הבית ביום שישי, והכול נהיה בלגו.

אני: "למה עשית פה עכשיו כזה בלגן??"

הוא (בטון מתפלא): "אימא, את באמת לא יודעת למה? את לא מכירה את השיר 'מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת, ומה שלא טרח בערב שבת - מה יאכל, מה יאכל בשבת'?? (שר בשיא הכוונה..)

עשיתי את זה כדי שתהיה לי טרחה בערב שבת!!!

ילדה בת 7: וואי אמא איזה יפה השמלה שלך! גם אני רוצה כזאת!

אני: לשמור לך אותה כשתהיי גדולה?

ילדה: כן! אבל מה אם אני אהיה רזה?

יש לי גם 😍 הגדולה בת כמעט שנתיים וחצי מרוקנת את הצלחת שלה עם אוכל על הרצפה.

אני - מה את עושה? את יודעת שאמא עכשיו תצטרך לנקות אתזה ואין לה כח ?

היא,בטון מבין - אמא, אין מה לעשות. אין מה לעשות 🤷

עוד אחד -

אני יושבת עם אחותי והיא מביאה לי את הפלאפון שלה לראות משהו

הקטנה מגיע אליי עם פרצוף חמור- תחזרי לה! תחזרי לה! זה לא יפה, לא שלך

אני - היא מסכימה לי זה בסדר

היא פונה לאחותי- את מסכימה לה? אחותי מאשרת -  טוב, בסדר..

כמו תמיד כמעט, כשאני מגייה לשרשורים האלה - כל הדברים שהתגלגלתי מהם מצחוק השבוע נעלמים מזיכרוני...

אבל משהו אחד קטן:

הלכתי לנוח בחדר, וכשחזרתי - אני רואה את הקטנה, שעד לפני רגע ישבה כמו מלכה על הספה "שלי", קופצת ממנה בבהלה, וקוראת: "אמא! שובבה!" כאומרת: "אמא מגיעה, אני חייבת לרדת מהספה שלה לפני שהיא תקרא לי שובבה!" 🤭

אתמול בהשכבות ניסיתי להגיד תפילת השלה וכל הזמן היו לי הפרעות. לא אמרתי להם שאני אומרת תפילת השלה אבל ביקשתי שיהיו בשקט...

אז בן השש שלי: טוב, תסיימי להגיד תפילת השלה ואז תשמיעי לי סיפור...

אני: איך אתה יודע שזה מה שאמרתי?

הוא: כי בערב ראש חודש סיון אומרים תפילת השלה.....

ציטוט מדויק כנראה של הגננת 🤣

אצלי בת ה7 שאלה אם היא צריכה להגיד את תפילת השלה, ואמרתי לה שזה תפילה על הילדים.

אז היא בחרה להגיד- כדי שיהיו לי ילדים צדיקים כמוך... חיימשלי

מאיפה למד את זה?

עוד עשה את ההקשר

ממש מתוקי!!!

שלי ''רק'' בן שנה ועשר אז אין עדיין הרבה דיבורים:

א. קנינו לו מערכת כזאת של כבישים מכוניות מעלון לרכבים ומגלשות כדי שיעברו מקומה לקומה

הבן שלי מגיע אליי אתמול בערב

עושה לי ''אויייייייי, אין נד-נד (נדנדה)''

ב. כל בוקר הוא קם בשש, עובר אליי למיטה להתאוששות משותפת

למד לאחרונה להביא נשיקה בלחי ולא רק באוויר

היום בבוקר אני והוא שוכבים במיטה

הוא מתקרב אליי ומביא לי נשיקה בלחי

נשיקה מלאה ברוק ונזלת

וואי רציתי לאכול אותוווווו

אחרי הנשיקה עושה לבעלי ''שששששש'' כי אני ישנה

ממש מחונך מגיל קטן

מאוד רומנטי מצידו

(אנחנו לא מתנשקים לידו כן חיבוקים בקטנה אבל לא נשיקות רומנטיות, ככה שזה היה לנו קטע ממש מגניב. מעניין מאיפה למד את זה)

מתכוונת שהוא לא רואה אותנו במצב אינטימי של שכיבה ביחד פלוס נשיקות..

מבינה למה מתכוונת?

אבל כן את צודקת, אני חשבתי שמחקה קטע של אינטימיות זוגית

אבל תכלס זה נכון, הוא פשוט מחקה אותנו כשאנחנו מנשקים אותו בלילה לפני שינה

אותו ברור שאנחנו מנשקים, כל היום 

קמתי משנ"צ, עם טישרט, בלי כסר"ש...

הבת שלי (2.5) "אמא, הולכים לגינה?"

אני: "כן. אני צריכה להתלבש ואז נצא"

הבת שלי "זה בסדר, את יפה גם ככה..."

הבן שלי בן שנתיים וחצי,

נורא התחשק לו לצאת איתי , אז הוא אמר לי-

אמא, בואי לזרוק זבל.. הרים את השקית זבל המפוצצת מהרצפה (כן, זה הגיע למצב שאין מקום בפח אז שמתי שקית נוספת על הרצפה)

והייתי עם חולצת בסיס, הוא הלך לחדר שלי והוציא לי ג'קט שאני שמה מעל כשאני יוצאת לשם הצניעות...חחח.. הייתי בשוק כי מלא זמן לא לבשתי את הדברים האלה... הוא היה כ''כ חמוד שבאמת הלכתי איתו בשיא החום לזרוק את הזבל.

בלילה פתחתי את הארון שלי וגיליתי שהוא החזיר לשם את הז'קט... כל כך צחקתי. מתוק

היא ראתה אותי גורבת גרביים.

"אמא, את גורבת לבד?"

אני: כן.

היא: "איזה גדולה..."

בת 3.5.

"אבא, תמיד יש לך ריח טוב, גם בבוקר וגם בלילה"

"אמא, יש לך עגילים יפות, צבעוניות", היו לי בכלל עגילים בצבע כסף, די צמודים, אז לא ברור מאיפה היא הביאה את זה.

"אמא, נכון אני לא רציתי לינוק ממך, אז אכלתי מטרנה?"

"מי אמר לך את זה?"

"אבא"

(שואלת אותו- אין לו מושג על מה היא מדברת)

"אני רוצה לחלק בירכונות" (ברכונים)

מסקרן, בקטע של המטרנה היא צדקה?

שלה שהם ממש יפים וצבעוניים, כי היא עושה מאמץ מיוחד לצבוע בכל הצבעים שיש לה.

בכלל, היינו בדרך חזרה יאיזה מקום, והיה ממש מאוחר, ואק רצינו שהיא תרדם כבר, אבל במקום זה היא באה עם יציאות כאלה חמודות, שהיב קשה להתעקש איתה שתעצום כבר עיניים ותירדם..

לגמרי צדקה, באמת איתה ההנקה לא הסתדרה, אז הבאתי לה מטרנה, אבל זה היה ממש מפתיע שהיא אמרה את זה

ובברכת המזון "של מבוגרים" מברכים  " כי היא קל זן ומפרנס לכל שולחנו ערוך לכל והתקין מחיה ומזון לכל בריותיו אשר ברא.."

כי בגן מברכים בנוסח ספרד ובבית שלנו בנוסח ע"מ...

לא הסכמתי לבן ה3 משהו

אז הוא אמר לי:

"אז אני לא בן שלך"

🤐

(אני מלא פעמים מחבקת ואומרת שהוא בן שלי, מתוק שלי, והוא הרבה פעמים אומר לי שהוא בן שלי, וגם אחים שלו, "אמא, נכון אני בן שלך?")

החכם בלילה הזה שיהיה בריא התחכם ..

אז בהתחלה הגבתי מי שלא בן שלי לא ישן איתנו בבית, כי כאן ישנים רק הילדים שלי, ואחכ תפסתי את עצמי והבנתי שזה ממש לא התגובה הנכונה, ובפעם הבאה שאמר- פשוט התעלמתי והוא הבין שאין פה "נשק" ושזה לא מניע אותי ממקומי אז ציק צק הוא עבר הלאה.

ואני ממשיכה לאהוב ולחבק ועדיין לתת גבולות.

סתם, משתפת, כי אוף איזה לא נעים לשמוע כזה דבר מהבן שלך שאת כל כך אוהבת....

אצלנו זה "אני לא אוהב אותך" אם אני לא מרשה משהו... אני מיד עונה, "אני דווקא אוהבת אותך מאוד!"

לא שזה עובד עליהם באותו הרגע, אבל אני בטוחה שזה מחלחל... וכשהם יגדלו הם כבר לא ישתמשו ב"נשק" הזה (באמת הגדולים לא מדברים ככה...)

היה לך לא נעים (כך וכך)?

אז תגיד לי שלא נעים לך.

1. התינוקת יונקת והגדול בן 2.5 מאוד מתעניין מה זה אז הסברתי לו שאוכלת אוכל של אמא.

יום אחד בעלי החזיק אותה אז אמר:"התינוקת רוצה אוכל של אבא?"

2. יום אחד החזקתי את הקטנה וניסיתי להרגיע אותה אז טופפתי לה בעדינות על הגב.

הגדול:"אמא לא להרביץ! אמא לא להרביץ לתינוקת!"

אני: " חס ושלום אני רק מרגיעה אותה"

לא עזר. הגדול:"אמא לכי לפינה"

הלכתי לפינה וספר לי עד 10 (הוא יודע שכשהוא מרביץ אנחנו שולחים אותו לפינה וסופרים עד עשר)

יצאתי ואמר: "לא, לא עד עשרים" והמשיך לספור עם טעויות כמובן עד עשרים....

דרך אגב, עשינו קובץ משותף לי ולבעלי ואנחנו כותבים שם פנינים של הילדון שיישארו לדורות....

*"אמא, כשאני אהיה בכיתה ב' אולי את כבר תהיי סבתא"

* בן 3- "מי עושה הב-הב?" עונה- "אני"

לק"י

*בת כמעט 4 משחקת ברכבת, "אני הקטרת".

*בן שנה ושמונה משלים "פעם בא אל גן הירק סבא אלי----גזר".

*אני מספרת לבת השש שאבא הולך לעבוד בבסיס, ומוסיפה בצחוק שהוא רוצה להיות חייל.

היא "הוא לא יכול".

אני "למה?"

היא "כי הוא זקן מידי"

הייתה היום יציאה ממש חמודה...

הבן שלי, בן שש: איך אדם הראשון וחווה התחתנו, אם לא היה אף אחד שיהיה בחתונה שלהם?

ואז הבת הוסיפה: ואיך הם התחתנו אם לא הייתה חנות לקנות בה טבעת לחווה?

הגדול בן שנתיים וחצי יושב על הרצפה ויורק.

אני אומרת לו: "מה אתה עושה?"

הוא: "אני פולטת..." (כמו התינוקת שפולטת...)

שיחקתי עם הילדים וישבתי אתם על הרצפה

פתאום בת ארבע באה ותופחת לי על הגב

אני: מה את עושה??

היא: אני מחכה שתעשי גרעפס 🤣🤣🤣

(ראו אותנו הרבה בתנוחה הזאת עם הקטנצ'יק)

בן התשע וחצי (קוראים לו עמיחי) אמר לי שהוא צריך לנוח, כי על המזרון כתוב "עמי-נח"🤣

רצה שנצא כבר מהבית.

אמרתי לו (מהחדר) שאני רק שמה מטפחת ויוצאים.

הוא אומר לי בעצבים: אני יודע, את לא שמה רק מטפחת!

עניתי לו שאני כן שמה רק מטפחת ואני מאורגנת ויוצאים.

אז הוא רץ לחדר, מצביע על הראש שלי ואומר:

ידעתי! את שמה גם בובו!

שאלנו אותו בגיל 2.5 איך עושה פרה הוא:מווווו

איך כבשה:מההההה ואיך אבא:חרפשששששש

ועוד משו יש לו ילד בגן בשם גרביאל

בן שנה ו3

יש לו עקיצות, ראיתי שהוא מתגרד אז מרחתי לו פניסטיל, והנחתי את המשחה לידי.

אחרי כמה דקות הוא בא, לקח את המשחה ושם המדף המתאים במקרר💕

השכבתי את הילדים לישון, והוא הביא לי קופסא ריקה. אמרתי לו שיניח על כיסא במטבח (הוא לא מגיע לאי..) הוא חוזר אחרי רגע עם מכסה אחר..

הקטני האלוף פתח את המגירה הנכונה ושם את זה במקום, אבל התפתה לשחק בכל הקופסאות האחרות שם😀

ממש מפותח לגיל שנה ו- 3 חודשים

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.

בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך 

די מתייאשת מלמצוא.

אולי אאזור אומץ מתישהו

תודה

לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.

גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..

אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך

מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים

אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום

פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,

פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.

אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.

וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה