כלומר, לא יודעת אם זה תקין או לא, ואם לא - האם זה בגלל שהיא התביישה / לא מכירה או שזה באמת מגיע בגלל קושי מסוים,

אבל אם כך הוא מצא, זה בהשגחה פרטית כדי שתקבל את התמיכה המקצועית שאליה הוא יפנה.

נראה לי שגם אם היא עשתה קפיצה התפתחותית, עדיין נשמע שהיא בפער לעומת המצופה מגילה, ואני בעד עזרה מקצועית להדבקת פערים גם אם ילד הצליח להתקדם. בימינו אנחנו נהנים מהמון דברים שלא היו בדורות הקודמים, גם מעודף אבחונים, אבל גם מתמיכה וקידום בכל מיני תחומים.

(אני רק מקווה שאת הטיפול השוטף נוכל לקבל במרפאה ליד הבית, כי לנסוע למרפאת התפתחות הילד פעם בשבוע יהיה גדול עלינו עכשיו...)

בכל מקרה, אנחנו עדיין צריכים לחכות לתשובה סופית אם אכן מגיע לה טיפול, ואיזה טיפול בדיוק.

נקווה ונתפלל שהכול יהיה מדויק בשבילה...

להשאיר את זה לידיים של השותף השלישי,

לגבי הסוגריים, אני לא מכירה שיש טיפולים כלשהם במרפאות. רק בהתפתחות הילד / במכונים / באופן פרטי (אפשר לקבל החזר).

אני לא יודעת איזה טיפול, אבל לא נתקלתי בשום טיפול שקיים במרפאות הרגילות, אצלנו יש רק רופאים ואחיות...

ראיתי שגם המרפאה שלנו כתובה (באמת התפלאתי, כי עם התאומים בזמנו הייתי צריכה לנסוע למרפאה אחרת...) - מקווה שזה אכן כך.

נחכה ונראה, ובאמת נתפלל...

הייתי גם עם ילד באיזה אבחון או טיפול

והמאבחנת ציינה שהילד לא יודע לזהות בקלות את הנקודות על הקוביה. ושאלה אם אנחנו משחקים איתו...והרגשתי די לא נעים....

בפועל היו לנו הרבה מאד משחקים בבית, וחשבתי שאני דווקא משחקת איתו הרבה, כל מני משחקים כמו מלך הפלאפל וכאלה, פשוט אני לא באמת אוהבת משחקים כמו סולמות ונחשים אז לא שמתי לב להעדר של זה אצלינו...

אבל בסופו של דבר אם זה אבחון פשוט, זה לא כזה קריטי... מה זה משנה מה כתוב בו בדיוק? אם היא תקבל את הקלינאית או ריפוי בעיסוק שהיא צריכה אז הרווחתם... מקסימום המטפלת תראה שהיא לא באמת מתקשה בזה, אז תתן דגש על דברים אחרים

ככה לקבל את האבחנה שחור על גבי לבן - בהקשר לילדה המתוקה שלך

אם בגישה כמו הקודמות, לא משנה מה כתוב

העיקר שתקבל את השירותים שהיא צריכה ובעז"ה תתקדם

אם כי עדיין, בטוח יש תחושה של סטירת לחי על המושלמת שלך.

המון כוחות!

לא לקחתי את זה קשה כל כך, בעיקר כי אני יודעת שהיום האבחנה של תקשורת היא מאוד רחבה, ויש ילדים שמקבלים אותה ועדיין יכולים לנהל חיים נורמטיביים יחסית בע"ה.

רק שפשוט זה נראה לי רחוק ממנה כרגע... אבל אי אפשר לדעת 🤷‍♀️

בכל אופן, באמת העיקר שהיא תקבל טיפולים מותאמים לה ותתקדם בע"ה

קרוב משפחה שלי גר בשכונה בעייתית , אז כמעט כל הילדים שם אובחנו עם בעיית תקשורת כולל ילדים שלו, למרות שבפועל לדעתי הלא מקצועית יש שם עיכוב שפתי וחינוך בהתאם לשכונה ולא בעיית תקשורת.

נגיד, בת שלו בת ארבע וחצי כשהייתה אצלנו , שיחקה יפה עם ילדים שלי, נתנה חיבוק, ידעה לבקש מה שהיא צריכה , הציעה להחליף משחקים ולא פחדה לא מהרעש ולא מסביבה חדשה . אבל רשמית היא מאובחנת כאוטיסטית מגיל שנתיים וחצי. 

הבת שלי מאוד ביישנית, בגן לא היתה מדברת הרבה ומתקשה בפרידה בבוקר

בבית היא מתנהלת נהדר. גם עם חברים שהיא מכירה ומרגישה איתם בנח

גם אצלנו הציעו אבחון ודחיתי מכל וכל

עברה חצי שנה, הגננת לא מפסיקה לשבח עותה כמה היא חכמה וכמה היא עונה ויודעת דברים שאף אחת לא יודעת, והיום אפילו אמרה שהיא התחילה לעשות שטויות😅

אותי זה שימח האמת כי זה מראה שהיא נפתחה ומרגישה בנח.

לא יודעת לגבי ילדים של אחרים במקרים פרטניים אבל גמני מרגישה שיש שוני מטורף בין הימים האלה לימים עברו. וכל דבר נהיה סיבה לאבחון ומיליון טיפולים. יודעת שאולי אני חריגה בדיעה שלי, אבל עומדת מאחוריה תיאוריה שלמה. וכן, יש ילדים שצריכים את זה אבל קשה לי להאמין שבהיקפים הנוכחיים

מצד שני לפעמים ילדים מרוויחים אם הם מאובחנים עם לקות כלשהי, כי הם מקבלים גן קטן וטיםול פרטני.

אבל להורים זה יכול להיות עמוס וקשה...

ומוסיפה, לא רק נורמטיבים יחסית, אלא נורמטיבים ועשירים ונפלאים. יש לי מטופל מדהים על הרצף, ילד קסם שאני ממש אוהבת, בן 10. החיים שלו רגילים חוץ מזה שהוא מקבל טיפולים שבועיים ושיש לו סייעת בכיתה, והוא נהנה מאוד מהתוספות האלו. ואני חושבת שאשתו תזכה, הוא באמת ילד מיוחד. לאחרונה התרגשתי מחתונה של בחור על הרצף, עם בחורה שאינה על הרצף, עם חיבור מיוחד.

לא אומרת כלום לגבי הבת שלך🙂 רק רציתי לציין את התגובה המדהימה שכתבת פה.

אני כן חושבת שכדאי לקנות משחק שתיים כזה עבורה ולארוז בזיפלוק כשהיא מסיימת.

ולא הייתי לוקחת את כל מה שהוא אומר ברצינות אם את מזהה שיש דברים שבלטו רק במהלך הפגישה איתו. כי זה הגיוני.. 

לשחק איתה בזה פעם ביום (מספיק רק כמה דק'...)

ואחכ לארוז את זה לארון גבוהה

מתישהו היא תצליח כבר כשהיא תגדל. בעיניי זה לא דחוף האמת

רק שכשבודקים את זה.. להגיד שהיא לא עשתה את זה וזהו

אשכרה הרופאים חושבים שכולם קונים לילדים את המשחקים האלה .?

אני לא קניתי מעצמי אבל קיבלתי

מצד שני, לא הייתי אצל רופא התפתחות אף פעם אז לא יודעת כמה אני מועילה. גם לטיפת חלב לא הלכתי מאה שנה🙊

גם בלי להתאמן במשחק הזה עכשיו...

(ומזל שבעלי זה שהלך איתה לרופא, נראה לי שאני הייתי לוקחת את זה קשה יותר...)

למה חשוב מבחינת התפתחות לשחק בזה,

אבל בטוח אם יסבירו את שורש העניין יהיה אפשר להתאים לה משחקים בהתאם למה שהיא אוהבת.

למשל אם זה הקטע של לדייק להכניס,

אפשר לעשות לה משחקים כמו של השוק פורים שצריך להכניס את הכדור לתוך הפה של הליצן,

זה בעמידה/ קפיצה ואמור לעבוד על אותה מיומנות.

אפשר גם לנפח לה כדור ים ואחים שלה יעשו סלים עם הידיים, ואז לפי התור היא צריכה לקלוע ואפשר להנמיך/ להגביה,

לפתוח/ לסגור לפי הרמה שלה.

אפשר גם לתת לה להכניס כוסות חד"פ לתוך המתקן פלסטיק,

למשוך מלמטה ולדחוף מלמעלה,

בטח יש עוד דברים בסגנון שיכולים להתאים.

יש גם את המשחק שצריך ללכת לפי כפות ידיים/ רגליים אבל לא יודעת אם זה תואם גיל.

אפשר לעשות לה מסלול גירים בפארק ולסמן את המיקום של חפצים שונים שצריך להניח.

(בקבוק שלה וכו')

כי גם אצלנו יש משהו דומה

בגיל גדול יותר משלך 

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

להשאיר אור קטן בחדר

אולי חם לה?

לנו עזר אצל כמה ילדים לצאת דווקא לפני שנרדמו. לחזור כל כמה דקות לתת נשיקה וחיבוק. ככה הם לא מפחדים שיעלמו להם. כמובן, לא השארנו אותם צורחים. נכנסנו ממש כל פעם שהם ירגישו צורך. עם הזמן התארך פרק הזמן עד שהם רצו שניכנס.

רק זה עזר במצב כזה, של חיפוש גם באמצע הלילה.

מה שכן, אם יש אירוע נקודתי של מחלה או סיוטים אני מרשה להם לבוא לישון במזרון ליד המיטה שלנו

ובהתחלה נבהלתי, אבל חקרתי את הנושא, גיליתי שזהו שלב התפתחותי.

החלומות והפחדים מתחילים להתפתח, ההבנה של הפרידה בשינה מתחילה בגיל הזה, ועכשיו צריך לפתח הרגלי הרדמה חדשים תואמי גיל והתפתחות.

האמת שאצלי זה בא בזמן ממש גרוע של אזעקות אז נתתי לה לישון איתי, ואחכ היינו צריכים לעבור גמילה נוראית.

הטיפ שלי - להיות שלמה ורגועה בעצמך שזה בסדר. לשבת איתה בזמן ובצורה שאת מחליטה להקדיש לזה,  ואז לשחרר. לתת בה אמון שהיא מסוגלת להרגע ולישון. כן, אפילו שהיא קטנטונת.

אני גם הייתי קמה אליה בלילה, מדבררת מה שקרה "התעוררת ונבהלת ועכשיו חוזרים לישון" וחוזרת למיטה.

תמצאי את הדרך שלך, שלכן, מחדש

אבל זה בסדר גמור שזה קורה, נורמלי מאד וגם מראה שהיא מתפתחת כמו שצריך

בהצלחה רבה!