כאילו, לרוב, מה שאני חותר אליו, זה מה שאני מקבל

אם אני אשקיע את המאמצים שלי כדי להוציא תואר בהנדסה, זה לא שהאוניברסיטה בסוף תביא לי תואר במדעי החברה "בהפוכה"

אני חושב שזאת אמירת קיטש שהמשמעות שלה לא להיות מקובעים מדי, וגם על זה אפשר להתווכח

גרגיר האמת שטמון בה, הוא, שאם אנחנו מנסים בכל כוחנו להימלט מחתולים שחורים, באופן אירוני, אנחנו ניתקל בהם יותר (או לפחות: נשים לב לכך), יענו, אם אנחנו בוחנים את המציאות במדדים מסוימים, ונהיה מקובעים איתם, נשים לב יותר לחריגות מאותם מדדים

שעלה בדעתי לאמירה הזו. האנשים שטורחים לומר זאת פשוט נתקלו במקרים כאלה. והמקרים האלה הם הבולטים כי הם באמת דווקא מפתיעים, בניגוד למקרים שאנשים חיפשו משהו ומצאו בערך את מה שחיפשו .. אז אנשים לא שמים לב למקרים הרגילים וכן שמים לב למקרים המפתיעים עד שנדמה להם שהמפתיע הוא המצוי. וכן רק אלה יטרחו לספק אמירה כלשהיא בנושא.

גמלי כל הזמן אומרים את זה וראיתי שאחיות שלי הנשואות למשל, קיבלו בדיוק את מה שהן רצו...

(אחת נשואה לאחד 2 סנטימטר נמוך ממנה אם זה נחשב חח)

במבחן המציאות זה לא תמיד הרשימה של הדברים

שהיו לנו חשובים .

לכן חשוב להתמקד ב2-3 ממש חשובים

ולסמוך על ה'.

מבינה אותך שזה משפט שלא נעים לשמוע כי את אומרת חח מה עוד אני יכולה להתפשר(;

או ואי ואי אם יביאו לי הפוך מזה 

הכל נס קפה, לא?

נס קפה - שמים קפה נמס בכוס, מוזגים מים חמים, מוסיפים חלב קר.  

קפה הפוך -  יצור מוזר שקיים רק בישראל, והוא לא שונה בהרבה מקפוצ'ינו האיטלקי.

קפה הפוך פשוט מדבר על דרך הכנת הקפה.

טוענים שמקור המילה הפוך הוא בעיקר נוגע לשיעור הרכיבים. בעוד קפה נמס מכיל הרבה מים ומעט חלב,  בהפוך תקבלו הרבה חלב ומעט מים.

אז זה כן כמו קפוצ'ינו

ומה זה אמריקנו? ומקיאטו? ולא יודעת איזה עוד שמות יש

יש הבדל בטעם?

אני אוהבת בונה (אתיופי)

בד"כ, חיפוש החצי השני הוא מסע, שבא ללמד אותך כל מיני דברים. אחד מהם הוא עיקר וטפל.

אם הדברים שאת מחפשת הם מהותיים וחשובים, ככל הנראה תקבלי אותם.

לעומת זאת, יש דברים שאת מחפשת והם לא מהותיים אלא חיצוניים, ובהקשבה פנימית תביני מה המהות שמסתתרת מאחוריהם ואותה תחפשי.

נגיד: מישהי שמוכנה רק מישהו 10 ס"מ מעליה. המהות שמסתתרת מאחורי זה יכולה להיות מישהו שמסוכך ומגן עליה. מישהי שתרגיש לידו ביטחון. את התכונה (הסופר חשובה) הזו ניתן למצוא גם בגבר בגובה שלה. אז היא בהתחלה תגיד לכל החברות שהיא רוצה מישהו גבוה, ואז תעבור את התהליך הזה ותתחתן עם מישהו בגובה שלה וכל החברות יחשבו "הנה עוד אחת שקיבלה הפוך ממה שחיפשה"...

עוד נקודה, אם משהו מהותי לך ממש אפילו אם לאחרות הוא טיפשי, או שתישארי רווקה או שתקבלי מישהו שיש לו את התכונה הו, פשוט כי תתעקשי לא לשמוע הצעות בלי התכונה הזו. לעניות דעתי זה לא מומלץ כי יכול להיות שאת מפספסת הצעות מעולות עם המהות שבעצם את מחפשת.

* התגובה נכתבה בלשון נקבה אך מתייחסת לשני המינים  

שלא תמיד תקבלי מה שאת רוצה.

הרבה מאוד אנשים גילו ששנים חלמו על משהו אחד וקיבלו ההיפך...

הכוונה היא לא שתמיד זה ככה וזה הכלל...

אלא שזה שאת רוצה משהו לא אומר שתקבלי אותו,

ואפילו לא אומר שזה מה שבאמת טוב לך...

אבל זה משפט מעצבן.. כאילו תנו לי לגלות את זה בעצמי ולעבור את זה בתמימות

 ולא בהכרח את מה שאת (חושבת שאת) רוצה 🙂

לתכנן הרבה...

וזה קצת מוציא ממיקוד, אז מפחיד אותי להתפזר...

אז האמרה "לא תקבלי את מה שאת רוצה" כבר לא יהיה רלוונטי.

חחחחח הייתי חייב לצאת סנוב באמירה בכותרת כדי להתגרות בעצמי, ועל הדרך לעצבן כמה ניקים פה.

אני כן חושב שזה שטויות,

אבל לגבייך "גופא" - ואל תעלבי, כי מי שמכיר אותי יודע שמהפה שלי זאת מחמאה, לא להפך, -

את לא תקבלי את מה שאת רוצה, את תרצי את מה שתקבלי.

זה לעניות דעתי...

יש אנשים כאלה, הרגע שהם הופכים להיות מודעים לעצמם - זה רגע יפייפה,

כי שום דבר כבר לא כואב להם...

הנה שני משפטים אחרים, שאני מכיר, סתם למחשבה:

"אם אתה לא יכול להיות עם האשה שאתה אוהב, תאהב את האשה שאתה איתה" (כנראה תרגום גרוע מאנגלית. לא להיתפס לטפל, אלא לעיקר, למסר).

"שני הרגעים הכי חשובים בחייו של אדם: הרגע שבו הוא נולד, והרגע שהוא מבין למה."

זה התחיל להכנס לאוזן. אז פרקתי והחכמתי מכמה תגובות פה. 

ותודה... בתפילות על זה...

רק רוצה להבין מה התכוונת במשפט: "הרגע שהם הופכים להיות מודעים לעצמם זה רגע יפייפה, כי שום דבר כבר לא כואב להם"?

(רק בדרך אגב, תודה שאת לוקחת את התגובה ברצינות, כבר חשבתי שאני "מוקצה" בפורומים.)

בכל אופן, לא יודע למה התכוונתי. אולי קצת למה שכתבתי בכותרת,

לזה שאם היית כבר אחרי התהליך שלימדת ולמדת את עצמך תובנה מסויימת,

היחס שלה אליה משתנה לגמרי.

למשל: אם היית בתודעה שזה הבלים מלכתחילה, (לפני שהפנמת את זה, בעקבות מה שזה לא יהיה, אפילו שירשור בערוץ 7), גם אם היית שומעת את זה אלף פעם זה לא היה מתחיל "להיכנס לאוזן". כי זה היה חסר משמעות מבחינתך. 

זה לא באמת "רגע" אחד כשמגיעים לזה. לא סף מסוים ואתה נהיה אחר. ברור שהחיים מורכבים מזה. התכוונתי לתהליך, המון רגעים קטנים, שרק בדיעבד, מסתכלים עליהם לאחור, והתהליך כל כך יפה, יש לך שמחה ונחת כשאת מסתכלת עליו, גם אם היו בו הרבה רגעים כואבים, כי צמחת מהם. 

נגיד כשהיית קטנה נשבר לך הצעצוע שאהבת, ובכית ובכית ובכית התאבלת עליו (ופתחת שירשור על הצעצוע השבור שלך,) ועכשיו הוא נראה לך חסר משמעות ואפשר לקנות אחד חדש בשקל. אבל למדת המון מהחוויה הכואבת הזאת על החיים. עכשיו את חיה בתודעה אחרת לגמרי, ולא יעלה על דעתך לרגע להתאבל על בובה בשקל, אז את כבר לא כואבת את אותם הכאבים, את כואבת כאבים אחרים (נגיד על הסבתא שלך שמתה), שגם הם באים רק כדי להצמיח ולגדול. אז כל התהליך השלם והאולטימטיבי משול ב"רגע אחד" לאותה הגעה לנקודה של שלימות ש"שום דבר כבר לא כואב" (גם לא הסבתא המתה שלך). המשמעות היא -כבר שאת רק בתודעה מופנמת ומובנת לגמרי, למה הכאבים באים (להצמיח ולגדול וכו וכו), את לא מתאבלת עליהם, אלא שמחה בהם. (ומי יכול להעיד את זה על עצמו...? זה גם,) רק עניין של תהליך שמקביל לתחושת הכאב. (זו גם הכוונה כביכול במשפט שהרגע החשוב ביותר בחייו של אדם, אחרי הרגע שקבע את עצם קיומו, הוא הרגע בו הוא מבין את המשמעות של עצם קיומו).

מבינה אבל עדיין חולקת עליך במקרה הזה...

אני חושבת שאם אדם נחשף למשהו בתדירות, הטבע של האדם הוא להפנים את אותו אפילו בלי לשים לב. ואם זה משפט שאחרי תהליך של תובנה הוא החליט שהוא חולק עליו, תגיע הפעם שהמשפט הזה יוטל אצלו פתאום בספק ויצטרך לבירור מחדש. 

אפילו אם יגידו לך שהשמש היא כחולה ולא צהובה, וברור לך שהיא צהובה, אם תשמע את זה בלי הפסקה אתה תרגיש צורך להסתכל שניה לשמיים ולוודא את הצבע שלה. ואז לוודא שאתה יודע מה זה צהוב.

אבל הכל זה תהליך אחרי הכל זה עניין נכון.

אני לא חולק עלייך, לא יודע, אצלי הכל מיושב. אני חושב שפשוט את מתייחסת לרובד שונה של אקזיסטנציאליזם. כלומר שנינו מדברים מתוך הסכמה על עצם קיום המושג "שמש". את מסתפקת בייחוס תכונות / אפיון המושג (גם כשאת מסתפקת ב"צורך לוודא שאתה שאתה יודע מה זה צהוב", אין לך ספק שקיים מושג כזה שנקרא "צהוב", את הרי מדברת עליו, גם אם יקשקשו לך בשכל עד שנה הבאה), אני כבר מדבר על המשמעות של אותו קיום של ספק - במה אנחנו אכן מסתפקים ובמה אנחנו לא. ברובד המעשי, לא התיאוריתי. לדוגמא, תיאורתית כל בני האדם יכולים לקום מחר ולצעוק ביחד "עכבר נפוח", מעשית הסיכויים חד משמעיים שזה לעולם לא יקרה - אין פה דיון על מה יותר אמיתי אלא מה המשמעות של הפן התיאורתי בעניין מסויים, על החיים המעשיים. נגיד את מדברת ביולוגיה ואני פסיכולוגיה. מבינה?

אני לא באמת מכיר פילוסופיה אקזיסטנציאלית בשביל לדבר בשפה המוסכמת, ובלעדיה זה יהיה שיח חירשים, אבל אני מקווה שהבנת למה התכוונתי בתגובה הזאת.

אממ מעבר לזה אני חושב שברור שאדרבא, עצם התכונה המוטבעת הזאת באדם שאת מדברת עליה, "אפילו בלי לשים לב" הרבה יותר מחזקת אמונות קיימות באדם (השמש אכן דבר במציאות), מאשר מחלישה או מטילה בספק (השמש כחולה ולא צהובה). זה לגמרי עניין של הנדסת תודעה (שאפשר גם ליצור באופן יזום מרוב שזה "הטבע של האדם"). 

האפיפיור והרב הראשי יכולים להמשיך להתדיין על טיבו של אלוהים עד אינסוף, כנראה שאצלם הספק "האם יש בכלל אלוהים" תופס הרבה פחות מקום מאשר אצל פילוסוף אתאיסט מודרני. אז אין אחד שלא "יכול להיות קיים אצלו ספק" - בזה אני מסכים! יש הבדל במשמעות של אותו ספק לכל אחד. ונראה לי שהדברים ברורים...

אוקיי סבבה

לקחנו את זה קצת רחוק אז אתה יכול להסביר רגע איך זה מושלך על הדוגמא הנוכחית של השרשור?

הדוגמא הנוכחית - את מתארת משהו ש"התחיל להטריד אותך לאחרונה". אני חושב שאני בסך הכל ניסיתי לעשות רגע "פוס" ולשים על השולחן את המשמעות שזה ספציפית בכלל התחיל להטריד אותך. דבר מאוד בסיסי, שאולי עשית עם עצמך באופן טיבעי.

בלי לחפור - זה לא מחדש כלום. רק בסך הכל אומר שאת נמצאת במקום נפשי מאוד מסוים ואם תכירי בכך ותנסי להיות מודעת לו/ אליו (להבין אותו, את עצמך, ממנו), תהיי הרבה יותר שקטה מאשר מוטרדת. כמו בן אדם שמתחיל לפתח סימפוטומים גופניים לא ברורים והוא מאוד מוטרד מזה, ואז הרופא בא ואמאבחן אותו "יש לך ככה וככה" אז הוא הרבה יותר שקט. למה? פסיכולוגי.

פחות או יותר עושה היגיון?

בקיצור אוקיי תודה אתה אומר להיות ברוגע ולהבין שאין מה להיות מוטרד אלא להיות במודעות למשמעות. 

רק שאני לא עברתי עדיין את התהליך הזה של המודעות. סבבה. בשביל זה שאלתי מה המשמעות של זה בעיניי אחרים, אבל כן, מסכימה שזה שרשור קצת מיותר, לא נורא(: 

אם ככה הוא בכלל לא מיותר. לפחות עבורך וזה מה שאמור לעניין אותך. נראה לי.

בכל מקרה את יכולה להתנחם בכך שנראה שמישהו למעלה (ולא מתכוון ליושב במרומים רק לאיזה מנהל זוטר פה), חשב שהוא כל כך לא מיותר עד כי הוא ראוי להפוך לקליק בייט שיזין את עצמו בלופים בערוץ. לפחות זה מה שאני מבין מהתמונות והכותרות בעמוד הראשי חחחח 🤦🤦🤦

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה