כאילו, לרוב, מה שאני חותר אליו, זה מה שאני מקבל

אם אני אשקיע את המאמצים שלי כדי להוציא תואר בהנדסה, זה לא שהאוניברסיטה בסוף תביא לי תואר במדעי החברה "בהפוכה"

אני חושב שזאת אמירת קיטש שהמשמעות שלה לא להיות מקובעים מדי, וגם על זה אפשר להתווכח

גרגיר האמת שטמון בה, הוא, שאם אנחנו מנסים בכל כוחנו להימלט מחתולים שחורים, באופן אירוני, אנחנו ניתקל בהם יותר (או לפחות: נשים לב לכך), יענו, אם אנחנו בוחנים את המציאות במדדים מסוימים, ונהיה מקובעים איתם, נשים לב יותר לחריגות מאותם מדדים

שעלה בדעתי לאמירה הזו. האנשים שטורחים לומר זאת פשוט נתקלו במקרים כאלה. והמקרים האלה הם הבולטים כי הם באמת דווקא מפתיעים, בניגוד למקרים שאנשים חיפשו משהו ומצאו בערך את מה שחיפשו .. אז אנשים לא שמים לב למקרים הרגילים וכן שמים לב למקרים המפתיעים עד שנדמה להם שהמפתיע הוא המצוי. וכן רק אלה יטרחו לספק אמירה כלשהיא בנושא.

גמלי כל הזמן אומרים את זה וראיתי שאחיות שלי הנשואות למשל, קיבלו בדיוק את מה שהן רצו...

(אחת נשואה לאחד 2 סנטימטר נמוך ממנה אם זה נחשב חח)

במבחן המציאות זה לא תמיד הרשימה של הדברים

שהיו לנו חשובים .

לכן חשוב להתמקד ב2-3 ממש חשובים

ולסמוך על ה'.

מבינה אותך שזה משפט שלא נעים לשמוע כי את אומרת חח מה עוד אני יכולה להתפשר(;

או ואי ואי אם יביאו לי הפוך מזה 

הכל נס קפה, לא?

נס קפה - שמים קפה נמס בכוס, מוזגים מים חמים, מוסיפים חלב קר.  

קפה הפוך -  יצור מוזר שקיים רק בישראל, והוא לא שונה בהרבה מקפוצ'ינו האיטלקי.

קפה הפוך פשוט מדבר על דרך הכנת הקפה.

טוענים שמקור המילה הפוך הוא בעיקר נוגע לשיעור הרכיבים. בעוד קפה נמס מכיל הרבה מים ומעט חלב,  בהפוך תקבלו הרבה חלב ומעט מים.

אז זה כן כמו קפוצ'ינו

ומה זה אמריקנו? ומקיאטו? ולא יודעת איזה עוד שמות יש

יש הבדל בטעם?

אני אוהבת בונה (אתיופי)

בד"כ, חיפוש החצי השני הוא מסע, שבא ללמד אותך כל מיני דברים. אחד מהם הוא עיקר וטפל.

אם הדברים שאת מחפשת הם מהותיים וחשובים, ככל הנראה תקבלי אותם.

לעומת זאת, יש דברים שאת מחפשת והם לא מהותיים אלא חיצוניים, ובהקשבה פנימית תביני מה המהות שמסתתרת מאחוריהם ואותה תחפשי.

נגיד: מישהי שמוכנה רק מישהו 10 ס"מ מעליה. המהות שמסתתרת מאחורי זה יכולה להיות מישהו שמסוכך ומגן עליה. מישהי שתרגיש לידו ביטחון. את התכונה (הסופר חשובה) הזו ניתן למצוא גם בגבר בגובה שלה. אז היא בהתחלה תגיד לכל החברות שהיא רוצה מישהו גבוה, ואז תעבור את התהליך הזה ותתחתן עם מישהו בגובה שלה וכל החברות יחשבו "הנה עוד אחת שקיבלה הפוך ממה שחיפשה"...

עוד נקודה, אם משהו מהותי לך ממש אפילו אם לאחרות הוא טיפשי, או שתישארי רווקה או שתקבלי מישהו שיש לו את התכונה הו, פשוט כי תתעקשי לא לשמוע הצעות בלי התכונה הזו. לעניות דעתי זה לא מומלץ כי יכול להיות שאת מפספסת הצעות מעולות עם המהות שבעצם את מחפשת.

* התגובה נכתבה בלשון נקבה אך מתייחסת לשני המינים  

שלא תמיד תקבלי מה שאת רוצה.

הרבה מאוד אנשים גילו ששנים חלמו על משהו אחד וקיבלו ההיפך...

הכוונה היא לא שתמיד זה ככה וזה הכלל...

אלא שזה שאת רוצה משהו לא אומר שתקבלי אותו,

ואפילו לא אומר שזה מה שבאמת טוב לך...

אבל זה משפט מעצבן.. כאילו תנו לי לגלות את זה בעצמי ולעבור את זה בתמימות

 ולא בהכרח את מה שאת (חושבת שאת) רוצה 🙂

לתכנן הרבה...

וזה קצת מוציא ממיקוד, אז מפחיד אותי להתפזר...

אז האמרה "לא תקבלי את מה שאת רוצה" כבר לא יהיה רלוונטי.

חחחחח הייתי חייב לצאת סנוב באמירה בכותרת כדי להתגרות בעצמי, ועל הדרך לעצבן כמה ניקים פה.

אני כן חושב שזה שטויות,

אבל לגבייך "גופא" - ואל תעלבי, כי מי שמכיר אותי יודע שמהפה שלי זאת מחמאה, לא להפך, -

את לא תקבלי את מה שאת רוצה, את תרצי את מה שתקבלי.

זה לעניות דעתי...

יש אנשים כאלה, הרגע שהם הופכים להיות מודעים לעצמם - זה רגע יפייפה,

כי שום דבר כבר לא כואב להם...

הנה שני משפטים אחרים, שאני מכיר, סתם למחשבה:

"אם אתה לא יכול להיות עם האשה שאתה אוהב, תאהב את האשה שאתה איתה" (כנראה תרגום גרוע מאנגלית. לא להיתפס לטפל, אלא לעיקר, למסר).

"שני הרגעים הכי חשובים בחייו של אדם: הרגע שבו הוא נולד, והרגע שהוא מבין למה."

זה התחיל להכנס לאוזן. אז פרקתי והחכמתי מכמה תגובות פה. 

ותודה... בתפילות על זה...

רק רוצה להבין מה התכוונת במשפט: "הרגע שהם הופכים להיות מודעים לעצמם זה רגע יפייפה, כי שום דבר כבר לא כואב להם"?

(רק בדרך אגב, תודה שאת לוקחת את התגובה ברצינות, כבר חשבתי שאני "מוקצה" בפורומים.)

בכל אופן, לא יודע למה התכוונתי. אולי קצת למה שכתבתי בכותרת,

לזה שאם היית כבר אחרי התהליך שלימדת ולמדת את עצמך תובנה מסויימת,

היחס שלה אליה משתנה לגמרי.

למשל: אם היית בתודעה שזה הבלים מלכתחילה, (לפני שהפנמת את זה, בעקבות מה שזה לא יהיה, אפילו שירשור בערוץ 7), גם אם היית שומעת את זה אלף פעם זה לא היה מתחיל "להיכנס לאוזן". כי זה היה חסר משמעות מבחינתך. 

זה לא באמת "רגע" אחד כשמגיעים לזה. לא סף מסוים ואתה נהיה אחר. ברור שהחיים מורכבים מזה. התכוונתי לתהליך, המון רגעים קטנים, שרק בדיעבד, מסתכלים עליהם לאחור, והתהליך כל כך יפה, יש לך שמחה ונחת כשאת מסתכלת עליו, גם אם היו בו הרבה רגעים כואבים, כי צמחת מהם. 

נגיד כשהיית קטנה נשבר לך הצעצוע שאהבת, ובכית ובכית ובכית התאבלת עליו (ופתחת שירשור על הצעצוע השבור שלך,) ועכשיו הוא נראה לך חסר משמעות ואפשר לקנות אחד חדש בשקל. אבל למדת המון מהחוויה הכואבת הזאת על החיים. עכשיו את חיה בתודעה אחרת לגמרי, ולא יעלה על דעתך לרגע להתאבל על בובה בשקל, אז את כבר לא כואבת את אותם הכאבים, את כואבת כאבים אחרים (נגיד על הסבתא שלך שמתה), שגם הם באים רק כדי להצמיח ולגדול. אז כל התהליך השלם והאולטימטיבי משול ב"רגע אחד" לאותה הגעה לנקודה של שלימות ש"שום דבר כבר לא כואב" (גם לא הסבתא המתה שלך). המשמעות היא -כבר שאת רק בתודעה מופנמת ומובנת לגמרי, למה הכאבים באים (להצמיח ולגדול וכו וכו), את לא מתאבלת עליהם, אלא שמחה בהם. (ומי יכול להעיד את זה על עצמו...? זה גם,) רק עניין של תהליך שמקביל לתחושת הכאב. (זו גם הכוונה כביכול במשפט שהרגע החשוב ביותר בחייו של אדם, אחרי הרגע שקבע את עצם קיומו, הוא הרגע בו הוא מבין את המשמעות של עצם קיומו).

מבינה אבל עדיין חולקת עליך במקרה הזה...

אני חושבת שאם אדם נחשף למשהו בתדירות, הטבע של האדם הוא להפנים את אותו אפילו בלי לשים לב. ואם זה משפט שאחרי תהליך של תובנה הוא החליט שהוא חולק עליו, תגיע הפעם שהמשפט הזה יוטל אצלו פתאום בספק ויצטרך לבירור מחדש. 

אפילו אם יגידו לך שהשמש היא כחולה ולא צהובה, וברור לך שהיא צהובה, אם תשמע את זה בלי הפסקה אתה תרגיש צורך להסתכל שניה לשמיים ולוודא את הצבע שלה. ואז לוודא שאתה יודע מה זה צהוב.

אבל הכל זה תהליך אחרי הכל זה עניין נכון.

אני לא חולק עלייך, לא יודע, אצלי הכל מיושב. אני חושב שפשוט את מתייחסת לרובד שונה של אקזיסטנציאליזם. כלומר שנינו מדברים מתוך הסכמה על עצם קיום המושג "שמש". את מסתפקת בייחוס תכונות / אפיון המושג (גם כשאת מסתפקת ב"צורך לוודא שאתה שאתה יודע מה זה צהוב", אין לך ספק שקיים מושג כזה שנקרא "צהוב", את הרי מדברת עליו, גם אם יקשקשו לך בשכל עד שנה הבאה), אני כבר מדבר על המשמעות של אותו קיום של ספק - במה אנחנו אכן מסתפקים ובמה אנחנו לא. ברובד המעשי, לא התיאוריתי. לדוגמא, תיאורתית כל בני האדם יכולים לקום מחר ולצעוק ביחד "עכבר נפוח", מעשית הסיכויים חד משמעיים שזה לעולם לא יקרה - אין פה דיון על מה יותר אמיתי אלא מה המשמעות של הפן התיאורתי בעניין מסויים, על החיים המעשיים. נגיד את מדברת ביולוגיה ואני פסיכולוגיה. מבינה?

אני לא באמת מכיר פילוסופיה אקזיסטנציאלית בשביל לדבר בשפה המוסכמת, ובלעדיה זה יהיה שיח חירשים, אבל אני מקווה שהבנת למה התכוונתי בתגובה הזאת.

אממ מעבר לזה אני חושב שברור שאדרבא, עצם התכונה המוטבעת הזאת באדם שאת מדברת עליה, "אפילו בלי לשים לב" הרבה יותר מחזקת אמונות קיימות באדם (השמש אכן דבר במציאות), מאשר מחלישה או מטילה בספק (השמש כחולה ולא צהובה). זה לגמרי עניין של הנדסת תודעה (שאפשר גם ליצור באופן יזום מרוב שזה "הטבע של האדם"). 

האפיפיור והרב הראשי יכולים להמשיך להתדיין על טיבו של אלוהים עד אינסוף, כנראה שאצלם הספק "האם יש בכלל אלוהים" תופס הרבה פחות מקום מאשר אצל פילוסוף אתאיסט מודרני. אז אין אחד שלא "יכול להיות קיים אצלו ספק" - בזה אני מסכים! יש הבדל במשמעות של אותו ספק לכל אחד. ונראה לי שהדברים ברורים...

אוקיי סבבה

לקחנו את זה קצת רחוק אז אתה יכול להסביר רגע איך זה מושלך על הדוגמא הנוכחית של השרשור?

הדוגמא הנוכחית - את מתארת משהו ש"התחיל להטריד אותך לאחרונה". אני חושב שאני בסך הכל ניסיתי לעשות רגע "פוס" ולשים על השולחן את המשמעות שזה ספציפית בכלל התחיל להטריד אותך. דבר מאוד בסיסי, שאולי עשית עם עצמך באופן טיבעי.

בלי לחפור - זה לא מחדש כלום. רק בסך הכל אומר שאת נמצאת במקום נפשי מאוד מסוים ואם תכירי בכך ותנסי להיות מודעת לו/ אליו (להבין אותו, את עצמך, ממנו), תהיי הרבה יותר שקטה מאשר מוטרדת. כמו בן אדם שמתחיל לפתח סימפוטומים גופניים לא ברורים והוא מאוד מוטרד מזה, ואז הרופא בא ואמאבחן אותו "יש לך ככה וככה" אז הוא הרבה יותר שקט. למה? פסיכולוגי.

פחות או יותר עושה היגיון?

בקיצור אוקיי תודה אתה אומר להיות ברוגע ולהבין שאין מה להיות מוטרד אלא להיות במודעות למשמעות. 

רק שאני לא עברתי עדיין את התהליך הזה של המודעות. סבבה. בשביל זה שאלתי מה המשמעות של זה בעיניי אחרים, אבל כן, מסכימה שזה שרשור קצת מיותר, לא נורא(: 

אם ככה הוא בכלל לא מיותר. לפחות עבורך וזה מה שאמור לעניין אותך. נראה לי.

בכל מקרה את יכולה להתנחם בכך שנראה שמישהו למעלה (ולא מתכוון ליושב במרומים רק לאיזה מנהל זוטר פה), חשב שהוא כל כך לא מיותר עד כי הוא ראוי להפוך לקליק בייט שיזין את עצמו בלופים בערוץ. לפחות זה מה שאני מבין מהתמונות והכותרות בעמוד הראשי חחחח 🤦🤦🤦

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה