חודשיים אחרי לידה, מי שזוכרת ניסיתי לעשות הפסק כמה פעמים ובסוף יום לפני המקווה היה דימום ואז יום אחרי התחיל מחזור
עכשיו בה אני צריכה לטבול בשלישי אמן, הרופא הביא לי מרשם לסרזט עכשיו לשאלה שלי האם יש סיכוי שזה יעשה לי דימומים??
2. מי שלקחה ויכולה לתאר לי את התופעות לוואי שהיה לה
3. שאלתי אותו מתי להתחיל לקחת והוא אמר שזה לא משנה 
אם אני מתחילה היום זה ימנע לי הריון ביום שלישי?!
4.פריקה - ממש מבואסת מכל הקטע של גלולות וזה שהכל עלינווווו יאא ממש יכולה לבכות מזה;
קודם כל- בהצלחה רבה וחיבוק לך!
2. לי היה דימום הסתגלות כשבוע אחרי שהתחלתי למשך 5 ימים בערך, בהכוונה הלכתית צמודה לא נאסרנו אבל היה מבאס ((מלחיץ אותי כל הלא להסתכל וכו')
3. לא יודעת. מאמינה שאמור להיות על זה מידע בגוגל או בעלון לצרכן של התרופה
4.שוב חיהוקים גדולים,מזדהה ממש עם הבאסה
ועוד שאלה, אם אני מתחילה היום יש סיכוי שיהיה לי כתמים לפני המקווה??🥵🥵 כי אם כן אני פשוט לא לוקחת את זה ולא מעניין אותי חלאסססס 😭😭😭
נדבר עם מכון פועה
תודההנ
איך לא נאסרתם? שמת פד שחור או שההכתמות היו קטנות?
לקחתי 4 פעמים
וכל פעם עשה לי דימום הסתגלות של כ5 ימים,זה התחיל בערך ביום השלישי של לקיחת סרזט.
כל פעם ניסיתי לא להאסר ולא הצלחתי
2. לא היו לי תופעות לוואי חוץ מדימום הסתגלות אבל יש כאלו שזה עושה להן חוסר חשק, כאבי ראש
3. צריך לקחת שבוע ברציפות ורק אז זה מונע הריון ב99 אחוז (כמובן צריך להקפיד לקחת כל יום באותה שעה)
ובאמת זה מבאס , השאלה כמה עוד הריון עכשיו זה אופציה מבחינתך..
בהצלחה!!
וואי לא ידעתי שצריך שבוע, הוא אמר לי פשוט תקחי וזהו.. איש מוזר
הריון עכשיו זה לא ממש אופציה, מוקדם מדי חח
בחוויה האישית שלי היה לי נורא
כל הזמן כתמים
התחרפנתי
ממליצה לקחת כדור אחר כמו פומיניק
מחזור כל חודש די מהר, למרות שהסתגלות לא היה
העלה יופי במשקל
לק"י
אולי את מקבלת מוקדם במחזור בלי קשר לגלולות?
למרות שאצלי עם גלולות קיבלתי רק אחרי שהפסקתי איתן. ובלי קיבלתי קצת לפני (אבל אחרי יותר משנה).
יש לי נסיון עם דיאמילה וסרזט, לא עם פומינייק
דיאמילה שיבש אותי מבחינת מצבי רוח,
ניפח, עליתי מלא במשקל
יחסית מהר התחילו כתמים
סרזט היה לי מושלם
לא היה אפילו כתמון של הסתגלות, היו אולי פעמיים של כתמונים במהלך שנה+, פעם אחת התפתח לדימום שאסר וזהו
השפעה הורמונאלית סבירה
והצלחתי לרדת איתו מלא במשקל (לא בגללו, כן?, עבודה קשה..., אבל ירדתי המון אז כנראה שהוא לא הפריע)
בקיצור, לכל אחת זה שונה
זה לא שלכולן פומיניק יהיה יותר טוב
צריך לנסות ולראות
יש טעם שאנסה סרזט אם פומיניק(=דיאמיליה) היה לי לא טוב מבחינת עליה במשקל?
את באמת חושבת שההבדל הוא בגלל הכדורים השונים?
אני נואשת כרגע לפתרון למניעה
הרופאים אומרים שדיאמילה, סרזט ופומיניק בדיוק זהים
בפועל נשים מדווחות שמעבר בין הסוגים הנ"ל גרם לשינויים בהשפעה
אם לא תנסי - לא תדעי
אף אחד לא ידע להגיד לך..
את יכולה אולי לפתוח שרשור חדש, שהשאלה תבלוט
על הבדלים שנשים חוו
בין סרזט/דיאמילה/פומיניק-
ולראות כמה באמת נשים חוו הבדלים בין הנ"ל
אצל חברה שמעתי על הבדל משמעותי בין דיאמילה לפומיניק...
ומישהי פה פעם אמרה לי (כשהייתי בניק אחר) שזה בדיוק אותו דבר אצלה.
כנראה משתנה בין בנות...
בעיני שווה ניסיון
לק"י
שקט למשך הרבה זמן.
פעם אחת היו לי כתמים שנעלמו לבד כמו שבאו.
בכל מקרה זה לא יכסה לך את השבוע שצריך כדי שזה יעבוד כמניעה,
וסיכוי גדול מאד שזה יעשה לך דימומים קטנים.
כשאת לא ב7 נקיים אפשר לעבור את זה בלי להיות אסורים, עם הנחיה של לא להסתכל ולהיות תמיד עם שחור וכל זה...
אבל כשאת לפני מקווה את עם תחתון לבן וחייבת לעשות בדיקות וזה חסר סיכוי.....
ועוד ענין -
עד שלא הבנתי שזה מה יש והרפתי הייתי בהיסטריה מהכתמים והלא להסתכל והנרווים.
זה באמת עלול להטריף. אבל לא חייב להיות שיהיה לך כתמים. בהיריון הקודם לא היה לי כלום. הפעם לא מפסיקים הכתמים. פשוט לא מפסיק. וזה סיוט.
אבל אין לי כל כך ברירה. לפחות אנחנו לא נאסרים מיזה.
ולגבי תופעות לוואי נוספות - חוסר חשק מבאס כזה... לא נראלי עוד משו.
מחר אמור להיות מקווה, ופעם שניה שזה קורה לי יום לפני, אני באמת לא יודעת מה לעשות
אבאללהלההה באלי לבכות
אנחנו אסורים כבר חודשיים וזה פשוט לא
עשית בדיקות רק בראשון ואחרון אן שבעוד ימים?
את עם תחתון לבן או צבעוני? אם לבן תבררי עם הרב אם אפשר לעבור לצבעוני/או פד תלוי בפסיקה שלכם.
תחתון לבן
אוף אני מיואשת ברמות
באמת שיש פתרונות קסם. גם הקב"ה רוצה שתהיו מותרים.
ניסית?
היו לי מלא פעמים שהייתי בטוחה שאין מצב והרב אמר שזה בסדר ונתן הוראות מדויקות איך לשרוד עד המקווה..
יואו בהצלחה נשמה.
ותרפי. תנסי לא להילחץ. זה בטוח יעשה לך יותר טוב. הלחץ מטריף את הדעת יואו.
חיבק ענקק
חוץ מאתמול שבעלי היה בעבודה, הוא ילך עכשיו..
אוף זה מתסכל ברמות
תודה על התגובה(:
יואו שולחת לך חיבוק ענק ענק.
אולי תעשו היום משהו נחמד להתנחם על הבאסה?
מסעדה או משו?
חיבוק ענק ומלא כוחות!!
חיבוק גדול גדול גדול!!!!!
בבקשה תצאו לאנשהו ותתפנקו!!
אם את רוצה הטבה כלשהיא מארגון המורים בשביל זה, אז יש לי
(אני לא מכירה את ההטבות שלהם, מה בדיוק יש...)
יואו יואו יואו איזה ניסיון!!!!
שיהיה כפרת עוונות!!!!!
עוד חיבוק ענק!!!!!!
רק שגיליתי את הדימום/כתם כך פעם המקווה אחרי שהתארגנתי ממש לפני שנכנסתי לטבול
פשוט יצאתי לעומת שבאתי
קרה לי פעמיים ברצף!!!
7 נקיים, מתארגנת למקווה, נוסעת, נשטפת, מנגבת , מסתכלת- דימום
(הייתי חדשה לא ידעתי שלא מסתכלים (
בפעם השנייה אני לא זוכרת אם זה היה המקווה עצמו או בבית, אבל ממש בערב של הטבילה
....
(כותבת לך עכשיו אחרי שקראתי את כל ההודעות שלך בשרשור...)
לקח לי חודשיים וחצי אולי יותר בערך עד המקווה באמת..
זה קשה, אבל תנסי להתנחם בתינוק, לחבק ולנשק ולדעת שזה יגיע בע"ה
רק מבחינת גלולות
אולי עדיף להתחיל אחרי שנטהרת....
שלא יעכב אותך במלא....
ואם את מניקה הנקה מלאה בינתיים שקפים
יום לפני המקווה, פעמייםםםם איזה סיוט
ואני מפחדת לעשות הפסק מרב טראומה
שעוד קצת זמן להיות מרוכזת בתינוקת..
תנסי לראות את הצד שלאובה ולהתרכז בזה.. בסוף אין לך איך להשפיע ולפחות שנפשית תהני מהתקופה..❤️❤️
.
אבל יכולה להגיד לך שכשהרב שלנו שמע שאני חודשיים אחרי לידה ועוד לא טבלתי, הוא נחרד ואמר שלרוב זה לא קורה.
זה היה בלידה הראשונה
בלידה השניה כששוב לקח לי הרבה זמן הוא ליווה אותנו הלכתית מבערך חודש אחרי הלידה ועד שעברו כמעט חודשיים וכשראה שהזמן מתקדם, נתן לי פסיקה ממש ממש ממש מקלה כדי שאצליח לטבול.
זה מהצד ההלכתי של העניין. הרב יודע כמה זמן עבר מהלידה? אולי ידע איך להקל יותר.
מהצד הרפואי- אצלי בשתי הפעמים היו שאריות שיליה וזה מה שגרם לדימומים ולזמן הרב שלקח לי עד הטבילה. אז אם עוד לא נבדקת, מציעה להבדק
אבל לא נותן לי שום הקלות
אמרתי לבעלי שישאל אותו אם אפשר תחתונים לא לבנות ואמר שאי אפשר אז לא יודעת איך אפשר לא להטמא אם יש הכתמות
בקשר לדימום, זה ממש רק הכתמה דמית ורק יום לפני מקווה🥵
בפעם הראשונה יומיים אחרי זה התחיל מחזור ועכשיו גם רק פעם אחת הכתמה דמית אחת קטנה וזהו אין דימום
והיום הייתי במוקד לאוטרסאונד ויצא תקין בה
ומבאס עם הרב אבל אם זאת הפסיקה שלכם אז שולחת רק הרבה כוחות ומאחלת שבעז"ה בפעם הבאה ילך בקלות ובלי שאלות בכלל!
מתייגת לך את @אמהלה אולי היא תצליח קצת לעודד מהניסיון שלה.
אולי כדאי לבדוק על טיהורית..
ואני הייתי מחכה בינתיים עם הגלולות ולא מכניסה פה עוד גורם הורמונלי שעלול לגרום לכתמים
כן, אני לא מתחילה גלולות
מצד שני מתחילה לחשוש שאולי אני אקבל מחזור ואז לא לאא לא
קודם כל אני הכי מבינה אותך בעולם.
זה אכזבה שאין לתאר
וזה מייאש מראש להתחיל מחדש.
אמנם הנסיון הרב שלי הוא מדימומים בין ווסתות, אבל גם התקשיתי להיטהר אחרי לידות.
אבל ידעתי שאח"כ תבוא לי תקופה ארוכה שאנחנו מותרים, אז דווקא אחרי הלידות שרדתי את זה טוב יותר.
בלידה הראשונה 12 וחצי שבועות! מלידה ללידה זה התקצר. המינימום היה 7 וחצי שבועות
ולא היו לי שאריות שליה ב"ה.
אז יש כאלו מקרים
זה לא כזה חריג.
גם אצלי זה היה כתמים שתמיד היו מגיעים ברגע האחרון....
וגם אצלי הרב לא מתיר תחתון לא לבן. זה הפסיקה שלנו.
זה קשה ומתסכל מאד.
אין לי עצות רפואיות, כי לי לא עזר כלום חוץ מלחכות בסבלנות.
אבל יש בנות שעזר להן מוצר כמו טיהורית או מוצרים של מאדר נייצ'ר.
אנחנו בתקופות הקשות והמייסרות האלו, למדנו לצאת הרבה, לדבר יותר, נסענו לחופשים ופינקנו אחד את השני במתנות קטנות.
תחבקי מלא מלא את התינוקי, תשאבי ממנו כח, ופשוט תתפללי על זה. כי זה מה שנותר בידינו לעשות.
מאחלת לכם בקרוב ממש, להיטהר, בבריאות, בקדושה ובאהבה.
תודה על התגובה
מנחם קצת
תחתון לבן, אבל התיר למשל להיות עם פד לבן שלפי הפסיקה שלנו לא מקבל טומאה...
כדאי לשאול את הרב איפה כן יש מקום הלכתי שיכול לעזור, ולציין שזו פעם שניה שביום השישי יש כתם.
וגם אם אמרתם פעם אחת לפני כמה זמן היתה הלידה לא בטוח שהוא זוכר, הייתי חוזרת על זה שוב
2. לא זוכרת תופעות מיוחדות, הייתי מקבלת מחזור (למרות שלא אמורים לקבל) והאמת ששמחתי, הלחץ מזה שאולי נכנסתי להריון, הרג אותי.
3. לי רופאה אמרה ש-48 שעות מראש זה מספיק
4. חיבוק!! מקווה שיהיה לך טוב עם זה, את מתכוונת לאחריות שיש עלייך?
ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.
במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים. אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.
ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.
כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..
סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.
מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.
בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.
פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.
אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.
היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!
בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.
אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.
המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.
אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.
לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..
אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.
בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".
- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..
ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.
אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.
וב"ה ללא קרעים ותפרים.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
איזה גיבורה את
זה כל כך מרגש המסע הזה
מעריצה אותך על כל השעות הארוכות
מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️
איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!
איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!
ומאוד ניסי. פלא ה'
ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים..
תודה רבה על השיתוף!
המון נחת והתאוששות קלה❤️
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!
לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר
מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.
ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?
וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח
פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג
עם אאג מקצועי
אולי זה שניתח
זו בטוח דלקת אוזניים?
מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...
אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?
בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.
(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)
קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין
התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית
רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...
וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם
תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל
ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף
כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות
אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.
מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.
והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.
ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.
וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?
חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים
וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר
ירדה לריאות
הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות
אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה
ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.
לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.
לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.
אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.
לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .
ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...
לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.
בהצלחה
מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות
אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה
מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר
אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...
בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.
שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.
ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.
אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)
כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.
טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.
יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.
במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.
זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר
גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום
שתי הריונות הייתי בלי
שתי הריונות עם
לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל
עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות
מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי
לק"י
אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).
אולי תגלי שזה עוזר לך.
תרגישי טוב!!
עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול
2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים
2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות
שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק
כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....
לך? או משו שקראת?
בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי
אני יודעת שחיי לא היו חיים
שהתבאסתי שהבוקר הגיע
וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב
ואני לא מגזימה
זה היה מהגיהנום
שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים
ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!
שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂
יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון
רוצה להמליץ עליו ממש
הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי
והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו
לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)
נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא
ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...
קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה
"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"
עם שיתוף מאזינות
קו חינמי נהדר!
מצרפת למעוניינות - 02-666-7140
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
שנשברה לי הציפורן
והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת
היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר
תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח
🫂🫂🫂
שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?
שזה ההורמונים, לא אני.
שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.
ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?
ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?
כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה
את הולכת בשביל שלך.
חיבוק!
תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!
שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש
לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...
פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו
ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..
אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף
ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס
אז את מתמודדת עם הכל ביחד..
חיבוק גדול
זה שבועיים מורטי עצבים
ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..
ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם
זה יעבור❣️
אמן תשובה חיובית בקרוב!!
מותר לך לרצות לגמרי!
שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.
צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.
הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷
מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים
הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷
בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,
ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,
להזריק לעצמך זריקות
ואחר כך לעבור טיפולים..
את אלופה!👑
בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!
