ממך נשמע שהבן פחות מתוסכל מזה... צריך לנסות להתנתק מהילד שבנו שמדבר, ופגוע ... ולראות בכאן ועשיו עם מה צריך להתמודד....

לא כדאי לקחת את זה למקום של עלבון, טובים ופחות טובים יש בכל מקום והמדדים של ישיבות לא נקיים מאינטרסים, ככה שאי קבלה לא באמת אומרת משהו.

לגבי בן, אולי זה לטובה , שלא ישוו אותו לכל בני משפחה שלמדו שם קודם.

לדעתי, חלק רציני מעניין אולפנה/ ישיבה טובה זה מיתוג ושיווק מוצלח.

גם באזור שלנו פתחו חטיבה לבנות שאמורה להיות תורנית יותר. בפועל חצי משנתון של הבת שלי שהלכו לשם די הורידו חצאית כבר בכיתה ח' ואלו שלא, היו נשארות דתיות גם באולפנה רגילה.

אז הם גם לא מקבלים את כולן ומבקשים תשלום פי שתיים מאולפנה אזורית , כל הדבר הזה כביכול אומר שהם שווים יותר. אבל בפועל רמה לימודית שם נמוכה יותר, רמה תורנית אותו דבר, אין שום מעטפת שיש במקום גדול , כך שאם בוחנים לעומק , אין אפילו יתרון אחד ללכת לשם. 

גם אנחנו חווינו וחווים דברים דומים עם הילדים שלנו

ב"ה לנו עצמנו אין חוויות עבר כאלו (אף שחוויתי את זה עם אחים שלי), אבל זה עדיין מתסכל נורא וגורם לנו לחשוב שאולי משהו "דפוק" בנו... (וזה ברור לנו שלא! עם ילד אחד ידענו מראש שיהיו קשיים, ועם האחרים זה פשוט היה רצף של נסיבות לא מוצלחות... אבל עדיין - התחושה הקשה הזו )

מאחלת לכולנו שילדינו ימצאו את המקום המתאים ביותר בשבילם, ושבאמת נראה בחוש איך הוא מתאים להם ומקדם אותם ❤️

ישיבה או אולפנה נחשבת או לא נחשבת , בעיניי היא לא מכובדת ומבזה. כשיבוא משיח נראה לי שנפסיק עם הרשימות.

ראיתי הרבה יוצאים בשאלה בישיבות טובות וצו"לניקים בבתי ספר אזוריים.

ובסוף צריך לזכור שהרשימות האלו מנוהלות לא על ידי בשר ודם, אלא עד ידי הקב"ה והילדים הולכים למקום שהוא הכי טוב בשבילם. 

מוכר ככ

לצערי

רק להתפלל שיהיה להם טוב במקום שיהיו

חיבוק!!

ה' יעזור לשניהם למצוא את הדרך שלהם בצורה הטובה ביותר!

לגבי הבת, אין דרך להתעקש ולערער באולפנה?

בעין מבחוץ תכלס זה הזוי הקנאה ושנאה שזה מכניס...

אולי תנסי לקחת את זה למקום של ככה הקב'ה גילגל את זה וזה לטובתו וטובתכם...

כמובן אם המקום השני הוא טוב

אם החבר הזה מתנשא עדיף שייפרד ממנו עכשיו ולא יימשך אחריו לתרבות רעה, גם אם היא עטופה בצלופן של רוחניות אבל מבפנים היא הרסנית ולא בריאה....

זה גם יכול להיות שיעור בענווה ובהסתכלות על זה שמה שמשנה באמת זה רק איך הקב'ה רואה אותנו...

כמובן קל להגיד קשה לעשות

אולי אבל זה יכול להיות כיוונים מחזקים...

בכל מקרה חיבוק גדול

ואת נשמעת אמא מדהימה שככ רגישה לבן שלה

חושבת עליו המון...

בע"ה תגיעו למקום הכי טוב לכם ובדרך טובה ונעימה!!

קודם כל שתדעי שאת ממש מדהימה! איזו מודעות עצמית יש לך!!!

באידיאל - אני בעד שיהיו רק אולפנות וישיבות אזוריות , שכל החברים מאותו אזור הולכים אליהם יחד,

זה נראה לי הרבה יותר בריא לנפש הנערים חינוך הטרוגני, אבל זה גם יפתור את בעיית "קבלת תשובה שלילית בגיל צעיר." חבל שהילדים צריכים בכתה ו' להתמודד עם זה.

אבל גם אחרי השלב הזה בחיים  אנחנו מקבלים תשובות שליליות-בחיפוש שרות לאומי/ צבאי, בשידוכים, בדירות ( פעם קיבלנו תשובה שלילית מבעלת דירה להשכרה😃) , ואחר כך עם הילדים כמו שכתבת שההסטוריה חוזרת שוב.

ולכן נראה לי שזו עבודה קשה שפוגשת אותנו בהרבה תחומים בחיים, לדעת לקבל נכון תשובה שלילית- זה לא ציון , זה לא דחיה , זה לא דרוג הערך שלנו, זה בסך הכל ציון דרך משמיים שזה לא המקום המיועד לנו.

בהצלחה רבה!!! שבעז"ה ינחה אותכם בשמחה לדרך הנכונה!

תחושות לא נעימות.

אני זוכרת שהחוויה שלי בתור ילדה היא שההורים שלי נתנו לנו את ההרגשה שאנחנו מדהימים ונפלאים והמקום שנהיה בו יזכה בנו (גם בבית ספר, באולפנה בשירות לאומי) וגם כשהיו לי תחושות לפעמים של מה אני שווה או ששמתי את הערך העצמי שלי נתון להחלטת מוסד כל שהוא, הם עדיין האמינו בזה. כי העין הטובה הזאת היא האמת. זה לא קלישאה או ניחומים מזויפים.

אני באמת מדהימה ויש לי הרבה מה לתרום לעולם

לכן זה מצוין שאת מסתכלת על הבן שלך ואומרת שהוא ממש על רמה. כי זה נכון! הוא על רמה ואת אמא שהשקעת בו במסירות ובאהבה ועשית את זה בצורה מעולה! איזו אמא אלופה!!

למי אכפת מהמוסדות? הם מכירים אותו ? הם עברו איתו שלב שלב? הם יודעים את כוחות הנפש שלו ולמה הוא מסוגל?

ממש לא. וזה בסדר, לא שופטים את הבחירות שלהם כי אפשר לעשות טעויות במיוחד במקומות גדולים שצריך לשפוט על סמך ריאיון מהיר וציונים. אז מה?

עכשיו, כשיש לך את הרגשות יותר מסודרים בראש ובלב, אפשר לחשוב מה האפשרויות-

או לערער על ההחלטה (הרבה אנשים שאני מכירה עשו את זה ועזר להם)

או לחפש מקום אחר שעונה על הקריטריונים.

הבת שלך היא לא אחת מ... היא צריכה מקום שמתאים ספציפית אליה,

שווה לחשוב איזה מקומות יכולים לתת מענה

ולגבי הבן- כתבת שהוא דווקא מרוצה ושמח, איזה יופי! הוא הבין את העניין, הוא לא משליך את העצמי שלו לפי מה שיגידו אחרים לא משנה כמה רשמיים וסמכותיים הם יהיו.

לחזק את המקום של העין הטובה של הראות הפנימית האוהבת והמחבקת ולהגיד לעצמך כמה גדלת מאיפה שגדלת וכמה ה סובב בהשגחה שתהיי איפה שאת היום, את הכי טובה שיכלת להיות! לחשוב מה היה אם ומה היה אם זה ממש לא מקדם. עכשיו יש מציאות, כמה את טובה ומוערכת במציאות ואיזה ילדים טובים ויקרים יצאו לך מכל מקום שבו הם יהיו בעז"ה.

יש סיבה שאומרים לכם למה הוא לא התקבל?

ולגבי הבת אויש מבינה מתסכל מאד

היא התבאסה מאוד וגם נפגעה. דיברנו על זה ואמרתי לה שאנחנו עושים את הבחירות שלנו אבל ה' מכוון אותנו בבחירה. וכשה' סוגר דלת אחת, כנראה שזה פחות טוב לנו לעבור בדלת הזו, והוא פותח דלת אחרת, שיותר טובה לנו. גם סיפרתי לה על עצמי כמה דברים מהעבר שימחישו לה קצת איך ה' סולל לנו את הדרך.

זה הרגיע אותה. עדיין לא הבינה למה לא התקבלה. אבל הדבר היחיד שהעלינו על דעתינו זה משהו- שאמרתי לה שאם זו הסיבה באמת, אז כנראה שצריך לשמוח שלא התקבלה...כי מי רוצה ללמוד במקום שככה רואה אותה וככה רואה את הדברים...והיא הסכימה איתי.

אולי זה כיוון מחשבה שיעזור לכם גם.

בהצלחה!!

ואני בכלל לא סובלת את כל הסיפור הזה שילדים בכיתה ח' צריכים "לשווק" את עצמם בראיונות ולחוות דחיה ותסכולים כאלה. מטופש בעיני לגמרי. למה אי אפשר שכל אחד ילמד במוסד שקרוב לביתו וזהו. יחד עם כולם, בלי כל מיני וריאציות וניואנסים של סגנון כזה או אחר או קצת ימינה וקצת שמאלה מהסגנון של ההוא וההיא. 

כל מה שאמרתן, לגבי הערך העצמי, ההכוונה של הקב"ה, שהכל לטובה ועוד, אני יודעת את זה בשכל ובאמת מאמינה בזה לגמרי!!! וזה גם מה שאני אומרת לילדים שלי. ועדיין במקום עמוק, הנפש שלי עוד לא לגמרי שם... ואני נפגעת.. אולי זה לא ממש פגיעה אלא יותר דאגה עמוקה ותקוה שהילדים שלי לא יפגעו..

וכן, גם עצובה ומתוסכלת שילדים בגיל הזה צריכים צריכים לעבור את מסע השיווק הזה... כל כך קיוויתי שעד שהילדים שלי יגיעו לגיל הדברים יראו אחרת ויעשו בצורה טובה יותר..

בכל אופן, בע"ה שיפרחו ויגדלו בכל מקום שבו יהיו.

תודה לכולכן, טוב שיש את המקום הזה לפרוק קצת..

שבת שלום!

והגיע הזמן שהאולפנות והישיבות יפסיקו עם הסינון החסר היגיון הזה.

רוצה לספר שהבת שלי לפני כמה שנים היתה תלמידה די גרועה, היא בחורה מאוד חכמה, אבל לא עיניינו אותה לימודים והיא לא השקיעה. בכיתה י' היא הרגישה שהרמה התורנית של האולפנה שלה זה לא הרמה שהיא רוצה להיות בה. היא חיפשה יותר עומק. אז היא הלכה לבדוק אולפנה ממש קטנה שקרובות משפחה לומדות שם וידועה ברמה תורנית גבוהה. ובאופן מפליא ממש היא לא התקבלה. כמובן שלא עניין אותם המלצות, ראיון, כלום... רק על התעודה הם הסתכלו. הבת נשארה באולפנה שלה, סיימה בגרויות עם ציונים ממש גבוהים, כי בסוף לקחה את עצמה בידיים והתחילה ללמוד. המורות והמנהלת שהיו לה עפו עליה ממש. האולפנה שבה לא התקבלה, פספסו ילדה מהממת עם יכולות גבוהות בכלכך הרבה תחומים ובחרו להשאר עם כיתה קטנה ולפי מה ששמעתי מקרובת משפחה, לא כלכך מתפקדת לימודית. 

תוך כדי בת אחרת שלי, כמובן עם תעודה של ציונים ממש גבוהים התקבלה לשם ולומדת שם. האמת שבגלל התעודה המעולה שלה וגם הדוסיות שלה, היא התקבלה לכל המקומות שאליהם נבחנה. לצערי יש לומר, היא בחרה ללמוד דוקא באולפנה הזאת, שאחותה לא התקבלה אליה. האמת שחוץ מזה שנפגעתי בשם הבת שלי הגדולה יותר ולכן קשה לי עם האולפנה הזאת, אני גם ממש לא מרוצה מכל מיני דברים שם. ואני אומרת לעצמי שטוב שהבת הגדולה נשארה איפה שהיא היתה ולא עברה. הבת השניה אוהבת להיות באולפנה הזאת אז אני משתדלת לשתוק ולא להעביר יותר מידי ביקורת על האולפנה. כנראה ששם היא צריכה להיות. לא תמיד אנחנו מבינים את הדרך שצריך לעבור. אבל משתדלים לעשות הכי טוב איפה שנמצאים.

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).