את יודעת שאת הצלת את עצמי מעצמי כל כך הרבה פעמים.

אין פה בן אדם אמפתי וחכם כמוך. למשל אני, ממש לא אמפתי. וממש לא חכם בקטע אינטלקטואלי.

את עושה עבודת קודש. מביאה את האור לאנשים. בכל הדרכים הנכונות. 

אני בעצמי לא שוכח את השיעורים שלך!

וכל זה בלי לנצל"ש! תודה

אלו הם הגברים הקיימים

לצערנו

אי אפשר לצפות לרגישות ועומק וכו ולצפות שזה לא יבוא עם רגישות בכל קשת הגוונים שלה..

התכונות שלנו הן כמו קשת כזו, 180 מעלות.. מהקצה החיובי לקצה השלילי

או שלוקחים את זה או שלא

אם זו תכונה שבאה בעוצמות ייחודיות- בהכרח תביא גם צדדים פחות נעימים בעוצמה ייחודית..

לכן אולי כדאי לחפש מישהו קצת פחות רגיש לצורך העניין

אולי יש משהו בתת מודע שמושך אותך יותר לכיוון הזה?

לפעמים אנחנו נמשכים לסגנון מסוים ולא מבינים למה זה לא עובד אבל זה כי בסוף הסגנון הזה לא מתאים לנו וצריך לחשב מסלול מחדש.

תגדירי לעצמך מה את רוצה ותדייקי למקום החיובי של העניין, לדוגמה-אם את רוצה גבר רגיש ומהורהר או מישהו שפשוט יקשיב לך ויבין אותך. זה שני דברים נפרדים ולפעמים טועים לחשוב שאחד הוא השני.  לכן ממליצה לדייק את הצורך ולהיכנס קצת עמוק יותר מהמחשבה האוטומטית שעולה לך כשאת חושבת על בן הזוג העתידי 

לכל אחד יש חולשות, השאלה היא של מינונים.

נניח ביטחון עצמי:

הגיוני לדעתי לא להכיר בחור חכם, ג'נטלמן, רגיש והכל עם בטחון עצמי ירוד שגורם לו להסתגר בבית ולא לחפש עבודה או ליצור קשרים חברתיים כמעט. כי זה ביטוי קיצוני ויחסית נדיר של חוסר בטחון.

אבל כן להיות מוכנה להכיר מישהו שיש לו בטחון עצמי נמוך אבל הוא מצליח להסתדר עם זה ולהתגבר באופן סביר. נניח יכשל בכמה ראיונות עבודה, יצליח סוף סוף באחר ויעדיף להימנע ככל האפשר מראיונות עתידיים. יחד עם אופי נעים, עומק, רגישות וכל שאר היתרונות שאת רוצה.

או שדווקא בתכונה הזו ממש חשוב לך שלא יהיה בכלל החיסרון - אז להסכים לקבל חולשב אחרת (במינון לא קיצוני).

מישהו שיהיה מושלם בכל התכוונת זה מאוד נדיר.

מההודעה שלך לא לגמרי ברור לאיזה מינונים את מכוונת. אם את מוכנה לקבל חולשות, רק לא קיצוניות - אז ודאי קיימים!

נמאס לי להתרשם, לתת אמון, לפתח רגשות, ואז להיות מוצפת בכל התסבוך הזה של מצבי רוח/הערכה עצמית

סיימתי, סליחה 

ובכן

איך מתמודדים עם זה?

מתפשרים?

למה מרגיש לי שיש לי כל כך הרבה חברות (בנות) שהם לגמרי גם וגם?

בימים אלה מתקיימים משחקי היורו (אליפות אירופה בכדורגל),

אז כל מה שעלייך לעשות זה ללכת לבר או פאב שמשדרים בו את המשחקים בשידור חי,

למצוא שם חבורת גברים ששותים בירה וצועקים על השחקנים "תמסור!!! תמסור!!! י'אפס!!! הוא שם!!! איך פספסת את זה?!?!"

ולבחור את מי ששותה הכי הרבה וצועק הכי חזק.

סביר להניח שאין לו שאלות גדולות על החיים והוא לא מסובך עם עצמו.

אבל אז אני לא בהכרח אקטלג אותם בתור עושים משהו עם החיים שלהם.

סתם. לא התכוונתי לצאת שיפוטית כלפי איזשהו צד. פשוט נמאס לי.

יש לך אולי גם תגובה רצינית בשבילי? אני מעריכה את הדעה שלך בדרך כלל.

אם את רוצה גבר רגיש, גבר שיכיל אותך ויבין אותך, גבר שירצה להיות אבא ולא רק ''לעזור לך'' עם מקלחות בערב (וגם זה רק כשאת מתחננת), גבר שיידע לספר לך מה הוא מרגיש מעבר ל''כיף'' או ''רע'',

אז כן - הרגשות האלה שלו יכולים גם לגרום לו לתסבוכים שאין לגברים אחרים.

למה זה ככה?

למה אצל נשים משתלבים יותר בהרמוניה רגשות יחד עם שלווה נפשית?

טרם ילדתי,

אבל מהכרותי את עצמי ואת הסביבה שלי,

קיומם של רגשות ושינויים בהם לא בהכרח מוציאים את האדם מיציבותו הנפשית, לא ככה? חששות בהריון והכי בלי סיבה, זה שינויים ורגשות שיש להם מקום, אבל לא הייתי קוראת להם תסבוך

יש הרבה פחות תחושת נוחות להרגיש, כי זה דבר עם לא הרבה שליטה ומאוד תנודתי ועוצמתי. ברגע שמקשיבים לזה קשה יותר לשלוט במציאות ולהצליח לחתור ליעדים שתכננו וכו.

וזה קצת לא מסתדר עם האידיאל הגברי הקלאסי..

בנוסף הרבה פחות לגיטימציה בסביבה ובחברה להיות רגיש, לבכות וכו 

נמאס לי לבוא לפגישות לגלות דלת נעולה שלא מוכנה להפתח ולחזור אחורה.

הבחורה משקיעה, באה לדייטים, אך נעולה חסומה קשה... מה אפשר לעשות עם זה?

ברור שיש גם בעיה במה שתיארת.

נתקלת בזה הרבה?

מצטערת בשבילך. אני חושבת שזה עבודה שלה ואין הרבה מה לעשות מהצד השני.. יהיה מורכב עד בלתי אפשרי לפתח קשר עם אדם נעול. 

כי יש לה חששות ופחדים שמנהלים אותה.

זה הזכיר לי את החשש הזה, אז רק רציתי לשים אותו בפרופורציות.

יש הרבה חששות "למה זה לא יתאים" ובכל זאת אנחנו יוצאים ומנסים ויודעים שאין תעודת ביטוח. יש משהו בוגר מבחינתי במוכנות לכך שזה יכול גם לא לעבוד. אזכן, לפעמםי את מגלה בחור אם תסביכים וזה לא עובד. קורה, לא נעים בכלל, אבל מראש לא  היית מוכנה לאפשרות שזה יפול, אולי גם על משהו אחר.

אז בהקשר הזה הבאתי את התסכול הזה שהוא עוד אחד מתוך רבים דברים שמונעים מקשר להתפתח וזה מבאס.

 מתנצל אם זה לא היה רגיש לתגובה שכתבת.. לא הכוונתי לגרום סתם צער.

למה רוב הנשים היפות הן דעתניות ואוהבות להתווכח ומחזיקות מעצמן ?

אני הייתי עדין, את השתמשת במילה *כל* הגברים החמודים והחכמים והג'נטלמנים והרגישים(במילים אחרות מושלמים) הם מתוסבכים עם עצמם, מה את רוצה את כל הצלחת? תשאירי קצת משהו שיתקנו אותך איך ככה הכל מושלם לאן תגיעי

אותו דבר  קרייריסט שמקבל לחודש 50000₪

מרגיש שהוא מועיל, שהוא רצוי, והוא שווה

ולכן אני מציע שכל יפהפיה דעתנית,

תתחתן עם קרייריסט מצליח.

וככה נפתר מהם, והם לא יפריעו יותר למחפשי הענווה והפשטות היקרים בכל דור ודור

קודם כל - האם החברה מתגמלת תסבוך פנימי? כן, במובן מסוים. זה נחשב מאד רגיש להיות מהורהור ומתוסבך, תסמונת המשורר הסובל לדוגמה.

משהו על רגישות של גברים -

בדרך כלל גבר לא שוהה ברגשות שלו. אם מישהו יקלל אותו ברחוב הוא יגיב במגוון דרכים, חשיבה על "מה אני מרגיש עכשיו" לא תהיה אחת מהן. אם תשאלי גבר מה הוא מרגיש לגבי משהו, הוא יצטרך לגבש את התחושה באותו רגע כי עד ששאלת זה בכלל לא עניין אותו. ולכן גבר טיפוסי נחשב לפעמים בעיני בנות לא רגיש, כי בכלל לא מעניין אותו מה הוא מרגיש. אבל שימי לב - זה לא בגלל שהוא לא רגיש, זה בעיקר כי לא מעניין אותו מה *הוא* מרגיש.

אבל הוא יכול להיות חביב ונעים ואכפתי. והוא לא ייעלב משטויות כי לא מעניין אותו הרגשות שלו. והוא יכול להיות חמוד ונעים וחכם. אבל הוא לא מסוכסך ולא מתוסבך עם עצמו כי עצמו לא משחק כאן תפקיד. ובהנחה שהבנת את זה וקלטת שהוא אכן בחור עם התכונות החיוביות האלה, זה יופי.

אבל אם תחפשי בחור עוד יותר רגיש, ששוהה ברגשות שלו ומודע אליהם, אז כן סביר שיהיה קצת מתוסבך, כי זה בעצם מה שהרגש עושה - לסבך את האדם עם עצמו

יש פה באתר פורום שלם בנושא הזה. שווה להיכנס לשם ולראות עם מה הם מתמודדים כדי להחליט אם זה מתאים לך.

אבל אם אני מנסה להבין איזה סוג אופי את מתארת ומה מפריע לך, 

אז זה נשמע לי שאת מתארת אנשים שהעולם הפנימי שלהם מפותח יותר וזה בא ברמה כזו או אחרת על חשבון העולם החיצוני...

בעיקרון, כמו שכתבו לך - זה בסך הכל הגיוני. אלה מגמות שונות בנפש. אלה צורות שונות להתמודד עם בעיות.

וכמו שכתבה 'ריבוזום' - אנשים מושלמים (שאצלם דברים באים באיזון ופחות 'על חשבון' דברים אחרים) - זה נדיר מאד (אם כי לא אשלול את קיומם),

והשאלה היא שאלה של מינונים...

ופה זה קצת חוזר לשאלה שבכותרת התגובה שלי - לא יודע למה את קוראת מתוסבכים. 

אני מניח שהרבה בחורים עדינים שהעולם הפנימי שלהם מפותח יותר, זה עשוי לבוא על חשבון ביטחון עצמי ומעשיות,

אבל השאלה היא מה המדד מבחינתך למישהו שהוא מספיק רגיש מצד אחד, ומספיק יציב ועל הקרקע מצד שני...

לא יודע אם הוספתי הרבה...

אבל בלי קשר אליו אני בטוחה שיש כאלה, אולי הם לא יהיו בדיוק לפי מידותייך אבל הם קיימים

רוב הגברים בדרך כלל זורמים עם החיים, פחות מתוסבכים רגשית. 

למה שמישהו יהיה מסוכסך עם עצמו? ולמה את חושבת שזה תופעה רחבה? זה נשמע מוזר

אתן בדרך כלל המתוסבכות חח, פורקות לנו שעות על כל הצרות שלכן ואנחנו צריכים לסבול אתכן ולתמוך ולהרגיע.

אני לא מתלונן סך הכל אתן חמודות

אבל פוסלים אותם על מראה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.