ואני אתחיל עם דוגמה מתחום אחר.
הרבה פעמים אדם עייף ומתוסכל וחסר סבלנות בגלל כל מיני סיבות,
ואז כל דבר קטן יכול להרגיז אותו והוא יוציא את הכעס על זה על מי שמולו,
בזמן שהאדם מולו בכלל לא אשם בזה ובטח שלא ראוי לתגובה בעוצמה כזו...
וקודם כל צריך להיות מודעים לזה, ולדעת לפרש את עצמנו נכון,
להבין שהרבה פעמים הכעס הוא פשוט ביטוי של תסכול אישי שהאנשים סביבנו לא אשמים ברובו,
ובשלב השני נראה לי קל יותר גם לא להוציא את זה עליהם...
ואני חושב שגם כאן, זה נשמע שיש לך הרבה כאב ואכזבה מדברים מסוימים בחיים שלך, ובפרט בתחום של חיפוש זוגיות.
וכשיש מישהו שנראה שהוא מצליח והכל הולך לו בקלות, אז זה איזשהו טריגר שמציף אצלך את התחושות הקשות האישיות שלך.
ואם הרבה פעמים אנחנו מנחמים ומעודדים את עצמנו שקשה לנו אבל לכולם קשה - אז אחד כזה שנראה מוצלח הורס לנו את מעט הנחמה הזו.
ואני חושב שאולי כדאי דבר ראשון להיות מודעים לזה שהדבר שבאמת כואב לנו - זה האכזבות האישיות שלנו, ולא ההצלחות של האחרים.
ההצלחות של האחרים אמנם מהוות טריגר שמזכיר לנו את הכשלונות שלנו וגורם לנו לחשוב על איך היה יכול להיות טוב יותר,
אבל בסוף הדבר האמיתי שאיתו אני צריך להתמודד זה בכלל לא ההצלחה של אותו בחור, אלא החווייה המאכזבת שלי.
אני צריך ללמוד לשמוח במקום שלי בחיים ובדברים שיש לי, למרות שברור שיש גם חוויות שליליות ויש לפעמים דברים כואבים ומצערים.
ואחרי שנלמד לשמוח במה שיש לנו בעצמנו, עם כל החסרונות, אני חושב שיהיה קל יותר להיפתח אפילו לשמוח בהצלחות של אחרים.
ובקשר לחוויה של הניתוק - כי איך בכלל אדם כזה קשור אלי,
אז פעם שמעתי שיעור מעניין מרב אחד שדיבר על חילוק בין "השוואה" ל"השראה".
לפעמים אנחנו שומעים איזה סיפור של סיפורי צדיקים או באופן כללי סיפור מרשים כלשהו,
ואומרים לעצמנו שאין לזה שום שייכות אלינו, כי אנחנו במקום אחר לגמרי.
אז אותו רב אמר שאמנם אם אנחנו משווים את עצמנו אליו - אז באמת אין קשר,
אבל גם ממישהו ששונה מאיתנו מאד באופי או במסלול חייו, וגם ממישהו שנמצא במדרגה גבוהה מאיתנו,
אנחנו עדין יכולים לקבל ממנו השראה.
מקווה שעוזר...
(ואני אוסיף בשולי הדברים שחלק ממה שהעיר אותי לכתוב זה כדי להדגיש שלדעתי המענה האמיתי לתחושה שאת מתארת לא נמצא בלהבין שלכל אחד יש קשיים אחרים ובטח גם לו היה הרבה התמודדויות קשות וכדו'. אמנם זה נכון שלכל אחד יש התמודדויות אחרות, ואין לנו שום דרך למדוד ולדעת את הדברים מבחוץ. אבל אף על פי כן, הבעיה האמיתית שלנו היא לא שיש מישהו שמצליח יותר מאיתנו, ולא נראה לי שכדאי לחיות במקום כזה שבו אנחנו כל הזמן מדמיינים כמה רע לאחרים כדי לנחם את עצמנו...)
