אז הבאתי אותה למעון כבר גמולה.. פחות יודעת לענות לך על הסוף של הדברים. וזה גם קצת תלוי מקום. יש מקומות שיגידו לך להביא את הילד רק כשהוא גמול לגמרי ויש כאלה שישתפו איתך פעולה בתהליך.
אנסה לפרט לך איך זה הלך אצלנו, מקווה שזה ייתן לך טיפים.
התחלנו בתהליך מקדים של מידי פעם לנסות לתת לה לעשות בסיר. בהתחלה לא ככ הלך, עד שפעם אחת הצלחתי לתפוס אותה ממש רגע לפני שהולכת לעשות, הושבתי אותה מהר על הסיר ואז היא הצליחה ועשינו מזה ממש טררם. התקשרנו לסבתות, נתתי לה קוביית שוקולד.
ואז התחלתי מידי פעם בצהריים כזה להוריד לה את הטיטול והיא הצליחה לעשות כמה םעמים בסיר. לפעמים ביקשה חזרה את הטיטול.
אמרתי לה שכשיהיה חופש מהמעון ויהיה לה יום הולדת היא תהיה ממש גדולה ותלך בלי טיטול בכלל. הראיתי לה את התחתונים שקניתי לה והסברתי לה שהיא תלך רק איתם.
ואז באמת הגיע החופש, פשוט נשמנו עמוק, קניתי מגבוני רצפה בשביל הפספוסים וכל בוקר הורדנו לה טיטול ושמנו תחתונים. בימים הראשונים שאלתי אותה וגם היו די הרבה פספוסים אבל על כל הצלחה צ'יפרנו בקטנה (אפשר לקנות עדשים/ שוקולד צ'יפס ולהביא עדש או צ'יפ אחד על כל הצלחה) בערך מהיום הרביעי היא הבינה לגמרי את הקטע ואמרה לי כל פעם שהייתה צריכה.. וזהו בגדול מאד היא גמולה.
(היו פספוסים אחכ אבל בקטנה ודווקא לא צמוד לגמילה עצמה)
כמה דברים שבעיני חשובים-
1. לעשות הכנה ולדבר על זה
2. לעודד הצלחות ולא להתרגש מהפספוסים
3. לראות שהוא מצליח לעשות בסיר/ שירותים לפני שמתחילים ממש את התהליך
4. לבוא עם סבלנות
ולהצטייד בדברים שמקילים. כמו למשל המגבונים לרצפה.. פספס? שניה מנגבים וממשיכים הלאה בחיינו.
אפשר לתת לו להסתובב בבית בלי חלק תחתון בכלל (אולי עם חולצה קצת יותר גדולה שיהיה נעים יותר) או לשים לו תחתונים ולהצטייד בכמות מתאימה.
וגם כדי להקל על הכביסה, אפשר לשטוף זריז באמבטיה רק להוציא את הריח הכבד ולאגור את הפספוסים בדלי עד שתכניסי מכונה של הכל