את מרגישה שאת לא יכולה לוותר לעצמך בגלל שאת חכמה מדיי ויקרה מדיי בשביל לוותר. (גם אם את לא מנסחת את זה ככה במוחך, כי כמובן, חטא היוהרה).

את לא טועה במה שאת שווה, את טועה במסקנות שלך לגבי המשמעות של זה.

זה חבל שאת לא יכולה לעשות לעצמך קיצור דרך להריץ לסוף הטוב של הסצינה. כנראה שדברים מסויימים באמת נלמדים רק בדרך הקשה... לכן *אני* החלטתי לוותר, על התגובה המקורית שלי. בסוף, תלמדי שגם את יכולה, ולא רק, אלא אם את רוצה לשמור על שפיותך? את מוכרחת.

אני מרגישה שאני לא יכולה לוותר לעצמי?! הפוך... אני רק מוותרת לעצמי 

ומתנהגת בחוסר אחריות ואין לי את מי לשתף כי אני יודעת שאני האשמה הבלעדית בזה

אין בהתנהגות שלי הגיון

אבל אני לא מסוגלת לקחת את האחריות/ להאמין/ לרצות להיות במקום הזה

חוסר הבנה אחר. שונה אבל דומה.

אני מדבר ברובד העמוק יותר, תיכנסי אליו, את לגמרי יכולה כבר במקום שאת נמצאת בו. (סליחה שאני יוצא כל הזמן מתנשא, אני פשוט שונא להיות בלתי מובן, גורם לי להרגיש דפוק. למזלי יש אנשים שמבינים את השפה שלי, או למדו אותה. והם החיים שלי, כי אחרת הייתי משתגע. סוף פריקה).

הכוונה כזאת, את אומרת שאת כל כך מוותרת לעצמך, וגם אם זה נכון, יכול להיות מאוד, נשמע ממש מהתגובה הזאת, שבמקומות שאת הכי צריכה לעשות את זה, את מתעקשת שלא.

תשמעי את עצמך, מלאת ביקורת עצמית באותה נשימה, "מתנהגת בחוסר אחריות, אני האשמה הבלעדית". תוותרי לעצמך מהמחשבות הלא רציונליות האלה, *תשחררי אותן*.

אין לך את מי לשתף? בואי אני אגיד לך משהו, אני לגמרי מבין אותך, אני בן אדם שלא משתף באופן טבעי. אבל אם תמשיכי ככה, זה מה שיקרה, את תמשיכי לצבור ולצבור כאב וסבל, ותישברי. לגמרי. כי את בן אדם. תכירי בזה. לפעמים זה מכניס לפרופורציות. את מלאת ציפיות לא הגיוניות מעצמך, אז מה הפלא? די, את בסך הכל בן אדם. לא משנה מה עשית, את לא האשמה הבלעדית, ולא, ממש לא כל האחריות עלייך.

אז במקום לחכות שתבכי את הנשמה שלך כל בוקר, כל לילה, תאבדי לאט לאט צלם אנוש, ומתוך המצוקה הבלתי נסבלת הזאת תישברי לגמרי ו*אז* תוותרי לעצמך על העקרונות חסרי ההיגיון של לא לשתף ולזרוק את כל האחריות והאשמה על עצמך, את תשתפי כל חתול רחוב שייתקל בדרכך. (כן? מטאפורה, פשוט תפני לכל מי שאת יכולה, ובראשם אני מתאר לעצמי המשפחה והחברים). ואז? הם עוד יותר לא יבינו אותך. כי תהיי אחרי צבירה של מטען כל כך כבד, ושבירה והתמוטטטות.

תוותרי על האגו, על המחשבה שאת מלאך, על כל הסודות האפלים. ברצינות, זה לא שווה את זה, הם לא מעניינים אף אחד, וימשיכו לאהוב אותך גם אחרי הכל. ותקבלי את המחילה המיוחלת, תהיי שלימה עם עצמך.

אז למה לחכות? תוציאי קיטור. תשליכי מעצמך את האחיזה הכל כך צמודה שאת מחזיקה את עצמך, את חונקת את עצמך, נפשית, ופיזית.

תשתמשי באנשים, תנצלי אותם, כן, לגמרי, מגיע לך ויש לך את הזכות לעשות את זה. "להפיל עליהם" כמו שכתבת בתגובה הראשונה.

זה מה שניסיתי להגיד. זה הוויתור האחד האמיתי, העמוק יותר, שאת לא עושה. ואם משהו לא הגיוני, זה זה.

אבל אולי את לא יכולה להבין את כל זה במקומך, לכן לא פירטתי. כי אולי את לא מסוגלת להעלות על דעתך את מה שכתבתי. אבל תאמיני או לא, אלפי אנשים עוברים את זה, ועם כמה שאת מדהימה, את לא כל כך שונה. גם את בסוף קרוץ חומר. ואלוהים הוא הראשון שמבין את זה.

בחירה שלך...

תודה רבה..!

תשובה:

המשפט הכי חשוב בפריקה שלי הוא: "ואני מתה שמישהו שיכול לעזור לי ישים לב באמת"

כי אני יכולה לספר אבל לצאת עם הרגשה יותר גרועה כמו שקורה הרבה פעמים...

אנשים לא יודעים איך לעזור (הורים וחברות)

אנשים אומרים לי מה אני צריכה לעשות 

אם אני אגיד להם "לא מסוגלת" פה הם ישתתקו.

אף אחד לא יבין את הסיבה. שאני לא מסוגלת לעשות את זה נפשית. ואני בעצמי לא יודעת מה אני רוצה... אולי רק שמישהו ירגיע אותי ויגיד לי את האמירה "את לא חייבת" ויתכוון לזה... שיהיה בסדר גם אני לא אעשה שום דבר כי לא הכל עליי.. 

ואין מה לעשות במציאות זה לא ככה

נראה לי שהעצה שלך לבקש עזרה היא חשובה אבל אני לא מצליחה ליישם אותה כי גם לבקש עזרה זה עמדה של לקיחת אחריות ואני לא לוקחת

זה מפחיד אותי מדי

תראי, ברור שהאידיאל הוא שיתוף כדי לקבל עזרה ממישהו שיכול לעזור. ואולי, באמת, האנשים הקרובים אלייך לא מבינים ולא יכולים, שלא באשמתם, לעזור. אני לא שש להגיד את זה, אבל אני מכיר את זה מקרוב, יותר מדי מקרוב.

אם תרצי בכל זאת לשמוע מה אני למדתי עם הזמן, זה נכון, הם לא יכולים לעזור לך בהכל, אבל הם יכולים לעזור קצת. אפילו בדברים ממש קטנים וממש זוטרים, שאת זורקת על עצמך אגב ויחד עם כל השאר. ובהם יש בך את הכוח להקל על עצמך, ועוד דבר קטן ועוד דבר קטן, מצטרף להקלה מורגשת.

יש משפט שאומר מי שלא מנסה מפסיד 100% מהפעמים. או משהו כזה. קיצור, הרעיון, אל תחשבי מה הם יחשבו עלייך, תחשבי על עצמך, על טובתך.

והנה המחשה: את משתפת, אנשים אומרים לך מה את צריכה לעשות, - את לא צריכה להתעצבן להתסכל או בכלל לשמוע או לנסות לקבל את זה - את יכולה להגיד להם בבירור, תקשיב, אתה לא מבין את המצב שלי, את המצוקה, לכן אני לא מבקשת עצות, רק שתהיה שם ותקשיב לי, תנחם ותעודד בדברים הכי קטנים. את אומרת להם "לא מסוגלת" והם משתתקים? - זה לא אומר שאת צריכה להשתתק! את לא בעמדת נחיתות כי את זאת שפנית לעזרה, תשני את המיינדסט הזה, - תגידי להם, אני לא מסוגלת, אבל אני כן אשמח שתמשיכו לדבר איתי, ולהיות איתי, אני אסביר לכם איפה אני צריכה אתכם. ובאמת תלמדי לאט לאט איך להשתמש בהם ולהיעזר בהם בדרך שאת יכולה, ש*הם* יכולים לעזור לך. תשלטי בסיטואציה. אל תהיי חסרת אונים.

אם נמשיל בתור דוגמא מההודעה הפותחת. אבא שלך מבקש משהו, ואין לך כוח, אבל את מכריחה את עצמך לעשות את זה. אז לא! פה תוותרי לעצמך. תגידי לו "אבא, הייתי שמחה לעזור לך, אבל אני נמצאת במצב מורכב ואין לי כוח נפשי עכשיו לעשות את זה". זו דוגמא. תביני שיש לך את היכולת ויותר מזה את הזכות לעשות את זה. ואנשים אם היו מודעים לא היו מצפים ממך למה שאת מכריחה את עצמך לעשות. הוא יבין. ואם לא, תגרמי לו להבין.

תביני, את לא רעה בכך שאת עושה את זה, את אנוסה. ו"אנוס רחמנא פטריה" - אנוס הקב"ה פטר אותו ממחוייבות. אני לא מבלבל בשכל. חזרה בתשובה היא קודם כל טיפול במצב הנפשי שלך. וזה כולל הרבה פעמים גם "לחטוא" בדרך. זאת הדרך היחידה. וזה בסדר. מה את חושבת שהמשמעות שחזל אומרים שצריך לעשות "תשובה על התשובה"? אני מבטיח לך, בסוף תפטרי הכל, אבל בינתיים, אם את לא רוצה ליפול לתהום, את חייבת לשחרר.

תודה.

בעז"ה שאצליח.

יפה התשובה~

יש רגש יש חיים

גם אם זה פחד

אתה מפחיד אותי

כמה עוצמה יש במשפט הזה

כמה סקרנות

כמה עומק

כמה חושך

כמה ערפל

בתוך הצינורות

הכל קורה שם

כמה שקט

וכמה רעש יש בשקט זה מדהים

עור התוף שלי נקרע מרוב שקט

והיא טמירה ונעלמת

חידה

אניגמה

יפה

עדינה

אבל רק לכאורה

כמו שני הפכים

אחד פרוע מבחוץ ורך מבפנים

ואחת עדינה מבחוץ עם אש וכאוס מבפנים

אל תפחדי

לא ממני

אבל בעיקר לא מעצמך

וזה מפחיד

זה משתק

זה מצמית

ככה לחפש בתוכי?

לפתוח

לחשוף

כמה אהבה יש בין ההריסות

וכמה כאב

אני עף

או על הרצפה

אי אפשר לדעת

ולא צריך לדעת רק להרפות

כמה שקט נמצא שם

בערפל

כי שם האלוהים

והוא איתנו

גם בצינור

באזור המעבר

שמוביל

ושואב

כשכל הנוזל הופך למוצק

וכל הרצפה מתחילה להפוך לאויר

כמה שקט יש בחוסר שליטה

בהתמסרות

הכניעה

ובהפך

או בכניעה

יש שקט

יש הרבה דברים

מה שאין שם זו חולשה

מסירת השליטה

אם יהא זה רצונך יהיה

ואם לא

אז לא יהיה

והיא צועדת אבודה

בין גבעה שבורה

שותקת

מדברת

צועקת

לוחשת

שותקת בצרחה

קורעת את העולם

כמו נחש שנקרע מהעור של עצמו

בסמרטוטי אור

עור

נשרפים בשאול

אם יהא זה רצונך

וכמה געגוע יש שם

זה לא חייב להיות למשהו שהיה

זה יכול להיות למשהו שאתה רוצה

שעוד לא היה

לרחוב ישן

לניגון עתיק

כינור צולע ושבור

מחוספס

בלי כיוון

בלי דרך

צלילים שמסתלסלים כמו עשן

מסביב לשולחן

תבחר מה לאכול

היא שואלת

ספק מזמינה

ואתה לא יודע כלום

אתה רק יודע שלא תסלח לעצמך

אם תישאר

ספרים ישנים בפינה

והזמן עוצר שניה

וממשיך להחליק

ואתה שואל

והיא עונה

מה שידעת כבר מזמן

אבל חשוב לשאול

ויותר חשוב להקשיב

לתת מקום

גם פיזי

וגם לא

המדבר הזה מעל המקום

מעל הזמן

והוא קשה

וצחיח

ואין בו מים

אפילו הנחשים והעקרבים לא כאן

כלום

ואתה לבד

בדידות מזוינת

שאתה לא מספיק לעצמך

קיבוץ נדבות

והיא אומרת לך תשוב לאוצרות שלך

ואתה מסתובב

נוהג ונוהם כחיה בלילה

נוהם במדבר לילות שלמים

כמיהה וכיסופים

פנימה

עבר עריכה על ידי זית שמן ודבש בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 21:02

אם היא נתקלה בסחר בסמים בבי"ס שלה - אז המשפחה של סוחרים אלה לא רוצה שנדע את זה.

למה? כי זה בושה להיות במשפחה של עבריין.

התפתחות משמעותית בחקירת הרצח של תאיר ראדה - סרוגים

התפתחות בפרשת תאיר ראדה: ראיה חדשה עשויה להשפיע על החקירה - כיפה

ודווקא ערוץ 7 שותק

בסביבות השעה שתיים

פורומים מקוונים מתמלאים בדיונים חסרי תוחלת

ממושכים

על פרטים חסרי משמעות

ניתוחי סרק של אינטראקציות חברתיות

מול השקט המוחלט של הרחוב

כל הרעש הדיגיטלי הזה הוא בעצם ביטוי של געגוע

געגוע לשקט פנימי

לשלווה

יותר משקט חיצוני

משהו בפנים

מה שהרוב מפחדים להרגיש

Proud of you for making it out, and proud of the fighter you are. Let those tears and books bring you whatever release you need—you've earned every bit of it. And honestly? Get that butterfly tattoo. If it means something to you, it doesn't matter how 'cheesy' or common it is, it's yours. Keep going, you've got this. 🌹🦋🌹🦋🌹