מהקשר עם הבחורה המיוחדת 

וכמה זמן אתה עם הנוכחית?

אמנם כעקרון, התשובה הפשוטה היא שלא מתחתנים מתוך תחושה של פשרה. זה מתכון לסבל לשניכם..

אבל אני משערת שהשאלה לגבי הזמן נשאלה כי אם הפרידה טריה יחסית התחושה יכולה להיות הגיונית ומתקבלת על הדעת, והיחס יהיה בהתאם. אבל אם כבר עבר זמן ועדיין אתה מרגיש ככה אז יש כאן משהו שדורש עבודה כדי לשחרר מהקשר..

איך לשחרר מה שלא רלוונטי עבורנו

אתה יכול לחשוב אילו תכונות אהבת בשניה שאתה רוצה לחפש אותן במיועדת , אבל השוואה בין אנשים היא לא נכונה , לא מדוייקת ,שקרנית, וגם הרבה פעמים אחרי שאנחנו כבר לא בקשר עם אדם אנו נוטים ליפות את המציאות ...

הפן האישי , אף אחד לא היתה רוצה לחשוב שבעלה מעדיף מישהי אחרת על פניה..

אבל אותן תכונות זה לא משהו נפוץ, מנסיון של כמה שנות חיפושים..

חוץ מזה, ההשוואה היא לא לאותה אחת אלא למה שחוויתי עם אותה אחת. אני יודע בשכל שיש אפשרות לתכונה x ברמה הרבה יותר גבוהה ממי שאני איתה עכשו, זה קיים במציאות, זה לא דמיונות שבאין אחרי הקשר, הרגשתי את זה כבר בזמן הקשר עם אותה אחת.

אז גם אם אני משחרר מההיא, עדיין יש לי איזה רף שהגעתי אליו וכל ירידה ממנו גורמת לתחושה של התפשרות.

לכן אני אומר שזו שאלה עקרונית ולא משנה כמה זמן עבר מאז

נניח אם יצאתי עם בחור יפה גבוה חיוך יפה עיניים מתוקות,ואחריו עם בחור שמה לעשות נחשב הרבה פחות יפה חיוך פחות יפה לא גבוה , אבל עדיין חמוד ,זה אומר שהוא פחות רלוונטי עבורי?

לא זה אומר שבתחום אחד הבחור נחשב "פחות" מהשני, זה לא אומר שבמכלול אני פחות יאהב אותו.. או פחות ילך לנו.

ממש לא

כנ"ל יצאתי עם בחור חרוץ מאוד אבל לא הלך.. עכשיו כל בחור אחר שאני אצא לא רלוונטי? לא

אני זוכרת שבמכלול לא הלך , לא לוקחת תחום אחד/ שניים ומעצימה אותם , זוכרת שהיה שם עוד דברים

שוב תסתכל על המכלול

אז נניח לצורך השאלה כדי שיהיה יותר פשוט - מישהי שבמכלול שלה היא 90 ואיתה לא הלך, ויש מישהי אחרת שבמכלול שלה היא 75 ואיתה כן הולך..  מה לעשות, מרגיש מבחינתי ירידה קצת ברמה באופן כללי (למרות שיש נק' מסויימות שדווקא יותר טובות אצל הנוכחית). אז כאן השאלה שלי, האם זה בסדר להתקדם ככה (כי אין מושלם, הזמן עובר וההצעות מתמעטות וכו וכו)? או אני צריך לחפש מישהי ברמה כזו שלא ארגיש שאני מתפשר.

זה קצת מעצבן, כי אחרי שפגשתי מישהי וראיתי לאיזו רמה אפשר להגיע, והוכחתי לעצמי שאני לא מחפש משהו שלא קיים, קשה לי לוותר על אותה תכונה חשובה שחיפשתי כל הזמן..

בכנס של בלבב שלם אחת הנשים שואלת את הרב "האם יש כזה דבר הבעל המושלם?" וכולן מצפות שיענה שלא.. אז הוא עונה "כן!" "ואת צריכה לעשות אותו אחד כזה"..

בניית קשר זאת עבודה, אם אתה חושב שהתלהבות ראשונית זה דבר דבר כל כך מרכזי בקשר נראה לי שאתה טועה. 

גם אם ההתהלבות שלך בשלב מסויים יותר גבוהה אצל האקסית, מי אמר לך שזה יהיה ככה? ובכלל, התלהבות היא קשורה מאוד בכוח הדמיון. דהיינו כשאדם מתלהב הוא מתאר בינו לבין עצמו הוא שהוא חושב שיהיה בעתיד וזה גורם לו להתלהב יותר. מי אמר לך שמה שחשבת אז נכון בכלל? תחילת הקשר (גם אם זה קשר של שנה לצורך העניין) זה לא בהכרח מעידה על ההמשך של הקשר.. הבחורה שאתה יוצא איתה כעת היא עולם ומלואו, היא אינסוף. ממש כפשוטו ולא על דרך ההלצה. 

אולי האינסוף הזה הוא כן שלך אולי הוא לא שלך אבל אל תגמד אותה למה שאתה חושב ומרגיש עכשיו.

 זה נראה שאתה מתייחס אליה בצורה אובייקטיבית כאילו היא חומר גולם מאיכות מסויימת ונראה מה אפשר לעבוד איתו.. האדם הוא לא חומר גולם. ככל שבאמת תבין שאתה אינסוף ומי שלצידך אינסוף ורק א-להים יודע מה יצא בחיבור הזה ואולי בחיבור אחרים - אז תצליח להיות גם פתוח לשפע שהקב"ה מכוון לך... ודברים שרואים מכאן לא רואים משם.

בפתיחה אתה מספר שכל בן זוג הוא חומר גלם ותפקיד של בן זוג זה להפוך אותו למושלם

ואז אתה אומר שבן זוג הוא לא חומר גלם, הוא אינסוף (מה זה אומר בכלל?) וצריך לחכות לראות מה יקרה בהמשך.

לדעתי החלק הראשון נכון, ולכן אני לגמרי שותף לדילמה שמוצגת כאן - עד כמה או אם בכלל להשקיע בקשר כשאני יודע מנסיון שיכול להיות קשר הרבה יותר טוב

שהצגתי את האדם בהתחלה כחומר גולם, יותר דיברתי על הקשר איתו כחומר גלם. הרב יהושע דיבר למעשה על להתאים על העניין להתאים בן/בת הזוג אל האדם ע"H תקשורת ובכך ליצור קשר "מושלם" (במכאות כי קשר מושלם, כמובן, אין הכוונה לקשר שהכל נוח וכיף וזורם בלי לעבוד אלא קשר עם אהבה גדולה).

לגבי המושג של אינסוף. כל אדם הוא בעל נשמה וכל נשמה היא משהו יקר מפז. הקב"ה הוריד את הנשמה הזאת למען שליחות מסויימת בעולם. זה דבר גדול. מתוך הידיעה הזאת ישנה מסקנה מתבקשת - אדם יכול לא יכול לקצוב את ערכו של זולתו בצורה אובייקטיבית ומה יצא ממנו. גם ר' עקיבא היה עם הארץ ארבעים שנה וכיום אין להעריך את התרומה של אותו תנא קדוש לעם ישראל. וגם כל הסיפורים על הבעש"ט על יהודי פשוט שאח"כ יתגלה כמה רקיעים הוא שומר בשמיים...

אז האמירה היא שבדייטים שאנחנו נפגשים עם אדם צריך להעריך אותו כערך אדם שכל אדם הוא עולם ומלואו. בודאי שלמעשה יש הרבה הסתייגויות ביחס להתייחסות כזאת, אך זה נראה לי עקרון שהוא נכון בפני עצמו והוא חשוב מאין כמוהו במפגש עם אנשים, שחלק זה גם יוצא בדייטים.

מסכים שהמשלים ל"חומר גלם" אולי לא היו הכי מדוייקים, בכל אופן הנמשל הוא העיקר.

בנוגע למה שאמרת בסוף - אדרבה, רציתי לכוון את האדם לכך שעיקר הדיון צריך להיות "עד כמה עבדנו על הקשר ומה הפוטנציאל" מאשר "עד כמה היא איכותית". זה נראה לי דיון יותר מועיל כמו שהצגת יפה את הדילמה.

אנשים נוטים לערבב בין ערך של אדם לבין הרצון להתחתן איתו. ר' חיים קניבסקי הוא אדם דגול, אבל אני לא הולך להתחתן איתו ממגוון סיבות.

כך גם מישהי שאני פוגש. יכול להיות שנשמתה חוצבה ממרום, אבל אני צריך להסתדר עם הרגלי האכילה שלה והקריזות שיש לה כשהיא עייפה.

וכן, יש אנשים שאפשר לדרג אותם כמעולים יותר, ואנשים שלא. יש אנשים שהרבה אנשים רוצים להיות בחברתם, ולהיפך. יש אישה שאתה תמליץ לבעלה להתגרש ממנה, ויש שתרצה בעצמך להתחתן איתה. כל הדיבור גבוהה גבוהה כאילו כולם שווים הוא מגוחך. כן, יש אשה שתרגש אותך ויש כזאת שלא. ויש אחת שתרגש אותך אם תשקיע בה הרבה, ויש כזאת שתרגש רק אם תשקיע מעט.

בדיוק כמו בכל תחום - יש אוכל שמשביע אם תאכל ממנו מעט, ויש אוכל שאתה צריך לאכול ממנו הרבה כדי לשבוע. יש אוכל טעים ויש "טעם נרכש".

ובדיוק כמו שבאוכל כנראה תעדיף את האוכל הטעים והמשביע, למה שבבחירה של בני זוג אנשים לא יחפשו את מי שנותן מקסימום במינימום מאמץ והשקעה?

ברור שיהיו פערים, ועליהם צריך לעבוד, אבל ההנחה כאילו אין זוג לא מוצלח יש רק זוג שלא השקיע מספיק - זאת אמירה לא נכונה בכלל.

גם לגדול הדור וגם ליהודי פשוט יש נשמה קדושה.

גדול הודר מוציא אור לעולם בהשפעה יותר רחבה אבל הוא ליכול להחליף את האור של היהודי הפשוט.

גם אם זה קשור לעניינו בקשר עקיף נעצור פה באמת.

כל מה שאתה אומר נכון, מה שהפריעה לי זאת ההשוואה. היה אפשר לטעון טענה גם בלי ההשוואה.

עצם זה שהוא עושה השוואה בצורה מכוונת ומודעת זאת נראת לי בעיה.

אבל אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אני בודק את הקשר לפי המצב הנוכחי שלי ושלה. תמיד יהיו הפתעות בדרך, ברור, אבל אני עושה לפי יכולתי והבנתי כרגע.

זה בהחלט לא מומלץ ואני מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה הזאת.

אמרתי שהעיקר זה הקשר. וקשר עם בנאדם זה משהו שאי אפשר לעמוד על קנקנו עד שיוצרים אותו מחזקים אותו.

ולכן ברור שמימד הזמן משחק פה תפקיד מאוד משמעותי.

אם ההתלבטות שלך היתה בלי קשר להשוואות אז התשובה היתה ברורה - תנסה לגלות כמה צדדים באדם שמולך ולפתח את הקשר עד שתגיע לצומת שתחליט לכאן או לכאן.

בגלל שכל השאלה היא באה ברקע להשוואות - אז מדובר בהכרח גם במשהו פנימי אצלך ולא רק אצלה.

וזה לא רק אצלך, היום תרבות השפע גורמת לנו את ההתלבטות הזאת והספקות הללו עולים בהרבה נושאים מגוונים.. מלבחור זוג נעליים עד לבחירת אישה.

אע"פ שאני לא מזהה עם האמירה שאתה מציג, נזרום איתך -

מי בכלל מבטיח לך שהבאה בתור תהיה יותר טובה?

אולי הבאה בתור לא תגיע בכלל? אולי בסוף אתה תחפש תחפש תחפש לא תמצא. ותאלץ 'להתפשר' הרבה יותר ממה שאתה נאלץ עכשיו.

מי הבטיח לך משהו בכלל???

אולי אתה בחור עם נתונים גבוהים ובגיל צעיר ויש לך יותר מבחר אבל רק שים לב לסיכון שאתה לוקח.

לכן אולי עדיף שתהיה שמח בחלקך? (שבהחלט זו תכונה שמשפרת איכות חיים וזוגיות  בלי קשר, ואמן נזכה בה כולנו)

לדעתי, אולי יחלקו עליי.

אל תתחתן אם אתה בעמדה של פשרה!! זה לא פייר כלפיה, וממילא לא טוב גם לך.

אולי זה בכלל לא בגלל ההשוואה. אז בשכל יש לך חיבור אליה, כל הנתונים שם, אבל הרגש כנראה שלא מספיק. צריך את שניהם...

אני פעם יצאתי עם מישהו שהיה מתוק ומדהים והיה לנו טוב ביחד והוא רצה כבר להתארס ואני הרגשתי שהרגש לא מתקדם, והבנתי שאם את מתחתנת איתו יהיו לי חיים "סבבה" אבל אני ארגיש שהתפשרתי. והוא בחור כל כך טוב! מגיע לו מישהי שתעוף עליו כמו שהוא עף עליה. היה קשה לנתק את הקשר אבל ב"ה כל אחד מאיתנו מצא את הזיווג שלנו, ואני עפה על בעלי.

מה אפשר לעשות נגד- לא יודעת... לפעמים הרגש שלנו זה משהו שאי אפשר להסביר בשכל. אבל אולי זה כן איזו תקיעות בעבר שצריך להבין איך לשחרר. אולי תנסה לצאת איתה שוב? אולי תנסה במוח שלך להרגיש כאילו אתה זה שמבין שהקשר אז לא היה טוב לכם אם אתה לא רוצה לחזור אליו?

סתם רעיונות...

וכמו שזה ברור כשמש, כך ברור עוד יותר שלא מתחתנים בעמדה של ההשוואות.

גם ב"ה מצאת את בעלך (ממש כיף!) ותגידי שהוא הבעל הכי טוב בעולם (ברווררר) את עדיין לא תרגישי צורך להשוות אותו לכך בעל אחר. את אוהבת אותו בגלל מה שהוא ולא בגלל השוואה כזו או אחרת. לצורך העניין, לפי המצב שהבחור פה מדבר עליו אם הוא לא היה פוגש את האקסית הוא לא היה יודע מה הוא מפסיד 

לכן כל המושג של השוואות הוא מושג שלדעתי צריך להוריד מהפרק בכל מערכות יחסים קרובות שחשובות לנו. 

אנחנו לא אוהבים את ההורים שלנו מתוקף זה שהם "הכי הכי" בכל הפרמטרים. אנחנו אוהבים אותם כי הם "הכי הכי" בשבילנו. ו"הכי הכי" הזה לא תמיד מושלם ונוח.

אולי העניין של ספציפית קשור להתעוררות הרגש בקשר שאת צודקת שהוא הכי חשוב וטוב בעולם.

אבל בגלל שהוא תולה את החוסר הריגשי בהשוואה אז בהחלט ראוי לפתח על בסיס זה את הדיון.

אני חושב שהוספת כאן פתח חשוב לדיון אחר, רק יש צורך להפריד בין שניהם לכן כתבתי את מה שכתבתי. 

השוואה כלשעצמה היא לא מדד לבחירת בן/בת זוג אלא למה חשוב לנו.

יש אדם שהעיסוק בהשוואה מבלבל אותו בגלל שהוא עדיין מברר עדיין מה הוא מחפש

יש אדם שהעיסוק בהשוואה עוזר לו לברר מי הוא ומה הוא מחפש.

אתה באמת החלטת לוותר על הבחורה הראשונה?

זו נשמעת שאלה סתמית, ברור שכן, הסכמת לצאת עם אחרות. אבל האם בפנים אתה מקווה שהיא תרים טלפון פתאום?

אם כן, נראה לי שהפתרון, הסופר קשה, הוא להחליט שאתה שם אותה מאחור. להחליט שאתה ויתרת עליה, שהיא התחתנה וזה נגמר.

Fake it until you make it.

ככל שעבר פחות זמן במחשבות עליה, נראה לי שזה יהיה קל יותר. ככה או ככה, נראה שיהיה מאוד קשה לרגש אותך כאשר אתה חושב על מישהי אחרת.

ופעם שמעתי משפט יפה מהרב יוני לביא, אולי יעזור לך, "ייתכן, שממש בדייט הבא, אתה תפגוש מישהי שבעוד כמה חודשים תגרום לך רק לרצות לומר לאותה אחת שמטרידה אותך היום - תודה רבה".

אני מודע לזה שקל לכתוב ופי טריליון קשה לעשות, אבל נראה לי שלך לא מגיע להתפשר, ובטח לא לה.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש