מהקשר עם הבחורה המיוחדת 

וכמה זמן אתה עם הנוכחית?

אמנם כעקרון, התשובה הפשוטה היא שלא מתחתנים מתוך תחושה של פשרה. זה מתכון לסבל לשניכם..

אבל אני משערת שהשאלה לגבי הזמן נשאלה כי אם הפרידה טריה יחסית התחושה יכולה להיות הגיונית ומתקבלת על הדעת, והיחס יהיה בהתאם. אבל אם כבר עבר זמן ועדיין אתה מרגיש ככה אז יש כאן משהו שדורש עבודה כדי לשחרר מהקשר..

איך לשחרר מה שלא רלוונטי עבורנו

אתה יכול לחשוב אילו תכונות אהבת בשניה שאתה רוצה לחפש אותן במיועדת , אבל השוואה בין אנשים היא לא נכונה , לא מדוייקת ,שקרנית, וגם הרבה פעמים אחרי שאנחנו כבר לא בקשר עם אדם אנו נוטים ליפות את המציאות ...

הפן האישי , אף אחד לא היתה רוצה לחשוב שבעלה מעדיף מישהי אחרת על פניה..

אבל אותן תכונות זה לא משהו נפוץ, מנסיון של כמה שנות חיפושים..

חוץ מזה, ההשוואה היא לא לאותה אחת אלא למה שחוויתי עם אותה אחת. אני יודע בשכל שיש אפשרות לתכונה x ברמה הרבה יותר גבוהה ממי שאני איתה עכשו, זה קיים במציאות, זה לא דמיונות שבאין אחרי הקשר, הרגשתי את זה כבר בזמן הקשר עם אותה אחת.

אז גם אם אני משחרר מההיא, עדיין יש לי איזה רף שהגעתי אליו וכל ירידה ממנו גורמת לתחושה של התפשרות.

לכן אני אומר שזו שאלה עקרונית ולא משנה כמה זמן עבר מאז

נניח אם יצאתי עם בחור יפה גבוה חיוך יפה עיניים מתוקות,ואחריו עם בחור שמה לעשות נחשב הרבה פחות יפה חיוך פחות יפה לא גבוה , אבל עדיין חמוד ,זה אומר שהוא פחות רלוונטי עבורי?

לא זה אומר שבתחום אחד הבחור נחשב "פחות" מהשני, זה לא אומר שבמכלול אני פחות יאהב אותו.. או פחות ילך לנו.

ממש לא

כנ"ל יצאתי עם בחור חרוץ מאוד אבל לא הלך.. עכשיו כל בחור אחר שאני אצא לא רלוונטי? לא

אני זוכרת שבמכלול לא הלך , לא לוקחת תחום אחד/ שניים ומעצימה אותם , זוכרת שהיה שם עוד דברים

שוב תסתכל על המכלול

אז נניח לצורך השאלה כדי שיהיה יותר פשוט - מישהי שבמכלול שלה היא 90 ואיתה לא הלך, ויש מישהי אחרת שבמכלול שלה היא 75 ואיתה כן הולך..  מה לעשות, מרגיש מבחינתי ירידה קצת ברמה באופן כללי (למרות שיש נק' מסויימות שדווקא יותר טובות אצל הנוכחית). אז כאן השאלה שלי, האם זה בסדר להתקדם ככה (כי אין מושלם, הזמן עובר וההצעות מתמעטות וכו וכו)? או אני צריך לחפש מישהי ברמה כזו שלא ארגיש שאני מתפשר.

זה קצת מעצבן, כי אחרי שפגשתי מישהי וראיתי לאיזו רמה אפשר להגיע, והוכחתי לעצמי שאני לא מחפש משהו שלא קיים, קשה לי לוותר על אותה תכונה חשובה שחיפשתי כל הזמן..

בכנס של בלבב שלם אחת הנשים שואלת את הרב "האם יש כזה דבר הבעל המושלם?" וכולן מצפות שיענה שלא.. אז הוא עונה "כן!" "ואת צריכה לעשות אותו אחד כזה"..

בניית קשר זאת עבודה, אם אתה חושב שהתלהבות ראשונית זה דבר דבר כל כך מרכזי בקשר נראה לי שאתה טועה. 

גם אם ההתהלבות שלך בשלב מסויים יותר גבוהה אצל האקסית, מי אמר לך שזה יהיה ככה? ובכלל, התלהבות היא קשורה מאוד בכוח הדמיון. דהיינו כשאדם מתלהב הוא מתאר בינו לבין עצמו הוא שהוא חושב שיהיה בעתיד וזה גורם לו להתלהב יותר. מי אמר לך שמה שחשבת אז נכון בכלל? תחילת הקשר (גם אם זה קשר של שנה לצורך העניין) זה לא בהכרח מעידה על ההמשך של הקשר.. הבחורה שאתה יוצא איתה כעת היא עולם ומלואו, היא אינסוף. ממש כפשוטו ולא על דרך ההלצה. 

אולי האינסוף הזה הוא כן שלך אולי הוא לא שלך אבל אל תגמד אותה למה שאתה חושב ומרגיש עכשיו.

 זה נראה שאתה מתייחס אליה בצורה אובייקטיבית כאילו היא חומר גולם מאיכות מסויימת ונראה מה אפשר לעבוד איתו.. האדם הוא לא חומר גולם. ככל שבאמת תבין שאתה אינסוף ומי שלצידך אינסוף ורק א-להים יודע מה יצא בחיבור הזה ואולי בחיבור אחרים - אז תצליח להיות גם פתוח לשפע שהקב"ה מכוון לך... ודברים שרואים מכאן לא רואים משם.

בפתיחה אתה מספר שכל בן זוג הוא חומר גלם ותפקיד של בן זוג זה להפוך אותו למושלם

ואז אתה אומר שבן זוג הוא לא חומר גלם, הוא אינסוף (מה זה אומר בכלל?) וצריך לחכות לראות מה יקרה בהמשך.

לדעתי החלק הראשון נכון, ולכן אני לגמרי שותף לדילמה שמוצגת כאן - עד כמה או אם בכלל להשקיע בקשר כשאני יודע מנסיון שיכול להיות קשר הרבה יותר טוב

שהצגתי את האדם בהתחלה כחומר גולם, יותר דיברתי על הקשר איתו כחומר גלם. הרב יהושע דיבר למעשה על להתאים על העניין להתאים בן/בת הזוג אל האדם ע"H תקשורת ובכך ליצור קשר "מושלם" (במכאות כי קשר מושלם, כמובן, אין הכוונה לקשר שהכל נוח וכיף וזורם בלי לעבוד אלא קשר עם אהבה גדולה).

לגבי המושג של אינסוף. כל אדם הוא בעל נשמה וכל נשמה היא משהו יקר מפז. הקב"ה הוריד את הנשמה הזאת למען שליחות מסויימת בעולם. זה דבר גדול. מתוך הידיעה הזאת ישנה מסקנה מתבקשת - אדם יכול לא יכול לקצוב את ערכו של זולתו בצורה אובייקטיבית ומה יצא ממנו. גם ר' עקיבא היה עם הארץ ארבעים שנה וכיום אין להעריך את התרומה של אותו תנא קדוש לעם ישראל. וגם כל הסיפורים על הבעש"ט על יהודי פשוט שאח"כ יתגלה כמה רקיעים הוא שומר בשמיים...

אז האמירה היא שבדייטים שאנחנו נפגשים עם אדם צריך להעריך אותו כערך אדם שכל אדם הוא עולם ומלואו. בודאי שלמעשה יש הרבה הסתייגויות ביחס להתייחסות כזאת, אך זה נראה לי עקרון שהוא נכון בפני עצמו והוא חשוב מאין כמוהו במפגש עם אנשים, שחלק זה גם יוצא בדייטים.

מסכים שהמשלים ל"חומר גלם" אולי לא היו הכי מדוייקים, בכל אופן הנמשל הוא העיקר.

בנוגע למה שאמרת בסוף - אדרבה, רציתי לכוון את האדם לכך שעיקר הדיון צריך להיות "עד כמה עבדנו על הקשר ומה הפוטנציאל" מאשר "עד כמה היא איכותית". זה נראה לי דיון יותר מועיל כמו שהצגת יפה את הדילמה.

אנשים נוטים לערבב בין ערך של אדם לבין הרצון להתחתן איתו. ר' חיים קניבסקי הוא אדם דגול, אבל אני לא הולך להתחתן איתו ממגוון סיבות.

כך גם מישהי שאני פוגש. יכול להיות שנשמתה חוצבה ממרום, אבל אני צריך להסתדר עם הרגלי האכילה שלה והקריזות שיש לה כשהיא עייפה.

וכן, יש אנשים שאפשר לדרג אותם כמעולים יותר, ואנשים שלא. יש אנשים שהרבה אנשים רוצים להיות בחברתם, ולהיפך. יש אישה שאתה תמליץ לבעלה להתגרש ממנה, ויש שתרצה בעצמך להתחתן איתה. כל הדיבור גבוהה גבוהה כאילו כולם שווים הוא מגוחך. כן, יש אשה שתרגש אותך ויש כזאת שלא. ויש אחת שתרגש אותך אם תשקיע בה הרבה, ויש כזאת שתרגש רק אם תשקיע מעט.

בדיוק כמו בכל תחום - יש אוכל שמשביע אם תאכל ממנו מעט, ויש אוכל שאתה צריך לאכול ממנו הרבה כדי לשבוע. יש אוכל טעים ויש "טעם נרכש".

ובדיוק כמו שבאוכל כנראה תעדיף את האוכל הטעים והמשביע, למה שבבחירה של בני זוג אנשים לא יחפשו את מי שנותן מקסימום במינימום מאמץ והשקעה?

ברור שיהיו פערים, ועליהם צריך לעבוד, אבל ההנחה כאילו אין זוג לא מוצלח יש רק זוג שלא השקיע מספיק - זאת אמירה לא נכונה בכלל.

גם לגדול הדור וגם ליהודי פשוט יש נשמה קדושה.

גדול הודר מוציא אור לעולם בהשפעה יותר רחבה אבל הוא ליכול להחליף את האור של היהודי הפשוט.

גם אם זה קשור לעניינו בקשר עקיף נעצור פה באמת.

כל מה שאתה אומר נכון, מה שהפריעה לי זאת ההשוואה. היה אפשר לטעון טענה גם בלי ההשוואה.

עצם זה שהוא עושה השוואה בצורה מכוונת ומודעת זאת נראת לי בעיה.

אבל אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אני בודק את הקשר לפי המצב הנוכחי שלי ושלה. תמיד יהיו הפתעות בדרך, ברור, אבל אני עושה לפי יכולתי והבנתי כרגע.

זה בהחלט לא מומלץ ואני מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה הזאת.

אמרתי שהעיקר זה הקשר. וקשר עם בנאדם זה משהו שאי אפשר לעמוד על קנקנו עד שיוצרים אותו מחזקים אותו.

ולכן ברור שמימד הזמן משחק פה תפקיד מאוד משמעותי.

אם ההתלבטות שלך היתה בלי קשר להשוואות אז התשובה היתה ברורה - תנסה לגלות כמה צדדים באדם שמולך ולפתח את הקשר עד שתגיע לצומת שתחליט לכאן או לכאן.

בגלל שכל השאלה היא באה ברקע להשוואות - אז מדובר בהכרח גם במשהו פנימי אצלך ולא רק אצלה.

וזה לא רק אצלך, היום תרבות השפע גורמת לנו את ההתלבטות הזאת והספקות הללו עולים בהרבה נושאים מגוונים.. מלבחור זוג נעליים עד לבחירת אישה.

אע"פ שאני לא מזהה עם האמירה שאתה מציג, נזרום איתך -

מי בכלל מבטיח לך שהבאה בתור תהיה יותר טובה?

אולי הבאה בתור לא תגיע בכלל? אולי בסוף אתה תחפש תחפש תחפש לא תמצא. ותאלץ 'להתפשר' הרבה יותר ממה שאתה נאלץ עכשיו.

מי הבטיח לך משהו בכלל???

אולי אתה בחור עם נתונים גבוהים ובגיל צעיר ויש לך יותר מבחר אבל רק שים לב לסיכון שאתה לוקח.

לכן אולי עדיף שתהיה שמח בחלקך? (שבהחלט זו תכונה שמשפרת איכות חיים וזוגיות  בלי קשר, ואמן נזכה בה כולנו)

לדעתי, אולי יחלקו עליי.

אל תתחתן אם אתה בעמדה של פשרה!! זה לא פייר כלפיה, וממילא לא טוב גם לך.

אולי זה בכלל לא בגלל ההשוואה. אז בשכל יש לך חיבור אליה, כל הנתונים שם, אבל הרגש כנראה שלא מספיק. צריך את שניהם...

אני פעם יצאתי עם מישהו שהיה מתוק ומדהים והיה לנו טוב ביחד והוא רצה כבר להתארס ואני הרגשתי שהרגש לא מתקדם, והבנתי שאם את מתחתנת איתו יהיו לי חיים "סבבה" אבל אני ארגיש שהתפשרתי. והוא בחור כל כך טוב! מגיע לו מישהי שתעוף עליו כמו שהוא עף עליה. היה קשה לנתק את הקשר אבל ב"ה כל אחד מאיתנו מצא את הזיווג שלנו, ואני עפה על בעלי.

מה אפשר לעשות נגד- לא יודעת... לפעמים הרגש שלנו זה משהו שאי אפשר להסביר בשכל. אבל אולי זה כן איזו תקיעות בעבר שצריך להבין איך לשחרר. אולי תנסה לצאת איתה שוב? אולי תנסה במוח שלך להרגיש כאילו אתה זה שמבין שהקשר אז לא היה טוב לכם אם אתה לא רוצה לחזור אליו?

סתם רעיונות...

וכמו שזה ברור כשמש, כך ברור עוד יותר שלא מתחתנים בעמדה של ההשוואות.

גם ב"ה מצאת את בעלך (ממש כיף!) ותגידי שהוא הבעל הכי טוב בעולם (ברווררר) את עדיין לא תרגישי צורך להשוות אותו לכך בעל אחר. את אוהבת אותו בגלל מה שהוא ולא בגלל השוואה כזו או אחרת. לצורך העניין, לפי המצב שהבחור פה מדבר עליו אם הוא לא היה פוגש את האקסית הוא לא היה יודע מה הוא מפסיד 

לכן כל המושג של השוואות הוא מושג שלדעתי צריך להוריד מהפרק בכל מערכות יחסים קרובות שחשובות לנו. 

אנחנו לא אוהבים את ההורים שלנו מתוקף זה שהם "הכי הכי" בכל הפרמטרים. אנחנו אוהבים אותם כי הם "הכי הכי" בשבילנו. ו"הכי הכי" הזה לא תמיד מושלם ונוח.

אולי העניין של ספציפית קשור להתעוררות הרגש בקשר שאת צודקת שהוא הכי חשוב וטוב בעולם.

אבל בגלל שהוא תולה את החוסר הריגשי בהשוואה אז בהחלט ראוי לפתח על בסיס זה את הדיון.

אני חושב שהוספת כאן פתח חשוב לדיון אחר, רק יש צורך להפריד בין שניהם לכן כתבתי את מה שכתבתי. 

השוואה כלשעצמה היא לא מדד לבחירת בן/בת זוג אלא למה חשוב לנו.

יש אדם שהעיסוק בהשוואה מבלבל אותו בגלל שהוא עדיין מברר עדיין מה הוא מחפש

יש אדם שהעיסוק בהשוואה עוזר לו לברר מי הוא ומה הוא מחפש.

אתה באמת החלטת לוותר על הבחורה הראשונה?

זו נשמעת שאלה סתמית, ברור שכן, הסכמת לצאת עם אחרות. אבל האם בפנים אתה מקווה שהיא תרים טלפון פתאום?

אם כן, נראה לי שהפתרון, הסופר קשה, הוא להחליט שאתה שם אותה מאחור. להחליט שאתה ויתרת עליה, שהיא התחתנה וזה נגמר.

Fake it until you make it.

ככל שעבר פחות זמן במחשבות עליה, נראה לי שזה יהיה קל יותר. ככה או ככה, נראה שיהיה מאוד קשה לרגש אותך כאשר אתה חושב על מישהי אחרת.

ופעם שמעתי משפט יפה מהרב יוני לביא, אולי יעזור לך, "ייתכן, שממש בדייט הבא, אתה תפגוש מישהי שבעוד כמה חודשים תגרום לך רק לרצות לומר לאותה אחת שמטרידה אותך היום - תודה רבה".

אני מודע לזה שקל לכתוב ופי טריליון קשה לעשות, אבל נראה לי שלך לא מגיע להתפשר, ובטח לא לה.

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה