מהקשר עם הבחורה המיוחדת 

וכמה זמן אתה עם הנוכחית?

אמנם כעקרון, התשובה הפשוטה היא שלא מתחתנים מתוך תחושה של פשרה. זה מתכון לסבל לשניכם..

אבל אני משערת שהשאלה לגבי הזמן נשאלה כי אם הפרידה טריה יחסית התחושה יכולה להיות הגיונית ומתקבלת על הדעת, והיחס יהיה בהתאם. אבל אם כבר עבר זמן ועדיין אתה מרגיש ככה אז יש כאן משהו שדורש עבודה כדי לשחרר מהקשר..

איך לשחרר מה שלא רלוונטי עבורנו

אתה יכול לחשוב אילו תכונות אהבת בשניה שאתה רוצה לחפש אותן במיועדת , אבל השוואה בין אנשים היא לא נכונה , לא מדוייקת ,שקרנית, וגם הרבה פעמים אחרי שאנחנו כבר לא בקשר עם אדם אנו נוטים ליפות את המציאות ...

הפן האישי , אף אחד לא היתה רוצה לחשוב שבעלה מעדיף מישהי אחרת על פניה..

אבל אותן תכונות זה לא משהו נפוץ, מנסיון של כמה שנות חיפושים..

חוץ מזה, ההשוואה היא לא לאותה אחת אלא למה שחוויתי עם אותה אחת. אני יודע בשכל שיש אפשרות לתכונה x ברמה הרבה יותר גבוהה ממי שאני איתה עכשו, זה קיים במציאות, זה לא דמיונות שבאין אחרי הקשר, הרגשתי את זה כבר בזמן הקשר עם אותה אחת.

אז גם אם אני משחרר מההיא, עדיין יש לי איזה רף שהגעתי אליו וכל ירידה ממנו גורמת לתחושה של התפשרות.

לכן אני אומר שזו שאלה עקרונית ולא משנה כמה זמן עבר מאז

נניח אם יצאתי עם בחור יפה גבוה חיוך יפה עיניים מתוקות,ואחריו עם בחור שמה לעשות נחשב הרבה פחות יפה חיוך פחות יפה לא גבוה , אבל עדיין חמוד ,זה אומר שהוא פחות רלוונטי עבורי?

לא זה אומר שבתחום אחד הבחור נחשב "פחות" מהשני, זה לא אומר שבמכלול אני פחות יאהב אותו.. או פחות ילך לנו.

ממש לא

כנ"ל יצאתי עם בחור חרוץ מאוד אבל לא הלך.. עכשיו כל בחור אחר שאני אצא לא רלוונטי? לא

אני זוכרת שבמכלול לא הלך , לא לוקחת תחום אחד/ שניים ומעצימה אותם , זוכרת שהיה שם עוד דברים

שוב תסתכל על המכלול

אז נניח לצורך השאלה כדי שיהיה יותר פשוט - מישהי שבמכלול שלה היא 90 ואיתה לא הלך, ויש מישהי אחרת שבמכלול שלה היא 75 ואיתה כן הולך..  מה לעשות, מרגיש מבחינתי ירידה קצת ברמה באופן כללי (למרות שיש נק' מסויימות שדווקא יותר טובות אצל הנוכחית). אז כאן השאלה שלי, האם זה בסדר להתקדם ככה (כי אין מושלם, הזמן עובר וההצעות מתמעטות וכו וכו)? או אני צריך לחפש מישהי ברמה כזו שלא ארגיש שאני מתפשר.

זה קצת מעצבן, כי אחרי שפגשתי מישהי וראיתי לאיזו רמה אפשר להגיע, והוכחתי לעצמי שאני לא מחפש משהו שלא קיים, קשה לי לוותר על אותה תכונה חשובה שחיפשתי כל הזמן..

בכנס של בלבב שלם אחת הנשים שואלת את הרב "האם יש כזה דבר הבעל המושלם?" וכולן מצפות שיענה שלא.. אז הוא עונה "כן!" "ואת צריכה לעשות אותו אחד כזה"..

בניית קשר זאת עבודה, אם אתה חושב שהתלהבות ראשונית זה דבר דבר כל כך מרכזי בקשר נראה לי שאתה טועה. 

גם אם ההתהלבות שלך בשלב מסויים יותר גבוהה אצל האקסית, מי אמר לך שזה יהיה ככה? ובכלל, התלהבות היא קשורה מאוד בכוח הדמיון. דהיינו כשאדם מתלהב הוא מתאר בינו לבין עצמו הוא שהוא חושב שיהיה בעתיד וזה גורם לו להתלהב יותר. מי אמר לך שמה שחשבת אז נכון בכלל? תחילת הקשר (גם אם זה קשר של שנה לצורך העניין) זה לא בהכרח מעידה על ההמשך של הקשר.. הבחורה שאתה יוצא איתה כעת היא עולם ומלואו, היא אינסוף. ממש כפשוטו ולא על דרך ההלצה. 

אולי האינסוף הזה הוא כן שלך אולי הוא לא שלך אבל אל תגמד אותה למה שאתה חושב ומרגיש עכשיו.

 זה נראה שאתה מתייחס אליה בצורה אובייקטיבית כאילו היא חומר גולם מאיכות מסויימת ונראה מה אפשר לעבוד איתו.. האדם הוא לא חומר גולם. ככל שבאמת תבין שאתה אינסוף ומי שלצידך אינסוף ורק א-להים יודע מה יצא בחיבור הזה ואולי בחיבור אחרים - אז תצליח להיות גם פתוח לשפע שהקב"ה מכוון לך... ודברים שרואים מכאן לא רואים משם.

בפתיחה אתה מספר שכל בן זוג הוא חומר גלם ותפקיד של בן זוג זה להפוך אותו למושלם

ואז אתה אומר שבן זוג הוא לא חומר גלם, הוא אינסוף (מה זה אומר בכלל?) וצריך לחכות לראות מה יקרה בהמשך.

לדעתי החלק הראשון נכון, ולכן אני לגמרי שותף לדילמה שמוצגת כאן - עד כמה או אם בכלל להשקיע בקשר כשאני יודע מנסיון שיכול להיות קשר הרבה יותר טוב

שהצגתי את האדם בהתחלה כחומר גולם, יותר דיברתי על הקשר איתו כחומר גלם. הרב יהושע דיבר למעשה על להתאים על העניין להתאים בן/בת הזוג אל האדם ע"H תקשורת ובכך ליצור קשר "מושלם" (במכאות כי קשר מושלם, כמובן, אין הכוונה לקשר שהכל נוח וכיף וזורם בלי לעבוד אלא קשר עם אהבה גדולה).

לגבי המושג של אינסוף. כל אדם הוא בעל נשמה וכל נשמה היא משהו יקר מפז. הקב"ה הוריד את הנשמה הזאת למען שליחות מסויימת בעולם. זה דבר גדול. מתוך הידיעה הזאת ישנה מסקנה מתבקשת - אדם יכול לא יכול לקצוב את ערכו של זולתו בצורה אובייקטיבית ומה יצא ממנו. גם ר' עקיבא היה עם הארץ ארבעים שנה וכיום אין להעריך את התרומה של אותו תנא קדוש לעם ישראל. וגם כל הסיפורים על הבעש"ט על יהודי פשוט שאח"כ יתגלה כמה רקיעים הוא שומר בשמיים...

אז האמירה היא שבדייטים שאנחנו נפגשים עם אדם צריך להעריך אותו כערך אדם שכל אדם הוא עולם ומלואו. בודאי שלמעשה יש הרבה הסתייגויות ביחס להתייחסות כזאת, אך זה נראה לי עקרון שהוא נכון בפני עצמו והוא חשוב מאין כמוהו במפגש עם אנשים, שחלק זה גם יוצא בדייטים.

מסכים שהמשלים ל"חומר גלם" אולי לא היו הכי מדוייקים, בכל אופן הנמשל הוא העיקר.

בנוגע למה שאמרת בסוף - אדרבה, רציתי לכוון את האדם לכך שעיקר הדיון צריך להיות "עד כמה עבדנו על הקשר ומה הפוטנציאל" מאשר "עד כמה היא איכותית". זה נראה לי דיון יותר מועיל כמו שהצגת יפה את הדילמה.

אנשים נוטים לערבב בין ערך של אדם לבין הרצון להתחתן איתו. ר' חיים קניבסקי הוא אדם דגול, אבל אני לא הולך להתחתן איתו ממגוון סיבות.

כך גם מישהי שאני פוגש. יכול להיות שנשמתה חוצבה ממרום, אבל אני צריך להסתדר עם הרגלי האכילה שלה והקריזות שיש לה כשהיא עייפה.

וכן, יש אנשים שאפשר לדרג אותם כמעולים יותר, ואנשים שלא. יש אנשים שהרבה אנשים רוצים להיות בחברתם, ולהיפך. יש אישה שאתה תמליץ לבעלה להתגרש ממנה, ויש שתרצה בעצמך להתחתן איתה. כל הדיבור גבוהה גבוהה כאילו כולם שווים הוא מגוחך. כן, יש אשה שתרגש אותך ויש כזאת שלא. ויש אחת שתרגש אותך אם תשקיע בה הרבה, ויש כזאת שתרגש רק אם תשקיע מעט.

בדיוק כמו בכל תחום - יש אוכל שמשביע אם תאכל ממנו מעט, ויש אוכל שאתה צריך לאכול ממנו הרבה כדי לשבוע. יש אוכל טעים ויש "טעם נרכש".

ובדיוק כמו שבאוכל כנראה תעדיף את האוכל הטעים והמשביע, למה שבבחירה של בני זוג אנשים לא יחפשו את מי שנותן מקסימום במינימום מאמץ והשקעה?

ברור שיהיו פערים, ועליהם צריך לעבוד, אבל ההנחה כאילו אין זוג לא מוצלח יש רק זוג שלא השקיע מספיק - זאת אמירה לא נכונה בכלל.

גם לגדול הדור וגם ליהודי פשוט יש נשמה קדושה.

גדול הודר מוציא אור לעולם בהשפעה יותר רחבה אבל הוא ליכול להחליף את האור של היהודי הפשוט.

גם אם זה קשור לעניינו בקשר עקיף נעצור פה באמת.

כל מה שאתה אומר נכון, מה שהפריעה לי זאת ההשוואה. היה אפשר לטעון טענה גם בלי ההשוואה.

עצם זה שהוא עושה השוואה בצורה מכוונת ומודעת זאת נראת לי בעיה.

אבל אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אני בודק את הקשר לפי המצב הנוכחי שלי ושלה. תמיד יהיו הפתעות בדרך, ברור, אבל אני עושה לפי יכולתי והבנתי כרגע.

זה בהחלט לא מומלץ ואני מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה הזאת.

אמרתי שהעיקר זה הקשר. וקשר עם בנאדם זה משהו שאי אפשר לעמוד על קנקנו עד שיוצרים אותו מחזקים אותו.

ולכן ברור שמימד הזמן משחק פה תפקיד מאוד משמעותי.

אם ההתלבטות שלך היתה בלי קשר להשוואות אז התשובה היתה ברורה - תנסה לגלות כמה צדדים באדם שמולך ולפתח את הקשר עד שתגיע לצומת שתחליט לכאן או לכאן.

בגלל שכל השאלה היא באה ברקע להשוואות - אז מדובר בהכרח גם במשהו פנימי אצלך ולא רק אצלה.

וזה לא רק אצלך, היום תרבות השפע גורמת לנו את ההתלבטות הזאת והספקות הללו עולים בהרבה נושאים מגוונים.. מלבחור זוג נעליים עד לבחירת אישה.

אע"פ שאני לא מזהה עם האמירה שאתה מציג, נזרום איתך -

מי בכלל מבטיח לך שהבאה בתור תהיה יותר טובה?

אולי הבאה בתור לא תגיע בכלל? אולי בסוף אתה תחפש תחפש תחפש לא תמצא. ותאלץ 'להתפשר' הרבה יותר ממה שאתה נאלץ עכשיו.

מי הבטיח לך משהו בכלל???

אולי אתה בחור עם נתונים גבוהים ובגיל צעיר ויש לך יותר מבחר אבל רק שים לב לסיכון שאתה לוקח.

לכן אולי עדיף שתהיה שמח בחלקך? (שבהחלט זו תכונה שמשפרת איכות חיים וזוגיות  בלי קשר, ואמן נזכה בה כולנו)

לדעתי, אולי יחלקו עליי.

אל תתחתן אם אתה בעמדה של פשרה!! זה לא פייר כלפיה, וממילא לא טוב גם לך.

אולי זה בכלל לא בגלל ההשוואה. אז בשכל יש לך חיבור אליה, כל הנתונים שם, אבל הרגש כנראה שלא מספיק. צריך את שניהם...

אני פעם יצאתי עם מישהו שהיה מתוק ומדהים והיה לנו טוב ביחד והוא רצה כבר להתארס ואני הרגשתי שהרגש לא מתקדם, והבנתי שאם את מתחתנת איתו יהיו לי חיים "סבבה" אבל אני ארגיש שהתפשרתי. והוא בחור כל כך טוב! מגיע לו מישהי שתעוף עליו כמו שהוא עף עליה. היה קשה לנתק את הקשר אבל ב"ה כל אחד מאיתנו מצא את הזיווג שלנו, ואני עפה על בעלי.

מה אפשר לעשות נגד- לא יודעת... לפעמים הרגש שלנו זה משהו שאי אפשר להסביר בשכל. אבל אולי זה כן איזו תקיעות בעבר שצריך להבין איך לשחרר. אולי תנסה לצאת איתה שוב? אולי תנסה במוח שלך להרגיש כאילו אתה זה שמבין שהקשר אז לא היה טוב לכם אם אתה לא רוצה לחזור אליו?

סתם רעיונות...

וכמו שזה ברור כשמש, כך ברור עוד יותר שלא מתחתנים בעמדה של ההשוואות.

גם ב"ה מצאת את בעלך (ממש כיף!) ותגידי שהוא הבעל הכי טוב בעולם (ברווררר) את עדיין לא תרגישי צורך להשוות אותו לכך בעל אחר. את אוהבת אותו בגלל מה שהוא ולא בגלל השוואה כזו או אחרת. לצורך העניין, לפי המצב שהבחור פה מדבר עליו אם הוא לא היה פוגש את האקסית הוא לא היה יודע מה הוא מפסיד 

לכן כל המושג של השוואות הוא מושג שלדעתי צריך להוריד מהפרק בכל מערכות יחסים קרובות שחשובות לנו. 

אנחנו לא אוהבים את ההורים שלנו מתוקף זה שהם "הכי הכי" בכל הפרמטרים. אנחנו אוהבים אותם כי הם "הכי הכי" בשבילנו. ו"הכי הכי" הזה לא תמיד מושלם ונוח.

אולי העניין של ספציפית קשור להתעוררות הרגש בקשר שאת צודקת שהוא הכי חשוב וטוב בעולם.

אבל בגלל שהוא תולה את החוסר הריגשי בהשוואה אז בהחלט ראוי לפתח על בסיס זה את הדיון.

אני חושב שהוספת כאן פתח חשוב לדיון אחר, רק יש צורך להפריד בין שניהם לכן כתבתי את מה שכתבתי. 

השוואה כלשעצמה היא לא מדד לבחירת בן/בת זוג אלא למה חשוב לנו.

יש אדם שהעיסוק בהשוואה מבלבל אותו בגלל שהוא עדיין מברר עדיין מה הוא מחפש

יש אדם שהעיסוק בהשוואה עוזר לו לברר מי הוא ומה הוא מחפש.

אתה באמת החלטת לוותר על הבחורה הראשונה?

זו נשמעת שאלה סתמית, ברור שכן, הסכמת לצאת עם אחרות. אבל האם בפנים אתה מקווה שהיא תרים טלפון פתאום?

אם כן, נראה לי שהפתרון, הסופר קשה, הוא להחליט שאתה שם אותה מאחור. להחליט שאתה ויתרת עליה, שהיא התחתנה וזה נגמר.

Fake it until you make it.

ככל שעבר פחות זמן במחשבות עליה, נראה לי שזה יהיה קל יותר. ככה או ככה, נראה שיהיה מאוד קשה לרגש אותך כאשר אתה חושב על מישהי אחרת.

ופעם שמעתי משפט יפה מהרב יוני לביא, אולי יעזור לך, "ייתכן, שממש בדייט הבא, אתה תפגוש מישהי שבעוד כמה חודשים תגרום לך רק לרצות לומר לאותה אחת שמטרידה אותך היום - תודה רבה".

אני מודע לזה שקל לכתוב ופי טריליון קשה לעשות, אבל נראה לי שלך לא מגיע להתפשר, ובטח לא לה.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥