אולי צעירים מעל עשרים בתור פורום כללי כזה.

בכל אופן, לפותח השרשור, ממש כואב לשמוע

אנוכי צעירונת אבל כתבת ככ ארוך ויפה, ואולי משהו ממה שאכתוב ידבר אליך…

כתבת שהייתם בהמון המון ייעוצים. האם כולם היו זוגיים? כי מרגיש לי שדווקא יש פה גם צורך להתפתח כל אחד בנפרד (גם אם נשארים יחד). גם אצל אשתך מבחינת שליטה ברגשות, טיפול רגשי לקשיים הנפשיים וכו, וגם אצלך - ההתמודדות איתה, ההחלטה האם להתגרש או לא, דברים אישיים שלך וכו׳

באופן פרקטי, הייתי הולכת ליועץ/מאמן/פסיכולוג שיעזור בהחלטה האם להתגרש או לא. להבין קצת מה הפחדים שלך בקשר לזה, מה משאיר אותך שם, והכי חשוב שתבין מה הדבר שיותר נכון עבורך.

צר לי לאכזב, אבל לא נשמע שיהיה קל באחת הדרכים. אבל זה לא אומר שלא יהיה טוב. מה שכן - לאחר שתחליט, תנסה להיות שלם עם ההחלטה שלך וללכת עם זה עד הסוף. אם החלטת להישאר - תנסה להתמקד בצדדים היפים של אשתך ושל הזוגיות שלכם , אם החלטת לעזוב - תתמקד ביתרונות של הדרך הזו (היציבות בבית שלך, החופש, שנגאלת מההתלבטות וכו).

ובעיקר מאמינה שבאמת יש טוב גם פה וגם פה. אולי יש גם המון קשיים שמסתירים אותו, אבל יש גם טוב.

בהצלחה

אמליץ לך לכתוב את ההודעה שלך בפורום נשואים טריים (למרות שמו - הוא משמש בית וקהילה לזוגות נשואים טריים וותיקים כאחד).

יש שם אנשים טובים רבים שישמחו לעזור.

ומנסה להבין מה מפעיל *אותי* בסיטואציה. למה אני מתנהג כמו מה שאני מתנהג.

כתיבה חופשית של לפחות 6000 אותיות. כדי דהכל יתרוקן מהמערכת ונגלה קומה מתחת מה מפעיל אותך שם ואיזה עוד דברים יש.

ואחר כך שואל את השאלה בפורום הנכון.

@נגמרו לי השמות 

@מתקדמים 

אני חושבת שעניין כה הרה גורל ועם כ"כ הרבה משתנים ועומקים ונפשות ובעצם מציאות של חיים שלמים ומשפחה שלמה - חובה שיהיה נידון בכובד ראש ובצורה רחבה ועמוקה אך ורק בעולם האמיתי, במקום מקצועי שיתן מענה מקיף לכל העולה כאן.

רק מקום שמכיר את כל התמונה השלמה, על כל רבדיה, דקויותיה ועומקיה,

ושומע אותך עד הסוף, ואת אשתך עד הסוף, ומביע את דעתו המקצועית בעניין - וגם את התגובה של שניכם לאותה דעה שומע בזמן אמת עד הסוף ויכול הלאה להמשיך וליצור את הדו-שיח הכה חשוב ומשמעותי הזה - יכול להועיל באמת.

כתבת שהיית בהרבה מאוד פגישות, קח את המקומות בהם כתבת שהרגשת שכן הועילו לך - וחזור אליהם עם כל ההודעה שכתבת כאן להמשך דרך ובירור עד אשר תרגיש שמצאת את אשר אתה מחפש.

בהצלחה רבה,

החלטות טובות ובשורות טובות ב"ה 🙏

הרבה יותר עליה מעל עצמך.

[על אף שניכר שאתה משתדל לתת תמונה הוגנת ולא חד-צדדית].

נראה לי שכדאי מאוד לנסות את ההצעה של @משה  - פותח קובץ טקסט - לקראת נישואין וזוגיות

או כל שיטה אחרת שתעזור לך להבין יותר מה אתה מרגיש לטוב ולרע, איך אתה פועל, וממה זה נובע.

כי זהו החיים שלכם כבר ביחד

20 שנה וב"ה 7 ילדים

הבעיה שאתה צריך ספייס ממנה

תפתר ע"י מגורים חצי שנה בבתים נפרדים

תשכור דירת חדר ברחוב אחר בישוב.

איך זה בדיוק פותר בעיות בזוגיות?

זאת סוג של גזירת מוות על הזוגיות. באיזה מובן בדיוק הם יהיו נשואים אם אתה מציע לדרדר אותם מהשלב של "כמו שותפים לדירה" לבתים נפרדים לחלוטין? הנישואים נשארים על הנייר ולא ממומשים בפועל בשום צורה.

אין סיבה שעם כל הבעיות שיש להם עכשיו, אתה תרגיל אותם לחיות כל אחד בפינה שלו, ועוד תצפה שהם יוותרו על הנוחות הזאת עוד כמה חודשים. אם יש בעיות שאפשר לפתור, למה לא לפתור אותן עכשיו, במקום להרגיל אותם למצב זמני מעוות שעכשיו יצור את הבעיה של לנסות לצאת ממנו.

במיוחד שזה מעשה מאוד ציבורי שכולם יודעים ממנו, ההורים, הילדים וכל השכונה בעצם. באותה מידה אתה יכול להגיד להם לתלות שלט על הדלת "כאן גרים בסבל משפחה עם בעיות קשות בזוגיות". זה לפחות יגרום פחות טראומה לילדים המסכנים, שנחשפים לבעיות שמערערות את העולם שלהם בלי הוודאות של "אמא ואמא מתגרשים" במינימום לפחות.

השלב הזה של מגורים נפרדים נועד להיות מעבר קל יותר לגירושים. אין לו שום תועלת אחרת ואני ממש לא רואה איך הוא יכול לשפר את המצב.

הם כבר הלכו ל450 טיפולים

כנראה למישהו לא טוב בזוגיות

מה את מציעה שימשיכו לספוג תחושות

לא נעימות.

ועדיף לי ש"כולם ידעו" שהזוגיות

שלהם באיוורור עכשיו

וככה פחות יעיקו עליהם וינסו לעזור

מאשר שאף אחד לא ידע

אבל מישהו יסבול פה עוד 40 שנים קבוע

אולי טעיתי אם אמרתי את זה על מקרה אחר,

בבמקרה הזה זה ממש קרוב לוודאי יכול להועיל.

תקח גם את חלק מהילדים

ותטפל בהם אולי תעשו רוטציה גם

תחפש דירה עם כניסה מיידית

והלילה אתה ישן שם.

תביא מזרן וצידנית.

שמפו ותפילין.

מה שאתה מציע זה פשוט גירושים בלי ניירת, אבל תכלס אותה תוצאה של גירושים. ואין שום דבר שימנע מהם גם לעגן את המצב הקיים זה בחוק ולהתגרש סופית.

ואם כולם ידעו זה דווקא יותר יגרום להם להעיק ולנסות לעזור, מאשר טיפול זוגי שלפחות נשאר פרטי.

לפחות המסר של גירושים שזה סופי ומוחלט, ובמצב כזה הילדים מבולבלים אפילו יותר כי אין להם שום וודאות כמה זמן המצב הזה שהם נזרקים בין בתים יימשך, ומה יקרה להם בעתיד.

אין לי מושג מה כן יכול לעזור להם, אבל זה לא נראה כמו פתרון לאף אחת מהבעיות שלהם. בעין הכי טובה אפשר להסתכל הזה כדחיית הבעיות שהם חווים לאחר כך, אבל עם המון חסרונות ופגיעה בבלתי מעורבים.

אתה מכיר מקרה שזה עבד בו, ואחרי תקופה הזוגיות חזרה למצב טוב וכל הבעיות נפתרו? 

לדעתי זה יוצר טראומה רצינית לילדים שגם אם נניח שהכל יחזור למצב הרגיל, תהיה להם חרדת נטישה ותחושת אי יציבות תמידית.

אני אישית לא בדקתי.

הייתי פרוד פעמיים וחזרנו (אם התעניינת)

ככה שאני מכיר את המצב. (זה לא אותו דבר וכאן זה גם יעשה בהסכמה)

אבל יש פה בפתרון הזה הבנה של שני הצדדים

שמשהו צריך להשתפר.

כי מישהו פה גורם נזק לשני ולעצמו

ואם זה נראה טוב מבחוץ

וממש לא טוב לאנשים בפנים אז מה הקטע,

יום אחד הם ישברו, ואז יקרה את מה שאת לא רוצה.

לפי דעתי בפתרון שני המדינות,

בכלל לא כ"כ מהר מישהו ירוץ לקבע את המצב

לפי דעתי, בהתחלה ירגישו הקלה,

אחרי שנה אולי גם געגועים לחיים משותפים,

אחרי שנתיים אולי יחזרו.

או  לשבת לכוס תה/קפה/אלכוהול עם חבר פעם בשבוע.

תבדוק היטב אם יש להם מגמה רעילה כלפי נשים וזוגיות לפי הודעות קודמות שלהם, חבל לקחת עצה מאדם שלפי כל קריטריון אינו בר סמכא בענייני  זוגיות בריאה 

ולא מבן אדם ששייך ללהקת "מה יגידו ומה יאמרו"

נכון.

וכיוון שלא נתתם פתרון אחר,

רק להשמיץ אותי אישית.

נשאר רק הפתרון שהצעתי.

אהה, ולהשאר שעתיים במשרד גם.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות