רצינו להיקלט. הורדנו התקן לדעתי זו הייתה החלטה של רצון אמיתי שמעורבבת הרבה עם לחץ שהילדים כבר גדולים (הגדול עוד מעט בן 4 והקטן בן שנתיים) ושלא יהיה פער.
ניסינו כמה חודשים שבהם לא יצא לנו הרבה להיות ביחד ולא נקלטנו וחייבת להגיד שכל חודש הוקל לי עם זה.
אני כרגע בלימודים לקורס מסוים שיקנה לי יותר ידע בעבודה שאני רוצה אז לא עובדת מספר חודשים.
קיבלתי הצעת עבודה ממש טובה!! צריכה עוד לעבור כמה מבחנים אבל זה ממש התחום שלי ומה שחלמתי עליו.
העבודה הזו דורשת קורס ארוך קצת אינטנסיבי של כמה חודשים עם תנאים טובים אבל לעתיד זה ממש משתלם!!
אבל - המחזור מאחר ב4 ימים ואני מפחדתתתתתתתת. מה יהיה. הכול ישתבש אם כן. יודעת שמאת השם אבל בקושי היינו ביחד בחודש הזה!! אולי פעמיים!! ולא רצינו בכלל כי עשינו את זה בלחץ מסיבות מסוימות שלא אפרט כאן.
פעם אחת כבר איחר לי בשבוע וחצי והגיע. אבל בדרך כלל מדייק.
אני בתקופה לחוצה ובמתח שנראה לי סמוי וגם גלוי לפעמים אפילו שמשדרת עסקים כרגיל הראש שלי טרוד כל הזמן.
יודעת שזה כפיות טובה אבל מפחדת אם זה הריון. לא רוצה לעשות בדיקה מחכה כבר למחזור.
מרגישה שזה ישבש הרבה דברים וגם אותי שלא מוכנה נפשית ופיזית אליו. בכלל מצטערים שהורדנו את ההתקן ניסיתי את הקוטל זרע הזה או איך שלא קוראים לו ולא הצלחתי לשים אותו אז ויתרנו כי חשבתי שהביוץ עבר.
השםםםםם תעזור לי אני רועדת מפחד מה עושים לא מצליחה לראות איך אני עוברת את התקופה הזאת בטוב אם זה הריון.
מפחדת מפחדת מפחדת. וסליחה על כפיות הטובה למי שמנסה. אני רוצה מאוד אבל אני במערבולת גדולה בחיי וצריכה להיות פנויה לתינוק ולילדים האחרים ולא להקריס את הבית.
