1. מזל טוב! שתזכו להקים בית נאמן, שמח ואוהב בישראל
2. יכול להיות שהדיבורים שלך על החששות שלך, מלחיצים אותו או אותך ולכן הוא מנסה להקטין אותם?
   אם למשל הוא מבין ממך (אפילו אם זו כלל לא כוונתך) שיש לך מחשבות שניות בקשר לחתונה, שאת אולי לא בטוחה שזה הזמן המתאים עבורך, שאת חוששת מכל השינויים האלה... אז יכול להיות שהוא מנסה בדרכו להגיד לך שזה לא באמת נורא, שהשינויים לא כל כך משמעותיים, שאת סתם מגזימה... ובעצם בזמן שאת רואה חוסר רגישות, הוא מבחינתו הכי רגיש שיש - הוא עוזר לארוסתו להרגע ולהגיע שמחה יותר ושלמה יותר לחתונתה. 
3. בזוגיות, הדרך הכי טובה לפתור בעיות היא לדבר עליהן. לא ברמז, לא בתקווה שהצד השני יבין שכואב לי ויבוא מיוזמתו לעזור... לדבר ישירות!
   
   את יכולה למשל להגיד לו, בזמן שבו שניכם בטוב (שבעים+רגועים+לא ממהרים לשום מקום+מיושבים+עירניים וכו'), בדיוק את מה שכתבת לנו כאן:
   אני מאוד חוששת ולחוצה מכל השינויים הגדולים שעומדים לקרות בחיי, ולמרות שאני בטוחה ב-100% ברצון שלי להתחתן איתך, החששות האלה מלווים אותי ומציקים לי. בזמן האחרון ראיתי שאתה לא כל-כך מבין כמה החששות שלי גדולים, ולכן חשוב לי לשתף אותך שאני אשמח שתגלה יותר הבנה והכלה כלפי החששות שלי".

בהצלחה!

וזה נורמלי וטבעי שהוא לא מבין אותך, כדי גברים ונשים חושבים אחרת זה מזה.

נשים הרבה יותר על הצד של הרגש, הגברים הרבה יותר על הצד הטכני, על משימות ומטלות  א' ב' ג' שצריך לבצע ולסמן ✅️, בוצע.  

אי"ה אחרי שתתחתנו, בעזרת ה', תגלו, כל אחד ואחת מהצד שלו, עד כמה רבים הפערים בעיכול ועיבוד אירועים וחוויות , בינך ובין בן הזוג שלך.  

כל זוג עובר מעין משברים סביב חוסר ההבנה של המד השני בתחילת החיים המשותפים ובמהלך השנה הראשונה.  

הספר המפורסם (וכבר די ותיק וישן) "גברים ממאדים ונשים מנוגה", מטפל בנקודות הללו.  

שווה להשיג או לקנות את הספר, לקרוא. להחכים, ללמוד ולהבין איך מתנהלים בזוגיות תחת ההבנה שיש פערים ביולוגיים טבעיים בין הראש והמוח הגברי והנשי.  

לעצם החששות שלך:

מבחינתו, כשנגיע לצורך להתמודד עם קושי כזה או אחר, נתמודד.  נמצא פתרונות.

אין לי מה להיות מוטרד עכשיו ממה שטרם קרה.  

ככה עובד הראש הגברי.  

אני נשוי כבר כמה שנים.

יש לנו בבית שני רכבים.  אשתי נוהגת הרבה שנים.  היא לא מסתדרת עם חניות.  לא יודעת / לא מנסה אפילו, לחנות בין 2 מכוניות אם אין מרווחים של הרבה מטרים כדי לחנות את הרכב בלי תמרונים.  

חייבת הרבה ספייס space כדי לחנות.  

כשהיא צריכה לנסוע למקום חדש, היא מאוד מוטרדת מה יהיה עם החניה.  והיא מדברת על זה ומשתפת שהיא מוטרדת ומפחדת שלא יהיה לה איפה לחנות.  

גן כשנוהגת למקומות מוכרים הידועים כבעיתיים עם חניה, מראש תעצור ותחנה במרחק גדול.

כמה שניסיתי לשכנע אותה שקודם מגיעים ואז מחפשים פתרון חניה.  לא מוטרדים מראש... מגיעים,  אם יש חניה נוחה, מחנים מה שמוצאים, ואם יש בעיה מתרחקים ומחפשים חניה.  

ככה זה כבר שנים.  

הוא גבר... לא משנה כמה יסבירו לגבר מה זה אומר להיות בהריון וללדת- כל עוד הוא לא חווה את זה הוא לא יבין, וזה בסדר, זה העולם. יש דברים שהם רק לנשים כמו שיש דברים שרק גברים מבינים ביניהם. הרבה נשים גם לא מבינות אחת את השנייה כי כל אחת חווה את זה אחרת.

הוא כמובן עדיין יכול ורצוי שיהיה סימפתי אלייך.

נקודת ההנחה שהוא יבין אותך בדיוק וידע מה עובר עלייך גם בלי שתספרי לו- סתם מתסכלת.

כמו שאת לא תביני מה קשה לו עם דברים שאת לעולם לא תעשי, מה קשה לו להבין אותך (זה יכול מאוד לתסכל אותו חח), זה לא אומר שאת לא טובה מספיק או לא בוגרת מספיק. את פשוט צריכה את ההכוונה שלו.

תנסי לחשוב עם מה הוא כן מתחבר- הוא לא מבין את השינוי בעבודה? הוא אולי יבין את הפחד שלך ממקום חדש, או משינוי בכלל- תסבירי למה השינוי מפחיד אותך, למה משהו מציק לך... מאמינה שהוא חווה שינויים בחיים, אולי לזה יהיה לו קל להתחבר

ולא בושה להגיד לו מפורשות- אני משתפת משהו אני רוצה שתגיד לי מילים מרגיעות, אני לא רוצה פתרונות. כשאתה אומר שאתה גם חווה את זה אני מרגישה שאתה פשוט מנפנף את הקושי שלי ואני מחפשת תגובה אחרת... הוא ישמח לתת לך את התגובה שאת רוצה! את התמיכה שאת רוצה

מה זה להיות בהריון

זה לשכב על הגב כל היום ולהגיד שקשה

(אני לדוגמה עושה את אותו הדבר גם בלי להיות בהריון.

ככה שאין לי שום קושי להבין)

וללכת לאט בכוונה, גם אני עושה -

הקיצור אין שום בעיה להבין.

אין לך מושג על מה אתה מדבר,  כמובן

חס וחלילה!

זה מגביל זרימת דם לרחם!

חייבים לשכב על צד שמאל.

לבקשת רק אני

נחמד מצידך...

בתור אישה בהריון, לקרוא את התגובה שלך זה מקפיץ

אתה מוזמן למחוק אותה.

ממש גבר לחתונה אתה

לרגע חשבתי שאת רצינית

אבל בכרטיס כתוב "נשואה"

בשונה ממך כלפי מי שתהיה אשתך

ותקיים את חובת האשה לכבד את בעלה.

בע"ה יהיה כזה מושלם

תראו מה הרב אומר בסוף הוידאו של דקה

תוהה מה מגיבים על זה

להציג לך אולי המלצה של הריון בסיכון למנוחה?

תוצאות מוניטור עם פירוט צירים מאמצע ההריון?

הלוואי וזה היה ככה פשוט, לשכב ולהתלונן שקשה.

בעלי ב''ה מבין אותי טיפטיפה יותר ממך 😍

אנ'לא ילדה אני גברת

אתה לא מגיע לי לזרת

אתה לא מבין מאני אומרת

טראומה.

מי כתבה את השיר הזה?

אותה אישה נדירה  

מישהי שחיה מלהתנשא על הזולת.

(שלא מייצגת 99% מהנשים כמובן)

נדבקתי ממתוקות בעבודה.

לא יודעת מי כתב את פיסת ההשראה הזאת, אבל בטוח לא וירג'יניה וולף ולא זלדה ע"ה.

זה של הגאון בנגלה, הבעל מנגן, המשורר ברוח קודשו-

ר' אויימער אדמרוביץ'.

ובין אם הן מתנהגות כפי ש"הרב" (לשיטתך)

עומר אדם "מחנך" את בנות הדור

השיר גרוע וחמור

שמי יודע כמה גירושין, 

וילדים שגדלים ללא הורה

נגרמו בגינו.

אשה צריכה לכבד את הגבר שלה ולשוחח עימו בגובה העיינים ובענווה

ולא להרגיש, מי הוא בכלל, ומה הוא מבין.

אח"כ החשיבה הזאת יכולה לחלחל

ולהשפיע על ההתנהגות שלה ולהזיק

0

אין דבר כזה גם,

"לא היה כלום, כי אין כלום"

גבר שלא מגיע לזרת של אשתו?

נורא ואיום איזה יחס מזלזל ומתנשא,

אני מזועזע עמוקות, ומביע דאגה חמורה

ואומר בשארית כוחותי האחרונים: Don't 

אבל רציני,

למה כל פעם שאשה מזלזלת בבעלה,

זה חמוד בעיניך

ואם בעל יגיד לאשתו כזה משפט,

אע"פ שהיא באמת לא מגיעה לזרת שלו

(כשהוא מרים יד ועומד על שרפרף)

כולם פה יזדעזעו ויגנו, את דבריו הקשים

ולא ככה מדברים לאשה.

ולגבר כן?

תחשבו שנית על דרכיכן/ דרכיכם

זה שיר טיפשי,

רוב השירים טיפשיים,

אני פשוט לא חושב שמישהו התגרש בגללו

שהיא שרה את זה על בעלה?

אולי זה גבר אחר שטמטם אותה ואז באמת מי הוא בכלל.

וגבר צריך לכבד את אשתו ולא לזלזל בקושי שלה כשהיא בהריון.

מי יודע כמה גרושים וילדים שגדלים ללא הורה

זה בגלל שהוא זלזל באשתו ששכבה במיטה סוחבת את הילד שלו 

מה אני חושבת ומה השיטה שלי.

אתה מוצף ומשליך ומספר לעצמך סיפורים ואין לך מושג והכי גרוע זה שאין לך ואתה בטוח שיש לך ואתה עוד מדבר על ענווה.

אבל אתה צודק בדבר אחד- אשה צריכה לכבד את בעלה.

ממש במפורש.

''אני הולכת לשתף אותך בדברים שמטרידים אותי ואני רוצה שפשוט תקשיב, ואז תגיד לי ''וואו, זה באמת נשמע קשוח. האם יש משהו שאני יכול לעשות או לומר שיעזור לך להרגיש יותר טוב?" אני לא רוצה ש''תשכנע'' אותי שזה לא כזה נורא, אני לא רוצה ש''תוכיח'' לי שגם לך קשה. פשוט תקשיב לקושי שלי ותציע לי תמיכה רגשית''

את נורמלית לחלוטין בתגובה ה''משתבללת'' שלך כשהוא לא נענה ברגישות לפתיחות ולפגיעוּת שאת מפגינה כלפיו. זה קשה להיפתח וכשהפתיחות נפגשת עם קשיחות ואטימות זה לא מעודד להמשיך ולשתף.

הוא נשמע מקסים ואת נשמעת מודעת לעצמך. זה שילוב מנצח. את יודעת מה את צריכה והוא גבר טוב והוא יהיה בעל טוב. רק תבקשי ממנו. אני בטוחה שהוא ישמח לתת לך את כל מה שאת צריכה ושהוא יכול לתת. 

ולמה? כי אחרי שתינשאו, מאחר שיש לו מידות טובות, והוא אוהב אותך (ועוד יאהב הרבה יותר בעז"ה) הוא פשוט יראה בעיניים את ההבדלים ויבין

מרחוק טיפה קשה לקלוט את הניואנסים האלו שעושים את השינוי שלנו לגדול משלהם

אנחנו הנשים ממש חזקות בזה, והרבה גברים פחות

סתם אנקדוטה: 

כשהתחתנו בעלי לא ידע מה זה כסף וכלכלת בית, ממש תלוש לחלוטין

חשב שהירקות צועדים מהירקן הביתה בעצמם בערך

היום עושה את כל הקניות ומנהל את חשבון הבנק

זה קצת דומה...

חשוב שילמד את זה. אולי תבקשי מהמדריכת כלות שתדבר עם המדריך שלו על זה. זה נהוג לעשות ככה.

זה מאד חשוב ולצערי בתרבות בארץ שהגענו בעור שינינו מהגלות לא היה פנאי לדבר על רגשות ולהתעסק בזה. עכשיו ברוך השם יש פנאי, כמה שקשה עם המלחמה אבל עדיין

אם את רוצה להעלות את השיח בעוד רמה, את יכולה לשאול אותו ''מה זה עושה לך כשאני אומרת שאני זקוקה לזמן לעכל שינויים? איך אתה מרגיש כשאני משתפת אותך?"

יכול להיות שפתאום תגלי שכשאת אומרת שאת צריכה זמן לעכל, הוא שומע ''אני לא מרגישה בטוחה בקשר שלנו'' כשזה בכלל לא מה שאת אומרת. ואת יכולה לומר - אני מרגישה בטוחה בקשר שלנו, ואני זקוקה לזמן כדי לעכל. זה לא סותר. אני בוחרת בך ואני בטוחה בך. לכן אני יכולה לשתף אותך בתחושות שלי. אתה המקום הבטוח שלי''.

יכול להיות שהוא יגיד ''כלום''. ואת יכולה לומר ''סבבה, אבל אני ארגיש יותר טוב אם תגיב בצורה אוהדת, תשאל אותי איך אני מרגישה, תגיד ''תודה ששיתפת אותי'' ''אני תמיד כאן בשבילך'' ''אני שמח שאת מרגישה בנוח לשתף אותי'' כדי לעודד אותי ולגרום לי להרגיש שאתה שומע אותי, מקשיב לי ואכפת לך ממני. אתה לא צריך להבין, אבל אני רוצה שתקשיב''.

עוד העלאת שלב היא לומר לו את מה שאמרת לנו ''כשאתה מגיב ביובש אני משתבללת. אני לא רוצה לא לרצות לשתף אותך במה שעובר עלי. אני רוצה שתדע איך אני מרגישה. אז כשאתה מגיב בצורה אוהדת זה מעודד אותי לשתף אותך יותר, וכשאתה מגיב ביובש אני פשוט נסגרת. אני לא רוצה להיסגר כלפיך. אני רוצה להתבטא בפתיחות. תעזור לי להרגיש בנוח להפתח מולך''. 

הוא היה שודד -> הוא תמיד הושיט ידו לאנשים מסכנים, במיוחד לזקנות ברחוב

הוא היה מציצן -> תמיד חיפש לראות את היופי שבכל מקום

היה שליח -> היה אכפתי, דאג שאף אחד בסביבתו לא יישאר רעב

מצטרפת לתגובות קודמות, יכול להיות שהוא שומע בחששות שלך היסוס לגבי ההחלטה להתחתן, ולכן מקטין אותם.

עוד דבר שכדאי לדעת, זה שמה שגבר הכי רוצה בקשר זה לשמח את אישתו (או כרגע ארוסתו). לכן מה שהכי קשה לו, זה לראות את האישה שלו עצובה, ועוד יותר אם היא עצובה בגללו. לכן הוא הרבה פעמים יגיב בצורה לא הגיונית בעיני האישה - יקטין את הקשיים שלה, ישקע הפלאפון כדי לא לשמוע אותה, יאשים אותה - הכל כדי לא להרגיש את הכאב שהוא לא מצליח לשמח את האישה שלו.

יכול להיות שמה שהוא שומע כבר עכשיו זה שלא יהיה לך טוב כשתהיו נשואים, והוא פשוט לא יכול להכיל את זה. כי הוא הכי בעולם רוצה שיהיה לך טוב.

צריך ללמוד לדבר על זה נכון. למשל אם תגידי לו מה ישמח אותך, נראה לי שהוא הרבה יותר ישתף פעולה (למשל - "אני דואגת שיהיה לי קשה שנגור רחוק מהמשפחה שלי. נכון שאתה תזרום איתי אפילו אם אני ארצה לנסוע לבקר אותם פעמיים בשבוע בחודשים הראשונים?". או "אני דואגת שיהיה לי קשה להתרגל לכיסוי ראש. נכון שאתה תתמוך בי ותעודד אותי? ונכון שזה הגיוני שאני אקנה מטפחות קצת יותר יקרות אם אני אצטרך את זה כדי להרגיש יפה?")

בהצלחה ♥️

"וואלה תהיה גבר" ?

צריך להבין לעומק מה קורה, להבין את העולם מהעיניים של השני.

אם את מדברת על הרגשות והחששות שלך זה בסדר ונשי,

אבל אם הוא מדבר על הרגשות שלו הוא בכיין ולא גברי?

מה גברי בעינייך?

חשוב שהוא יבטא רגשות.

בדרך הטבע לרוב אשה מחפשת אצל הגבר כתף חזקה להשען עליה, מחפשת להרגיש ממנו שהוא איתה ומבין ותומך. כל מה שצריך זה הקשבה והזדהות. זה מטמורפזה בשבילו.

הוא צריך ללמוד לעשות את זה אבל זה לא יקרה מעצמו וזה יקח זמן, אם הוא איש רגיש זה יקח פחות זמן.

מקווה שיש לכם הדרכות כלה חתן איכותיות

קחו נשימה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!