1. מזל טוב! שתזכו להקים בית נאמן, שמח ואוהב בישראל
2. יכול להיות שהדיבורים שלך על החששות שלך, מלחיצים אותו או אותך ולכן הוא מנסה להקטין אותם?
   אם למשל הוא מבין ממך (אפילו אם זו כלל לא כוונתך) שיש לך מחשבות שניות בקשר לחתונה, שאת אולי לא בטוחה שזה הזמן המתאים עבורך, שאת חוששת מכל השינויים האלה... אז יכול להיות שהוא מנסה בדרכו להגיד לך שזה לא באמת נורא, שהשינויים לא כל כך משמעותיים, שאת סתם מגזימה... ובעצם בזמן שאת רואה חוסר רגישות, הוא מבחינתו הכי רגיש שיש - הוא עוזר לארוסתו להרגע ולהגיע שמחה יותר ושלמה יותר לחתונתה. 
3. בזוגיות, הדרך הכי טובה לפתור בעיות היא לדבר עליהן. לא ברמז, לא בתקווה שהצד השני יבין שכואב לי ויבוא מיוזמתו לעזור... לדבר ישירות!
   
   את יכולה למשל להגיד לו, בזמן שבו שניכם בטוב (שבעים+רגועים+לא ממהרים לשום מקום+מיושבים+עירניים וכו'), בדיוק את מה שכתבת לנו כאן:
   אני מאוד חוששת ולחוצה מכל השינויים הגדולים שעומדים לקרות בחיי, ולמרות שאני בטוחה ב-100% ברצון שלי להתחתן איתך, החששות האלה מלווים אותי ומציקים לי. בזמן האחרון ראיתי שאתה לא כל-כך מבין כמה החששות שלי גדולים, ולכן חשוב לי לשתף אותך שאני אשמח שתגלה יותר הבנה והכלה כלפי החששות שלי".

בהצלחה!

וזה נורמלי וטבעי שהוא לא מבין אותך, כדי גברים ונשים חושבים אחרת זה מזה.

נשים הרבה יותר על הצד של הרגש, הגברים הרבה יותר על הצד הטכני, על משימות ומטלות  א' ב' ג' שצריך לבצע ולסמן ✅️, בוצע.  

אי"ה אחרי שתתחתנו, בעזרת ה', תגלו, כל אחד ואחת מהצד שלו, עד כמה רבים הפערים בעיכול ועיבוד אירועים וחוויות , בינך ובין בן הזוג שלך.  

כל זוג עובר מעין משברים סביב חוסר ההבנה של המד השני בתחילת החיים המשותפים ובמהלך השנה הראשונה.  

הספר המפורסם (וכבר די ותיק וישן) "גברים ממאדים ונשים מנוגה", מטפל בנקודות הללו.  

שווה להשיג או לקנות את הספר, לקרוא. להחכים, ללמוד ולהבין איך מתנהלים בזוגיות תחת ההבנה שיש פערים ביולוגיים טבעיים בין הראש והמוח הגברי והנשי.  

לעצם החששות שלך:

מבחינתו, כשנגיע לצורך להתמודד עם קושי כזה או אחר, נתמודד.  נמצא פתרונות.

אין לי מה להיות מוטרד עכשיו ממה שטרם קרה.  

ככה עובד הראש הגברי.  

אני נשוי כבר כמה שנים.

יש לנו בבית שני רכבים.  אשתי נוהגת הרבה שנים.  היא לא מסתדרת עם חניות.  לא יודעת / לא מנסה אפילו, לחנות בין 2 מכוניות אם אין מרווחים של הרבה מטרים כדי לחנות את הרכב בלי תמרונים.  

חייבת הרבה ספייס space כדי לחנות.  

כשהיא צריכה לנסוע למקום חדש, היא מאוד מוטרדת מה יהיה עם החניה.  והיא מדברת על זה ומשתפת שהיא מוטרדת ומפחדת שלא יהיה לה איפה לחנות.  

גן כשנוהגת למקומות מוכרים הידועים כבעיתיים עם חניה, מראש תעצור ותחנה במרחק גדול.

כמה שניסיתי לשכנע אותה שקודם מגיעים ואז מחפשים פתרון חניה.  לא מוטרדים מראש... מגיעים,  אם יש חניה נוחה, מחנים מה שמוצאים, ואם יש בעיה מתרחקים ומחפשים חניה.  

ככה זה כבר שנים.  

הוא גבר... לא משנה כמה יסבירו לגבר מה זה אומר להיות בהריון וללדת- כל עוד הוא לא חווה את זה הוא לא יבין, וזה בסדר, זה העולם. יש דברים שהם רק לנשים כמו שיש דברים שרק גברים מבינים ביניהם. הרבה נשים גם לא מבינות אחת את השנייה כי כל אחת חווה את זה אחרת.

הוא כמובן עדיין יכול ורצוי שיהיה סימפתי אלייך.

נקודת ההנחה שהוא יבין אותך בדיוק וידע מה עובר עלייך גם בלי שתספרי לו- סתם מתסכלת.

כמו שאת לא תביני מה קשה לו עם דברים שאת לעולם לא תעשי, מה קשה לו להבין אותך (זה יכול מאוד לתסכל אותו חח), זה לא אומר שאת לא טובה מספיק או לא בוגרת מספיק. את פשוט צריכה את ההכוונה שלו.

תנסי לחשוב עם מה הוא כן מתחבר- הוא לא מבין את השינוי בעבודה? הוא אולי יבין את הפחד שלך ממקום חדש, או משינוי בכלל- תסבירי למה השינוי מפחיד אותך, למה משהו מציק לך... מאמינה שהוא חווה שינויים בחיים, אולי לזה יהיה לו קל להתחבר

ולא בושה להגיד לו מפורשות- אני משתפת משהו אני רוצה שתגיד לי מילים מרגיעות, אני לא רוצה פתרונות. כשאתה אומר שאתה גם חווה את זה אני מרגישה שאתה פשוט מנפנף את הקושי שלי ואני מחפשת תגובה אחרת... הוא ישמח לתת לך את התגובה שאת רוצה! את התמיכה שאת רוצה

מה זה להיות בהריון

זה לשכב על הגב כל היום ולהגיד שקשה

(אני לדוגמה עושה את אותו הדבר גם בלי להיות בהריון.

ככה שאין לי שום קושי להבין)

וללכת לאט בכוונה, גם אני עושה -

הקיצור אין שום בעיה להבין.

אין לך מושג על מה אתה מדבר,  כמובן

חס וחלילה!

זה מגביל זרימת דם לרחם!

חייבים לשכב על צד שמאל.

לבקשת רק אני

נחמד מצידך...

בתור אישה בהריון, לקרוא את התגובה שלך זה מקפיץ

אתה מוזמן למחוק אותה.

ממש גבר לחתונה אתה

לרגע חשבתי שאת רצינית

אבל בכרטיס כתוב "נשואה"

בשונה ממך כלפי מי שתהיה אשתך

ותקיים את חובת האשה לכבד את בעלה.

בע"ה יהיה כזה מושלם

תראו מה הרב אומר בסוף הוידאו של דקה

תוהה מה מגיבים על זה

להציג לך אולי המלצה של הריון בסיכון למנוחה?

תוצאות מוניטור עם פירוט צירים מאמצע ההריון?

הלוואי וזה היה ככה פשוט, לשכב ולהתלונן שקשה.

בעלי ב''ה מבין אותי טיפטיפה יותר ממך 😍

אנ'לא ילדה אני גברת

אתה לא מגיע לי לזרת

אתה לא מבין מאני אומרת

טראומה.

מי כתבה את השיר הזה?

אותה אישה נדירה  

מישהי שחיה מלהתנשא על הזולת.

(שלא מייצגת 99% מהנשים כמובן)

נדבקתי ממתוקות בעבודה.

לא יודעת מי כתב את פיסת ההשראה הזאת, אבל בטוח לא וירג'יניה וולף ולא זלדה ע"ה.

זה של הגאון בנגלה, הבעל מנגן, המשורר ברוח קודשו-

ר' אויימער אדמרוביץ'.

ובין אם הן מתנהגות כפי ש"הרב" (לשיטתך)

עומר אדם "מחנך" את בנות הדור

השיר גרוע וחמור

שמי יודע כמה גירושין, 

וילדים שגדלים ללא הורה

נגרמו בגינו.

אשה צריכה לכבד את הגבר שלה ולשוחח עימו בגובה העיינים ובענווה

ולא להרגיש, מי הוא בכלל, ומה הוא מבין.

אח"כ החשיבה הזאת יכולה לחלחל

ולהשפיע על ההתנהגות שלה ולהזיק

0

אין דבר כזה גם,

"לא היה כלום, כי אין כלום"

גבר שלא מגיע לזרת של אשתו?

נורא ואיום איזה יחס מזלזל ומתנשא,

אני מזועזע עמוקות, ומביע דאגה חמורה

ואומר בשארית כוחותי האחרונים: Don't 

אבל רציני,

למה כל פעם שאשה מזלזלת בבעלה,

זה חמוד בעיניך

ואם בעל יגיד לאשתו כזה משפט,

אע"פ שהיא באמת לא מגיעה לזרת שלו

(כשהוא מרים יד ועומד על שרפרף)

כולם פה יזדעזעו ויגנו, את דבריו הקשים

ולא ככה מדברים לאשה.

ולגבר כן?

תחשבו שנית על דרכיכן/ דרכיכם

זה שיר טיפשי,

רוב השירים טיפשיים,

אני פשוט לא חושב שמישהו התגרש בגללו

שהיא שרה את זה על בעלה?

אולי זה גבר אחר שטמטם אותה ואז באמת מי הוא בכלל.

וגבר צריך לכבד את אשתו ולא לזלזל בקושי שלה כשהיא בהריון.

מי יודע כמה גרושים וילדים שגדלים ללא הורה

זה בגלל שהוא זלזל באשתו ששכבה במיטה סוחבת את הילד שלו 

מה אני חושבת ומה השיטה שלי.

אתה מוצף ומשליך ומספר לעצמך סיפורים ואין לך מושג והכי גרוע זה שאין לך ואתה בטוח שיש לך ואתה עוד מדבר על ענווה.

אבל אתה צודק בדבר אחד- אשה צריכה לכבד את בעלה.

ממש במפורש.

''אני הולכת לשתף אותך בדברים שמטרידים אותי ואני רוצה שפשוט תקשיב, ואז תגיד לי ''וואו, זה באמת נשמע קשוח. האם יש משהו שאני יכול לעשות או לומר שיעזור לך להרגיש יותר טוב?" אני לא רוצה ש''תשכנע'' אותי שזה לא כזה נורא, אני לא רוצה ש''תוכיח'' לי שגם לך קשה. פשוט תקשיב לקושי שלי ותציע לי תמיכה רגשית''

את נורמלית לחלוטין בתגובה ה''משתבללת'' שלך כשהוא לא נענה ברגישות לפתיחות ולפגיעוּת שאת מפגינה כלפיו. זה קשה להיפתח וכשהפתיחות נפגשת עם קשיחות ואטימות זה לא מעודד להמשיך ולשתף.

הוא נשמע מקסים ואת נשמעת מודעת לעצמך. זה שילוב מנצח. את יודעת מה את צריכה והוא גבר טוב והוא יהיה בעל טוב. רק תבקשי ממנו. אני בטוחה שהוא ישמח לתת לך את כל מה שאת צריכה ושהוא יכול לתת. 

ולמה? כי אחרי שתינשאו, מאחר שיש לו מידות טובות, והוא אוהב אותך (ועוד יאהב הרבה יותר בעז"ה) הוא פשוט יראה בעיניים את ההבדלים ויבין

מרחוק טיפה קשה לקלוט את הניואנסים האלו שעושים את השינוי שלנו לגדול משלהם

אנחנו הנשים ממש חזקות בזה, והרבה גברים פחות

סתם אנקדוטה: 

כשהתחתנו בעלי לא ידע מה זה כסף וכלכלת בית, ממש תלוש לחלוטין

חשב שהירקות צועדים מהירקן הביתה בעצמם בערך

היום עושה את כל הקניות ומנהל את חשבון הבנק

זה קצת דומה...

חשוב שילמד את זה. אולי תבקשי מהמדריכת כלות שתדבר עם המדריך שלו על זה. זה נהוג לעשות ככה.

זה מאד חשוב ולצערי בתרבות בארץ שהגענו בעור שינינו מהגלות לא היה פנאי לדבר על רגשות ולהתעסק בזה. עכשיו ברוך השם יש פנאי, כמה שקשה עם המלחמה אבל עדיין

אם את רוצה להעלות את השיח בעוד רמה, את יכולה לשאול אותו ''מה זה עושה לך כשאני אומרת שאני זקוקה לזמן לעכל שינויים? איך אתה מרגיש כשאני משתפת אותך?"

יכול להיות שפתאום תגלי שכשאת אומרת שאת צריכה זמן לעכל, הוא שומע ''אני לא מרגישה בטוחה בקשר שלנו'' כשזה בכלל לא מה שאת אומרת. ואת יכולה לומר - אני מרגישה בטוחה בקשר שלנו, ואני זקוקה לזמן כדי לעכל. זה לא סותר. אני בוחרת בך ואני בטוחה בך. לכן אני יכולה לשתף אותך בתחושות שלי. אתה המקום הבטוח שלי''.

יכול להיות שהוא יגיד ''כלום''. ואת יכולה לומר ''סבבה, אבל אני ארגיש יותר טוב אם תגיב בצורה אוהדת, תשאל אותי איך אני מרגישה, תגיד ''תודה ששיתפת אותי'' ''אני תמיד כאן בשבילך'' ''אני שמח שאת מרגישה בנוח לשתף אותי'' כדי לעודד אותי ולגרום לי להרגיש שאתה שומע אותי, מקשיב לי ואכפת לך ממני. אתה לא צריך להבין, אבל אני רוצה שתקשיב''.

עוד העלאת שלב היא לומר לו את מה שאמרת לנו ''כשאתה מגיב ביובש אני משתבללת. אני לא רוצה לא לרצות לשתף אותך במה שעובר עלי. אני רוצה שתדע איך אני מרגישה. אז כשאתה מגיב בצורה אוהדת זה מעודד אותי לשתף אותך יותר, וכשאתה מגיב ביובש אני פשוט נסגרת. אני לא רוצה להיסגר כלפיך. אני רוצה להתבטא בפתיחות. תעזור לי להרגיש בנוח להפתח מולך''. 

הוא היה שודד -> הוא תמיד הושיט ידו לאנשים מסכנים, במיוחד לזקנות ברחוב

הוא היה מציצן -> תמיד חיפש לראות את היופי שבכל מקום

היה שליח -> היה אכפתי, דאג שאף אחד בסביבתו לא יישאר רעב

מצטרפת לתגובות קודמות, יכול להיות שהוא שומע בחששות שלך היסוס לגבי ההחלטה להתחתן, ולכן מקטין אותם.

עוד דבר שכדאי לדעת, זה שמה שגבר הכי רוצה בקשר זה לשמח את אישתו (או כרגע ארוסתו). לכן מה שהכי קשה לו, זה לראות את האישה שלו עצובה, ועוד יותר אם היא עצובה בגללו. לכן הוא הרבה פעמים יגיב בצורה לא הגיונית בעיני האישה - יקטין את הקשיים שלה, ישקע הפלאפון כדי לא לשמוע אותה, יאשים אותה - הכל כדי לא להרגיש את הכאב שהוא לא מצליח לשמח את האישה שלו.

יכול להיות שמה שהוא שומע כבר עכשיו זה שלא יהיה לך טוב כשתהיו נשואים, והוא פשוט לא יכול להכיל את זה. כי הוא הכי בעולם רוצה שיהיה לך טוב.

צריך ללמוד לדבר על זה נכון. למשל אם תגידי לו מה ישמח אותך, נראה לי שהוא הרבה יותר ישתף פעולה (למשל - "אני דואגת שיהיה לי קשה שנגור רחוק מהמשפחה שלי. נכון שאתה תזרום איתי אפילו אם אני ארצה לנסוע לבקר אותם פעמיים בשבוע בחודשים הראשונים?". או "אני דואגת שיהיה לי קשה להתרגל לכיסוי ראש. נכון שאתה תתמוך בי ותעודד אותי? ונכון שזה הגיוני שאני אקנה מטפחות קצת יותר יקרות אם אני אצטרך את זה כדי להרגיש יפה?")

בהצלחה ♥️

"וואלה תהיה גבר" ?

צריך להבין לעומק מה קורה, להבין את העולם מהעיניים של השני.

אם את מדברת על הרגשות והחששות שלך זה בסדר ונשי,

אבל אם הוא מדבר על הרגשות שלו הוא בכיין ולא גברי?

מה גברי בעינייך?

חשוב שהוא יבטא רגשות.

בדרך הטבע לרוב אשה מחפשת אצל הגבר כתף חזקה להשען עליה, מחפשת להרגיש ממנו שהוא איתה ומבין ותומך. כל מה שצריך זה הקשבה והזדהות. זה מטמורפזה בשבילו.

הוא צריך ללמוד לעשות את זה אבל זה לא יקרה מעצמו וזה יקח זמן, אם הוא איש רגיש זה יקח פחות זמן.

מקווה שיש לכם הדרכות כלה חתן איכותיות

קחו נשימה

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר