לי קרה שחסיד אחד עמד לידי באוטובוס שהיה מלא(אני ישבתי) והייתי צריכה ממש להיצמד ולהתאחד עם הקיר כי כל הבטן שלו הייתה מול הפנים שלי 

פעם אחת שמישהו התחיל לדבר איתי וזה, ואז היה תקלה באוטובוס וכולנו היינו צריכים לרדת ולעלות לאוטובוס אחר.

ואז בכוונה חיכיתי שהוא יעלה קודם ויתיישב ורק אז עליתי והלכתי לשבת כמה מושבים מאחוריו.. ואז הוא הסתכל וראה איפה ישבתי והוא פשוט לקח את כל הדברים שלו ועבר אחורההה

זה נקרא שבנים לא מבינים רמזים (או לא רוצים להבין אותם🙄😂)

שיבין שזה בגללו

ואלי יתבייש

ואולי לא כי לאנשים כאלה אין בושה

אין לא נעים, זה לא היה רק אירוע מביך או וואטאבר, זה מצב סופר לא תקין. ומאוד לא כיף לשמוע שכל הבנות כאן סיפרו על מקרים דומים... עגום. כלומר זה לא מפתיע אותי שזה ככה אבל כשזה מתאסף מהסיפורים שלכן ועוד בתחושה של ויתור מראש ואוזלת יד זה מחליש...

לא משנה, אני מדבר על העיקרון.

באסה

כאילו המועקה והמרמור הם בכלל על הבעייה התרבותית. אני לא מנסה להישמע נאור, אני לא "מופתע" שאנשים מתדרדרים לכזו אומללות וריקניות באוטובוס עד שהם לא יכולים לשלוט בעצמם במצבים בהם הם אמורים לשלוט בעצמם.

אבל זה מבאס שזה ככה. כלומר זו בעיה תרבותית-רוחנית חמורה שלא נותנת כוח במצבים כאלה למנוע חילול ה' פסיכי והתפרקות של כל מעצור. זה אנשים מרוקנים ובודדים. איזה מבאס. אכן צריך לטפל תרבותית בגברים בטיפול של הבראה.

דרמטי אך נכון

יש אנשים שלוקחים את זה לדברים לא טובים.

תשמע באמת זה מטורף וכו' אבל זה משהו שקיים וקורה מה אנחנו יכולות לעשות?

(אני גם חושבת שזה קורה קצת יותר אצל דתיות מאשר חילוניות כי להן יש יותר תעוזה ופמיניסטיות וכו')

גם בגלל שזה כזה מזעזע אנחנו בשוק ופחות יכולות תאכלס לפעול, בעיקר לברוח.

אבל תאכלס באמת צריך לתפוס אומץ ולעשות עם זה משהו שיבין שזה לא מקובל.

ב' - זה לא קשור לפתיחות, אלא להפך. לזה התכוונתי כשאמרתי שזו בעיה תרבותית. אם יש לך חברה כלשהי שבה יש את שני הדברים הבאים: א) פער מאוד גדול בין מה שראוי להתנהג ולחשוב - לעומת מה שבאמת מרגישים כשאף אחד לא יודע וב) בחברה שיש בה בדידות, ריקנות ותחושה של הישמטות ערכים - כששני אלו מתרחשים בחברה אז רעות חולות כמו אלו שתיארתן הן בלתי נמנעות. החבר'ה מהסיפורים האלו הם אנשים גמורים ומובסים שהמצפון, השכל, הפחד מהחוק וכל מעצור אחר לא מציל אותם מלעשות רע. זו בעיה רוחנית תרבותית שמגיעה לאינדיבידואלים...

ג' - אז אל תהיו פמיניסטיות אבל תהיו אמיצות (לא מדבר על אירועי קיצון כמו אלו ולא על זמן אמת אלא על תפיסה עצמית גורפת). יעל פיצחה לסיסרא את הרקה, דבורה הצביאה את מלחמות ברק, יש המון סיפורי עוז וביטחון עצמי של נשים, וזה לא הוגן שהתפיסה העצמית של נשים תהיה של עדינות וסלחנות... תהיו קצת פמיניסטיות אם צריך...

ככל הנראה אם זה היה קורה לאשה אחרת הייתי פועלת.

אל תהיי אלטרואיסטית, אם היית עוזרת לאישה אחרת אז תעזרי לעצמך ותתקשרי עכשיו למשטרה. ותבקשי עזרה מחברה אם זה קשה לך.

זה גם יגרום לך להרגיש טוב שאת אחראית על עצמך ואחראית על ביטחונך.

אני פשוט התקוממתי קצת בגלל שהיה כאן הדהוד רחב מדי של אוזלת יד שנבעה לא מחוסר במענה אלא חוסר בנקיטת יוזמה והעדפה להבליג.

אבל זהו, אשתוק

תהיי סובייקטיבית, תאהבי את עצמך ותהיי ערבה לכבודך ולשלומך. ניכר שזה לא היה רק "מוזר" ולא עבר לצידך, אלא שזה באמת הטריד הפחיד ערער והיה לך חוויה מעיקה.

יש שפע של חוקים ותשומת לב משפטית לנושאים האלו בעקבות העלאת המודעות (הפמיניסטית) לנושא.

משטרה זה לא קיצוני בכלל, משתי סיבות:

1. הגיוני שזה אפילו לא יועיל, כי אין לך תמונה שלו או עדות להטרדה, את לא יודעת איך קוראים לו ובמידה ובאמת זה ייתפתח יותר מאשר דיווח עקר בשיחת טלפון היא אם יביאו צייר קלסתרון שינסה לצייר על פי התיאור שלך פרופיל שלו. וגם אז - הוא לא נגע בך ככה שלכאורה חסר לך הרבה חומר בשביל לפגוע בו ולהשיב את כבודך.

2. אבל הרבה יותר עקרוני מהותי ויסודי - הוא עשה מעשה רע ופגע בכבודך בצורה שהיא מטרידה. הטרדה זה דבר מסוכן, ובהרבה מצבים זה באמת פוגע בנפש, אפילו שהמילה עצמה "הטרדה" נשמעת מינורית. ואני לא קובע לך איך את מרגישה אלא רק מציע על פי הנימה שנשמעת כאן ברוח הדברים שזה לא היה רק הזוי ממש ולא מקובל אלא גם פגע בך והחליש והפחיד אותך וגרם לך לחוש חוסר ביטחון באוטובוס... וזה צודק לקחת אותו לדין, שיילמד לקח ויתבייש ולא יעשה את זה בחיים. במצב הנוכחי הוא עלול להגיע למסקנה ההפוכה שאם מתעלמים ממנו אפילו כשהוא מבזה את עצמו ככה אז כנראה שהוא יכול לנסות גם לגעת או אנערף מה. לדעתי בבירור לפנות למשטרה זה מעשה טוב והוגן...

לא יודעת..אם זה לא יועיל אז אין טעם להתקשר.

אבל בעיקרון אתה צודק, אני חושבת שיותר יועיל אם אני אבייש אותו ליד האנשים ואולי גם אגיד לנהג ואעשה מהומה קטנה באוטובוס עליו.

אבל אולי כדאי להתקשר למשטרה כדי שאולי ימחקו את זה מהטלפון שלו ואולי עוד צילומים נוספים של בנות.

על הצ'אנס. אין לך מה להפסיד והתיקוף הוא קריטי.

אגב, אני לא ממש מבין בזה אבל אני די בטוח שיש להם הנחיות ברורות ומוכתבות במשטרה איך לקבל פנייה בנוגע להטרדה. כלומר אני אולי ממציא אבל ממש זכור לי שזה ככה - הם מוכשרים לשאול את השאלות הנכונות בשביל לקבל את כל הפרטים.

את מנית את כל הסיבות, ואולי יש עוד. לדעתי זה ממש ראוי. וזה בעיקר ישר והוגן, זה הוגן הרבה יותר מאשר להבליג ולהרגיש בבטן עד כמה אתה חלש וחסר אונים ועד כמה העולם מפחיד.

אגב - לגבי "להבא" - זו רק דעתי אבל המון פעמים אין ממש "להבא". זה מתמסמס, כלומר זו הבטחה של הנפש לדחות את חוסר הנוחות הנוכחית, כשבפועל בפעם הבאה יבוא אותו קושי ומבוכה.

זהו, נניח לזה.

ספרתי את זה לאמא שלי כבדרך אגב והיא הייתה בשוק ואז כששמעה איך הגבתי אבל בכלל לקחה קשה

היא מצידה אמרה שאם זה היה קורה לה היא היתה חונקת אותו

אז אני מניחה שבאמת התגובה שלי היתה גרועה.

נראה לי שהבעיה זה שלוקח זמן להבין את הסיטואציה כי זה משהו שלא מצפים לו אז בהתחלה את עוד קולטת כאילו מה קורה פה... למה שבנאדם יעשה כזה דבר?

קרה לי גם מקרים שבסיטואציה עצמה לא פירשנתי אותה באופן חמור ורק אח"כ כשחזרתי הבייתה וחשבתי על זה הרגשתי רע. 

לדעת שעשית מעשה טוב ופגעת בעושה נבלה. השבת את כבודך ותיקפת את ההרגשה הלא נעימה שחווית, ובכך האמנת עוד יותר בהרגשות הנכונות שלך.

ואין בזה שמץ של פמיניזם, רק ישרות.

חולה בנפש

ואיזה בחור ישב מאחורי בחורה

אחרי כמה דק היא עברה מקום

מיד הוא קם ועבר מקום- מאחוריי

לא הבנתי מה נסגר.

פתאום אני מרגישה דגדוג במותן

אני מסתכלת אני קולטת שהבנאדם אשכרה דוחף את היד בין החלון מושב שלי ונוגע בי.

מיד קמתי ועברתי מקום.

והוא כמובן גם קם מיד ועבר מאחורי בחורה אחרת.

אז הסתובבתי וסימנתי לה שתזוז...

עד שלא נשארו מקומות מאחורי בחורות...

אחר כך הצטערתי שלא צעקתי עליו או משו מבייש אחר...

מבקשת מראש פליז אל תהפכו את השרשור לסיפורי הטרדות זה עושה לי רע לקרוא

ובהחלט חולני

סיפורי אוטובוסים זה נורא

זה למה אני חייבת לעבור טסט 

כמובן שאני גבר אז אין לי מקרים כמו שלכן, אבל זה סיפור דפוק לגמרי ומתכתב עם התדר של ההכחשה וחוסר האונים...

בגדול אני מרגיש סבבה לגמרי באוטובוסים וגם נוסע הרבה, ונרדם חופשי באוטובוס והכל טוב.

אבל ב2020 כשהתחילו החיסונים בקורונה יצאתי עם מישהי שגרה בקריות. וואלה היה נחמד ויצאנו, והיא היתה בחורה מאוד בריאה ושמחה ואני הייתי במשבר והקשר איתה עשה לי טוב. לא חשוב לסיפור. 

בכל מקרה איזה יום אחד קבענו להיפגש ולפני שנפגשנו הצלחתי סוף סוף להספיק להתחסן חיסון ראשון. ואז, כזכור, זה היה סיוט להיות לא מחוסן בחברת מחוסנים ואני הרגשתי מאחורה בהכל וסוף סוף הצלחתי להתחסן והייתי מבסוט. בפגישה עם הבחורה היה יחסית בסדר, אבל הרגשתי עייף וכבד והנחתי שזה קשור לחיסון. בלילה סיימנו וחזרנו כל אחד לביתו (אני נסעתי אליה לקריות אז לי היתה נסיעה ארוכה).

בקיצור (וואו איזו הקדמה ארוכה ומיותרת) עליתי על האוטובוס וכמה ספסלים מאחוריי ישב אדם משוגע. משוגע באמת, כלומר אדם באמת שבור נפשית. והוא ישב שם ודיבר כל הנסיעה וקילל בלי סוף, ואמר מילים גסות, וזה היה מטרד. נראה לי שהנהג הכיר  אותו ואם אני זוכר נכון אז הנהג אפילו הסתחבק איתו או משהו... 

ברגעים כאלה לרוב אני עובר לעמדה של מאזין, כאילו אני חייזר, ואני פשוט יושב שם שמוט ומקשיב להכל במין אדישות כזו אבל עם חיוך.

תיקפתי את הנסיעה עם הרב-קו כשעליתי לאוטובוס, וכשהתיישבתי במקומי הנחתי את הכרטיס על המושב שלידי. אני לא ממש זוכר, אבל נראה לי שהוא עבר לידי במסדרון של האוטובוס ואמר "איזה כיף זה לגנוב, איזה כיף זה לגנוב", ואני הייתי מופתע אבל נהניתי מההזייה, ולא זזתי אלא רק המשכתי להקשיב באותה אדישות חצי-סקרנית.

ואז הוא חזר למושב שלו ולא הפסיק להגיד "איזה כיף זה לגנוב, איזה כיף זה לגנוב" או משהו כזה. ואז הסתכלתי לידי על הספסל ולא ראיתי את הכרטיס. אז חיפשתי אותו בכל מקום וזחלתי מתחת לספסל שלי ולא מצאתי אותו. עכשיו הייתי צריך לרדת מהקו הזה בטבריה ולקחת עוד אוטובוס מטבריה לביתי, ולא היה לי כרטיס... אז התחלתי להיבהל, אבל איכשהו לא עלה בדעתי שאני צריך לכעוס על המשוגע הזה או לפנצ'ר לו את האף (אני אדם גדול וחזק פיזית). ואיזו מישהי נחמדה מבוגרת קצת ראתה אותי מהצד ושאלה מה קרה והביאה לי כרטיס רב-קו אנונימי כי היא אמרה שהיא כבר לא משתמשת (והכרטיס אצלי עד היום).

קיצר זה אותו מנגנון הכחשה. ידעתי יפה מאוד שהוא גנב, והרגשתי מאויים ומושפל אבל התעלמתי (הכל באופן תת-מודע, לא עשיתי שום דבר בכוונה), וכשהוא גנב הרגשתי מצוקה ועדיין לא הצלחתי להפנות אותה אליו, ואחרי שירדתי הרגשתי מושפל וחלש.

זהו, קיצור צריך להיות חזקים ומהירים ולעשות בלאגן כשקורית בעיה.

מול משוגע כזה צריך הרבה אומץ...

הצחקת אותי עם לפנצ'ר לו את האף חחח

ההקדמה לא מיותרת, היית חלש ועייפות וזה, בוא נגיד זה תפס אותך לא מוכן

בקיצור זה ברדק. צריך להיות חדים, להיות נחרצים, להיות עם מערכת נפשית מיידית של self-care-system שדואגת באופן הישרדותי קריטי לנפש. וזה לא חייב להיות רק במקרי קיצון אלא כל הזמן.

לא דיברתי על להיות על קוצים, להיות לחוצים ולחשוד בכל אחד, אלא להתחיל לתרגל אהבה עצמית שעיקרה הוא דאגה שגרתית לצרכים של עצמי. ובין היתר - ברגע שבו אני חש מאויים אני פועל נגד מקור האיום בשביל להרגיש טוב. זו הרגשה נכונה לדעת שהשבת את כבודך והשפלת את מי שבא להרע לך. וזה מנגנון שנחלש מאוד אצל אנשים חסרי ביטחון / אצל אנשים שחינכו אותם על ערכים לא טבעיים של מוסר. המוסר הטבעי (שעליו ראוי לשבת המוסר האלוהי) אומר שאני אדם חשוב ויקר ואסור לי להיות פגיע.

בטח שעדיף תמימות

ולא הייתי אומרת כל הזמן להיות בהיכון אבל כן stand for yourself

התכוונתי לזה. אבל אל תעצבנו אותי, תמימות זה לא ההפך של תשומת לב... אני לא יודע איך אתן מציירות לכן את המושג תמימות אבל זה בוודאות לא קשור להעלמת עין. עין טובה היא עין שרואה יותר טוב מעין רעה, כי היא רואה גם את החוץ אבל מצליחה לראות מעבר לחוץ גם את הפנימיות.

אבל איכשהו אצלכן אתן מדברות בשבח התמימות כמקבילה סותרת לאחריות. וזה מרגיש לי קישור לא נכון. התמימות היא לא מסתכמת רק בלא להיות ציני או מפוחד ולהגיד "עזוב זה עולם של זאבים" או משהו כזה. אבל זה לא סותר את הידיעה הפשוטה המציאותית והברורה שיש אנשים רעים בעולם שיישמחו להזיק דווקא לאנשים נאיביים ותמימים, ובטח שלא סותר את הנקודה המהותית - שאדם תמים הוא אדם יותר צלול ויותר רואה מאשר אדם ציני...

כל משלי עוסק בזה:

מִavid;font-size:20px;">שְׁלֵי, שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד--    מֶלֶךְ, יִשְׂרָאֵל.
avid;">בavid;font-size:20px;">  לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר;    לְהָבִין, אִמְרֵי בִינָה.
avid;">גavid;font-size:20px;">  לָקַחַת, מוּסַר הַשְׂכֵּל;    צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵשָׁרִים.
avid;">דavid;font-size:20px;">  לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה;    לְנַעַר, דַּעַת וּמְזִמָּה.
avid;">הavid;font-size:20px;">  יִשְׁמַע חָכָם, וְיוֹסֶף לֶקַח;    וְנָבוֹן, תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.

שלחתי בלי שראיתי את ההודעה של "לא סותר"

וגם כדי להבהיר שלא צריך להיות דרוכים וחשדניים ואני מסכימה שזה לא סותר יושר וצדק 

אני תמיד בעד להחזיק בשתי הקצוות

אולי אפילו תרתי משמע

אבל אולי הישיבה יותר עושה ממני חיל מאשר שאני עושה בה

כרגע

אבל לעת עתה נשאיר אותה בצד

מה שלומך?

ב"ה מעולה!

מה איתך?

איזה כיף שמחר שבת

תמיד כיף שמגיע שבת

אם לא קופצים למים, נשארים יבשים

צריך להחליט לעשות את זה, וכדי להחליט חשבתי שצריך שצריך להיות בטוחים,

ואז הבנתי שלפעמים צריך להחליט ורק אחר כך להבין שגם אם התחרטת, רק התקדמת.

יוצא לי עכשיו כל המסקנות לחיים שמקוננות בראשי

בעיקר בדברים שחשבת שהם הכרחיים לחיים, ואם תפנה להם את הגב, תגלה עולם שלא הכרת שקיים.

עכשיו כשאתה מציג את זה ככה זה גם ממש התהליך שאני עברתי וזה פשוט תפיסת מציאות אחרת לחלוטין

יש כאלה שמגדירים את זה התבגרות,

(עוד משהו שצריך, לא לפחד להגיד שאתה מתבגר גם אחרי שהסביבה הפסיקה לכאורה)

אני חושבת ששיכלול האישיות שלנו זה משהו שצריך לקרות כל הזמן עד 120 , ומי שלא משתכלל נשאר מצומצם...

השאלה זה ההגדרה והפחד מהלא נודע.

ההגדרה זה התפיסה שלנו כלפי השינויים,

והפחד מהלא נודע זה כלפי השינויי עצמו.

ועכשיו אני קולטת כמה זה לא בא לי בטבעי וכמה זה מתיש ומרוקן אותי.

מה איתך?

או שפשוט אנשים מתחו את גבול הנחמדות שלך ואז הם הבעיה

לפעמים כן ולפעמים לא, תלוי בסגנון האנשים ותלוי במצב רוח והכוחות שיש לי.

האנשים היו סבבה לגמרי, זה אני שהייתי מעדיפה באותו זמן להיות יותר בבועה שלי עם תקשורת קרה ומינימלית.

הגיוני, יש גם זמנים כאלה..

אם זה מאולץ, אז פשוט אפשר לעשות סוויץ ולהיות נחמד אמיתי

אוהבים שמשתפים אותם במרמור בכנות והם אוזן קשבת

במקרה הספציפי זה היה מרוקן כי עשיתי את זה כי החלטתי ש"צריך". הייתי מעדיפה להשאר בבועה שלי, אבל ידעתי שלהיות נחמדה לאנשים יתן להם תחושה טובה ולכן זה מה שהחלטתי לעשות.

זה היה אינטרקציה שהוציאה ממני אנרגיות.

(אני לא חושבת שכל מה שהוא מרוקן זה רע בהכרח וצריך להמנע, זו רק הבחנה שיש לי)

ופה זה תלוי איך כל אחד רואה אותי...

אין לי כוח לזה אף פעם, מעדיף לטייל בשטח לבד פשוט

וברוך השב

חשבתי שתבוא לבקר כאן רק כדי להודיע שאתה מתארס או מתגייס

אבל הכי קרוב שזה יקרה זה גיוס מרץ, אז יש זמן.

ברוכה הנמצאת

נראה לי יהיה לך טוב ללכת לעשות משהו עם עצמך, במסגרת קשוחה

זה נכון להרבה אנשים

זה בשבילך אדוני המלך, לחם מלא טרי

או מיץ תפוזים

או מיץ אחר, כל דבר שהוא לא מים רגילים

אם אדם נחמד יתייג עבורי זה יהיה מעולה.

@אנימה

@פתית שלג

@צמר-ארד

אני אוהב את

המזמורים בשלישי

1. כשהש''א פתוחה, על האייקון שלה בשורת המשימות יהיה מספר אם יש הודעות חדשות.

2. כשהיא לא, יהיו התראות על הודעות בהתראות של windows (או אנדרואיד, לנוהגים).