שהזמן מתחלק בצורה קבועה בערך. אבל יש לי רק שניים והייתי עם שניהם יחד בבית בלי איסופים ופיזורים

בבוקר מתארגנים

אוכלים

זמן משחק/ טיול בחוץ. גם יציאה עבורי נגיד אם הייתי צריכה והם היו באים איתי כמובן

חוזרים ומכינים צהריים.

בואי נגיד שבזמן צהריים+  אחהצ - זה זמן משחק וסדר ערב.

אני הייתי מרדימה מוקדם ועוברת על הבית בערב ועושה כביסות. לא מתעסקת כמעט בסדר וניקיון במהלך היום,למעט פרויקט תחזוקה פעם ב.. כי זהלא נגמר

זמן לעצמי זה בעיקר בערב אחרי שהבית שקט והם ישנים וזה היה לי בסדר. אם הייתי צריכה אותו בבוקר היה לי עם מי להשאיר אותם כדי להתפנות לעצמי

לא יודעת אם עזר לך כי זה קצת שונה אבל כתבתי בכל זאת

זה בדיוק ה- פרויקט תחזוקה שדיברתי עליו

אין לי אמבטיה ועם מקלחון זה יותר קל, אבל מנקה לפי צורך. לא דוחפת לי מטלות קבועות ללוז שאינן נצרכות

נצרך מבחינתי זה דברים שחייב לטפל בהם בשביל שהבית יתגלגל וזה כלים, כביסות ומשטחים מפונים בחלל המרכזי כולל רצפה וניקיון שרותים כמובן

שטיפה זה פעם בשבוע

חדרים כנל. בדרכ בשישי.

כל דבר שאנחנו קוראות לו *יסודי* אוטומטית עושה את זה למשימה כבדה.

שמה רבע שעה סטופר מתקתקת משימה כזאת.

ולא מפחדת שזה לא מספיק יסודי או מושלם.

כל עוד מנקים באופן תדיר הרבה יותר קל לתחזק גם בכמה דקות. אם יש תקופה שמזמינה קצת אז משתמשת בחומרים קצת יותר "כבדים" שמטרידים לכלוך ואני לא צריכה לעבוד קשה.

אבל כשהיו תינוקות קטנים הם היו איתי.

בבקרים אני עובדת וגם נותנת זמן לעצמי (בתוך הבית או בחוץ - כמו סיבוב קניות נחוץ, אבל שכיף גם לי), בצהריים עד הערב אני עם הילדים (אם יש עבודות דחופות אז עובדת קצת תוך כדי...), ובערב מאפסת את הבית אחרי שהם הולכים לישון. כביסות אני עושה בין לבין, לאורך כל שעות היממה.

את יום שישי אני מקדישה נטו לבית - ניקיון כללי ויסודי, בישולים אם לא הספקתי בחמישי. לעיתים רחוקות מצליחה גם לעבוד קצת לפני שבת. הייתה תקופה שגם היינו יוצאים פעם בחודש בערך לשישי-זוגי, אבל מאז המלחמה לא עשינו את זה...

בשבת - מנוחה... אני בעיקר קוראת וישנה בין לבין הסעודות, לפעמים גם משחקת עם הילדים (משחקי קופסה בעיקר).

ואז הייתי בשעות השינה שלהם- ישנה, מבשלת, מכבסת וכו.

בשעות הערות הייתי מקפידה פעם ביום לעשות איזו פעילות התפתחותית שאני ממש שותפה אליה, נניח בטרמפולינה- לשבת רבע שעה עם התינוק ולהיות. אח"כ להיות בפארק ביחד או משהו, ובשלב התפתחותי יותר מתקדם משלבת אותם בעבודות הבית...

אגב, לי עזר לתקתק את עבודות הבית סביב השבת.

כביסות, בישולים, הכנות לבישולים, קניות עם הבייבי או שולחת את הבעל, וכל יום עושה משהו לשבת וככה זה פיקס אותי.

לעצמי- יוצאת פעם בכמה זמן עם התינוק התורן בבוקר או בערב, לבד או עם חברה.

עבור כל גיל. יש לה אתר- תגגלי סדר יום אלה גרשטיין.

וזה ממש עשה לי סדר, וכשהיה לי ברור מה התינוק צריך לעשות ומתי- זה השאיר לי זמן לטפל במה שצריך, כולל בעצמי.

התקשרו: 054-7201409

עמוד הבית / התפתחות / סדר יום לתינוק לפי הגיל

סדר יום לתינוק

לפי הגיל

אחד הכללים החשובים בבניית הרגלי שינה הוא בניית סדר יום עם שעות קבועות של שינה, הרדמות וארוחות. שגרה מותאמת אישית לאופי של הילד מאפשרת לו לישון טוב ביום ובלילה, להירדם בלי התנגדויות ובכי ועוזרת להורים להנות משעות איכות נעימות עם התינוק.

כאן אני נותנת לכם דוגמאות של סדרי יום בהתאם לגיל, אתם מוזמנים לשנות ולהתאים את השגרה לילד/ה שלכם ולמשפחה שלכם.

סדר יום לתינוק בן חודשיים

בגיל הזה התינוק זקוק לשינה עם מרווחים של ערות למשך כ30-45 ד' בין התנומות

התעוררות ב7:00 בבוקר – הנקה/בקבוק

7:30-9:00 – שנת בוקר= בזמן הזה מכניסה מכונה, ואז אני דואגת לארוחת בוקר לכולם כולל לעצמי ואוכלת. אחרי האוכל תולה כביסה. אם נשאר זמן מאפסת את הבית אחרי ההתארגנות בוקר.

9:00-9:30 – פעילות/משחק התפתחותי/שכיבה על הבטן= זמן איכות שלי עם הבייבי.

10:00 – 9:30 – ארוחת בוקר-הנקה/בקבוק

10:00-12:00 – שינה= נחה.

12:30- 12:00 פעילות/משחק התפתחותי/שכיבה על הבטן= מעמידה צהריים.

12:30 – ארוחה

15:00 – 12:45 – שינה= עם הגדולים, מקסימום כלים של ארוחת צהריים ועוד מכונה.

15:30 – 15:00– פעילות/משחק התפתחותי/שכיבה על הבטן

16:00 – 15:30 – ארוחה

17:00 – 16:15 – שינה

18:00 – 17:00 – טיול, פעילות/משחק התפתחותי/שכיבה על הבטן

18:30 – 18:00 ארוחה, טקס שינה

19:00 – 18:30 – שנת לילה, בהתאם לשעות השינה ביום= השכבות של כולם גם.

בלילה אפשר לתת 3 ארוחות- ב 22-23, בשעה -2-3 ושוב ב5-6 בבוקר-

בהתאם לצורך ורק אם התינוק מתעורר.

מאפסת את הבית ומפנה משטחים ומכינה למחר- מפשירה לצהריים של מחר, מכינה אוכל למחר אם מספיקה, מרוקנת כיורים.

נכנסתי לשירותים ומלוכלך- מנקה בקטנה: קצת אקונומיקה, כיור ומראה.

נשמע לי הזוי

כותבת שבשעה 10  בלילה - אמצע השינה בקבוק/הנקה

וואלה לא נראה לי שצריך בכזה גיל

ועוד כמה דברים שהיו תמוהיים

מעניין לבדוק ולדעת מאיפה זה מגיע..

אבל אוהבת את הלא ישנונים החמודים שלי..למרות זאת💖😃

חח מזה הפערים האלה בכזה גיל

בגיל הזה הם יונקים אצלי ללא הפסקה בערך ובטח לא ישנים כזה הרבה רצוף וכזה מסודר

כששלי היו קטנים (לא היה לי את הסעיף של איסוף מהגנים כי בעלי היה אוסף את הגדולה ולפני גן עירייה שלה כולן היו איתי בבית)

השתדלתי לקום מוקדם,להתקלח, להתלבש,להתפלל. בוקר זה היה הזמן השקט שלי, קמו אצלי יחסית מאוחר.

השתדלתי כל בוקר לעשות בנקודות את המטלות שאני רוצה לעשות

בבוקר יצאנו החוצה, לקראת הצהריים היינו חוזרים והייתי מכינה אוכל, אח"כ הילדים ישנו שנ"צ וגם אני איתם.

את כל המטלות השוטפות עשיתי בזמן שהילדים ערים (זה אפשרי!! חח) את שעות הערב הייתי מעדיפה להקדיש לזמן זוגי או זמן לעצמי ולא לנקיונות. המקסימום שהייתי עושה מקפלת כביסה עם איזה סדרה או בזמן שמרדימה.

מה שעזר לי במטלות בית ביחד עם ילדים, זה לעשות אותן בצעדים קטנים, לשים טיימר לרבע שעה וככה להיות ממוקדת, כי ילדים כל הזמן מסיחים את הדעת.

הייתי הולכת לישון עייפה, אך מרוצה♥︎

מצטרפת לקולות שבעיקר דואגת לכלים וכביסות,

במשך היום כל פעם כמה דקות בדקות שהוא מעסיק את עצמו בצעצועים.

כרגע אין עוד ילדים אז אין לי לו"ז לאיסוף

נרדמת הרבה פעמים איתו שנצים, אבל אחרת זה זמן שלי לאפס את הבית וקצת לעשות משהו לעצמי

אין סדר יום, יש סדרי עדיפויות.

הכל אני עושה או עם הילדים, או בלעדיהם כשישנים, או בערב, או לא עושה.

הכל תלוי ביום.

אם אני מאוד עייפה, אעדיף לנצל את הזמן שישנים לשינה.

אם לא מאוד עייפה, אם הצלחתי להכין צהריים איתם אז אתפוס איזה פינה לסדר או לאפס את הבית לפני שיקומו, ולפעמים סתם לזמן עם עצמי.

ראיתי ששאלת מתי מנקים אמבטיה וכאלה, לא נעים לי לומר אבל אלה דברים שלגמרי בסוף סדר העדיפויות שלי.

כשאני עושה את זה, וזה לא קורה הרבה, אז זה לפני שמתקלחת בערב.

שירותים אני גם עושה לפני שמתקלחת אבל ממש לא כל יום.

שטיפה פעם בשבוע כשהם ישנים.

מה עוד יש לעשות? חח

כביסות אני עושה איתם ביחד, הם עוזרים לי למיין, להכניס למכונה, לתלות, להוריד, לקפל, לפזר.

בכלים לפעמים הם עומדים לידי עם כיסא ונהנים להירטב ולשטוף עם הסקוצ כלים מפלסטיק.

וזמן לעצמי חוטפת בין לבין, פעמיים בשבוע יוצאת לספורט ובעלי נשאר איתם או כשהם ישנים.

פעם בשבוע יוצאת עם חברות בערב.

בזמן לעצמי.

כל רגע הם רבים, כח רגע מישהו אחר רעב למרות שאכלנו

יש לך טיפים?

ומאוד קשה למצוא זמן לעצמי.

אין להם זמן שישנים יחד?

לי זה נותן קצת אוויר.

גם אם הגדול לא רוצה לישון, הוא מעסיק את עצמו לידי או במקום אחר ובא אליי למיטה מידי פעם, זה גם בסדר מבחינתי.

אצלי בד"כ הזמן לעצמי הוא כשבעלי נמצא או כשהם ישנים, איתם לבד יותר קשה למצוא באמת זמן בנחת.

לגבי האוכל,

אצלי יש זמן שיושבים לאכול ביחד

אם מישהו רוצה משהו בזמן אחר אז או שמאכילה משאריות שנשארו או מביאה שלוק או פרי.

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

תודה רבה על השיתוף!

המון נחת והתאוששות קלה❤️

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

זה מניעה שידועה עם אחוזי מניעה נמוכים

בעיקר מכיוון שהשימוש בה צריך להיות מאד זהיר ולפי הכללים.

אם את מעוניינת במניעה אמיתית, כדאי ללכת על סוג אחר....

אבל אצלי זה עבד הכי טוב בתור מניעה.

גם עם שקפים

כדאי ללמוד לזהות את תקופת הביוץ ובאיזה ימים מתוכם(3-5 ימים) להימנע ממש גם לא לנסות עם נרות או שקפים

זה מניעה מקומית שלא משפיעה לאורך זמן

וילדתי ב"ה ילדים מהממים 😅

זה לא אמצעי מניעה בטיחותי בכלל....

צריך לדעת להשתמש לפי ההוראות בשביל הגנה טובה

ולקחתי 2 נרות כל פעם

כנראה שנשמה שצריכה לבוא לעולם שום דבר לא יכול נגדה..

ד"א, התוצאות של הבדיקת דם מראות שהביוץ היה כמה ימים לפני כן

אז הכתמים ממשיכים, ועשיתי היום שוב בדיקת דם... ואלה התוצאות:

אסטרדיול (Estradiol): 811 pmol/L

פרוגסטרון (Progesterone): <1.6 nmol/L

FSH: 1.40 mIU/mL

LH: 5.78 mIU/mL

בטא שלילי.

הצ'אט טוען שהגוף מנסה שוב לבייץ בקרוב בימים הקרובים ממש.... אני כמובן לא רוצה לפספס את הביוץ... ומצד שני כתמים ממשיכים כבר כמה ימים, מזל שעשיתי בדיקת דם כי כבר שקלתי להאסר ודי.

יש לי עכשיו שאלה על כתם בניגוב מקווה שתסתדר... ובכלל מה לעשות לגבי יחסים.

מישהי נתקלה בזה?

מישהי מבינה מהבדיקה משהו אחר?

אישי כשהפרוגסטרון בירידה זה אכן סימן למחזור קרב מאד....

חיבוק גדול

שאלתי גם רופא נשים שאמר שהאסטרדיול הגבוה לא מתאים לוסת...

ושצריך לבדוק אותי כדי להבין מה המצב בעצם...

אבל אין לי רופא נשים זמין מהיום למחר...

ונשמע לי מוזר ללכת למרכז בריאות האישה בשביל זה אולי לא יקבלו אותי.

ובעיקר אנמ מתלבטת אם לחכות שהכתמים יעלמו לגמרי כדי לקיים יחסים ולא לפספס ביוץ או שלא, ולא הצלחתי גם לקבל תשובה נורמלית מרב שניסיתי להתייעץ איתו

להיות בערך 40-60

כאשר הערכים פחות מזה משמעותית

אז מקובל לתת תוספת פרוגסטרון כדי לעזור בקליטה להריון או כדי להאריך את הזמן שבין הביוץ למחזור. 

בדרך כלל... לכן לא ממש ברור מה קרה פה.

גם רופא נשים שעונה לשאלות אמר שבגלל האסטרדיול הגבוה זה לא נראה וסת.

אני חוששת להחמיץ את הביוץ. וניסיתי לשאול רב ביום שישי לגבי זה והוא היה מאד לא נעים ולא מביח ולא יודעת מה לעשות

הוא היה 8.8 בבדיקה הקודמת. כל הערכים מראים שזה טרום ווסת.

לא שזה לפני ביוץ. זה מהאתר של אודי לוריא.תראי כאן....

יכול להיות שזה פשוט ווסת נורא חלשה?

אבל באמת זה ערכי אסטרדיול של ביוץ... בקיצור יש פה נתונים סותרים. כן היו לי הפרשות פוריות בימים שלפני הכתמים, ומצד שני לפני הבדיקת דם הקודמת של הביוץ לא היו לי סימנים של היוץ ותר מדי.

כנראה שהיה איזה שיבוש הורמונלי בחודש הזה, השאלה היא מה המצב עכשיו...

הכתמים היו ורודים וחומים ובסוף היו כמה כתמים קטנים בודדים ממש אדומים וזה דעך.

בקיצור בעיקר לא רוצה לפספס ביוץ אם ישנו עכשיו...  

סדירים ואת רוצה US

אין יותר מזה מה לעשות כרגע כי בדיקות דם עשית.

לפי הUS אולי יוכלו לראות  מה המצב, גודל זקיקים, עובי רירית הרחם וכו'

אל תחששי ללכת למרכז בריאות האישה, בשביל זה הם קיימים.

מבחינה הלכתית אני לא יודעת מה לומר לך, אני קצת "נרוויסטית" בעניין נותנת לבעלי לדבר עם הרב והוא אומר לי מה לעשות

סבלתי שנים מדימומים לא סדירים וכתמים בזמנים הזויים כך שמבינה אותך מאד!!!!!!