שמנגבים את הפרצוף על מגבת ידיים שאחרים משתמשים בה

שמלקקים אצבעות תוך כדי שמגישים למישהו אחר אוכל

שמכניסים מזלג או כף שאכלו ממנה לתוך קערה מרכזית.

לאכול פה לפה

חוץ מזה קצת מגעיל אותי ירקות אדומים. אני כן אוכלת אותם חתוכים ולא אכפת לי לראות אחרים אוכלים אולם חתוכים, אבל לנגוס בעגבניה אח לראות מישהו שאוכל כך עגבניה מגעיל אותי. (נניח, גם עגבניות שרי אני צריכה לחתוך לשניים.)

שיש לה פחד מחורים צפופים כמו ש@ריבוזום תיארה, היא מתלוננת  על זה כבר שנים, גם היא גילתה לאחרונה שזו תופעה קיימת ויש לזה שם.

היא דוקא מחבבת מאוד חורים באוזניים והם לא מרתיעים אותה, יש לה באופן אישי הרבה חורים באוזן והיא גם מתנדבת תמיד לטפל בחורים באוזן שצריכים ניקוי וכדו אצל בנות משפחה וחברות, אז כנראה לא קשור לחורים באוזן.

(לי לעומת זאת אין רתיעה כללית מחורים, אבל  חורים באוזניים די מגעילים אותי....)

לעשות חיפוש על טריפופוביה ולהבין למה הכוונה, אבל אולי יהיו שם תמונות שיגעילו גם אותך, כי זה די נפוץ.

נניח, ילדים לפעמים עושים חורים צפופים עם החוד של העיפרון במחק, או בפיסת פלסטלינה? אז זה כאילו מושך אבל גם ממש ממש דוחה בו זמנית.

או פעם אמא שלי בישלה פסטה פנה ואיכשהוא קרה שהפסטה הסתדרה בצפיפות במצב מאונך, זה היה ממש דוחה. 

איככככ בצדק את נגעלת🤢🤢🤢🤢🤢

הראו צמחים עם חורים או יד עם חורים

מזכיר לי שראיתי פעם איך צפרדע יוצא מהגוף של אמא שלו, משהו כזה, וזה עשה לי רע ברמות!!

יש בזה עניין דוחה מאוד, כנראה גם לי יש את התופעה הזו

נראה לי שמלכתחילה בחירת התמונות שם גרועה... אם היו שמים 'לחוח' או 'אינג'רה" אז לא הייתי נגעלת

ידעתי שיש תופעה כזו

למשל לחוח ממש אני לא יכולה להסתכל על זה

אז כן בעע

אבל אם זה עיגולים סימטרים אז זה בסדר חח

טוב לדעת שיש לזה שם

כי אני באמת ככל שגדלתי הרגשתי שאני היחידה הנורמאלית שזה מציק לה חחחח

המשפחה שלי ובעלי יודעים שאיתי צריך אחרת

ברמה שיש לי אח שכל פעם שהוא שותה לידי הוא מבקש שאני ימחא כפיים שאני לא ישמע את הלגימות😂

אבל זה ממש מציק זה מפריע בחייים

אחים שלי יודעים שלידי לא אוכלים 

חופשי אני קמה מישיבות משפחתיות כי מישהו אוכל 

או נעלמת לבעלי באמצע המשפט כי ברוב חוצפתווו העיזזז לאכול בננה

בקיצור זה קשה ורהבה פעמים מתעצבנים עליי שאטפל בבעיה כי זה לא בעיה שלהם

אבל זה באמת בלי נשלט 

עובר לי רעד בגוף ועצבים קשייםם כשאני שומעת לעיסות או לגימות אני לא אני

שכשלעסו ליידה מסטיק היא היתה פשוט הופכת לאישיות לא נעימה. מתחילה להתעצבן, להביע את דעתה בקול כמה זה נורא ומגעיל ומרעיש ודוחה

ובתור ילדה ממש נבהלתי ממנה וסימנתי אותה כמוזרה.

עכשיו אני מחברת כמה דברים ומבינה שכנראה יש לה מיזופוניה

לדרוך על ג׳וק (🪳) ולהרוג אותו.  

לעשות קניות במקומות צפופים, דחוסים ולא נקיים ואסתטיים

ריח תפוחי אדמה ובצל שעבר זמנם ונרקבו במזווה בסלסלה

להוציא כינים בשיער (התפקיד של בעלי…)

תולעת בפרי או ירק 

גם בשבתות חתן או סתם אצל אנשים

למה זה לגיטימי לדעתכם???

יואו אמאלה

כילו יש לי קרובי משפחה שאנחנו אצלם יחסית הרבה שיש כפיוץ בכלי הגשה אבל יש גם ילדים קטנים אז הם יכולים נגיד בשבת לבוא ו׳לטעום׳ מסלט מסויים עם הכפית המרכזית🤯

אז אני בתחיל תהסעודה שמה לי מכל הסלטים שאני רוצה

נראת שמנה קצת

וצלחת כמוסה

אבל מה נעשההההה

יש אנשים שאני ממש עוקבת בזווית העין לראות ממה הם אוכלים כי להימנע. אין להם בעיה לקחת סלט מרכזי ולאכול ממנו כמה כםות מהפה ולהחזיר לשולחן. וזה מגעיל ככ.

כנל לגבי מי שלא שוטף ידיים בסבון בשרותים.

למה זה לגיטימי רק ליטול ידיים???

או לנקות לילד שלי את הםנים במגבת ידיים. איכס!

או להאכיל אותו מצלחת פרטית. זה מדבק ומגעיל. 

אני בחיים לא זרקתי זבל או שטפתי כלים. לא מסוגלתתתת!

ב״ה שיש לי בעל מדהים שאחראי על זה, ושאמא שלי וויתרה לי בילדות  

איזה פוקס את

תודי להשם יום יום זה לא רגיל

בחיים לא זרקת זבל או שטפת כלים?

את אמיתית??

אני גם שונאת לזרוק זבל ופעם גם הייתי יכולה לשים כפפות לפני שזורקת זבל וכמובן שוטפת ידיים עם סבון אח"כ

אבל מה לעשות...

היום באמת בעלי עושה את זה בדר"כ.

אחרי שמדיחים כלים.

אחרי שהדחתי הכל הכל הכל, והכיור ריק לחלוטין נשאר הלכלוך הזה של הסוף - אני יכולה להקיא מזה 

מריח של זיעה/ שיער שומני

צלחות אוכל של אחרים, ואוכל של אחרים בכללי 

חרקים

כל דבר שאמור להיות בשימוש אישי והופך להיות ציבורי, כמו שמיכה/כרית /משחת שיניים/ מגבת פנים

אסלה חמה כי מישהו אחר ישב עליה קודם (איככ)

כנל מקלחת רטובה חמה  

אבל רק בעלי.. לא בתחנה מרכזית למשל חחח

ככה לא קר לי.. שונאת שהאסלה קפואה ועוד בחורף - אמאלהההה

שלא ירגיש שהרגל שלי קרה😂

אני נשואה טרייה יחסית בעלי עדיין לא יודע שנשים הולכות לשירותים🤪🤪

כמה דברים בעלי לא חשב שנשים עושות

וואי אחד הקורעים

את יכולה להכניס פן למקלחת לחמם את עצמך אחרי  

גם כשהבת שלי נגיד עושה פלוצון הוא אומר לה אבל את ליידייייי😂😂😂😂

כמובן בצחוק כן הכל טוב הוא גם עליי צוחק אני מתביישת ממנו עדיין

ואני לא מחזיקה פן בבית😅

בסמינר 

אחת החברות הייתה נשואה טרייה ממש 

יום אחד היא נכנסה בריצה מבוהלתתתת לחדר שלנו ועפההה לשרותים

בהתחלה נבהלנו ואז נפלנו מצחוקקק

היא אשכרה לא התפנתה כמה ימים כי הביך אותה להיכנס לשירותים ולא לפיפי....

וואי בכינו שם

רגל קרה? מהשירותים?

🤔

בבעעעע

וואי הצחקת אותייי

עכשיו בהריון, נגעלת קשות מבעלי (נשמע נורא, בעלי נקי מצוחצח מריח מעולה. אבל עדיין מגעיל אותי להתקרב. כל אחד בעולם מגעיל אותי, זה לא רק הוא חחח. הבן שלי תפס את מקומו ועם זה אני משום מה בסדר - יואו איזה קטע, בעלי לא הבן כן - מוזר לי ממש)

נגעלת מביצה קשה

מעוף דג, יואו הריח לפני בישול פויייייייייי

בכללי,

רעש של אנשים אוכלים מחרפן אותי

יש לי קרובת משפחה מבוגרת מלקקת אצבעות בסוף הארוחה ואני לא סובלת את זה!!!!!! היה לנו חתונה לפני יומיים ישבתי מולה ואחרי הארוחה הלכתי להקיא.

מגעיל אותי שאנשים זרים נוגעים בי.

מגעיל אותי אנשים עם לכלוך בציפורן

מגעיל אותי עוד כמה דברים שלא אפרט כדי לא לצאת בלתי נסבלת באופן סופי חחח

רוק של אחרים

ידיים לא שטופות בסבון

שמניחים אוכל על משטח לא נקי (גם שיש, שולחן לא נקי)

ידיות (של דלתות, רכבים, ברזים..)

בקבוקי מים שנגעו בהם בלי לשטוף ידיחם בסבון אחרי שרותים

שיורקים לי על האוכל או נוגעים לי בו

סקוטשים

חיות מכל סוג

שמנוניות על כלים

ציםורניים לא נקיות מאוד

רגליים של אחרים

🤭

אוטובוסים ומרחבים ציבוריים באשר הם.

מגבות ידיים (מחליפה בקצב מסחרר ואם יש אורח אז המגבת מוקצה עד להחלפה. גם לילדים יש נפרדות)

מגבת גוף של אחרים

שרנשים שהם לא בעלי/ אמא שלי ישנו על הכרית שלי

אבל גם הילדים הם בחינת מצריך שטיפת ידיים.

אם נגעתי להם ביד אז אני זוכרת אחכ לשטוף בסבון

לפני האוכל וכאלה

שלא רק אני עם השריטות האלה.

דווקא בדברים שמגעילים אחרים אני די טובה-

פח, כיורים, גוקים, קיא. דם וכאלה

זה מגעיל אבל אני עושה הכל. 

מצד אחד נגעלת ומצד שני תמיד מסתכלת, זה חזק ממני.

בתחנת אוטובוס, אצל מטופלות שפוגשת...

כשרוקדים בחתונות נותנים ידיים

אמאלהההה זה שיא הדוחה אותי

במיוחד שיש כאלו שהיד כל הזמן רטובה 😵

ילדים מנוזלים או שלא החליפו להם בגדים הרבה זמן

עוף או דגים שמחממים מהמקרר

ריחות שמצטברים במקרר

שירותים ציבוריים

אוכל לא טרי

אנשים מזיעים לידי/ריחות רגליים - מריחה מרחוק

שאוכלים לידי עם הידיים

שאוכלים ומכניסים ידיים צלחות מרכזיות

זה ככה מה שעלה לי מיד

נגעלת מתולעים וחלזונות ברמה שאני פורצת בבכי אם אני רואה.

ילדים מיוזעים עם ידיים שחורות

כביסה רטובה שלא תלו אותה בזמן

מאכלים "רועדים" כמו ג'לי יאאאאאאקקקקקק

קופסאות פלסטיק משומנות שממחזרים אותן במקום להבין שזה חד פעמי

ריח של שינה מהפה

מעניין שדברים 'רגילים' מגעילים, לא מגעילותי בכלל.

יש דברים שמגעילים אותי

אבל אחרי שקראתי את השרשור הגעתי למסקנה שלא ממש חח

כילו לא ברמה של הנשים כאן

ריחות של בעלי חיים כלבים, חתולים, יונות.

לראות קקי של ציפורים

בן אדם שמרים קקי של כלב ברחוב מגעיל ממש

ציפורניים ארוכות מדי

כפות רגליים

ג'וקים

מגעיל אותי גם לראות נשים חשופות ברחוב

ניתוחים פלסטיים מוגזמים

בכללי אני רגישה לריחות ומראות...

אבל יש בזה גם יתרון, כגודל הגועל שאני חווה לדברים כך גודל ההתפעלות שלי מיופי וההנאה מנוף /עיצוב פנים/ אישה אסתטית ומטופחת

נגיד, ציפורניים ארוכות, שלא נדבר על לכלוך מתחת- אמאלה איזה לא חלחלהההההה

לגבי המצעים שאמרת,  יש לי גם קטע שאני נגעלת שהמצעים הישנים שאני מורידה לא יגעו במצעים החדשים.

נגעלת ממקומות ציבוריים בכללי, נזהרת לא לגעת בשום דבר בחוץ. לא בספסל , לא בתחנת אוטובוס, לא בדלת של החנות, ואם אני צריכה ללחוץ על הכפתור באוטובוס או בכפתור של הולכי רגל- אני אלחץ עם המרפק או אקפל את האצבע ואלחץ עם העצם.

נגעלת מלגעת בנעליים או רצפה, ישר שוטפת ידיים בסבון

כנל אחרי גזירת ציפורניים לילדים

נגעלת מכיורים, אפילו שהם נקיים- אם כפית נופלת לי בטעות לכיור אני אשטוף אותה שוב עם סקוץ וסבון

נגעלת שעולים לי על המיטה לפני מקלחת או אחרי שלא שטפו רגליים וטיילו בבית

טוב נראה לי שיש עוד מלא, הבאתי תמצית...

סקוצים של כיור שלא החליפו לעיתים קרובות

בקבוק של סבון כלים שנשאר עליו לכלוך מהכיור

רגליים של אחרים

מגבות ידיים

ארונות מטבח מלוכלכים

שאריות של פירות שאנשים משאירים- לא מסוגלת שאוכלים זיתים ומשאירים את הגרעינים בצלחת

רכבים עם מלא שאריות של הילדים (אם כי מאז שאני אמא אני יותר מבינה איך זה קורה והפסקתי לשפוט)

ויש עוד המון.. הרבה כבר כתבו

כשאנשים מרעידים את הרגל שלהם.

אם אנחנו יושבים על אותו ספסל/ספה זה ממש בלתי נסבל מבחינתי ואני אעבור מקום.

וגם לראות את זה משגע אותי, אז אני משתדלת להסיט את המבט לכיוון אחר.

ונגעלת מחרקים מעוכים (בעיקר כאלו משמיעים קול כשמועכים אותם😖). מעדיפה להוציא אותם בחיים מהבית מאשר למעוך אותם (או שמשאירה את העבודה לבעלי...), חוץ מנמלים ויתושים.

אני שומרת.

גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.

עוזר אפשר בשר

אבל לא נעים לי חח

יהודים וכזה חח

הכנתי פסטה

תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...

אני כן מקפידה

לא בקטע של חלבון

פשוט באלי בשרי

של צורך

אז לא, לא הייתי אוכלת..

אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".

היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.

אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄

לא רואה סיבה להקל בזה

אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון

סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח

אחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.

תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.

ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.

איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.

בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...

אבל אישית הרגיש לי שזה לא פיקוח נפש…

ההמוגלובין והברזל שלי טובים

והחשק זה לא חשק שעושה לי צירים עכשיו

חשק

סבבה

נתמודד

ולא חשבתי שיהיה לי קשה

אבל ממש קשה

לק"י

אם יש לך עניין רפואי/ חולשה/ את לא מסוגלת לאכול כלום חוץ מזה, מציעה שתבררי עם רב.

לק"י

מה עם שניצל סויה?

לטעמי זה טעים יותר מבשרי😅

לדג טונה גם יש מרקם של בשר.

אבל לדעתי אם את בהריון, וחושקת בזה, וזה גם עדיף בריאותית, אני בטוחה שיש היתר , עובדה שיש עדות שאוכלים, ויש שטוענים שילדים יכולים לאכול, ובואי, בימינו , יש חלבי כל כך עשיר, שאני לא בטוחה שלזה התכוון המשורר, הילדים שלי למשל חוגגים בימים האלו

זה אחד הדברים הכי פשוטים שהם עושים.

לא רואה שום סיבה לשלם על פרטי .

הייתי צריכה לקחת תינוק, בהתייעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי שלא כדאי בקהילה אצל אף אוזן גרון כי היא נתקלה בלא מעט מקרים שהם חששו מידי לחתוך עד הסוף וזה לא היה יעיל. נתנה לי שמות של מומלצים לעשות פרטי, ונפלתי מהכסא מהמחיר שזה עלה בשביל פרוצדורה כל כך קצרה ופשוטה שכבר יצא לי לעבור עם ילד נוסף עוד בימי האישפוז בבית החולים. ולוקחים חצי מהמחיר על 'פגישת יעוץ'- לא הייתי מגיעה אם לא היו ממליצים לי גורמים מקצועיים...

בקיצור חיפשתי באפליקציה התרת לשון אבל לא בדקתי אף אוזן גרון אלא מי שעושה את זה והוא כירורג ילדים. מצאתי תור למחרת במקום נגיש יותר מאיכילוב, ובעלות של ביקור אצל רופא בקופה.

בהצלחה!

אני בכללית..

אני במכבי.

אצלנו באפליקציה יש אפשרות לעשות חיפוש גם לפרוצדורה וזה החיפוש שעשיתי

ד"ר רפאל יודסין הוא אחד המומחים לזה, והוא מקבל פעם בשבוע בכללית בשכונת מקור ברוך (בשאר הזמן בשר"פ של הדסה עין כרם, בעיקרון. זכור לי שזה עולה 300 בערך, אבל לא בטוחה כי בסוף התרנו אצלו בקופה).

המאוחדת. הוא עובד גם בכללית.

קצר וחינמי

כמה עלה לך?

עלות פרטית באיכילוב:

התרה 750 / 850 (לא כתוב לי ברור)

בדיקה 350

לא ברור לי אם יש התרה, האם משלמים גם על הבדיקה או שזה כלול ב850.

יש גם מרפאה פרטית של ד''ר בוצר. עולה 925 בדיקה ועוד 925 התרה אם צריך. אפשר לקבל החזר קטן מהכללית.

יודסין מקבל במרפאת הכללית מקור ברוך, פעם בשבועיים בערך. קובעים תור דרך *2700. ואז זה עולה רק עלות ביקור אצל רופא מקצועי (35 בערך).

אפשר להגיע אליו גם דרך שרפ הדסה עין כרם, אם יש כללית מושלם זה עולה 250.

אני שלחתי ערעור לכללית, ואישרו לנו טופס 17 לאיכילוב. כי רק שם יש מרפאת לשון קשורה, והסברתי למה המקרה שלנו דורש דווקא מומחה ספציפי.

הגיוני שהתינוק כאוב ממש?

צורח בצורה שמזכירה לי את הברית

כן ינק טוב אחרי זה, אבל עכשיו נראה שכואב לו ולא מצליח לינוק כדי להרגע..

אפשר לדחות את זה ליום אחר שתצליחו להתארגן מראש?

יש חלון זמן מאד ספציפי...

חדר במלון זה אולי אפשרות... צריך לבדוק...

אבל מה אני יעשה עם הילדים בבוקר?

זה ממש על הבוקר וגם אני אל מבינה בבתי מלון אפשר להכנס מתי שרוצים?

על זה לפני כן

כי עכשיו זה אומר למצוא מעכשיו לעכשיו מלון

ויותר קשה

למצוא מישהו שיבוא לשמור עליהם בלילה

ולקחת אותם למסגרות (מחוץ ליישוב)

אוף ממש חבל שלא חשבתי על זה מוקדם יותר

בסוף אני אשלח אותו לבד לשירותים שהם בלי מזגן שיתמודד ויעשה מה שצריך בלעדיי🤭🫣😅

אני חושבת שאפשר גם לקחת חומר מיוחד שמשמר את הזרע ליותר שעות

אבל אולי זה רק לבדיקה לא להשבחה

שווה לברר

יש מצבים שמאשרים את זה, אבל ממה שאני מכירה זאת די האפשרות האחרונה.

גם אנחנו היינו בלחץ של זמן ומהלחץ בעלי היה בטוח שהוא כבר לא יצליח ולא נספיק….

ולא הבנתי למה אי אפשר בשירותים? אז מה אם חם? זה עניין של דקות וזהו לא?

כמה פעמים אמרו לנו תוך שעה....

אחד הפרטים הכי מתסכלים בטיפולים וגם הלא מדוברים.

נטד קשה להיות זוג שומר הלכה במצב הזה!! מחזקת ומחבקת אותך! ותדעי שזה סיטואציה לא קלה ומאד מאתגרת לרבים וטובים!!

ואיזה מסובך זה עם הילדים

מבינה אותך ככ

אני לא מכירה השבחת זרע רק הבאת זרע לטיפול רגיל

הרבה פעמים לא הספקנו תוך שעה (זה באמת לא ריאלי, רק להתארגן אחרי לוקח זמן..) וגם כשהגענו תוך שעתיים שלוש זה עבר חלק לגמרי בלי בעיות.

לא יודעת לגביכם

בנוסף איפה אתם עושים את התהליך?

אנחנו דיברנו פעם עם רב של הבית רפואה והוא הציע לסדר לנו חדר שם.

וגםמציעה להתקשר לבוני עולם, לדעתי יש להם קו לשאלות חירום. הם נתנולנו יותר מענה בנושאהזה ממכון פועה.

בהצלחה רבה רבה שיעבור בקלות ובבשורות טובות!

לגבי השעה יכול להיות שבגלל שזה השבחה זה חייב להיות תוך שעה? וואלה לא מבינה בזה בכלל

סבב ראשון ומקווה שגם אחרון שלנו בעז"ה

זה במכון של השבחה לא בבית חולים...הוא בעיר אחת וההזרעה עצמה בעיר אחרת...

מה זה בוני עולם? ואולי ננסה באמת אותם/את מכון פועה... למרות שגם על הרב שלנו ששאלנו אני מאד סומכת

בוני עולם זה כמו פועה רק חרדי

מהניסיון שלי לפעמים יש להם יותר מענה ויותר יצירתיות..

וגם לנו לטיפול רגיל אמרו תוך שעה רק כשלקח יותר זה לא היה נורא

אז גם אם לוקח לכם קצת זמן תזכרי שזה אמור להיות בסדר..

כדאי לברר אולי מותר הלכתית שיוציא לבד בשירותים בלעדייך, כי בסוף זה לא לבטלה זה כדי לשבח את זה ולהשתמש במטרה שלשמה הוא נועד.

אם לא תהיה ברירה זה מה שנעשה

הרב אמר לנו שזה עדיפות אחרונה אז בכל זאת מנסים למצוא פתרון

אולי אפילו 2 פתרונות

(בית ריק של חברים שמצאנו, קצת יותר רחוק, או צימר לשעה על הבוקר יותר קרוב למקום-תכלס מחכים לתשובה מבעלתת הצימר)

תודה שהייתן איתי❤️

זה כזה קשה שאין עם מי לדבר על זה (למרות שמבינה למה זה ככה)

*חברה שלי שעוזרת לי, אם את פה במקרה וזיהת אותי- את חייבת להגיד לי🤣

הייתי בקבוצת תמיכה שבה מישהי ספרה שהיא קבעה צימר לשעה בדיוק בשביל השבחת זרע, וקבלו את שוק חייהם כי צימר כזה מיועד בדרך כלל לזוגות שלא בדיוק שומרים על ההלכה או המוסר בלשון המעטה.

היא לא פרטה, אבל אמרה שבעלה היה צריך לעצם עיניים, ושהיא הרגישה צורך אחרי המעשה להבהיר לבעלת הצימר שהם זוג נשוי.

לא יודעת מה הסגנון של הצימר הזה, אבל כדאי לברר.

גם לא לדאוג, לא באמת חייבים שזה יהיה שעה בדיוק עד מסירת הדגימה. לנו אמרו שאומרים שעה כדי שאנשים יביאו את זה תוך שעה וחצי- שעתיים.

הציעה לי גם את זה

אמרתי לה לא תודה

ה' ירחם

ותודה לגבי השעה, זה בהחלט מוריד ממני לחץ...

למרות שיש גם את השעה של התור של ההזרעה עצמה...שסתם פשוט צריך להספיק להגיע אליה בזמן

אם רלוונטי בלניאדו ספציפית יש חדר. אולי בעוד מקומות.

פדיחה לומר אבל כשאני בדקתי מצאתי שיש בכל מיני ערים חדרים לפי שעות. הרב שלנו לא אהב, אמר שזה ממש חילול ה' כזה. כי באים לשם כל מיני זוגות שלא רוצים להיראות... אבל אולי זה עניין של דעה מה יותר בעייתי. בסוף אם אין אופציה יכול להיות שהרב יעדיף להתיר לבעל להסתדר לבד.

מקווה שתמצאו סידור לילדים.

וגם, לא נעים לומר, אבל בפופורציות. הלוואי אמן שזה יצליח, אבל בסופו של דבר זה לא בהרבה יותר סיכוי מיחסים רגילים בזמן. משקיעים בזה את הנשמה. באמת, גם באנו מרחוק וטרללת, ובסוף הרבה פעמים זה לסמן ווי על שלוש הזרעות כדי לקבל אישור לעבור הלאה...

בהצלחה! בע''ה פעם אחת וזהו!

לא ידעתי לגבי הסוף...

טוב אני מתפללת שזה יעבוד אצלינו על הפעם הראשונה אמן!

אני כן באתי לכל הזרעה בתקווה גדולה.

אבל אין להשוות לאחוזי הצלחה ב ivf

כשהסבירו על הכל...

תודה על המידע

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

אני גם כמוך, ערוכה עם מה שצריך לשעת חירום,

לדוגמה ההורים שלי באים אלינו לשבת אז דואגת שיהיו גם כסאות נוחים בממד.

ציוד בסיסי בממד יש כבר 3 שנים.

כולל פנסים, מאוורר על סוללות וסוללות. לא שאני חושבת שנצטרך, אבל זה שם כבר מאחרי ה7 לאוקטובר אז למי אכפת..

מחשב של העבודה לוקחת כל יום איתי הביתה.

לפני שבת מטעינה את הנייד ודואגת לנתק מהשקע לפני שבת אם אצטרך לטלטל אותו.

דברים בסיסיים כלאחר יד, כשמתרגלים אז לא מתרגשים מהמעבר משגרה לחירום.

ואז ממשיכה לגמרי כרגיל.

בעיני זה לא להדחיק אלא דווקא הכי לפקוח עיניים...

מעריכה את הכנות באמירה...אבל זה צורם מאוד מאוד מאוד.יש משפחות שמשתדלות לכוון בתפילה שהבעלים , בנים, חתנים..לא יצאו שוב לסבב נוסף...ושלא יפלו חיילים..

לק"י

זה לא שהיא כתבה את זה למישהי שבעלה או הבן שלה במילואים.

(אני כותבת כניקית מהמניין, לא כמנהלת. אני לא אוהבת ש"מקטינים" דאגות).

אולי בעלה היה במילואים ונפצע

אולי אין לה בעל בכלל/אם חד הורית

סתם מעלה כיוונים וקצת מגזימה

אבל באמת שאין עניין פה להקטין/להשוות קשיים

אצלנו למשל איראן אומר גם מילואים וגם ביטול של הנופש, לא או או..

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...

אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?

טראמפ תוקף אנחנו לא...

איראן תוקפת במכוון לא אותנו

נכון אולי

אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות

לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה

לבין האולי כרגע

טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה

לנו אין המון אינטרס בזה

ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש

נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות

אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני

קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות

זה עבודה תודעתית

וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו

וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...

דווקא כאחת שכן קראה הרבה על

להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.

הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר

עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור

אולי מחכה לאחרי המונדיאל

אולי מחכה לבחירות האמצע שלו

זה לא יודעים... ימים יגידו

אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו

אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה

עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך

הוא מפעיל עכשיו לחץ צבאי כבד זורק אמירות מפוצצות ובציוץ הראשון שלהם של חולשה והסכמה הוא יעזוב הכל לטובת -יון מדי י על הסכם

אני ב n12 ו וואלהושם ממש נותנים תחושה של אוטוטו מלחמהאבל עכשיו כולם רק על המונדיאל.

רק עדכונים שטראמפ תקף באיראן

בסדר..

ייאוש דכדוך כניעה רפיסות וכו'... 😏

בלי קשר לימין שמאל פוליטי, באמת שלא כדאי לצרוך מהם חדשות. הם יוצרים התקפי חרדה מכלום.

12 הם ה- מלחיצים

( ע"ע "ערוצי התבהלה...")

תעברי לאתר אחר ( או שתוותרי לגמרי (; )

מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.

תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.

חבל מעכשיו להיות סביב זה.

מבחינתי הכל כרגיל

כל הזמן דיבורים על היתכנות של מלחמה

תשימי מבטחך בבורא עולם

ותנסי לסנן כמה שאפשר

תלכי עם המנטרה הזו ,הקדוש ברוך הוא דאג דואג וידאג לי ויעשה הכי נכון עבורי ולא לתת לפחד לנהל

זה כבר הפך להיות בדיחה

קרה לפחות פעמיים שאמרו שתיתכן הסלמה וטראמפ איים שיתקוף עוד הלילה. כולם היו ערוכים.

בסוף טראמפ דיבר עם מי שצריך ועשה משא ומתן ואמר שחזר בו. לפחות פעמיים זה קרה אם לא שלוש.

אז מה נתן לנו לדעת מכל התפתחות הזו? סתם לחץ מיותר לשווא . לא בריא. הרצון לשליטה במקרה הזה רק מראה כמה אנחנו רחוקים משליטה. מנסים לדעת הכל כדי להערך אבל הגורמים הגדולים משנים את הכללים על ימין ועל שמאל.

הכי טוב להתנתק ואם יהיה משהואז תהיה התראה מקדימה של 10 דקות .

תנפשי. תצאי. אל תחשבי יותר מדי על מה יקרה אילו... זה לא יתן לך כלום חוץ מדאגה מיותרת.

ואם זה יפתיע באמצע נופש אז תפעלי בהתאם באותה סיטואציה אבל כרגע אין כלום

'יש לי כלים להתמודד עם מה שיגיע'.

באמת אין לנו איך לדעת מה יהיה ומתי.

רק להיזכר בכוחות שלנו, בכל מה שכבר עברנו והצלחנו להתמודד איתו, ולדעת שכל מה שיבוא- יבוא עלינו מתוך אהבה של הקב''ה.

זה מרגיש כמו בדיחה.

כולנו ממתינים לשיגעון הבא של טראמפ

יאללה מה שיהיה יהיה.

זה לא שמלחמות אחרות לא הפתיעו אותנו.

אלה החיים במדינה הזו. ממערכה למערכה.

הכי מומלץ לא לעקוב אחרי החדשות.

סתם מעלים את הלחץ על כלום

בעיניי עדיף תמיד לצפות ללידה בתאריך מאוחר ומקסימום להיות מופתעת לטובה.

לא חושבת שכאדי לך לנסות זירוזים טבעיים בשלב כ"כ מוקדם.

סתם מתיש ומעצבן וכנראה שלא כ"כ יעיל.....

עדיין ממליצה לא לדחוק את הקץ...

עדיף לשנות מיינד ולהנות מהתקופה

להנות מהקצת שקט לפני שהחיים מתהפכים. אבל עדיין אני על קוציםם

יום הולדת בתשעת הימים זה די מבאס

לק"י

אני תמיד ילדתי אחרי התל"מ, אבל לא היה לי לחוץ ללדת.

לי עשה זירוז טבעי

התחלתי לקחת תמצית מתחילת תשיעי

עיסוי פטמות גורם לצירים

אבל בסוף רק הקדוש ברוך מחליט מתי

בהצלחה ❤️

כתבת מדויק.

מתסכל פשןט מתסכל

כבר אין לי כח להלחם ולעשות דברים עם כל טיפת כח שישלי

פשוט מיואשת

סליחה שניצלתי את התגובה שלך🙈

ממש מזדהה,

אני אחרי בוקר שלם של הקאות

וחייבת להופיע בעבודה,

פשוט השרשור שלך בא במקום,

יש כזה דיסוננס מטורף בין איך שמרגישים לבין איך שכל העולם מצפה שנתפקד.

אנימלא חושבת שהבעיה אצל הרופאים...

הבעיה אצל כולנו , לא באשמתנו, אלא הפתרון אצלנו אני מתכוונת..

אנחנו בקצב חיים מטורף, מנותקים מהטבע, מהנשימה, מהמחשבה, הכל מהר, על אוטומט, הספקים, הספקים, הספקים

להוכיח את עצמי לכולם

וכו וכו

..

אז זה לא אשמתנו

המירוץ הזה

אבל הפתרון אצלנו...

וזה קשה

מאוד...

אבל לפעמים

אין ברירה לעצור...

בכל מקרה חיבוק גדולללל

וזה עובר!!!!

לא מסכימה איתך רופאים לא אמורים לרפא את הבחילות וההקאות

ככה זה לחלקנו, זה הריון (לחלקנו), וחוץ מהכמה כדורים, ועירוי, מה את עוד מציעה? להעלים את זה אי אפשר.

כן מסכימה שמקומות עבודה בישראל, יאשרו חופשת מחלה לאישה עם היפרמאזיס, כי באמת שלא ניתן ללכת לעבוד עם ה"מחלה" הזו.ביטוח לאומי, משרד הרווחה, העבודה והלא יודעת מה, צריכיםפ להכיר באישה עם היפרמאזיס כמחלה ולתת לה אישור לשהות בביתה, עד שתתאושש (לרוב עובר אחרי חודשיים- שלושה)

קשה מאוד מאוד

בכל אופן במצבים דורשי אשפוז.

לא עשו לי שום בעיות. אישרו תוך יום מהגשת הטפסים ותוך יומיים הכסף היה בחשבון.

נתנו לי שמירה לחודשיים, הספיק כי היה גם חודש של מלחמה ופסח בהתחלה, שלא עבדתי.

וזה היפרמאזיס לכל דבר(פשוט לא מאשפזים, כי עושים עירוי בקופה ושלום)

האמת שאני אף פעם לא ניסיתי לקחת שמירת הריון בגלל זה, כנראה באמת אפשרי.בהיפרמאזיס, אצלי בכל אופן, המצב כל כך נואש, שממש לא מעניין אותי העבודה והכסף באותם הימים.רק שיעזבו אותי להקיא ולסבול בשקט.

ב. הפעם רצו לאשפז אותי ולא אשפזו בגלל המלחמה. והעדפתי להגיע לקופה על פני אשפוז ביתי וב''ה שיכולתי. (בהתחלה לא הצלחתי לבד, בהמשך כן) ואישרו שמירה.

אכן הגשתי את הבקשה אחרי חודשיים, כשיכולתי להרים קצת ראש וכבר לא הייתי במצב מסוכן.

אין שום ספק שגם היפראמזיס שלא דורש אשפוז הוא סבל!! ולא תמיד אפשר לעבוד איתו.

לשאלתך, הלכתי ללמוד רפואה כדי לעזור לאנשים ולרפא אותם.

להתאים גיל לעובר ולפתח בדיקות יכול להיות מציל חיים, והציל חיים של לא מעט עוברים ואמהות כך שלא הייתי מזלזלת בזה.

עברתי הריון, הרגשתי זוועה ויחד עם זאת שימח אותי מאוד שניתן להציל את חיי וחיי תינוקי בזכות בדיקות. והצלת חיים עומדת בעדיפות עליונה בפיתוח והשקעת תקציבים.

רופא שאומר שהריון הוא לא מחלה זה בעיה כי יש פעמים שהריון הוא אכן מחלה.

אבל לא ברור לי היציאה נגד ציבור הרופאים בישראל

ומאיפה את יודעת שלא מתאמצים למצוא פתרון? הבעיה היא שההורמון שמחזיק את ההריון הוא הוא זה שגורם לצרות שנלוות אליו אז את הגורם לא נוכל להעלים ובסימפטומים עושים כמיטב היכולת לטפל, בין אם זה בונגסטה או זופרן במצבים קיצוניים יותר.

סטודנטית לרפואה, אמא.

95 בצום,או אחרי סלט?

מה הערכים שלך בדרכ?

בצום היו תקינים אבל התחילו לעלות- 105 וכזה...

העניין הוא שגם אחרי אוכל אני רואה שיש עליה.

אפילו שהיא עדיין בגבול התקין-

אם פעם סלט היה מביא אותי ל80- היום הוא יכול בכיף לעשות לי 95.

יכול להיות ירק ספציפי שמקפיץ סוכר

זה רק סלט?

או בעוד דברים?

מהנסיון שלי כל הריון היו דברים אחרים שהקפיצו את הסוכר,תנסי לעקוב בנפרד אחרי המרכיבים.

לפעמים גם טונה בשמן. לפעמים קוטג'.

לא משהו שאמור להעלות סוכר.

שווה לך לבדוק.

קוטג' לי היה בסדר.

תנסי במקום אולי ביצה קשה

תנסי גם לבדוק פלפל,לא אמור אבל יש הפתעות בחיים האלה.

הבעיה שהרופאה רוצה שכבר אתחיל גלוקומין ואני ממש ממש ממש לא רוצה תרופות

לידה שמתפתחת לבד

זה מאזן ממש.

ועושה טוב לגוף והכי חשוב שזה מאזן את הסכרת.

לי לא

אני גיליתי על סכרת רק לפני שבוע ואני עוד בשלב שבודקת מה מעלה. גם לי יש קצת חריגות לצערי..

הכי עוזר הליכה נמרצת בערב לפני השינה לפחות רבע שעה

חוץ מזה לאכול משהו שומני לפני השינה- חופן שקדים, או משהו בסגנון