ואני לא מבין למה לדעתך הוא הורס את הנישואים

אה, סליחה, אנחנו נמשיך להיאנס בשקט.

אני חוזרת לרקום,

ושוב סליחה שהפרענו.

אני מסתכלת את התנועה ולא על האירגון עצמו.

אחרי תקופה, הרעיון שבבסיס האידיאולוגיה חורג לגמרי מהכוונה המקורית שלו.

זה נכון לגבי הפמיניזם, זה נכון לגבי זכויות השחורים באמריקה, זה נכון לגבי דתות, סוציאליזם וכו'

אין טוב מוחלט בעולם שלנו.

וכשרעיון יוצא למיליוני אנשים, סביר להניח שהוא יחרוג מהמקור.

תמיד יהיו קצוות שינצלו את המצב ויעוותו אותו.

עדיין, זה לא מבטל את הטוב שנעשה וברוב המקרים הטוב עולה בהרבה על הרע.

מפריע לך שהעלו למודעות מעשי אונס?

וגם לגבי שאר מה שכתבת: לידיעתך, יש גם נשים שלא טוב להן רק במטבח, ורוצות לנצל את הכשרונות שלהן גם בעבודה מחוץ לבית. ובהחלט מבורך שגברים הופכים לשותפים מלאים בגידול הילדים ובניהול הבית.

מסכימה שיש אולי נטייה להתגרש במהירות רבה מדי, אבל זה לא קשור בכלל לחלוקת תפקידים שונה בבית.

אולי רק בגלל שנשים וגברים כבר יכולים להתמודד עם פרנסה וגידול הילדים (אפילו שמאוד קשה) ולכן לא מרגישים מחויבים להישאר בנידואים אומללים..

ממש לא מפריע לי שהעלו את נושא בתקיפות המיניות וטוב שכך (גם לי יש ילדים וחלילה לא הייתי רוצה להתוודע למקרים כאלה במחוזותיי) ומנגד הביא איתו קמפיין המי טו העצמה נשית מוגזמת מ6קצנת ומכוערת של "הכל מגיע לי" במסווה של שויון...

ואם כך...

מדוע נשים נוטות לפרק את הנישואין יותר מגברים ???

כי נוח להם לא לקבל ביקורת, נשים נוטות ברוב המקרים םבזבז יותר משאבים כלכליים ובכלל (אין אף פעם דבר כזה יותר מידיי נעליים וכנל לגבי ארון הבגדים החרוש...)

יותר קל למצוא היום נשים שעסוקות בלפצות את עצמן במותרות מאשר גברים.

אחרי הילדים נשים מקבלות בוסט נפלא לפירוק המשפחה בצורת גב כלכלי של מזונות כתובה ואיזון משאבים...

ברור םכל כי וש יוצאות מן הכלל אבל הן נמצאות בחסידויות ואינן מוצעות לקהל הרחב...

או... שהן בכלל בנות 80 צ9ונה...

בגדול, זוגיות היא קלישאה שעדיין לא פתרו אותה כי להרבה גורמים זה ממש נוח!!!

אם תמצא מחר תרופת פלא מה יעשו כל העוסקים ברפואה וממה יתפרנסו ?

רוב הנטל נופל בחיים על הגברים, מילואים, תשלומים, מזונות, כתובה ועוד...

כל הדברים הכלכליים הם נחלת העבר מאחר ורוב הנשים היום מתפרנסות ועל כן חייבים לבטל "מנהגים" של לפני מאות שנים אם המציאות השתנתה.

רק מתוך כבוד אמיתי לבני הזוג יכולה לצמוח זוגיות ולא מתוך "יחסי עובד מעביד" כמו שנכתב כאן באחת התגובות

זה מה שאתה רואה סביבך? נשמע קצת מסקנות מסרטונים אמריקאיים
 

היוצאות מן הכלל זה אלה שלא נהנות להתגרש בשביל לקבל מזונות?? על מה אתה מדבר??

באמת לא בסדר ששומרים את כל הסחורה האיכותית בצד, רק למיוחסים.

ומי בכלל אחראי לכל הפרוגרס הזה, שגורם לנשים לחשוב בטעות שמותר להן להחליט על חייהן בעצמן??? 

לא יודעת מאיפה הבאת את המניפסט הזה אבל אתה לא ממש מחובר למציאות ובכלל משהו מנותק רגשית.

מאחלת לך רק טוב

האשמות מגוחכות כאלו נגד נשים.

אפשר לחשוב שדמי מזונות זה ה-דבר שיהפוך אישה לעשירה, ושרק נשים מבזבזות וכו'.

כמובן יש גם נשים נצלניות בדיוק כמו שיש גברים כאלו, וכאילו שאין גברים שסוחטים נשים כלכלית בתמורה לגט וכדומה.

עצוב לי בשבילך שאתה ככה רואה את העולם

שורה תחתונה, קשה לך עם זה שהעולם פחות שובניסטי, ובוא נגיד שכד עכשיו לא מצאתי שובניסט עם מידות טובות.

ואם יש אצלכם כוחות של עובד מעביד, צריך לבדוק את הסיבה.

בד"כ כשהגבר "עובד" אצל האישה זה כי הוא מרצה במקום להיות מתחשב.

וכשזה הפוך מדובר במקרה קצת אחר, לא ארחיב לגביו כרגע.

רק מהתגובות נגד, אפשר לראות

שאמרת את הדבר הנכון והאמיתי.

יש תעשייה שלמה של תפקידים במדינת ישראל,

שמתפרנסת מהסיפורי גירושין האלה. ומעודדת אותם.

שופטים, דיינים, עורכי דינים, מאבטחים, עו"ס.

וכמובן מטפחים את האגו ויצר הנקמנות אצל הגרושה.

זה בדיוק כמו עם ימ"ר ש"י,

תפקידים על גבי תפקידים,

שמבוססים על נראטיב ש"יש פה מתנחלים אלימים"

אז עד שמצאו מישהו שנראה כזה, 

אפילו שהוא לא ממש כזה בדיוק 
 

למה שיעזבו אותו?

זה מזכיר לי את הכרטיסנית ברכבת הקלה,

עד שהיא מצאה מישהו שעלה בתחנה הקודמת ועוד לא הספיק לתקף,

למה שהיא תוותר עליו. 

אותו בדיוק היא חיפשה!!

נראה לך שהיא תבקש כרטיס משלושה צעירים ערבים מוסלמים שעלו בגבעת המבתר

וירדו בבית חנינא בלי לשלם?

אבל יש אלהים בשמיים

שיודע מי חי מלהועיל ומי חי מלהזיק ולצער את הזולת

אל תדאג

כדי חלילה לא "להפיץ רעל"?

מנסה לדמיין איזה רעש היו עושות נשים שמציבים אותן במצב כזה, בו יותר ממחצית משכורתם הולכת לאבא, כדי שיוכל לרבוץ בספה, ולהן נשאר בקושי לשכירות (ושוב, אני מדבר על משמורת משותפת), יש אנשים שאכן נהיים מרירים, אבל כדאי לפעמים לבדוק מה הוביל אותם לאותה מרירות במקום לטמון את הראש בחול...

שותקת.

כי יש לי גרוש שיישמע בדיוק כמוך

שיבכה ויתלונן שהוא קורבן שלי ושל המערכת

אבל במציאות, הוא זה שמרעיל את הילדה שלי נגדי, דוחף אותה לדרוש ממני כספים בטענה ש'אבא משלם לך מזונות בשבילי אז תקני לי'

ולא.

הוא לא משלם לי חצי מהמשכורת שלו, כי הוא מרוויח פי עשר ממני, ועדיין בוכה על כל שקל שהוא צריך להעביר לי, כי כואב לו שהכסף יגיע אלי.

אז גם לי יש בטן מלאה על התנהגות של גברים שחושבים שהם צדיקים ונעלים והכל מגיע להם ואסור להגיד להם כלום ואם אומרים הם מגיבים כמוך

'פרוגרס נשים מיטו'

יש סיבה לזה שקורים תהליכים בעולם.

לנשים מגיע שיהיה מקום וזכויות גם אם לגבר השוביניסט זה לא נוח. 

ככל שאכן הוא מרוויח "פי עשר ממך" (מה שאומר לפחות 50 אלף).

אבל תסכימי איתי שזה מקרה נדיר.

שיעודדו עוד פירוק בית ומשפחה מיותרים.

בשביל הפרנסה שלהם

והביאו את גרושתי למצב שהיא איבדה

בן זוג שהיה נאמן אליה

והשקיע בה וויתר למענה בלי סוף

עכשיו יש לה משמעות מרובה, היא "יקירה",

ו"מסכנה", ויש לה גם פרנסה משל עצמה

והיא "גרושה באושר"

שיכנעת אותה לעשות את טעות חייה

ולחיות לבד בלי אהבה, בלי נאמנות.

ואל תספרי לי שפתאום בבת אחת היא תהיה נאמנה למישהו שיבוא מאי שם

הכל בשביל לפרוט על הבטחון העצמי הנמוך שלה,

והארנק שלך...

ישר כח לך ולכל "המרחמים" למינהן / ולמינהם

ולכל הגיבורים, שיחזרו הבייתה למשפחותיהם

והשאירה אותה גרושה וצודקת ואין לזה סוף טוב

אני שכנעתי את אשתך להתגרש?

ולפי איך שאתה מדבר

אני יכולה לגמרי להבין למה היא רצתה להתנתק ממך ולהיות אדם עצמאי.

אבל זה בהחלט הולך יפה עם ההסתכלות שהולכת ותופסת תאוצה שכל גבר הוא פוגע בפוטנציאל או פוגע בעבר. שזה מזעזע.

אבל אני לא חושבת שהיא כ"כ נפוצה, ולעומת זאת העלאת המודעות לתקיפות מיניות ומעשי אונס היא חשובה מאוד ונצרכת מאוד לדעתי.

והקישור שנעשה פה בין הקמפיין לגירושים נראה לי ממש לא קשור.

נניח ששני אנשים רוצים לפתוח עסק ביחד

ונניח שהעסק שהם רוצים לפתוח לדוגמא הוא פלאפל.

ונניח ששני השותפים רוצים להיות פעילים ומשקיעים בעסק ועל כן יש צורך גם שכל אחד יביא מעצמו סכום כסף וגם יתן שעות עבודה באותו העסק במטלות השונות שיש לעסוק בהן

ונניח ששני השותפים מלכתכילה חשבו על שכר ותגמולים זהים כל אחד בהתאם להכנסות...

ורק נניח... שאחד השותפים יבקש להכניס סעיף לחוזה שבינהם... שאם אחד מהם ולא משנה מי ירצה לפרק מכל סיבה בין אם מוצדקת ובין אם לא או חלילה מלחמה, משבר קורונה או וואט אבר...או חלילה שפושטים רגל... דורש השותף פיצוי חד צדדי של 200 אלף שקלים ועוד 5 אלפים שקלים בכל חודש ללא יכולת לערער...

ורק נניח שכולם פה מסכימים שזוגיות היא עסק לכל דבר שיש לתחזק ולשמר אותו בכל דרך וצורה...

ונניח שוב שזה לא משנה אם מי מהצדדים רוצה לפרק את העסק...

תסבירו נא לי כל אותם גאוני הדור באשר הם...

מדוע הפיצוי הוא חד צדדי ??????????????????

מדוע הכתובה שהיתה רלוונטית עקב פסיקת חכמים שלא להשאיר גרושה ללא נכסים וללא יכולת לתחזק את הבית בעידן שבו כל הנשים ללא יוצא מן הכלל היו עקרות בית ולא עסקו בפרנסת הבית וגם אם היו עוסקות בחקלאות או בתפירה או בכל דבר אחר היה כספם רכושו של הבעל "הקניין להל"ן  "...

מדוע היום בעידן שבו גם הנשים עובדות ולא רק במשק בית וגידול הילדים יש לשלם כתובה או גרוע יותר מזונות ???

בנוסף...מדוע אם כן אין חובת דיווח לאן כספיי המזונות משמשים ??? (יוצא בפועל שלא מעט גרושות מנתבות את כספיי הגרושים לטובת תמ"א 38... בוטוקס, החלקת שיער, שטיבת שומן והרחבת המרפסת וסגירת הפרגולה במטרה לנסות להיות שוב "אטרקטיביות")...

מדוע במעל 80 אחוז מתיקיי הגרושין בישראל מואשמים הגברים באלימות כאשר חובת ההוכחה או החפות מוטלת על הנאשם ולא על הטוען ???

מדוע בתי הדין והמשפט לא גוזרים קנסות או גורעים מזכויותיהם של נשים הבוחרות למרר את חיי הגרושים?

ומדוע אמהות תמיד יהיו ברירת המחדל של בתי המשפט והדין כולל שרותי הרווחה גם כאשר מדובר ביצאנית או נרקומנית ?

אם בעבר גיל החתונה היה סמוך ל18 כאשר שני הני הזוג היו פתוחים מחשבתית לשינויים ומלאיי מרץ לתת ולתרום באותו העסק על מנת שיצליח ויעלה אזיי שהיום לא מעט בוחרות להתחתן אחרי גיל 30 ואחרי תואר אחד או 2...

מנגד הגברים אחרי שירות צבאי ואחרי טיול במזרח הרחוק ואחרי שהפנימו שהם לא דולפין שיצא מהמים בגלל בול שהדביקו מתחת ללשון מוצאים את עצמם פחות בתארים ושמות עצם...

ולאחר ההתפשרות של אותן נשים אקדמאיות בגברים "ממוצעים" דבר שהופך לא פעם למוקד הפיצוץ ופירוק החבילה אחרי בואם של הילדים מתוך כוונה שלילדים יהיה אבא ולא צנצנת מהבנק ועל הדרך בונוס המזונות...

ולכל הלביאות הרעות שישר יקפצו לענות בחוסר תום לב אני רק אאחל שיהיו לכם בנים ותחתנו אותם שתיפלו לאותו הלוע שאתם מכוונות..

המציאות שונה היום אלף שנות אור מלפני מאה שנים...

אם פעם היה הגבר יושב עם מנדולינה מתחת לחלון ושר סרנדה אזיי שהיום הנסיכה תזמין לו משטרה אחרי חמש שניות של כיוון הגיטרה

ואני אתייחס לכל האשמות שלך כאל התפרצות של כאב שאתה עובר

ולא שבאמת אתה רואה את אם ילדיך כמו התמונה שציירת פה. 

יחד עם זאת, חשוב להבין שלא מדובר במקרה "מוזר" וחריג, של אדם "כאוב", המערכת כיום דורסנית מאוד כלפי גברים (ולמרבה הבושה בבתיה"ד הרבניים המצב הרבה יותר גרוע).

אז ברור שיש אנשים טובים יותר ופחות בכל מגדר, אבל לאישה רעה ונצלנית הרבה יותר קל לממש את מאוויה מאשר לגבר רע ונצלן (שלא לדבר על כך שלגברים "סרבני גט" יש תדמית מאוד רעה בעיני הציבור, לעומת אישה שסוחטת מזונות מופרכים [יותר מחצי מהמשכורת הנמוכה של האב במשמורת משותפת זה לכל הדעות סחיטה], כי אין לה כוח לתפקד כהורה ולפרנס גם כן זה לגיטימי כי זה "עבור הילדים")...

ולהגיד שלאישה רעה יותר קל מאשר לגבר רע?

לא יודעת. לא שמתי לב שהרוע מתקבל יותר טוב כשהוא מגיע מצד אחד.

רוע הוא רוע. לא משנה איפה. 

מופקעים ורצחניים (לפחות בביה"ד הרבני) שיכולים להשאיר את האב  בלי כלום וגם במשמורת משותפת, אחזו גבוה מהם חוטפים תלונות שווא/קרובות מאוד לשווא וכיו"ב.

את מכירה אפלייה דומה כלפי נשים (סרבנות גט קיימת ב-2 המגדרים באותה מידה, ואצל דתיים אף אחד לא יתחיל קשר אינטימי אחר ללא גט ולא משנה אם הוא גבר או אישה)?

ואני לא אכנס איתך לדיון הזה

כי את ההסתה שלך אני מכירה מצוין.

את המציאות - עוד יותר. 

אשמח להחכים...

אני לא רוצה להכיר.

אני מכירה את המציאות. 

אין לך מושג כמה גברים דתיים מרשים לעצמם להתחיל קשרים לפני גט.

ונשים דתיות מנועות.

ואין לך מושג מה זה למנוע מאישה להתקדם בחייה ולהביא עוד ילדים, כי אם היא תתעלם מהעגינות, הילדים שלה יהיו ממזרים.

והסיפורים האלה קיימים כמו חול.

רק מה?

שלכל אחד כואב הסיפור הפרטי שלו, או של אח שלו.

ומה זה בכלל 'כמעט תלונת שווא'?

אם הגעתי למשטרה להתלונן על ניסיון רצח, זה קרוב לתלונת שווא, כי הפוגע לא הצליח לרצוח אותי?

אתה חושב שהמשטרה בכיס של ארגוני הנשים שמפזרים תלונות שווא ככה כמו מלח על האוכל?

ולמה כל כך ברור לאבא שהוא אבא, אבל כשזה מגיע להוצאות של הילדים, אז הוא לא חייב להיות שותף? פתאום בזה הוא נהיה תורם זרע? 

ויכוחים לא נעימים בהם דווקא האישה הרימה ידיים, והאיש העז קצת להגן על עצמו, אני קורא לזה "כמעט", כי זה לא סיפור מצוץ במאה אחוז מהאצבע, אבל כל בר דעת מבין שהמסגור של זה הזוי.

נא להתייחס באופן ממוקד לעובדות שאני מציג- קיימים הרבה מקרים בהם אבות משלמים 4 אלף מזונות למרות משמורת כמעט משותפת, ולמרות שלהם עצמם נשארים בקושי אותם ארבע אלף, וזה כי לאם נוח להמשיך לראות סרטים וחלילה לא להתאמץ לפרנס את ילדיה שלה.

האם יש קונסטליה מסוימת בה זה נשמע לך הגיוני?

האם האם לא צריכה להיות שותפה?

אבל תן לי לקרוא את התיק מהתחלה ועד הסוף

לא רק את הסכום הסופי, אלא את התהליך כולו.

אני אוכיח לך שהגבר האומלל שמשלם 4 אלף,

כנראה אומלל פחות ממה שאתה חושב.

כי הוא מספר לך את הצד שלו, וזה באמת מתסכל ומעצבן, להעביר כל חודש כסף לשנואת נפשך שהתחתנת איתה והבאת איתה ילדים.

אבל כנראה שהיתה סיבה להחלטה, ואת זה הוא לא יחשוף בפניך.

כך בפורום ככל שיוכח שצדקתי, סגרנו?

אבל אני מתכוונת לכל התיק.

כולל כל מסמך שאי פעם הוגש והומצא לבית הדין ובית משפט, וכולל כל הפרוטוקולים של בית הדין.

(כולל דיווחי הכנסות והוצאות של שנות הנישואים של הזוג)

סורי,

זה לא תלונת שווא אלא תלונה אמיתית.

אם הגעת לסיטואציה שאישה תקפה אותך, קום ולך.

אל תרים ידיים גם לא כדי להתגונן.

קום ותעזוב את האזור. 

אבל לא חושב שמי שרוצה להגן בכל מחיר על הנישואין, ולכן לא רץ להתגרש בפעם הראשונה שאשתו מכה ודוחפת אותו, זאת עבירה פלילית, תתקני אותי אם אני טועה...

יש גם חלק לאישה או שהיא ילדה קטנה ללא אחריות למעשיה? האם הבעל יוכל להתלונן עליה במשטרה לו ירצה?

מחכה להסכמתך לגבי הדיל שהצעתי, באמת מסקרן אותי לשמוע את דעתך לאחר שאחשוף נתונים שאני מכיר.

בתנאי שאתה יכול להתחייב לחשוף הכל כולל הכל.

לא סיפורים, לא סטטיסטיקות.

תיק אחד

עם כל הנתונים.

אז אפשר גם במייל אם נוח לך.

וצריך להשתחוות לדורסנות שלהן

ואם לא מכבדים אותן

הם ישתוללו.

פראות אדם במסווה של נשיות ועזרה לחלש

אותו סיפור כמו עם עזה.

אותו סוג של קליפה.

החלש הצודק והתוקפני.

וזה לא חסר סיכוי, בסוף יש "רוב דומם" שככל שנחשף לנתונים, מבין שדברים צריכים להשתנות...

אני מבין שאתה עובר גירושים כואבים, והסיפור שלך ממש לא פשוט. 

אבל...

איך יכול להיות שבשרשור שכותרתו "סיפורים אופטימיים לכאן", אתה מכניס את כל הרעל שיש לך נגד נשים / ההלכה / בית הדין הרבני / חוקי מדינת ישראל? לא רק שזה לא רלוונטי לשרשור, זה למעשה בדיוק ההפך ממה שפותחת השרשור רצתה לקרוא.

זה כמובן לא רק אתה ולא רק בשרשור הזה.

יש כאן בפורום כמה גברים גרושים, שנראה שהנישואים שלהם היו כ"כ קשים עד שהם החליטו להבאיש את הנשים באשר הן בכל הזדמנות. אני יכול לתת כאן ערימה של קישורים רק מהחודשים האחרונים, איך בכל דיון תמים (או שלא תמים) נכנסים אותם ניקים ומבקשים להחריב במקום לתקן, לא את עולמם שלהם אלא את עולמם של קוראי הפורום.

שנים ראיתי רק את הצד של בעלי. את המרמור ואת הכאב החותך על המזונות (כתובה לא היה צריך לשלם).

אני באמת חושבת שמצב כזה שבו אתה עובד ימים מלאים,

ובא מישהו ופשוט "קוצר" לך את המשכורת- זה נורא. זה קשה מנשוא. באמת.

אבל...

יש אבל גדול.

גברים לא מודעים למה זה גידול ילדים.

הם לא מודעים לזה שזו עבודה.

אז הנה, יאמר הגבר של היום- תנו לי לגדל את הילדים !

שזו דרישה נכונה בדרך כלל.

אבל הבעיה היא שהוא חסר כישורים ומיומנויות בתחזוק בית וילדים. דברים שאנחנו, הנשים, צמחנו לתוכם.

תאמין לי שלהיות עם ילדים שעות על שעות,

זה יותר קשה מעבודה משרדית, פי כמה!!

אני מסכימה איתך מאוד מאוד, שהיום השוק הזה של התלונות שווא הוא פרוץ לגמרי. וזה שהאישה היא המסכנה האולטימטיבית- זו ממש אקסיומה שצריך לשים עליה סימן שאלה גדול.

אגב, למה אתה לא בבימ"ש במשמורת משותפת? זה הסיכוי הכי טוב לגבר כיום

ולמרות זאת בבתיה"ד הרבניים נוטים לשחוט אותם במזונות בצורה הפוגעת בילדים לפני הכול.

גם נשים כיום, לא נמצאות בדרך כלל כל כך הרבה עם הילדים והם במוסדות רוב היום, ככה שהאקסיומה כאילו האמהות הן אלו ש"יש להן כישורים ומיומנויות לתחזוק בית", היא גם הרבה פעמים לא מדויקת...

היום למשל בעלי (טו"ר) קיבל החלטה דרקונית עבור לקוח שלו. 3700 על ילד אחד בלי מחציות ובלי כלום. והאישה לא הציגה מסמכים על כלום (לא חוזה שכירות, לא תלושים וכו').

למה?

3700 בלי מחציות?

הבחור עם ילדים משלו בנשואים שניים.

ממה אמור לחיות? פשוט הזיה

אבל, צריך להבין שלגדל ילדים, בייחוד בחופש,

זה קשה.

עכשיו כשאני אמא לשלושה ב"ה, אני מבינה את הצד של הגרושות. לטפל בילדים זה נון סטופ. זה מתיש.

זה ממש לא לשבת רגל על רגל ולחכות לספונסר שיעביר את הכסף...

ממש לא.

זה אינטנסיבי מאוד.

ולמה שגבר לא יעשה את זה? שאלה טובה.

והתשובה היא, כנראה, שדמות האמא היא העיקר לילד. והיא לרוב גם יודעת לתחזק את הבית ולדאוג לילדים בו זמנית.

גברים גרושים בדרך כלל חיים בהזנחה כי אין להם מודעות להיגיינה יותר מדיי וגם לא כישןרי בישול לרוב.

אז תנוח דעתך. רוב הנשים לא מוצצות דם וכל היום מתפננות. זו עבודה לכל דבר

לכל הפחות 9:5, מה שאומר שהם מטפלים בילדים בצורה משמעותית ושכן יש זמן רב לנשים לשבת רגל על רגל ולחכות לכסף.

לגבי בישולים ושאר ענייני הבית - 
במצב כיום, בו בשונה מבעבר אין הרבה עקרות בית והילדים במוסדות רוב היום, הרבה פעמים אישה שפחות עובדת וכביכול כן "עקרת בית", לא באמת מתפקדת יותר מידי ככזאת.
ורמת התפקוד שהיא כן מתפקדת היא לא כזאת שכל כך קשה לגבר ללמוד כשצריך, והגברים שאני מכיר עושים זאת בהצלחה רבה ב"ה...

שצריך לפקוח עליהם את העיניים:

1. שהאמא היא כמעט תמיד הדמות העיקרית בעיצוב עולמו של הילד. אם תקצץ לילד שעות עם אמא שלו- פגעת בו.

2. אתה מכיר גברים גרושים שמתמודדים יפה, אני מכירה גברים גרושים שחיים בסירחון, מחילה. ולא שהסטנדרנט שלי בשמיים. רגיל לגמרי.

3. מה שקורה היום בבתי הדין זה עוול. זו התרשמותי מהסיפורים שבעלי עוסק בהם. דיינים שמחפשים תואנות מתחת לשטיח איך להשאיר את האבא עם כלום, ועוד אומרים לו ללכת לגור אצל ההורים. זה אכזרי.

4. בכנות- מה יותר קשה? יום שלם עם הילד או יום שלם במשרד? יופי. זה יירפא קצת את המרמור.

המציאות היא מורכבת.

לגברים גרושים הרבה יותר קל למצןא פרק ב, מהסיבה הפשוטה שלרוב האם היא המשמורנית.

יש פנים לכאן ולכאן.

לתאר מצב שבו האמא עושה חיים כי יש לה 4000 שח, זה לא בדיוק האמת.

האמת היא שהיא מכבסת, מבשלת, מנקה, עושה קניות, מטפלת בילדים

ועוד קשה לה למצוא פרק ב, כי גברים גרושים מתחתנים גם עם רווקות.

נרחבים אצל האבות?

אם באמת לא היו הסדרי שהות נרחבים היית צודקת, אבל בפועל המציאות כיום היא שונה(ושוב, למיטב ידיעתי 90% מהאבות נמצאים עם ילדיהם לפחות 35-40% מהזמן), ומחלחלת ההבנה שהילדים זקוקים לקשר יציב עם שני הורים, וגם במקרים בהם בשנות הנישואין זה היה אחרת, אז לפחות "רוחו" של האב תמיד הייתה בבית אבל אחרי גירושין זה משתנה.
 

אז אם גם ככה נמצאים אצל האבא די הרבה(מה שאומר שיש לו הוצאות פחות או יותר כמו האם, בשל הצורך במדור ושבתות וכו'), ונניח שהויכוח יהיה אם להוסיף יום או להוריד יום, הגיוני כבר שהאב יקח על עצמו עוד יום כדי להקל על האם לעבוד בעצמה בדיוק כדי לפתור את מה שאמרת...

לגבי שאלתך מה עדיף- היום האבות הגרושים נמצאים גם יום שלם עם הילד וגם יום שלם במשרד, וברוב השנה הילדים במוסדות רוב היום, כך שהאם רוב היום בספה במקרה בו אינה עובדת...

כי כן, אני בהחלט חושבת שהאמא היא הדמות המשמעותית יותר לילדים.

משמורת משותפת זה דבר יחסית חדש. עוד לא בחנו את ההשפעות של זה לעומק.

ב. בבית המשפט יש בהחלט שיוויון כשמדובק במשמורת משותפת ובשכר דומה. אפשר להגיע לאפס מזונות.

ג. המצב בבתי הדין הוא לרעת האבות וכנראה שזה בגלל שבתי הדין רוצים להישאר על המפה

א. לגבי משמורת משותפת- אני גדלתי להורים גרושים , ללא הרבה קשר עם האב, ולדעתי ילדים הגדלים בלי הרגשת בית יציב אצל האב גדלים עם חוסר, ובית יציב מרגישים רק במשותפת או קרוב לכך.
 (אנשים רגילים לכך שבמשפחות רגילות יש כביכול פחות צורך יומיומי באב, ולכן הוא נראה "פחות קריטי", העניין הוא שכמו שכתבתי - בבית רגיל רוחו נמצאת תמיד, אבל אחרי גירושין אם לא יהיה קשר יומיומי - לאט לאט הילדים ירגישו שיש להם חלילה פחות אבא).

ג. לגבי בתי"ד את צודקת, עצוב מאוד שהם חושבים שככה יישארו על המפה, להיפך - בקצב הזה אף אחד לא יבוא אליהם (במגזר החילוני גם ככה אף אחד לא מגיע, ועכשיו יפסיקו גם במגזר הדתי)...

יש התספקות ב"רוחו" של האב.

משמע שהאם הרבה יותר משמעותית ממנו.
אני גם בעד לגדול עם האב, אבל זה לא שווה ערך לאם. 

אלא שביום יום פחות צריך את האבא, אבל הצורך ברוחו משמעותי לא פחות מהיום-יום של האם (ככה זה בכל תחום, האבא נותן תמצית והאם מפתחת, כשהם לא ביחד שניהם עושים את 2 הדברים כל אחד בעצמו...).

יש מחקרים המשווים בין ילדים שגדלו רק עם האבא מול ילדים שגדלו רק עם האמא, והתברר שכאלו שגדלו רק עם האבא - הצליחו יותר בחיים, והתדרדרו לפחות פשע.

אז יש בעיות עם ענייני גירושים. מה הקשר לקמפיין ה metoo? או לנשים דווקא? (וכן, נשים בעולם העבודה מתחילות מנקודה נמוכה יותר בגלל ילדים ומתקדמות יותר לאט, אז הגיוני שלא יהיה שוויון גמור במזונות).

שמעתי הרבה סיפורים על גברים שסחטו את הנשים שלהם עבור מזונות/דירה וכולי בתמורה לגט. זה בסדר? מכאן אני מניחה שכל הגברים הם ככה?

נכון, יש גם נשים נצלניות וכדומה, ושמעתי סיפורים גם לכיוון הזה.

מסקנה - יש אנשים/נשים טובים ויש אנשים/נשים שלא. אין סיבה להכללות לא נכונות

ככה שזה אנכרוניסטי להטיל חובת מזונות על האב כברירת מחדל, בקשו שיויון - אז שילך לשני הצדדים...

לא מחפש להכאיב לאף אחד, אבל אם הנושא עלה לדיון, כדאי שלאנשים תהיה יותר מודעות למציאות.

די קלעת.

אוכל להשיג את לשון השאילתא והתשובה, אבל רק אם תסכימו להודות בטעותכם.ן אחר כך...

בגלל שלא ראיתי שיש הסתייגות בדוח שהעלית, נראה שהוא בהחלט כולל אותם ולכן לא משקף נאמנה את המצב במשפחות בהן שני ההורים מפרנסים.

שהנשים כמעט לא עובדות, ובכל מקרה- לפי דבריך לפחות בגירושין אצל חרדים, היו צריכים פחות לרצוח את הגברים במזונות לא אפשריים, וזה כמובן רחוק מהמציאות בלשון המעטה (במיוחד שכיום, רק חרדים הולכים לביה"ד הרבני וגם זה יפסיק בקצב בזה)...

א. הערבים לא ''מאזנים'' את זה, אם במצב הרגיל ברוב המשפחות הגבר הוא המפרנס העיקרי.

קבוצה של מיליון אנשים שמתוך בחירה לא עובדת תטה את כל התוצאות, וקבוצה של אנשים שבה נשים לא עובדות ולכן קורה מה שממילא היה קורה גם אם כן היו עובדות - לא מאזנת את זה לצד השני.

ב. יש הבדל בין גבר שמרוויח מעט כי זאת יכולת ההשתכרות שלו, לבין גבר שבוחר לא לעבוד.

מי שבוחר לא לעבוד ומתגרש, מן הסתם יצטרך להתחיל לעבוד ולשלם מזונות לילדיו. אין שום סיבה בעולם לפטור אותו מכך.

מי שלא אוהב את זה שהוא צריך לעבוד כדי לפרנס את ילדיו, שלא יביא ילדים.

ככה שזה לא משמעותי

-

איזון משאבים, הוא מושג השייך לתפיסה המודרנית של השיויון (מנוגד להלכה) שאומר שיש לאזן בין משאבי הגבר לאישה בין היתר על מנת שלא יהיו פערים משמעותיים בין הבתים, וגם בנושא המזונות ככל שיש יכולת השתכרות שווה ל-2 הצדדים אין עניין של מזונות/מזונות מינימליים מאוד.

מה לא איזון משאבים:

לקחת מהאב יותר מחצי ממשכורתו במשמורת משותפת (כשהאם נוטלת לעצמה את קצבאות הביטוח לאומי של הילדים כברירת מחדל ויש לה יכולת השתכרות שלכל הפחות משתווה לזוט של האב).

תודה רבה.

@משה 

@פשוט אני..

@נגמרו לי השמות

יש כאן בילבול

כמנהג הקומוניסטים מאז ומעולם, כאילו אם נשתיק מישהו  במקום להתמודד עם טיעוניו, העובדות שהוא מציג ישתנו פתאום...

אבל המסר הכללי שכבר ב-2017 הפערים לא היו גדולים כל כך נותר בעינו

כלומר יש פי 3 גברים שמרוויחים יותר מהנשים, מאשר נשים שמרוויחות יותר מהגברים.

וזה עוד אחרי העיוות של המגזר החרדי, אז בלעדיו זה אולי היה פי 5 או יותר.

אלה פערים לא גדולים?

ושגם אישה שמרוויחה יותר זה לא משהו חריג בכלל.

לגבי המגזר החרדי- כבר אמרתי לך ש-60% מהגברים החרדים עובדים, ואם תטען שזה בדרך כלל בשכר נמוך יותר מהיעדר מקצוע, זה קיים גם אצל גברים חרדים שהתגרשו...

ה"פער" בשכר בין גברים לנשים, הוא פחות מחמש אחוז, וגם על כך אוכל להביא נתונים...

ותחומי תעסוקה דומים, השכר כמעט שווה

הנה פה, מכון טאוב מ-2016, בתקציר בתחילת המאמר

https://www.taubcenter.org.il/wp-content/uploads/2020/12/genderwageheb39.pdf

הנה עוד סקירת מקורות

גיא נבו: פער השכר – אגדה פמיניסטית

באדיבות אתר שוברות שיויון

בית - שוברות שוויון

מן הסתם האבא.

לכן להגיד "פר שעה השכר זהה" זה חסר משמעות, כשצד אחד יכול לעבוד עד 18 בערב וצפונה וצד שני חייב בשעה 15 להסתלק בשביל לגדל את הילדים.

אם הולכים על משמורת משותפת, משמע ל-2 הצדדים יש את אותו זמן פנוי, לכן ברירת המחדל צריכה להיות ללא מזונות כלל...

אתה לא באמת מכיר את השטח מהצד השני ומהצד המקצועי

רוצה להחכים אותנו מה "אני לא מכיר", אלו "עובדות לא נכונות", ומה חסר לי ב"הכרת השטח", או שצריך לקבל את הסיסמה כתורה מסיני?

שמחתי לשמוע שאנשים כאן מקפידים כל כך.

.

והתוכן נוראי.

השתדלתי לשמוע בלי לראות.

לא מבין למה צריך להתייחס לסחטנות

בהבנה ובהומור.

נורא ואיום.

תאר לך היית האדם שנסחט?

אפשר לדעת למה זה מצחיק?

יותר קרוב לעצוב

וכן זו בדיוק הלך הרוח מהפייסבוק

שכנראה הרס לי את המשפחה

להיפך, מעלים את הדבר המוקצן כדי להראות תופעה הקיימת במידה מסוימת אצל חלק מהנשים...

אבל יש נוסחה די מדויקת לחישוב מזונות

שלוקחת בחשבון את הסדרי הראיה, ההכנסות של כל אחד מהצדדים, יכולת ההשתכרות שלהם על סמך העבר, וצרכי הילדים.

זה לא 'מזונות מופרכים' אלא השתתפות בכלכלת הילדים שהבאת לעולם.

אדם שמשלם 4 אלף במשמורת משותפת, זה אדם שהוכח בבית משפט שהוא יכול לעמוד בתשלומים האלה, או לכל הפחות, שעשה זאת בשנות נישואיו.

ואני גם מכירה גרושים שבחרו להפסיק לעבוד ולהרוויח פחות העיקר שלגרושה שלהם לא יהיו מזונות.

לכלוך היה ויהיה משני הצדדים.

אף אחד לא רב עם הקיר. 

בנוסף, אם אישה נהגה באלימות כלכלית כלפי בעלה והצליחה לנצל אותו, זה חייב להמשיך כשהמצב מטבע הדברים יותר קשה?

נשמע לך הגיוני?

של אישה כלפי בעלה.

אם בחרת ללכת לפי דין תורה

אז בכלל התפקיד שלך להיות מפרנס וכבר שמעתי דיין אומר למישהו 'אז לך תשטוף חדרי מדרגות'

הבאת ילד לעולם, יש לזה משמעות, גם כלכלית.

ולא, אי אפשר להתגרש מילדים.

ואי אפשר להחליף להם הורה.

אז או שתלמד איך להתמודד, או שתתלונן. 

את מסכימה שביה"ד הרבני נוקט באפלייה חמורה והורג גברים, ועכשיו אומרת רק שבעייתו של מי שרוצה דיון לפי דין תורה?

אז קודם כל, יש אכן חובה הלכתית לאב לפרנס את ילדיו (עד גיל 6 אבל זה נושא אחר).
אבל כאיזון, הרכוש ה"משותף" אמור להגיע לאב בלבד, אבל את זה כמובן אי אפשר כי "שיוויון", אבל "משום מה" השיויון הולך לצד אחד.

סבבה ששמעת דיין אומר למישהו (הגרוש שלך ש"מרוויח פי עשר ממך"?) "לך תשטוף חדרי מדרגות", את בעצם רוצה להוכיח את טענתי שהיום נשים מתגרשות ומנסות להפוך את הגרוש שלהן לעבד שלהן?

תודה...

זאת התגובה שלך?

אבא למופת.

ניסית להצדיק את האפלייה המגדרית הפושעת והרצחנית בשם ה"הלכה", ועל כך עניתי בטיעון הלכתי.

נסי למקד את טענתך, ומשם נתקדם בשמחה.

לא הבנתי את הדמגוגיה שלך.

אתה מציג פה נתונים חסרים ואז מתלונן

אני מפסיקה להגיב.

על כל המשתמע, כמו שהאם לא באה לנקות ולבשל בבית האב "עבור הילדים", ככה גם ההיגיון אומר שלא תסחוט מאב הילדים כסף כשהיא יכולה להשתכר בעצמה כמוהו (שוב, בהסדר שהות קלאסי של לפחות 9:5, בהם ההוצאות דומות).

העלית נושא של הלכה ועליו עניתי.

מבין שלמרות הסיכום המוקדם שלנו שתודי בפורום שטעית כשאוכיח לך, את מתקשה בכך, אשתדל לדון אותך לכף זכות- לא תמיד קל לגייס אומץ להודות שטעית...

שאני מכיר את כל הנתונים הכלכליים שלהם.

זוג שחי בעלויות נמוכות והכנסות נמוכות,

וחייבו את הבעל לשלם יותר מהשכר שלו.

האישה ניצלה את המצב,

הפסיקה לעבוד וחיה על חשבון הגרוש שלה.

אז מבחינת העובדות לגבי הסיפור הזה,

הנתונים שהבאת ממש לא נכונים.

אני לא יודע את הסטטיסטיקות המדוייקות.
ואמנם את בתחום, ולכן את מכירה את המקרים שהובאו אלייך,

אבל לפי איך שאת כותבת, כנראה שאת לא מכירה את הסטטיסטיקות הכלליות.

כי יש הרבה יותר מדי סיפורים על נשים שמנצלות את המצב,

מכדי שיהיה אפשר לטעון שאין תופעה כזאת..

אני משער שלא סתם גברים גרושים,

זו אחת האוכלוסיות עם הסיכון הכי גבוה להתאבדויות.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏