א. רוב המתנגדים לעסקה מתנגדים בין היתר כי ב"ה אין להם קרוב שנחטף או שההתנגדות היא אף אם חלילה משהו מיקיריהם היה נחטף?
ב. למה זאת עמדה רציונלית? להתנגד כל עוד אני לא בטרגידה הזאת?
ג. תוכלו להפנות אותי למישהו שמנסח את עמדת ההתנגדות באופן רהוט? שיש סיכוי שדבריו ישמעו גם בקרב התומכים בעסקה?
שבת שלום. בשורות טובות..
מופקרת.
נתחיל משאלה ג':
הנסיון מראה פעם אחר פעם שמחבלים ששוחררו בעיסקאות אלו ואחרות - לא רק חזרו לטרור, אלא היו מגדולי מחוללי הטרור:
משוחררי עיסקת ג'יבריל, היו הרוח החיה באינתיפאדה הראשונה.
המשוחררים באוסלו - היו ממחוללי ומובילי האינתיפדה השניה.
משוחררי עסקת שליט, כבר שנים מעורבים עד צוואר בטרור. יהודים רבים נרצחו או כמעט נרצחו על ידם במשך השנים והם הרוח החיה באירגוני הטרור היום ובאחראים הישירים לטבח שמיני עצרת.
מלבד זאת - שחרור מחבלים תמורת חטופים, הופך את החטיפה למשתלמת ומעודדת חטיפות נוספות, כמו שסינואר ימ"ש הבטיח בטקס קבלת הפנים לו ולשאר המשוחררים בעזה.
בנוסף, לפי המדובר בתקשורת - בשביל עיסקה ישראל נדרשת לוותר על הישגי המלחמה. צריך לחזור ולומר - טבח שמיני עצרת, היה מבחינת האויב 'ניסוי כלים'. אם ח"ו מדינת ישראל לא תביס את החמאס, תבוסה חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים - כל אויבנו מסביב (שהחמאס הוא החלש שבהם) יראו ששווה להתעסק איתנו.
ממילא - הצעד הרציונלי הוא לא לעשות עיסקה מופקרת. האם יכולה להיות אפשרות של עיסקה מסויימת, כזאת שמחירה נמוכים ומאפשרת לנו להמשיך בהבסת חמאס? יכול להיות. לא זאת העיסקה המדוברת כעת.
אחרי שענינו על ג', שאלות א' וב' די מתייתרות. אמנם בכל זאת נענה ע:
ב' - אם הצעד כשלעצמו אינו רציונלי ויעמיד בסכנה קיומית את כל היהודים במדינה ובעולם - דעתם של אלו שקרוב משפחתם בעניין, אינה רלוונטית. להפך, יתכן שהם, מתוך הכאב הנוראי והבלתי נסבל, הם אלו שלא מסוגלים לחשוב בצורה רציונלית.
ואחרון חביב א':
אל תביאנו לידי נסיון. אף אחד מאיתנו לא יודע איך הוא היה נוהג אילו.
אבל יש לנו כמה דוגמאות - החל ממשפחות גולדין ושאול המדהימות, שהיתה יכולה לקבל חיבוק תקשורתי וממסדי עם היתה משתתפת פעולה עם קמפיין נוסף של 'הילד של כולנו', אבל (במיוחד גולדין) מובילים מאבק של החזרת החטופים מתוך עוצמה, אז את התשקורת הם לא מעניינים.
וממשיך בפורום תקווה, משפחות מדהימות, כמו מור, ליבמן (שעד לאחרונה חשבו שבנם חטוף), אור ואחרות - שבהחלט מובילות מהלך של לחץ על החזרת החטופים דרך ניצחון ואחריות לאומית.
נראה שאלו שנמצאים בסביבתם האידיאולוגית והחברתית של מתנגדי עיסקה מופקרת - עומדים בעמדתם, גם כשמדובר בבן שלהם. (שוב, לא שכשלעצמו זה מה שאמור להכריע).
כל עמדה שנוגדת לעסקה באה מתוך פוזיציה פוליטית ונמוקיה הם על חששות עתידיות שאמנם יש להם הגיון
אבל כמו במקרה של המלך חזקיה נמוקיה בפרוש הם חשבונות שמיים.
מאידך עמדה שבעד עסקה באה מתוך חמלה טהורה ללא שום נגיעה פוליטית שגם היא ערה לסיכונים
שפרטת בהתלהבות.
לשכנע אותך ושכמותך בנימוקים רציונליים זה בלתי אפשרי אז למה לא לפנות לעם ולקבל החלטה לכאן
או לכאן. הדשדוש הקיים רק משחק לידי אויבנו????
לא קורא את מה שכתוב.
אין כאן שום פוזיציה פוליטית ושום חשבונות שמים - יש כאן חשבון ארצי פשוט מאוד, ניצחון לאויב יעמיד את כולנו בסכנה חמורה מאוד. כל העיסקאות הקודמות, רק חיזקו את הטרור. טיפשות לחזור שוב ושוב, על אותו דבר ולצפות לתוצאות שונות.
אני מבין שכנמושה שירד לאוסטרליה, מבחינתך להפיל את נתניהו יותר חשוב מהצלת עם ישראל, אין שום סיבה שנזרום עם זה.
ולגופו של ענין אני לא מבין את הסטירה
מצד אחד אתה תומך בהשארות מנהיג שלטענתך גורם מרכזי למחדל בשביעי באוקטובר. ומצד שני טוען
לכאורה שהישארותו של אותו מנהיג וצעדיו למניעת עסקה תמנע לכאורה אסון עתידי.
כל זאת כדאי לשמר מנעמי שלטון של המגזר
למרות שבפועל על פי אתר רגבים בתכלס אנחנו בנסיגה מבחינה התיישבותית ובנסיגה משמעותית מבחינה בטחונית באיו״ש.
כלומד גמרא מושלם ינסה כבודו להפריך דברי אלה.
הפותח שאל האם ההתנגדות רציונלית, עניתי לו שמהנסיון החוזר כמה וכמה פעמים - ההתנגדות היא הרציונלית והתמיכה היא הצעד הלא רציונלי.
אם יש לך מה להגיב לגופו של עניין - בכבוד. אם אתה מנסה להספים גם כאן עם סלט של הסיסמאות הקבועות שלך, בבקשה תניח לשרשור הזה.
… אתה יודע מה כתוב עליו בגמרא. אותך לא כיניתי נמושה אבל בתגובה זכותי לדעת האם אתה לא כמו אלה שאותם אתה מכנה בשם.
אתה לא צריך להתרגז זה לא בושה לשרת במילואים האמן לי עשיתי את זה מספיק פעמים.
בעניין השרשור הזה - אני בהחלט חושב שחשוב להסביר ולהבהיר, לכל מי שמבולבל בגלל התשקורת - הסכם החטופים שמדובר עליו כרגע, הוא צעד התאבדותי. הוא כניעה של השכל לרגשות כואבים מאוד של בני משפחה ושל כולנו ויהווה הפקרה קודם כל של רוב החטופים ובכלל של כלל היהודים במדינת ישראל.
אם יש לך טיעון ענייני לנושא הספציפי, בלי נדר אגיב. לא מוכן לנצל"ש ואין לי שום עניין בדיונים המעגליים אתך, שלא מגיעים לשום מקום.
... אותי נמושה????
אגב מתנגדי העסקה שהם מיעוט בעם רובם ככולם הם אנשים קוראי ערוץ 7 וצופי ערוץ 14
אנשים עם פוזיציה לעילה ועילה.
וכנראה בגלל שהם מודעים לכך שהם מיעוט הם מסרבים ללכת לעם.
זה לא חוסר רחמנות , זאת אכזריות.
באשר לסוגית המילואים לדעתי זה קשור כי מי שמתנגד לעסקה ולא משרת
גורם לאחרים להיות מגוייסים שוב ושוב כמו הבן שלי למשל.
העיסקה המדוברת כרגע, היא שיא האכזריות. היא התאכזרות לרוב החטופים, שלא ישוחררו בה, אבל גם לא יישארו למדינה מנופי לחץ לדאוג לשחרורם והיא אכזריות לכלל היהודים בארץ ובעולם - שימשיכו (ח"ו) להרצח, להישרף, להאנס ולהחטף ע"י ובהובלת מאות 'סינוארים' שישוחררו לחופשי ובנוסף אויבינו יקבלו ניצחון ורוח גבית להמשך מאמציהם להשמדתנו.
מי שתומך כרגע בעיסקה המדוברת - הלימוד זכות עליו, זה שהרגש שולט אצלו על השכל, הוא לא מודע לפרטים ומשמעויותיהם ורק הכאב מנהל אותו.
מי שדוחף לזה בכח ובלי קשר את הנושא של בחירות - מגלה שהוא לא סתם תמים שלא מודע לפרטים ומשמעויותיהם, אלא שינאתו לנתניהו מביאה אותו להעדפת ניצחון של החמאס.
אגב, בכל סקר כמעט - למרות הקו שהתקשורת מקדמת - יש התנגדות לעסקה מופקרת שכזאת.
סוגית פדיון שבויים בהלכה דנה במחיר ממוני שראוי לשלם לשובים, וכמובן- לעולם לא שחרור רוצחים. אלה צריכים להנמק בכלא, ובתנאי כליאה שיצמיחו תמריצים לרוצחים לתלות עצמם בכלא.
או לתגובה שכהמשך לה הבאתי את המאמר הזה, או בכלל לשרשור, הפותח דן בשאלת הרציונליות, לזה התייחסתי ולזה בסה"כ התייחס המאמר שהבאתי!
הוא פובלציסט וגם רב, וזה בסדר גמור.
מה שלא בסדר זה שאינו מגלה לקוראיו מאיזו פוזיציה הוא מנתח את דבריו.
על איזו רציונליות אתה מדבר...
ושוב בענייננו, אין פה שאלה של פדיון שבויים במובנו הקלסי.
כי חמאס דורש לשחרר את אנשיו, ולעזוב את עזה. הוא לא דורש תשלום כופר.
הנושא אינו הרב חיים נבון, אלא השאלה אותה הציב פותח השרשור:
האם עיסקת חטופים מופקרת היא רציונלית. הגבתי באריכות כאן:
לחשיבות העניין - מגיב. הרציוליות היא להתנגד לעיסקה - אקטואליה וחדשות
את המאמר לא הבאתי בגלל הרב חיים נבון האיש, אלא כי הוא מביא נתונים ברורים על ההשלכות של עיסקאות קודמות, מה שמבסס את מה שטענתי בהודעה הקודמת, לגבי הרציונליות באי התמיכה בעיסקה שלכאו' עומדת על הפרק.
אם יש לך תגובה עניינית, בכבוד. אם אתה מנסה לסגור חשבונות - זה לא המקום.
ואם את המעט הזה אינך מסוגל להבין, אז אין לי כח...
למען הסר ספק, אני מתנגד לעסקה עם חמאס מכל סוג שהוא, כי אף אחד מהמצדדים לא מוכן לערוב לי שהמשוחררים של מחר לא יהיו החוטפים של מחרתיים.
וכשאני קורא הנמקה ממי שמזדהה בתואר רב הוא מטעה לכאורה כאילו זו עמדת ההלכה, ולא היא.
שבת שלום ובשורות טובות.
כתבתי כבר בהתחלה מה יש שם, כל אחד גם יכול לקרוא את המאמר. אין שום צורך בהבהרה שלך...
...שתי נקודות:
1. הוא כותב:
"האם כדי להציל את חייהם של שלושים נהיה מוכנים להקריב את חייהם של אלף? האם נהיה מוכנים למסור לחמאס את תל אביב? מה ההיגיון כאן?"
נכון שרובם ככולם של האסירים חזרו לסורם אבל גם בלעדיהם יש בשטח מספיק חיות דו רגליות שעמדו, עומדים ויעמדו לכלות אותנו והשם יצילנו מידם.
ולכן עסקה עכשיו להציל יהודים ממש נחוצה וכל השאר זה חשבונות שמיים. המחבר הוא רב ויודע את זה אבל מעדיף להלך אימים.
אני לא בטוח שאוייבנו לאחר שהחרבנו את עזה לא יהיו מורתעים כמו שנסראלה לאחר שהגבנו על חטיפת החיילים במלחמת הלבנון השניה.
2.הוא כותב:
"ישראל הבינה זאת היטב בשנות השבעים, כאשר סירבה לשחרר ארבעים מחבלים תמורת יותר ממאה חטופים, ובמקום זאת שלחה את סיירת מטכ"ל למבצע מסוכן מאוד באנטבה. היום גופי הביטחון שינו את גישתם מן הקצה אל הקצה: לנוכח כל עסקה מצהירים צה"ל והשב"כ שאין מה לדאוג, ושהם ידעו לבלום את המחבלים שישתחררו. שוב ושוב אנו מגלים עד כמה ההצהרות היהירות הללו היו מופרכות."
הוא סוקר את העמידה האיתנה בשנות השבעים וישר מדלג לימינו ומתעלם בכוונה ממי שיצר את התקדים לעסקאות מסוג זה
והוא בגין והליכוד עם עסקת גיבריל הראשונה. ההתעלמות לא מקרית כי האיש מציג דברים מתוך פוזיציה.
ולכן המאמר לא משכנע אותי בכל אופן.
לגבי 1: זה ממש לא חשבונות שמים, זו מציאות פשוטה - משוחררי העיסקאות, אחת אחרי השניה רצחו יהודים, רצחו הרבה מאוד יהודים. היהודים הללו נרצחו ישירות ע"י כאלו שאם היו נשארים בכלא לא היו יכולים לרצוח.
לטעון שהעובדה שיש עוד מחבלים מיתרת את הטיעון, זה כמו לטעון שעד שלא נוכל להרוג את כל המחבלים, אין טעם להרוג את חלקם. מביך.
לגבי 2: מה הקשר?! הוא בהחלט מתנגד לעמדה הזאת, מה זה משנה מי עשה?!
לגבי 1: זה כן חשבונות שמיים כי זה חששות עתידיות למרות שעל סמך העבר הם מבוססות.
אז בא נשאר חלוקים בנושא.
לגבי 2: זה לא משנה מי עשה אבל זה משנה מי יצר את התקדים . המחבר יודע זאת ופשוט התעלם.
זה ממש דומה לתקדים של חוסר התגובה של שמיר לטילי סדאם.
כמו שהזכרתי בעסקה עם נסראלה ב2006 לא קרה דבר לאחר מכן. הוא אפילו הודה שהוא לא ציפה לתגובה כמו שהיתה
ואם הוא ידע שכך ישראל תגיב הוא לא היה מבצע את החטיפה.
אולי גם כאן זה יקרה.
לגבי 2 שוב אני טוען שהמחבר בכוונה דילג על התקדים כי הוא מוטה אידיאולוגית ולכן אין ערך לניתוח שלו ולכן זה משנה.
אגב הרבה תקדימים ארעו משנת 1977 שהחלו את ניצני הפורענות שהביאונו הלום.
עסקת חטופים.
החזרת שטחים.
פינוי ישובים.
חוסר תגובה לטילים.
עסקאות שלום מפוקפקות.
מלחמות ארוכות.
וכולם ארעו במשמרת של הנהגת הליכוד.
כל שאר מה שכתבת פשוט לא קשור בגרוש לשאלה האם הדבר הרציונלי כרגע, זה לתמוך כעת בעיסקת כניעה או להמשיך בלחימה, שבה עוסק השרשור.
המסקנה בענייננו היא שעיסקת כניעה רק תסכן הרבה יותר יהודים והדבר הנכון הוא להשיך להלחם עד כניעה של האויב.
לגבי מלחמת לבנון השניה, התרחשו שם תנאים שבהם כל ממשלה היתה פותחת במלחמה. נסראלה אומנם הופתע ממימדי ההרס, נכון. אבל בסוף המלחמה 
התנהלה בצורה מדשדשדת ובלי שום מטרות מוגדרות ומסודרות. בסופו של יום, נסראלה הצליח לצאת כמנצח ודיברו על זה בזמן אמת.
אמנם היה הרס רב בלבנון (בדיוק כמו בעזה בעופרת יצוקה או צוק איתן), אבל צה"ל נסג חזרה לקו הקודם, בלי החטופים שבגללם יצאו למלחמה ותמורת פיסת נייר שבזמן אמת ידעו שאינה שווה כלום.
... אחרת עשתה.
בכל מקרה שבת שלום צריך להתכונן.
… היתה תגובה עוצמתית קצרה וקולעת וזאת לזכות ההנהגה הצבאית והמדינית דאז אבל בעיקבותיה נחתם הסכם הוחזרו חטופים שוחררו מחבלים והיה שקט . אומנם בהמשך ההנהגה החדשה שוב בראשות ביבי לא הקפידה מספיק שההסכם יקרה בשטח. כרגיל הססמה של שקט יענה בשקט הביאה אותנו למצב העגום היום.
ואח"כ, במומו פוסל, מאשים בזה אחרים.
מלחמת לבנון השניה פרצה על מנת להשיב את החטופים ולהפסיק את הירי. בדיוק כמו שמבצע 'גשמי קיץ' שקדם לה, היה אמור להחזיר את גלעד שליט.
בפועל, אמנם נתנו בהתחלה מכה עוצמתית, אבל אולמרט ושות' הסכימו להפסקת אש כשהחטופים לא בידינו וכשהאויב הן בצפון והן בדרום יורה עד הרגע האחרון ובעצם מראה שברצונו הוא ירה שוב.
דבריך שהמלחמה הסתיימה בהשבת החטופים הם שקר מוחלט. המלחמה הסתיימה כשלמדינת ישראל לא היה מושג עליהם.
רגב וגולדווסר הוחזרו רק אחרי שנתיים וגלעד שליט רק אחרי חמש.
כיום, במאמץ רב, צה"ל בהוראת הממשלה, הצליח לעצור כמעט לחלוטין את הירי מעזה. בעבר חיסול של בכירים הרבה פחות מהאירוע בו חוסלו בבית מחט חאן יונס בכירים מאוד - היה גורר ירי על תל אביב, כיום לא היה ירי בכלל. זה לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם לא יכולים.
עכשיו הממשלה עומדת מול רגע האמת - האם להכנע ללחץ וכמו במבצעים קודמים, לעצור לפני הסוף ולתת לאויב להשתקם ולהפוך למפלצתי הרבה יותר (תמורת חלק מהחטופים ותוך חריצת דינם של האחרים למוות), או להחזיק מעמד ולהמשיך, עד הבסת האוייב.
זה קריטי להתמודדות מול חמאס וזה בהחלט קריטי מול כל האויבים מסביב.
בנושאים כאלה, החלטות צריכות להתקבל עפ"י הראש ולא עפ"י הלב. דווקא כאן, צריכים להביע אמפתיה למשפחות החטופים, אבל לא להקשיב להן.
מבחינה רציונלית, אנחנו יודעים בודאות מוחלטת שעסקה כזאת תעלה בחיי אדם רבים. זוכר את גלעד "הילד של כולנו" שליט? אז יחיא סינוואר שוחרר בעסקה שלו.
על השחרור שלו שילמנו במאות נרצחים וחטופים אחרים - במה דמם סמוק פחות מדמו של גלעד שליט?
בקרב תומכי העסקה יש רצון להפיל את הממשלה. אין שום סיבה רציונלית ללכת לעסקה מופקרת (כזאת שלא כוללת את ראשו של סינוואר על מגש).
זו הסיבה שתומכי העסקה משחקים אך ורק על הרגש.
עם כל הכבוד דמם של 120 חטופים אינו סמוק יותר.
חטיפתם, וחטיפת אלה ששוחררו קודם, נועדה לשם השגת הישגים צבאיים, ומסתבר שזה עובד, ולא ברור אם חשבו על זה לבד או שמא הקפלניסטים יעצו להם.
כך וכך, מעתה ואילך כל ישראלי באשר הוא יהיה קרבן פוטנציאלי לחטיפה, ומדינת ישראל לא מסוגלת מסיבות אובייקטיביות להגן על כולם כאילו מדובר בעשרה מיליון ראשי ממשלה.
חמאס צריך להיות מושמד, ולא פרטנר לעסקאות מכל סוג שהוא.
אני נוטה להאמין שדיבורי העסקאות הם טקטיים כדי להרויח זמן עד למיטוטו הסופי והמוחלט של חמאס.
לא מתווכחת על עצם הרעיון הכללי שזה ודאי צודק חיי רבים מול חיי יחיד
אבל זה הרבה יותר ממאה עשרים...כל החטופים שחולצו זה בזכות החילים שנפלו ובזכות הכוח הצבאי
ו600 חיילים זה כולל את אלו שנפלו בשביעי באוקטובר ולא כולם עם קשר לחטופים...
ברכות יחולו על ראשך.
יש דוגמה כזאת בתלמוד, פחות קיצוני, אבל אותו עקרון: לכהן גדול אסור להיות אחד מהרבנים שיחליטו האם לעשות שנה מעוברת, כי הוא צריך לטבול ביום כפור, ויכול להיות שיהיו לו שיקולים פרסונליים, שעדיף לו להקדים את יום הכיפורים בכדי שהמים יהיו פחות קרים.
כשיש ממשלת ימין, הקפלניזם נותן גיבוי מלא לאויב כדי להפיל את הממשלה, ואת המדינה גם יחד.
וכשיש ממשלה קפלניסטית, הימין נותן גיבוי מלא לממשלה בעמידתה מול האויב.
אירועי מעלות ואנטבה היו בזמן ממשלות קפלניסטיות, והימין האחראי והשפוי אפילו לא העלה על דל שפתיו להפגין בעד שחרור עשרות אלפי מחבלים עם דם על הידיים.
המתייוונים התנדפו
המשכילים התנדפו
וגם הקפלניסטים ועוזריהם יתאדו, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה.
וכל קרני רשעים אגדע.
…. אין מדינה ואתה יודע את זה טוב מאוד.
בכלל כבר אמרתי לך לא להגיב לשרשורים שלי.
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
חיים.
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי
אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.
מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
מעליל עלילות דם.
בלנ"ד, עד שלא תתנצל על הדהוד העלילה כאן, לא נניח לך:
… כנראה שבגלות יש יותר אהבת ישראל.
אתם בארץ ישראל משחזרים את ימי סוף תקופת בית שני. גם שם היתה שנאת חינם לא רק בין יהודים ליהודים גם בין יהודים לגויים בארץ ישראל. רבי יוחנן בין זכאי ראה את הנולד.
באיזה מצב אתה עכשיו, מיסטר הייד או ד"ר ג'קיל?
רק לישו נתנו מפטיר (אפילו הנוצרים הקימו כנסיה במקום שלטענתם היה בית הכנסת שהוא קרא שם מפטיר בגליל, והם קוראים לה "כנסיית בית הכנסת")
מסקנה - לתת לאנשים עליה שהם רוצים
אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
