עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ח' בתמוז תשפ"ד 18:48
מופקרת.
נתחיל משאלה ג':
הנסיון מראה פעם אחר פעם שמחבלים ששוחררו בעיסקאות אלו ואחרות - לא רק חזרו לטרור, אלא היו מגדולי מחוללי הטרור:
משוחררי עיסקת ג'יבריל, היו הרוח החיה באינתיפאדה הראשונה.
המשוחררים באוסלו - היו ממחוללי ומובילי האינתיפדה השניה.
משוחררי עסקת שליט, כבר שנים מעורבים עד צוואר בטרור. יהודים רבים נרצחו או כמעט נרצחו על ידם במשך השנים והם הרוח החיה באירגוני הטרור היום ובאחראים הישירים לטבח שמיני עצרת.
מלבד זאת - שחרור מחבלים תמורת חטופים, הופך את החטיפה למשתלמת ומעודדת חטיפות נוספות, כמו שסינואר ימ"ש הבטיח בטקס קבלת הפנים לו ולשאר המשוחררים בעזה.
בנוסף, לפי המדובר בתקשורת - בשביל עיסקה ישראל נדרשת לוותר על הישגי המלחמה. צריך לחזור ולומר - טבח שמיני עצרת, היה מבחינת האויב 'ניסוי כלים'. אם ח"ו מדינת ישראל לא תביס את החמאס, תבוסה חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים - כל אויבנו מסביב (שהחמאס הוא החלש שבהם) יראו ששווה להתעסק איתנו.
ממילא - הצעד הרציונלי הוא לא לעשות עיסקה מופקרת. האם יכולה להיות אפשרות של עיסקה מסויימת, כזאת שמחירה נמוכים ומאפשרת לנו להמשיך בהבסת חמאס? יכול להיות. לא זאת העיסקה המדוברת כעת.
אחרי שענינו על ג', שאלות א' וב' די מתייתרות. אמנם בכל זאת נענה ע:
ב' - אם הצעד כשלעצמו אינו רציונלי ויעמיד בסכנה קיומית את כל היהודים במדינה ובעולם - דעתם של אלו שקרוב משפחתם בעניין, אינה רלוונטית. להפך, יתכן שהם, מתוך הכאב הנוראי והבלתי נסבל, הם אלו שלא מסוגלים לחשוב בצורה רציונלית.
ואחרון חביב א':
אל תביאנו לידי נסיון. אף אחד מאיתנו לא יודע איך הוא היה נוהג אילו.
אבל יש לנו כמה דוגמאות - החל ממשפחות גולדין ושאול המדהימות, שהיתה יכולה לקבל חיבוק תקשורתי וממסדי עם היתה משתתפת פעולה עם קמפיין נוסף של 'הילד של כולנו', אבל (במיוחד גולדין) מובילים מאבק של החזרת החטופים מתוך עוצמה, אז את התשקורת הם לא מעניינים.
וממשיך בפורום תקווה, משפחות מדהימות, כמו מור, ליבמן (שעד לאחרונה חשבו שבנם חטוף), אור ואחרות - שבהחלט מובילות מהלך של לחץ על החזרת החטופים דרך ניצחון ואחריות לאומית.
נראה שאלו שנמצאים בסביבתם האידיאולוגית והחברתית של מתנגדי עיסקה מופקרת - עומדים בעמדתם, גם כשמדובר בבן שלהם. (שוב, לא שכשלעצמו זה מה שאמור להכריע).