לעשות קידוש בבוקר חלבי

משחקי קופסא בבית ואתם נחים

בסביבות שתיים עושים סעודה

אח''כ שוב מנוחה

יוצאים לגינה בשש עד שבע וחצי

סדש או סתם נשנושים

שרים שירי סדש והבדלה

לי השבת רצהה

אנחנו מרדימים את הילדים מאוד מאוחר כדי שבבורר אני אשן קצת יותר ובעלי יוצא בתשע לתפילה

ואז עד שאוכלים לוקח זמן.. 

בערך מה שאמרת זה גם הסדר אצלנו,

אבל איכשהו זה פשוט לא זז!

אולי לרענן עם משחקים חדשים?

להזמין חברים אליכם לסעודות שבת?

לנסוע מדי פעם?

לא יודעת, זה עובר פשוט

הילדים שלי כבר רגילים האמת

אני יוצאת איתם לתהילים ב5 אבל חוצמזה אנחנו רק בבית בגלל שנורא קשה לי עם החום אז בחודש האחרון זו היציאה היחידה שלנו בשבת

הם משחקים הרבה,ישנים קצת..

אנחנו גם עושים קידוש חלבי עם עוגה וארוחת צהריים מאוחרת.

ומחכים שהקיץ יעבור בעיקר😑

בעלי מתפלל ותיקין. חוזר מוקדם ועושים קידוש ועוגות.

חותכת פירות ויוצאים לגינה, עד שחם מדי. (10 וחצי בערך)

חוזרים, מתקררים עם שלוקים

הילדים משחקים עם עצמם פליימוביל וכו'

סעודה ב12 וחצי בערך.

אחכ אנחנו הולכים לנח (אם הילדים לא מאפשרים עושים תורנות), הילדים משחקים עם עצמם, או שאנחנן משחקים איתם משחקי קופסה

תהילים ולימוד תורה (או שהולכים לתהילים בית הכנסת או בבית)

כל אחהצ מלא מלא נשנושים- אבטיח, קרטיבים, חטיף, שלוקים

אם נעים יוצאים קצת לסיבוב. אם לא, אז לא

סעודה שלישית בסביבות 19

השבת עוברת די טוב בדרכ ברוך ה.

זה באמת מתאים בעיקר למשפחות שכולם קטנטנים עדיין.

גם אני לא משכיבה לפני מוצש…

הבן שלי בן שנתיים,

לרוב הוא נרדם לפני צאת בשבתות קיץ

ואני לא עושה לו הבדלה בראשון (לא אני ולא בעלי)

תןוהה ממתי צריך להתחיל להקפיד

נראה לי מגיל חינוך הייתי מתחילה. 5-6 כזה...

אני מציעה להם אם הם מבואסים שהם הולכים לישון לפני הבדלה

בגלל החום יוצאים לפחות בשש וחצי..

כשהילדים היו קטנים הייתי מקלחת ומרדימה לפני מחמש והבדלה..

היום אין מצב כזה והזמן באמת לא זז. ומשתעממים יותר 

בחיי מעריצה את תושבי המרכז והדרום על היכולת לשרוד מדי שנה את מלחמת יולי-אוגוסט עם הלחות הנוראית אצלכם

וברצינות-

מבינה אותך

לא יודעת מה היתי עושה במקומך..אבל מציעה רעיונות

לא הבנתי כמה ובני כמה הילדים..

-לקנות משחק חדש ולייעד רק לשבת

לצאת אחה''צ כשפחות חם

להזמין אליכם חברים עם ילדים

תהילים לילדים

תפילת ילדים

נשנושים

לחשוב מה יאוורר אותך-בזמן שבעלך שומר עליהם ואת הולכת לנוח-לקנות לך פינוק טעים,.

יש לי בן, בן שנתיים

עד לפני תקופה היה באמת קשה להעסיק אותו

לאחרונה ב"ה למד להעסיק את עצמו עצמאית לפרקי זמן יותר ארוכים (כל פעם 10 דקות בערך )

אני מתארחת אצל ההורים כל ליל שבת, ככה מסיימים שם סעודה ב 12, והילד נשאר ער עד הסוף.

אמנם יש דרך ארוכה הביתה, 40 דקות הלכיה אבל זה שווה לנו את זה.

הוא קם בבוקר ב 11, יורדת לכניסה לבניין במקום מוצל למשחק עם השכנים בימבות / עגלות וכו

סעודה ב 13

שינה 14-16

16-18 מלים אבק בבית

18 מטיילים, יוצאים לחפש טרקטורים / חתולים / המתנה של שעתיים לנדנדה בגינה

20 חוזרים לסעודה שלישית וצאת שבת..

זה שאין לכם שנ"צ זה ממש מעצבן

מצטרפת לקודמות, תנסו לארח או להתארח זה מעסיק את הילד בצורה מושלמת!!!!

(אני מוכנה לשלם את המחיר של כל ליל שבת אצל ההורים, הילד עסוק וזה פשוט אחרת לגמרי)

בבוקר כשהילדים קמים בעלי איתם עד שהוא יוצא לתפילה, ואז אני ממשיכה לשיון כל עוד הילד נותן לי, מה בדרך כלל ב8, ואז עד 10:15 צריכה להעסיק אותם ולהתפלל, הכי קשוח הקטע של התפילה, אחר כך אני מקדשת לנו, מארגנים את הסעודה ויוצאים לגן שעשועים עד שאבא יבוא (בערך רבע שעה, זה חם אבל לא איום ונורא) כשבעלי חוזר מחילים סעודה די מהר, מסיימים סעודה הכי מאוחר ב12. עושים תורנות בשנ"צ שעה וחצי אני שומרת עליהם ובעלי ישן, שעה וחצי הוא שומר עליהם ואני ישנה, ככה הגענו ל15:30-16:00. (בזמן הזה אוכלים פירות, משחקי קופסא, סיפורים... גם לילד יש גיוון כי זה חצי מהזמן עם אמא וחצי מהזמן עם אבא) כששנינו כבר קמנו מהשנ"צ אז מנשנשים משהו, לומדים, קוראים, הילד משחק גם או צמוד אלינו אבל הוא קיבל מנות גדושות של צומי כשכל אחד שמר עליו בתורו. 17:10 בעלי יוצא למנחה וללמוד, אני מארגנת את הבית ו17:30 יוצאים לגן שעשועים, 18:30 מתחילים סעודה שלישית (ולא אכפת לנו שיש עוד שעתיים עד צאת שבת, זה הזמן שהילד רגיל לאכול ארוחת ערב), כשנגמרת סעודה שלישית יש זמן בנחת, לשירים, דיבורים, ולהתחיל להשכיב את הילדון. בשבת האחרונה יצאנו לטיול אחרי ברכת המזון (אבל זה כי הילד כן ישן צהריים).

גם אם הילדון לא נרדם לפני הבדלה הוא כבר עם פיג'מה ואחרי סיפור אז אחרי ההבדלה חוזרים למיטה מיד.

בקיצור הסוד שלנו כנראה זה סעודה שלישית מוקדמת.

התחלתי לכתוב לך ארוך ומפורט את הלו"ז של שבת שלנו, אבל במקום זה אכתוב את התובנות שהבנתי מכל מה שכתבתי-

עוזר מאוד שיש לנו עוגנים של זמנים שבהם אנחנו יוצאים- אצלנו זה תפילת ילדים ולימוד אבות ובנים. ואז אנחנו יוצאים לגינה לפני/אחרי אפילו לרבע שעה וזה מרענן את היום ועוזר לילדים להוציא אנרגיות.

וגם בעלי מהמתפללי ותיקין, ואז אנחנו עושים קידוש בערך בשמונה וחצי וסעודת שבת בצהריים (מתחילים באחת-אחת וחצי). וזה 'שובר' את היום הארוך שלא נגמר.

וכמו שכבר אמרו לך- לארח/להתארח. ולהזמין אותם להגיע שעה לפני הזמן, ולהימרח איתם יחד גם אחרי האוכל. 

לא חייבים להשתגע בלארח משפחה ענקית. אפשר גם להזמין אלייך רק אח/אחיין מתבגר, בת שירות או חיילים. כל גיוון אנושי- הוא גיוון.

עד ששיניתי הסתכלות ליום של מנוחה וזמן איכות עם הילדים, נחים בתורנות (לפעמים יותר מפעם אחת) מבלים עם הילדים ביחד/ בתורנות (דיבורים/ משחקים/ סיפורים)

לא מחכים שהשבת תסתיים אלא נחים ונהנים עם הילדים.

בוקר אבא אחראי, עד 7:30 בערך שאני קמה.

אוכלים, מספרים סיפורים, משחקים, דפי קשר וכו'.

סביבות 9:00-9:30 יוצאים לבית כנסת.

10:30 חוזרעם הביתה, עורכים שולחן, סלטים

11:00 (קצת לפני) קידוש וסעודה

ברכת המזון ובעלי פורש לישון.

אני עם הילדים ממשיכים למנה אחרונה/ פיצוחים/ מדברים על דא והא.

הגדול יוצא למנחה

13:30 מנוחת צהריים

15:00 (קצת לפני) אני או בעלי כבר קמים לילדים.

בין לבין כמובן שאין שקט מוחלט, אבל מנסים לדרבן את הגדולים לשמור על הקטנים.

קטנטנים ישנים צהרים.

15:00-16:00 מדברים, קצת סיפורים, מקשקשים..

סביבות 16:00 מוציאים פירות, משהו מתוק/ מלוח/ קינוח חלבי (שומרים 3 שעות)

אח"כ כבר מתחילים סדר יותר רציני.

בעלי לומד עם אחד הילדים, ילד אחר עם אח, אני עם עוד אחד (או שניים)

בד"כ מי שיושב עם גדול לומד יותר ברצינות ומי שעם קטן. לומדים משהו קליל ואז משגיחים גם על הקטן.

17:00- הגדולים יוצאים לתנועות הנוער, בעלי יוצא ללמוד בבי"כ. לפעמים שולחת ילד ללמוד לידו לימוד עצמי רק שאם יש משהו ממש לא מובן או צריך עזרה להשיג ספר בכל זאת יש עזרה וגם סתם להרגשה יוצר נעים להם ללמוד בבי"כ כשאבא לידם)

17:30- יוצאת לפארק עם הקטנים.

18:00- בעלי מתפלל מנחה

18:30- חוזרים הביתה. הילדים גם חוזרים מהפעולות מתישהו.

מתארגנים לסעודה שלישית, אני בפוקוס רק על הקטנים כי הם עייפים בשלב הזה.

אוכלים. מתקלחים, והולכים לישון.

בעלי חוזר מערבית, מתחילים הבדלה אחרי שהקטנים ישנים. מארגנים את הבית ויושבים עם הגדולים יותר על מה שצריך (עדכוני שבוע חדש, עזרה בתחומי חול, בילוי פנאי)

ואז אני יוצאת עם בעלי החוצה או שאנחנו עושים משהו לבד.

23:00-24:00 מתקפלים לישון.

לקח לנו המון זמן לגבש את סדר היום הזה,

כמובן גם משלבים חברים. בד"כ מ15:00 אצל הגדולים זה עד הפעולה, הקטנים זה עד היציאה לפארק.

ממש חשוב לנו לשלב את הלימוד. בלי זה כל השבת נראית כמו רצף ארוך של משחקים, אוכל, משחקים ושוב אוכל. זה גם נמאס וגם מרגיש כמו אחריות של ההורה לבידור אינסופי.

(לימוד יכול לנוע מחזרה על דף קשר, מחברות, פניני הלכה לילדים ועד דף גמרא)

גם סיפורי צדיקים זה לימוד. אמנם זה סיפור, אבל עושים את זה באווירה של לימוד והילדים שותפים בניסיון "ללמוד" ולהפיק תובנות ולא להקשיב סתם פאסיבי.

כמובן יש שלב שבו יש רק קטנים ואז הטיפול הוא אינטנסיבי, אבל זה רק כמה שנים בודדות ועובר מהר.

ברגע שיש ילד בגיל 7-8 אפשר לשלב איתו לימוד והוא יכול ללמוד גם עם אח קטן.

ברגע שיש שניים, זה כבר מאוד רציני.

(עכשיו אנחנו בשלב שהילדה השלישית בת 6.5 נכנסה ללימוד רציני)

למדתי איתה כמה פרקים מבראשית. היא חוזרת לבד על מה שלמדנו, לפעמים עוזרים לה עם הקריאה, היא מעצמה מבקשת שנתקדם איתה.

לדעתי זה משפיע מאוד על האווירה. עצם זה שיש תוכנית ויוצאים מהשבת עם משהו מעבר להנאה ממשחק ומהניסיון "להרוג את הזמן".

וממש מחכים לזה בשבת

אצלנו לומדים איתי פרשת שבוע, שמירת הלשון ודיני ריבית בדרכ/הלכות שבת

עם בעלי לומדים משנה וקוראים סיפורים

זה בדרכ בזמנים קבועים

מאיזה ספר אתם לומדים?

גילאי 4-9

השבוע

יש שם גם שמירת הלשון ויש לי פה גם קומיקס של שמירת הלשון עם סיפורים ומסר בסוף

ריבית יש לנו ספר שנקרא ריבית ברורה עם ציורים, הציורים ממש מוסיפים. אני גם לומדת ממנו המון

הילדים שלי יותר קטנים מהגדול/ה שלך, 5 ו6 והם אוהבים

וגם יש ספר שנקרא 'משפט הנערים' שגם שם יש הלכות של בין אדם לחברו כמו השבת אבדה, אונאת דברים וכו עם ציורים וסיפורים. כנל גמני לומדת ממנו הרבה

בבוקר יורדים לפארק מתשע עד עשר וחצי, גם אם חם

את סעודת שבת מחלקים לקידוש וחלות, עושים הפסקה ואז ארוחת צהריים

הקטע הקשה זה מאחת עד ארבע בערך - אין ברירה, משחקים איתם משחק אחר משחק

בארבע תהילים ופארק עד 6 שוב...

סעודה שלישית ולמיטות

אכן ארוך ומתיש...

להעביר את היום, לשחק עם הילדים, לבהות בחלון, לישון קצת

אצלנו הילדים לרוב יוצאים לפארק בבוקר אחרי סעודה שנייה. בעלי משחק איתם אחר כך

אחרי זה אני איתם והוא נח

ואיכשהו מעבירים את הזמן

בדכ הם הולכים לישון יחסית מאוחר בערב אז קמים בין שסע וחצי לשמונה אבל לא תמיד

בעלי הולך לתפילה בשש וחצי אז קצת אחרי שמונה חוזר בינתיים מתכרבלים איתי במיטות

כשהוא חוזר הוא נארגן אותם נותן להם לאכול לוקח לגינה בינתיים אני חוזרת לישון

אזור אחת עשרה אחרי שאני קמה מתפללת ומתארגנת אוכלים, לקראת אחת מסיימים,  הקטל ואני הולכים לשנצ ובעלי לוקח את הגדולה לתפילה

עד שאנחנו קמים הוא איתה, מנמנם קצת והיא משחקת או שהוא משחק איתה

אזור שתיים וחצי שלוש אנחנו קמים ובעלי הולך לישון,  ואז הילדים משחקים, אני משחקת איתם וקצת קוראת אם יש לי ספר, או עיתונים

אזור ארבע וחצי מעירים אותו ואז בדכ הוא לומד לידנו ואני עם הילדים, קצת לומדת עם כל אחד. שש-שש ורבע מתחילים להתארגן לסעודה שלישית ואז משכיבים טת הילדים( שעדיין מתעקשים לקום להבדלה)

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!