בן מתוק בן 6.5
כבר 3.5 שנים: מאז הגמילה
עושה פיפי בלילה במיטה
בהרבה לילות זה פעמיים בלילה
בדרכ לא מתעורר גם אחרי שנרטב
ניסינו פרסים
ניסינו להעיר לפיפי באמצע הלילה
ניסינו להתעלמם
ניסינו לחזור לטיטול בלילה
ושומדבר לא עבד
האמת, הרגשה שזה לא מזיז לו.
אבל לי נמאס!!!!!
מה עושים עם זה?
פעם בשבועיים ככה יש איזה לילה נס שהוא לא עושה פיפי
ששום דבר לא עזר - פרסים, עונשים, פסיכולוגים.. עד גיל יותר גדול.
מה שעזר בשניהם זה שמיכה עם זמזם מסוים שמצפצף או רוטט ברגע שהשמיכה נרטבת וזה מעיר את הילד.
השינה שלה פשוט הפכה לפחות עמוקה והיא התעוררה מדי פעם בלילה לשירותים.
לא יודעת אם הפיתרון האידיאלי הוא להרוס לילד את השינה, נראה לי שכדאי להתיעץ עם רופא על זה
כי זה מעיר אותו כל פעם שמתחיל לעשות עד שהגוף לומד שצריך להתעורר כשעושים ואז מתחיל להתעורר גם לפני.
מהשרשור פה נשמע שזה לא עובד לכולם. אבל בהרבה מקרים כן, אז שווה לנסות. ולא נראה לי שזה הורס את השינה.
זה נמס..
לקחנו את זה תקופה של חצי שנה, מאז לא חזר..
באותו גיל.
האמת שמעתי עכשיו הרצאה שדיברה על זה שמדובר בשינה לא איכותית (בדרך כלל עמוקה מידי) וכל הפתרונות של להעיר בלילה זה לא פתרון אמיתי לבעיה כי ילד שלא מרטיב בדרך כלל לא קם בלילה בכלל כי השינה שלו איכותית ולכן יש לו הורמון שמעקב שתן שמופרש בצורה תקינה בלילה.
אגב גם הבן שלי מראה כאילו זה לא מפריע לו אבל בהרצאה ששמעתי היא ממש התעקשה שזה מנגנון שלהם לא להרגיש בושה מכל העניין ושבפועל כן אכפת להם מזה.
הלוואי שאמצע פיתרון זמזם לא עזר אצלנו כל הבית קם והוא לא שומע כלום ישן ממש עמוק...
לא עושה כלום הכוונה מבחינתי זה שלב בגדילה ולכן אין לי מה לצפר אותה על זה, או לחלופין לכעוס/ להעניש
הבנתי שזה תקין עד גיל 9
הבת שלי מפספסת קבוע כבר שנתיים
מכבסת הרבה,מזל שיש מייבש. אני גם לא מעירהאותה אז אין לי דרך לדעת כמה פעמים היא עושה
השבוע קניתי את הסדינית הרב פעמית *2 והיא ממש טובה האמת. מסופר פארם. ממליצה. חוסכת לי את החלפת המצעים באופן יומיומי לפחות
שפשוט סופגת את השתן והוא לא עובר למזרן ולסדין. שמים אותה מעליהם.
אבל זה מונע מהמזרן להסריח לפחות.
ולא צריך להחליף מצעים.
לי זה עוזר האמת
ופעם ב... יש דליפה ממנו, ואז יש סדין ניילון והוא לרוב לא זקוק לניקוי מדי... מכבסת אותו פעם ב...
פעם כשהיה יותר דליפות (ב"ה אנחנו במגמת שיפור) אז כיבסנו אותו יותר. ויש לנו 2 כאלה וזה שטיפה מהירה ותליה... כזה שעולה 15 שח בסופרפארם
וכמובן שבנוסף אליו מכבסים את הסדין ואולי גם את השמיכה... זה עדיף מלנקות גם את המזרון בתדירות כזאת....
יש גם תחתון לילה/ טיטול וגם סדין ניילון .
כל לילה אבל כל לילה יש דליפה מכובדת, גל של סירחון כל בוקר 😬 סדין, פוך, פיג'מה... והילדה כבר ממש גדולה, טרקטור לא מעיר אותה, אז הזמזם הזה נראה לי חסר סיכוי... כנל עוד ילדה, שאצלה קצת המצב יותר טוב אבל גם כן.
מתסכל זה לא מילה 😔
דווקא הקטן מהן בן 5
גמול מזמןןן....
בחיים לא שמעתי על זה.
בעיקרון זה בגנטיקה אצלנו שמפספסים עד גיל גדול השאלה אם אפשר להקדים לפני...
גם אצלנו זה בגנטיקה. אבל אפשר וצריך לטפל.
זה כ"כ מתסכל עבור הילד שחבל להזניח.
להגיד לך שקודם כל להחליף מצעים כל יום זה כאב ראש
דבר שני, זה מסריח תמזרן. כבר החלפנו אחד
דבר שלישי, אני לפחות לא משתמשת בשעוונית כי הן לא מספיק טובות לדעתי אז הייתי קונה סדיניות חדפ שזה לא כזה זול
עכשיו אני רק מרימה את הסדינית והמצעים נשארים. ברמה היומיומית זה חוסך לי
כל מילה אבל!
עוקבת
ומוסיפה שהלכנו לרופאה וניסינו גם כדורים
כלום לא עזר
ישן עמוקקקק
עשינו הליך בירור אצל אורולוג ילדים, ושללנו פה ושם דברים... הכיוון זה כנראה שעוד לא עלה מספיק ההורמון שמפחית את השתן בשינה...
אבל אנחנו מעולם לא ניסינו פרסים או זמזם או משהו חיצוני. מחכה שהיא תצליח מעצמה כשהגוף שלה יאפשר לה
וכן אנחנו בטיפול רגשי כבר שנה, התחלנו בגלל זה ותוכדי עלינו על קשב וריכוז כנראה... (היום בת 8.5)
כלומר אחוזים גבוהים מבין אלו שמרטיבים בלילה סובלים גם מהפרעת קשב.
אצלנו אני רואה קשר חזק בין הרטבה לבין ימים שהיא לא לקחה ריטלין או בסוגים שונים של תרופות לקשב (ככל שהתרופה יעילה יותר כך יש פחות הרטבות).
לא כל הרופאים מודעים לזה ולקח לי הרבה שנים עד שידעתי שזה מוכן מחקרית.
פשוט זה רק מחדד את הצורך בטיפול רגשי😅
סבלתי מזה עד גיל ממש בוגר, אזור 15
היה מאוד מורכב
הסתובבנו בין רופאים מכאן ועד (...)
בשורה התחתונה השליח לפתרון - דר' בוריס צ'רטין משערי צדק - מנהל מחלקת אורולוגיה, מתמחה במיוחד בהרטבות לילה)
הבעיה הייתה - ישנתי עמוק מידי.
שינה הרבה הרבה פחות איכותית
לא התעוררתי מהצורך להתפנות.
הייתי עם טיפול תרופתי למשך שנה פלוס,
לאחר מכן הגוף התרגל לעניין וכבר לא היה צורך בנטילתו.
תודה ששיתפת...
באמת נשמע מומחה...
אל תחשבו שאולי זה יעבור ותזניחו את זה.
אולי כן ואולי לא.. מניסיון מצער.
סבלתי מזה עד גיל בוגר ממש. סביבות 17
לא כל לילה. אבל השפיע על איכות החיים ממש. פחד מלישון אצל חברה, לצאת לטיולים, הבאסה להתעורר למיטה רטובה. זה פשוט נורא.
אמא שלי באמת ניסתה המון והלכנו לרופאים אבל אז זה גם היה פחות במודעות.
לקחתי מינירין, מה שכתבתי למעלה שעזר לבת שלי, ולי זה עזר אבל לא הפסיק את זה. הייתי תלויה בכדור..
בקיצור, אמא שלי שמעה על מרפאה פרטית שמטפלת בכך, והלכנו ונתנו לי תרגילים שמאוד מזכירים קגל ולבסוף זה מה שעזר לי.. כנראה השרירים של רצפת האגן היו רפויים.
לא בהכרח שזה מה שטוב לכל אחד.
אני עם הבת שלי הלכתי לרופא שמטפל בהרטבת לילה, לא סתם רופא משפחה והוא תשאל כדי להבין איפה זה יושב. אצלה זה ישב על שינה חזקה מאוד וב"ה המינירין עזר.
כתבתי את כל ההיסטוריה שלי רק כדי שתבינו שזה לא בהכרח יעבור מעצמו, והרבה יותר מזה שזה סבל בשבילכן, ואני באמת מבינה כי הייתי שם. זה פי אלף סבל לילד וצריך לעשות הכל כדי לעזור לו.
כי הוא הרופא משפחה שלי מאז, והוא בעיר ב"ה אני גרה אז זה קצת אאוטינג.
של המרפאה אני באמת לא זוכרת, אבל זו הייתה מרפאה פרטית באשדוד. חושבת ד"ר טל.
בכל אופן ממליצה להכנס לאפליקציה ולרשום בסוג טיפול 'טיפול בהרטבות לילה' וככה יצא לך רופאים שמטפלים בזה ספציפית.. ככה אני עשיתי..
מידי עמוק ומסתבר שזו דווקא שינה לא איכותית
תשמעי אם נוחר בלילה, נושם ביום עם פה פתוח. ..
תנסי זמזם או סדינית.
תגגלי ד״ר קושניר או ד״ר שגיא.
אם לא יעזור, אפשר בהמשך להתקדם למינירין.
בת שהרטיבה עד גיל 6.5 בלילה אחד פתאום התחילה לקום יבשה
בן 7.5 גם בלילה אחד התחיל לקום יבש
מרופא הבנתי שאם הם לא מתלוננים אפשר לחכות אצל בנות עד גיל 5-6 ואצל בנים עד גיל 6-7 שעד אז זה תקין פיזיולוגית.
אמרתי להם כל הזמן שזה עניין של בשלות של הגוף וברגע שהגוף שלהם יהיה מוכן, ההרטבות ייפסקו.
אצל אחותי עזר מאד זמזם. הבנתי שזה פתרון טוב ומהיר, לוקח כשבוע של לילות שצריך לקום ישר כששומעים את הזמזם ולהעיר את הילד.
היו עם חיטול עד שהפסיקו להרטיב? אני מנסה להבין אם חיטול יכול לעכב גמילה ספונטנית כזאת...
הרבה ילדים נגמלים לילה סביב גיל 3. טיטול יכול לגרום לילד שבשל לגמילה לעשות בטיטול כשמתעורר באמצע הלילה.
מצד שני כשניסינו להוריד חיטול לא היה לילה אחת יבש בכלל (גם לא כמה שעות יבשות) וזה גרם לתסכולים גם מהצד שלו וגם מהצד שלנו.
אז כרגע המצב הוא שהוא ישן עם חיטול כן קורה לפעמים שהוא קם בלילה ומוריד חיטול והולך לשירותים השאלה שלי אם זה גורם לעיכוב להפסקת הפספוסים או שזה דווקא עדיף מבחינת התחושה שלנו ושלו שאין לחץ סביב העניין.
תוהה לעצמי כמה זה יכול לעזור כשילד ישן ממש ממש חזק??
הוא אפילו התעצבן כשניסינו להעיר אותו בלילה לשירותים 😂
הוא אמר לי "למה הזמזם כל כך חלש אולי אם היו עושים אריה ששואג לי לאוזן זה היה עוזר לי" חחחחחח.
והזמזם בכלל לא חלש כל הבית התעורר חוץ ממנו...
גם אצלינו ההרטבה היתה אצל ילדים שישנין חזק
מאוד
בהתחלה לא התעוררו מהזמזם
לוקח כמה ימים -עד שבועיים
צריך להתמיד
לאט לאט הגוף מתעורר מהזמזם
אצל הגדולה התחלנו בגיל 9 בערך אחרי שניסינו מיינרין תקופה , וזה עזר רק לתקופה שלקחנו
כשהפסקנו ההרטבה חזרה
עם הבא אחריה כבר בגיל 5
וכך עם הבא אחכ בגיל 5
שניהם ישר זמזם בלי מינרין
כולם לקח בין חודש לחודש וחצי עד שההרטבה נעלמה לחלוטין
זה להבטיח פרסים.
אין עניין להפוך את היובש בלילה למשהו שהוא צריך להתאמץ בו למענכם.
א. זה לא בשליטתו.
ב. זה מספיק מתסכל גם בלי להוסיף את האכזבה מהפסד של פרס פוטנציאלי.
חשוב להבין שכרגע הילד לא שולט בזה. סביר להניח שבשנים הקרובות זה יעבור.
עכשיו עומדות בפניכם שתי אפשרויות:
1. להוריד את האמוציות ולתפעל את המצב הקיים (בקיץ זה ממש לא אסון, המצעים והפיג'מות מינימליים).
2. לנסות ללמד אותו לשלוט בסוגרים - הייתי הולכת למרפאת הרטבה כדי להתייעץ.
כמו שהזכירו כאן, ילדי קשב נוטים להרטיב עד גילאים מאוחרים למרבה הצער, אבל זה תקין.
בכל מקרה השדר הכללי לילד הוא שהגוף מבשיל לאט לאט ליובש בלילה ולכל אחד יש קצב שונה.
מכירה מקרוב
בהתחלה ניסו כדור אבל כשהפסיק לקחת זה חזר..
הלך לרפקסולוגיה ותוך כמה חודשים הפסיק לגמרי.
בכל אופן אין פה שוב קשר לפרטים או לכעסים, זה לא בשליטה שלו. בניגוד לגמלה ביום שקשורה להשלות רגגית וליכולת השליטה המודעת של הילד, בלילה זה כמעט תמיד לא בשליטה ויותר קשור למנגנון פיזי לא בשל/ שינה עמוקה מדי, ברור שזה יכול להיות גם קשוור לנפש כי יד הרבה יחסי גוף נפש, אבל ממש לא בכוונה! תורידו מעצמכם את כל הרגשי שסביב זה..
וגם מעניין אותי נגיד מה גישת שפר אומרים על זה
כי בזמנו שמעתי שעד גיל 6 יש ילדים שלא בשלים פיזית. אבל שאחרי גיל 6 זה כבר לא קשור לזה....
ושאלה אחרונה.
אולי אז עדיף להחזיר טיטול?
ב"ה 3 חודשים אחרי לידה
הנקה מלאה
טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.
אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).
אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.
היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?
אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?
בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...
גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.
נבדקת אחרי הלידה?
מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.
מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%
גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם
וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.
גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.
שאריות שליה.
חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה
איך היה בהנקות הקודמות?
בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...
תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם
הם טובים ומקצועיים.
דבר שני
יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה
צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור
אפשר לשים תחתונית שחורה
ולא להסתכל בניגוב
ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו
דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן
והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.
זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..
ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?
פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅
מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷
זה קרה אתמול בערב מתישהו
לא להאמין כמה אני מכורה😂
רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט
עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם
אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר, אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.
לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר
כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?
אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
ל3 שעות וחצי!
זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.
הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.
מבחינתי זה היה מושלם!!
אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀
יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.
איך היה לך הבוקר?
אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?
כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר 
יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים
סה"כ 7 נשים
מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית
כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?
בעייני כלום.
או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.
או כלום.
הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...
אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד.
אני כבר מאבדת את הראש
האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.
גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.
כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.
טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.
מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה
וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..
כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב
מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך
אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)
לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...
כנראה צריך לגעת איפה לעבוד
גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.
ולא עולה שקל
לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים
ולא מהבינה......
זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.
לא עוד כוס או קרם לחות לארון....
בחנוכה זה חג החינוך
זה אותם מילים
אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה
והם מתרגשות מאוד משוקולד
או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה
ממש סמלי
ופתק
זה מהמם
(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה
בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..
אז החנוכה שלנו הוא די רגיל..
היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל..
באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר.
ואני עם הילדים לבד.
אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח.
* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי..
באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר..
לק"י
הם נהנים מדברים קטנים.
בני כמה הם?
לק"י
אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.
לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.
לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.
לשיר ולרקוד.
ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.
הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)
ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)
זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..
מדליקים נרות
שרים מעוז צור
מביאים סביבון הפתעות
ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון
זה עדיין החג הכי כייפי שיש!
אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש
ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.
בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח, מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת
אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה. אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.
לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.
אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.
אולי תתייעצו עם חמיך?
עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..
השאלה אם תשתמש בו..
בטח אם הכל עליה
ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי
אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.
איך זה יכול לעזור לי?
בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.
ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?
אוף.
יש דרך הקופה
אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.
והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.
אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.
העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...
יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.
מה קורה בטיפול?
בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.
כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.
יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.
ועוד 2 נקודות חשובות:
ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.
ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.
ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.
ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.
אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.
וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.
וויטמינים סופר סופר חשוב.
לנסות טיפול דרך הקופה.
ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...
מה עושים שם אבל? מדברים?
