להקליל את מוסד הנישואיםפתית שלג

(אל תסקלו אותי.

אני מחפש בניין עדי עד בעז"ה, וזוגיות לא פחות מאשר צאצאים...)

 

אבל ראיתי המון אנשים שמסתבכים עם ענייני הנישואין.

או שמראש הם לא מחפשים זוגיות, או שהם פוחדים להחליט החלטה 'גורלית' כל כך.

והגיל עולה, והרצון לגדל ילדים גובר, והסיכויים הולכים ופוחתים,

ואז לפעמים בוחרים באפשרויות מוזרות, עד שלפעמים זה יכול לפגוע במעמד ההלכתי של הילד,

ויכול להשפיע עליו רגשית וטכנית במהלך החיים.

ומה היה קורה אילו אנשים היו מתחתנים תחת הרבנות בשביל להקים משפחה ויפרדו לדרכם?

סוג של משמורת משותפת או אפילו תרומת זרע, פשוט בגבולות ההלכה.

כל זה מדובר הלכתית.

בתכלס אפילו רעיונית אני לא בטוח שיש עם זה בעיה. אולי הם אפילו יחליטו שטוב להם ביחד..

חוץ מהפיתרון למתוסבכ\ות, זה יכול גם לתת רוגע ומפלט למי שכבר חשבה לוותר על החלום הזה.

 

מזכיר פה גם את "מעשה בר' טרפון שקדש ג' מאות נשים להאכילן בתרומה שהיו שני בצורת"

[= שזה יענו קידושין 'פיקטיביים' בשביל מטרה של צדקה

פירוק מוסד המשפחה! געוואלד!]

 

אז בשביל מטרה כ"כ חשובה של הבאת חיים, למה לא בעצם?

זה נחמד שמחזיקים מאוד ממציאות של 'שכינה ביניהם' ותא משפחתי מסורתי,

אבל האם כל האידיאליזם הזה לא פוגע בנו לפעמים?

אולי כדאי להקים מיזם שידוכים לשם הבאת ילד בלבד?

 

(התפתיתי להעלות בלנ"ו, אבל נראה שיותר נכון פה)

....תות"ח!

לא עונה לגופו של עניין, אבל רק מעיר שאין הוכחה מר' טרפון, שכן הוא לא הוליד ילדים מאותן נשים, ויש בעיה גם מצד גידול הילדים, שזו לא צורת גדילה בריאה לילד, וזה יכול להשפיע עליו רגשית לכל החיים. הצורה הבסיסית של בית היא שאבא ואמא חיים ביחד. והאדם צריך לחשוב לשם מה הוא מביא ילדים (יכול להיות שהתשובה תהיה חיובית, והוא יגיד שהעיקר זה להרבות חיים ולהוסיף ליישובו של עולם, ועדיף חיים מאשר כלום, ואפילו במצב של רעבון לחשוכי ילדים מותר לשמש כדי להביא ילד לעולם. אמנם בפשט קצת קשה כי ליוסף לא היו עוד ילדים וזה נלמד מיוסף, וצ"ע, אבל זו ההלכה).

בכל אופן, לא באתי להכריע בשאלה זו, רק אומר שזה לא פשוט בכלל מה שאתה אומר.

יוצא מנקודת הנחה שבמציאות של היום זה לא פשוטפתית שלג

למרות שפעם זה היה יכול להיות פשוט מאוד..

מן הסתם יש בדורנו יותר משפחות חד הוריות מאשר פעם.

כמה זה משפיע על הילד וכמה אין איך לפצות על זה, צ"ע.

אגב, קידושי אישה הם בעלי משמעויות חמורות מאוד, והמעשה דר' טרפון די נועז.

(וחוץ מזה, על פי דין תורה, וכמנהג חלק מהקהילות, מותר לשאת יותר מאישה אחת

שגם זה אגב צריך עיון, כמה תורם חדר"ג, מול כמה זה גורע)

.....תות"ח!

לא הבנתי, מה לא פשוט היום?

מה זאת אומרת קידושי אשה הם בעלי משמעויות חמורות מאוד? הוא קידש אשה, ואז מיד גירש אותה, לא מבין מה הבעיה. אני לא רואה בזה מעשה נועז. כמובן, זה היה לפני חדר"ג. ברור שחדר"ג יותר תורם, אני לא מבין איך יש הו"א לא לנהוג לפי חדר"ג. (המדרש אומר שהיה ליעקב חסרון בזה שהוא קידש יותר מאשה אחת, ולכן הוא לא יזמן לעתיד לבוא- עיין במדרש מה הכוונה, והמהר"ל מסביר שרק משום שמצד רוח הקודש היה צריך לשאת שתי נשים כדי להקים את האומה, לכן נשא את שתיהן ולא נשא רק אחת, שזה וודאי יותר מעולה. ולו הייתה את האפשרות בכלל לשאת, היום זה אסור משום חדר"ג, ורוח הקודש לא תעזור, כמובן).

"כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש", ולכן גם ספרדים לא יכולים לשאת יותר מאשה אחת, אא"כ זה מאושר ע"י הרבנות (כמו שולי רנד ודומיו), והם פשוט לא יצטרכו היתר של מאה רבנים אולי (וגם זה אולי, כי הגיוני לומר שכיום גם הקהילות הספרדיות קיבלו את חדר"ג על עצמם).

מן הסתם גירש אותה לאחר שנות הבצורתפתית שלג

וגם אם לא, ההשלכות ההלכתיות חמורות גם לאותה השעה. זה יכול להגיע אפילו לסקילה..

 

תורה לא ניתנה למלאכי השרת, וזאת כנראה הסיבה שמותר לשאת שתי נשים, שמותר לאכול בשר ועוד.

לא פשוט לבוא ולאסור את המותר, ולחייב בזה את כל עם ישראל כאילו זה דין.

מה שמונע מקהילות מסוימות לישא שתי נשים, זה הרצון שלהם בעיקר, וגם חוקי המדינה.

שום עניין הלכתי. הם לא קיבלו חרם דרבינו גרשום. איך אפשר לכפות ולהפוך את זה לקונצנזוס?

לכן אני אומר שזה לא פשוט וצ"ע.

לפעמים נראה שגם ביחס לזה קיבלנו מתרבות המערב.. צריך להתייחס הלכתית-רעיונית-יהודית, ולא להתפתות למוסכמויות מערביות.

יש מגדולי הדורות (עד הדור האחרון) שהיו נשואים ליותר מאישה אחת..

....תות"ח!

אני פשוט לא מצליח להבין מה אתה כותב בתחילת תגובתך. למה מן הסתם יוסף גירש את אשתו לאחר שנות הבצורת? ולמה התכוונת במשפט אחרי כן?

 

קודם כל, לגבי אכילת בשר, אתה בשיטת הרב קוק זצ"ל, אבל הרמב"ן טוען שזה בגלל עילוי האנושות ולא בגלל ירידת האנושות (אם כי גם הוא מודה שלעתיד לבוא לא נאכל בשר, ואכמ"ל). לגבי נשיאת שתי נשים, להגיד משפט ש: "תורה לא ניתנה למלאכי השרת" כסיבה לכך, זה לא באמת פותר את הבעיה. מה עם רצח? האם נגיד שיש מקום לזה כי תורה לא ניתנה למלאכי השרת? נכון, זה לא פשוט, ולכן מזל שלא אני עשיתי את זה אלא רבינו גרשום. דבריך יכולים להישמע פעם, שהנורמה המוסרית הייתה לשאת שתי נשים, אבל היום שהנורמה המוסרית שונה, בוודאי שלא ייתכן שהדין יהיה שמותר. הרבה מפרשים שואלים את זה על אשת יפת תואר, איך ייתכן שבימינו התורה תתיר דבר כזה, ועונים תשובות שונות בעניין (הרב שילת אם אני לא טועה רצה להתאחד עם הרבה רבנים ולהוציא פסק לאסור את זה. אולי זה רב אחר, ככה זכור לי). חוץ מזה, ברור שלאשכנזי זה אסור, שהרי "מנהג ישראל דינא הוא", וכמו שמנהג קטניות מחייב מן הדין, כך גם זה, ולו מצד שזה מנהג.

בתרבות המערב יש גם דברים טובים.

איזה גדול דור היה נשוי לשתי נשים? על מה אתה מדבר?

התייחסתי לנשות רבי טרפון.פתית שלג

יכולתי להביא גם את הדוגמה של אשת יפת תואר.

התורה התירה לנו משהו, כי זה מה שמתאים לבני אנוש.

לבוא ולאסור משהו שהתורה התירה זה ממש לא פשוט.

אז האשכנזים קיבלו את חדר"ג (אגב כמנהג ולא כאיסור), השאר אין סיבה שיהיו מחויבים לזה, אלא אם קיבלו גם.

איך הגעת להתיר רצח, שהתורה אסרה? דיברתי על משהו שהתורה התירה, ויש שרצו לחדש לאסור, למרות שלא מוזכר נדנוד עבירה בעניין.

התורה לא משתנה. אולי משתנה דעת האשה במעמד הקידושין, וזה יכול להשפיע, אבל גם זה לא מוכרח, וצ"ע.

גם לאסור אשת יפת תואר זה מעשה נועז מאוד. וצע"ג כשבאים לאסור את המותר עפ"י דין תורה.

(בקשר לתרבות המערב רק באתי להזהיר שהאבן השואבת לא תהיה משם, שאין בה שום שיקול הלכתי-רעיוני, אלא תהיה מתוך מקורות היהדות.)

 

האור החיים הקדוש, הבבא סאלי בדור האחרון ממש, ועוד מגדולי יהדות תימן.

ועוד היו שלא נישאו לכמה נשים, אבל התנגדו לעצם החרם, כהגר"א, ועוד מחכמי הספרדים, ויהדות תימן..

 

......תות"ח!

מאיפה הבאת את זה? לא נכון. הוא גירש אותן מיד, וככה נתן להן כתובה ועזר להן מבחינה כלכלית. אין לכך אף השלכה הלכתית. ואני מניח שהנשים שרבי טרפון נשא לא היו מזנות....

הרמב"ם כותב שהתורה ציוותה על הקרבנות כי לא יכלה להימנע מעבודה מעשית לגמרי, אחרי שיש את כל העבודות זרות עם הקרבנות וכו'. מה תגיד, האם זה כך יהיה לנצח? לא, אומר הרב קוק זצ"ל שלעתיד לבוא יקריבו רק מן הצומח (או שיקריבו גם מן החי, אבל רק מרצונם החופשי של החיות). אמנם בהתחלה יהיו קרבנות, אבל זה לא יהיה תמיד כך. הרב קוק מביא לדבריו סימוכין ממדרשים ומפסוקים. נכון, זה לא פשוט, אבל זו עבודה נצרכת (וגם אם ההוכחה מהתורה מסובכת, אין זה אומר שעצם הדבר לא פשוט). התורה לא משתנה, אבל הסנהדרין יכולים למצוא בתורה עצמה מקור לדבריהם ולראות איך בתורה יוצאים דינים חדשים שמתאימים למציאות החדשה, בבחינת תינוק ששמשמש וכו'....לאסור אשת יפת תואר זה ממש לא נועז, זה הדבר הכי בסיסי שצריך להיות, אני חושב. לא צריך אף עיון, יש בסמכות חכמים לאסור דברים, "ושמרתם את משמרתי", "על פי התורה אשר יורוך וכו'", זוה תפקיד חכמים, וזה דבר פשוט. השתנות המוסר של העולם אכן מעידה על רצון ה' במובן מסויים, "קול המון כקול ש-ד-י", אם כי אין זה שיקול הלכתי, מסכים, ובשביל להתיר/לאסור משהו צריך להתבסס על מקורות מהיהדות. זו לא יכולה להיות סיבה, אבל זה יכול להיות סימן.

הבבא סאלי הוא יחיד. כל השאר, כולם קיבלו את חדר"ג. מהדורות הקודמים אין הוכחה, כמובן, כמו שאין הוכחה מהדורות שלפני רבינו גרשום.

יפה מאוד אמרת- הסנהדרין..פתית שלג

כמו שחז"ל צמצמו את הייבום. 

היום אין לנו סמכות לעשות דברים כאלה. זה יפה שהעולם מתקדם, אבל אנחנו לא כופים עליו להגיע לאן שיגיע.

מה זה אומר שהבבא סאלי הוא יחיד? שאין תוקף לזה? או טכנית שאין עוד צדיקים שנשואים ליותר מאישה אחת? גם זה לא נכון וגם זה לא.

לא לגמרי כמו סנהדריןתות"ח!

אבל יש דברים שיש לנו סמכות לעשות היום. ולתקן תקנה לאסור אפשר.

מי אמר כופים?

אכן, זו דעת יחיד, ויש לנו רוב מוחלט שאומר אחרת. מי עוד יש? גם אם יש, מידי דעת מיעוט שאינו מצוי זה לא יצא

יש לנו סמכות בימינו לאסור את המותר?פתית שלג

אולי אם כל חכמי ישראל יחליטו פה אחד.

מה דעת יחיד? לא כל מי שהתחתן עם אישה אחת בלבד, זה היה כי החזיק לאסור..

כבר הזכרנו שבעדות המזרח ויהדות תימן לא התפשטה התקנה הזאת,

אולי בקושי השתמשו בזה, אבל זה היה קיים ואפשרי.

המיעוט שאינו מצוי נוגע ביחס אליך, לא למי שיש לו מסורת ומנהג אחר.

מכיר תלמידי חכמים עד הדור האחרון מיהדות תימן שהיו נשואים לשתי נשים.

והרב עובדיה זצ"ל ניסה לבטל את הכפיה של בתי הדין על הספרדים שלא ישאו שתי נשים. (יבי"א ח אהע"ז- לא פתחתי שם)

לגבי נשיאת שתי נשים..אדם כל שהוא

השו"ע כותב - "טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אשה על אשתו." (אהע"ז סי' יא).

וכך עשתה הרבנות הראשית בשנת תש"י ותיקנה "אסור לאיש ואשה מישראל לארס או להתארס עם אשה שניה על אשתו הראשונה, אם לא בהיתר-נישואין מאושר בחתימת הרבנים הראשיים לישראל.".

 

תודה!תות"ח!
ואשמח למקור של המדרשפתית שלג
פסחים קי"ט עמ' ב'תות"ח!

המהר"ל בתפארת ישראל פרק י"ט מדבר על זה.

מדובר שם על הנישואים לשתי אחיותפתית שלג

לא לשתי נשים..

אה, נכוןתות"ח!

בטעות ערבבתי. צודק.

מסכימהאני:))))

עם הרעיון להקליל את מוסד הנישואים אבל פחות התחברתי לאופן שהצגת.

אבל ברעיון יש בזה הרבה אמת.

מה את מגדירה להקליל בצד שלך?משה
מה את היית משנה, בעצם?
הייתי משנה כמו שהוא אמראני:))))
את התסבוכת הזאת של הלחפש את המושלם ואת הלחץ לעשות טעות בבחירה ולהבין שגם ה הוא זה מזווג ולכן יותר תמימות וגם להבין שיכול להיות אחלה גם מישהו שהוא חא במשבצת של המושלם וכזה.. ושאפשר לזרום ולהסתדר ושקשיים זה לא דבר מפחיד.


לזה התכוונתי..

אני חושב שכולנו בוחרים על בסיס הידע שהיה בידינומשה

בנקודת הבחירה.

 

אל תשכחי שהצד השני הוא בן אדם. אם היה מלאך היה מושלם אבל אי אפשר היה להתחתן איתו. בדרך כלל כשלא מתחתנים זה קורה בגלל לולאה בנפש בצד שלנו ולא בגלל שהצד השני נוראי הוא לא מתאים?

הלא נודע זה מה שמפחידאני:))))
ואת הדבר הזה אני חושבת שכדאי להקליל
הולכים אל הלא נודע...משהאחרונה
זה לא קליל בכלל, לא לילד ולא להורים.אדם כל שהוא

השאלה המוסרית הגדולה היא כלפי הילד, אבל אני מעדיף לכתוב כרגע על הצד של ההורים.

זה לקחת הרבה מאוד מהעול של חיי משפחה, ולקחת הרבה פחות מהיתרונות של חיי משפחה.

זה לקחת המון אחריות של גידול וחינוך ילדים, ולוותר על הגמישות והקלילות של חיי רווקות, אבל לעשות את זה הרבה יותר לבד.

זה עדיין דורש לקבל החלטות משמעותיות לגבי הילדים ביחד עם אדם נוסף, אבל אותו אדם הוא לא מישהו שיש איתו קשר רגשי עמוק.

זה דורש עול כלכלי גדול יותר מהעול הכלכלי של נישואין. כיוון שבנישואין שני בני אדם מחזיקים דירה אחת, בעוד גידול ילדים במשמורת משותפת מצריך שתי דירות.

מצד ההורים-פתית שלג

עובדה שיש כ"כ הרבה רווקים שמשתוקקים לזה..

אולי לא לכתחילה, אבל בנסיבות הקייימות, לפני שיהיה מאוחר מידי..

שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?

קשה לשמור על הטריות שלהןחתול זמני

האמת מעולם לא ניסיתי מצות רכות קנויות (בסדר הזה בע"ה פעם ראשונה),

 

אבל יצא לי לאפות מצות רכות, ובכן, צריך לשמרן בהקפאה ולשומן על הפלטה לחימום מעט לפני שאוכלים אותן ואז טעימות מאוד.

אלא שזמן קצר לאחר מכן הן מתקשות ונהפכות לדיקטים בלתי־ניתנים לאכילה (או עלולות להתעפש).

 

יוצא אפוא שלפני המצאת המקפיא, אפשר היה לאכול מצות רכות רק בליל הסדר, ואם רוצים לאכול בחול המועד, צריך לאפות אותן בפסח  עצמו, וידועות הבעיות שבזה.

 

חוץ מכמות המים במתכון, למיטב הבנתי, אין הבדל מהותי בין מצה קשה למצה הרכה הנפוצה שגם אותה מכינים דקה למדי (וגם בסוג הקמח. יש גם כמה תוצאות שונות שיכולות לצאת, יש כאלה יותר כמו לאפה יש כאלה שהן חצי־קשות)

 

יש כל־מיני הוכחות מהרמ"א שמצות רכות היו נהוגות באשכנז

והראייה הפשוטה ביותר, איך בדיוק עושים "כורך" אם לא עם מצה שיכולה לכרוך?

אלא שכבר נהגו בזה ואני מניח שיש בזה גם משהו סמלי לכן אין כל־כך מה להמציא את הגלגל מחדש

 

אני אישית חושב שזה מנהג טכני לחלוטין (אפשר לנסות להלביש עליו כל־מיני סברות הלכתיות שאינן קיימות) כי זה בול להוסיף עוד טיפונת מים

ומותר לאפות מצות בחול המועד? אזקעלעברימבאר

הבעיה של טריות המצות הרכות נפתרת.

 

והאם איפשהו כתוב בפוסקים שאשכנזי אסור לאכול מצות רכות?

 

לזכרוני ראיתי שהרב ליאור התיר, והרב אריאל אסר אלא אם כן יש לאשכנזי מסורת מובהקת המתירה. אבל לא בטוח

הלש אחר זמן איסור חמץ יאמר בשעת לישה כל פירוריםחתול זמני

שיפלו בשעת לישה ועריכה וכן בצק הנדבק בכלים אני מבטל אותם כדי שנמצא שמבטלן קודם חימוצן: (שו"ע ת"ס ה' ע"ש)

 

עקרונית אפשרי אבל לא נהוג כי זה בלגן ומכאן הגיעו לפתרון של המצות הקשות.

 

לא יודע אם ואיפה כתוב שלאשכנזים אסור לאכול מצות רכות.

המנהג הוא לא לאפות מצות בפסח, לא לא לאכול מצות רכות (אלא שהמצות הקשות הן הפתרון הטכני).

אין שום יתרון הלכתי למצות הקשות על־פני המצות הרכות של ימינו שהן דקות מאוד חוץ מזה שהן נותנות מענה לסוגיה של הטריות.

 

וכאמור היות וזה תלוי בכמות המים אז יש למעשה מנעד שלם (בתוך הפריכות יש קשות יותר יש קשות פחות גם בתוך הרכות יש רכות יותר יש כאלה שהן די קשות אבל לא פריכות).

 

מצות קשות כמובן נותנות מענה לבעיות לוגיסטיות ויותר קל לייצר אותן בייצור המוני.

 

מה שכן, האשכנזים מעדיפים לאכול מצות דקות יחסית, ויכול להיות שיש בזה יתרון מבחינת אפייה והחמצה כו' אבל אין בהכרח קשר בין דקות לרכות.

 

1713473457594.png
זה יקראריק מהדרום

לפחות המצות הרכות הטובות.

מה הבעיה ההלכתית לאפות בבית? נגידקעלעברימבאר

על מחבת שמיועדת לפסח, עם קמח למצות

צריך לדעת להכין אותןאריק מהדרום
שלא יעשו בלגן בבטן
בקיצורטיפות של אור

מתישהו במאתיים שנה האחרונות התחילו עם זה כי זה היה רעיון טוב (לוגיסטית ומבחינת טעם). יכול להיות שאם היה מקפיא לא היו ממציאים את זה, אבל עכשיו שהמציאו ויש לזה כנראה גם יתרונות הלכתיים, אפשר להתלבט האם זה בגדר מנהג

 

כמו כן אשכנז ראשי תיבות 'אין שאלות ככה נוהגים זהו'

אהבתי את הסיפא שלג דאשתקד
וכפי שמאוד צפוי אצל אשכנזים, מרגע שכמה וכמה מפרשים ופוסקים כותבים שהמצות צריכות להיות "רקיקים דקים", ויש ניסוחים של "כמה שיותר דק", אז כבר הולכים עד הסוף ולך תשכנע אותם שאף אחד לא התכוון עד כדע כך...
אבל אם זה בא על חשבון שמחת חול המועד?קעלעברימבאר
השאלה אם זה לא נובע מחומרא שלקעלעברימבאראחרונה
לא לאפות בפסח.

והשאלה אם מצות רכות קפואות טעימות בחולהמועד

ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
..טיפות של אוראחרונה

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן


(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)


~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא


לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה

קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...

נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלתאחרונה

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

אולי יעניין אותך