כל אחד מסיבותיו,

אולי הגיע הזמן להפחית מינון בהתארחות בשבת.

אנחנו נורא עמוסים כל השבוע שכשהוא נגמר

פשוט אין כוח להכין שבת ואין כוח לבשל...

לשבת פעם בחודש.

זה שווה את הרוגע של שניכם.

אני מכינה שבת בשעה, אין לך שעה ביום שישי כששבת נכנסת בשבע?

לא חושבת שזה משנה מה הולך אצל זוגות אחרים,

מה שמשנה זה מה שמפריע לך ומה שמפריע לבעלך, וצריך להגיע לפיתרון שיתן מענה לשניכם.

ולהכין שבת מינימלית לשניכם.

חלות ועוגות לקנות

סיר דגים לערב, תבנית עוף עם תפו"א לבוקר.

אפשר גם גלידה ופירות מפנקים.

שווה את הביחד והנחת של שבת רק שלכם.

לא נעים שישמעו/ מיטה זרה/ אין מקלחת צמודה

אין פה מה לשחרר

יש 7 ימים בשבוע, לא חייבים בשבת ומנגד לא חייבים להתארח כל הזמן.

בשבת מגיעים למיטה רגועים

בלי לחץ שצריך לקום לעבודה ובלי העייפות של סוף יום...

אז בעלי ממש רוצה בשבת הוא טוען שזה הרבה יותר כיף לו מכל יום...

אז נכון אתם בימי שישי פחות עייפים

אחכ כשכל התנאים יתמלאו זה לא ככ ישנה.

אבל כרגע - צודק מבחינתו.

לי מרגיש פחות נעים. במיוחד בבתים יותר קטנים וצפופים.

תשתדלו אולי שבת אחת בחודש שאתם עושים בבית בשביל זה.

לי אישית גם נשמע פחות קריטי בשבת אבל אם לבעלך חשוב, אפשר להשתדל..

וגם באוכל לא צריך להשקיע יותר מידי, אתם עדיין רק זוג..

אופציה נוספת בזמנים שהיינו עמוסים, היתה יום שישי בבוקר.. אולי יעבוד לכם.. 

שישי בבוקר/ מוצ״ש (לא עייפים אחרי שנ״צ)

צריך להיות יצירתיים כדי למצוא זמן שמתאים מכל הבחינות

מצטרפת בחום להמלצה לעשות שבת בבית, גם בשביל זה אבל לא רק.

שבת זוגית זה משהו מגבש בפני עצמו, סעודה שהיא רק שלכם, עם האופי שאתם נותנים לה, זמן ללמוד ביחד, לדבר, לנוח, להתכרבל ביחד על הספה, לשחק, לטייל כשמזג האויר מאפשר.

והכנות לשבת באמת יכולות להיות מהירות כמעט כמו לארוז תיק. אם רוצים להתפנק יותר אפשר לקנות פינוקים מוכנים...

אם את רוצה טיפים איך להכין דברים לשבת בכמה דקות אז בשמחה!

למשל את יכולה לסגור סעודת שבת בעוף עם תפוחי אדמה בתנור, זה ממש כמה רגעים להכניס לתנור ואחר כך התנור עובד בעצמו, אפשר להכין כמות כפולה ולסגור שתי סעודות.

תנסו, בעלך ירוויח את הלילה בנחת, את תרוויחי את הרוגע והשקט כשאתם ביחד, ושניכם ביחד תרוויחו דברים נוספים.

אבל גם מבינה אותו.

אני הייתי מתאמצת להיות יותר שבת בבית.

אפשר לקנות אוכל קנוי אם ממש לא מצליחים להכין.

אנחנו מכינים שבת ביום חמישי בערב, ומה שאפשר מכינים כבר ברביעי.

ויש גם דברים שמכינים כמות ומקפיאים וזה חוסך לנו עבןדה לשבתות הבאות

ולא לגמרי קשור,

בתור זןג בלי ילדים גם התארחנו כל שבת, היום במבט לאחור ממש מתחרטת על זה.

עכשיו אנחנו כמעט לא נוסעים, שבתןת בבית זה כייף ממש.

אבל יש פעמים שבאלי שנהיה רק שנינו לבד, בלי אף ילד סביבנו.

ואז חושבת לעצמי שחבל שלא ניצלנו את הזמן עד הלידה של הבכור המתוק שלנו.

אתם עוד בלי ילדים אז ממליצה כן לטעום שבת שזה רק אתם. לא רק מהבחינה של מותרים אלא בכלל, להיות שבת כזוג בבית

קודם כל זה יותר קל בלי ילדים

דבר שני,תקנו הרבה. או הכל.

 אני ממש מבינה את התחושה שלך שלא נעים

אבל בכל מקרה מצד שני כמו שאמרו שלך ממליצה לך בחום רבבב על שבת בבית במיוחד לפני שיש ילדים

בפעם הראשונה זה יצא לנו בטעות שנשארנו בבית וממש הכנתי שבת רצינית והיה כייף לי גם ההכנות

שבת אחכ מבחירה הלכתי על שבת פיצית:

דגים אמא שלי שלחה, סלטים קניתי, חלות, עוגה ועוגיות גם קניתי

והשיא שלנו היה הכי כייף זה שקניתי בגטים, טיגנתי שניצלים אפיתי לפני שבת בטטה וחציל

אז היה סעודה של בגט, שניצל עם ירקות אפויים וטריים

היה פשוט טעים, כייף קליל ומשביעעע

גם קנינו חטיפים, גלידות וכאלה שיהיה אוירה נחמדה

והייתה שבת שיא אנחנו קוראים לה השבת של השניצל😅

אז כמו שאמרו לך אפשר להשקיע שבת עם אוכל אוכל ואפילו אם זה בקטנה  דווקא לפעמים זה נהפך ליותר כייך וקליל

אהה ועוד משהו שבת זה בול זמן לכל מיני משחקים או שיחות שלא מוצאים להם זמן במשך השבוע

תנסי, מקסימום תהנו

תודה רבה!!!

עשינו כבר כמה וכמה שבתות בבית

וזה באמת כיף והכל אבל זה כן דורש ממני עבודה

כרגע בימי שישי אנחנו מטיילים... 

מידי פעם אנחנו כן עושים אבל זה מורכב...

איפה שאנחנו גרים אין עדיין בית כנסת קרוב לבית אז זה ללכת המון

ואין אוכל קנוי משהו קרוב, זה לצאת בשישי לקנות רחוק ואז להגיע הביתה ולתקתק...

בכל מקרה אני מבינה שאחרי הלידה זה עוד פחות ופחות יתאפשר 

אבל מאמינה גם שאז יהיו יותר שבתות בבית...

אי אפשר להנות מכל העולמות,

תחשבו יחד מה הכי חשוב לכם,

תנסו לשלב

(שבוע אחד הכיף יהיה בטיול יחד, שבוע אח"כ הכיף יהיה לבשל ולהישאר שבת יחד)

למה רק את מבשלת?

אם לבעלך יש בעיה עם האירוח, אז שיעזור במאמץ להישאר בבית ויהיה לשניכם טוב.

בהתחלה לוקח זמן ללמוד לבשל, אבל מתרגלים לזה מאוד מהר ואז מתקתקים.

ואפשר לקנות המון דברים חצי מוכנים בסופר רגיל. לא צריך דוכן של אוכל מבושל לשבת.

למשל לקנות עוף נקי וחתוך, שניצלים פרוסים,

אורז שלא צריך לברור, ירקות קפואים לתנור או להקפצה (שעועית, כרובית, וכד')

מה שקשה מנטלית זה להתרגל ולהתחיל. לוקח זמן ללמוד מתי להוציא להפשרה, סדר פעולות.

בכל מקרה לומדים את זה מתישהו בחיים, למה לא להתחיל עכשיו..

סלטים, עוגות, פירות, חלות אפשר לקנות בכל סופר..

הוא עוזר...

אני מבשלת והוא מנקה, שוטף כלים...

הוא פחות מסתדר עם בישול ואני מפונקת באוכל אז מעדיפה להכין בעצמי

אבל הוא בהחלט עוזר ומתכוננים לשבת ביחד

נשאר רק לתעדף.

גם להיות מפונקת באוכל זה בסוף עניין של בחירה ואילוצים ומתקשר לעניין התעדוף.

אם תשימי דברים אחד מול השני, אולי פתאום זה יהיה שווה את המחיר.

זה לגיטימי להחליט שאתם ממשיכים להתארח ואחד מכם מוותר על הנוחות שלו בנושא הראשון שהעלית, אבל אז תראי את הרווח-

ממשיכים לטייל

ממשיכה להתפנק בנושא האוכל

ממשיכים את אותו קצב החיים שגורם לכם להיות עמוסים במהלך השבוע

בעלך ממשיך לא לעשות את מה שהוא פחות מסתדר איתו (בישול)

יש גם נוחות כלכלית לא לעשות קניות לשבת.

מנגד, אם תחליטו להישאר יותר, זה לא ישפיע רק במקום אחד, יהיה לכם זמן יחד (שאולי יפצה על הטיול של יום שישי)

יש המון רווחים מכל החלטה, בסוף הכל תלוי מה *יותר* חשוב לכם,

ואפשר לקבוע מינונים לפי מה שמתאים לכם.

אם חיפשת נירמול לסיטואציה, אז כל מה שתיארת עד עכשיו הוא לגמרי נורמלי. מפה זו בחירה אישית של כל זוג איך להמשיך.

בגדול, החיים מתחלקים ל-

לפני הילדים

אחרי הילדים.

אין מה להשוות את השחרור והחופשיות של לפני.

הספונטניות, וההתארגנות בכל תחומי החיים.

לכן, חשוב לי לומר לך שמאדדדדד כדאי לכם לנצל את הזמן שלפני הלידה לזמן זוגי משמעותי.

אז טיול זה בהחלט זמן זוגי משמעותי, אבל גם שבת לבד בבית זה זמן זוגי עוד יותר משמעותי כי הוא יהיה שגרה בחיים אח''כ לעומת טיול שהגיוני שיפחת התדירות..

שבת בבית זוג לבד מייצר סיטואציות שכדאי מאד שיקרו לפני הלידה ולא אחריה על מנת שתגיעו מוכנים וחזקים זוגית. לדוגמא -

1. הכנות לשבת- חלוקה ביניכם, מתי עושים מה, עד כמה משקיעים.

2. שבת עצמה- זמן של שקט. ניתוק. פשוט לבד.

זמן ממש מתאים לשיחות עמוקות, והשלמת פערים מכל העומס של כל השבוע.

אם את אומרת שבמילא אחרי הלידה תעשו יותר שבתות בבית, ממליצה לך ממש "להתאמן" איך אתם עושים שבתות בבית, ככה שלא יקרה מצב שאתם רבים על מי יכין מה ומי יעשה מה וברקע תינוק צורח שמגביר את העצבים.

יש נחת, רוגע..

לא צריך לקום יום אחכ מוקדם לעבודה (בטח אם עדיין אין ילדים שיעירו אותך מוקדם)

נשמע לי גם מקסים שאתם מטיילים כל יום שישי ומנצלים את הזמן הזה.

צריך איפשהו לעשות סדרי עדיפויות לדברים שלכם.

אפשר לטייל שישי כן שישי לא ובשישי שלא מטיילים להיות שבת בבית

מצטרפת לכל אלו שכתבו ששבת בבית היא משמעותית גם מעבר לקיום יחסים.

זה יממה שלמה של להיות יחד.

להעמיק בקשר הזוגי ואפרופו יחסים, זה גם להגיע אליהם ממקום אחר.

יש ממש הבדל בין לסיים סעודה עם כולם, לאחל לילה טוב וללכת לחדר

לבין לשבת לאכול ביחד, להתחבק ולהתכרבל על הספה ומשם להמשיך..

אני חושבת שגם אם כולן יענו לך פה "בטח זה ממש סבבה להיות יחד כשמתארחים"

ובין אם כולן יענו "ממש לא, לא עושה את זה"

זה לא רלוונטי. כי לך זה לא נוח ואנחנו לא יכולות לשנות לך את התחושה הזאת.

ולכן אני חוזרת להתחלה שצריך לתעדף מה חשוב לכם

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...