ב''ה יש לנו 2 ילדים בבית, אחרי הריונות מאוד קשים פיזית. שמירת הריון ארוכה בשניהם, אשפוזים, כאבים קשים, צירים שלא נגמרים וכו'. היום הייתי אצל מומחית להתייעצות לפני שאנחנו מחליטים אם רוצים להפסיק מניעה.
בהתחשב בבעיה הספציפית שלי ככה ייראו כל ההריונות שלי אלא אם כן יתרחש איזה נס.......
אני ממש קרועה בין 2 הרגשות של פחד מול רצון. הקטן שלי כבר לא מאוד קטן ואני ממש רוצה עוד תינוק אם אפשר רק בלי הריון הייתי רצה אל זה עכשיו! גם בעלי כבר רוצה, מבחינתו הזמן בשל והרצון קיים אבל הוא רוצה שאני ארגיש שגם אצלי יהיו הרגשות דומות. הוא זוכר מה עברתי ולא לוחץ עלי להחליט, מבחינתו מתי שטוב לי.
אבל מחשבה על הריון כמו אלה שעברתי כ''כ מפחידה אותי! אין לי כוח לסבל הזה, למעמסה על הזוגיות, על הילדים שכבר יש, על הסביבה. לא רוצה להיות נטל. לא רוצה לכאוב כל היום. לא רוצה לפחד על חיי העובר כל דקה ושניה.
בא לי לשמוע מאלה שעברו הריונות קשים. הרצון בסוף מנצח את הפחד? איך עושים את זה?🥺
מדברים
