גילוי נאות: כרגע עם שני ילדים ובית קטן יחסית אז זה עובד לנו. מניחה שכשנתרחב דברים ישתנו.

גילוי נאות 2: עדיין יש ימים עמוסים שהבית הפוך

- סוף כל יום לקבוע זמן קצר שבו מסדרים קצת ומה מספיקים מספיקים. אצלנו זה בדר''כ חצי שעה ומספיקים די הרבה (בעלי על כלים ומטבח, אני מסדרת קצת את הבית ומפעילה/מקפלת מכונה).

- אפשר להתמקד כל יום בחדר אחד בבית שמנקים יסודי (כמו לקראת שבת) ואז כשמגיע סופשבוע לוקח פחות זמן להתעסק איתו.

- בישולים: כמה שיותר מתכונים קצרים או כאלה שיושבים על הגז/ בתנור בלי הרבה התעסקות+ ארוחות שמחזיקות ליומיים (סיר קציצות גדול שאוכלים ממנו גם למחרת למשל). 

כי בדרך כלל זה רק מייאש...

תחשבי מה *את* היית רוצה, איך את מרגישה שיהיה לך נעים, ואז תנסי לעשות צעדים קטנים בדרך למטרה שקבעת לעצמך.

אצלנו רוב הזמן הבית מבולגן ומלוכלך... אבל בזמנים טובים שלי אני מכריחה את עצמי בכל ערב להשליט סדר בסיסי בבית. הבסיסי שלי הוא בכמה רמות:

רמה ראשונית - פינוי שולחנות טיטוא של הרצפה ואיסוף של כל הדברים שעליה.

רמה שנייה - הדחת כלים.

רמה שלישית - סידור כללי גם של החדרים ושטיפת רצפה בסלון-מטבח.

במצבים ממש קשים משתדלת לפחות להכניס דברים למקרר וכדומה ואולי לפנות זבל גדול ובולט...

הטיפ השני שלי הוא להפוך את זמן הניקיונות לכיף.

אם בעלי נמצא ועוזר לי אז אנחנו מפטפטים תוך כדי. אם לא - אז אני שומעת תוך כדי משהו מעניין (בדרך כלל בהמשכים, כדי שארצה לחזור לזה ביום למחרת).

אם אין לי עצבים לשמוע משהו, אני עושה לעצמי תחרות עם השעון, ובודקת בתוך כמה זמן אני מצליחה לסיים לסדר...

בהצלחה!

כמה ילדים יש לך באיזה משרה את עובדת

לא תמיד בית מתוקתק שווה תמחיר..

יכולה לומר לך ש90 אחוז מהזמן הבית שלי מסןדר ונקי אבל זה כי אני לא מסוגלת אחרת וזה בא על חשבון הרבה דברים כמו הסבלנות שלי הכוחות שלי ..

סתם, לא יודעת אם קנאה אבל חושבת שרוב רוב הנשים היו שמחות להשתפר בתחומים שציינת.

תמיד יש תחושה שאחרות יותר מאיתנו.

בפועל כנראה שאחת טובה מאוד בסדר וניקיון והבית נקי ומצוחצח

השניה טובה בבישול ומעמידה ארוחות גורמה

והשלישית טובה באפייה.

ולך וגם לי זה נראה שכולן טובות יותר ממני.

לא מכירה אותך אבל בטוחה שיש בך נקודות חוזק שאת טובה בהן יותר מאחרות. 

אולי את אמא מדהימה לילדים קשובה ומכילה?

אולי את אישה טובה מכילה ומקבלת לבעלך? 

וכן הלאה.

באופן כללי הטיפ שלי לסדר של הבית הוא לסדר כשאני נמצאת עם הילדים אחה"צ.

גם אני אחרי שהם הולכים לישון אין לי כח לנקוף אצבע.

כביסות באופן קבוע אני מביאה לספה ומקפלת תוך כדי שמדברת/ משחקת עם הבן שלי.

כלים שוטפת תוך כדי השהות עם הילדים.

מכונות צריך לדעת להכניס תוך כדי.

בבוקר לפני היציאה מהבית, בערב לפני שהולכים לישון (אם את רגישה לכך שהכביסה עומדת במכונה בדר"כ אפשר לעשות טיימר)

לגבי אוכל מבושל אין לי עצות.

אני שונאאתתת לבשל!!

כשעבדתי (כעת בחל"ד) הייתי עושה מרתון ימי שישי פעם בחודשיים מכינה כמויות אוכל ומכניסה למקפיא.

זה טוב בדר"כ למנות עיקריות כמו עוף ודג ופחות לתוספות.

תוספות הייתי מכינה פעם פעמיים בשבוע אורז/ פירה/ תפודים בתנור וכן הלאה והיה מספיק לכל השבוע.

אז אולי בעצם יש לי עצה

וזה טיפ מאחותי שתמיד מאוד מאוד לחוצה בימי שישי.

היא כותבת לנו בקבוצה של בנות המשפחה בבוקר של שישי מה נשאר לה לעשות ומציבה לעצמה יעד.

לדוגמא: נשאר לה להכין דגים, צ'ולנט, עוגה, סדר וניקיון של המטבח והיא רוצה לסיים הכל עד השעה 2.

וכולן מעודדות אותה ומפרגנות לה.

ובשעה 2 היא מעדכנת אם הצליחה.

ותמיד היא מצליחה!

אני לא עושה את זה לעצמי כי לי אישית פחות קשה ימי שישי.

אבל יודעת שלה זה מאוד מאוד מאוד עזר.

מאז המלחמה לקחנו על עצמנו בלי נדר להיות מוכנים חצי שעה לפני שבת... (בתפילה שזכות השבת תעמוד לנו ולכל ישראל לשוב לשלום מהמלחמה).

זה היה עד פסח, והארכנו עד ראש השנה (ומקווה יותר...)

זה סופר מאתגר

לא תמיד הצלחנו בזה

אבל בתקופה האחרונה דווקא כן

וזה באמת אבל משנה לי את כל ההתארגנות לקראת סופש.....

בגלל שאני עם תינוקי אז הלוז שלי אחרת

ואני ממש משתדלת לבשל כמעט הכל בחמישי

ומבחינתי אני נכנסת ללחץ אם הגיע 1 בצהריים ואין כבר איפוס של בית.... למרות שזה שבת קיץ.

מצד אחד-

זה גורם לי כמעט לא לנסוע לשום מקום בשישי כשאנחנו שבת בבית

וזה גם גורם לי לאיזשהו מתח מכוון כזה בחמישי שישי...

ברגיל שלי אני אדם יחסית שאנטי וזורם..

ופה אני נכנסת לכוננות כזאת, שאין ספק שזה אחרת, והייתי רוצה לקבל שבת יותר בנחת.

מצד שני-

אין סיפוק מזה!!!!!

מגיעה לשבת מוכנה. בזמן. מקבלת אותה כמו שצריך.

עמדתי ביעד שהצבתי לעצמי.

זה מרגיל אותנו להגיע מוכנים לשבת ומפעם לפעם זה מצליח יותר.

ובעיקר..... מרגיל את הבית לזה ששבת היא העיקר ולא הסופש...

מאמינה שכשזה יהפוך להרגל שלנו אז יהיה יותר קל. כמובן גם כשהתינוק יגדל אז בכלל נרוויח מזה... כי נלמד להיות מוכנים מוקדם ואז גם נוכל להנות מהשישי הארוך הזה...

משהו בהרגל שזה מטמיע שווה לי לגמרי את החסרונות לכאורה שיש לי כרגע.

ממליצה לך בחום!

מאוד מזדהה איתך

אבל.

מאז שאני בחלד הנוכחי יש כמה דברים שעדיתי בהם סוויץ ובעקבותיי בעלי. והם משנים חיים.

א. בעקבות אירוע שקרה כאן בזמן שהייתי מאושפזת לפני ואחרי הלידה, הסברתי לבעלי למה זה כל כך חשוב שיפנה את הפח כל יום אפילו אם יש בו קצת דברים. הצמדתי את זה לתפילת ערבית. ומאז, כל יום שהוא יוצא לערבית הוא לוקח איתו את הפח.

אני משתדלת לזכור קודם ולעשות סיבוב בבית... לזרוק הכל לפח לפני שהוא יוצא וככה אין סירחון.

ב. מאוד משתדלת לשטוף כל יום כלים..... לא תמיד הולך. אבל אם זה קורה פלוס הקטע עם הפח- אין לך בכלל סרחון במטבח.

בקיץ, זה שהדברים עומדים אפילו כמה שעות זה מתחיל להסריח... בטח ובטח כשזה עומד יותר.

ג. שמתי לב, שאין מצב שאני כל כיום מאפסת את הבית.... כבד עלי. אני מגיעה בסוף יום על הגחון ורק רוצה לנוח. מצד שני. מטריף אותי לחיות בגיפה.... אז שמתי לב שתכלס מה שהכי חשוב לי זה הסלון. אם הוא מסןדר, אני נרגעת. ולכן בזכות החלד יש לי קצת יותר זמן בערבים ומשתדלת לסדר את הסלון. אפילו לגרוף את הדברים לאנשהו אם אין זמן בכלל. זה פשוט מרגיע אותי שמסודר בסלון. אז תחשבי מה הדבר שהכי מפריע לך בבית, ותתמידי בו. כל השאר..... יחכה למשיח

ד. קניתי מבריקן של טירולר.... ממש לא משתמשת כל יום... אבל בימים שהשטיפת כלים נותנת לי וייב לאפס את הסלון מטבח ושירותים- המבריקן הזה עושה לי חשק להעביר ניגוב... וזה גם נותן ריח טוב לבית וגם נותן לך להרגיש אישה נקייה בבית מטופח

בהצלחהההה

בגדול זה מגב שמתחבר אליו בסקוצים סמרטוט כזה...

זה בעצם כמו להעביר סמרטוט..

רק שיש לזה כמה יתרונות שממש מקלים עלי

1. הוא באמת ממש מבריק את הרצפה. גם כשהיא ג'יפה,הוא מנקה ממש טוב ובלי להשאיר סימנים

2. הלכלוכים שתמיד מתפבפסים בסמרטןט רגיל ואת רןדפת אחריהם- נצמדים לסמרטוט שלו וככה אין שאריות... בסוף השטיפה אני מכניסה אותו למכןנה לרבע שעה שלום הכל נקי..

3. משהו בזה שהוא נכנס בקלות ממש לכל המקומות ומסתובב כזה הופך גם את השטיפה לקלה ומהירה.

קיצור הוא מממשש מקל עלי בלנקות את הבית.

מציינת שבכללי אני גרה בבניין אז לרוב (אם לא היה איזה משהו חריג) ברחבי הבית מסתפקת בהעברת סמרטוט, ולעומת זה רק בשירותים שוטפת ממש עם מים והכל...

ולכן למי שכמוני מעבירה סמרטוט- ממליצה מכל הלב!!!

נראה מעולה! גיגלתי קצת

את הסמרטוט שנתפס מכניסים למכונה וזהו, נכון?

קנית של ג'ונסון?

30 מעלות, רבע שעה והוא בחוץ...

מה הכוונה ג'ונסון?

קניתי את הסמרטוט שהיא עם המגב הזה בטירולר

ראיתי את הקישור הזה-

https://johnsonclean.co.il/products/%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%A8?variant=44854271115494

נראה שמוכרים את זה בג'ונסון, לכן שואלת

מגניב.

המחיר נראה זול ממה שאני קניתי... וזה בדיוק אותו הדבר!

שימי לב שזה מגיע אוטומטית עם 2 מטליות.. וזה ממש אחלה. אני מאוד מרוצה ממנו..

כל מוצר שם נראה יותר מגניב מהשני.

מתחביביי לאגור מלא חומרי ניקיון😂

מעולה, חושבת שאזמין. ממש ממש תודה!!

איתך בהכל ..ממצשמילה מילה

עכישו עבדתי כמו חמור קצת לסדר יותר כי הגיעו מים. עד נפש

מחר בבוקר

חצי שעה לש חופש גדול ואין זכר לסדר

באמת מתסכל

מחכה לפנסיה

אוקי זה עניין של הרגלים

רצון

החלטה

הבנה שהכל בראש.

אם המחסום הוא זמן , אז אפשר לראות כמה דברים את מספיקה לעשות ב10 דקות.

אפשר למדוד לך את זה אפילו בטיימר, תראי שזה לא לוקח כזה הרבה זמן לעשות כלים לדוג'.

תבדקי כמה זמן לקח לך להכניס למכונת כביסה, להוריד את הכביסה, לקפל אותה, להחזיר אותה, לשטוף רצפה וכו'.

אם המחסום הוא מאמץ, אז לחשוב על הסיפוק האישי שמגיע כשהכל נקי מסודר וכו'

אם המחסום הוא הכל או לא כלום, אוקי זה מחסום מורכב יותר. צריך באמת לעבוד על זה.

זה להרגיל את הנפש, המחשבה, ההרגשה, שגם לעשות חלק זה ואו, זה יפה. 

אפילו נגיד כל הרצפה מלולכלת ושטפתי רק פינה אחת ממנה, זה גם יפה.

כל הכיור מפוצץ כלים ועשיתי רק 4 כלים. גם טוב. לאט לאט משהו בנפש נפתח.

*לחשוב עם עצמך, האם את באמת רוצה את זה? או שאולי בתוך תוכך באמת זה לא כזה מפריע לך.

אז נגיד וכן יש רצון ממש חזק, תבדקי מה הכי חשוב לך. כי מטלות של הבית פלוס בישולים ואפיה זה עולם ומלואו.

מה הכי חשוב לך? מה הכי קריטי לך? במה תוכלי להתחיל להתמיד.

לי נגיד ממש  חשוב כלים. בזה אני מתמידה. יש דברים אחרים שיכולה להשאיר לסוף שבוע או לפסח (סתם חח)

ולאט לאט אני רואה שמצליחה אז אני מוסיפה לי עוד משהו.

*לי מאוד עוזר המחשבה שאם עכשיו אתאמץ קצת, אח"כ תהיה לי הקלה, ואני מעדיפה את המאמץ של עכשיו

מאשר לסדר/לנקות כמויות שהצטברו, כי מבחינתי זה סיוט הסיוטים.

כאילו מעדיפה כל פעם קצת, מאשר פעם ב, המון.

לגבי כביסה- ממש ממליצה על מיון לפי קטגוריות מראש. חוסך הרבה.

בכללי כל עניין של מטלות שקשה לנו לעשות זה הרבה מה המח מצייר לנו.

אז צריך לדעת לעזור למח לצייר את זה בצורה פחות מאיימת

כביסה ממויינת נראית יותר מזמינה מאשר להתחיל למיין הר של בגדים ורק אז להכניס למכונה...

מיועד לאנשים שסדר ונקיון זה לא הכיף שלהם.

לא לשבת לבצע מטלות בית במשך זמן רב. אלא פעמיים ביום נניח גג 10 דק כל פעם. ממש לשים סטופר של 10 דק ולעשות מה שצריך. כשמצלצל לעצור לא משנה אם נכנסתי לשוונג או לא. אחרת המוח כבר קולט שזה לא יהיה 10 דק אלא חצי שעה ובאמת אין חשק להתחיל. אבל ל10 דק יש כוח וזה לא הרבה זמן

אם אדע שיש לי כל כך הרבה פעמים ביום שאני צריכה להקדיש לסדר - אני אתחרפן, כי אני הרי לא אוהבת את זה. אז מעדיפה לרכז מאמץ לפעם אחת ביום, גם אם היא ארוכה.

וגם לי דווקא עוזר להבטיח לעצמי במקרים קשים שאני מסדרת רק רבע שעה וזהו, ואז קורה הרבה פעמים שאני כבר נכנסת לשוונג, ואז מרוויחה מזה...

מה שקצת יותר מורכב עם ילדים קטנים....

לק"י

כלומר פחות לטאטא ולאסוף משחקים, אלא לארגן ארונות וכדומה.

הבעיה היא לפעמים להניע את עצמי. וגם לסדר כל הזמן את מי שסידרתי ושוב הפכו.

אבל אני לא חולת סדר.

היא - לא להתחיל משהו ולעצור באמצע/ להשאיר לאחרכך

אחרכך הזה, הוא האויב של בית מסודר

אבל אפשר גם עם 'אחרכך' בכל מיני דברים

למשל, הבגדים יבשים? מקפלים מיד.יותר קל לקפל מכונה אחת ולפזר מאשר חמש. ואם כבר השארת לאחרכך, תקני סלים גדולים ושלא יישארו זרוקים בספה ותקצי זמן קבוע לקיפול ופיזור

צעצועים מםוזרים? תקני תיבות. בסוף יום לפני שהילדים הולכים לישון, לאסוף איתם יחד

אכלתם? מפנים שולחן באותו רגע ומנגבים. אפשר להפחית כלים באמצעות שימוש בחדפ. אפשר מדיח. אפשר לנקות מיד את הכלים מהאוכל ולשים בכיור שלא יסריח ולעשות בערב. אבל אני עדיין ממליצה לעשות באותו רגע

ואין לי סמרטןטים רב פעמיים למטבח שיסריחו וצריך לנקות. משתמשת במגבונים/ ספריי אקונומיקה או ארנים ונייר ניגוב/ סמרטוטים חד פעמיים בגליל שאני זורקת. מועיל לי ממש.

לדאוג שלכל דבר יש מקום. אם זה לא קורה, או להפחית חפצים שזה כולנו צריכים, או לדאוג לעוד אחסון

שירותים ומקלחת- אני דואגת לעבור עם ספריי אקונומיקה על השירותים אחרי מקלחות ערב של הילדים. כולל כיור. לא לוקח יותר מכמה דקות

ימי שישי - לא להעמיס גם את כל הנקיונות וגם את כל הבישולים כי זה עמוס מדי. להשתדל שביום חמישי בערב הבית יהיה מסודר ומוכן לשטיפה בחלל המרכזי לפחות, ולהוציא להפשרה/ להתחיל לבשל כבר. אפשר לבשל בכמחיות ולהקפיא. אני עושה את זה לפעמים וזה מקל.

וממליצה עוד, במקום לתחום זמן לנקיונות ותחזוק הבית, לתחום זמן לדברים שאת עושה שלא קשורים לתחזוק הבית והילדים. לנהל לוז קבוע פחות או יותר. והחשוב שבהם - זמן רביצה עם טלפון שאוכל לנו את הזמן. קל לדבר, קשה לעשות, אני יודעת. אבל ככל שהזמן עובר ואני מתבוננת, ככל שאני מנהלת שגרה נטולת הסחות דעת מהחיים/גלישה, יש לי יותר זמן פניות וכח לעשות דברים אחרים.

אני כבר די סידרתי לי לוז קבוע לתחזוק הבית בדברים שהם לא יומיומיים אצלי כמו שטיפה/ חלונות/ מרפסת/ מצעים/ קניות וגם לדברים אחרים שאני רוצה לעשות שלא קשורים לבית. נשאר רק להצליח להיפטר מהאינטרנט בזמנים הללו🤭

שונאת לקפל מכונה אחת הרי גם ככה מחר תהיה עוד

מעדיפה חצי שעה של קיפול כמה ביחד

כל כך מכירה את התחושה של סוף יום, בית הפוך, כלים בכיור, הר של כביסה... ו...אין כחחח...

טיפ-

חצי שעה או שעה על השעון עם סטופר, נניח מ21:00-22:00 אני מסדרת ומנקה, אם עושים את זה יחד אז עוד יותר מדרבן. בלי פלאפון, בלי לעצור, פשוט לתקתק. כשמגיע 22:00 עוצרים ומתפנקים במשהו, קפה או סרט, או שייק או מקלחת טובה או ווטאבר... שתהיה תחושה שבסוף מחכה לנו משהו כיף. וכשמנקים, תחשבו מה הכי דחוף לי? הכלים בכיור? להכין סנדוויץ' למחר? להוריד כביסה?

ב ה צ ל ח ה!!

בדיוק היום התעצבנתי שכמה שאני מנסה לא הולך לי

פשוט אין לי אתזה...

כמו שכתבו כאן- שירותים וכיור כמה דק או

להעביר סמרטוט ציק צק

וזה פשוט לא לוקח לי שתי דק....

קיצור קוראת את כל הטיפים תןדה לכולן

אישית, הגעתי למסקנה, יתכן ואני טועה...הביתם המסדורים והמתוקתקים אלה הבתים:

1. יש מקום מוגדר לכל דבר

2. פועלים לפי שיטת המנימליזים, יש שטח ריק ופנוי בעיניים, אין חפצים על הרצפה, אין פריטים על השיש, אין בגדים מיותרים.

כך יוצא, שיש כמה כלים בכיור להדיח, יש מס' מצומצם של מכונות כביסה להפעלה במשך השבוע, השיש תמיד ריק , אם אין חפצים על הרצפה זה עושה חשק למלא דלי מים ולנקות.

החלום שלי להגיע לזה.

אני חולת ניקיון ולא מגיעה לניקיון כי במקביל ישמלנו מלא פריטים בבית ואין לנו מקום מוגדר לכל דבר 

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

אצלינו זה הרבההה יותר בקטנה ממה שאת מתארת

או שאני לא זוכרת נכון - אבל אני זוכרת שכתבת שחשוב לך להחליף מזרנים נכון?

בעלות של האירוע תוכלי בטוח להחליף מזרנים. אולי להישאר גם עם עודף

לדעתי האישית וכך גם נהגתי בעצמי - חלאקה לא מצדיק הוצאה כזו, בטח לא בפורום כזה רחב

אני הזמנתי סבא וסבתא ו2 דודות (הצד שלי בכלל לא הגיע האמת) לבית, עשינו על האש מצומצם במרפסת עם קצת סלטים ונגמר הסיפור

את הגזירה עצמה בכלל לא עשינו באותו מעמד, בעלי לקח אותו לרב שלו שיברך אותו. למחרת הסתפר

שוב, מתנצלת אם לא שייך . אבל זו דעתי בעניין ושאלת לדעתנו

♥️

אצלנו חגגנו בבית עם סבא וסבתא ובני דודים, כמו יום הולדת רגיל. פיצות/ פלאפל/ חטיפים לילדים. היה משמח ומרגש בלי להוציא ים כסף. אם יש לך כסף מיותר לזה ואת נהנית מהארגון- סבבה. אבל אם לחוץ לך לא רואה סיבה.

גם במשפחה הגרעינית וגם במורחבת.

תמיד חגגנו בצניעות.

אצלי בבית זה היה בדר"כ:

כמה חטיפים, פיצות שהזמנו, פסטה שהכנתי.

תפו"א/בטטות/סלט אם מישהו שואל אם להביא משהו תבקשי את זה.

שתיה קלה

ועוגה כמובן

לא רואה סיבה לטרוח כ"כ ולהוציא כ"כ הרבה כסף על חלאקה ובטח ובטח שלא לשכור אולם עבור זה.

אם בא לך לחכות תעשו באיזה פארק.

כמובן שאם הפרוטה מצויה ולא לחוץ זה משהו אחר.

(ואז כבר תזמיני גם קייטרינג)

מזל טוב

עורכת ומוסיפה שאם בכל זאת את רוצה ערב מרקים-

כדאי גם לחם טוב ליד או פוקאצ'ות

ואיזה ממרחים על ידי

ממרח עגבניות

טפאנד זיתים

כזה

כלומר, לא להזמין את כולם לאירוע אחד חגיגי, אלא בכל פעם חלק קטן מהמשפחה, כשהמרכז הוא שכל אחד שמגיע זוכה לגזוז תלתל אחד לילדון.

עשינו את זה פעם אחת (לא בכוונה תחילה, דווקא לא הייתה לנו משפחה גדולה, פשוט חלק לא יכלו לבוא בתאריך עצמו), וזה היה נחמד.

ופעם אחרת בכלל חגגנו בזום🤭 שזה חסכוני, תכל'ס... (זה היה בסגר הראשון של הקורונה)

אפשרות נוספת, אם מתאים - אם יש לאחד מבני המשפחה בית גדול, אפשר לשאול אותו אם אפשר להתארח אצלם. וכמובן, את תביאי את האוכל.

לא כל כך מבינה באוכל, אבל המרקים שציינת נשמעים מגרים😋 אולי מספיק רק שניים מהם, ולהכין גם שתי פשטידות גדולות/פשטידה ופיצה...

זה היה בחורף וממש התאים

2 סוגי מרקים

מרק אפונה

מרק כתום

קרוטונים ושקדי מרק

סלט פסטה (שמתי בכלים אישיים כמו פינגר פוד)

פשטידות אישיות

והיה גם קפה ועוגות בסוף

כמובן שחגגנו בבית, אין סיכוי שהייתי לוקחת אולם לחלאקה

היה צפוף צפוף, מראש תיכננתי לילדים עבודות יצירה בחדר שקצת ישחררו את הסלון

וזהו היה ממש נחמד.

לצערנו אין חורף ממש בישראל... ואם פתאום יש תחזית של גשם, אפשר להחליט להזיז...

עשינו בקבר שנהוג לעשות בו...

וכן הזמנו קייטרינג של הולי בייגל. זה עיקר ההוצאה פה... שישי בוקר אחד

אבל לדעתי חלאקה לא דורש כזו הפקה.

יש לי 3 בנים.

לכולם עשינו חלאקה קטן עם כמה חברים ובני דודים או חברים של אבא מהישיבה (בזמן הקורונה).

ההוצאה הכי גדולה שלי היתה מתנפח ופיצות.

וכולם נהנו עד הגג והילד זוכר את זה ממש.

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

שאמצא רופא

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

עירוי ברזל אתמול!!!!

של בי12

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

של עוד מי שפיר

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון