גילוי נאות: כרגע עם שני ילדים ובית קטן יחסית אז זה עובד לנו. מניחה שכשנתרחב דברים ישתנו.

גילוי נאות 2: עדיין יש ימים עמוסים שהבית הפוך

- סוף כל יום לקבוע זמן קצר שבו מסדרים קצת ומה מספיקים מספיקים. אצלנו זה בדר''כ חצי שעה ומספיקים די הרבה (בעלי על כלים ומטבח, אני מסדרת קצת את הבית ומפעילה/מקפלת מכונה).

- אפשר להתמקד כל יום בחדר אחד בבית שמנקים יסודי (כמו לקראת שבת) ואז כשמגיע סופשבוע לוקח פחות זמן להתעסק איתו.

- בישולים: כמה שיותר מתכונים קצרים או כאלה שיושבים על הגז/ בתנור בלי הרבה התעסקות+ ארוחות שמחזיקות ליומיים (סיר קציצות גדול שאוכלים ממנו גם למחרת למשל). 

כי בדרך כלל זה רק מייאש...

תחשבי מה *את* היית רוצה, איך את מרגישה שיהיה לך נעים, ואז תנסי לעשות צעדים קטנים בדרך למטרה שקבעת לעצמך.

אצלנו רוב הזמן הבית מבולגן ומלוכלך... אבל בזמנים טובים שלי אני מכריחה את עצמי בכל ערב להשליט סדר בסיסי בבית. הבסיסי שלי הוא בכמה רמות:

רמה ראשונית - פינוי שולחנות טיטוא של הרצפה ואיסוף של כל הדברים שעליה.

רמה שנייה - הדחת כלים.

רמה שלישית - סידור כללי גם של החדרים ושטיפת רצפה בסלון-מטבח.

במצבים ממש קשים משתדלת לפחות להכניס דברים למקרר וכדומה ואולי לפנות זבל גדול ובולט...

הטיפ השני שלי הוא להפוך את זמן הניקיונות לכיף.

אם בעלי נמצא ועוזר לי אז אנחנו מפטפטים תוך כדי. אם לא - אז אני שומעת תוך כדי משהו מעניין (בדרך כלל בהמשכים, כדי שארצה לחזור לזה ביום למחרת).

אם אין לי עצבים לשמוע משהו, אני עושה לעצמי תחרות עם השעון, ובודקת בתוך כמה זמן אני מצליחה לסיים לסדר...

בהצלחה!

כמה ילדים יש לך באיזה משרה את עובדת

לא תמיד בית מתוקתק שווה תמחיר..

יכולה לומר לך ש90 אחוז מהזמן הבית שלי מסןדר ונקי אבל זה כי אני לא מסוגלת אחרת וזה בא על חשבון הרבה דברים כמו הסבלנות שלי הכוחות שלי ..

סתם, לא יודעת אם קנאה אבל חושבת שרוב רוב הנשים היו שמחות להשתפר בתחומים שציינת.

תמיד יש תחושה שאחרות יותר מאיתנו.

בפועל כנראה שאחת טובה מאוד בסדר וניקיון והבית נקי ומצוחצח

השניה טובה בבישול ומעמידה ארוחות גורמה

והשלישית טובה באפייה.

ולך וגם לי זה נראה שכולן טובות יותר ממני.

לא מכירה אותך אבל בטוחה שיש בך נקודות חוזק שאת טובה בהן יותר מאחרות. 

אולי את אמא מדהימה לילדים קשובה ומכילה?

אולי את אישה טובה מכילה ומקבלת לבעלך? 

וכן הלאה.

באופן כללי הטיפ שלי לסדר של הבית הוא לסדר כשאני נמצאת עם הילדים אחה"צ.

גם אני אחרי שהם הולכים לישון אין לי כח לנקוף אצבע.

כביסות באופן קבוע אני מביאה לספה ומקפלת תוך כדי שמדברת/ משחקת עם הבן שלי.

כלים שוטפת תוך כדי השהות עם הילדים.

מכונות צריך לדעת להכניס תוך כדי.

בבוקר לפני היציאה מהבית, בערב לפני שהולכים לישון (אם את רגישה לכך שהכביסה עומדת במכונה בדר"כ אפשר לעשות טיימר)

לגבי אוכל מבושל אין לי עצות.

אני שונאאתתת לבשל!!

כשעבדתי (כעת בחל"ד) הייתי עושה מרתון ימי שישי פעם בחודשיים מכינה כמויות אוכל ומכניסה למקפיא.

זה טוב בדר"כ למנות עיקריות כמו עוף ודג ופחות לתוספות.

תוספות הייתי מכינה פעם פעמיים בשבוע אורז/ פירה/ תפודים בתנור וכן הלאה והיה מספיק לכל השבוע.

אז אולי בעצם יש לי עצה

וזה טיפ מאחותי שתמיד מאוד מאוד לחוצה בימי שישי.

היא כותבת לנו בקבוצה של בנות המשפחה בבוקר של שישי מה נשאר לה לעשות ומציבה לעצמה יעד.

לדוגמא: נשאר לה להכין דגים, צ'ולנט, עוגה, סדר וניקיון של המטבח והיא רוצה לסיים הכל עד השעה 2.

וכולן מעודדות אותה ומפרגנות לה.

ובשעה 2 היא מעדכנת אם הצליחה.

ותמיד היא מצליחה!

אני לא עושה את זה לעצמי כי לי אישית פחות קשה ימי שישי.

אבל יודעת שלה זה מאוד מאוד מאוד עזר.

מאז המלחמה לקחנו על עצמנו בלי נדר להיות מוכנים חצי שעה לפני שבת... (בתפילה שזכות השבת תעמוד לנו ולכל ישראל לשוב לשלום מהמלחמה).

זה היה עד פסח, והארכנו עד ראש השנה (ומקווה יותר...)

זה סופר מאתגר

לא תמיד הצלחנו בזה

אבל בתקופה האחרונה דווקא כן

וזה באמת אבל משנה לי את כל ההתארגנות לקראת סופש.....

בגלל שאני עם תינוקי אז הלוז שלי אחרת

ואני ממש משתדלת לבשל כמעט הכל בחמישי

ומבחינתי אני נכנסת ללחץ אם הגיע 1 בצהריים ואין כבר איפוס של בית.... למרות שזה שבת קיץ.

מצד אחד-

זה גורם לי כמעט לא לנסוע לשום מקום בשישי כשאנחנו שבת בבית

וזה גם גורם לי לאיזשהו מתח מכוון כזה בחמישי שישי...

ברגיל שלי אני אדם יחסית שאנטי וזורם..

ופה אני נכנסת לכוננות כזאת, שאין ספק שזה אחרת, והייתי רוצה לקבל שבת יותר בנחת.

מצד שני-

אין סיפוק מזה!!!!!

מגיעה לשבת מוכנה. בזמן. מקבלת אותה כמו שצריך.

עמדתי ביעד שהצבתי לעצמי.

זה מרגיל אותנו להגיע מוכנים לשבת ומפעם לפעם זה מצליח יותר.

ובעיקר..... מרגיל את הבית לזה ששבת היא העיקר ולא הסופש...

מאמינה שכשזה יהפוך להרגל שלנו אז יהיה יותר קל. כמובן גם כשהתינוק יגדל אז בכלל נרוויח מזה... כי נלמד להיות מוכנים מוקדם ואז גם נוכל להנות מהשישי הארוך הזה...

משהו בהרגל שזה מטמיע שווה לי לגמרי את החסרונות לכאורה שיש לי כרגע.

ממליצה לך בחום!

מאוד מזדהה איתך

אבל.

מאז שאני בחלד הנוכחי יש כמה דברים שעדיתי בהם סוויץ ובעקבותיי בעלי. והם משנים חיים.

א. בעקבות אירוע שקרה כאן בזמן שהייתי מאושפזת לפני ואחרי הלידה, הסברתי לבעלי למה זה כל כך חשוב שיפנה את הפח כל יום אפילו אם יש בו קצת דברים. הצמדתי את זה לתפילת ערבית. ומאז, כל יום שהוא יוצא לערבית הוא לוקח איתו את הפח.

אני משתדלת לזכור קודם ולעשות סיבוב בבית... לזרוק הכל לפח לפני שהוא יוצא וככה אין סירחון.

ב. מאוד משתדלת לשטוף כל יום כלים..... לא תמיד הולך. אבל אם זה קורה פלוס הקטע עם הפח- אין לך בכלל סרחון במטבח.

בקיץ, זה שהדברים עומדים אפילו כמה שעות זה מתחיל להסריח... בטח ובטח כשזה עומד יותר.

ג. שמתי לב, שאין מצב שאני כל כיום מאפסת את הבית.... כבד עלי. אני מגיעה בסוף יום על הגחון ורק רוצה לנוח. מצד שני. מטריף אותי לחיות בגיפה.... אז שמתי לב שתכלס מה שהכי חשוב לי זה הסלון. אם הוא מסןדר, אני נרגעת. ולכן בזכות החלד יש לי קצת יותר זמן בערבים ומשתדלת לסדר את הסלון. אפילו לגרוף את הדברים לאנשהו אם אין זמן בכלל. זה פשוט מרגיע אותי שמסודר בסלון. אז תחשבי מה הדבר שהכי מפריע לך בבית, ותתמידי בו. כל השאר..... יחכה למשיח

ד. קניתי מבריקן של טירולר.... ממש לא משתמשת כל יום... אבל בימים שהשטיפת כלים נותנת לי וייב לאפס את הסלון מטבח ושירותים- המבריקן הזה עושה לי חשק להעביר ניגוב... וזה גם נותן ריח טוב לבית וגם נותן לך להרגיש אישה נקייה בבית מטופח

בהצלחהההה

בגדול זה מגב שמתחבר אליו בסקוצים סמרטוט כזה...

זה בעצם כמו להעביר סמרטוט..

רק שיש לזה כמה יתרונות שממש מקלים עלי

1. הוא באמת ממש מבריק את הרצפה. גם כשהיא ג'יפה,הוא מנקה ממש טוב ובלי להשאיר סימנים

2. הלכלוכים שתמיד מתפבפסים בסמרטןט רגיל ואת רןדפת אחריהם- נצמדים לסמרטוט שלו וככה אין שאריות... בסוף השטיפה אני מכניסה אותו למכןנה לרבע שעה שלום הכל נקי..

3. משהו בזה שהוא נכנס בקלות ממש לכל המקומות ומסתובב כזה הופך גם את השטיפה לקלה ומהירה.

קיצור הוא מממשש מקל עלי בלנקות את הבית.

מציינת שבכללי אני גרה בבניין אז לרוב (אם לא היה איזה משהו חריג) ברחבי הבית מסתפקת בהעברת סמרטוט, ולעומת זה רק בשירותים שוטפת ממש עם מים והכל...

ולכן למי שכמוני מעבירה סמרטוט- ממליצה מכל הלב!!!

נראה מעולה! גיגלתי קצת

את הסמרטוט שנתפס מכניסים למכונה וזהו, נכון?

קנית של ג'ונסון?

30 מעלות, רבע שעה והוא בחוץ...

מה הכוונה ג'ונסון?

קניתי את הסמרטוט שהיא עם המגב הזה בטירולר

ראיתי את הקישור הזה-

https://johnsonclean.co.il/products/%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%A8?variant=44854271115494

נראה שמוכרים את זה בג'ונסון, לכן שואלת

מגניב.

המחיר נראה זול ממה שאני קניתי... וזה בדיוק אותו הדבר!

שימי לב שזה מגיע אוטומטית עם 2 מטליות.. וזה ממש אחלה. אני מאוד מרוצה ממנו..

כל מוצר שם נראה יותר מגניב מהשני.

מתחביביי לאגור מלא חומרי ניקיון😂

מעולה, חושבת שאזמין. ממש ממש תודה!!

איתך בהכל ..ממצשמילה מילה

עכישו עבדתי כמו חמור קצת לסדר יותר כי הגיעו מים. עד נפש

מחר בבוקר

חצי שעה לש חופש גדול ואין זכר לסדר

באמת מתסכל

מחכה לפנסיה

אוקי זה עניין של הרגלים

רצון

החלטה

הבנה שהכל בראש.

אם המחסום הוא זמן , אז אפשר לראות כמה דברים את מספיקה לעשות ב10 דקות.

אפשר למדוד לך את זה אפילו בטיימר, תראי שזה לא לוקח כזה הרבה זמן לעשות כלים לדוג'.

תבדקי כמה זמן לקח לך להכניס למכונת כביסה, להוריד את הכביסה, לקפל אותה, להחזיר אותה, לשטוף רצפה וכו'.

אם המחסום הוא מאמץ, אז לחשוב על הסיפוק האישי שמגיע כשהכל נקי מסודר וכו'

אם המחסום הוא הכל או לא כלום, אוקי זה מחסום מורכב יותר. צריך באמת לעבוד על זה.

זה להרגיל את הנפש, המחשבה, ההרגשה, שגם לעשות חלק זה ואו, זה יפה. 

אפילו נגיד כל הרצפה מלולכלת ושטפתי רק פינה אחת ממנה, זה גם יפה.

כל הכיור מפוצץ כלים ועשיתי רק 4 כלים. גם טוב. לאט לאט משהו בנפש נפתח.

*לחשוב עם עצמך, האם את באמת רוצה את זה? או שאולי בתוך תוכך באמת זה לא כזה מפריע לך.

אז נגיד וכן יש רצון ממש חזק, תבדקי מה הכי חשוב לך. כי מטלות של הבית פלוס בישולים ואפיה זה עולם ומלואו.

מה הכי חשוב לך? מה הכי קריטי לך? במה תוכלי להתחיל להתמיד.

לי נגיד ממש  חשוב כלים. בזה אני מתמידה. יש דברים אחרים שיכולה להשאיר לסוף שבוע או לפסח (סתם חח)

ולאט לאט אני רואה שמצליחה אז אני מוסיפה לי עוד משהו.

*לי מאוד עוזר המחשבה שאם עכשיו אתאמץ קצת, אח"כ תהיה לי הקלה, ואני מעדיפה את המאמץ של עכשיו

מאשר לסדר/לנקות כמויות שהצטברו, כי מבחינתי זה סיוט הסיוטים.

כאילו מעדיפה כל פעם קצת, מאשר פעם ב, המון.

לגבי כביסה- ממש ממליצה על מיון לפי קטגוריות מראש. חוסך הרבה.

בכללי כל עניין של מטלות שקשה לנו לעשות זה הרבה מה המח מצייר לנו.

אז צריך לדעת לעזור למח לצייר את זה בצורה פחות מאיימת

כביסה ממויינת נראית יותר מזמינה מאשר להתחיל למיין הר של בגדים ורק אז להכניס למכונה...

מיועד לאנשים שסדר ונקיון זה לא הכיף שלהם.

לא לשבת לבצע מטלות בית במשך זמן רב. אלא פעמיים ביום נניח גג 10 דק כל פעם. ממש לשים סטופר של 10 דק ולעשות מה שצריך. כשמצלצל לעצור לא משנה אם נכנסתי לשוונג או לא. אחרת המוח כבר קולט שזה לא יהיה 10 דק אלא חצי שעה ובאמת אין חשק להתחיל. אבל ל10 דק יש כוח וזה לא הרבה זמן

אם אדע שיש לי כל כך הרבה פעמים ביום שאני צריכה להקדיש לסדר - אני אתחרפן, כי אני הרי לא אוהבת את זה. אז מעדיפה לרכז מאמץ לפעם אחת ביום, גם אם היא ארוכה.

וגם לי דווקא עוזר להבטיח לעצמי במקרים קשים שאני מסדרת רק רבע שעה וזהו, ואז קורה הרבה פעמים שאני כבר נכנסת לשוונג, ואז מרוויחה מזה...

מה שקצת יותר מורכב עם ילדים קטנים....

לק"י

כלומר פחות לטאטא ולאסוף משחקים, אלא לארגן ארונות וכדומה.

הבעיה היא לפעמים להניע את עצמי. וגם לסדר כל הזמן את מי שסידרתי ושוב הפכו.

אבל אני לא חולת סדר.

היא - לא להתחיל משהו ולעצור באמצע/ להשאיר לאחרכך

אחרכך הזה, הוא האויב של בית מסודר

אבל אפשר גם עם 'אחרכך' בכל מיני דברים

למשל, הבגדים יבשים? מקפלים מיד.יותר קל לקפל מכונה אחת ולפזר מאשר חמש. ואם כבר השארת לאחרכך, תקני סלים גדולים ושלא יישארו זרוקים בספה ותקצי זמן קבוע לקיפול ופיזור

צעצועים מםוזרים? תקני תיבות. בסוף יום לפני שהילדים הולכים לישון, לאסוף איתם יחד

אכלתם? מפנים שולחן באותו רגע ומנגבים. אפשר להפחית כלים באמצעות שימוש בחדפ. אפשר מדיח. אפשר לנקות מיד את הכלים מהאוכל ולשים בכיור שלא יסריח ולעשות בערב. אבל אני עדיין ממליצה לעשות באותו רגע

ואין לי סמרטןטים רב פעמיים למטבח שיסריחו וצריך לנקות. משתמשת במגבונים/ ספריי אקונומיקה או ארנים ונייר ניגוב/ סמרטוטים חד פעמיים בגליל שאני זורקת. מועיל לי ממש.

לדאוג שלכל דבר יש מקום. אם זה לא קורה, או להפחית חפצים שזה כולנו צריכים, או לדאוג לעוד אחסון

שירותים ומקלחת- אני דואגת לעבור עם ספריי אקונומיקה על השירותים אחרי מקלחות ערב של הילדים. כולל כיור. לא לוקח יותר מכמה דקות

ימי שישי - לא להעמיס גם את כל הנקיונות וגם את כל הבישולים כי זה עמוס מדי. להשתדל שביום חמישי בערב הבית יהיה מסודר ומוכן לשטיפה בחלל המרכזי לפחות, ולהוציא להפשרה/ להתחיל לבשל כבר. אפשר לבשל בכמחיות ולהקפיא. אני עושה את זה לפעמים וזה מקל.

וממליצה עוד, במקום לתחום זמן לנקיונות ותחזוק הבית, לתחום זמן לדברים שאת עושה שלא קשורים לתחזוק הבית והילדים. לנהל לוז קבוע פחות או יותר. והחשוב שבהם - זמן רביצה עם טלפון שאוכל לנו את הזמן. קל לדבר, קשה לעשות, אני יודעת. אבל ככל שהזמן עובר ואני מתבוננת, ככל שאני מנהלת שגרה נטולת הסחות דעת מהחיים/גלישה, יש לי יותר זמן פניות וכח לעשות דברים אחרים.

אני כבר די סידרתי לי לוז קבוע לתחזוק הבית בדברים שהם לא יומיומיים אצלי כמו שטיפה/ חלונות/ מרפסת/ מצעים/ קניות וגם לדברים אחרים שאני רוצה לעשות שלא קשורים לבית. נשאר רק להצליח להיפטר מהאינטרנט בזמנים הללו🤭

שונאת לקפל מכונה אחת הרי גם ככה מחר תהיה עוד

מעדיפה חצי שעה של קיפול כמה ביחד

כל כך מכירה את התחושה של סוף יום, בית הפוך, כלים בכיור, הר של כביסה... ו...אין כחחח...

טיפ-

חצי שעה או שעה על השעון עם סטופר, נניח מ21:00-22:00 אני מסדרת ומנקה, אם עושים את זה יחד אז עוד יותר מדרבן. בלי פלאפון, בלי לעצור, פשוט לתקתק. כשמגיע 22:00 עוצרים ומתפנקים במשהו, קפה או סרט, או שייק או מקלחת טובה או ווטאבר... שתהיה תחושה שבסוף מחכה לנו משהו כיף. וכשמנקים, תחשבו מה הכי דחוף לי? הכלים בכיור? להכין סנדוויץ' למחר? להוריד כביסה?

ב ה צ ל ח ה!!

בדיוק היום התעצבנתי שכמה שאני מנסה לא הולך לי

פשוט אין לי אתזה...

כמו שכתבו כאן- שירותים וכיור כמה דק או

להעביר סמרטוט ציק צק

וזה פשוט לא לוקח לי שתי דק....

קיצור קוראת את כל הטיפים תןדה לכולן

אישית, הגעתי למסקנה, יתכן ואני טועה...הביתם המסדורים והמתוקתקים אלה הבתים:

1. יש מקום מוגדר לכל דבר

2. פועלים לפי שיטת המנימליזים, יש שטח ריק ופנוי בעיניים, אין חפצים על הרצפה, אין פריטים על השיש, אין בגדים מיותרים.

כך יוצא, שיש כמה כלים בכיור להדיח, יש מס' מצומצם של מכונות כביסה להפעלה במשך השבוע, השיש תמיד ריק , אם אין חפצים על הרצפה זה עושה חשק למלא דלי מים ולנקות.

החלום שלי להגיע לזה.

אני חולת ניקיון ולא מגיעה לניקיון כי במקביל ישמלנו מלא פריטים בבית ואין לנו מקום מוגדר לכל דבר 

לק"י

לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.

ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.

אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...

החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")

עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...

מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

לק"י

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...

הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות  אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.

מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣

הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..

לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..

בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין,  אין מה להשוות לבלי כדור.

(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)

בשעה טובה!

מספיק ל-25 יום

לפני כמה חודשים היה עולה 104..

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

בזמן (הבן הגדול שלי)

לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...

השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת

מתנה עצומה ומעצימה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אין עוד מלבדו🌸

לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.

התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.

כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..

ופתאום הוא הגיע

בקרוב אצלי...

אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)

וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים

אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!

והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה

וזו ממש גאולה.

תודה על השרשור הזה!

היה נראה כמו איזה משו תכנותי..

פשוט מלא מלא מלא מלא שרשורים של טסטים

איזה 3 עמודים ראשונים של הפורום...