אני חולמת על מיליון דברים לחלד ובדכ לא מספיקה עשירית מהם 😀

מה התחביבים שלך? יש לך כאלה שהיית שמחה לפתח?

אני איתך ☺️

שולחת לך כוחות מרחוק. אני גם חוזרת בספטמבר ומניחה שתוך שבוע אתחרט שחזרתי לעבודה 😅

אין לי מספיק זמן פנוי בלי הילדים שאני יכולה להתעסק איתם.

אולי עכשיו כשב"ה הגדול הולך לישון בשעה סבירה אני יכולה לנסות קצת בערב...

יש אפשרות שבעלך ישלים את היתרה של החופשת לידה במקומך ואת תחזרי לעבודה?

זה תהליך מוכר מול הביטוח לאומי לא אמורה להיות בעיה.

עכשיו מאריכה רק בגלל שאין מסגרות לילדים.

ואין מצב שבעלי יישאר איתם.

גם מבחינתו וגם מבחינת העבודה שלו.

זה יתקבל ממש לא טוב אם הוא יודיע שהוא יוצא לחופשה של חודש.

לילד הגדול לפחות..

לתינוק- בייביסיטר/מטפלת.

הגישה שלי אומרת שכשלאמא טוב אז גם לילדים טוב

התינוקת איתי בבית.

לא כ"כ קשה לי להיות עם הילדים.

הם באמת מהממים.

קשה לי שעובר יום שלם ומה עשיתי?

שיחקתי עם הילד (ואני באמת איתו ב- 100%), עשיתי כלים, כביסות, ארוחת צהריים.

וזהו

אני גם חוזרת ברגע שאני יכולה.

אבל אם עכשיו חופש, יש יותר חברות פנויות, אולי תקבעי איתן?

אפשר גם לקבוע סביב הילדים, ללכת ביחד לבריכה, לים, לג'ימבורי...

האמת השבוע נסעתי איתם לים וזה היה קטסטרופה.

היה ממש ממש קשה להסתדר בים עם ילד קטן ותינוקת בת 4 חודשים.

נס שיצאתי עם אחותי שעזרה לי.

אבל חזרתי הביתה ממש מבסוטית.

באמת נראה לי צריכה לצאת איתם יותר.

אולי לא לים שזה קשה עם החול והעגלה.

אבל לפחות לגינות גדולות או למשחקיות.

תבקרי/ תזמיני חברות/ משפחה.

אני מבינה אותך מאוד מאוד בתור אחת שלא האריכה דקה. אבל, אולי יעזור לך לחזק את המשמעות שלך בבית עבור ילדייך כרגע בחופש

לפעמים אנחנו חושבים שצריך דברים גדולים שיקרו כדי שנרגיש בעלות משמעות ומסופקות וש'שווה לנו'. או תוצאה מיידית, כמו משכורת בעבודה למשל או איזה הספק חשוב של עמידה בדד ליין שנקבל עליו 'כל הכבוד' . והאמת היא, שבבית זה לא ככה. בכלל, עם ילדים זה לא ככה.

אנחנו כן מקבלות הערכה, אבל היא 'שקופה' כביכול..

בשכר העצום מהשם ש'שכר מצוה בהאי עלמא ליכא', בדמות ילדים שגדלים בצל אימם. בדמות הבעל שהולך לעבודה רגוע ויודע שאמא של הילדים שלו דואגת להם כדי שיוכל לפרנס. עושות עבודה שקטה לטווח ארוך.

ולא תמיד צריך להעסיק אותם

ואפשר גם להיעזר מדי פעם

אבל אם מה שחסר לך זהמשמעות - כדאי להעמיק בזה לא רק לעכשיו

זה סיפוק, זה הערכה, זה משמעות.

ואני גם מאוד אוהבת להיות עסוקה עסוקה עסוקה.

מסיימת את היום עם הרבה סיפוק ושמחה.

עכשיו אין לי את זה.

הלוואי והייתי מרגישה כזה סיפוק מלהיות עם הילדים

סביב גיל 3 אפשר ללמד את הילד דברים חדשים מגניבים וכיפיים.

לא אותו סדר יום רגיל.

אפשר לקנות ספרים עם ידע עולם למי שמעניין אותו או כל תחום שאת אוהבת ויכול להועיל לו.

אפשר לעשות גם יצירות איתו כאלה שטת אהבת לעשות בגן.

הייתי עושה לילדים חוג אנגלית בבית.

מלמדת אותם שיר שאהבתי מתוך השירים שגדלתי עליהם ללימוד אנגלית והיינו עושים הצגה/ יצירה בנושא.

היום למשל עשיתי עם הילדים יצירות מפלסטלינה, בד"כ הם עושים יציאה חופשית,

הפעם השקיעו בערבוב הצבעים ויצאו גוונים מרהיבים מאוד.

מסוג הדברים שגם אני לומדת ונהנית (או לפחות נזכרת)

וזה לא סתם עוד יום או סתם עוד פעילות.

יש פה חוויה משותפת ומעשירה.

אם את אוהבת מדע אז יש סרטונים מאוד חמודים של מכון דוידסון.

תחשבי מה התחומים שאת אוהבת ותחפשי רעיונות איך אפשר לשלב את זה עם הילדים.

ואני יושבת איתו הרבה על סיפורים וספרים ומשחקים.

לא כ"כ עושה איתו דברים מסוימים.

מבחינה מוטורית לא בטוחה שהוא שם.

אולי צריכה קצת יותר לנסות להפעיל אותו בדברים נוספים ויצירתיים ממה שכבר יש לנו בבית.

האמת יש לי קצת דברים חדשים שאני שומרת כשהוא יהיה בחופש לגמרי באוגוסט.

קנינו חול קינטי ושומרים בינתיים בארון.

קיבלנו מתנה בשבילו הך פטיש וגם זה נשמר בינתיים.

אז אצטרך להעסיק אותו יום שלם זה באמת יהיה חתיכת אתגר.

אגב, רציתי מאוד ללמד אותו אנגלית.

אבל חששתי שזה יבלבל אותו. הוא בשלב של קניית השפה בעברית.

כאילו אם אני אומרת לו שהשמיים זה בצבע בלו. הוא יתקן אותי שזה בצבע כחול.

הוא בכלל לא מבין מה זה עברית ומה זה אנגלית.

מה שכן למדתי אותו קצת אותיות באנגלית ויודע להגיד שזה אותיות באנגלית וזה אותיות בעברית.

לא יודעת מה לייעץ מבחינת ההפרדה בין יולי לאוגוסט,

אבל מבחינת דברים שיש בבית, ההצעה שלי היא להשקיע בתחומי העניין שמלהיבים אותך ולא רק ממה שיש בבית.

לא בהכרח השקעה כלכלית, למשל ספרים אפשר לקחת מהספריה וניסויים של מכון דוידסון זה סרטונים בחינם וחומרים די זולים ויצירות בפינטרס זה גם יחסית פשוט.

את מספרת לו ספרים מתחומי העניין שלך?

כי הרעיון הוא שאת תהני מזה ובשבילו זה יהיה משהו חדש ללמוד.

כלומר כתבתי כטיפ איך לגרום לך להנאה וסיפוק מהשהייה המשותפת ולא איך להשקיע בילד.. הבנת את הכוונה?

מזכיר לי שבחופשת לידה כשהבן שלי עלה לא' הייתי מספרת לו קופיקו לפי פרקים, לא בטוח מי נהנה יותר, מה שבטוח שהייתי דואגת שהוא יבחר לפחות ספר אחד של קופיקו כשהיינו מחליפים ספרים.

הם הספקים ודד ליינים, כמו בעבודה.

תחשבי על דברים שיכולים לספק אותך: לימוד ספר תורני כלשהו? התנדבות?

9-9 וחצי - לומדת פרשת שבוע

9 וחצי-10 יוגה/פילאטיס

10-11 כביסה ובישול ארוחת צהריים

11-13 - יציאה מהבית: קניון, ספריה, ביקור של סבא וסבתא/אשה זקנה בשכונה

לחילופין - תחביב כלשהו/משימה מוגדרת אחרת: תרגול ש"ב לקורס, פסיפס, לשמוע שיעור (אפשר תוך כדי, יש סדרות של שיעורים שאפשר לשמוע)

להסתכל מסביב לחשוב למי אפשר לעזור (נשים אחרות אחרי לידה, מילואימניקים - להכין אוכל/עוגה, להזמין את הילדים אחרצ)

לצאת ביחד עם הילדים - למוזיאון, לפארק יפה, לבקשר משפחה, לסוע באוטובוס, לנסות להנות מה"להיות איתם". אם יש חברות אפשריות - לצאת ביחד איתן עם הילדים זה כיף לכולם.

לחשוב על דברים שאת רוצה באופן מיוחד ללמד את הילד - אני לא זוכרת בן כמה הוא אבל בהתאם לגיל. אפשר מספרים/צורות/אותיות. אפשר לצאת לרחוב וללמד אותו לחפש עלים בצורות שונות או לעקוב אחרי נמלים. לשחק בכדור. דווקא כי הוא מעסיק את עצמו תיזמי את דברים לעשות איתו ביחד.

שתדעי שמבינה אותך, ומסכימה עם זה שכשלאמא יש סיפוק גם הזמן עם הילדים יותר איכותי ומנוצל. 

באופן מוזר מרוב שיש לי זמן אין לי כח לעשות כלום.

כאילו אין לי שום דבר מחייב.

אני לא חושבת שלו"ז יכול לעזור לי.

נגיד עכשיו אני לומדת איזה קורס באינטרנט שמאוד מאוד מעניין אותי

בפועל במקום ללמוד אני יושבת וגולצת פה בפורום. בבוקר, בצהריים ובערב.

מאוד קשה לי להניע את עצמי לעשייה כשאין לי לחץ על הראש ואין לי רשימה ארוכה ארוכה של משימות שאני רק רוצה לגמור.

באמת לחץ עושה לי טוב וגורם לי להספיק עולם ומלואו.

כשאין לי לחץ אני לא עושה כמעט כלום...

ואז כמובן גם בלי סיפוק.

בכל מקרה, בזכות השרשור הזה ביקשתי להצטרף לקבוצה של עזרה וחסד פה בעיר.

בדר"כ מבקשים שם להכין ארוחות למשפחות

מקווה שבאמת אקח שם על עצמי קצת התנדבויות שימלאו אותי ואת הזמן.

היום הייתי בבית בגלל הצום ונרקבתי🥴

באזור השעה 13 החלטתי שאני לא גולשת ויהי מה. עמדתי בזה ב"ה עד לפני חצי שעה, אבל היה לי קשה לא לעשות כלום כי הייתי גמורה מהצום. אז הייתי עם הילדים אבל עדיין די כבויה. אני גם נורא משימתית וצריכה יעדים.. כשאני עובדת זה קל יותר כי הלוז די קשוח והזמן מוגדר לכל דבר.

כשהוצאתי את הצום עשיתי קצת וזה הרים לי

התחלתי גם ללמוד תניא. להבנתי לפי התניא חסרה לי שמחה, כי גם כשאני משימתית ועובדת לפי לו"ז, זו לא אני עד הסוף כמו שאני מכירה את עצמי. מרגישה שיש לי קושי מסוים. צריכה להעמיק בזה עוד, לא מופרך לי האמת שחוסר שמחה היא משוואה לחוסר מוטיבציה. אבל זו אני🤦

ככה אני מרגישה!

האמת אף פעם לא למדתי תניא.

בכלל אני מאוד רוצה לחזור ללמוד לימודי קודש.

מאוד חסר לי.

כאילו אני כתבתי זאת..

אם אין לחץ ורשימות ארוכות של משימות, פחות להתקדם ולעשות...

לכן כבר עכשיו אני מנסה לתכנן את החופשת לידה שלי להתחיל תואר שני... עושים קצת בעיות עם העבודה, אבל כשהממהלת תשמע שאני בהריון, מקווה שהיא תשחרר... 

כל מיני לבית?

מקרמה, תוף גאולה(ממש מחבר לתדופה)

זה מה שהיה בא לי לנספיק אז אולי ימשוך אותך?

אלבומי תמונות לילדים?

לאפות ולשלוח ליולדת /לחיילים/למשפחה מגוייסת

לבקר סבים וסבתות

משהו אחד מאוד מורכב כבר עשיתי בחופשת לידה.

ממש לפני כמה ימים סיימתי (לקח לי 3 חודשים)

צריכה לחשוב על רעיונות נוספים.

העבודה כאן לא נגמרת😃 אשמח בתשלום כמובן.

אני ממש מבינה אותך, זה שלב כזה בחיים שנראה לי כולנו עוברות, כשיש קטנטנים שמצד אחד "כובלים" לבית ומצד שני לא מייצרים יותר מדי תעסוקה ומצד שלישי עדיין לא מהווים חברה בשבילך.

אם את אמורה לחזור לעבוד באלול,יהיה לך בטח עומס אחר כך,אז אולי כדאי לך להקפיא עכשיו אוכל לחגים?

אולי להכין קישוטי סוכה? 
 

ובהמשך למה שכתבה @טל..

בעבר בתקופה כמו שתארת -עזר לי להיצמד לזמנים ברדיו,

לדוג' יש הרבנית ימימה בעשר ועשרים, יומן חדשות באחד תכנית שירים בשלוש, שיעור בשש.( איך אני מתגעגעת לזה... אפילו הייתי קמה להניק לפנות בוקר והאזנתי תקופה ארוכה לדף יומי בחמש בבקר)

זה נתן לי תחושה טובה הזמנים האלה.

זה ממש מרענן

אולי לעשות איזה פרויקט בבית לדוג' להנחיל סדר בפינות היותר חשוכות בבית , להפטר מחפצים מיותרים, זה לוקח הרבה זמן

ובאופן אישי אותי ממלא ללמוד דברים חדשים וגם לימוד רוחני.

לא יושבת על זה באופן מסודר. לומדת בין הכביסות והכלים מהיוטיוב וזה ממלא את הנפש ממש. כאילן זה ממש מעניין אותי, אז אני לא צריכה להכריח את עצמי, להיפך, כל רגע פנוי בא לי ללמוד חחח

ובקשר לתקשורת וחברות ממש מבינה אותך! זה חסר ומרגיש שכולם עסוקים. האמת מרגישה ככה גם כשעובדת. תכל'ס אין לי תקשורת יומיומית עם חברות או אחותי כי כולן פשוט כל כך עסוקות וזה חסר לי. אפשר למצוא חברות בגינה, לקבוע עם אמהות של חברים של ילדים...

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...