זה שירשור שהרבה יותר מתאים לפורום של האמהות, אבל פה הרבה יותר פעיל, אז אולי יהיה יותר מענה. וחוץ מזה שאני בחודש תשיעי, אז תכלס אולי כן קשור גם לזה.
אנחנו מהאלה שכמעט ולא נותנים מחשב לילדים. ברמה של במקרה "הטוב" פעם בשבוע לחצי שעה וגם זה לא תמיד.
מאמינים בזה, רואים שזה נכון לנו ומתמודדים טוב עם ההשלכות של זה (יש לילדים יותר זמן פנוי ללכת מכות💪)
ההורים שלי (באישורנו..) משחק אלקטרוני לאחד הילדים, כמו טטריס אבל ממש משוכלל, עם מלא מלא משחקים.
והוא פשוט לא עוזב את זה!!
ולא נעים לי להגיד, אבל זה מאוד מאוד נוח לי🙈
הוא ילד שהכל קצת יותר מורכב איתו. גם חברתי, גם תעסוקתי, גם התנהגותי מול האחים שלו.
ופתאום יש לי יותר שקט...
מרגישה שזה ממש לא נכון. קרועה בתוכי מה נכון לעשות.
יותר נכון, יודעת מה נכון לעשות, בעיקר להגביל לזמנים/למשך זמן משחק, אבל מרגישה שנשאבת לנוחות, נופלת ליצר הרע, וזה לא נכון.
היו ימים שעצרתי אותו, הגבלתי בשעות, אבל גם ימים שעצמתי עין.
מה אתן אומרות?
אפילו לא שואלת מה נכון לעשות, כי התשובה נמצאת אצלי.
לא יודעת מה אני רוצה מכן...
