שבוע 10, בחילות של החיים, לא מצליחה לאכול, חלשה וגמורה מעייפות (פלוס השפעות של בונג'סטה)
לא מצליחה לעבוד, העבודה פיזית ואני סחוטה.
הוגעתי שיוצאת לחל"ת (אפילו מצאתי לעצמי מחליפה, אני ממש אחראית!)
ב"ה יש לנו אפשרות כלכלית לזה,
אבל מרגישה שיא המפונקת! למה כולן מצליחות להמשיך לעבוד???
וההשוואה רק סוחטת אותך עוד יותר... ב"ה שמצאת פיתרון ממש טוב בשבילך... מצאת מחליפה ויש לכם אפשרות להשקיע במנוחה כרגע כסף...
כנראה שלך כרגע לא נכון להוציא לעצמך עוד יותר את המיץ שכבר אין...
בהריון הראשון שלי
שהמשכתי לעבוד ומב חוייתי בעבודה
במחשבה לאחור לא באמת הייתי מסוגלת לזה ועשיתי לעצמי נזק שלא נרפא עד היום
כמובן שזה כל אחת והגוף שלה ומשתנה מהריון להריון
תמיד לעבוד בתחילת הריון היה לי מאד קשה אבל הראשון זה היה הכי נורא.
אני הגעתי למסקנה שאני לא מביאה את עצמי יותר למצב כזה של חוסר התחשבות מוחלט בקושי שאני חווה והשתעבדות גמורה לעבודה.
אבל ממש לא.כולם עושות את זה אני קיבלתי את האומץ מחברות שגם עשו סטופ
הריון יכול להיות מחלה של 9 חודשים (אצלי זה ככה)
אני לקחתי מחלה 3 שבועות בהתחלה וחודש בסוף, וגם העבודה שלי לא פיזית, לא הייתי יכולה לעבוד בהריון בעבודה פיזית.
משווה את עצמי לכל אחת..
אבל לכל אישה יש ניסיון אחר עם ההיריון. לי היה עם ההקאות החולשה והיו עוד הרבה בעיות עם הגוף.ויש כאלה שהניסיון שלהן זה הבדיקות שלא תמיד יוצאות תקינות ושולחים אותן לעוד בדיקות.
ויש כאלה שהלידות נוראיות וההתאוששות קשה.. ויש כאלה שההנקה זה הניסיון שלהן..
ויש כאלה.. מה אני אגיד לך... שיש להן מכל מה שכתבתי הרבה ניסיונות ואולי אפילו את כולן...
אבל באמת שמתי לב. שכל אחת יש לה משהו אחר ותיקון אחר.
אז אל תשווי את עצמך לאחרות. אצלך וגם אצלי דרך אגב זה השליש הראשון בעיקר. גם אני לא עבדתי כמעט בכלל בכל ההיריונות שלי וכל מי שאני מכירה המשיכו לעבוד בהיריון.. ולא הבנתי איך אפשר... הן פשוט לא סבלו כמוני.. ולא הקיאו או היו מבוחלות בלי הפסקה... ואני הנקתי למרות הכאבים הנוראים והיה לי חלב בשפע תמיד. ויש כאלה שאין להן חלב ולא מצליחות להניק.. קיצר תשחררי. את בסדר גמור. את לא מפונקת. את נורמלית. מי כמוני יודעת איך זה להרגיש 24/7 כאילו יש לך וירוס בקיבה. סיוט סיוט סיוט..
בהצלחה יקרה 
אני בתחילת ההריון הרגשתי ממש טוב
רק עייפות גדולה
ובחילות בלילה אבל ברמה נסבלת
והלכתי ללימודים כי לא הייתה ברירה אבל איחרתי וחיסרתי מלאאאא
ונשמע שאת סובלת הרבה יותררר אז בטח שאת לא מסוגלת...
ובאמת צריכה לשמור את שאירת הכוחות שלי בשבילם (ולושחת מלא עם בייביסיטר, אוף)
טווולייאני בדיוק מסיימת חודש שלא עבדתי בו אפילו יום אחד בדיוק מהסיבות שכתבת.
וגם לי תמיד נראה שכולן ממשיכות לעבוד, אבל נראלי שזה באמת תלוי בעוצמה של הבחילות וההקאות, כי אני פיזית פשוט לא מסוגלת לקום בבוקר וללכת לעבודה, עוד לפני מה שאני אמורה לעשות שם.
באמת ממש מעודד!
אני כל הריון ככה בהתחלה.
ובעלי מנסה לשכנע אותי שזה לא רק אני והכל בסדר,
אבל אני רק - לא, אבל למה כולם ממשיכות כרגיל??? 😭 זה לא פייר 😂😂😂
אנונימית בהו"להייתי בעבודה במצטבר אוליייי שבועיים
קמתי בבוקר, יותר נכון פקחתי את עניי וזה המקסימום שהצלחתי לעשות
בתחילת ההריון הראשון המזל שלי שהיה סגר באותו זמן, כי לא הצלחתי להרים את עצמי מהמיטה בכלל
והעבודה שלי לא היתה פיזית, אבל אם לא היה סגר, בהחלט הייתי צריכה לקחת חופש קצת..
הגוף שלך עובד עכשיו.. תני לו את המנוחה שהוא צריך, זה לא פינוק
שיהיה המשך קל ותקין!
מה עוד אפשר לתת לך כדי להתמודד עם הבחילות?
לי הבונג'סטה עזרה מאוד, אבל כמובן שעדיין לא אכלתי רגיל והכל.
את נשארת בבית כל היום?
שלא תצאי קרחת מכאן ומכאן
בהנחה ואת מתכוונת לצאת לחלת כל ההריון,
זה אומנם לא מה שהבנתי מימך, אבל כותבת ליתר ביטחון
ונוכל לצחוק שוב
אז אני אתחיל. מאנונימי כי פאדיחה..
היינו אצל חמי וחמותי בשבת, עשיתי בדיקה שיצאה לא נקיה. שמתי אותה על המדף בחדר שישנו בו כדי להראות לבעלי ושאחרי שבת ניקח לרב, ו..שכחתי אותה שם.
במוצש כשהגענו הביתה קלטתי פתאום שהיא שם והתפדחתי כל כך, אבל קיוויתי שאף אחד לא ייכנס לשם והיא תישאר עד שכבר לא ידעו למי היא שייכת
אבל אז- ביום ראשון חמותי מתקשרת: "יכול להיות ששכחתם אצלנו משהו?" חח..לא! לא שכחנו כלום, מה פתאום!
אני רק מדמיינת אותם יושבים וחושבים מה לעשות עם הבדיקה ואיך להעביר לנו אותה בדרך נורמלית 
בושות!
אתן עושות הכל בבית כולל הכל והבעל עובד?
אני גמורהההההה עם כאבי גב מטורפים
ובעלי-מתעלם .הוא יוצא לתפילות משאיר אותי עם כל הקלחת
עובד עצמאי כך שאין לו שעות מסודרות,יכול לצאת לעבוד גם ב11 ,גם ככה עובד עד הלילה
מרגישה והוא גם אומר את זה מדי פעם
את לא עובדת אין עלייך עול
אבל עליי כ-ל העולם של הבית והילדים וזה לא פחות קשה
מרגישה שצריכה לשתוק כל הזמן כי הוא מביא את הכסף
ולא בקטע אלים כי לא חסר לי כלום ב"ה
פשוט די אני מותשת מזה שאין אפשר לבקש ממנו כלום
לדעתי בריא שאישה תצא מהבית ולא תישאר בבית לגדל את הילדים.
לא משנה לאן לצאת, מצידי שתתנדב, העיקר לצאת. אמרתי כעל הדרך אם היא יוצאת לעבוד, אז מה טוב כי זה עוד מקור הכנסה.
זה שאישה גם מרוויחה זה לא אומר שעול הפרנסה עליה.
דייייייי באמת זה לא אנושי כבר.
כל חודשיים.
ואם הן פירגנו אז חודשיים ושבועיים.
ניסיתי פרוטוקול של 3 מנות ורמוקס בהפרש של שבועיים כל אחת. אז זה האריך מחודשיים לחודשיים וחצי.
באמת אין לי סבלנות לזה.
והם בני 7 ו4.5.
גיהינום
אלה תולעים בוודאות אני שולפת אותן
ניסיתי אמבטיות סוכר
ניסיתי קלינתול
ניסיתי וזלין
ניסיתי נו ורם
כלום.
ולדחוף שום לטוסיק אין שום סיכוי. כמו שלא אדחף לעצמי ככה לא דוחפת להם.
עד שהם לא מקבלים ורמוקס אין לי ולהם שקט.
אוף
מוכנה להתחלף בכיף עם כינים. משלמת גם.
אמהלהלגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.
גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....
זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....
חיבוק ענק ענק ענק 
לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם
יתכן שזה גם יעזור.
אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...
תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)
את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.
אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...
ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.
זה סיוט, מזדהה
השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד
ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?
ויכול לשרוף אז שימי לב
אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת
ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.
אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.
בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.
הרגיע לן קצת
והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.
אצל רויטל ויטלזון.
כמה צחקתי.
אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות
אבל ניחא
זה סיפור חיי.
אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.
וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.
ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס
לחץ בטוסיק
אבל גם קצת בין צירים
זה לא עובר כמו הציר שנגמר…
הגיוני?
תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.
ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅
היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.
בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..
איזה כיף נשמע שזה מתקרב.
לידה קלה ובידיים מלאות
נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית
שיהיה בקלותאמהלהבבריאות ובידיים מלאות
הכל נעלם פשוט
ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת
זה ככ מתסכל
אוףףףף מתסכל, ברור שאת עצבניתאמהלהתנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום
זה כבר ממש קרוב
והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן
קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'
לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה
חיבוק ענק
כולם סביבי מדברות כמו דודות
ככה זה
כשיהיו לך צירים לא תתלבטי
אם ככה את נשמעת אין לך כלום
כאילו אני לידה ראשונה…
נא לסגור פלאפונים וללכת לישון/לכייףאמהלהזה זמן שלא מדברים עם אנשים....
הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה
מסכנים הילדים…
יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.
בסוף משהו צודק תמיד.
שיהיה בקלות.
מקווה בשבילךצשלא שבת.
ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...
חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.
אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן
תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע
ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.
גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅
או בגיל אחר, אבל לא תינוק.
איך מטפלים בזה?
הוא מתעורר מזה כל לילה בצרחות...
זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...
אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.
Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community
ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...
בול צרבות.
השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...
אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים
ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?
תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות
(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)
נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל
הילד שלך עם עודף משקל?
כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו
לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה
תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה
מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!
ולעשות את כל הבדיקות
צליאק בדקתם?
אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.
ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.
אומפרזול
מציל חיים
המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.
טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן
כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה
(בנות כמעט 8)
בהמשך לשרשור הקודם שלי
עזרתן לנו ממש
זה גם נושא שחזר כאן מידי פעם
מחפשת המלצה לחנות אמינה שמתאימה 3 כיסאות מאחורה וגם עושה התקנה בטוחה
וגם נצטרך לחזור אליה לקנות את הכיסא השלישי פלוס התקנה עוד כמה חודשים לקראת הלידה השלישית..
אנחנו בלי כיסאות כרגע בכלל לכן מחפשת לקנות בבת אחת
זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם
יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו
אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח
ואז גם מתקינים את הכיסא במקום
קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.
צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב
אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.
את ההודעה הזו ניסחתי בראשי ורציתי לכתוב מלא פעמים.
אני מרגישה שיש המון טוב בחיי ב "ה אבל מצד שני השנה הזו ממש עמוסה וכל חמישי\שישי\סופ"ש אני מגיעה עם הלשון בחוץ ומרגישה רע\עם כאב ראש\
הקאות.
עלינו ב"ה עם התאומים לכיתה א' ואני מרגישה שזה העלה אותי כיתה גם כאמא וכהורה.
אבל זה דורש מאד מאד ואני ואנחנו מאד שקועים בילדים והמשמרת השניה הזו בביה"ס דורשת ומרחיבה מאד את הדברים שאני עושה השנה באופן כזה שאני נופלת מהרגליים כבר ב-11 בלילה (מה שלא קרה קודם-הייתי ישנה מאוחר) והילדים באים אלינו למיטה כבר ב6 ומשהו בבוקר (אז קמה מוקדם אם לעבודה-להתארגנות).
מצד אחד מכניסים לשנה-לקחת אותם מוקדם לצהרון, חוגים שלהם, חוגים שלנו (פעמיים בשבוע חוג כדורגל לאחד מהם, פעמיים בשבוע ספורט בערבים לבעלי ואני לאחרונה הורדתי ספורט ואין לי סיכה להכניס בלו"ז), דרישה לשיעורי בית יומית וגם אם עושים בצהרון יש לנו ענייני קריאה לבדוק וגם מה שעושים בצהרון לפעמים עם טעויות אז נכנסנו לשגרת בדיקה , גל חמישי בשבועייים האחרונים יצא שהזמנתי חברים הנה עם ארוחת ערב ואני מתזזת סביבם, הכנו מגשי פירות ליומולדת שבוע אחרי שבוע, מעורבות בית ספרית, הכנתי אלבום לופה מדהים, הזמנתי משפחה לארוחת ערב בשבת שזה משהו שאני לא עושה כי פחות מבשלת, ואפיתי 3 פעמים במהלך השבוע. בטוח לא ציינתי עוד דברים כמו להכין אוכל לילדים בבוקר לקופסא, לחדד להם עפרונות ולבדוק קלמרים, להיות מעורבת בנושאי בי"ס רגשית, לטפל ולעקוב בתוכנה.
כל זה עם לפגוש חברכה טובה לפרוק פעם בשבוע. אני כגם עובדת עם הילדים על קגריאת ספרונים. בקיצור גם לימודים לילדים, גם פן חברתי גם רגשי גם אוכל ואני? ממש מרגישה עמוסה גם אם מסו]קת
לעצמי ולזוגיות לא נשאר כמעט זמן.
ולמרות שהם תודה לאל כבר לא מרטיבים, החינוך נעשה קל יותר, החום וההקשבה בבית (בעבר הייתי צריכה מדריכת הורים), התחלנו לשבת איתם פחות בלילה או ללכת לסלון ושהם שוכבים לבד, ויש המון טוב ונהייתי דמות משמעותית מאד בבית ואוךי בגחלל זה
עדיין עמוסססססס לי ואני כל חמישי\שישי כמו היום קמה עמוסה מותשת וצריכה כדור אקמול.
שלא לדבר על בעלי שלוקח אותם לחוגים, מקלח, ושומר עליהם המון. אנחנו מותשים והוא בקושי מגרד את עצמו בבוקר...................................מה עושים?
ב רקע מרגישה שהקטע הפוליטי והסטרס והדאגה וצריכה של חדשות וקצת מחלוקת פנים משפחתית על פוליטיקה גם מעיבה ולא מוסיפה.
שעשיתם.
שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו
הם כבר לא מרטיבים
ההשכבה קלה יותר
יש יותר סמכות הורית
יש יותר סדר יום מובנה
יש יותר הקשבה
אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו 
)
ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים
ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!
אני ממש מתפעלת ממך, ממכם
זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה
כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות
אני מצדיעה לך!!!!!!
ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי
תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן
אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים
הכל יראה טוב יותר
ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם
אלופה!!!!
אין כמוך!!!!
שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה
את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.
באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...
אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס
ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.
חוץ מזה
מגיע לך כל הכבוד! על הכל!
עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול
או חלילה בלתמים אחרים וכו'?
כמובן רק בשמחות בע"ה.
העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-
אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.
מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.
לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.
אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.
והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.
לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.
קריאה אפשר בשבת.
זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.
אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.
עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.
ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.
ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!
את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.
גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.
אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.
יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,
אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.
תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.
תרגישי טוב!
2 רבדים בהתמודדות עם עומס
טכני
ורגשי
הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני
זה תיעדוף מתמיד
להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים
ברובד הרגשי יש הרבה דרכים
מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד
יש לי ילד שלא אוהב ללמוד
הוא ילד מאוד מוכשר, ככה שזה לא מחוסר הצלחה
כשהיה יותר קטן הכשרון היה מספיק לו. עכשיו כבר לא
לפני שנה וקצת וקצת אחד המורים הסב את תשומת לבנו שלדעתו כדאי לבדוק קש"ר , הלכנו לאבחון אצל פרופסור שהמליצו לנו והוא אבחן שאכן יש בעיה והמליץ לתת רטלין
מההתחלההילד לא שיתף פעולה בכלל עם התרופה, לא היה מוכן לקחת ואחכ אמר שזה דוחה אותו, אחרי שכבר הסכים עם אלף שכנועים, אמר שהתרופה עושה לו רע ממש והפסקנו (נבהלתי שהוא צודק ולא רציתי לכבות אותו או לגרום לו רע) בזמנו פניתי לרופא לשמוע על תחליף, הוא נתן לי אטנט אבל הילד כבר לא היה מוכן לקחת
זה ילד מאוד מאוד עקשן ולכן גם לא היה עם מי לדבר
מתחילתשנה אנחנו עוקבים עם המורה , בהתחלה המורה אמר שהוא יכול יותר וחבל
ועכשיו באספת הורים אמר שלדעתו הילד פשוט לא אוהב ללמוד נקודה, הוא לא חושב שיש קשר לקשב וריכוז שלו (לא ספרנו לו שאובחן רצינו לשמוע מה דעתו)
והיה מאוד מאוכזב
אמר שלא מפריע ומשתולל אבל כן מפריע לעצמו, ורואים ממש התנגדות וחוסר ענין בלימודים
לשתינו חשוב לימודים, מאוד
אני כן משחררת יותר מבינה שלחץ גדול רק יגביר התנגדות... במיוחד מול עקשנות שלו
בעלי מאלו שכשמחזיר מבחן הביתה מסוגל להגיד לו אבל למה לא קיבלת הרבה יותר
לבעלי יש סוג של "שגעון" הוא מתמקד מאוד במקצוע מסוים למשל עכשיו באנגלית ומריץ אותו קדימה בכל מיני חוגים וחוברות והילד לא ממש משתף פעולה,
אמרתי לו שאולי אם ירפה בזה הילד יותר יגיש רגוע ויסכים על הכל אבל הוא לא מוכן להרפות אומר שאסור לוותר לו ולפחות שבמשהו אחד יצליח...
באמת אני לא יודעת מה לעשות, לחזור שוב לרופא לאבחון? אני די בטוחה שהילד לא יסכים לקחת אלאכ יהיה לי טיעון מאוד משכנע, השאלה מה?
אני לא אמרתי לו כלום על מה שמורה אמר אבל בעלי אמר לו שהמורה מאוכזב ממנו וכמובן משזה לא שכנע אותו... רק להפך..
איך לשכנע כזה ילד ללמוד? מה אנחנו עושים לא נכון??
רק צריך את המסגרת המתאימה.
מסכימה עם בעלך לקדם אותו מחוץ למסגרת הכיתה,
אבל כן צריך לדעת מתי לדחוף ומתי להרפות.
האם הבן שלך אוהב משחקי מחשב?
אפשר בקלוד לעשות דברים מטורפים שיעזרו לו להשתפר וללמוד. (יש מלא תוכנות משחקיות ללימודים בלי קשר, אבל אם רוצים לעשות משהו מיוחד יותר גם אפשר)
הבת שלי למשל לומדת מסיכומים עם צבעים
(צבע למקומות, צבע לדמויות, צבע לחפצים וכד')
הכל עם הקלוד
ואז יש סיכום של כל המילות מפתח לפי צבעים
ואז יש משחקים והשלמות משפטים ולגרור רצף אירועים, והלחנו שירים בסונו
זה ממש עוזר לה ללמוד, ועשיתי לה את זה בלי שיש לי רקע מיוחד. אם לבעלך יש סבלנות וזה חשוב לו, זה עולם
תעזבו את החוברות לדעתי.
