1. כמעט כל שבת אנחנו מחוץ לבית יותר אצל ההורים שלי אבל גם אצל חמי וחמותי

הבן שלי הוא הנכד השני מתוך 3 בצד שלי וכולם מתעלפים עליו ורוצים רק להיות איתו וגם לי זה ממש שבת מנוחה, אמא שלי שומרת עליו בבוקר האחיות שלי הצעירות אחרהצ בעלי בקשר מהמם עם אבא שלי ככה שכולם יוצאים נרווחים

בצד של בעלי הוא נכד מספר 20 בערך, כולם שם נשואים אז עושים סוג של סבב כל כמה זמן נפגשים כי אין מקום בבית - יוצא שאצלם אנחנו פעם ב3 שבועות/חודש

2. אצל ההורים, 2 גיסות מתוקות שאוהבת לארח ועוד כמה נשואים שיותר כבדים כמו שכתבת את.. פחות יצא להתארח (לא באה חס ושלום בתלונה - רק כעובדה)

3. אז באמת שבתות קיץ יוצא לנו יותר לנסוע במיוחד עכשיו שכל הרווקים בחופש הגדול ומחפשים תעסוקה ואחיין זה אחלה תעסוקה בשבילם אז נוסעים

ולא, לא מתחרפנים אנחנו לומדים משהו ביחד, משחקים במשחקים של מבוגרים, עושים רוטציה כל פעם מי ישן ומי עם הילד, יוצאים לטייל שנהיה ערב יותר וכן מדברים ומדברים😎

4. תלוי.. לפעמים הכי כייף לי דווקא לא להשקיע אלא לעשות משהו כזה מהיר כמו בגט שניצל וכאלה

ולפעמים היה לי יותר חשק להשקיע ממש להכין חלות, דגים, בשר כי נהנתי מהאוירה הביתית בנוסף, קניתי הרבה שטויות שיעשו אוירה (פיצוחים, גלידה חלבית, גומי וחמצוצים בשבילנו)

אבל שוב, אנחנו נשואים 3 שנים וכן עשינו שבתות לבד אבל לא המון המון

ווואייייי יצא ארוך🙈🙈🙈

אצל חמותי כולן היו בהלם שזה מה שאנחנו אוכלים שבת בבוקר

שזה לא המנהג של החמין ממש חששתי לכתוב את זה כאן שלא ייצאו עליי גם פה חחחח

ככה שאת יכולה גם כוס תה

יש גם עניין לא יודעת אם הלכה או מנהג של לאכול בשרי 

אצלנו בקהילה שבת בלי צ'ונט זו לא שבת ולכן ככה הזדעזעו אצלנו מהרעיון

אבל למה לא - אני בעד לעשות מה שטוב לנו 

במיוחד שהשניצל גם חמים וגם בשרי

להראות שאנחנו לא נוהגים כמו הקראים שטענו שאסור לחמם בכלל בשבת ואסור להשאיר אוכל לחימום לפני שבת

אבל כמו שכתבת - להשאיר מיחם נראה לי מספיק בקטע הזה...

מבחינתי אפשר שבת בלי חמין,

אבל מבחינת בעלי זה האוכל היחיד שמוגש חם וטרי ורותח, לעומת כל אוכל אחר ששמים בבוקר על פלטה ויש טעם של מקרר ופלטה.

אני חשבתי שהתכוונת למאכל עצמו.

לא ידעתי שיש עניין מיוחד עם אוכל חם.

בכל מקרה, אני לא גרה במקום שאוכלים בו חמין (צ'ולנט, איך שלא תקראו לזה) באופן מיוחד, כמו שאת גרה, אבל אף פעם לא חשבתי על ארוחת שניצל בחלה בשבת בבוקר. מעניין איך בעלי יגיב אם אציע לו..

וההורים שלי אוכלים חלבי

ובעלי לא מצליח להתרגל לרעיון...

הוא ממש מזועזע

וההורים שלי גם אוכלים חלבי

בעלי דווקא עף על הרעיון שאני עושה חלבי בבוקר

מכינים לפני שבת שקשוקה או חביתות או פיצה ביתית ומחממים על הפלטה.

אוכלים עם סלטים ומבסוטים עד הגג

1. אני אוכלת כמעט כל שבת אצל חמותי בליל שבת. יש לבן שלי מלא תעסוקה אצלה עם נכדים נוספים ככה שהולך לישון רק בחצות.. וקם שבת בבוקר בערך ב 9-10

הולכת אליה רק לסעודת ליל שבת מרחק 45 דקות הליכה כל כיוון. בבוקר אוכלים בבית.

חוץ מליל שבת אצלה אני לא מתארחת בעוד מקומות. אצל אמא שלי אחת לחודשיים שלוש. כי שונאת לצאת לשבת שלמה לאורז וכו..

2. יש לנו את חמותי ואת אמא שלי. יש עוד שישמחו לקבל אותנו ומזמינים מידי עם - אבל אני שונאת להתארח. מעדיפה בשבת את השקט והבית שלי

3. שבתות קיץ אכן ארוכים. מי אמר שצריך לדבר כל הזמן? אני קוראת ספר, קוראת זמן משחקת עם הילד

משחקים ביחד

יוצאים לגינה חוזרים מהגינה, יוצאים לסיבוב עם הסימבה וחוזרים מטנפים את הבית ומנקים ככה בערך כל שבוע מחדש חחח

4. לגבי ההשקעה באוכל

אנחנו מכינים את מה שאוכלים בפועל. שונאת שיששאריות במקרר לשבוע קדימה. מעדיפה להכין טרי. לכן מכינה בהתאם

ליל שבת אני האמת מתאיחרת מלא. בערך פעמיים שלוש בחודש. כשאני בבית ליל שבת אני קונה חלות מכינה 2-3-4 סלטים טעימים מרק עוף עם קיינדלך. לא מכינה בנפרד מנה עיקרית כי אנחנו כבר מפוצצים בשלב הזה. מי שרוצה לאכול בשרי בכח אפשר את העוף מהמרק.

שבת בבוקר אנחנו כבר איזה שנה אוכלים חלת שניצל. מכינים 2 סלטים טריים שווים טעימים. שניצל עוף מטוגן - מחממים מעל המיחם. לחמניות. רטבים כמו צילי קטשופ רוטב שום פסטו - כל אחד מה שאוהב ואוכלים סנדוויץ של חלת שניצל. אחד המושלמים!!! הבן שלי בן שנתיים ממש ממש אוהב. (מכינה גם ביצים קשות כי נוהגים אצלנו שבת בוקר לאכול ביצה)

נכון שזה לא הכי שבתי

אבל חמין - אני גם כככה לא אוכלת, אין סיבה להכין.

אז נשאר לנו רק חלה וסלטים - בקיצור, האופציה של חלת שניצל הכי נוחה לנו. לפעמים גם מכינה ציפס רגיל / בטטה. לפעמים גם פשטידה 

זה הרעיון..

סעודה שלישית אצלנו הגברים אוכלים בבית כנסת, אז אני מביאה לבן שלי ארוחת ערב כמו יום חול. או לחמניה עם איזה סלט משבת

אוכל שניצל

קוגל וכו

יואו איזה ארוך יצא לי,

סליחה

לגבי הדגים

אצךלנו נוהגים לאכול דגים בסעודה שלישית ואת זה בעלי אוכל בבית כנסת

בבית אני אישית קשה לי לאכול סעודה שלישית ככה שמדלגת..

1. פעם בכמה חודשים נוסעים להורים.

ההורים של שנינו גרים באותה עיר ככה שנוסעים פעם אחת מרחק של כמה שעות נסיעה בתחבצ ומתחלקים חצי שבת פה וחצי שם.

כן מקפידים לישון כל פעם לסירוגין אצל שני הצדדים.

2. יש גם אחים נשואים ב2 הצדדים אבל לא יצא בשנים האחרונות.

פעמיים-שלוש בשנה מתארחים אצל דודים שגרים קרוב לסעודה אחת.

3. משלימים שעות שינה מכל השבוע, זמן זוגי, זמן משפחתי, זמן אישי.

דואגים מראש לספרים ועיתונים.

4. לא משקיעה, וגם אנחנו זוג+1.

מכינה שבת תוך שעה כולל הכל - דג, מרק וחמין.

חלות וסלטים- קונים.

אין על שבתות בבית. 

בעייני יש על שבתות בבית😂😂

אין לי בעי. לבשל

אין לי בעיה לארגן אחרי

אין לי בעיה הקניות

אבל סעודת שבת של שניים מרגיש לי משעמם

ואני מתבעסת שאין לנו מי שיזמין וגם כשאנחנו מזמינים אותנו (לאנשים קרובים לא בצורה לא קשורה) זה כזה בכוח…

אפשר לאמץ כל מיני דברים ומנהגים שהם עושים ולקחת את זה אליכם לבית.

אותו דבר את יכולה להגיד גם על יום חול שמשעמם ארוחת צהרים/ערב של שניים. אז מה כל יום תלכו לאכול אצל ההורים? עד מתי?

מתישהו זהו, צריך "להתנתק" ולבנות את הקן הפרטי שלכם וכדאי שזה יגיע כמה שיותר מהר כי אח''כ עם כמה ילדים זה יותר קשה לדעתי.

באמת שאין כמו זה.

אולי תנסי להסביר לעצמך שסעודה לא אמורה להיראות כמו שהיא נראית אצל ההורים שלך

ברור שאצל ההורים יש מלא שיח, שירה דברי תורה ועוד

אצלנו סעודת שבת לפעמים תהיה ארוכה יותר

ולפעמים ממש קצרה

תלוי בסיטואציה ובנסיבות

לפעמים אחרי הסעודה נצא לטייל ברחוב

או סתם נתכרבל על הספה

זו באמת שבת אחרת מלהתארח

צריך ללמוד להנות מזה

ואיכשהו תמיד מתחילים לדבר על המשפחות ומתחיל מריבה😅

ודווקא השולחן אצל ההורים שלי הרבה פעמים גם משעמם כי אנחנו רק אנחנו והם

לכן לפעמים יותר כיף לי אצל חמי וחמותי

אבל מרגיש לי משו מתפספס

כולם מדברים על ה׳אין כמו בבית׳ מרגיש לי שהוא כשיש שלושה ילדים שממלאים את הזמן…

למצוא על מה לדבר, לבנות את שולחן השבת שלכם ואת סדר יום בשבת..

כזוג צעיר כמעט לא היינו בבית, גם כשכבר היה ילד אחד. היום עם 3 אני ממש מרגישה שאין כמו בבית. גם טכנית קשה להתארגן לשבת מחוץ לבית, לארוז, חוזרים מאוחר במוצ"ש והילדים עייפים.. בשבת בבית בסעודות אנחנו 100% לילדים, אני מכינה מה שהם אוהבים, שרים יחד. אחרי הסעודה משחקים משחקי קופסה ובשבת אחה"צ יוצאים לגינה, פוגשים חברים ושכנים.

לא חושבת שבשלב הנוכחי שלכם זה דבר רע לרצות להתארח ולהרגיש שבבית משעמם. אם אין מי שיארח תשקלי את לארח, זה גם ממש נחמד.

זה הזמן שרק שניכם לבד

אפשר גם לשתוק

אפשר לשחק ביחד קלפים או איזה משחק מעניין

לשבת ולקרוא כל אחד ספר אחר אבל ביחד על הספה

זה בעיקר ההרגשה של הביחד עושה טוב בלב

אבל מותר לך לא להנות מזה גם אם כולםםם נהנים...

מאז שהתחתנו חולים על שבתות בבית

אולי כי אנחנו עמוסים כל השבוע וזה הזמן הזוגי שלנו 

לק"י

ואני גם חושבת שחשוב (וגם כיף לפעמים) להפגש עם המשפחה.

כיף לי גם לארח.

לא קראתי את כל השרשור, אבל אתם יכולים גם להזמין משפחה אליכם לסעודה, אם הם גרים קרוב.

או חברים.

(לצערי אנחנו בקושי נוסעים או מארחים. למרות שיש לנו איפה. ובהחלט אני שואפת לנסוע יותר.

ולא כי בבית משעמם, סך הכל השבתות נחמדות+).

2. בד"כ אנחנו נוסעים רק להורים (שלי ושל בעלי). יוצא שמגיעים לכל צד בערך שבת בחודש. יש לי אחים נשואים, אבל לא מזמינים.. יש פעמים נדירות שנוסעים למישהו אחר, כמו דודים של בעלי שהזמינו אותנו לפני כמה זמן, או שבת עם חברים, אבל זה די נדיר.

3. לא מתחרפנים. יש לנו לו"ז די קבוע בשבת- תםילה, גינה, אוכל, מנוחה, אוכלים משהו קליל (גלידה או פירות), גינה, סעודה שלישית/ ארוחת ערב. בין לבין מדברים, משחקים, קוראים.

4. אני אוהבת להכין לנו אוכל שאנחנו אוהבים לכל השבוע, אז דואגת שיהיה מנה ראשונה (שזה כבר שונה מיום רגיל), מנה בשרית (לפעמים שתיים, אם בעלי רוצה משהו שאני לא אוהבת והוא כן), בין 2-3 תוספות (של פחמימות וירק), בין סלט אחד לשלושה סלטים, לפעמים קינוח. זה כבר ממש שונה מיום רגיל. חלק מהדברים אני מכינה, חלק קונים, חלק מכינה ומקפיאה (כמו חלות, מנות בשריות, דגים). ובכלל, אנחנו לא אוכלים ארוחת צהריים ביחד, אז זה כבר שונה מיום רגיל 

1. לרב בבית (חוץ מהתקופה האחרונה שבעלי במילואים אז לא נשארת לבד עם הבנות) בשגרה מתארחים בערך פעם בחודש וחצי-חודשיים

2. ההורים שלי, ההורים שלו (כבר לא בתדירות גבוהה כי אמא שלו עם פריצת דיסק אז זה כבר הפך להיות נדיר יותר), יכולים גם אצל סבא וסבתא שלי. זהו בערך יש לי אחות נשואה שאין לה מקום לארח ויש לו אח נשוי שלא בעניין לארח שבתות עם לינה... חברים לעיתים נדירות מארגנים יחד שבת (פעם בשנה שנתיים כזה)

3. האמת שזה יותר קשה. בעיקר דווקא להעסיק את הילדות... אבל כיף לנו להיות יחד כולם וזמן זוגי ומשפחתי ומשחקים. בעלי יוצא איתן לרב לשעה וחצי לגינה כדי שלי יהיה שקט.

4.תלוי בכח ובזמן ובחשק. לפעמים משקיעה מאוד לפעמים זורקת מאוד...

1. נוסעים בערך פעם- פעמיים בחודש

2. נוסעים להורים מ2 צדדים. אם היינו מחפשים איפה להיות אז יש לי לפחות 3 דודות שהיו שמחות מאוד לארח אותנו, וגם גיסתי.

3. שבת קיץ ארוכה עם ילד אחד- כל אחד הלך לשיעור תורה במהלך הצהריים, ישנו ביחד עם הילד שנ"צ, היו איזה שעתיים שבעלי למד ואני הוצאתי את הקטן לגינה/ שיחקתי איתו בבית, וכשנהיה קצת נעים אז יצאנו לטייל כולם ביחד, עשינו סעודה שלישית קצת מוקדם והשכבנו אותו לישון לפני צאת שבת. דווקא עכשיו כשהגדולים לא ישנים צהריים יותר מרגיש לי שהבת ארוכה ונמרחת.

4. אני השקעתי כמו שהייתי משקיעה למשפחה גדולה.  (דווקא עכשיו פחות משקיעה כי יש לי פחות פניות עם יותר ילדים)

1. ממש משתנה לפי תקופות, יש תקופות שכמעט כל שבת אנחנו לא בבית ויש תקופות (לרוב אחרי חגים) שאנחנו יכולים גם 5-6 שבתות להיות בבית. בממוצע נראלי אנחנו נוסעים בערך אחת ל-3 שבועות

2. מתארחים בעיקר אצל ההורים, אצל המשפחה של בעלי אנחנו באים אליהם/הם באים אלינו בערך אחת לחודש וחצי, לרוב מתאמים גם עם האחים ואז נפגשים כולנו, להורים שלי משתנה, בממוצע בערך אחת ל3-4 שבועות-תלוי תקופות, אחותי גרה לידם אז רוב השבת אנחנו יחד.

אני מעדיפה לארח (למרות שכרגע אף אחד לא ממש רוצה לבוא, אנחנו מהצפון ויורים עלינו מדיי פעם) אבל כן נוסעים לפעמים לשבת לבני דודים/דודים/חברים, אולי פעמיים בשנה...

3. יש לנו חברים באיזור שלנו שאנחנו נפגשים איתם בשבתות, אוכלים יחד, וגם בשבתות שזה רק אנחנו-ישנים, משחקים, זמן איכות משפחתי... במיוחד שאמצע השבוע שלנו דיי עמוס...

4. לפי כמה כוח וזמן יש לי, יש שבתות שממש משקיעה ויש שבתות שממש לא, כן לרוב יש לפחות מאכל אחד קצת יותר מושקע

1. פעם בחודשיים שבת אצל ההורים שלו ואז שבת אצל ההורים שלי. שאר השבתות בבית.

2. ההורים שלו, ההורים שלי, סבתא שלי וסבא וסבתא שלי. אבל בפועל הולכים רק להורים.

3. ישנה, הולכת לגן שעשועים עם הילדה, קוראת...

4. בערב תבשיל של עוף (עוף עם תפו''א/מרק עוף וכו')

בבוקר לחמניות עם שניצל/חזה עוף

זה בד''כ

לא ממש זוג צעיר עם ילד אחד או שניים.

אלא יש כבר כמה גדולים בביה"ס שעדיין דורשים הרבה (גם יותר מנטלית, וגם עדיין צרכים פיזיים)

מבחינתנו, כל השבתות להיות בבית לבד..

מקסימום באים פה ושם חברים.

אנחנו עייפים מאוד בשבתות, אחרי שבועות עמוסים של שיגרה וענייני דיומא..

אנחנו רוצים לנצל את השבתות בשביל ללמוד ולקרוא קצת, לדבר בינינו, להתייחס לילדים, לנוח.

וגם השבתות קיץ כשהן ארוכות -לא מספיקות לכל זה.

וכשאנחנו מארחים / מתארחים - לא מרגישים שהצלחנו להתאפס לשבוע חדש.

אז קצת כאב לי לשמוע שהאחים האחרים כבדים,

זה לא כי אנחנו לא רוצים להיות איתכם.

אנחנו פשוט צריכים את עצמנו לבד.

מבינה את הצורך של ההורים המבוגרים או האחים הצעירים להיות בחברה כי השבתות ארוכות,

אבל אל תחשבו שאנחנו לא רוצים להיפגש איתכם.

אל תחשבו שאנחנו כבדים וסנוביים.

ולמרות כל זה, אנחנו מכריחים את עצמנו מידי פעם לצאת כי מבינים את הצורך ולא רוצים לגרום לאנשים לחוש בדידות.

אבל משתדלים גם לא לפגוע בעצמנו כמשפחה.

באופן טבעי הבית של האחים הגדולים גדול יותר ואחותי עם חמישה ילדים יכולה לארח אותי יותר ממה שאני אותה… (דרך אגב, גרים קרןב אז אני מדברת על סעודה גם לא בהרכח שבת)

וזה כאחות לי מציק שהכל חשוב לה

אבל הקשר בנינו- לא

הקשר בין הילדים שלנו

נכון אולי היא תישן פחות צהריים

אבל לכל דבר יש מחיר

ולמי שיש למה יכול לשאת כמעט כל איך

אם חשוב למישו להשאר בקשר טוב עם אחים- שיתאמץ

שום דבר לא קל

לאף אחד

גם לי השבועות עמוסים מאוד

ועדיין כשמזמינים אותי לשבת או למסיבת יומולדת או לסתם קפה- אני עושה מאמץ כי האנשים חשןבים בעייני ואני רוצה אותם בחיים שלי

ויש באמת הבדל עצום בין להיות הורים לילד אחד או שניים, לבין להיות הורים ל4-5 ילדים ++

זה לא אותן אנרגיות, לא אותם משאבים.

היום יום שלה הרבה יותר אינטנסיבי משלך.

אני מקווה שאני לא דורכת על נקודות רגישות, ושאין דברים נוספים ברקע - אבל אם זה הנושא שטעון, אז אל תצפי שזה שיש לה 5 ילדים ובית גדול היא יכולה לארח אותך.

גם אני יכולה לארח אחים כי הבית גדול, אבל הוא גדול בשביל המשפחה עצמה, ובשביל לפנות עכשיו חדר לאירוח, אני צריכה לתמרן מזרנים, לסדר חדר שיהיה מתאים לאירוח וכו'

וכמובן לדאוג לכל המסביב של האירוח (כיבוד אוכל)

וזה בלי לדבר על השבת עצמה שאז אני מן הסתם אלך לישון יותר מאוחר, ופחות אתייחס לילדים שלי, ופחות אצליח לדבר עם האיש, ופחות זמן לעצמי למנוחה ואיפוס.

ואז יוצאת שבת וצריך גם לארגן את הבית ולהחזיר אותו למצב רגיל ולהגיד שלום יפה לאורחים ואז למחרת לקום לעבודה ולהמשיך בשיגרה העמוסה.

גם ארוחה אחת לפעמים יכולה להיות נטל, אם כי מסכימה שהרבה פחות.

והאמת שגם אם היה לך מקום לארח אותה, לא בטוחה שהיא רוצה לבוא.

עם משפחה גדולה כבר הרבההה יותר קשה להתארח.

וזו אחת הסיבות המרכזיות שבגללה מעדיפים את הבית.

בנתיים קצת כתבתי את הצד השני, אבל לסיכומו של עניין - שום דבר לא קל ובזה אני מסכימה.

אבל שבועות עמוסים מאוד שונים בין משפחות במיוחד כשיש הבדל במס' הילדים.

זה לא אומר שהיא לא רוצה שיהיה ביניכן קשר.

היום יום מאוד עמוס לה, ואולי היא גם עושה סדרי עדיפויות והקשר עם בעלה והילדים חשוב לה יותר.

וזה גם בסדר לדעתי.

בהנחה ששאר התקשורת ביניכן בלי קשר לאירוח - היא סבבה.

אבל באמת שאני מאמינה שלדברים שחשובים לנו אנחנו מוצאים זמן

סו גם אחת הסיבות שמבאס אותי שאין לנו למי ללכת

כי אף אחד לא מספיק חשוב לו לראות אולנו😉 (כמובן שאני יודעת שהיא אוהבת אותי מאוד וכנל אחי שיש לו ארבעה ילדים, אבל זה לא קשור)

אבל לדעתי מקום לאורחים זה באמת באמת גם בלב…

אני רואה אצל חמותי שתהיה בריאה

10 ילדים חמסה, בעלי בכור. והבית פתוח לרווחה. לכולם. אחיינים שלה, ילדים של חברים שברים מחול וצריכים מקום לשהות, חברים של בעלי שריצים לבןא שבת

וזו הרגשה כלכך נעימה לדעת שאתה לא מפריע

לעומת זאת לאחי ואחותי אני בדחילו ורחימו מבקשת להיות סעודה ותגובתם הרבה פעמים זה שאין להם כוח והיה להם שבוע עמוס

לכולנו יש שבוע עמוס

אבל חשוב לי לראות אותך

לא נעים לשמוע את השיפוטית 🙁

באופי ובסולם עדיפות שלהם.. ממש לא אומר שאתם לא חשובים להם! אני מגיעה מבית שכל שבת מארח אורחים+2/3 ילדים נשואים עם 6+ ילדים ולעומת זה ההורים של בעלי הפוכים ובהתחלה נעלבתי שלא רוצים אותנו וכו ולאט לאט למדתי לראות את ההבדל באופי ואפילו ללמוד להנות מהשקט והנחת בפעם ב כשמזמינים אותנו.

אנשים אוהבים להתארח אצלי ויש לנו חברים שמזמינים את עצמם כל הזמן אבל אני נאלצת לסרב כי זה יותר מדי בשבילי אחרי שבוע שלם עבודה להכיל. זה לא רק מה מכינים או כמה יעזרו, צריך פניות להכיל את האנשים שבאים. ואין לי כזו.  וגם באמצע שבוע אין לי כח

יש לנו שגרה עם הילדים של שעות שינה וסדר יום שלא בא לי לשנות כי זה גוזל ממני הרבה אנרגיות

היחידים שזוכים לחסד הזה לאחרונה הם ההורים שלי

אירחתי כמה פעמים את אחים שלי לשבתות, אבל מבחינתי זה אירוע שדורש התארגנות גדולה. וזה לא קשור ליחסים שלי איתם - אני אוהבת אותם מאוד וכיף לי איתם! פשוט לארח בשבילי זו פרוצדורה מסובכת... להכין אוכל קצת יותר מושקע מהרגיל, להכין את חדר האורחים, להיות לבושה קצת יותר נורמלי...

אז אולי זו באמת כבדות, אבל זה לא מרוע... אז @חמדמדה - נסי לראות את זה ברוח טובה יותר ❤️

ובאמת זה גם הזמן לראות את הכיף שבשבת זוגית נעימה... זוכרת שאחרי שהתחתנו גם שאלתי את עצמי איך אפשר בכלל להיות רק שני אנשים לבד בבית במשך שבת שלמה (אני באה ממשפחה גדולה ואני גם הראשונה שהתחתנה, אז הבית היה עוד מלא) - ובסוף זה היה פשוט קסום וממלא כל כך! זמן לדבר, לנוח אחרי השבוע העמוס, ללמוד ביחד, להכין את האוכל המדויק שאנחנו אוהבים בלי צורך להתחשב באחרים...

אז נסו את זה ותיהנו!

וואלה לא ראינו אורות😂

ואז מוצש חיפשנו רק מה לעשות ולאן לצאת כבל מוצש מאןחר ואף אחד לא עושה כלום😂😂

איך להכניס תוכן ועניין לשבתות הזוגיות...

ואפשר גם לצאת בשבת עצמה, לטייל באזור, לבתי כנסת וכו' ויש לכם גם ילדונת שאפשר לצאת איתה לגינה ולבלות שם זמן רב...

בעלי ממש קשה לו בקיץ

הוא מזיע ולא כיף לו והוא שןנא להיות בחוץ כשחם

משחקים ניסינו

כרטיסיות שיח כזה גם ניסינו

זה תופס שעה גג זהו

האמת שבשבילי שבת בצהריים זה השלמת שעות שינה של כל השבוע....

אנחנו זוצ בלי ילדים

בעלי לא אוהב שבתות טצל ההורים שלי

אצל אמא שלו לא ככ אפשרי כי צריך להוציא את אח שלו מהחדר וצריך להכין את השבת בבית ולהביא אותה איתנו

ואצל אבא שלו לא כיף האווירה מתוחה ויש לו ילדעם קטנים שמ צ י ק י ם !!!! ברמות אחרות

עושה שבתות בבית אבל תמיד זה נגמר בזה שהוא עייף מת והולך לישון ואז אני מרגישה נטושה!

זהו פרקתי🙃

אני משתדלת להגיע לאחותי באמצע השבוע

שבת אני ממש לא בונה עליה לאירוח זה גם קשה מאוד וגם אין לה מקום

כשאני מגיעה אני עוזרת לה בבית, משחקת עם הילדים שלה, שוטפת כלים, מקפלת כביסה

ותוך כדי אנחנו מפטפטות...

האמת זה לא קרה מלאאא זמן כי אני בעומס מטורף עכשיו...

אבל זה הדרך לשמור על קשר... 

או שיחות טלפון... 

אני בעומס לימודים בקושי מתעניינת מה נשמע....

והאמת שכל זה היה לפני ההריון ובתחילתו (ולפני החתונה הייתי ממש שווההה)

אבל עכשיו כשאני עוד מעט צריכה ללדת כבר נראלי שפחות יקרה...

למרות שאם יהיה לי זמן ורגוע בלימודים אני מאמינה שאני כן אקפוץ לבקר עם התינוקת 

אבל כבר פחות לעזור לה כמו פעם...

כי אני אורחת חמודה😅

יאמר לזכותי באמת

אני מציעה מה להביא, לקנות, להכין

שוטפת כלים

מוציאים את הפח כשיוצאים הביתה

אני לא עלוקה…

אצלנו ב״ה משפחות גדולות של 6 פלוס ילדים בגילאים שונים.  

ומתארחים מאוד בקלות אחד אצל השני..

זה אומנם הרבה התארגנות

אבל הכיף והחוויה שיוצרות השבתות האלה שוות יותר מההתארגנות

אם חשוב לך? תזמי את

את שבויה בקונספט של אירוח לשבת - אבל יש עוד כל כל הרבה דברים שאפשר לעשות ביחד- שלא נופלים רק עליה.

תזמינו לפיצה בגינה- א. ערב

תזמינו אתם לסעודה, תזיזו ספה, תשאלו שולחן כתר מתקפל- זה חא צריך להיות פנסי... העיקר להיות ביחד

ואם זו סעודה שלישית- אז אפשר בכלל מזנון

תזמיני אותה לקפה - אחרי שהילדים הולכים לישון...

דווקא זה שהיא גרה קרוב ולהיפגש לא כולל לינה- לבית הגדול אין שום משמעות

הבעיה העיקרית היא ששוב- אין לי זמן

אני עייפה

לא באלי בערב שבעלי ואני בבית ללכת

אנחנו בשריים

אני לא רוצה שהילדים יאכלו פיצה לארוחת ערב זה לא בריא

וכו וכו😅

היא באמת אוהבת אותי

אבל באמת באמת מרובעת

שאת מצפה ממנה להתגמשות , כי לשמור על קשר זה חשוב,

ואת מצידך לא מוכנה להתגמש גם בדברים פשוטים...

ובתור אמא לחמישה ילדים, אני אגיד לך את האמת גם לארח מישהי אחת זה מעמסה מאוד גדולה, דווקא כשיהיה לי 2 ילדים אירחתי די הרבה, עכשיו כמעט ולא. באמת שזה קשוח מאוד.

כי כתבת בגוף ראשון

אז אם הם הסיבות שלך אז כנראה אתם מאותו בית יצור... והרבה יותר דומות

לא רק היא יכולה לצאת מהריבוע...

בטוח ביחד תמצאו משהו שמצאים לשניכן

אני מציעה לך לא להתייאש וכן לנסות למצוא את הדרך שתהיה מוצלחת לשתיכן.

אולי לנסות לבוא אליה לסעודה שלישית כשאת מכינה חלק,

אולי משהו שלא כולל אוכל? להזמין את הילדים לבוא לשחק אצלך בשבת בצהריים? (אפשר להגיש פירות אם היא לא מרשה חטיפים ופופאייס)

אני מאמינה שבסוף אם תמצאו את הדרך שמתאימה לשתיכן, שתיכן תשמחו בזה.

וערכתי, זה היה מבלבל 😅

היה נראה שאלו הסיבות שלך... 

1. אנחנו כמעט כל שבת מחוץ לבית... אצל ההורים שלי או שלו לא שבת שבת

יכול להיות כמה ברצף אצל ההורים שלי ואז כמה אצל של בעלי... תלוי מה בא לנו... ב2 הצדדים אנחנו זוג צעיר שלא מפריע

אצל ההורים שלי זה שקט ומנוחה- אין כמעט אנשים אצל של בעלי מלאאא ילדים (אחים שלו) ואקשן....

2. בעיקר הורים מידי פעם ממש אצל אחיות שלי, אין להן יותר מידי מקום אבל כן התארחנו אצלם קצת. ועשינו גם קצת שבתות עם חברים של בעלי

3.ישנים, קוראים ספר, בעלי לומד, אני ישנה מלאאא, משחקים משחקי קופסא... לבעלי יש מלא אחיות בנות עשרה אז כל הזמן יש משחקי קופסא וזה ממש כיף לפעמים

4.כשאנחנו לבד בבית אני ממש משקיעה, בעיקר כי זה לא קורה הרבה...

מכינה חלות, סלטים, מרק, צ'ולנט (שרק הוא אוכל חחח),  וקונים ממתקים ופיצוחים ובירות...

כיף להיות לבד אבל בדרך כלל כשמגיע סוף שבוע אינלי כוח להכין שבת...

ובעלי לא אוהב את התפילות שבת אצלנו ליד הבית אז גם הוא לא משכנע אותי יותר מידי לעשות שבת בבית....

2. יצא לנו כמה פעמים ללכת לחברים לשבת אבל לא הרבה, משתדלים מידי פעם להזין חברים מהשכונה לארוחה. אנחנו לא מתארחים אצל האחים, אין לנו הרבה נשואים ולנשואים אין ילדים אז לא נופלים עליהם עכשיו עם 2

3. האמת שאני נהנית מזה אבל יש לנו שני ילדים

4.תלןי מאוד בכוחות, לפעמים בא לי להשקיע ולפעמים זורקת אבל תמיד יהיו ארוחות מבושלות

1.במצטבר, לכל השנה, עושים אולי 10 שבתות אצל ההורים שלי לאורך השנה..

השנה יצא קצת יותר עקב המלחמה בצפון..

2. אין לנו לאן ללכת... רק להורים שלי..

2 אחיות רווקות, אחת בבית משלה, אחת אצל הוריי.. ועוד אחת נשואה בלי ילדים, אבל הבית קטן..

מהצד של בעלי, יש אח רווק גר בדרום. ואחות נשואה עם ילדים אבל אין ככ קשר איתם. אז לא מתראים כלל לאורך כל השנה. אז יוצא שכל השבתות וחגים אנחנו בבית..

ברוך ה' התרחבנו אז גם יותר נוח בבית..

1. קודם כל בעלי ר"מ בישיבה אז בגדול כל שבת שניה אנחנו צריכים להיות בבית כדי שיוכל להיות בישיבה.

חוץ מזה גם עושים לפעמים שבתות בבית סתם ככה.

אין איזה סדר קבוע של כמה שבתות אנחנו מחוץ לבית.. מה שיוצא. ההורים שלי גרים בצפון אז כרגע לא ככ מגיעים אליהם אבל בשגרה אנחנו מגיעים אליהם אחת לחודש וחצי חודשיים ולהורים של בעלי יותר.

2. ללכת לחברים לכל השבת זה נדיר אבל אולי איזה פעם בשנה כזה כן יוצא

להורים של שנינו כן. חמי וחמותי גרים באותה עיר אז כשאין לי כח להכין שבת נוסעים אליהם.

אצל אחים שלי גם יוצא לפעמים אבל לא הרבה..

(אחים שלו עוד לא נשואים)

לפעמים גם נוסעים לדודים שלי..

3. ממש לא מתחרפנים. גם הבנות מעסיקות אבל גם נהנים מהביחד שלנו.. אפילו מתגעגעת קצת לשבתות לפני הילדות שהייתה לנו פשוט את כל השבת ביחד לעצמנו..

4. תמיד משקיעה, פשוט בכמות שהגיונית לנו.

חלות ביתיות (מכינה אחת לכמה שבתות ומקפיאה)

סלטים

מנה עיקרית אחת ותוספת או שתיים.

נניח

ליל שבת-

חלות, סלטים, קציצות בשר, אורז ואפונה

בוקר- אותם חלות וסלטים, עוף עם תפו"א.

וזה היה ככה גם כשהיינו רק שנינו.

האמת שבת שאחרי שבת 7 ברכות כבר היינו בבית לבד,

שנה ראשונה הלכנו בערך פעם בחודש להורים שלו פעם בחודש להורים שלי.

ומאז ועד היום שבת אצל ההורים שלו זה פעם בחצי שנה בערך, שבת אצל ההורים שלי פעם ב4 חודשים אולי…

וחגים מעולם לא עשינו בבית, הרוב אצל ההורים שלי והשאר שלו.

אין לנו בני משפחה אחרים עם אופציה להתארח אצלם.

אוהבים שבת בבית בקצב שלנו…

1. לאחרונה פעם באף פעם

רוב השבתות אנחנו בבית

אבל עד לא מזמן היינו פעם באף פעם בבית אז מיצינו לגמרי

2. יש לנו אפשרות להתארח כל שבת אבל אנחנו לא רוצים

3. אוהבים משחקים? לימוד יחד, טיול, יציאה עם הילדה לגן שעשועים, ספרים, שינה

ואפשר גם לקפןץ להורים לשעה-שעתיים לקראת צאת שבת גם אם אתם שבת בבית

4. לא משתגעת גם כשיש עוד 3 ילדים שאוכלים

כן אם כבר מכינה אז יותר ונשאר לראשון וחוסך לי עבודה

אבל כן מכינה דברים שאוהבים ןפחות יןצא להכין בשגרה

אף פעם לא שבת מחוץ לבית ב3-4 השנים האחרונות, גרה ליד חמתי אז אם הולכים זה לארוחה או ביקור קצר בשבת וביי

2. יש לנו אופציות, לא ממשים אותן. אחרי שבוע עבודה, רוצים את הבית בכיף שלנו עם הילדים

3. כשהילדים שלי היו יותר קטנים, הלכנו יותר לחמתי. אבל תכלס לא משעמם לנו בשבת. יש לנו שגרת שבת משלנו.

4. מה זה להשקיע עבורך? מכינה אוכל שאוהבים. לא מרגיש לי בכלל כמו יום חול האמת

כשהיינו זוג צעיר ממש כל שבת שהיינו בבית היינו אוכלים אצל חמי וחמותי (גרנו קרוב ועכשיו עוד יותר קרוב ביחידה בחצר שלהם) פעם בחודשיים בערך היינו נוסעים להורים שלי.

היו תקופות שגם פעם בחודש אבל לא משהו סדיר וקבוע מתי שבא לנו פשוט.

עם השנים נוסעים פחות אולי כל 3 חודשים וכבר לא אוכלים אצל חמי וחמותי. לרוב עושים לבד אצלנו וכשהם לבד אני מזמינה אותם אלי פשוט..

פעם אחת נסענו לאחותי היה כייף ,פעם אחת לחברים היה סיוט מעבר לזה הבנו שזה לא בשבילנו אוהבים את הבית מארחים את אחים שלי לסעודות או לשבת שלמה תלוי איזה אח מגיע(דתי או לא) ולפעמים כשבא לי קצת שינוי אוירה מזמינים את עצמנו למשפחה של חברים טובים לסעודה ועושים יחד. רוב השבת אנחנו בבית אני בערב הוחכת קבוע לחברה בזמן התפילה ואחרי סעודה שלישית גם.

כמעט כל השבתות בבית כנל חגים...חוץ מהמרכזיים כמו ראש השנה ליל הסדר שמתארחים

להורים שלי הולכים לפעמים לארוחות וחוזרים

ההורים שלו זה לא אופציה

אחיות שלי מזמינות אז לפעמים את החגים אנחנו עושים איתם ומדי פעם מארחים אצלינו חברים

בגדול אולציות לאירוח יש לנו בשפע..אחים חברים שישמחו לארח וההורים שלי שתמיד מחכים שנבוא..אבל מאוד אוהבת תבית ותרוגע של השבת בבית

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

מה לגבי ל את עם בעלך לתפילה והוא יקח את הילדים לגינה ואת תלכי לטבול ותחזרי זריז?

סקרנת עם הניסים.

בעלי אמור להתפלל יחד עם המארחים אז יהיה חשוד אם לא יבוא איתם לתפילה, הקטנה שלי תפטפט בלי הפסקה בביכ, אז לא שייך להכניס אותה.

מספיקים לחזור מהמקווה לפני שהתפילה מסתיימת? אם לא זה ממש פדיחה שאגרום לסעודה להתעכב

כנראה כתבתי מאנונימי

אצלי מה שהיה בסוף זה שסיפרתי לחברה שגרה שם באיזור והיתה באותה שבת על המקווה

קבעתי להפגש איתה כאילו סתם עם הילדים והכל

היא שמרה לי על הילדים בגינה קרובה ואני טבלתי..

בעקרון אם את מנוסה בטבילות ליל שבת את יודעת שזה די זריז ומוקדם.. אם תגיעי מספיק מוקדם ואם לא יהיה עומס חריג את אמורה לחזור בזמן

אגב אני טיפה התעכבתי כי היה עומס במקווה והוא גם היה ממש רחוק מהמארחים אבל זה התקבל טוב כי "היה ככ כיף עם החברה שלא שמנו לב לשעון..."

וניסים מעל הטבע..

כבר מאוחר אין חי כח לפרט אבל זה היה משהו לא נורמלי

אפילו בעלי לא האמין שדברים כאלה קורים

ואם נוסעים ויהי מה, אז לצאת כולם ביחד לתפילה עם הילדים, אחרי קבלת שבת (בחוהמ נראה לי מקוצרת) בעלך לוקח ממך את הילדים לטיול ואת הולכת למקווה. הוא משלים את התפילה בחדר ביחידות... 

לומר למארחת בשקט שחברה שלך ביקשה שתשמרי לה על הילדה לחצי שעה עכשיו...

שהיא תחשוב שהחברה צריכה ללכת למקווה ואת עוזרת לה

תלכי עם תבנית עוגה בתן0וך התבנית את יכולה לשים מגבת;)

להביא לחברה שלך ואת כמה דק חוזרת וזהו