היה לנו משהו דומה לפני כמה זמן, והשכנה שלחה לי הודעה אם הכול בסדר... 🙈 (היא חשבה שאולי אלה צרחות מכאבי אוזניים או משהו כזה, ורצתה להציע לנו אקמול לשיכוך כאבים...)

מה לעשות, באמת אין ברירה, לפעמים העמדת גבולות עולה במחירים כמו פדיחות מהשכנים וכמו הערת שאר האחים (שזה באמת הרבה יותר גרוע)...

בכל אופן, כנראה שבמצבך איכשהו הייתי מנסה להרחיק את הילד הצורח לקצה הרחוק של הבית, גם אם זה יהיה ממש לא לרוחו.

וחיבוק!

צרחה בכל מקום בבית תעיר תינוקת שבדיוק נרדמה. בפועל איימתי לנעול אותו בחוץ כדי שלא יעיר את התינוקת, וזה באמת השתיק אותו, אבל זאת לא תגובה לגיטימית בעיניי.

ובאמת גם האיום קשה... (לא שלא יצא לנו לעשות את זה אבל בגילאים גדולים יותר)

לפחות זה הרגיע אותו...

ממש מבינה אותך שהגעת לקצה הזה❤️

מקווה שתמצאי איזשהו פתרון ריאלי לפעם הבאה שלא תהיה...

אני אומרת לו שאוי ואבוי לו אם הוא יעיר את התינוקת, ואם הצרחות שלו יעירו אותה אז הוא לא יקבל את הדבר הזה גם בבוקר כי זה משהו שמקבלים רק כשמתנהגים יפה.

אבל אני כן נשארת לידו ומציעה מוצץ, מים או סיפור.

מחכה ללמוד מתגובות של אמהות יותר טובות 🙈

השלכות למעשים שלו שהם לא מידיים לא עוזרים בשום צורה. כלומר זה שאני אגיד שלא יקבל משהו בבוקר, לא יעזור לו להיות בשקט, שזאת המטרה שלי באותו רגע.

אין לו מוצץ. אני לא מספרת סיפורים באמצע הלילה. והוא רצה לשתות מים דווקא מהבקבוק שהוא שכח בחוץ והוא רצה שאני אצא החוצה להביא אותו. לא הסכמתי לצאת החוצה לחפש לו והבאתי לו מים בכוס, אז הוא התחיל לצרוח.

ביום יש לנו כוחות

בלילה לרוב אין את האנרגיות להיות בבכי מחנך

בנוסף

אם יש תינוק ליד שיתעורר ואז הלך השקט של הערב ועוד אחרי הרדמה ארוכה אז המטרה העליונה מבחינתי זה שהתינוק לא יקום

...

המטרה השניה זה לעשות את זה בדרך נעימה ומשרה רוגע וביטחון כדי שהגדול ירדם מהר

המטרה השלישית לא משהו לא חינוכי מדי...

ילד שמתרגשים מהצעקות שלו בלילה, כנראה ישתמש בזה שוב ואולי ילמד להשתמש במצבים שמתאימים לו כמו אמצע הרחוב/ אירוע.

יש הפרדה בין יום ולילה, אני לא מתחילה תהליך חדש בלילה, אני יותר סלחנית, אבל לא עוברת על כללים בסיסיים שפוגעים לטווח ארוך.

מה מפחיד בלא להתרגש מצעקות?

להפך

כשלא מתייחסים לצעקות, הילד יכול ללמוד תקשורת נכונה. כשמתייחסים, הן בעונשים והן בהסחות דעת, הילד מבין שהכעס שלו מנהל את ההורים.

הסחת דעת, עדיף של משהו קצת משחקי או עם הומור (כמו שכתבת למטה, וגם אני הוספתי שם) זה באמת יותר מתאים בעיני במצב כזה...

אבל אם זה יתממש ובבוקר הוא לא יקבל - בפעם הבאה הוא יזכור וזה יעבוד.

ואם יקח יותר מפעם אחת גם יכול להיות, אבל די מהר הם לומדים. ככה בכל אופן אני חווה עם הבן שלי בגיל דומה.

לגבי המטרה המיידית של שקט אני מבינה אותך מאדד.. אם יש חדר שרחוק מהתינוקת הייתי לוקחת אותו לשם, סוגרים את הדלת ואומרת לו יאללה עכשיו תצרח. רק ההפתעה מכל ההתרחשות תשתיק אותו

בהתלהבות והפתעה סהיי תראה מה יש שם? שמעת צפרדע? שמעתי חתול, שמעת את זה?

כאלה

עם סיפור בשקט, בלחישות

סיפור על המתנה הזו...

משהו יצירתי

לעקוף את הבעיה ולא להיכנס בה ראש בראש

במהלך היום זה הזמן לחנך

בלילה או במקרי קיצון שאני חייבת שיישנו אז לעקוף לעקוף בלבד

בתקווה שיש לי סבלנות

יכולה להסביר איך היית עושה את זה בפרקטיקה?

הקטן רוצה לשתות מים מהבקבוק שהוא שכח בחוץ. אני אומרת לו שאי אפשר זה בחוץ, הוא אומר בא לי שתצאי להביא אותו. אני אומרת לו שאני עם פיג'מה ולא יוצאת החוצה עכשיו ונותנת לו מים בכוס, הוא מתחיל לצרוח ו... מה השלב הבא?

ביקש בבקבוק

את יודעת שזה בחוץ, שהוא ירצה את זה ושאת לא יכולה לצאת

עדיף לא להגיע לשיח הזה

אלא אולי להגיד

רגע אולי לכבוד שלילה אני יביא לך בכוס האדומה או בכוס עם קשית שאתה אוהב?

*רוצה את הבקבוק*

להגיד וואי נכון הבקבוק שאתה אוהב נשאר בחוץ מחר נחפש אותו ביחד ונעשה טיול בחוץ אז אני יביא לך בינתיים בכוס?

אין מה להגיע לשיח של רצון מול רצון

כי אז הוא רוצה להיות המחליט כדי להרגיש שרואים אותו וסופרים אותו ואת הרצונות שלו.

אגב יש פרק יפה על זה ב'חזרה ללב ההורות' פודקאסט חינמי, הפרק הראשון שלו.

שילדים הרבה פעמים רוצים להרגיש רואים אותם ואת הרצונות שלהם אז הם מתעקשים

במקום לריב איתם עדיף לתת להם את התחושה ובאמת את המקום ולנתב את השיח לבחירה שהם יכולים לבחור בה אבל גם אפשרית לנו.

או פשוט לתת לזה מקום במשפט שלנו-

כמו למשל "נכון! הבקבוק שאתה אוהב ,

אוי איזה באסה ,

אבל מחר נחפש אותו הרבה זמן עד שנמצא!

ובינתיים-

תבחר את הכוס שאתה אוהב"

כמובן אני אישית לא תמיד מצליחה אבל בגדול נראלי זו הדרך...

ולא את השליטה. זה בקבוק מיוחד שהוא קיבל במתנה.

אבל תודה על ההמלצה על הפודקאסט בכל מקרה.

האמת שאחרי כמה משברים כאלה

אני ממש מבקשת מהם לא להוציא מהבית דברים יקרים להם ובכלל להשתדל לשא להוציא מה שלא רוצים שייעלם..

כולל בקבוקים (חוץ מלמסגרות..)

משקיט צרחות בדרך כלל..

אבל י שדברים שבאמת כדאי להגדיר מחוץ לתחום

כמו לנעול בחוץ, לא להכניס אופציה של משהו שהוא  כמו נטישה לאפשרויות...

לנסות לחשוב יצירתי כדי לנטרל בכי או צרחות , לרוב כעס/ הטפת מוסר/ איומים לא עובד...

(אם אני לא עייפה מדי ומצליחה) מתחילה לספר סיפור על שמות שהוא אוהב. למשל - "פעם קרה משהו כזה לבוב הבנאי. הוא רצה לשתות רק מהבקבוק, אבל הבקבוק שלו היה בחוץ. אז הוא היה מאוד עצוב, והתחיל לבכות. באה אמא שלו ...." ומורחת את הסיפור כמה שיותר.

ככל שהסיפור ארוך יותר זה נותן לילד יותר זמן להרגע...

כמובן שלא בטוח שהייתי מצליחה לעשות את זה למעשה. אבל לפחות באידאל...

1.מקשיבה עד הסוף בלי לקטוע

2. עונה רגועה שהבקשה לא אפשרית ומציעה מה כן

3. נותנת מים, חיבוק

4. מחפשים ביחד פתרון

5. אחרי שנרגע, מחפשת פתרון לטווח ארוך איך זה לא יקרה שוב.

הבת שלי באה לחדר שלנו ואמרתי לה שתחזור לישון

וגם התחילה לבכות.

אז הדבר הראשון באמת התעצבנתי, שהעירה אותי, שתיכף מעירה את הקטנה . ואחרי שנרגעתי בעצמי; שתיתי מים, עשיתי את כל השלבים והיא נרגעה.

זה היה ככה: "למה באת אליי?" כי חם לי (אצלה יש מאוורר ולא מזגן בחדר) אז העברתי אותה לסלון והדלקתי מזגן והמשיכה לבכות. אח"כ שאלתי למה את עדיין בוכה? כי יש על הספה דברים וזה מפריע לי. הזזתי אותם והיא נרדמה.

הלילה כבר שמתי שעון שבת על המזגן בסלון והיא ישנה שם ולא העירה אותי.

אז את רק מציעה פתרון/ חלופה ,

ואח"כ נותנת לו להרגע ( כל אחד מה שעוזר לו, בקבוק, לשטוף פנים, חיבוק וכו'..)

ואז כשנרגע את יכולה לשאול שוב, אבל לרוב הם כבר נרגעים ונרדמים לבד 

מהבטן (עדיף שלא לכתוב...)

ואם הייתי מגיבה מהשכל הייתי אומרת לו בקול הכי מרתק שיש - וואייייי!!! אתה ראית מה קרה לארנבת הקטנההה??? היא רצתה ללכת לטייל ופתאום מה היא ראתההה...? חתול? לא... שועל? לא... וממשיכה לחרטט איזה סיפור מתח, רק שישתוק לרגע

בס״ד

התעצבנתי ממש.

זה אחרי שזה כבר קרה אתמול ונראה לי גם שלשום.

אבל עזבי, זה לא אנחנו, וזה לא הילדים שלנו.

זה איראן, וחזבאללה והחמאס שאוכלים מהמשאבים הרגשיים שלנו… חיבוק מזדהה. ואקרא את התגובות. 

בס״ד

את התסכול שלו.

וואי, באמת רצית את הבקבוק הזה דווקא. הנהון ממנו. זה היה לך ממש חשוב. הנהון ועוד כמה דמעות. אתה ממש אוהב את הבקבוק הזה. וזה ממש מתסכל שאמא לא יכולה להביא לך עכשיו. מקשיב עם קצת פחות דמעות, עד כדי כך שהרגשת שאתה רוצה לצעוק. וכו׳ וכו׳

אפשר ורצוי תוך כדי הנחת יד מחבקת על הג או על הכתף.

בדרך כלל זה ממש מרגיע אותם וגם שם להם מילים על התחושות שלהם.

הבעיה שלפעמים מספיק צעקה אחת כדי להעיר את התינוק/ת ואז אין בכלל הזדמנות לעשות את כל התהליך הזה………..

הבעיה השנייה היא שלפעמים לאמא נגמר הכוח ❤️‍🩹

תודה שפתחת את השרשור הזה. עוזר לי להרגיש קצת יותר נורמלית עם איך שהגבתי היום. מקווה שלך השרשור עשה את זה…

ותודה ענקית על השירות שלכם למען כולנו 🇮🇱

למה הוא קם באמצע הלילה ורוצה משהו?

הוא היה ער מהבוקר עדיין כאילו..?

אצלי אני לא מרשה לרצות כלום באמצע הלילה מלבד לישון, לשתות, להתפנות, וחיבוק. בלילה ישנים. נקודה. כל עוד אין משו חריג, כן?

אז לא יודעת אם זו תגובה של אמא טובה או לא, אבל במיוחד אם אני עייפה - שום משחקים וסיפורים. למיטה, שלום, ביי

רוצה לצרוח? אחלה. הוא עדיין לא יקבל מה שהוא רוצה וזה לא יעזור לו. אני לא נותנת לצרחות לנהל אותי.

אז לילה אחד התינוקת תקום אולי, אבל הרווחתי את כל הלילות הבאים כשהוא יבין שזה לא נותן לו כלום

ולמחרת ברוגע מדברת על זה כמובן. אבל באותו רגע - אין דו שיח מבחינתי

והיא סופר מאתגרת שתהיה בריאה

אני לא נותנת להם לנהל אותי פשוט🤷

יודעת שהגבולות שאני מציבה הם לא גישה רווחת, זה אולי יותר נכון מלהגיד שאני לא זוכרת את הגיל, אבל ואלה - זה עובד

הילדים מנסים אותי כל הזמן ואני עקבית.

יש להם שעת שינה קבועה כבר כמה שנים שאני ממש עומדת עליה. בכללי יש להם סדר יום מאוד מוגדר.  ובלילה הולכים לישון, הם כבר יודעים

זה לא שלא איתגרו אותי, לא נתתי להם לעבור את הגבול שהצבתי

אבל אם לדעתך התעלמות של לילה אחד מפסיקה צרחות, נראה לי שהילדים שלך נוחים במובן הזה( מן הסתם מאתגרים במשהו אחר אף אחד לא מושלם).

תעיד על כך הבת הצרחנית שלי😅

אבל עדיין - הם לא מנהלים אותי

לטווח הארוך זה עובד

אחד הזה,אבל אני עייפה מדי

טוב שחזרת לקבל הבהרות

שלא תחשבי שאנחנו חייזרים

אבל בכל אופן, קראתי שאת מגויסת אז קודם כל תנמיכי ציפיות

דבר שני, מציעים חלופה פרקטית לדעתי

האמת כשנתקלתי בתקלות כאלה עם ילדים קטנים דאגתי ליותר מאחד שיהיה למקרים כאלה, מצמצם תאקלים

קודם כל מחבקת את עצמה ושופכת על עצמה מלא חמלה על ההתמודדות הזו.

תמיד.

באוגוסט.

עם בעל במילואים.

עם תינוקת.

במלחמה.

מלא מלא חמלה ואהבה וחיבוקים ופרגונים לעצמך.

מיליון

הערצה מכאן ועד ביירות

שכולם ידעו שיש כאן אמא אלופה.

יש?

מעולה.

עכשיו אפשר לעבור הלאה.

דבר ראשון,

לי אין סבלנות בלילה. נקודה

ובטח אין לי סבלנות אם בדיוק הרדמתי תינוק והחמוד התורן החליט להתעורר ושכל הבית צריך לשמוע.

בטח אם גם אני בעצמי כבר עייפה או התעוררתי מזה.

אז נקודת המוצא היא שזה צריך להיות כמה שיותר פרקטי ומהיר.

מה הייתי עושה? "שששש שולה (שם בדוי) בדיוק נרדמה. אוי ואבוי אם תעיר אותה. אתה מחכה לי כאן בשקט עד שאני מוצאת פתרון".

הפתרון מבחינתי? זורקת על עצמי סוודר גדול, מטפחת כמו רעלה ויוצאת להביא את הבקבוק שנשאר בחוץ.

העיקר שיהיה בשקט ויחזור לישון.

לא עובד?

לוקחת אותו איתי רגע - אתה רוצה את הבקבוק שלך? המממ בא איתי רגע לסלון / מטבח. אוי, הבקבוק לא כאן. אני אביא אותו מחר. עכשיו אפשר כוס.

מתחיל לבכות....

אני לא מוכנה שתבכה עכשיו בגלל זה, אין כאן עכשיו בקבוק, אני אביא אותו מחר. אתה רוצה כוס עם מים? כן או לא?

אתה תזכיר לי מחר להביא את הבקבוק שלך? יופי מצויין. ונרשום עליו שם ונדאג שהוא יהיה ליד המיטה לפני השינה? יופי. מעולה. עכשיו חוזרים לישון. מזכירה דאני לא מוכנה לשמוע עכשיו בכי, כי שולה בדיוק נרדמה. את כל הבעיות נפתור מחר. לא באמצע הלילה. לילה טוב...

טוב, קצת נסחפתי כאן למונולוג.

אבל זה העיקרון

זה לא זמן חינוך

זה זמן פרקטיקה

אפשר להביא בקבוק? עושה כל מה שאפשר בשביל זה.

אי אפשר? מציעה משהו אחר ומנסה להסיח את הדעת.

תודה רבה!

 ניסיתי לעשות פחות או יותר את מה שתיארת עוד לפי שהבכי החזק התחיל וזה נכשל.

נראה לי שמה שהציעו כאן על הסחת דעת היה יכול להיות הכי יעיל. מקווה שאצליח להחזיק בראש הזמן אמת.

זה בדיוק מה שאמא טובה עושה.

אמא טובה לפעמים טועה, והיא לא תמיד מושלמת, אבל היא מודעת לעצמה, ולא מנסה לייפות את ההתנהגות שלה ולהצדיק את הטעויות שלה.

אז כשהיא טועה, היא מנסה לחשוב ולברר מה היה יכול לעזור. כי בזמן אמת זה באמת קשה מידי. אבל כשאנחנו באים עם רעיונות וכיוונים שחשבנו עליהם בזמן רגוע, לפעמים זה באמת מצליח לעזור בזמן אמת.

ולפעמים לא, וזה גם בסדר. ואז אנחנו ממשיכים לנסות ולתקן.

ובעיני זה ממש חזרה בתשובה - לא רק להתחרט על מה שהיה, אלא ממש לחשוב על התיקון להבא.

ואני מוסיפה עוד משהו שלא כתבו פה, ושאני גם שוכחת כל פעם מחדש, וצריכה להזכיר לעצמי (אבל לאחרים קצת יותר קל להזכיר, כשזה לא בזמן אמת) -

להתפלל! פשוט לבקש מה' שיעזור לי.

לפעמים זה ממש עושה פלאים.

זה יכול לעזור מצד הילד שבאמת פתאום משהו משתנה מצידו בלי שעשית משהו בשביל זה. קרו לי כמה מקרים כאלו, וכל פעם בה מפעים אותי מחדש.

וזה יכול לעזור גם מצד זה שזה מחבר אותי לרצונות האמיתיים שלי. מעצם התפילה אני קצת יוצאת מה'כאן ועכשיו', מתחברת לקב"ה, וזה כבר יכול לאפשר למחשבות חדשות להופיע.

(ולפעמים גם אחרי תפילה אני אתפרץ ואישה דברים שאני מתחרטת עליהם, זה לא תמיד נגמר בצורה מושלמת. אבל גם פה אנחנו ממשיכים לנסות ולתקן... זו העבודה שלנו פה)

אומרת לעצמה שהיא עשתה טעות, וטעויות קורות.

שהיא עייפה, מותשת מהמילואים ומכל העומס שיש עליה, ומתכננת מה תעשה אם פעם אחרת זה יקרה.

בעיקר לא להלקות את עצמך, בעז''ה בפעם הבאה יהיה טוב יותר, תהיי קצת יותר בשליטה, יהיה לך בארגז כלים עוד כמה רעיונות מה לעשות עם הצרחות

כתבו לך רעיונות נהדרים, ואני לגמרי בעד לאמץ אותם להבא.

אבל לפעמים אין כוח. באמת באמת אין. נגמרו המאגרים.

את עומדת מול ילד שעומד להעיר את הקטנה, ואין לך מאיפה לגרד אפילו טיפה קטנה כוח לספר משהו שיסיח את דעתו או לתת לו אמפתיה.

כדאי שיהיו לך בסל גם רעיונות לפתרונות שמתאימים למצבי קצה. פתרונות שהם לא חינוכיים, ולא טובים לטווח הארוך, אבל מתוך כל הפתרונות הלא טובים - הם פחות גרועים.

במצב כזה, הייתי מעדיפה פתרון מקרב, ולא פתרון מרחיק.

פתרון מרחיק זה, למשל, איום בעונש ממש חמור, או ביצוע שלו.

פתרון מקרב זה, למשל, להציע לו סרטון כדי שירגע, או לתת לו ממתק - משהו שלא מצריך אנרגיה, וייתן לך שקט מיידי.

כמובן, זה לא רעיון טוב, ולגמרי עדיף להתנהל בצורה חינוכית יותר.

אבל אם את על הקצה, ואת מרגישה שאת הולכת לעבור את הגבולות של עצמך - עדיף לעבור אותם לכיוון המקרב.

(ואחר כך, כשהוא נרגע ונרדם, לחבק גם את עצמך. כי הורות לקטנטנים זה קשוח, ובעל במילואים זה קשוח, והמציאות קשוחה באופן כללי, ואת גיבורה ונהדרת ועושה כמיטב יכולתך.)

ממש לא רוצה שהילד יחשוב שיש אופציה כזאת באמצע הלילה.

האמת שכבר עדיף לי שיעיר את הקטנה מאשר שיקום ויבקש סרט/ ממתק למחרת.

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

מדשאות, אגם עם ברבורים, מתקנים שווים, פינת חי קטנטנה

בעיקר המזרקות שוות, יש גם קצת מתקנים

פינת חי לאורך הדרך הרבה דשא ירוק מקומות עם צל מתחת לעצים ספסלים

נגיש, באנו עם עגלה

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

מנסה ממזרח למערב ומוזמנות להוסיף עלי, כותבת רק מה שזוכרת עכשיו

בהודעה נוספת אכתוב מעיינות עמוקים/רב גילאיים:

מעיין עמית במגדלים- פארק חמוד של דשא ו2 בריכות רדודות, עם תעלה כזו שמחברת בינהם ואפשר ללכת בה גם. צמוד לעגלת קפה שווה ממש(עם אוכל והכל) ויש שם גם סטודיו סדנאות צמוד אם רוצים בכלל לסגור פינה

מצפה בניו- בין חוות עמק אברהם לאלון מורה. מצפה מהמם עם שכשוכית חמודה.

מעיין אירוס השומרון- מעיין חמוד באיתמר, בתחילת הכביש לכיוון הגבעות. נקרא גם עין נריה.

מעיין עמשא- בעליה להר ברכה, 2 בריכות רדודות בקצת מרחק אז גם אם יש אנשים זה יחסית מתחלק

עין שלהבת-יה מעיין משה- בגבעת שלהבתיה ביצהר(פשוט ממשיכים ישר עם הכביש של הישוב בלי לפנות עד אחרי הטחנת קמח, יש שילוט. בריכה עגולה גדולה ובכל הפעמים שהיינו שם היינו לבד

פארק הצנירים בקדומים- פארק דשא גדול יחסית עם כ6 בריכות כייפיות והרבה דשא, הבריכות במפלסים שונים ככה שהרבה פעמים אפשר למצוא פינה לעצמנו.. אם רוצים לסגור יום שלם יש באותה שכונה גם את פארק צפנת שהוא גן שעשועים שווה עם איזור סקייטפארק.

מעיין איל ברחלים- מעיין מלאכותי מסודר ונוח מאוד עם ילדים, יש הרבה דשא סינטטי ומקומות ישיבה והוא מתוחזק ברמה דיי גבוהה

פארק ידידיה ברבבה- מעיין חדש, יחסית עמוס(בעיקר מבחינת חניה) אבל הבריכות ענקיות ויש הרבה דשא אז לא מורגשת הצפיפות במקום עצמו. מורכב מ2 בריכות גדולות מחוברות, הכי עמוק הגיע לבת שלי(בת שנתיים וחצי) למותן. יש שם גם עגלת קפה חמודה ועגלה של שניצלונים והמבורגר כזה, אם רוצים אוכל חלבי ולא רק נשנוש, יש קצת מעל המעיין עוד עגלת קפה.

עיינות שיר בקרני שומרון- לא הייתי🫣 אבל שמעתי שגם ממש חמוד.

מוסיפה אחד בבנימין גם שאנחנו אוהבים מאוד-

עינות רעי בגבעת היובל בישוב עלי. 2 בריכות מחוברות בתעלה כזו והכל רדוד וחמוד, כולל בית עץ כזה ומקום ממש מותאם לקטנטנים.

מודה שבזה אני פחות בקיאה כי אני דיי נמנעת מלהגיע למקומות כאלה, מצד צניעות ומצד בטיחות של הילדים שלי שלא יודעים לשחות.

אבל אנסה כמה שאני זוכרת ופה באמת אשמח שיוסיפו עלי..

עין כפיר ליד אלון מורה- בריכה רדודה+עמוקה, מחוברות. יש גם ניקבה שלא תמיד רטובה.

עין אב"י(נראה לי זה השם שלו) ביקיר- חושבת שרק עמוקים

מעיין חוות יאיר- לא זוכרת אם שניהם רדודים או אחד רדוד ואחד עמוק😆 אם מגיעים לחוות יאיר יש שם טיילת תצפית מהממת עשויה כולה מעץ על הנוף.. משהו ממש מטריף.

מצפה הדר אריאל- קריית נטפים- בריכה גדולה לא מאודדד עמוקה אבל כן סביבות 70 ס"מ, מתאים גם לילדים שלא שוחים אבל בעיקר לגדולים יחסית. בריכה מלבנית שקצת נראית כמו בריכת שחיה רגילה רק על הנוף

מעיין אוריה בתפוח- בריכה עמוקה שממנה יוצאת מגלשה אל הבריכה הרדודה, אפשר לעלות למגלשה בלי להיכנס לעמוקה. יש עגלת קפה חמודה צמודה.

בטוחה שיש עוד אבל כאמור אלה המעיינות שאני פחות בעניין שלהם אז מוזמנות להוסיף

מקום יפה משופץ עם 2 בריכות שכשוך רדודות

יש במקום פינות ישיבה מהממות ועגלות קפה

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

מתקנים שווים ומזרקות

יוצאת ממרכזית המפרץ

טיילת על החוף, ים מצד אחד, מסילת רכבת מצד שני.

אפשר לרדת ולהרטיב את הרגליים בין הסלעים.

לא חוף רחצה בכלל.

מלא צדפים.

יש גם בהמשך הטיילת מתקנים מיוחדים ונגישים גם לבעלי מוגבלויות

זול יחסית, קצר. הלכנו עם ילדים קטנים ונהנו מאד.

אפשר להכנס לרכבות ישנות, לקטרים ישנים.

לא ממוזג, לפחות ברובו.

אני חושבת שזה כיף לילדים בגילאי ה2-5, בייחוד כאלו שאוהבים רכבות וכלי תחבורה.

מזרקות שוות

מתקנים לילדים מגוון ממש

יש גם מכולת קטנה בפנים

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

פארק חמוד מאוד עם נחל קטן ורדוד שזורם. דשא מותקנים. הרבה צל

באוגוסט מתקיים פה פסטיבל יאללה גליל ים מלא הפעלות- אז יש גם ימים שיש שם מתנפחים

פארק רעננה - בכניסה לרעננה, פארק ענק, מרחבי דשא עצומים! מתקנים לילדים, אם אני לא טועה מתקני כושר למבוגרים, אני חושבת שיש גם אגם עם ברווזים, דגים וכו ֫ יש שולחנות קקל.

פארק הדרים ברחובות- ליד בית העלמין ( אני לא זוכרת רחוב אז פשוט בווייז אפשר למצוא אותו)

מקום ממש נחמד, מרחבים גדולים ושבילים להליכה נוחה , יש מסלולי הליכה בפארק שטובל בירוק ומלווה בהמון טווסים שמסתובבים חופשי אבל לא מזיקים (רק צריך לשמור על האוכל שהם לא ייקחו...) וגם שם יש אגם וסוג של פינת חי נחמדה (מרחב יחסית גדול אבל יש מגוון מצומצם של חיות)

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע