המחזור שלך סדיר בדרך כלל?

אם כן את יכולה לקיים יחסים בכמה ימים הסמוכים לקבלת הווסת, והסיכויים להריון בשלב הזה נמוכים מאוד, מניחה שזה יעיל בערך כמו המכשיר שאת מתארת.

בנוסף, האם לקחת בחשבון שהימים הפוריים הם בדרך כלל הימים בהם יש יותר חשק?

לגבי בעלך, למען האמת, סוגיות של מניעה ויחסים, הן סוגיות זוגיות,ראוי לקבל בהן את ההחלטות ביחד, ואז ממילא יש פחות רגשות שליליים.

אני לא מצדיקה את זה שהוא רב איתך או עושה דרמות, אבל אם החלטת באופן חד צדדי על דרך המניעה, אפשר לגמרי להבין את התסכול שלו...

אם את בכלל בכלל לא רוצה מניעה הורמונלית, אפשר התקן.  

כן, גם לפני לידה ראשונה אפשר להכניס התקן.  

התקן למניעת הריון מתאים גם לצעירות שטרם היו בהריון.  

זה לדעתי פתרון מצויין, לא הורמונלי, תוכלי להפסיק בכל זמן שתרצי, ומאפשר קיום חיים אינטימיים בלי הגבלות ובכל הספונטניות.   

הן אישית, הן זוגית והן תורנית-הלכתית. להמשיך ככה, זה להרוס את הנישואין שלכם, עוד לפני שהם בקושי התחילו.

קיבלתם הדרכה לחתונה?

אתם חייבים לנהל על זה שיח ביניכם ושיח עם גורמים מנוסים ומוסמכים שאתם יכולים להתייעץ איתם.

עם מי התייעצת?

לגבי זה שכתבת שהוא עושה דרמות -

לא ברור אם דיברתם על זה לפני או לא, נראה שהנחתת עליו את ההחלטה וזהו.

אם באמת לא דיברתם על זה לפני, אז הדרמה היא מצידך - להימנע מיחסים אחרי החתונה זה לא דבר שהוא היה אמור לצפות לו...

כדאי לעצור את המעגל ולשבת לדבר להבין אחד את השני ולחשוב מה הלאה,  יחד. לא כהנחתה שלך אלא כהחלטה זוגית

זה הגוף שלך ואת זאת שתצטרך להתמודד איתו.

אל תפחדי לחשוב מחשבות לא פופולאריות.

אל תעשי דברים בשביל בעלך כי לא נעים,

תתחשבי בשניכם.

על עוד לא תוכלי לדאוג לעצמך בשלווה, לא תוכלי להתחשב גם בצרכים שלו.

תבררי על אמצעי מניעה יעילים, ובינתיים תקיימו יחסים בימים הבטוחים.

בעלך יאלץ לכבד את זה בסבלנות.

ואת תעשי הכל כדי להתחשב בשניכם.

את לא רעה.

הוא הסתדר עד עכשיו, ואת לא שפחה שלו.

תתקרבו כמה שאפשר ובימים שאפשר על פי הביוץ.

ובינתיים תדאגי לאמצעי מניעה יעיל עבורך.

וברור שהתנהגות לא מתחשבת מורידה.

מכבדה יותר מגופו, בבקשה.

אני כותבת את זה בצורה ברורה כי הדברים צריכים להיות ברורים.

תדעי את הזכויות שלך.

את לא צריכה להרגיש רעה ולא צריכה להרגיש לא נעים.

אתם צריכים להיות במקום שרואה את השני בלי ריצוי ובלי מניפולציות.

לכבד אותה והיא צריכה לכבד אותו.

במצבים מסוימים להיות יחד רק בימים הבטוחים יחד עם שמירת הלכות נידה יכול לגרום למעט מאוד ימים שבהם הם יוכלו לקיים יחסים.

כנראה שזה מאד נוגד את הציפיות (ההגיוניות) שהיו לבעל.

אני לא חושב שהפתרון שיקיימו יחסים נגד רצונה, אבל בעיניי היא צריכה להבין שהיא הלכה כאן על כיוון לא פשוט עבורו, לקבל את זה. הוא גם צריך להבין ולכבד את  הצד שלה, ומשם למצוא דרך הכי טובה עבור שניהם.

בעיניי מה שכתבת רק יכול לגרום למרירות כלפיו במקום לקירוב

אין.

בקיצור, זה הגוף שלה וההשלכות הם בעיקר עליה. פיזית ונפשית.

אז נכון שצריכה להיות התחשבות שלה במצבו, לא פחות (אם לא יותר) התחשבות שלו במצבה.

במקרה הזה נראה שמישהו שכח ללמד אותו מה זה מכבדה יותר מגופו.

נכון, זה לא פשוט.

כשהוא ידאג לה היא כנראה תמצא את הדרך הכי פשוטה להתחשב בו.

כשאת אומרת משפטים כמו "שיתעצבן עד מחר" - את מזמינה מתחים זוגיים ואי ראיית המקום הרגשי של בן הזוג, ממש לא דרך מועילה לבנות זוגיות.

מבחינתי אני שמה את הדברים במקומם בצורה נחרצת.

לעצבים שלו אין שום מקום. שיתעצבן עד מחר.

זה לחץ ומניפולציה שהוא מפעיל עליה כי קשה לו, כשבסוף מי שתצטרך להתמודד זאת היא.

אז אני לגמרי אומרת שהיא צריכה להתחשב בו.

אבל להרגיש רעה?!? ולא נעים?!

לא.

בלי רגשות אשם בבקשה.

ובלי להלחץ מהעצבים שלו.
 

וכן שיתמודד.

דתיים חושבים שברגע שהם מתחתנים אישה היא רכוש שלהם.

היא לא.

וגם אם היא לא תכננה איתו את זה מראש זכותה המלאה להבין שהיא רוצה לחשב מסלול והוא צריך לגלות תמיכה מלאה ולדבר על הצרכים שלו מתוך כבוד בלי להפעיל עליה לחץ!

זה סוג של אונס.

כן, סוג של אונס ואני לגמרי לא מכילה את זה.
 

שורה תחתונה - שיתעצבן עד מחר.

זאת לא הדרך להתמודד.

זה מובן אבל לא צריך להפעיל אותה.

שיתחבר לנפש האלוקית שלו ולא יפעל אוטומיטית מהנפש הבהמית.

ויש מקום לנפש הבהמית כל עוד היא לא על חשבון מי שהוא צריך לכבדה (את הגוף והנפש שלה) יותר מגופו (הצרכים הפיזיים שלו אפילו).

לא אני אמרתי.

בעל שמצפה לחיים נורמליים של זוג נשוי, ממש לא חושב שהאישה היא רכושו.

ההקצנה שלך רק מלחיצה ולא מועילה לשום דבר. אף אחד מהמגיבים כאן לא המליץ על אונס, כך שאת יכולה לקחת נשימה. כן יש מחוייבות הדדית, היא מחוייבת לו, כמו שהוא מחוייב לה.

שאתה זה שצריך לקחת נשימה.

לא קראתי מה מגיבים אחרים כתבו כי זה לא רלוונטי.
 

אתה מוזמן לכתוב את תובנותיך ואת חכמתך, וגם לחשוב שאני מגזימה ומקצינה,

קראתי את הנימוקים שלך וסורי לא השתכנעתי.

אני עומדת מאחורי כל מילה.

אתם דתיים רק איפה שנח לכם.

מכבדה יותר מגופו לא אני אמרתי.

להתעצבן?! ולתת לה את ההרגשה שהיא רעה ולהכניס אותה לחוסר נעימות כי פחות מתאים לה עכשיו להיכנס להריון, והוא צריך להתאפק קצת (לא פחות ממנה אגב)...

זה הפעלת לחץ ומנפילוציה ועל גבול האונס. היא חפץ שלו?

לא מתאים לה עכשיו והיא מחפשת פתרונות!

וגם אם אני יכולה להבין את המצוקה שלו אני לחלוטין לא מכבדת את זה(!).

וכן, זה שהיא מותרת לו זה לא אומר שהיא חייבת להיות איתו כשהיא לא רוצה מאיזושהי סיבה שהיא וכל שכן כשהנימוק שלה הגיוני לחלוטין.

אז עם כל הכבוד, תלמדו הלכות באמת ולא רק מה שנח לכם ללמוד.

והמחוייבות שלה שונה משלו אז נא להפסיק להמציא.

הוא צריך להתייחס לזה כנתון, שניהם סובלים ממנו עכשיו, לא רק הוא צריך להתאפק, גם היא.

שיגלה התחשבות ויפסיק ללחוץ.

מדאיג שיש פה כאלה שחושבים שזה לגיטימי בכלל.

לא יודע על סמך מה החלטת ש'אנחנו דתיים רק איפה שנח לנו'. בשום מקום התורה וההלכה לא אמרו את ההדרכות שאת מלבישה על חצאי ציטוטים שמתאימים לאידיאולוגיות שלך.

חיובי עונה לפי ההלכה (ולפי דרך ארץ פשוטה) הם על שני בני הזוג. אז נכון שחז"ל הזהירו שבפועל לא יהיה אונס - אבל המשמעות של זה היא שהבעל צריך לפייס. אם האשה לא רוצה בכלל, היא מ'היוצאות בלי כתובה'.

את כל זה כתבתי בתשובה לדברים שלך. כשהגבתי לה למעלה נזהרתי מאוד ובכלל לא נכנסתי לנושא ההלכתי, שכנראה הוא דברים לא נשמעים אצלה.

אם את מתעקשת (שוב, לא הייתי נכנס לזה אצל מי שלא שאל) - אז לפי ההלכה, חלק מהמחויבות של הנישואין, זה לקיים מצוות פו"ר, שאמנם מוטלת על הבעל אבל במציאות שלא נושאים כמה נשים - אין לו אפשרות אחרת. ממילא אסור למנוע לפני שיש ילד (רק כשיש סיבה רפואית, אפשר להקל. לכן מתירים כשאשה צריכה מנוחה, אפילו שעדיין אין בן ובת).

כאן הגבתי לפותחת:

זאת סוגיא מאוד מורכבת - נשואים טריים

ההודעה אליה הגבת היא תגובה למי שניסת לטעון טענות מופרכות על מחוייבות. לה הגבתי שהמחוייבות היא דו צדדית.

ולא, זה לא נורמלי אצל זוג צעיר שחודש וחצי לא יהיו יחסים ולא ציפיה סבירה מאף אחד. גם לא נורמלי אצל זו"צ, (בוודאי זוג שכנראה שומר הלכות טהרה), התוכנית שלה שרק בימים שבוודאות רחוקים מהביוץ יהיו יחסים.

כרגע אתה רק סתם מישהו העונה לכינוי "היסטורי" שטוען בעלמא שהטענות של סוסה אדומה מופרכות.

פחות רציני היסטורי וגם מרגיש קצת טעון.

לגברים יש מחוייבויות מדאורייתא שנשים לא נצטוו לגביהם, מעבר לזה הם חותמים על כתובה, אישה לא חותמת, ההגדרה של הכבוד של הגבר לאישתו היא "מכבדה יותר מגופו", ולאישה "מכבדת את בעלה ביותר מידי" (צריך להבין).

כתבתי דברים שידועים לכל "דתי" ממוצע אולי לא רק.
 

אז אתה מוזמן להוכיח שהמחוייבות שווה, או שיש איזה מקור רציני שסותר את מה שכתבתי.

ולהגיד שהיא מורדת זה לא רציני וכל שכן שלא רציני לעניין, כי ברור שזה לא המקרה כאן.

מורדת זו הגדרה ברורה שלא שייכת למקרה בשום צורה.

חוץ מלגרום לנשים לרגשות אשם לא ראיתי עניין רציני בטענות שלך.

לגבי היתר ביחס למצוות פרו ורבו, לא נכנסת לזה, זה שלה/שלהם.
 

מעבר לזה לא מתכוונת להתווכח איתך, ובאופן כללי משתדלת להימנע מלהיכנס איתך לדיונים למען הסדר הטוב.

נ.ב.

מקור למה שאני אמרתי:

”וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז” (משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט).

הלכה יז

וחובה על כל איש לקנאות לאשתו. אמרו חכמים: אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה ביותר מדאי, ולא יאנוס אותה ויבעול בעל כרחה, אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה.

אז מה למדנו מכאן?

צריך לכבד את אשתו יותר מגופו - כלומר - יש לו צורך גופני, אבל אישתו עומדת כנגדו, מה הדין?

ולא יטיל עליה אימה, ויהיה דיבורה עמה בנחת ולא יהיה עצב(ני) ולא רוגז. אין צורך להוסיף.

ולא יאנוס אותה ויבעול בעל כרחה, אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה - בבקשה.

אז אפשר להבין אותו ואת המצוקה שלו, ועם זאת, לא לקבל את ההתנהלות הזאת ולא להתנהל מתוך זה.

להתחשב תמיד צריך.

ואפשר להבין גם אותה. אבל זה פשיטא.

א' ואת פרק י"ד הלכה ח' ואילך...

עוד יותר מדהים שבפרק ט"ו עצמו, פספספת לא רק את הלכה א',אלא גם בין הלכה י"ז להלכה י"ט, פספסת את הלכה י"ח:

"ולא תמנע מבעלה כדי לצערו, אלא נשמעת לו בכל עת שירצה!" צריך משהו יותר מפורש מזה?!

אדם בהחלט צריך לכבד את אשתו, כמו שהרמב"ם מפרט (וזה ממש לא קשור למה שאת תולה בזה). אבל כל זה אחרי שהם יכולים להמנע בהסכמה הדדית, אם יש לו בן ובת (וכשאין לו - לא יכולים!).

נכון שחכמים הזהירו שלא יהיה באונס - כמו שמוסבר גם בהלכה שציטטת בעצמך: "אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה" - כלומר אדם צריך לא לבוא בצורה אגרסיבית, אלא בדרך נעימה ומשמחת.

גם הכתובה כולה מחויבויות הדדיות, הבעל נותן את הכתובה וחותם עליה, כמו שבכללות טקס החתונה (ובחיים בכלל) הבעל הוא הפעיל והאישה היא הסבילה, אבל כשהיא מקבלת את הכתובה (ובעצם, בזה שהיא רוצה ומסכימה להתחתן איתו), היא מסכימה להתחיבויות.

זה נכון להתחיבויות הממוניות (מעשה ידיה לו ושאר הדברים) ונכון ל"למעייל עליכי כדרך כל ארעא" - הבעל מתחייב לבוא עליה כדרך כל הארץ והיא מסכימה לזה. אז אם הבעל מתיש אותה בדרישות מעבר לעונה המקובלת - זה לא כדרך כל הארץ. אבל אם הוא מצפה למקובל - לזה האשה התחייבה בזה שקיבלה את הכתובה (ולמען האמת בעצם זה שהסכימה להתחתן).

לתלות בדברי חז"ל או בדברי הרמב"ם שלגיטימי שאשה תסרב כליל במשך שבועות ארוכים, זה סילוף ועיקום וזה הרס הבית שלהם.

יש פה מניעה כדי לצערו?

לא.

"ונשמעת לו בכל עת שירצה" כל עוד זה לא באונס. כלומר, כשהיא רוצה.

ושלא תימנע ממנו כדי שיתאווה אליה יותר וכדי להעניש אותו. כלומר, הכוונה מאוד קריטית בעניין.

לא דילגתי על שום דבר. כתבתי את מה שרלוונטי.
 

בבקשה היסטורי, אני לא יודעת מי לימד אותך, אבל דרוש לימוד רציני ולא מוטה.

אתה לא פעם ראשונה מתייחס לאישות כאל חובה שמנותקת מרצון ויכולת של האישה.

אישות עושים מתוך אהבה ומתוך כבוד אמיתי של שני הצדדים.

אני אכתוב לך שוב, אישה היא לא חפץ ולא בובה.

היא בעלת אישיות ורצון.

מבינה שזה פחות נח לך, אבל האמת לא נמצאת אצלך בנושא הזה.

דרוש עבודת המידות ולימוד תורה לשמה.

ומדאיג מאוד שאדם כמוך אם אני זוכרת נכון, מלמד ומדריך חתנים.

לא זוכרת, אולי אני טועה וזה לא אתה.

קצת איפוק לא יזיק.

תלמד תורה אמיתית, כזאת שתעדן אותך קצת.

הצורך בלפרוק יצרים לא עולה על החובה לכבד את אישתך.

אין פה שום רצון לצער, יש פה רצון מובן ולגיטימי של אישה לדאוג לעצמה ולגוף שלה, כדאי שתשמור את החכמה שלך לעצמך ושתברר אותה לפני שאתה מסלף את היהדות ומחלל את ה'.

עלק "אני לא יודעת מי לימד אותך אבל דרוש לימוד רציני ולא מוטה "

כשאת מדברת עם אדם שלמד שנים בצורה רצינית והוסמך.. מה שאומרים חוסר מודעות עצמית קווים לדמותה מה שכתבת בעצמך מוטה ולא למדת לימוד רציני

ואם באים ללמוד הלכה זה צריך להיות רציני ולא פה ושם מילה דתי לדעתי

כאילו כל מה שכתבת לו תעשי דחוף בדק בית של הפוסל במומו וכו

סיימתי עם הדיון כרגע.
 

שום דבר לא אישי:

אני לא מכילה התנהגות והתנהלות בשם התורה שמנחה נשים לרצות - ולהרוג את החשק המיני הבריא שלהן, גברים לאנוס, והרס מובהק של אישות בריאה וטובה.

מעבר לזה לא מוצאת סיבה להמשיך בדיון הזה. יום טוב.

ולהלביש כאילו כן זה סתם להתסיס לשקר להקצין ולהכניס לכלה!!!! מילים כמו אונס (?!?!?!) לראש. והעיקר להגיד אני? אני עשיתי מתח? לא מה פתאום רק רמזתי לכלה שבעלה אונס אותה אם הוא ברוב חוצפתו רוצה לקיים נישואים תקינים עם אשתו... איזה בעל איום יאו....

ורק להגיד אני? שום דבר לא כתבתי אישי מה אמרתי אישי? ואז לכתוב להסטורי שהוא מחלל ה, שאוי ואבוי שהוא מדריך חתנים, שהוא צריך להתעדן, שישמור לעצמו מה שלמד ועוד שלל "פנינים " עליו ספציפית ואז להגיד "לא אמרתי אישית" כאילו באמת את קוראת לפעמים את מה שאת כותבת או מה??

אף אחד לא אמר לאישה לרצות בכוח מישהו אחר שהיא לא רוצה ולקיים בכוח יחסים ותבדקי את עצמך למה ישר את קופצת לשם שבעל אונס ןאישה קורבן מרצה מי בכלל טען כאן את זה? כולה אמרו לראות בגדול איך שניהם יהיו סבבה זה הכל ולראות איך לא יהיה הריון וגם בלי ליצור לחץ על ההתחלה של כן או לא ימים שאסור אלא נגיד מניעה בלי הורמונים וכאלה

די משעשע, חייבת לומר.

מבינה שנעלבת, אבל לא התכוונתי, לגמרי חושבת שדרוש פה לימוד רציני, נטול אגואיזם, שחושב באמת לטובת הזוג ולא רק לטובת איבר קטן של מישהו מהם.

מצטערת אבל זה חייב להאמר.

שאישה כותבת לך אלא רק גבר רע מגעיל ונגד נשים.. מה שיעשה לך טוב אני לא צריכה להוכיח לך שאני אישה ומשעשע שאת עצמך חושבת שכל מי שלא מסכים איתך לא יכול להיות אישה.

אז שוב, אני אישה מאמי. אחת מדהימה חכמה חזקה ועם דעה עצמית חזקה שאשכרה חושבת אחרת ממך!! הלם!!

אולי גם קופצת רגע שגם לא חושבת כמוך גבר לדעתך לא יודעת.. אולי בכלל הפותחת גבר.. מה אני אגיד לך.. כשאין מה לענות אומרים שטויות.

שפתחה "עלק" פצלש בשביל להגן על מישהו שאת לא מכירה, "יו נוו".
 

זה שלא תשים סימני פיסוק, ותדבר בשפה של נקבות מתהלבות, לא יעזור לך.

יאיי.

😘

חבל שאי אפשר לצלם לך סלפי שלי.

העיקר שתרגישי טוב עם עצמך

מצטערת שהתדרדתי לדיון עם פצלשית מתחזה ומתלהבת.

חכמה וחזקה.

רק לסיכום שכתבתי למטה כן.

ומאחלת לך להיות רבע מהאישה שאני

שהעלתה את האופציה של אונס או שהיא תקיים איתו יחסים רק בגלל שהוא מפעיל עליה לחץ. 

העלת את האפשרות הזו ואז יצאתי בחומרה נגדה, כאילו כל השאר כאן חושבים שאשה היא רכוש של בעלה ושהיא חייבת לשכב איתו בכל רגע שהוא רוצה. לא קראתי בשרשור הזה אף אחד שחושב ככה. 

דיברתי להיסטורי, לא לקפוץ קופצת לרגע.

מי שהפריע לו הביטוי "שיתעצבן עד מחר" הגבתי לו.

היסטורי זה דיון אחר.

לא מתכוונת להיכנס בזמן הקרוב, קצת עסוקה, אז תוכלו אתם והפצלש"ים להמשיך את הדיון בלעדיי.

יום טוב.

(ומה שהעלתי כאפשרות זה בגלל הנגזרת הישירה של לקיים יחסים ולהיכנס להריון כשהיא עוד לא מוכנה לזה רק כי לאדון קשה קצת להתאפק. והוא לוחץ עליה וגורם לה להרגיש רעה. מי שלא מבין את הקשר זה שלו. חושבת שעבר מספיק זמן כדי שתדעי שלהיות "יחידה" במשהו פחות מרתיע אותי).

להגיד לכלה על בעלה שיתעצבן עד מחר+בעלך אנס זה סבבה לדעתך ולא מכניס מתח. יאיי.

להגיד טינוף אישי על הסטורי ואז להגיד לא אומרת אישי. יאיי.

להחליט שכל מי שלא מסכים איתך גבר ומתחזה לנקבה. יאיי.

לעקוץ את קופצת לרגע ולהגיד לה לא לקפוץ. יאיי.

להגיד אחרי שכמה מעמידים אותך במקום אוי עסוקה חייבת לרוץ תמשיכו לבד. יאיי.

בקיצור אחלה תרבות דיון וציון מאה במודעות עצמית (not)

כמובן זה פורום פתוח וכו' וכל אחד עונה כראות עיניו

אחזור שוב, בתגובה שלי לפותחת, לא נכנסתי בכלל להלכה מעבר להערה כללית שזה נושא שדורש בירור, כי הבנתי שזה לא דברים שנשמעים אצלה כרגע. לכן לפותחת המלצתי שישוחחו ביניהם ויבררו את הנושא עם אנשים מנוסים ומוסמכים.

כיוון שאת מכניסה בכח את ההלכה, כ'קלף' נגד הביקוש הנורמלי והסביר של הבעל - אז לא, לפי ההלכה כל עוד שהוא לא קיים פו"ר אסור למנוע הריון. זה לא כי מישהו חפץ, אלא כי יש מצוות שמוטלות עלינו. בדיוק כמו שגם אם מאוד לא מתחשק למישהו, הוא חייב לשמור שבת וזה לא הופך אותו לחפץ.

הנסיון שלך, להלביש בכח על ההלכה דברים שמתאימים לאידיאולוגיות מודרניות מסויימות לא יצליח.

הרבה פעמים אני מסכימה עם מה שאת כותבת, אבל פה לא.

אף אחד לא אומר שהפותחת חייבת לקיים יחסים עם בעלה בלי רצון.

הנקודה העיקרית שהייתה חסרה היא תיאום ציפיות. מה, אם היא הייתה מתחתנת ובעלה פתאום אחרי חודש היה אומר למשל שהוא רוצה להשתתף באיזו תחרות ספורט אז הם לא יכולים להיות ביחד יותר מקצת פעמים כל חודש היא לא הייתה מתרעמת?

מה שחסר פה זה תקשורת. הם היו צריכים לדון על זה לפני החתונה, הרי היא ידעה כבר אז שהיא לא רוצה הריון ולא גלולות,לא?

הגיוני שהוא מתעצבן, ונכון שהיא לא חייבת, אבל זו הזדמנות לעבוד על תקשורת, תיאום ציפיות וויתורים הדדיים.

וכמו שאמרו פה, יש עוד אמצעי מניעה

את מזמינה מתחים.

יש פה זוג צעיר שהחל את חייו המשותפים.

לא יודעת איך לומר את זה בעדינות אבל- בשביל זה מתחתנים. הן הגבר והן האישה.

אם בכל כך הרבה דברים בחיים מנסים למצוא שביל זהב שיהיה ווין ווין סיטואיישין. את רק מעצימה את המתח בין בני הזוג. ולא באמת תורמת לפיתרון. אותו הפיתרון שהפותחת ביקשה.

טוב, אני לא עומדת להתווכח על זה. בשביל זה אולי דתיים מתחתנים, וחבל.

ברור שמתחתנים גם בשביל זה בין היתר.

ולגבי הפרשנות שלך, גם אין לי מה להתווכח.

אני כותבת עכשיו לפותחת - אתם זוג צעיר, *שניכם* מתרגלים כרגע את מצוות ואהבת לרעך כמוך.

את צריכה לראות אותו והוא צריך לראות אותך.

הנושא שהיה חשוב לי להדגיש בצורה נחרצת!-

זה שאסור שעצבים ומניפולציות ינהלו אותך.

זאת לא הדרך.

והתפקיד שלו כמו שלך זה לראות אותך ולא ללחוץ עליך עם כל הקושי המובן.

את צריכה להבין אותו, אבל לא פחות ממה שאת מבינה את עצמך.

לכבד אותו ולא פחות ממה שאת מכבדת את עצמך.

יש פה אנשים שרואים משהו לא לגיטימי בזה שתדאגי לעצמך, תתרחקי מהדעות ה"פופולאריות" האלה.

בעלך כרגע הוא בחור צעיר שלומד את חיי הנישואים, גם את.

חשוב שתראי אותו, אבל אם לא תראי את עצמך באמת לעולם לא תצליחי להתחשב בו.

דברי איתו על זה בצורה ברורה (ואפשר לדבר בצורה ברורה גם בלי מתחים. כל מי שאמר שאני מזמינה מתחים זה מי שמלכתחילה לא מסכים עם זה שמגיע לך לדאוג לעצמך גם כשזה לא ככ נעים לו).

שורה תחתונה, תתחשבו האחד בשניה.

וכשזה לא קורה, תלמדו לא להתנהל מתוך זה אלא למרות זה.

הוא בעייתי פה, והעצבים שלו לא צריכים להפעיל אותך.

מעורר מתחים? לא חושבת יותר ממה שהעצבים שלו מעוררים. הכל טוב.

לפעמים יש מתחים בין בני זוג, אבל הדברים צריכים להיות במקומם.

שורה תחתונה שניהם צריכים לגלות התחשבות. ולא תמיד נכון לבוא בגישה מתוקה ומתחנחנת, כל שכן לא כשהיא מתחילה להרגיש רעה (ויש לזה השלכות הרסניות על שניהם בסוף!).

היא צריכה לגלות אדישות מול העצבים שלו.

מבחינתך זה מעורר מתחים? בסדר.

מבחינתי זה פשוט מכניס את העצבים שלו לפרופורציה.

מעורר מתחים.

זה שהיא לא צריכה 'להסכים לתת לו' בגלל העצבים שלו,

לא אומר שהיא לא צריכה לשים לב איך בחירות אישיות שלה, שמשפיעות על הזוגיות של שניהם, משפיעות על ההרגשה של בעלה.

כתבתי כבר הכל בהודעה הראשונה.
 

המחלוקת היא שזה מעורר מתחים, מבחינתי כבר קיים מתח שהיא פשוט לא צריכה להתרגש ממנו. סה טו.

ההתחשבות בו צריכה להיות עומדת בעיניה בלי שום קשר לעצבים שלו.

הם זוג, וזה חלק מהזוגיות..

צריך למצוא פתרון שיתאים לשניהם.

אבל להגיד ״שיכבד״וזהו?

וכן, שיכבד, ושהיא תתחשב בגבולות היכולת שלה ולא מעבר וללא רגשות אשם.

אני הייתי חושבת על גבולות היכולת האלה בהסתכלות נקיה ורחבה יותר

המיינד הרבה פעמים מתעתע

כדאי לבחון אם ההחלטה על הגבולות לא מוטית ומאוזנת. 

כי להתעצבן קצת זה בסדר אם מדובר על בני זוג עם פזם.

לא יודע, תמוה לי.

פעם שמעתי מישהו שטען בקול שזוג צעיר אף פעם לא רב.

זה הסביר לי הרבה, כי בתור זוג שכבר לא צעיר, השלום בית אצלו בכלל לא היה משהו...

אז ממש לא מוכרחים לריב, עדיף שיצליחו לנהל שיח ביניהם ואם יש צורך להתייעץ עם גורמים רלוונטיים. אבל כשמכילים ומכילים, לא מתוך השלמה פנימית, אלא כי 'זוג צעיר, לא נעים לריב...', זה בהמשך מתפוצץ בפנים ואז הפגיעה הרבה יותר חמורה והרבה יותר קשה ליישב המורכבויות.

כשמישהו מועמד בנסיון, שמאוד מורכב לו ומאוד לא צפוי, הצפיה ממנו לשמור על שלווה היא מופרכת. 

אולי זה רק אני אבל נשמע לי תמוה. יש כנראה עוד משהו.

לצפות ממנו עכשיו להתנזר, זה ממש ממש לא סביר.

אני אומר לך, משהו לא 100 בקשר שבחור מתעצבן על בת הזוג שלו אחרי חודש נישואין.

אני חושב שאולי הפותחת ובעלה ניהלו סוג של קשר לפני החתונה. אחרת אין לזה הסבר

שאין לי עליו כמעט מידע.

אבל מציע לך להימנע מאבחנות מוגזמות. לא אמרתי שהוא לא יכול להמנע ברגע שבא לו, אני גם מניח שלעולם הוא לא יעבור על איסורי עריות או נידה. יותר מזה, אני מניח שלעולם הוא לא יכריח את אשתו בכוח גם כשמותר.

אבל כן, להגיע עם כל הצפיות לחיי הנישואין, לחוות (כנראה לראשונה) קרבה רגשית כזאת ומגע גופני ולעצור מקיום יחסים במשך חודש וחצי, זה צפיה לא סבירה.

(אגב, גם אצל זוג וותיק, זה נראה לי מאוד מורכב. אז כן, יש תקופות, לפעמים ארוכות שאי אפשר וזה לא תלוי בהחלטה שלהם. זה יכול להיות מסיבות הלכתיות או רפואיות או אחרות ואז צריך להתאמץ להתגבר ולהשתדל גם להיות כמה שיותר בסבלנות.

אבל שאחד מבני הזוג יחליט על דעת עצמו שלא בא לו, במשך זמן ארוך - זה מאוד לא סביר ובוודאי אם השני מראה שקשה לו, אפשר מאוד להבין אותו.)

אני מתכוון ריגשית, איך אפשר להתעצבן ריגשית על מישהי חדשה כל כך בחיים שלך?

טוב, לא יודע. כנראה זה רק אני.

מכל מיני סיבות רגשיות ואחרות, זה אולי סביר (וגם אז כדאי להתייעץ, עלולים להשאר משקעים), אבל אם היא החליטה על דעת עצמה - זה ממש לא סביר והיא יוצרת את המשקעים.

(ערכתי, לא רוצה להכנס למקום אישי)

או מהשערות? לגבי איך אמור להתנהג זוג שלא היה לו קשר מיני לפני החתונה?

אף פעם לא שמעת על כך שאצל הרבה זוגות בשנה הראשונה היא מאתגרת?

בוודאי שחודש זה מספיק זמן להתאכזב/להתעצבן על בן זוג, במיוחד אם לא הכרת אותו כל כך טוב קודם...

ולגבי הנושא השני, של קיום יחסי אישות, בעיני מה שכתבת תמוה, זוג צעיר שרק התחתן הרבה פעמים סופר בימים את התקופות שהם מותרים ואסורים, ברור שסתם ככה לחכות חודש וחצי זה קשה מאוד.

לא אומרת שזה מצדיק עצבים או אפילו מצדיק התנהגות כלשהי, אבל שזה קשה זה נראה לי ברור. להפך יהיה קצת מדאיג אם זה לא קשה בשלב הזה. 

שזה באמת יכול להיות מאוד לא נעים אבל להתעצבן אחרי חודש ראשון לנישואים זה מוגזם. זה בעיות תקשורת ואג'סטמנט של כל זוג.

צריך לדבר על הנושא של מניעה ולמצוא פתרון.

קורה שלא הולך, לא סביר להיות "ממש עצבני" אחרי חודש. זה לא נשמע טוב.

תשימו לב שכולכם אומרים את אותו הדבר.

בעיני תמיד תמוה שמישהי פותחת שרשור ולא מגיבה.

אני גם לא מבינה איך לא מפריע לה להמעיט בימים מותרים. לא בשבילו, בשביל עצמה.

החודש הראשון זה שיא הפרפרים לזוג ששמר נגיעה.. 

ועוד אחרי הפעם הראשונה הם שוב נאסרים לאיזה לא יודעת כמה זמן..

אז מה הספיקו בחודש שכבר יש לריב עליו?

מבחינה רגשית כל כך "עוורים מאהבה" שזה באמת נשמע מוזר לריב על דבר כזה בשלב הזה בכל אופן.

אולי הוא לא ממש מחובר לרגש שלו ויותר שכלי וקיבל עצבים רק מלחשוב כמה צעדים קדימה.. 

אגב, איך הוא כשאתם אסורים? גם עצבני/חסר סבלנות?

צריך לוודא שאין בעיה אחרת יו נואו וואט

אם היא באה בצורה של הדברות ומסבירה את הקושי או הפחד והוא רואה שהיא באמת בודקת פתרונות אז אין באמת סיבה להתעצבן.

אבל אם היא קובעת בעצמה והוא צריך להכנס למשבצת שלה ברור שזה מעצבן

יש התקן.

חודש וחצי אחרי החתונה זה זמן להרבה ביחד, תכירו, תלמדו את עצמכם.

להתחיל עם מחשבון ביוץ מוסיף הרבה מתח ותסכול.

לא חבל?

שמובן מאוד שהוא מתבאס מזה.

הוא רוצה אותך.

זה היה יותר תמוהה אם לא.

יכול להיות שהוא גם נעלב וזה מתפרש אצלו כחוסר רצון מצידך.

להתעצבן מזה זה כבר ילדותי ומוריד.

אם הוא היה מתקשר את זה אחרת, ובמקום לריב היה אומר לך כמה הוא רוצה אותך ומתגעגע אליך כשאסור, אני מניחה שהתגובה שלך היתה אחרת.

וולקאם לבעיות תקשורת בשנה הראשונה.

תנסי לדבר איתו על זה ברוגע.

אפילו תכתבי לו.

תגידי לו כמה חשוב לך למנוע

כמה את לא רוצה התערבות של גלולות (זה באמת איכסה, אבל יש דרכים אחרות)

כמה מוריד לך כשהוא רב איתך על זה.

ומה את כן מוכנה לעשות כדי לשפר את המצב. 

מה איתך?

לך לא מפריע שיש כל כך מעט ימים מותרים?

זו אכן בעיה רצינית.

וצריך לחשוב על איך לפתור אותה.

אפשר לבדוק כיוון של דיאפגרמה. 

לדעתי זה הכי טוב.. לחבר חפיסות ולא לקבל כל חודש זה גאוני תודה לה' על מי שהמציא את הגלולות!

אפשר להשתמש גם בנוברינג שזה אחלה פיתרון

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.