יותר מרגיע לדעת שעשית את המעשה הנכון - שאלת רב

לגבי ההתביישות לשאול את לא צריכה להציג את עצמך ותחשבי שהרב מקבל הרבה מאוד פניות וטלפונים במיוחד על כאלה נושאים בימים שסמוכים לצום

לא חושבת שזה מגוחך או שונה שאישה תתקשר

אין כמו להעביר סיטואציה בעצמך

היום זה טלפוני, אנונימי, קל וזמין

זה שרוםאה אמרה מה שאמרה - אני לא בטוחה שזה קביל הלכתית..

כדאי לשאול רב

אם לא נוח לך עם הרב הקבוע שלך את יכולה לשאול את פועה

זה ענין רפואי

וזה לא צום כמו כיפור

תשעה באב שונה מכיפור. בתשעה באב גם חולים פטורים.

אם את לא סומכת על שיקול הדעת של הרופאה אז כן כדאי לשאול וכמובן הכי טוב לשאול בעצמך

יש הרבה אפשרויות להתיעץ טלפונית, אפשר גם עם אישה שמכירה ובקיאה בהלכה אם יותר נעים לך

אבל- אפילו בכיפור רוב הרבנים לא ימהרו לפסוק אם לצום או לא אלא שולחים לחוות דעת של רופא שמכבד ובקיא בהלכה כי זה יותר שאלה רפואית מאשר הלכתית 

אמרה לי פעם רופאה מצויינת שהיא אומרת לכולן לא לצום, כי לאף אדם לא בריא לצום ובטח לא לאישה בהריון

מי שלא ירא שמיים לא תמיד מבין את החשיבות של הצום

הרב הסביר לי שאני חייבת לאכול😅

וזה ממש ממש קשה נפשית לא לצום בכיפור

בדיוק כמו שהיית הולכת לרופא לשאול על פטריה ברגל ולא שואלת רב.. כל אחד בתחומו.

וכמובן שלומר אצ כל הפרטים ואת חוות דעתה וכו

שבוע 37. על פניו הרב אמר לצום, אבל לשאול גם את הרופאה אם אין מניע רפואי.

והוא אמר שאם מתחיל קצת צירים/כאבים לשבור ישר.

ושכחתי לשאול את הרופאה ואין לי מתי לשאול אותה🥴

אבל תכלס, ההריון תקין והכל בסדר, אז לא רואה סיבה לא להתחיל לפחות..

מקסימום אפשר כבר ללדת

דעת הרב וואזנר למשל

שאם זה יגרום ךלידה לפני שבוע 40 שזה המועד אז ךא צמים ויש עוד שהולכים לפי הפסיקה הזו.

אשה צריכה לשאול רב ולהציג את מצבה הרפואי

לק"י

תתכונני טוב, תנוחי בצום. ובעז"ה יהיה בסדר.

מקסימום תשאלי רב מתי כן צריך לשבור.

אני לא בהריון

אני כבר כמעט שנה עם מצב רפואי לא פשוט ועם תרופות חזקות שאני לוקחת במינונים גבוהים מאד.

הרופאה היא רופאה מומחית בתחום של הבעיה שלי והיא אמרה שאסור לי לצום (היא מלווה אותי כבר שנה)

המצב הרפואי הזה והתופעות לוואי של התרופות גורמים להרבה שאלות רב בכל מיני תחומים

תודה לכל אחת שהגיבה❤️

ללא לצום..

פשוט כי ככה גדלתי וחונכחתי

שכדי לא לצום מתייעצים עם רב - אולי הגישה הזאת קיימת רק אצלנו בבית   

אנחנו פה בפורום בטוח לא נוכל לפסוק לך מה לעשות.

רפואה שלמה 🙏

כמו לכל דבר הלכתי הוראת חכם זה דבר חשוב וגדול

רציתי לדעת גם ממכן

תודה

נשאר לך רק להחליט עם איזה מהם ללכת

בהצלחה ותרגישי טוב תמיד!

לרוב כשרופא אומר שאסור לצום בט׳ באב, גם רב יגיד שאסור, בשביל לצום בשלום צריך מצב רפואי תקין, בכל צום יש הרבה אנשים שמגיעים לבתי חולים כי צמו בזמן שהגוף לא היה מסוגל.

לא אומר שלא מכירים את דעת ההלכה

שהיא שיש.צורך בשאלץ רב בנוסף לרופא איך בדיוק.לבצע את הוראת הרופא

זאת תורת חיים

שלא משנה מה - לצום אסור לה!!!

ועדיין היה ברור לכולנו כל השנים ששואלים רב..

כן מסייגת שהם לא שאלו כל תשעה באב מחדש וכל כיפור מחדש

כי כל עוד המצב הזה קיים זו הייתה ההנחיה..

משערת שהשואלת למעלה - משערת שזה לא חדש לה

כי אם היה נושא ותיק גם אותנו היא לא הייתה שואלת..

כן אבא שלי שאל שוב

היה צורך ממעבר של שתיית שיעורים לאכילה רגילה

זה שיש הנחיה של רופא זה משהו אחד

עדיין היה לנו ברור ששואלים גם רב..

זה אצלנו, כמובן בטוחה שיש מלא גישות בעולם 

אז למה לא לשאול כדי לקבל היתר רשמי?

או הוראות ברורות מה ואיך לאכול

יש מצבים רפואיים מאד ברורים ואישה לא חייבת להכניס את עצמה לעמדת הסבר לרב או לבעלה שיסביר לרב.

ונכון שההלכה מתירה במצבים רפואיים מסויימים לא לצום

אבל, לדעתי לפחות, את ההיתר כדאי לקבל מרב ששמע מה אמר הרופא

הייתי פעם קרובה לקיסרי באחד הצומות הגדולים והמנתח אמר לי לא לצום ושככה רבנים אומרים גם. כי הוא מכיר לדעתי מטופלות מזרם אחר שיותר מקלים שם בצום.

שאלתי את הרבנים שלנו, התייעצתי להכוונתם עם רופא אחר ''ירא שמיים'' (הראשון לא דתי) צמתי עם שיעורים.

לא תמיד זה כ''כ ברור. לא כל רופא מבין את המשמעות של הצום. אצל הפותחת יש מורכבות רפואית מיוחדת. אז זה משהו אחר. 

ביום כיפור זה קיים שאוכלים לשיעורים במקום רגיל וגם אז זה רק כשהאכילה לשיעורים לא מזיקה רפואית.

זה לא קשור לצום ט באב.

זה ההבדל בין הצומות

כמעט כל המשתתפות שולחות להתייעץ עם רב, למרות שזה צום שחולים לא צמים בו.

התשובות לא מדויקות, זה סתם מטרטר, חבל.

והיות ורופאים שאינם ירש לא מבינים בחשיבות הצום, ממילא השיקולים שלהם בהתאם.

יכולה להגיד לך שהרופאה שלי בהריון (חילוניה) דיברה איתי כל מפגש מחדש על חיבור למכשיר בשבת, דיברה בזלזול לרבנים שלא מבינים בחשיבות.

ביקשתי חוות דעת רופאית מ2 רופאים בכירים ממנה שדיברו איתי ועם הרב ואמרו שאין שום בעיה שבשבת אני לא אהיה מנוטרת.

היא מבחינתה הסבירה לי שהבריאות שלי קודמת לשבת. יופי שככה היא חושבת אבל מה לעשות שזה לא תמיד עובד ככה.

כשסדר העדיפויות שלה וסולם הערכים שלה נכנס כשיקול זה בעייתי מאוד.

מעניין 😐😳

עדיין אני אשאל

מהסיבה הפשוטה שרופאה היא לא פוסקת הלכה

וזה פסק הלכתי...

ברור שכדאי לשאול עוד רופאים.

אבל זה לא באמת משנה מה הרב יגיד.

כל עוד הרב לא רופא בעצמו הוא לא באמת יכול לקחת על זה אחריות

או שואל בעצמו רופאים

יחד הם הגיעו למסקנה, אף אחד לא נגד אף אחד. פשוט יש פה מכלול שיקולים.

ולא רב שמתמצא בדיני ממונות או נזקי שכנים לצורך הדוגמה

לפני כל צום מתפרסמים טלפונים בקופות חולים של רבנים שנותנים מענה בעניין

יש לצערי רבנים שפוסקים בלי לעשות בירור מעמיק ויכולה בקלות להיות סיטואציה שרב יגיד לצום בזמן שזה בעייתי מבחינה רפואית.

בעיניי יותר חשוב הענין הרפואי מאשר שרב יקח אחריות על ׳חשיבות הצום׳

כותבת פה שוב פעם, אני מתייעצת עם רב שהוא גם פרופסור ומנהל מחלקה.

מבין מצוין בחולי ומבין מצוין בהלכה.

וזה שיש רבנים בעייתיים לא הופך את כולם לכאלה.

אין פה עניין של חשוב יותר או פחות. יש פה עניין של איזה שיקולים נכנסו בקבלת ההחלטה.

אפשר לשאול רב שהוא גם רופא ואפשר שלא, כל אחת לפי השיקולים שלה.

מדליקה אור?

מניחה שלא

אבל רב הוא לא חשמלאי אז איך הוא מבין בזה?

אני נותנת קרדיט יותר גדול ממך לרבנים, ליכולת שלהם לרכוש ידע, להבנה שלהם.

רב שחי את העולם מבין ומדבר יחד עם הרופא בהחלט יכול להגיע לפסק הנכון. זאת התורה שלנו- תורת חיים.

ואגב אם נלך בשיטה שלך, אז רופא מבין אך ורק ברפואה ושיקולים של דת לא נכנסים בכלל פנימה. מבחינתו יום כיפור או ט באב זה כמו יום רגיל מה שממש לא נכון לאדם דתי ומאמין.

יש לי ילד חולה שצריך לעיתים בשבת מכשיר חשמלי רפואי, אני לא שואלת רב, אני עושה כפי הבנתי באותו רגע (ע״י ילד קטן או בשינוי)

אני נותנת לעצמי יותר קרדיט בהבנת סיטואציה רפואית והלכתית ויודעת לקבל החלטות.

אותו אדם דתי יודע שיש הבדל בין כיפור לבין ט באב או שאר הצומות, הוא לא צריך רב בשביל זה.

ובדיוק לכן שואלים רב כל שאלה בענייני הלכה

כשיש כתם- הולכים לרב

תמיד תוכלי להגיד שהוא לא מקבל מחזור אז איך הוא יבין בדם מהרחם

רב פוסק הלכה מבין בכל התחומים שההלכה מקיפה

ומה שהוא לא מבין, הוא מבין עם מי צריך להתייעץ ולבדוק

ממש לא מדוייקת לכל הדעות ולא באה בכזו פשטות בתשעה באב (היא כן, בצומות הקלים).

זה בדיוק מחזק את דברי על הצורך לשאול ספציפית.

אם את מחליטה לא לשאול זו החלטה שלך כמובן. אבל לא נכון בעיני לומר שאין צורך. עובדה שיש דיון הלכתי ודעות שונות ממש לא שחור לבן. 

ברור שאת צריכה עם מה שהרופאה אמרה לשאול רב. ברור גם שהוא ילך עם החובה הרפואית אבל לדעתי עדיין צריך את ה''אישור'' הזה. 

בגלל שכבר כתבו לך אז סתם עניתי בתגובה לאחרות. מצטרפת שכדאי שאת תשאלי וגם בכללי אולי להיפגש עם רב שמבין להסביר הכל ואז כשיש שאלות לפנות אליו בלי להזתבך עם הסברים כל פעם. בריאות אהובה!

להסביר לו מה הרופאה אמרה

בד"כ הוא יתיר

אולי הוא יגיד לך איך לאכול וכמה ומה וכו'

ואני תמיד שואלת שאלות שקשורות אליי, גם בטהרה.

הרבה יותר נוח מאשר טלפון שבור.

תרגישי טוב יקרה ❤️

ואני חרדית מבית מקפיד מאוד...

אבל אם הרופא אמר שאסוק לצום, אז אסור.

בעלי טוען שאין עניין לשאול רב...

אם זה היה רופא מוסלמי גם הייתן סומכות על ''הפסיקה'' שלו?

אצל המוסלמים אישה במחזור לא צמה רמאדן

משערת שאולי זה קצת קו מנחה לפסיקה שלו האם לצום תשעה באב או לא

אז הרופא יגיד לי שלא צריכה לצום עקב מחזור

מסכימות איתי שרב יגיד אחרת לגמרי?

נכון שפה לא מדובר בשאלה כזאת,

אבל לא יודעת - עדיין לא נשמע לי הגיוני לסמוך על דעתו של הרופא שלכו תדעו מה רמת ההבנה שלו בצומות..

בהמשך לרופא המוסלמי,

איך על רופא חילוני אפשר לסמוך? חסר לנו רופאים כופרים? רופאים שלא באמת מבינים?

נכון שמבינים ברפואה

הם יגידו את שלהם בקשר לצום אבל עדיין יש פה הלכה..

אני הייתי בטיפולי פוריות אצל רופאת פוריות חילונית סופר מוכרת מהר הצופים

אמרה לנו על משהו הזוי שברור שהרב יסכים במקרה שלנו

מה שהתברר כלא נכון ב 360 מעלות

לכן לא מבינה איך אפשר לסמוך על פסיקה של רופא אם כן או לא לצום

צום הרי זה הכי בעולם משהו הלכתי (כמובן בנוסף לחוות דעת רפואית!!!) ולא אחרת

לא יודעת, קטונתי..

ובאמת לא מבינה מה הבעיה בלשאול רב פעם אחת ולתמיד

אדרבה, הרופא אמר שלא

אז למה לא לבוא להציג את הדברים מול הרב ולקבל היתר קבוע לזה

נשמע לי מוזר קצת..

מסכמה לגמרי!

רופא הוא לא פוסק הלכה

לפעמים אפילו אונליין

את אולי מדברת על החלטה שרירותית של אדם שלא רוצה לצום כי נוקף אותו מצפונו וזה נוגד את ההלכה, או על רבנים שבאמת לא מבינים ולא שואלים. יתכן ויש גם כאלה

רבנים שהם ראשי בתי הוראה, הם בעלי מידע מקיף רב שנים ברמה של לשאול על תרופות או ערכים בבדיקת דם. יצא לי גם לשמוע ברדיו וגם לא דרך הרדיו על רב שעשה פורום בשידור חי עם 2 רופאים כדי לתת מענה הלכתי מדויק.

מגיעים גם לבית חולים אנשים שלא צמו

או שצמו עם הנחיה רפםואית שיכולים לצום

הכל יכול לקרות

אני עדיין לא חושבת ששרביט הפסיקה נמצאת בידו של הרופא

ופתחו את הצום בזמן.

רבנים פועלים בהגיון ועם חכמה שיש רק למי שלומד תורה

ובטח את מכירה את הסיפורים על החזוא על הרב פיינשטיין והרב אליהו שנתנו הוראות רפואיות.

וצדקו.

ההסתכלות של רב היא הסתכלות הרבה יותר רחבה מבן אדם רגיל.

מספיק שתסתגלי בשאלות של מבחני רבנות ותביני עד כמה זה לא פשוט לענות לעצמך תשובות.

וכן בתורה שלנו יש המון התייחסות הלכתית ומי שלומד להורות הלכה בוחן לומד ומבין יותר מסתם בן טדם גם בנושא הלכתי

קשור לרמת היראת שמיים

קשור לרמת ההיכרות שלו עם הלכות בתחום

הנכון בעיניי הוא לבוא לרב שמבין בעניין (!!!) עם חוות דעת רפואית..

כמו שלא אסמוך על רופא ערבי בעניין הפסיק ככה גם לא סומכת על רופא חילוני ואפילו דתי

כבודו של הרופא מונח בנושאים רפואיים

אבל ממש לא לוקחת את דעתו לנושא הלכתי

זה פשוט לא התחום שלו..

זו דעתי האישית כמובן

בטוחה שיש מלא גישות וזה הכי בסדר שיש  

שאלתי ביום כיפור, אבל תשעה באב זה שונה, בלי שיעורים

לא תמיד נוח ונעים לשאול רב

עד היום קשה לי נפשית לספר את מה שעברתי, והמצב הרפואי שלי מאד נדיר לאישה צעירה ומורכב להסבר וכמעט אין לזה מודעות בארץ

אז מבחינתי לשאול רב זה לא פשוט ולא קל

אלא רב שמתמצא בשאלות רפואיות

גם ככה זה אנונימי..

לפני יומיים ראיתי פרסום כזה בעיתון מטעם כללית על רב שנותן מענה בנושא הזה

לא זוכרת את שמו של הרב, אולי אחרות ידעו לכוון - אם זה רלוונטי לך.

כל הסיטואציה נשמעת סופר מאתגרת

גם אם תחליטי לא להתייעץ עם רב, נראה מהשרשור כאן שיש "על מה לסמוך".. (עד כמה שאפשר לסמוך על חוות דעת הלכתית בפורום שיש בו נשים מכל קשת העולם היהודי)

השאלה שלי הייתה על בסיס זה שיום כיפור לא צמתי והוא צום חמור יותר.

אעשה את מה שאני לא אוהבת לעשות ואשאל רב רק בשביל להיות שלמה עם עצמי

הלוואי שהימים האלו יהפכו לששון ושמחה וכולנו נחגוג במקום לצום🙏

יום כיפור הוא הרבה הרבה יותר חמור.

אם פסקו לך אפילו שיעורים ביום כיפור במצב דומה אז בעיני ברור שההיתר עדיין תקף (אם היה שינוי משמעותי אז אולי לא)

ונכון ברור שתמיד טוב לשאול אבל השיקול של חוסר נעימות הוא גם שיקול!

הוא לא תמיד ינצח

בוודאי שלפעמים אין ברירה וצריך לחשוף ולשאול

אבל נשמע שבמקרה הזה יש לך את ההלכה ואת הפסיקה ביד וגם חוות דעת רפואית

את רק צריכה להיות שלמה איתה

שתהיה רפואה שלמה!

ובעז"ה שכולנו לא נצום

מה שרוצה לשאול, שתשאל.

יש הנחיות שרבנים מפרסמים, בהם המקרים שחולה פטור מצום.

אם את בקטגוריה הזאת, אז לא צריך פסיקה אישית.

שואלים כשלא יודעים, לא כשיודעים את התשובה.

אם זה גורם לך חוסר נעימות (ואני ממש מבינה את זה)

אין חובה הלכתית לשמוע באוזניים את ההיתר מהרב שאומר לך אישית לא לצום.

אם הוא כתב משהו כללי, וזה נוגע אלייך אז זה ההיתר וזהו.

אני מניחה שאת לא שואלת גם על בשר וחלב כשאת יודעת את ההלכה? זה לא שונה.

שואלים כשלא יודעים, לא כשכן יודעים.

הנחיות לצום תשעה באב תשפ"ד

אוי איך שהם אוהבים את זה.

מסכנה סוף הריון קיץ ודוסית

חולה על התגובות האלה😂

אני חושבת שהיא הזכירה גם לבוש שחור, שבמקרה אני גם אחת שאוהבת שחור בלי קשר לדוסיות..

אז את הכל נתתי לה שם🤭 

אבל למה לא לנצל את זה כבר לגמילה?

אם זה בא ממנה, הייתי מנסה עכשיו. אולי ילך בקלות.

היא עדיין מצליחה להוריד?

גם הבן שלי מוריד הרבה פעמים, אבל אם יש לו מכנסיים מספיק מסודרות עליו הוא לא עושה את זה... לפעמים אני בבוקר מגלה שהילד בלי טיטול 😲 יש לו גירודים על הישבן מבחוץ מסכן... אז הוא מוריד לעצמו..

היא בת שנתיים. הייתה לי מחשבה לנסות לגמול אותה (אף שמעולם לא ניסיתי בגיל הזה), אבל מרגיש לי שזה יהיה מסובך מדי (היא גם לא ממש מדברת).

תחתונים ומכנסיים היא מורידה. גופייה עם תיקתקים - היא לא פותחת את התיקתקים, אבל מצליחה להשחיל את החיתול מהצד.

עוד לא ניסינו האמת אוברול רגיל, כי יש לנו רק של חורף. בכל אופן - איך אפשר להלביש הפוך בלי שזה יחנוק אותה?

(ואולי באמת הטיטול מציק לה בגלל האטופיק שלה? לא חשבתי על זה...)

חולצה עם תיקתקים ולסגור אותם מעל המכנסיים?

הכוונה שהסקוצ'ים של הטיטול יהיו מאחורה. ואז היא לא מוצאת אותם ולא מצליחה לפתוח ולהוריד את הטיטול.

אצלנו זה עזר לתקופה (עד שהיא מצאה את הסקוצ'ים מאחורה🤦🏼‍♀️)

תכלס זה עוד שלב מתוק ומתיש (אומרת זו שמצאה ממש לפני כמה ימים קקי במיטה כי הגברת החליטה שוב להוריד את הטיטול😅) בדרך לעצמאות של הילד💪🏻

וטוב, לנו היה סיפור מגעיל יותר ממה שתיארת כאן🤭 לא אפרט אותו מפאת כבוד ההיריוניות המבוחלות שכאן, רק אומר שזה היה עם התאומים, ושהם אהבו לשחק מסירות בכדור באותה תקופה🙈🙈🙈

אלא כמו מכנס קצר.

בהנחה שהיא לא יודעת לפתוח תקתקים

ולא תצליח להשחיל מהצד כי זה מכנס..

בעיניי יוכ לא מביא מחילה לדברים שבאמת קשה לסלוח עליהם

אפשר לסלוח רק שמקבלים מרפא

ונשמע שאת עדיין לא שם

כדאי לחפש את הדרך לשם

ועד אז אפשר להניח לסליחה

היא לא באמת תעזור למשהו אם היא בכוח

רק בגלל שכיפור

את לא חייבת לסלוח לו עכשיו

יודעת שזה נשמע קצת כפירה אבל אסביר

מציעה דווקא עכשיו לא לחשוב שבגלל שעכשיו כיפור ותסלחי כלפי חוץ הכל ייפתר

זה לא עובד ככה (הלוואי)

יש תהליכים שלוקחים זמן ולדעתי טוב שכך.

זה בסדר אם את עדיין פגועה ואל תדחקי בעצמך להתפייס ולשחק אותה שהעל בסדר והכל עבר רק כי כיפור הגיע. הלב שלנו הנשים ןא עובד לפי זמן ( בכלל עבודת השם של האישה בנויה ככה שהיא פטורה ממצוות שהזמן גרמא כי העבודה שלה יותר פנימית)

אז אני במקומך לקראת כיפור הייתי לוקחת על עצמי - להתחייב להתהליך שאתם נמצאים בו. לא לשנוא אותו חלילה אבל לאפשר לעצמך להישאר מאוכזבת ועדיין לכבד אותו ככל הניתן

ואם כבר לשחרר כעס - הרבה פעמים הכעס עולה במקרים כאלה באופן פרדוקסלי - על עצמנו

אז אם כבר, תסלחי לעצמך. שכביכול "נתת" לזה להגיע למימדים האלה, שסמכת עליו וכו

חיבוק♥️

אני לא זוכרת שרשורים קודמים ולא מכירה כ"כ את הרקע, אבל אם הפוגע לא ביקש סליחה ( בצורה אמיתית וכנה) ולא שינה ממעשיו הרעים ולא פיצה על מעשיו הרעים- אין חובה לסלוח.

וזה שאדם מטפל בעצמו זה יפה, זה צעד לטיפול במחלה, אבל לא צעד לסליחה של הסובבים אותו.

כך שזה ממש לא כפירה.

וגם אם הוא ביקש סליחה הקב"ה לא יצר אותנו כמו רובוט וקשה למחול אוטומטית וגם זה בסדר.

אם הפוגע בקש סליחה והיא אמיתית

לא תמיד אפשר לסלוח

סליחה זה עניין רגשי שאי אפשר להפעיל בכוח

אבל נשמע קשוח

אל תדחקי בעצמך

בעז"ה עד שנה הבאה תוכלי להגיע בלב שלם

היית בטיפול בשביל עצמך? אם מדובר בהתמכרות להימורים אני יודעת שיש תוכנית לווי מיוחדת לנשות המכורים

לא מנסיון אבל שמעתי עליה

לק"י

אבל אם את לא יודעת בוודאות, אז לא כדאי לקחת סיכון.

אולי מוקד אחיות טלפוני ידעו לדייק אם צריך או לא.

אם לא היה כלום חוץ מהטיפה הזאת לא הייתי הולכת להיבדק בשבוע כזה (לא רוצה לקחת אחריות אבל ככ. אני הייתי עושה)

יתכן ותצטרכי אנטי D

וגם אם לא- הייתי הולכת להבדק

ולו רק בשל הרוגע ערב יו"כ.....

בשורות טובות

לי היה בול ככה בשבוע 37

הלכתי להיבדק ומסתבר שהייתי כבר פתיחה 5 וב"ה ילדתי מהר אבל הסתבר בדיעבד שהיתה היפרדות שלייה.

מאז שראיתי את הטיפת דם עד הלידה עבר פחות מיום. קצת יותר מחצי יום.

בקיצור לא להלחיץ ח"ו רק לספר מניסיון מה היה לי. הייתי הולכת להיבדק בהקדם.

אה ולשאול רב על יום כיפור ולקבל הוראה מרופא ורב. חשוב

כל דימום בהריון נבדקים

לגבי מה הכמות אני לא זוכרת להגיד, בזמנו הרב שלנו הנחה אותי. אני כן זוכרת שהשתייה היה רק מים ולגבי אוכל אכלתי לשיעורין עוגיות מלוחות (משהוא שלא יעשה לי בחילה)

הריון עם המטומה שהרב אמר לאכול ולשתות שיעורים.

היה לי כוסיות לשתיה בגודל של פחות משיעור וקופסא קטנה למדוד כמות של אוכל.

שתיתי מים, תה ומיץ ענבים.

אכלתי- ענבים, קרקרים, גבינה, בייגלה, מעדן, כל פעם מדדתי כמה נכנס בקופסא ואת זה אכלתי. יש גם שעון חול עם הזמן שצריך לחכות בין אכילה לאכילה אז כל פעם שאכלתי מנה מדודה או שתיתי הפכתי את השעון.

בהצלחה רבה ושיעבור בקלות❤️

לי ידוע שזה מוקצה. שווה לבדוק..

שבסוף בפועל פשוט חיכיתי עשר דקות, עבר כבר זמן מאז...

קיבלנו ערכה ממתנת חיים ליום כיפור עם שעון חול של 9 דק' אז כנראה שזה מותר.

גם ראיתי לא מזמן איזה דיון שהסביר למה אין בעיה בשעון חול במשחק

יכול להיות שיש לארגונים כמו עזר מציון או יד שרה.

שיעורין ומדדתי עם מזרק ושפכתי לכוס חדפ וסימנתי עליה עם טוש ארטליין. הכנתי כמה כוסות חדפ שקופות כאלה לפני כיפור לשימוש

אכילה לא יצא לי

בהרבה מקומות

שווה לברר

הוא מסביר בסוף בדיוק איך למדוד את השיעורים

*הלכות יום כיפור לנשים* /הרב טל מרום - סוגה בשושנים

כידוע יום הכיפורים הוא יום צום מדאורייתא, החמור ביותר מבין כל הצומות ואיסור אכילה ושתיה בו כרוך בכרת.

נחלק את הפסיקה למספר מצבים נפוצים:

*יולדת -*

1. *בתוך* 72 שעות מרגע הלידה - ברור שאין חיוב לצום. אוכלת ושותה כרגיל

2. *לאחר* 72 שעות עד שבוע לאחר הלידה - אם אומרת שצריכה לאכול, מאכילים אותה. ואם אינה צריכה - צמה כרגיל.

3. לאחר שבוע ימים מהלידה - נחשבת כאדם רגיל וצמה כרגיל.

*מניקה -*

להתכונן לצום כראוי בימים שלפני - לאכול ולשתות היטב.

להתחיל את הצום וגם בצום עצמו - להיות במקום ממוזג, לנוח, לוותר על התפילות (ובמידת הצורך אם הבעל צריך לעזור, יוותר על התפילות - חלקן או כולן - כדי להישאר לעזור לאשתו)

במידה ורואה שיש חולשה משמעותית שלא עוברת, מעבר לצום רגיל (סחרחורת שלא חולפת גם אחרי מנוחה, חשש לעילפון או בחילות והקאות שלא מפסיקות) אפשר לשתות לשיעורין.

*הסבר על שיעורין בהמשך הדברים*

מי שיכולה להניק לסירוגין או לשלב מזון נוסף לתינוק (חלב שאוב או מוצקים) - כמובן שהדבר עדיף.

במידה ויש התמעטות בחלב והתינוק לא רגוע - לשתות לשיעורין.

מי שיודעת על עצמה מצומות קודמים שיש פגיעה לאחר הצום בכמות החלב באופן משמעותי ובלתי הפיך עד כדי הפסקת החלב לגמרי - לשתות לשיעורין.

*מעוברת -*

הדברים אמורים בהריון תקין ורגיל, במידה ויש חוות דעת של רופא לגבי הצום, יש להיוועץ ברב.

מעוברות חייבות בצום ולכן עליהן להתכונן היטב לפני הצום (לאכול ולשתות היטב) לנוח במהלך הצום, במקום ממוזג, לוותר על התפילות (להיעזר בבעל במידה ויש צורך).

להתחיל את הצום ובמידה ויש בחילות, הקאות משמעותיות ו/או מתפתחים צירים (אפילו קטנים) יכולה לשתות לשיעורין. מעוברת בחודשי הריון מתקדמים שלא מרגישה תנועות עובר תנסה לשכב על הצד במשך 10-15 דקות ואם לא מרגישה תנועות יכולה לשתות שתיה מתוקה פחות מכשיעור בכדי להרגיש את תנועות העובר.

אדם קרוב אצל עצמו, לב יודע מרת נפשו וברגע שאישה מרגישה שהמצב מתדרדר ואי אפשר להחזירו לאחור - לא להחמיר ולשתות לשיעורין מיד.

*אכילה לשיעורים* – *ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתייה מזינה לשיעורים, ואין צורך באכילה. במקרים כאלו האכילה אסורה מכיון אשכילה ושתייה הם שני איסורים נפרדים ביום כיפור*, וגם כשהותר אחד מהם, לא הותר השני.

אם הרופא אומר שלא מספיק רק לשתות, ויש צורך גם באכילה, והרב פסק כך למעשה – יש למדוד ולהכין קודם הצום מאכלים בכמות של פחות מכשיעור. השיעור של אכילה ביום כיפור נקרא 'ככותבת הגסה', ובניגוד לשיעור של שתייה, הוא שיעור קבוע שאינו תלוי באדם עצמו.

באופן מעשי, שיעור זה הוא מעט פחות מ-30 סמ"ק (הכוונה שניתן להכניס את המאכל לתוך קופסה בנפח כזה), ואם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדילו למעט פחות מ-33 סמ"ק. אם גם שיעור זה אינו מספיק, ניתן להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

*טבילה ביום כיפור -*

המקוואות סגורים בליל כיפור מכיוון שתשמיש המיטה נאסר. מי שצריכה לטבול בליל כיפור דוחה את הטבילה למוצאי הצום. את רוב ההכנות אפשר לעשות לפני כניסת הצום בערב יוהכ"פ ובסיום הצום לחפוף, לרחוץ את הגוף היטב, לנקות את הפה ובין השיניים ולעיין שאין חציצות.

*הפרדת מיטות ומגע -*

יום כיפור אסור בתשמיש מיטה. בליל כיפור צריך להפריד מטות ולנהוג כדין הרחקות של נידה, לגבי הרחקות ביום, יש מקום להקל במגע שאינו של חיבה ובהושטה מיד ליד.

*נטילת גלולות ביום כיפור -*

אם אפשר ליטול את הגלולה לפני ואחרי הצום - עדיף.

במידה ואין אפשרות - ליטול אותה בלי מים

ומי שלא יכולה - ליטול עם שתיה מאוד מרה (2 שקיות תה קמומיל במים ולהשרות עד שהמים יספגו היטב) ופחות מכשיעור. אין צורך לברך לפני או אחרי.

חולה שאוכל או שותה ביום כיפור - אין צורך לעשות קידוש.

*איך מחשבים שיעורין?*

ממלאים לפני הצום את כל חלל הפה במים (שתי לחיים מלאות). פולטים את המים לכוס, מחלקים את הכמות לשתי כוסות (חצי-חצי). חצי מהכמות היא מלוא לוגמיו אותה אסור לשתות ביום כיפור ולכן אישה שותה *פחות* מחצי הכמות. כדאי לסמן על הכוס את קו גובה המים והכוס הזו תלווה אותה במהלך הצום.

בין שתיה לשתיה הפרש של 9 דקות.

בשעת הצורך אפשר לרדת מ9 ל-7 ול-5 ואפילו ל2 דקות.

עדיף לשתות מיץ ענבים כי יש בו סוכרים שיכולים לחזק את הגוף ולתת אנרגיה הרבה יותר משתיית מים. דוגמאות נוספות למשקאות מזינים: מיצי פירות טבעיים, יוגורט נוזלי, מרק מזין נוזלי, שהוכן לפני הצום.

כל שתיה כזו היא היתר בפני עצמו כך שאם האישה התאוששה, מפסיקה לשתות לשיעורין ובמידת הצורך - תחזור שוב לשתות לשיעורין.

להגדיל עד למעט פחות מ-40 סמ"ק, אך לא מעבר לכך.

מאכל זה יש לאכול ברווחי הזמן המפורטים לעיל לעניין שתייה.

*אכילה ושתייה אינן מצטרפות*, ולכן מותר לאכול מעט פחות מכשיעור ומייד לשתות מעט פחות מכשיעור ולהפך. *העיקר הוא להפריד בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה*.

לשאלות נוספות והצטרפות לקבוצת סוגה בשושנים - שות הלכתי בטהרת המשפחה

נתנאל ובת-חן ווייל

לגבי הזמן בין לבין. וגם לגבי זה שניתן כל שתיה ולא כל שתיה צריכה היתר בפני עצמה.

לכן נראה לי עדיף שכל אחת תשאל אצלה...

מותר לשתות כל משקה נוזלי כולל יוגורט שוקו וכו

אכילה נמדד לפי נפח לכן תכיני לך מראש מזון כמה שיותר דחוס כמו שקדים תמרים וכו.

פעם ראיתי טבלה ממש כמה שקדים זה שיעור כמה פתיבר אבל אני לא יודעת איפה למצוא

אני קיבלתי היתר בזמנו רק לשתיה בשיעורים, אז לא יודעת לגבי אוכל

אבל בשביל השתיה חילקו מטעם הקופת חולים כמו שלוקים של מים, שכל שלוק זה השיעור שמותר

ועקבתי בשעון וכל 9 דק' שתיתי שלוק של מים

בדרך כלל שתיה לשיעורים מאפשרת גם נוזלים אחרים שמזינים את הגוף טוב יותר בצום

אחרי לידה, שתיתי מיץ נראה לי או מים, ואכלתי ענבים.

רק משהו חשוב, זוכרת שטעיתי, אז אומרת לך שלא תעשי את הטעות שלי, אני הייתי אמורה לצום בעצם בין ביס לביס לא זוכרת כמה דקות נגיד 5 דקות, והפאדיחה שעשיתי היתה ששתיתי שלוק ואז אחרי 2 דק אכלתי ענב וספרתי 5 דקות בנפרד, כאילו בין השליה לשתיה 5 דק' ובין האוכל לאוכל 5 דק' ואז למעשה לא היה מקום של 5 דק' ברצף.. אחרי כמה זמן קלטתי ועצרתי. בקיצור, טפשות, לא מבינה למה חשבתי ככה, טוב, הייתי 4 ימים אחרי לידה 🫣

בכל אופן, להתחיל את השיעורים מיד, לא לחכות שתהיי צמאה או רעבה , כי אז זה ממש גרוע ותצטרכי לשבור הכל .

יודעת, לא מחברים בין השתייה לבין האכילה. ככה שזה דווקא נשמע בסדר גמור

ההפסקה צריך להיות בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה

לא בין אכילה לשתייה.

וואי כבר עברו שנים ואני עדיין במצפון על כך... אז מה הרעיון? אני בעצם לא תמה ברצף כמעט בכלל...

השיעורים לא מצטרפים

אז אפשר שיעור אכילה ושיעור שתיה אפילו יחד

כדי להספיק לשתות (ולאכול) את הכמות הדרושה לבריאות הגוף...

(לפחות ככה זה היה אצלי. הרופאה אמרה כמה ליטר אני צריכה להספיק לשתות כל היום, ולכן לקראת הסוף אפילו הייתי צריכה לקצר את פרק הזמן בין שיעור לשיעור...)

היה שנה שבה עשיתי שיעורים בעקבות צירים מוקדמים בשבוע 32

הרב אמר שעדיף לשתות דברים שהם גם אוכל.

משקה יוגורט, מיץ ענבים, מרק, איגלו שזה בדיוק המדידה.

לגבי הזמנים, לחכות 9 דקות.

אבל במקרה שמרגישה צירים, מספיק לשתות לפי השיעור, העיקר שיהיה הפסקה ו"לא רגיל" מספיק גם לספור עד 20

אני בשבוע 30 והמצב שלי הוא צוואר מחוק ופתיחה

ואני בשמירה..

הרב נתן לי היתר לשתות לשיעורין ואני ממש חוששת מזה שלא נתן היתר גם לאוכל

מה הייתן עושות? שואלות רב נוסף?

אני ממש בלחץ

לק"י

יצא לך לשאול רופא מה הוא ממליץ?

אם כן, תגידי גם את זה לרב.

יוגורט חלב מיצים מרק טחון

תכיני לך מראש דברים מזינים לשתות

אבל למיטב ידיעתי מחבור בשתייה הוא זה שגורם לצירים, לא? ולא מחסור באוכל.

לכן הגיוני שאת צריכה רק לשתות לשיעורים.

בכל אופן, תשאלי את הרב מה את יכולה לשתות. זה לא רק מים, בעיקרון...

זה היה בט' באב והרב אמר לי רק לשתות

שתיתי ושתיתי ושתיתי

והיו מלא צירים

עד שבסוף אכלתי וזה נרגע לאט

אבל כדאי שזה יהיה רב שאת סומכת עליו

ושמבין את התמונה הרחבה

זוכרת שהייתי במרפאה שהיא מקבלת בשביל משהו אחר ומזכירה אמרה שתור אצלה עולה 1000 ומשהו ש"ח

בשכיבה במיטה לדחוף את העקב לכיוון "למטה" ואת האצבעות "למעלה".

(למעלה/למטה יחסית לגוף שלך)