הר הבית מעניין אותו כשלג דאשתקד.
עלאק ימין שמימין לימין. ניחא לו היה מקים ארגון דוגמת נאמני הר הבית, שמעודד עליה בפועל, אבל לא.
לא זו אף זו, כל עליה שלו מכוונת זדונית לאצבע בעין לחרדים או לממשלת ישראל שהוא חבר בכיר בה, או גם וגם, כפי שקרה היום- תשעה באב.
מעולם הוא לא עלה להר כשאינו מוקף במצלמות, ולא בכדי, והיא הנותנת.
גילוי נאות: בהוראת רבותי אני לא עולה להר.
הרבנות הראשית לדורותיה אוסרת לעלות להר, ואין צפי שהאיסור המוחלט עומד להתבטל או להחלש.
בדיוק היום אלישע דנינו העלה פוסט שבו הוא מספר שבן גביר ייצג אותו בבית המשפט לאחר שהאשימו אותו שהוא התפלל בהר הבית.
זה היה לפני עשר שנים.
כנראה שגם אז הוא עשה את זה כדי לעצבן את החרדים...
(כמעט) כל עורך דין היה מייצג אותו תמורת כסף.
שפטל ייצג את הפושע הנאצי דמניוק, וגם הוציא אותו זכאי.
כי שהוא ביקש מהמשארה להראות שיש חוק שאוסר תפילת יהודים בהר הבית, הם חיפשו ולא מצאו. עד היום אגב, לא קיים חוק כזה. מאז בכל פעם שיש עצורים על תפילה בהר הבית, בית המשפט השלום בירושלים כמעט תמיד משחרר אותם מיידי תוך כדי נזיפה במשטרה על עצם העיכוב.
אגב, אריאל דנינו, לא אלישע דנינו @ספק
בשעה הזאת של הצום, תן לי קרדיט שהצלחתי בכלל לכתוב משהו...
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ט' באב תשפ"ד 18:45
כהוראת רבותי ורוב רבני ישראל, איני עולה להר בשלב זה. אבל כל יהודי מצפה לגאולה השלמה, שיתבהרו הספקות ויותר לעלות להראות, להקריב ולהשתחוות. אנחנו מפסידים מחסרון המקדש ועבודת הקורבנות חלק גדול ממצוות התורה.
מעבר לכך, אני ממש לא חסיד של בן גביר ובהחלט הייתי רוצה שיוותר כרגע על המריבות הקואליציוניות (ובמקביל, מצפה מדרעי ושות', שיכבדו את הציבור ויימנעו כרגע מהצעות חוק שהן אצבע בעין של הציבור. אבל, כל התגובות במערכת הפוליטית לעליה שלו, הן צביעות אחת גדולה. כנראה שבדוברות הליכוד לחוצים מאוד, אז שלחו את כל הדוברים כולל את הדובר בערץ:
1. "מבעיר את המזרח התיכון" - אז בוקר טוב לשר הביטחון, שכנראה עוד לא התעורר מהעיפות מההקפות של ליל שמחת תורה - המזרח התיכון בוער. הוא בוער לא בגלל אירוע כזה או אחר. אגב, בחוה"מ סוכות,בן גביר נענע לבקשת גורמי הביטחון ולא עלה, כידוע, כיוון שבן גביר לא עלה לערבים לא היה על להתעצבן והחג הסתיים בשקט ושלווה...
בכלל, כבר שבועיים כל המדינה כוססת צפרניים, בגלל שצה"ל חיסל שני רבי מרצחים. בעייני החיסולים מוצדקים לגמרי, אבל לתלות משהו שיקרה עכשיו בצעד של בן גביר, זה פתאטי.
2. לכל 'המשגיחים הרוחניים' מגפני ועד אבי מעוז, נו דחילק. אתם באמת מתנים את הקואליציה בשמירת מצוות לפי שיטתכם?!
אתם שותפים בממשלה שראש הממשלה וחצי מהשרים חילונים. רה"מ אמנם בזכות תפקידו (כפי המסורת) נמנע מחילול שבת בפרהסיא, אבל כמעט כל מוצ"ש מתפרסמת השתתפותו של אחד השרים באירוע שמחוץ לתחומו...
מעבר לכך כולכם תמכתם במינוי יו"ר הכנסת (בסדר סמלי השלטון הרשמי הוא השלישי אחרי הנשיא ורוה"מ!) שבאופן רשמי ומוצהר נשוי לגבר.
את כל זה אתם בולעים ורק מי שעושה מצווה לדעת רבותיו, שאסורה לדעת רבותיכם (ורבותי), הוא הבעיה?!
אבל לחברת מנהלת הר הבית קוראים איילה בן גביר. אישתו של השר בן גביר. להגיד שהנושא לא מעניין אותו, זה בעיקר חוסר הכירות עם האדם ועם פועלו לאורך כל השנים, עוד הרבה לפני שהיה פוליטקאי.
ולגבי החברה החרדית - לצערנו בשנה האחרונה אנחנו רואים פעם אחר פעם שאומנם רגליהם בארץ ישראל, אבל ראשם בגלות. זה בא לידי ביטוי בגיוס לצבא הציוני, וזה בא לידי ביטוי בעלייה להר הבית. אם ההלכה הייתה חשובה להם הם היו נאבקים על כניסת גויים להר הבית, שזה חמור פי כמה וכמה לטמא מת שמסתובב סביב מקום המקדש לאחר טבילה כהלכה.
אגב, תעשה גוגל על השם 'הרב שלמה גורן'. תגלה בין היתר שלא רק שהוא היה רבה הראשי של ישראל וחלק מהרבנות הראשית, אלא הוא גם החוקר הכי גדול לעליית יהודים להר הבית, ומי שאחריו הולכים כל המתירים.
גילוי נאות: עליתי פעמיים להר הבית בעקבות רבותיי שגם עולים.
גם ישיבת הר הבית היא חלק מפעילות מוסדות עוצמה יהודית.
אגב, מכאן די סתירה לטענת הרב גורן, שאין חשש שיבואו מהאסור למותר כי הוא נותן גבולות ברורים. הוא אכן נתן גבולות ברורים, אבל באים כאלו שלא שימשו כל צרכם וטוענים שהם מסתמכים עליו, כשבפועל הם נכנסים למקומות שהוא אסר.
סתירה נוספת לטענה שאם רבנים יורו בבירור, לא יבואו מהאיסור להיתר היא שאם תשאל את בן גביר, הוא יגיד שהוא סומך על הרב ליאור. אם תשאל את אשתו, היא תגמגם, כי מה לעשות הרב ליאור נחרץ באיסור העליה לנשים.
גילוי נאות: אני כלל לא נמנה עם מעריציו של בן גביר, הוא נראה לי נמר של נייר, וגם העלייה להר הבית לא חסרה לי. אלא מה, בהחלט יש רציונל במעשיו של בן גביר: בהיותו שר בישראל הוא נותן לגיטימציה לצעד הזה עבור אלה המעוניינים בכך. אם לא היו בן גבירים, התנועה הציונית לא הייתה קמה, ועם ישראל היה נשאר להינמק בגולה.
הרבנות הראשית ושות' מונעות משיקולים פוליטיים לא פחות מאשר השיקולים ההלכתיים ("אוי אוי אוי, מה יגידו הגויים, ומה יקרה אם הערבים יתרגזו" וכיו"ב). לכל בעיה הלכתית יש פתרון, כולל למיקום ולגידור האזורים שמותר/אסור לבקר בהם מבחינת הלכות טהרה.
על עצמו לדורותיו
האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
