חתונה של גיס שבועיים אחרי לידה ראשונה. לנסוע?תהילנה

מתלבטת מאוד מאוד. אשמח לכל עיצה ודיעה כי אני ממש אובדת עצות.

אני שבועיים אחרי לידה ראשונה ב"ה, לידת בזק טראומתית מאוד עם תפרים. ברזל בריצפה. אני במיטה רוב היום, לא עושה שום דבר בבית בעיקר נחה ואוגרת כוחות ומטפלת בבייבי.

מחר גיסי מתחתן מחוץ לעיר. אני בעיקרון מראש חשבתי לא לנסוע לחתונה כי זה ממש קרוב ללידה. אבל מרגישה שיש איזו ציפיה מהמשפחה של בעלי שנגיע בהרכב מלא.

יש לציין שבעלי הכי תומך בי בעולם להישאר בבית ולא להגיע וגם עדכן את המשפחה שלו, אבל אני מרגישה שזה ישמח אותו אם אני אבוא, במיוחד שהוא האח הבכור והרבה מהאחים התחתנו לפניו וזה החתונה הראשונה במשפחה אחרי שהתחתנו (נשואים כשנה).

מה לדעתכן כדאי לי לעשות? חשבתי לבוא רק לחופה ולהביא מישהי שתהייה עם הבייבי, אבל זה אומר שבעלי יהיה גם רק בחופה. אני גם מאוד מתקשה לעמוד ומפחדת שבחתונה אצטרך לעמוד רוב הזמן כדי לקבל ברכות מאנשים.

אשמח ממש לחוות דעתכן מה הייתן עושות במקומי

בפירוש לא הייתי הולכתשוקולד פרה.

את שבועיים אחרי לידה. ראשונה. טראומטית.

ומה זה יתן אם בעלך יקצר שהות שם, כי את יכולה להיות רק בחופה?

זה נראה לי חיסרון משמעותי.

יהיו עוד חתונות.

נשמע שאין לך שום רצון מצד עצמך ללכתרקלתשוהנ
לא הייתי הולכת. אני גם לא חושבת שיש ציפיה מאישהאושר אקספרס

שבועיים אחרי לידה להגיע.

במצב בוoo
הייתי מתקשה לעמוד, לא הייתי יוצאת לשום מקום וברור שלא לאירוע, לא משנה של מי. לא הייתי מסבירה שום דבר, מי שלא מבין מה זה אישה אחרי לידה, שלא יבין, לא צריך להסביר לו.
מה פתאום לא הייתי יוצאת מהבית במצב הזהרקאני

את יכולה להתקשר לחמותך להגיד שאת מתרגשת איתם ממש

 

במצב כזה לא הייתי הולכת...מתואמת

תבקשי שישדרו לך את החתונה בזום או בשיחת וידאו. כך תשדרי שאת רוצה מאוד להיות שותפה.

אצלנו במשפחה היו פעמים שאחים ממש (ולא גיסים) של החתן/הכלה לא היו בחתונה... (כי היו בחו"ל/מגויסים) זה מבאס נורא, אבל אין ברירה לפעמים...

לי הייתה גם לידה דוה לשלךשושנושי

ברזל ברצפה וכולי תפרים

ממש לא הייתי נוסעת לחתונה שבועיים אחרי לידה

 

מנגד אם את מרגישה שאת רוצה וזה חשוב לך מאוד השואו הזה - את יכולה

בנוסף, תחשבי על כמות החיידקים והאנשים שירצו לגעת ולהחזיק את הבייבי - זו גם סיבה שהייתי נשארת בגללה בבית

אני כן הייתי הולכתמשתדלתלהיותאני

אני כן הייתי הולכת, יושבת כל הזמן, לא קמה בכלל לאף אחד! שיסתדרו כולם ויתכופפו/ ישבו בשביל לברך אותך.

אפשר לבקש להיות בחדר יחוד בתחילת החתונה עד לחופה, וגם אחרי שהחתן והכלה יוצאים מהחדר יחוד ללכת לשם ולנח, וכמובן להביא מישהי שתעזור לך בשמירה על התינוק


אני גם מבינה את הצפייה והבאסה של המשפחה ושל בעלך אם לא תבואי, בעיני חתונה של אח זה אירוע שמגיעים כמעט בכל מצב, אבל בכל אופן אומרת שתחליטי מה שטוב לך והם יתמודדו! למרות שבעיני כן ללכת אני מבינה לגמרי למה לא! זה לגיטימי לא לבוא במצב כזה.


התשובה: לא! נחרץ. אני עשיתי את הטעותטוביאלה

אישה אחרי לידה מקומה בבית, במיטה, ליד מקלחת ובמקום שמאפשר לה להניק איך שהיא רוצה בנוחות מקסימלית.


אני עשיתי את הטעות הזו ובלי להגזים-

חזרתי עם תפרים כואבים אימים, נפוחים, כאובה, עייפה וסחוטה ברמות, עם גודש שהוביל לסיום הנקה מיידי ובעיקר כועסת ככ על עצמי שלא שמתי גבול מה ביכולות שלי ומה לא.


מאז יש דבר שאני ממש עומדת עליו-

לא עושה מעבר לכוחותי אחרי לידות.

הגיעו אורחים לבקר בלי תאום ואני עייפה?

אני אתנצל ואלך לישון.

יש אירוע?

מחילה, הייתי שמחה להשתתף אבל אני לא מסוגלת.

שואלים האם לקפוץ למחלקה לבקר?

אם לא מתאים לי אני אענה בכנות עם אמירת תודה


לתת כשאין כוחות זה הכי לא חכם שיש.

זה עד היום השאיר אותי עם כעס על כל מישלחץ עלינו לבוא ועשה לנו מצפון, עד שהבנתי שגם אם הם היו חסרי מודעות ולא בסדר-

השחקנית הראשית שלא היתה נאמנה לעצמה זו אני ולא אחרת.. לקחתי אחריות על זה, גם אם זה אומר שיש אי נעימות.

אני כן אוסיףטוביאלה

שאם הרצון שלך הוא להיות, ואת מאמינה שזה הגיוני ומתאים לך פיזית

אז תדאגי לכל מעטפת אפשרית

קרי:

שהיה קצרה באולם, מי שיסיע אותך הלוך וחזור, תאום ציפיות מלא, ישיבה, מקום להנקה וכו וכו..

איזה עצוב וקשה...חיבוק💜אושר אקספרס
תודהטוביאלהאחרונה
להישאר בבית חד וחלקהמקורית
לא יודעת מה נכון לך לעשותבארץ אהבתי

אבל השאלה שלך הזכירה לי שדודה שלי (אחות קרובה מאוד של אמא שלי) היתה בחתונה של ההורים שלי חמישה ימים אחרי לידה ראשונה.

בכל התמונות היא יושבת (יש תמונה של כל המשפחה המורחבת, שבה כולם עומדים, ורק החתן, הכלה, היא, וגם סבא רבא שלי יושבים).

וברור שהיא לא קמה לאף אחד שיברך אותה. לא חושבת שמישהו מצפה בכלל מיולדת לעמוד (וגם אם כן - זה לא משנה שום דבר. יולדת צריכה לשבת, וכולם יסתדרו עם זה).


אני ממש לא אומרת שזה מה שאת צריכה לעשות.

יש לך את כל הלגיטימציה בעולם לא ללכת בכלל, וזה הכי מובן והכי הגיוני. וכבר כתבו לך על זה פה מספיק.


אבל אם את כן רוצה ללכת, וחוששת בעיקר מהעמידה, אז אולי הסיפור שלי יעזור לך.

(האמת שאני לא יודעת איך דודה שלי הרגישה אחר כך ואם היא בכל זאת הצטערה שבאה. אני יכולה לנסות לשאול אותה אם תרצי, למרות שזה היה לפני יותר מ-35 שנים, אז לא יודעת כמה היא באמת זוכרת...).

מכירה מישהי שהלכה לחתונה שלמקסיקנית

אחותה יום אחרי לידה

כן כן יום אחד, ילדה בשבת בבוקר, וביום ראשון השתחררה, לבשה שמלה, איפור ולחתונה


ואז שכנה שלי שהיתה גיסה של החתן באותה חתונה והייתה שבועיים אחרי לידה הלכה בלית ברירהכי הרגישה לא נח

יש הבדל גדולoo

בתחושות אחרי לידה

אני אחרי לידות הרגשתי טוב, גם יום אחרי, הרבה יותר טוב מההריון.

אבל הרבה נשים לא מרגישות טוב. מי שלא מצליחה לעמוד זה אומר שהגוף זועק למנוחה מלאה.

אין כזה דבר בלית ברירה, אין השוואות לאחרות, רק ההרגשה האישית.

ממש מסכימה!רק טוב!
אני אם לא הייתי באה הייתי מתבאסת. כי אני מרגישה הרבה יותר טוב וחופשיה ולמרות שהיו לי כמה וכמה לידות עם תפרים הרגשתי טוב אחרי כולל בלידה ראשונה ששאלו אותי בברית אם אני בטוחה שילדתי. ולא הבנתי מה העניין. אז באמת שאין מה להשוות לאחרות. כל אישה זה משהו אחר וכל לידה זה משהו אחר. 
מצד שנירק טוב!
לשבת שבע ברכות לא הגעתי. 4 ימים אחרי לידה (טובה ב"ה!) להיות עם כל המשפחה של בעלי ושל הגיס החדש, במקום לא מוכר, זה כבר יותר מידי.  הייתי אצל ההורים שלו עם התינוקת ובעלי נסע עם שאר הילדים לשבת שבע ברכות של אחותו. 
וואי, אני גם כמוךעוד מעט פסח

ביום של הלידה אני מרגישה מדהים ונפלא (וזה ממשיך גם כמה חודשים קדימה)- רק בגלל שסוף סוף אני כבר לא בהריון!

אבל מרגישה שלסביבה יש הרבה יותר יכולת לקבל אישה חלשה אחרי לידה, מאישה חלשה ולא מתפקדת במהלך הריון (אלא אם יש טייטל רשמי של 'שמירה').

 

 

גם בטייטל רשמי של שמירההמקורית

אנשים מרשים לעצמם לדרג את הקושי

וגמני הרגשתי הרבה יותר טוב אחרי הלידה מאשר בהריון.

אחותיאפונה

ילדה בשבת בצהריים, והגיעה לחתונה שלנו ביום שני פחות או יותר ישר מבית החולים.

היא הלכה אחרי החופה וגיסי נשאר עם הגדולה.

הם גם הגיעו לשבת חתן (שעתיים נסיעה) וקראו שמה שם לתינוקת...

א ב ל

לא היתה לה לידה קשה

היא הרגישה טוב ב"ה.

אני הייתי הולכתבוקר אור
אבל באמת לא להרבה זמן. לחופה נשמע רעיון טוב 
מה את באמת רוצה?מקרמה

לא הייתי הולכת רק בגלל שמצפים ממני

אבל מצד שני- אין מצב שהייתי מפספסת את החתונה של גיסתי- מבחירה

כי רציתי מאוד להיות בה

רציתי לשמוח איתה

רציתי לשמוח עם חמי וחמותי

כי ככה הקשר בנינו -מבחינתי היא אחותי

(זה לא כל הגיסות ככה...)


אם את מרגישה שמתאים לך לוותר עליה ווחא דחוף לך להיות, ובעלך מבין, אז וותרי.


(עוד אופציה- שבעיני קשוחה אבל אולי לך יתאים

לבדוק אופציה לינה באזור ולפרוש אחרי החופה- ובעלך יצטרף בסיום החתונה...)

אחרי לידה, ובכלל באימהותממשיכה לחלום

אישה צריכה להיות קשובה לעצמה וליכולות שלה.

אם ישמח אישה ללכת לחתונה יומיים אחרי לידה, כדאי לה לעשות את זה גם אם כולם ירימו גבה.

ואם קשה לה ומעייף לה ומלחית לה לצאת חודש אחרי לידה, שלא תעשה את זה.

היחידה שיכולה לענות אן נכון לצאת או לא, היא את.

מה את מרגישה מבפנים?

אחרי שתביני מה את מרגישה, תתחברי לזה, זה הכי מוצדק בעולם

וברגע שזה יהיה מונח אצלך ואצל בעלך גם אם יש ציפיה במשפחה שלו זה יעבור בהבנה.

הוא יוכל להגיד להסביר למשפחה שלו שעברת חוויה מורכבת ואת צריכה עדיין להתאושש

אני עשיתי את זה האמת ולא מתחרטתמתלבטת בקול

גם עם תפרים והיתי במצב בטטה וכאובה ממש

אבל כן חושבת שזה קרבה מדרגה ראשונה וחשוב להשקיע

תלוי כמה הגוף מסוגל לעמוד בזהצפורה

ותלוי כמה רוצים להיות בחתונה..


אם נורא נורא חלשה הייתי מוותרת למרות שמאוד רוצה

אם יש בך רצון להיות, לשמוח, לשמח למרות הקושי אז כן לסוע לפי התנאים שאת מסוגלת

זה בסדר גם לבוא לחלק מהחתונה ולצאת לפי הלוז שלך


אני מאוד אוהבת חתונות וחשוב לי חתונות מקרבה ראשונה מאוד אז ומניחה שהייתי מתאמצת יחסית אלא אם ממש באופן קיצוני הייתי מרגישה רע.

לי ברור שהייתי הולכתאמא לאוצר❤

אבל זאת ממש בחירה שלך.

גם אני הרגשתי ממש נורא אחרי לידה ראשונה ועדיין לא הייתי חושבת להפסיד חתונה של גיס.. אולי לחתוך מוקדם, להקפיד לשבת הרבה ולא לרקוד וכו'.. אבל אני אישית לא הייתי מפסידה בשום מחיר..


אבל תעשי מה שטוב לך! אם את לא רוצה ללכת אל תלכי..


אבל אני כן יכולה להבין למה מבחינתם יש ציפייה. חתונה של גיס זה באמת ממש קרוב..


תרגישי טוב!! החלטות טובות🤍

מה שהם מצפיםEliana a

שיצפו

את במצב של רק שבועיים אחרי לידה

תעשי רק מה שאת בעצמך רואה לנכון בלי לחשוב מה הם מצפים. כי את הראשונה במצב אחרי לידה שצריך לחשוב 

אני חושבת שלא…מקסיקנית

אם היית אומרת שאת ״סתם״ אחרי לידה או זו חתונה של אח שלך אז הייתי חושבת אחרת


אבל יודעת מהנסיון של אחותי שברזל נמוך זה נוראאאא… וממש מבינה

ואם בעלך תומך אז לא נראה לי חשוב מה יגידו במשפחה, לא תמיד מבינים וזה בסדר

במיוחד שאם את הולכת רק לחופה אז בעלך גם… כנראה גם הם והוא וכולכם מעדיפים שהוא יהיה יותר ואת תנוחי ולא יהיו לך אחר כך ימים קשים בגלל המאמץ והקושי

כמובן שאם את מרגישה רצון ללכת אז ברווור שתלכי!!

שיהיה לך החלטה טובה וקלה

ברור להישאר בבית מה השאלה בכללאמאשוני

האמת לא מבינה את ההתלבטות,

אם היית אומרת שלבעלך היה מאוד חשוב,

היה מה לשקול.

בעלך מקבל את זה שאת נשארת בבית.

לדעתי זו הקרבה במצבך שאת מאפשרת לו בכלל ללכת.

לא שהייתי אומרת שבעלך יוותר על חתונה של אח שלו, רק אומרת שזה לא פשוט לתת לו ללכת וכל הכבוד על המאמץ הזה.

גם לבעלך יהיה יותר קל ללכת, לרקוד לשמח בחופשיות כשאת והבייבי נחים ומתרפאים בבית. (בתקווה שתוכלי באמת לנוח ולא לטפל בתינוק)

לא נוסעיםמותק 27
הייתי נשארת בבית עם התינוקיהלומה..
שניכם זקוקים למנוחה, והתינוק שלך זקוק לך...
זה ממש תלוי באיך שאת מרגישהדיאן ד.

אני שבועיים אחרי לידה היה לי מאוד קשה לצאת לאירוע.

 

לפי איך שאת מתארת לא הייתי עושה מאמץ כל כך משמעותי.

 

האמת שאני כן הייתי הולכתשלומית.

גיסים שלי הם כמעט כמו אחים שלי ולא חושבת שהייתי (גם בשביל עצמי) מוכנה להפסיד חתונה של אחד מהם.

מה שכן, כמובן יושבת ממש כל הזמן בלי לקום בכלל וחותכת מוקדם.

אבל אם את לא מרגישה קשר וצורך לנסוע אולי כן שווה לך להשאר

לפעמים גם כשמרגישים קשר וצורך אפשר שלאהמקורית

לנסוע

כי מה שמכריע זה לא הקשר והצורך, אלא הכוחות

תודה רבה רבה לכל מי שהגיבה, מעדכנת שבסוף לא נסעתיתהילנה

החתונה קורית ברגעים אלו ממש ואני בבית.  

האמת שהיה רגע (של חולשה;) שהרגשתי עם כוחות והתלבשתי לנסוע, אבל אחרי חמש דקות הבנתי שאני לא מסוגלת ואמרתי לבעלי המאוכזב שיסע בלעדיי...

ממש תודה לכל אחת שענתה פה, קיבלתי הרבה נקודות מבט מעניינות על הסיטואציה ןחומר למחשבה ובמיוחד הרגשתי שכל אחת בדרכה שלה ותגובתה שלה דוחפת אותי להקשיב לעצמי ולעשות מה שטוב לי,  ואני שמחה שברוך השם זה מה שעשיתי.

מעולה שהקשבת לעצמךoo
אלופה שהקשבת לעצמךחיכיתי חיכיתי

ולכוחות שלך.מניסיון אני יודעת שזה ממש לא פשוט.

בעז"ה יהיו עוד אירועים ושמחות!

אלופה אתממשיכה לחלום
זה צעד חשוב מאוד
שאלה על ניתוח כפתורים ושקד שלישימישהימפה

הבן שלי בן שנה וחצי, כבר תקופה עם נוזלים באוזניים, קצת איחור שפתי, והיום בצילום ראו שיש לו גם שקד שלישי מוגדל מאוד.

הרופא א.א.ג הפנה אותנו לניתוח, ואני קצת בלחץ...

התחלתי לקרוא קצת שרשורים קודמים בנושא (באדיבות הצ'אט שעזר לי למצוא), ואני מבינה שלרוב קובעים את התור לבוקר (כדי להקל על הצום).

אבל לי זה נשמע שעשוי להיות די קשה אם יקבעו לנו לבוקר. כי הוא עוד מתעורר לינוק בלילה, ואחר כך בבוקר כן רגיל לאכול משהו. אז הוא עשוי להיות די מסכן...

דווקא השבוע היה לנו תור לבדיקה בהרדמה ב-15:00, וזה היה מעולה - בבוקר הוא הספיק לאכול אחרי שהוא קם, אחר כך יכולתי להניק אותו עד הצהריים (מותר להניק עד 3 שעות לפני, אז הוא יכל עד 12), ואז הוא ישן שנת צהריים טובה שבמהלכה נסענו לבית החולים, ואז הגענו לבדיקה והיה בסדר גמור (חוץ מזה שאחר כך הוא התעורר הפוך, ינק, נרדם שוב לדרך חזרה הביתה, ואז לא הצליח ללכת לישון עד שעה מאוחרת...).

בקיצור - כמה גמישות יש בבחירת השעה של התור? או שאולי תשכנעו אולי שגם בבוקר זה לא כל כך נורא?

ויש לכן המלצות לרופא מומלץ משערי צדק? (יש לי בכלל אפשרות בחירה אם אני לא הולכת פרטי? איך זה עובד? עדיף כן לקחת פרטי?)

מתייגתנפש חיה.

@shiran30005 היא עשתה לילדים שלה גם, את יכולה לברר איתה פרטים (או פשוט לחפש את השרשורים שלה)

לא יודעת לענות לך על הכולמתואמת

הבת שלי עברה שני ניתוחי כפתורים (אחד מהם עם הסרת שקד שלישי), אבל בגיל גדול יותר, אז לא הייתה לנו בעיה עם השעה.

הבן שלי עבר ניתוח אחר בגיל שנה, ועדיין ינק. אני כבר לא זוכרת איך עשינו עם הצום לפני, אני כן זוכרת שהינקתי אותו במחלקה בהתאוששות, והאחות כעסה עליי... אז תתכונני גם לזה, שאחרי הניתוח הוא גם לא יוכל מיד לינוק. (כדאי לשאול בדיוק את הצוות מה העללים והזמנים)

לבת שלי לקחנו באופן פרטי את ד"ר אורי פלג (מקווה שלא טועה בשם) והוא היה טוב. אבל עברו מאז כבר יותר מעשר שנים, אז לא יודעת אם הוא עדיין שם. זה ניתוח פשוט יחסית אז לא בטוח שצריך רופא פרטי. זה רק כדי שבאמת תוכלו יותר לשלוט (אולי) בזמנים וגם כדי שלא יעכבו אתכם יותר מדי בקביעת התור או יחליפו לכם אותו ברע האחרון (אבל גם זה לא מבטיח).

אם את רוצה המלצות בהדסה עין כרם (המלצות עדכניות יותר) - אז יש את ד"ר שגית שטרן וד"ר מיכל קאופמן.

בהצלחה!

תודה!מישהימפה

דווקא הוא עבר פעמיים הרדמה מסיבות אחרות ואמרו לי להניק אחרי שהתעורר.

אני רוצה דווקא בשע"צ כי יש שם הרבה רופאים שכבר מכירים אותו.

אז יכול להיות שזה תלוי מה בדיוק הפרוצדורה...מתואמת

הבת שלי בת שנה ועשרה חודשיםכבדה
עבר עריכה על ידי כבדה בתאריך ה' בחשוון תשפ"ז 8:28

עברנו את זה לפני חודש באסותא רמת החייל.

היא גם יונקת בלילה והייתי בלחץ מזה.

הנקתי אותה ב2:30בלילה(אמרו לנו הנקה עד 3)

היא הייתה ראשונה בתור ב7, זה לפי גיל. באמת כדי שלקטנטנים יהיה קצת יותר קל עם הצום.

אמרו לנו להיות שם בשש בבוקר, היה צריך קצת להעסיק אותה במשחקים, בסרטונים וכו' כי היא ביקשה לינוק מדי פעם.

בפועל נכנסנו ב7:30, ב8:20 היא כבר הייתה בהתאוששות. ואח"כ הנקתי אותה שם באישור האחיות.

באותו יום היא הייתה מעוכה. אבל למחרת היא קמה בפול אנרגיה...😄 (לנו אמרו 48 שעות מנוחה בבית אח"כ) סה"כ היה בסדר.

עברנו את זה גם עם בן נוסף שלי, שהיה בן 3. הוא נכנס רק ב10:30-11 כי הוא היה הכי גדול שם והיה יותר קשה.

אז טוב שעליתם על זה מוקדם. בהצלחה ממש. ואם אפשר לעזור בעוד משהו בשמחה תשאלי

וואו להגיע ב6 זה ממש מורכב לימישהימפה

גם מאתגר מבחינת הילדים האחרים שבבית...

אולי נבקש שיקבעו לנו סביב 9-10, ואז הוא יוכל לינוק עד 5-6 בערך ואת הבוקר נראה לי שנצליח לעבור בסדר...

אנחנו עשינו בתל השומר לפני כמה חודשיםshiran30005

שם רוב הניתוחים הם לשעות אחה"צ

אצלינו גילו בעיה בקרישת הדם אז קבעו לנו לשעה 8 בבוקר הכי ראשונים וזה גם מה שאני רציתי, הבת שלי היתה בת 2.5 אבל יותר גדולה אז לא ידועת איך הולך בגילאים כאלה

החלמה האמת קשוחה, אנחנו עשינו כפתורים, שקדים ושקד שלישי ולקח לה שבוע לחזור לעצמה, אז צריך לקחת בחשבון גם

שיהיה בהצלחה!!

תודה שאת מכינה אותי לאפשרות שיקח לו זמן להתאוששמישהימפה

מקווה שיהיה אצלנו יותר מהר. אבל אני בהחלט אקח בחשבון שיכול גם לקחת יותר זמן...

אני עשיתי לבן שלי בגיל הזה בשעצתודה לך ה' 🙏

לקחתי פרטי את דר דוד אטל, בנאדם מדהים ומיוחד.

אמרו לך שהניתוח על הבוקר, כי בדכ זה לפי גיל או דחיפות סוציאלית.. אז ככל שהילד קטן יותר הוא ראשון. וכן עדיף לך כמה שיותר מוקדם, ככה את גם משתחררת אותו יום.מותר לתת מים או תה עד שעה לפני הניתוח, לנו למרות ההנקה זה הספיק.

הניתוח הוא ממש בקטנה. מה שזאת מעל כתבה שלקח שבוע להתאושש זה בגלל שהם עשו גם שקדים. שקדים ושקד שלישי זה הבדל גדול מאוד...

אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות

בהצלחה !!

יכול להיות שההחלמה הקשהכבדה

זה בגלל השקדים? שמעתי שזה יותר כואב אחרי. אבל לא התנסינו.

לפעמים מותר הנקה עד זמן מסוים לפני הניתוחטארקו

ורק מאכלים קשים לא

לנו המרדים אמר שלשתות מים/תה/מיץ כדאי עד שעה לפני הניתוח

הוא היה בן 5 אז לא היה עניין של הנקה...

מהניסיון שיש לי עם הרדמהמישהימפה

מותר להניק עד 3 שעות לפני.

משקאות צלולים אפשר עד שעה לפני.

אז תור מוקדם מידי בבוקר עשוי להיות קשה, אבל ב9-10 דווקא יהיה בסדר, נראה לי.

אצלנו לא הייתה בחירה לשעה. אבל תנסי..טארקו

לא היינו בשעצ

אנחנו עשינו בגיל 3אונמר

אז היה גדול יותר ומבין

אבל לדעתי כן עדיף בבוקר כי זה יכול להתארך ואת לא רוצה להיתקע לילה שם.

לנו היה תור בבוקר והוא התעכב בכמה שעות המתנה ואז התאוששות שלקחה עוד כמה שעות טובות ויש מקומות שגם דורשים לחכות שיעשה פיפי ואז זה עוד כמה שעות,

ואפילו שהיה התור בבוקר יצאנו משם ב8 בערב שבורים ועיפים ורעבים.

אז ממליצה בכל מקרה בוקר.

אם את רוצה יש לי רופאה מצוינת ממש. נעימה וטובה. פרטי אבל יש החזר אם את במאוחדת. יחס מעולה קיבלנו לכל אורך התהליך, עשינו את הניתוח עצמו באסותא.

אם תרצי אתן לך מספר.

מצטרפתכבדה

אצלנו ההתאוששות והתעוררות לקחה הרבה זמן. רצו לראות שמתעוררים, אוכלים קרטיב/מעדן , והולכים קצת לפני שמשתחררים. אצל שניהם הגענו רק בערב הביתה.(יש לנו גם נסיעה די ארוכה הביתה) זה מעייף...

תודה! חשוב לדעת...מישהימפה

אני רוצה רק בשע"צמישהימפה

יש לנו עוד עניינים רפואיים איתו ושם הרופאים מכירים אותו. נראה לי שזה הכי נכון בשבילו.

ונשמע ממש מבאס שהתור מתעכב בבוקר בכמה שעות כשהילד בצום... מקווה ממש שאצלנו לא יהיה ככה.

תודה על ההכנה לזה שהשחרור יכול להתעכב. שנדע להתארגן בהתאם...

אצלנו פתאום אחרי הניתוח אמרו שמשאירים להשגחהטארקו

ללילה

לפני הניתוח אמרו שכנראה נשתחרר באותו היום...

לנו בשעצ מראש אמרו שיהיה ללילהבוקר אור

ניתוח שקדים +שקד שלישי

השתחררה כמעט 36 שעות אחרי, במוצאי שבת (הניתוח היה בשישי בבוקר)

וואי, איזו באסה להיות מאושפזים בשבתמתואמת

רק בשביל ניתוח כזה!

וטוב שאתן מכינות אותי שיש סיכוי שלא משתחררים באותו יום... אנחנו עומדים עכשיו בפני ניתוח כפתורים שלישי במשפחה (אולי אפילו גם רביעי🙈), אז כדאי שלא נבנה על ההיכרות המוקדמת שלנו איתו... (הבת הגדולה שלי, שנותחה פעמיים, השתחררה באותו יום)

האמת שכל כך שמחנו שקיבלנו תורבוקר אור

שזה לא כזה הטריד אותנו..

הייתם שניכם איתה או רק הורה אחד?מתואמת

רק בעליבוקר אור

אני הנקתי תינוק בן שלושה חודשים אז. אבל באתי לבקר אותה בשישי ובשבת(אנחנו גרים במרחק הליכה)

לפחות זה...מתואמת

כפתורים רק?shiran30005

אם זה רק כפתורים זה שחרור באותו יום, אנחנו תוך שעה מסיום הניתוח היינו בבית , אבל שוב רק כפתורים

והוא ילד אסמתי אז חשבנו שיותר יקשיחו אבל לא

הבכורה שלי עשתה פעם אחת רק כתפוריםמתואמת

ובפעם השנייה גם שקד שלישי, ובשתי הפעמים השתחררה באותו יום.

עכשיו לבת אחרת אמור להיות לנו כפתורים+ניתוח למשהו אסטתי באזור. אז מעניין באמת אם זה ישפיע...

ואולי הקטנה גם תצטרך ניתוח כפתורים (אבל עקרונית רק זה)

גם אנחנו נשארנו ללילה השגחה בשערי צדקהתייעצות הריון

בניתוח שקדים תמיד משאירים לפחות לילה 1תודה לך ה' 🙏

תלוי איפהבוקר אור

והבנתי שגם בשעצ זן הנחיה חדשה יחסית

בשעצ עשיתי לפני 3 שנים. ומראש אמרו לי שככה תמידתודה לך ה' 🙏

אז אצלנו זה לא היה כך... אבל לפני יותר מעשר שנים.מתואמתאחרונה

מגבוניםהמקורית

גם אתן שמתן לב שלאחרונה שאיכות הגבונים ירדה?

פעם הם היו עבים ויותר גדולים (שלא נדבר על הכמות)

פעם הייתי קונה רק האגיס אבל זה לא מה שהיה פעם

נשארתי עם של רמי לוי שהיו ממש טובים ועכשיו גם אותם דפקו לי😑

אני קונה רק ללא בישום ועד כה ניסיתי כאמור האגיס, רמי לוי, בייביסיטר, שופרסל, לייף

הכל דק וקטן.

המלצה למגבונים עבים בקהל?

תודה. קנינו מגבונים מאושרים לשבת בנתיים.מוריה

שאלות גנטיותפשוט אני..

על דעת וברשות מנהלות הפורום,

אני מזמין לשאול אותי שאלות בנושא גנטיקה (בפורום, לא בפרטי...).

גנטיקה והריון, גנטיקה וזקנה, גנטיקה ומחלות, גנטיקה וטעם של כוסברה, גנטיקה וכל דבר.

אני לא רופא ולא אתן המלצות לפעולות, אבל לענות על שאלות בנושא אני יכול, ואשמח לסייע עד כמה שיידי משגת.

רקע קצר:

תואר ראשון, שני ושלישי בביולוגיה וביוכימיה.

הדוקטורט היה בנושא BRCA, אחר כך עבדתי במשך מספר שנים במעבדה בנושא גנטיקה ודמנציה, לאחרונה חזרתי לנושא BRCA במטרה להציל את חייהן של מיליוני נשים. לא בטוח שנצליח, כן? אבל מנסים...

כמה אני פריק של בדיקות DNA?פשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ה' בחשוון תשפ"ז 16:21

את התינוק שלי בדקתי רק אחרי שהוא לא ינק במשך שלוש שעות ברציפות, כדי שלא יהיו שאריות DNA מהחלב בתוך הפה שלו...

רשמית הבדיקות מיועדות לגיל 18 למעלה, אבל בפועל אין להם דרך לגלות שהבאתי להם תאים של תינוק...

מזכיר שזאת לא המלצה! אני סתם משוגע בקטע הזה

שוקולד אגוזי לוז לילדיםשירה_11

אני רוצה להמיס שוקולד אגוזי לוז על עוגת גבינה

ופתאום תהיתי לעצמי אם זה בסדר

הילדה בת כמעט 4

וכשחושבים על זה היא אוכלת לפעמים מגולגלות תמרים עם שברי אגוזים

נראלכן בסדר? זכור לי משו בעניין

אסור לתת אגוזים וכו' עד גיל 5יעל מהדרום

לק"י

לא זוכרת אם הבעיה היא עם כל אגוז שלא טחון לגמרי או שחתיכות פיציות זה בסדר.

ועשית לי חשק לעוגת גבינה עם שוקולד!!

חחחח זאת השאלהשירה_11

שלם אני לא אתן

השאלה אם שברים זה בסדר

גוגל בטח יודעיעל מהדרום

ובשוקולד אגוזים החתיכות לא פיציותיעל מהדרום

מכיוון שהיא לא פיציתמתואמת

ומכיוון ששברי האגוזים כן פיציים -

אני הייתי נותנת לה, בהשגחה.

לא לוקחת אחריות, כמובן.

לא חושבת שהחתיכות פיציות...או שאני טועה?יעל מהדרום

אולי זה באמת תלוי איזה שוקולד בדיוק...מתואמת

אני הייתי נותנתחילזון 123

אם לא מתנסים גם לא יודעים איך לאכול בזהירות

<<אין בזה המלצה לאחרים איך לנהוג, כל אחת ורמת הלחץ שלה...>>

אפשר גם לרכוב על קורקינט חשמלי בלי קסדהפשוט אני..אחרונה

כדי ללמוד איך לרסק את המוח על המדרכה בזהירות...

וברצינות:

זה לא עניין של אימון. קנה הנשימה קטן מדי, רפלקס השיעול בוסרי מדי, השיניים הטוחנות חלשות מדי, וגם אם זה יהיה בסדר 50 פעמים, הפעם ה-51 עלולה להיגמר באסון.

זה בכלל לא עניין של אימון, הגוף של ילד בן 4 פשוט עוד לא מספיק מפותח בשביל לאכול אגוזים בבטחה.

זה באמת שווה את זה, בשביל עוגה?

אסור לתת בגלל סכנת חנק אז אם זה טחון לחלוטיןרק לרגע 1

כמו בממרח שוקולד אין בעיה

המלצות בטרם מגיל שנה עד חמש-שימושית
אסור. אני כן נותנת בגיל 4מנגואית

מקור המידע המוסמך לזה הוא "בטרם"יראת גאולה

אסור אגוזים מתחת לגיל 5, רק טחונים לגמרי.

יציאה לשבת עם ילדיםאנונימית בהו"ל

ממש בא לנו לצאת לשבת עם הילדים

ב"ה משפחה גדולה רובם קטנים עדיין

בעלי ממש חושש לצאת איתם שלא יתנהגו יפה וזה יהיה מבאס מאשר מהנה

שואלת מאנונימי כי שאלתי גם מחוץ לפורום

החלום שלי זה שבת במלון כדי שלא אצטרך לעשות כלום מלבד מקלחות הלבשה וטיפול בילדים...אבל המחירים....

תבדקו אכסניות אנאמקרמה

יש כאלו ברמה יחסית גבוהה לאכסניות

והמחיר ממש אחלה (וגם אפשר 6 בחדר ככה שזה מוזיל בפני עצמו למשפחה מעל 2 ילדים כי אין צורך לפתוח עוד חדר)

לנו יש נסיון טוב עם אנא פוריה

ואומרים שגם בית שאן ממש אחלה

יש גם את אכסניית יהודה בירושלים

ותגגלו בתי הארחה... גם אופציה טובה

השאלה מה הכשרות?אנונימית בהו"ל

רק אומרתבאתי מפעם

שבדר"כ שבת מחוץ לבית דורש יותר מאמץ מאשר שבת בבית, אפילו שאת לא מבשלת. לארוז תיקים זה חתיכת עניין ארוך, לקלח את הילדים, לנקות את הבית מן הסתם מי נסיעה, הילדים בהתרגשות אז יש לפעמים יותר אמוציות , בלאגן... נסיעה זה כרוך במריבות, אח''כ מגיעים למלון ורבים על המיטות מי של מה, הילדים בהתרגשות שיא משתוללים ואת צריכה להרגיע, וכללים חדשים במה מותר לגעת במה אסור וכו'..

לא שאני אומרת לך לא לצאת, רק תתכוננו מראש שזה לא כזה נחת... אלא אם כן יש לכם ילדים סופר ממושמעים 😉

בכלל לא ממושמעים זה הקטעאנונימית בהו"ל

פשוט בא לנו גיוון ואין לנו איפה להתארח או לשים את הילדים

דירה ואוכל קנויניקזמני

שבת בצפת\טבריה\עיר עתיקה ירושלים זה הכי כיף שיש

בשביל גיוון זה מצוין. אבל לא בשביל שקט ומנוחהבאתי מפעם

אומרים- עדיף לרדוף אחריהם בבית מלון מפנק ולא בביתשיח סודאחרונה

אבל באמת,

כן בטח שלצאת שבת לשנות אווירה.

מלון בארץ באמת יקר ממש…

אני הייתי לוקחת דירת נופש/צימר באיזור עם בית כנסת (כמובן לבדוק טוב ביקורות)

ולהביא אוכל מקייטרינג הכל כולל הכל כדי שלא תכיני בעצמך.

מחשבות של אמא שלא מתפקדת...באתי מפעם

בעקבות בחילות ובעקבות העייפות, החולשה והחוסר חשק לזוז...

אני בתקופה האחרונה הרבה פעמים בערב זרוקה בספה או במיטה ובעלי יותר מתפעל פה את האירוע... הוא גם זה שתמיד עושה קניות לבית (בלי קשר להריון) והרבה פעמים אני חושבת ביני לבין עצמי שמעניין מה חושבים עלי הילדים, אולי חושבים איזה אמא חלשה... חסרת כוחות... תלותית באבא... כי לכאורה אם הוא לא קונה- אין לי, מחכה עד שיקנה , בחיים לא עושה קניות כי זה פשוט סיוט לי, או סתם לפעמים אני לא יודעת לתקן או להכין משהו ואני מחכה לאבא שיעשה וחושבת לעצמי שאני בטח נראית בעיניהם קטנה וחסרת ידע/כח...

בקיצור, בתקופה האחרונה אני ממש במחשבות על זה מרגישה די מעאפן עם עצמי גם ככה...

מפה לשם, היום אמרתי לקטן החמוד שלי- מה, עוד פעם עשית בטיטול?! אין מצב שאתה עושה כשאבא לא פה, אני לא מחליפה לך! (כמובן בצחוק אבל הבחילות!) ואז הילד בן החמש אומר לי - אמא, את המלכה של אבא?

אמרתי לו - אמממ... כן! (למה לא בעצם?)

והוא - ואבא הוא המשרת שלך?

אני- מה? 🤣🤣 למה המשרת?

הוא- כי את תמיד אומרת לו מה לעשות והוא עושה . .. 🫣

וואי, איזה מצחיק, אני הכי לא כזאת שמחלקת לו תפקידים! אבל זה כנראה ככה נראה בעיניים שלו.. ואני חושבת לתומי שאני נראית יותר כמו סמרטוט רצפה מאשר כמו מלכה...

גם אני לא עושה קניותילדה של אבא

ולא מנקה את הבית

ומבינה אותך מאוד בקטע של הטיטול, גם אני מעדיפה שהוא יחליף ואפילו מחכה לו כמה דקות אמור להגיע..

יש ערבים גם שאני יושבת רגל על רגל והוא משכיב את הילדים, ושוטף כלים ומסדר, ומכין ארוחה.

בקיצור, הבנת..

אז קודם כל אני מזדהה,

מה שאני חושבת לגבי זה, שבסוף אני עושה את העיקר ואת החלק הכי קשה- ללדת אותם. ואחכ אני צריכה לנוח והוא יגדל אותם, (טוב גם אני מגדלת קצת אבל בהרגשה הייתי רוצה יותר(

זה מעולה, וזה גם משאיר אותנו ביתרון, כי הבעל יכול לעשות הכל חוץ מלהיות בהריון

אז להרגיע את המצפון וקצת להרים לך👸

אני גם מזדהה איתך, כמעט אחד לאחדמתואמת

(אפילו בלי היריון...)

אבל המחשבות האלה הן באמת בעיקר מעיניים של ילד (ולפעמים גם של הילדה הפנימית בתוכי).

בעומק - אני נותנת לבעלי כל כך הרבה, ולא רק הערכה על כל מה שהוא עושה. לא אפרט פה מה כי זה אישי, וגם כדי שתוכלי את להעמיק עם עצמך ולהגיע לתובנות מה את נותנת לבעלך, ולא רק מה הוא לך.

❤️❤️❤️

בתור אחת שבעלה לא עושה כלום מזההמקורית

מרשה לעצמי להגיד לך - את במקום הנכון!

את צריכה עזרה ונעזרת, את נשענת, זה מהמם

זכית נשמה♥️

(אין צורך לנחם אותי🤭)

בכל אחד מההריונות הייתי ככה ויותר גרועתהילה 4

הייתי במיטה. אפילו לא בסלון.

והיה לי כאבי ראש לדבר עם הילדים. ממש ככה.

בהריון השלישי שהתחלתי כבר לשבת ליד הילדים. אבל עדיין זומבית שמעתי ילד משוויץ לבת שלי על כל מה שאמא שלו מכינה לחג הקרב ובא. והיא ענתה לו שכשאמא שלה לא בהריון גם היא מכינה כל מיני דברים שווים. ואז הבנתי שזה בסדר והם יודעים שזו תקופה חולפת. (עם כל ההורמונים כמובן שהתחלתי לבכות בהתרגשות).

האמת שתוך כדי תהליך הם אפילו החזיקו את זה יותר ממני. כי בעיני זה היה סיוט בילתי נגמר.

אז הכל טוב.

וברוך השם שאת מקבלת את מה שאת צריכה.

בהצלחה

את מה שאת מתארת פה אני לא עושה גם בלי הריוןאיזמרגד1

ואני ממש לא מרגישה חלשה או תלותית...

אולי כן קצת ממקום טוב שמרשה לעצמי להיות קצת חלשה ותלותית לפעמים ולקבל ממנו תמיכה כי אני מרגישה שאני צריכה אותה ובאמת לא יכולה להסתדר לבד. כאילו אני יכולה, אבל ב''ה יש לי אותו להיתמך בו.

וילדה שלי גם אמרה לי פעם שאני המלכה של אבא😂 אמרתי לה שגם אבא הוא המלך שלי.

אני רואה פה בעיקר מחשבה שלך על עצמךאונמר

תכלס הילדים לא ממש משנה מה הם חושבים.

יצא לך טוב עם המלכה חח ב''ה.

בטוחה שהם גם מקבלים ממך אוירה של מלכה 👑

אבל בעיני הרבה יותר חשוב מה את חושבת על עצמך,

ואיך את מרגישה מול עצמך.

אז אם עלו בך התניות האלה כן היתי מתערבת רגע על איך לתת לעצמך הרגשה יציבה יותר ופעילה יותר ולא תלותית.

ברור שההיריון משפיע והכל, גם פה, זה נטו ההרגשה.

אני מאד חשוב לי לדעת שאני לא תלויה.

לבקש עזרה ולהיעזר זה ממש לא תלות, כל עוד זה מגיע מהמקום הנכון...

אז תנסי לחשוב על זה קצת ... להבין איך לתת לעצמך הרגשה של מלכה כמו שאת באמת 👑

אני ממש בסדר עם עצמיבאתי מפעם

כי אני מודעת למה שאני כן עושה, מודעת לזה שאני במצב זוועה , לגמרי סולחת לעצמי כי באמת קשה.

רק מה שמעסיק אותי זה מה הילדים חושבים על זה, אפילו שהם יודעים שאני בהריון ויש לי בחילות, זה לא בדיוק מעסיק להם את הראש.

הצחיק אותי שאני חושבת שהם חושבים שאני חלשה ומסכנה ומסתבר שחושבים עליי שאני מלכה עם משרת 😅 הקטע שגם חיצונית אני נראית כמו סמרטוט אז בכלל.... חחח

הם חושבים על זה את מה שאת משדרת להםנעמי28

אם תשדרי המון חוסר נוחות והתנצלות, זה מה שהם ירגישו.

אם את בנוח להוריד הילוך, הם ילמדו בחיים

שלהם להוריד הילוך כשהגוף שלהם דורש את זה.

אני בתקופות כאלה אומרת להם שאני לא מרגישה טוב וצריכה מנוחה, גם אם מדובר בתקופה ארוכה.

בשלב שאפשר לשתף על ההריון אני משתפת.

בתקווה שיזכרו את זה בעתיד וילמדו איך להתנהג לנשים שלהם / לעצמן כשהן בהריון.

ילדיםoo

לא יכולים לראות כמו מבוגרים

(אם כי גם הרבה מבוגרים לא מצליחים להבין את הקונספט של להוריד הילוך כשצריך)

ילד שאמא שלו לא מתפקדת

בעיקר רואה שהיא לא מתפקדת

הסיבה לא מאד משנה לו

וילד זקוק להורה מתפקד

אני זוכרת את אמא שלי לא מאד מתפקדת

רק כשהייתי בהריון בעצמי

הצלחתי להבין למה היא לא תפקדה

זו היתה חוויה מורכבת כילדה

והבנה ברורה שזה לא יקרה אצלי לאורך ככ הרבה שנים

ילד זקוק להורה נוכח רגשיתנעמי28

לא בהכרח להורה מתפקד, שמקלח, מבשל כרגיל במיוחד אם הבעל מפצה - מה יגידו כל המשפחות שהאמא היחידה שמתפקדת ביום יום והאבא רק עובד?

אולי אמא שלך לא תיווכה לך את זה.

אני גם זוכרת את אמא שלי בהריון נרדמת על הספה כשאנחנו משחקים אחד עם השני, ותקופות שהיא ביקשה הרבה יותר עזרה.

וממש זוכרת שזה הגיע בתקופות וזהו.

היא גם שיתפה די מוקדם שהיא בהריון, והבנו את זה, גם אני וגם אחים שלי.

כןoo

היא גם לא תיווכה ולא נכחה רגשית

הרגשתי את כל הבעיות

ועדין חוסר התפקוד לאורך ככ הרבה שנים (מה שהיה אצלה)

זה אישו בפני עצמו

אבא עובד

זה לא אבא לא מתפקד

הוא מתפקד בחוץ ומביא פרנסה

וכן

אבא שלא מתפקד בבית בכלל זה בהחלט אישו לילדים

מצטערת לשמוענעמי28

זה לא נשמע המצב של הפותחת.

ואבא שלא מתפקד בבית זה הרבה יותר נפוץ ולא מרים גבה כמו אמא שלוקחת חופש קצר ממטלות הבית למרות כל הסיבות המוצדקות, וחבל.

אם יש מעט כוח, הרבה יותר חשוב לתעדף אותו ולשבת עם הילד ל15 דקות של שיחה מאשר לעזור במקלחות.

חלילה לא אמרתיooאחרונה

שזה המצב של הפותחת

דברתי על הסתכלות של ילד

ילד לא מעניין אותו מה מרים גבה ומה לא

כמובן שזה מוצדק

וזה בהחלט לא נורא שלוקחים חופש קצר או אפילו יותר ארוך

אבל אם זה תקופות ממושכות

כי כל הזמן הריונות

אז במבט של ילד זה יכול להיות קשוח

גם אם משקפים לו

באיזה שבוע בערך כדאי כבר לקבוע תור לסקירה מאוחרת?רחלי:)

גרה באיזור מרכזי

ובאיזה שבועות עושים את הבדיקה?

תלוי עד כמה אין תוריםואני שר

כמה שקובעים יותר מוקדם זה יותר בנחת....

זוכרת שבשבועות 20-24.

אההה וואוו זה השבועות שעושים בהם ? לא זכרתייירחלי:)

אז זה לא כזה רחוק לי .

אני תיכף שבוע 18

אז בטח לקבועואני שר

בתקווה שלא תתקעי בלי תור

אם לא עשית סקירה מוקדמת אזעדיין טרייה

עדיף באזור שבוע 20 אם עשית אז עדיף באזור שבוע 23.

בכל מקרה אני בדרך כלל קובעת את כל התורים האלו בבדיקת דופק או מקסימום שבועיים אחרי כשנפתחים להם היומנים לתאריכים המתאימים. מקווה שיהיה לך תור פנוי.

ישר שפותחים לך תיק הריוןשיח סודאחרונה

למה אחר כך זה תורים רחוקים בזמן או בק"מ

אני יודעת שכבר היו הרבה שרשורים אבל אשמח לפודקאסטקופצת רגע

מחפשת פודקאסט מעניין, בעברית או באנגלית, לא כבד מדי כי אני שומעת תוך כדי עבודות בית, אפשר בנושאי פסיכולוגיה/ עזרה עצמית/ סידור וארגון/ חינוך ילדים וגם סתם דברים קלילים ומעניינים שעושים מצב רוח טוב. זה ממש נותן לי מוטיבציה להתקדם בכל מיני עבודות בבית.

חוץ מזה אשמח להמלצה על פודקאסט מעניין בתנ"ך, התחלתי לשמוע פודקאסט של הרב נחמיה שטריינברגר ונהנית אבל אם יש עוד המלצות אשמח( בזה אני לא מתקדמת הרבה כי לא הגיוני לשמוע תוך כדי חלק מעבודות הבית)

ממליצהההההההה גםםם הן מהממות!!רחלי:)

אולי יעניין אותך