קודם כל, חיבוק ענק ענק!! אני כ"כ כ"כ מבינה לליבך!! הייתי במצבך עד לפני שבועיים!! עם המטומה ודימומים.. אבל ב"ה הדימומים פסקו וההמטומה נספגה בערך אחררי חודש וחצי! תודה לה'! אז מעודדת שבע"ה בקרוב הכל יהיה בסדר והכל יסתדר!! לגבי הנסיעה- מהנסיון הטרי שלי עם ההמטומה- נסיעות זה ממש לא טוב יקרה.. אחרי נסיעות היו לי יותר דימומים.. ולכן- עם כל הכבוד לחמך, יש סדר עדיפויות בחיים.. אני ויתרתי על החתונה של בת דודתי הכ"כ אהובה וקרובה- אבל פשוט לא הייתה לי ברירה אחרת.. זה מבאס.. זה מתסכל מאווווד! כל החוסר אונים הזה.. אבל יקרה- אם מקפידים זה לבסוף נספג ובע"ה בקרוב תוכלי לחזור לשגרה!!

תרגישי טוב! הריון משעמם בע"ה ושהכל יסתדר בע"ה במהרה ובבריאות לך ולעוסר בע"ה וידיים מלאות בעתו ובזמנו בע"ה! שולחת מרחוק חיבוקים ונשיקות! את מהממת ומדהימה גם כשאת "לא עושה כלום" כביכול, כי את מייצרת חיים בגופך, שותפה עם הקב"ה, ארון קודש ממש ב"ה!! והערך שלך עצום יקרה!!! זה זמני.. תאחזי בזה.. ❤️

אכן הריון מאתגר, וברוך ה' טוב לשמוע סוף טוב, כי בבית חולים חוששים לתת תקווה במקרים של המטומה,  אומרים 50% הצלחה

אבל מאמינה בה' שיהיה בסדר והוא רוצה עוד יהודי בעולם אפילו יותר ממני ובעזרת ה' יהיה בסדר

תודה רבה על החיזוקים והעידוד ,

לא האמנתי שככה יעזרו ויתמכו בי בפורום שלא מכיר אותי אפילו, באמת מדהים..

ותודה רבה, אמן על כל הברכות והאיחולים!

אני גם מאחלת לך רק טוב💞

אמן אמן ואמן!! תודה יקרה! אל תתייחסי לנבואות הזעם של הרופאים.. פשוט תהי במיטה.. אני קמתי רק לשירותים- שגם הם בחדר שלנו ב"ה.. אפילו אכלתי במיטה ופשוט הייתי מתוסכלתתת!! חמותי הייתה אצלי כל יום.. והרגשתי ממש לא נעים.. כולם מתזזים מסביב כדי להחליף אותי ודווקא אז הבנתי כמה ערך יש לדברים הקטנים.. ללרחוץ כלים.. ללבשל צהריים, ללטייל עם הילדים.. הבנתי כמה זה לא מובן מאליו.. עשיתי לי הרגל לשבת כל יום ולכתוב תודות (במחשב.. היה לי יותר נוח במיטה..), כל יום רבע שעה ואח"כ אמרתי 8 פעמים מזמור לתודה.. עשיתי גם את הסגולה של רבי מתיא בן חרש- וב"ה ראינו ניסים במו עינינו!! מותר לך להתחרפן כבר.. להרגיש את הגוף רוצה לזוז כבר מבפנים ואי אפשר לצאת ללכת בחוץ.. מותר לך לבכות- אבל גם לנסות לעודד את עצמך.. לראות דברים שגורמים לך לצחוק, לשמוע מוזיקה (עד שאפשר ב"הההה), לעשות מה שאת אוהבת מהמיטה (אני זמרת לנשים ב"ה.. הגיטרה הייתה צמודה לי למיטה וחצי יום שרתי וניגנתי ויצרתי ב"ה.. שרתי לה' וככה התפללתי אליו ב"ה)

תעשי את מה שאת עדיין כן יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך.. וכשלא נעים לך לקבל (וזה לא נעים.. להרגיז נטל.. לא יעילה..) תשנני שאת מזכה אותם!! שבחיים לפעמים אנחנו מהמקבלים ולפעמים מהנותנים- ורק מי שלומד לקבל יודע באמת לתת.. שאת לומדת להכיר עוד חלקים בך ב"ה.. שאת נשמה אלוקים ולא משנה מה קורה- הערך שלך פשוט אינסופי!!!! שה' יתברך סובב את הכל ככה ואת ידעת והסכמת כי ידעת שזה לטובתך! אני שולחת לך שיר שחיזק אותי מאוד באותה תקופה.. הייתי שומעת אותו ובוכה ומרגישה שהתפילהה שלי עולה איתו.. שולחת לך בנוסף לעוד חיבוק ענק!! את תהי בסדר! העובר בע"ה יהיה בסדר! את לא מבינה כמה בנות שיתפו אותי שהן עברו את אותם הדברים וב"ה הילדים חיים וקיימים!! זה קרה לגיסתי בארבעת האחרונים שלה (מתוך תשעה ב"ה!!) וכולם בריאים ב"ה! לחברות, לשכנות- כולן משתפות רק במצבים כאלה ואת מגלה כמה זה נפוץ.. ובסוף הכל ב"ה מסתדר! ה' יכול הכל! תסמכי עליו, תרפי והשיר הזה אולי יעזור לך בזה בע"ה:  

תודה רבה! ואת כתבת בדיוק את מה שאני עוברת..

בעלי והילדים הפכו להיות ההורים שלי,

ובהתחלה לא היה פשוט לקבל את זה , הרגשתי אשה ואמא לא טובה, ואחר כך הבנתי שאני לא מתפנקת אלא עושה השתדלות כדי שבסוף כל המשפחה תזכה , זה בשביל כולנו

ואני מחפשת יתרונות מכל דבר כי זה מה שיחזיק אותי, קוראת ספרים של הרב ארוש, ועכשיו באמת אפשר גם לשמוע שירים שזה היה מאוד חסר.

שמעתי עכשיו את השיר שצירפת והמילים מדויקות! גיליתי בתקופה הזו שמוזיקה היא תרופה לכל דבר,

שומעת שירים ומתפרקת. והשיר שצירפת יצטרף לסט

וזה מאוד מחזק ומעודד לשמוע שהמצב שלי מוכר ושכיח ושהיו הריונות שהמשיכו והסתיימו בידיים מלאות,  כי טוב לשמוע גם את הצד החיובי ואופטימי בסיפור

תודה רבה לך על הטרחה להשקיע ולהרגיע אותי, לא הייתי מוכנה לטוב הזה

בכלל לא ידעתי אם יענו לי , והופתעתי מאוד מהיחס

תודה רבה רבה!!

אבל נשמע בין המילים שאת ממש מעריכה את חמיך והמשפחה

אולי כדאי לך בזמן המסיבה לעשות שיחת וידאו לכתוב הודעה כמה את איתם בלב ושותפה מרחוק

שיראו שאכפת לך ובאמת רצית לבוא

בהצלחה! התמודדות לא קלה וכמה כוחות יש לך! המשך הריון קל קל

אם את חייבת לצאת ולהתאוורר אז כן- אני הייתי יוצאת. אם סבבה לך בבית אז תישארי.

אני הייתי גם בשמירה כלל ההריון מההתחלה עד הסוף, דימומים, קיצור צוואר וכל הכיף והיו זמנים שכבר היה לי לחץ נפשי מהשיגעון בבית והייתי ממד מחורפנת אז יצאתי. ידעתי לשמור על עצמי ולא להיבלט יותר מידי וזה עשה לי טוב. כשלא הרגשתי צורך נשארתי

אז לגמקי זה תלוי מה את ואיך את מרגשיה עם זה שכולם יוצאים ואת בבית.

במסיבה גדולה מחוות קטנות מתפספסות.

לגבי לצאת מהבית ולראות אנשים זה נכון, אבל לא חייבים לצאת לאירוע המוני.

אפשר ללכת לאירועים יוצר קטנים ואינטימיים.

אירוע גדול דורש כוחות.

כרגע עדיין אין את הרצון העז לצאת. אולי כי חם וגם כי יש לחץ תמידי למצוא שירותים זמינים בכל מצב..

בכללי אני מאוד ביתית , אבל המצב הזה קיצוני, פעם בשבועיים אני יוצאת למעקב הריון ואני ממש מסתנוורת מהשמש, ממחיש את הנתק מהעולם..

והרצון להגיע זה רק בשביל חמי שאני מאוד מעריכה וקשה לי המחשבה שלא אהיה נוכחת. במיוחד שפעם ראשונה באמת משקיעים לכבודו..

אבל אאמץ את הרעיון לעשות שיחת וידיאו עם בעלי בזמן המסיבה, כדי להראות את עצמי לפחות וירטואלית.

זה באמת הכי קרוב למציאות, ובערך שתי ציפורים במכה

תודה רבה רבה לכל מי שענתה .

קיבלתי גם פיתרון למצב וגם הרבה חיזוקים ועידודים, והבנה במצב שלי. באמת תודה!

בגלל רצון דומה ילדתי בשבוע יותר מוקדם משלך....

שבוע 20 אין לך מה להסתיר...

כבר רואים בטן, הכל טוב.

זה שבוע ממש מתקדם...הייתי אומרת לך תלכי ותהני,

כי להיות כל כך הרבה זמן קבורה בבית זה עלול לפגוע בך נפשית.

השאלה אם מבחינה רפואית מותר לך לעשות דבר כזה ? ההריון הכי חשוב, לכן הכי טוב לשאול את הרופא שלך..

לא להתאמץ או לקיים יחסים

אפילו שמירת הריון הביאו לי רק אחרי שביקשתי כי יש המטומה

אבל הבנתי שמנוחה מוחלטת זה הכרחי גם אם לא ממליצים

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

שנגמרים באות י'

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,

לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור

לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

סרטים וסדרות – Google Drive

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

תודה רבה

שהיה לי בתחילת ההריון.

שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.

מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.

ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.

מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)

יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)

אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')

מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

עמותת אם הדרך

אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

תודה רבה בכל אופן

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?

תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.

זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..

לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.

חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת. 

כמה סטרס.

יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.

אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.

הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.

לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.

Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.

כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."

במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.

הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה

שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.

ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.

עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...

בהצלחה!!

הצוות כרגע קצת מוזר

לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'

לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.