(כתבתי את התגובה להודעה הזו לפני שראיתי את ההודעה הבאה שלך, ואחרי התלבטויות, כן, לא... מניחה אותה פה בכל זאת.)
יש לי מה להגיד על הדברים שכתבת ולא אפתח את חוויותיי בנושא ע''ג הפורום. מה גם שיש מצב שהן לא רלוונטיות, כי מרגישה כבר מדור אחר🙄
רק רוצה להתייחס לנקודה אחת - זה כן אפשרי להגיד לא.
זה אפשרי ומותר להגיד לא למה שלא מתאים לך, כמלווה ככלה, כמי שאת בחיים.
אם מישהי מספיק קרובה כדי שיבקשו ממנה להיות מלווה, היא ככל הנראה מספיק קרובה כדי להגיד דברים בכנות ובלב פתוח. לא?
ואם מישהי עושה, שיהיה מהלב ומה שבאפשרותה.
אם עשו עבורה, שתודה ותדע שזה לא מובן מאליו.
גם עצם הליווי עצמו - אם זה לא נכון ולא מתאים למישהי, חשוב שתדע להציב גבול בריא במקומות הנכונים לה. אם יש דברים שכן מתאימים ואחרים פחות, מותר וצריך לומר.
ככה גם היא וגם אחרים ידעו שה'כן' שלה הוא אמיתי, וגם היא תגיע ליום הקדוש נכונה ולא עם מועקה בלב (ובכיס...).
ולא יודעת, בעיניי עיקר העניין של הליווי הוא להיות בנוכחות עבור הכלה באחת התקופות המשמעותיות ומלאות השינויים בחייה, ופחות העניינים הנוצצים כלפי חוץ. ואם זה אומר פחות דבר טכני ויותר אפשרות להיות עבורה באמת, כחברה, זה עדיף.
כי מה היה או לא היה בחגיגה כזו או אחרת לפני החתונה פחות יעסיק את הנפש כמו החוויה של ''היו שם איתי כשהייתי צריכה''... ואולי זו רק אני ואנשים אחרים עובדים אחרת.
ואגב, לא כל הכלות כאלה, אני דווקא פגשתי בעיקר כאלו שהקלו על המלוות ואמרו העיקר שיהיה בשמחה ובטוב לב, וחלילה לא רצו להעמיס ולהעיק.
ועניין נוסף חשוב, פעם חברה קרובה אמרה לי שכל ההכנות לחתונה חוזרות, כמו הכנות שבת ויום טוב, וראו את זה במשפחה בכל חתונה שהיתה.
אז נקווה שגם לכל העוסקים במלאכת הקודש מסביב(;
ובכללן המלוות.
מה אאחל? שיהיו בע"ה רק שמחות ותהני ותשמחי ממש בליווים הבעל''ט, ובע"ה בקרוב ממש תתני סיבה לחברותייך לחשוב מחשבות של מלוות לכלה (:
