ואגב, את לא אמורה לקבל כסף מביטוח לאומי. תלוי מה המעסיק סגר מולו

על תאונה מעסיק משלם היעדרות של עד 12 ימים על חשבונו. מעל זה כבר תשלום שאו שמעסיק מעביר ישירות אלייך ומקבל מביטוח לאומי, או שביטוח לאומי משלם בהעברה ישירה אלייך לחשבון שרשמת בטפסים

תבדקי במסמכים בחלק שהמעסיק מילא אם הוא סימן שהוא חתום על תקנה 22

לא אמורה לקבל כסף, או שאני טועה?

גם אני צריכה להגיש תאונת עבודה על משהו אחר ממה שהבנתי אקבל חזרה את חופשת המחלה שלקחתי

אם את מקיאה כל כך הרבה אולי יש לך היפראמזיס

ואז זה גם מסביר למה את חלשה כל כך

במקרה של היפראמזיס זה כבר התנהלות אחרת..

ממליצה לחזור לרופא ולברר לגבי זה

אתמול היא כבר אמרה לי שאני מפונקת

והאחות שהייתה בחדר חיזקה אותה .. ככה זה הריון

הסברתי לה שגם בקודם היייתי בשמירת הריון אבל לא מזיז לה בשלב הזה 

ומחזקת אותך שזה נשמע חריג

תמצאי רופאה אחרת כי היא נשמעת על הפנים

דרךא גב, היפראמזיס זו מחלה שקופה

לפעמים רופאים לא מכירים אותה

בכל מקרה, גם אין לך וגם אם יש לך, עדיין רופאה לא אמורה לזלזל בך

זה ממש לא בסדר

והקאות מרובות זה נוראי

תקראי על זה. ממש לא רגיל.

חיבוק! 

שעוברות תקופות בהריון של הקאות ובחילות ללא הפסקה, סחרחורות ונטייה להתעלפות. זה לא מאד חריג, לי היו 3 שבועות כאלה בתחילת ההריון (לקחתי מחלה) ועוד תקופה ארוכה שיכלתי ללכת לעבודה (בקושי) אבל עבודה בישיבה בלבד.

את לא צריכה רופא שיאשר את התחושות שלך, את יכולה להעדר מהעבודה ולבקש רטרו מחלה.

תחשבי שהסייעת של הילד שלך בכיתה א תעדר ולא תתחיל את השנה.. זה מלא סימני שאלה.. מה גם שיש מצב שהמנהלת תגיד לי תחזרי לעירייה ותחפשי מקום אחר כי כאן צריך את התקן

היא חדשה לכן אני הולכת על התגובה הזו שהיא הכי הגיונית 

וגם אם לא, את לא נשמעת במצב שמסוגלת לצאת לעבודה. ואין דבר כזה "את יכולה לתפקד" כי את יודעת שאת לא.

גם אני בתחילת הריון ולא היפראמסזיס, מרגישה על הפנים, כל יום שסוחבת את עצמי לעבודה זה נס בפני עצמו, אבל במצב שלך, אין ספק

שהייתי משתפת את המנהלת (אפילו שהיא חדשה) ולוקחת חופשת מחלה עד שבוע 14-16

כולם ידעו. אני רק בשבוע 4 ולא רוצה שבית ספר שלם ידע בגללי

לא מסוגלת להתחיל את השנה .. מצד שני לא יודעת איך להגיד את זה בשלב ככ מוקדם

זה עוד יותר מחשיד להיפראמזיס. בדרך כלל הבחילות מגיעות בשבוע 6+

ספרתי בעבודה שאני בהריון, לא היתה לי אופציה לקום מהמיטה וללכת לעבודה, ככה שלא היו שום שיקולים וזו היתה עבודה חדשה.

אם את לא מסוגלת לעבוד אין עוד שיקולים, מה ששלך שלך ואם זו המשרה שלך היא תשמר לך ואם לא אז תהיה משרה אחרת, בהוראה וגננות יש המון משרות.

נזקקת לעירויים?

אם כן יש לך לגמרי קייס של היפראמזיס ושמירת הריון. 

אבל בונג'סטה יכולה לשנות את התמונה.

או אולי זופרן- פחות נוטים לחלק בקלות.

קחי בחשבון שלוקח זמן עד שמשפיע אבל נשים מספרות על זה נפלאות.

בשבועיים האחרונים שגיליתי

אני מתה מקור וחולשה בשרירים .. לא יודעת אם זה קשור

עוד מישהי מסימנה על מה מדובר? 

אני ערה חצי לילה מתהפכת במיטה

מתה מכאבי בטן והבחילות לא עוזבות אותי עשיתי מלא בדיקות.. ניסיתי לחפש עכשיו בי 12 אבל אין

יש לי מחר המשך בדיקות דם מקווה שזה אחד מהם 😰

כותבת שוב, תבדקי גם לגבי בונג'סטה. יש בנות שזה מאוד עזר להן

מקווה שתעלי על העניין ותרגישי טוב יותר ❤️

סתם מפחדת להיות תלותית בכדור יקר ככה בהתחלה.. חיפשתי אותו אצלנו בכללית אבל הוא לא במלאי בבוקר אנסה בסופר פארם

בהריון הקודם לקחתי פראמין לא יודעת מה שהשתנה ב 6 שנים שפתאום הוא אסור להריון 😵‍💫

ואני לוקחת את הכדור הזה כל ההריונות לאורך כל ההריון

תבדקי בבית מרקחת של הקופה שלך כמה זה באמת עולה (זה גם מאד מסופסד, תלוי ברמת ביטוח ובקופה כמה)

בונג'סטה זה יקר בטירוף, לי עלה 700 ש"ח לחבילה של 50 (ולקחתי 2 ביום ), אבל הקופה השתתפה ב50%.

לי לא הייתה ברירה כלכך, בלי הכדור לא הייתי מסוגלת לאכול כלום והייתי מתייבשת מלא והולכת לקבל עירויים. גם עם הכדור היו בחילות נוראיות אבל לפחות אכלתי והקאתי פחות.

גם לי היה/יש היפרמזיס (עכשיו המצב ממש השתפר אבל לקח כמה חודשים...)

מבינה אותך ממש לגבי המצב בעבודה. אני לא רציתי לספר אבל נעדרתי המון ולא הייתה ברירה, סיפרתי למנהלת על ההתחלה... מבינה את החשש שיפטרו אותך או יגידו לך למצוא מקום אחר... אבל יש לך ברירה בכלל לקחת את הסיכון? את באמת מסוגלת ללכת לעבוד במצב הזה?

לי הרופאה אמרה שככה זה בהתחלה ועוד יותר עם ההיפרמזיס, הרגיעה שזה אמור להירגע בשליש השני ושאני חייבת לנוח.

בלאומית הכי זול

אח''כ מאוחדת

מכבי

וכללית הכי יקר

אאלט

הרופא אמר לי בזמנו שהיפראמזיס מוגדר מ-3 הקאות ומעלה ביום ו/או אובדן של 5% מהמשקל ההתחלתי.

התאור שלך נשמע ממש תואם את ההגדרה...

וכן, זה ממש ממש קשה. זה סבל נוראי. את גיבורה! באמת!

גם אני בהיפראמזיס סבלתי מאוד מקור - חום גוף ממש ברצפה, וחולשה נוראית - גם בשרירים, ברור

זה מה שקורה כשהגוף לא מקבל תזונה, מה לעשות

יש רופאים שמבינים בהיפראמזיס, ויש שלא. תחליפי רופא. דחוף!

תנסי בונג'סטה אם את יכולה, ואם לא יעזור - או שלא יכול לעזור כי את מקיאה כל כדור שאת בולעת - אז זופרן בעירוי. לפעמים רק זה עוזר.

ועד כמה שהתקופה הזו נראית בלתי אפשרית - בסוף בסוף - היא עוברת, והסבל נפסק.
לוקח זמן, המון זמן, וכל רגע נראה כמו נצח, אבל זה קורה.

מאחלת לך שתמצאי מישהו ומשהו שיעזרו לך, והמשך הריון קל ככל האפשר, שיסתיים בבריאות ובידיים מלאות!

ובינתיים - בבקשה בבקשה - תעשי כל מה שאת יכולה כדי לעזור ולהקל על עצמך!

מהניסיון שלי - זה ממש לא נחמד - לא לך ולא לסובבים אותך - להתעלף בעבודה, בטח במקרה שלך - שזה עלול להיות לפני התלמידות.
עשיתי טעות שהייתי גיבורה מדי והתוצאה היתה שהתעלפתי להם קבוע... (יאמר לזכות המנהלים שלי - הם דווקא היו שיא המתחשבים והציעו באמת עבודה מהבית/מחלה/חופשה/כל מה שאני רק רוצה, אבל אני זו שרציתי כל כך לשדר עסקים כרגיל ולא להרגיש חולה, למרות שבמבט לאחור - זה היה פתטי לחלוטין...)

כמו התחלה של קורונה

אם לא הבדיקה הייתי בטוחה שיש לי קורונה

כן חלשה וקשה לי לזוז אין חלק בגוף שלא כואב לי 

האח שבדק אותי אמר שאני לא נראית טוב

עוד לפני הבדיקות דם

תכף המרפאה תפתח אבקש לראות רופא היום מקווה שזה יסתדר 

הגיוני שזה היפראמזיס

אבל לפני כן,

בדקת שההריון ברחם ולא בחוץ?

ביום ראשון האחרון

למרות שהשבוע מוקדם ובדרכ לא בודקים בשבוע הזה בקשתי מהרופאה רק שתבדוק שזה ברחם ולא חס וחלילה בחוץ

אמרה שתקין 🙏🏻

הזה..

גם הייתי כבר כמעט בטוחה שמשהו בהריון לא תקין, וככה כל הריון מחדש עם חששות בגלל התחושות האלה. מעניין מה זה, לא עשיתי בדיקת דם אז לא יודעת, מעניין אם ימצאו אצלך את הסיבה, תעדכני 🙏

האמת שאני כבר גיליתי שהגוף שלי מגיב באינספור סימנים . הפסקתי כבר לשאול ולשתף פשוט משלימה עם זה

חיבוק גדול זה ככ קשה הריונות שלא עוברים חלק ועוצרים את  החיים

מחזקת אותך שאת שותפה ממש בהבאת חיים אין גדול מזה!

ותתפללי(אני יודעת אפילו את זה קשה לעשות שאת מרגישה ככה) ותתפנקי כמה שאת יכולה

כי מגיע לך וזה בערך הדבר היחיד שאפשר לעשות.

בגזרת הטיפול לי עזר רפלקסולוגיה להקלה על כל מיני תסמינים

הכדור שהכי עזר לי בבחילות, שהיו קשות מאד, כמו שאת מתארת. 

לי הוא עשה תופעת לוואי של עצירות נוראית אז בשלב מסוים הפסקתי.

ותשמעי, נשמע שאין לך ברירה אלא לקחת חופשת מחלה של כמה שבועות. זה לא פינוק בכלל, זה פשוט גורל נאכס של חלק מהנשים שלא יכולות לתפקד בהריון או בחלקו.

אני הודעתי למנהלת שלי שאני בחודשיים חופשת מחלה ואין להם עם מי לדבר בתקופה הזו. לצערי הרב, זה הכרח. לא משהו שאפשר להתגבר עליו עם כח רצון או אילוצים.. 

מקווה שהכדורים יעזרו לך להתייצב ותרגישי יותר טוב!!

וגם המלצתי לך על זה למעלה.

זה מעולה. לי זה היה עם הכי פחות תופעות לוואי.

יעזור לך נגד הבחילות וההקאות.

השאלה אם יעזור לתסמינים האחרים שתיארת.

בכל אופן מתפללת שתרגישי טוב יותר. 

לקחתי אחד מקווה שזה יעזור 🙏🏻

כתוב שזה יכול לגרום לשפה שסוע לילוד .. זה לא מדאיג? 😰

אני לא שמעתי על זה.

בעיקרון,כדי שייאשרו תרופה בהריון היא עוברת כמה בדיקות ויש דירוג של רמת הבטיחות.

אני  לא בדיוק זוכרת את הפרטים.  

אבל כאמור מכון טרטולוגי אמור לתת מענה 

אז רק תשימי לב🤍

ובעיני אם עוד לא ניסית בונג'סטה אז לגמרי כדאי לפני הזופרן. מכל הבחינות 

היום נתנו לי לנסוע עד רחובות שזה כמעט שעה ממני

בשביל הכדור ושהגעתי גיליתי שהוא עולה 370 שח

ל 50 כדורים .. אפשר 10 כדורים ב 150 שח

זה מטורף.. אני לא רוצה להיות תלותית בכדור ככה יקר וגם שלא זמין

בהריון הקודם לקחתי פראמין לא יודעת למה אסור היום 

והוא דווקא ממש בטוח והרבה יותר זול.

בהריון הקודם חודשים ארוכים לקחתי את הכדור.

זה שיקול פשוט- לתפקד ולעבוד איתו, או לסבול ולא לזוז בלעדיו

ברור שעדיף להיות תלויה בכדור שאת משלמת עליו 7-14 שח ביום, ולהצליח לעבוד ולתפקד בעבודה ובבית, מאשר לא להרגיש זוועה, לא להגיע לעבודה ולא לתפקד בבית..

אף פעם לא קרה לי שהוא היה חסר בבית מרקחת.. בכל מקום, גם הכי קטנים

מבחינת המחיר מבינה אותך ממש אבל תדעי שהוא יכול ממש לעזור.. ובעיני זה שווה את זה

🤍

תרגישי טוב

למרות הזופרן

אני לא מצליחה לתפקד לא מצליחה לזוז בלי להתעלף אי להקיא .. כרגע הבדיקות תקינות משפחה שולחת אותי חזרה לרופא נשים שלא זמין לכל דבר במיידי

מה אני יכולה לעשות עוד? 

ולברר על רופאה טובה להיפרמזיס…

אולי @אמא לאוצר❤ היקרה תדע לעזור

מקווה שזה בסדר שתייגתי…

כי לי לא נשמע שזה הגיוני שאי אפשר לקום בלי להתעלף או להקיא

זה לא סבבה

איזה שבוע את?

אבל עדיין זה לא נשמע לי סטנדרטי שאת לא יכולה לעצוד ולזוז

יש קובץ של רופאים ידידותיים להיפראמזיס

ככה אני מצאתי את הרופאה שלי...

אני לא מצליחה להעלות אותו, אנסה שוב תיכף 

בעלי הרים אותי פיזית וניסה להאכיל אותי כי לא הצלחתי לזוז, לא יכולתי לקום לבד... זה הגיע למצב שהרגשתי שאני לא שורדת את זה, זה היה נורא..

נסענו למיון והרופא שם היה ממש מתוק וישר אבחן היפרמזיס- זה שיש לזה שם זה כבר מרגיע. ההבנה שיש איפשהו בנות בעולם שיבינו אותך בתוך התסכול הזה.... נתנו עירויים, הציעו להישאר לאשפוז להשגחה (אני התחרפנתי ממש מהעירוי אז העדפתי הביתה רק שינתקו אותי)

תקופה מזעזעת, הרופאת נשים ממש אמרה לי "אני יודעת, את מרגישה שאת מתה, שאת לא יכולה יותר, אבל הגוף שלך יודע לעמוד בזה"..

אין לי משהו חכם לכתוב, באמת שזה סיוט!!! שולחת חיבוק, תיעזרי באנשים. תהיי אולי בבית אחר, שמישהו יכין לך אוכל שידאג לך להכול ופשוט תנוחי ותני לעצמך להתפנק בלי מצפון.

קראתי מה שהרופאה כתבה לך ופשוט עלו לי דמעות

אף פעם לא הגשירו ככ מדויק מה שאני מרגישה בהריונות.

הלוואי הייתי מוצרת את הרופאים האנושיים האלה

זוועה ומעצבן.

אולי משהו עם לחץ דם נמוך?

ברזל?

אם את לא מיובשת זה כנראה לא זה

הלוואי שתמצאי טיפול ויותר נחת.

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,

שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),

ולצאת לכמה שעות.

אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.

אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.

זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!

וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

ויש לזה אחריות

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד

וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים

תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית

לנקות כינים

לקחת לרופא עור

לתקן את המשקפיים

תולעים

סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש

ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה

זה לגמרי מעל לכוחותיי

לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה

עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.

אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.

אמאלה זה מתיש.

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!