ואגב, את לא אמורה לקבל כסף מביטוח לאומי. תלוי מה המעסיק סגר מולו

על תאונה מעסיק משלם היעדרות של עד 12 ימים על חשבונו. מעל זה כבר תשלום שאו שמעסיק מעביר ישירות אלייך ומקבל מביטוח לאומי, או שביטוח לאומי משלם בהעברה ישירה אלייך לחשבון שרשמת בטפסים

תבדקי במסמכים בחלק שהמעסיק מילא אם הוא סימן שהוא חתום על תקנה 22

לא אמורה לקבל כסף, או שאני טועה?

גם אני צריכה להגיש תאונת עבודה על משהו אחר ממה שהבנתי אקבל חזרה את חופשת המחלה שלקחתי

אם את מקיאה כל כך הרבה אולי יש לך היפראמזיס

ואז זה גם מסביר למה את חלשה כל כך

במקרה של היפראמזיס זה כבר התנהלות אחרת..

ממליצה לחזור לרופא ולברר לגבי זה

אתמול היא כבר אמרה לי שאני מפונקת

והאחות שהייתה בחדר חיזקה אותה .. ככה זה הריון

הסברתי לה שגם בקודם היייתי בשמירת הריון אבל לא מזיז לה בשלב הזה 

ומחזקת אותך שזה נשמע חריג

תמצאי רופאה אחרת כי היא נשמעת על הפנים

דרךא גב, היפראמזיס זו מחלה שקופה

לפעמים רופאים לא מכירים אותה

בכל מקרה, גם אין לך וגם אם יש לך, עדיין רופאה לא אמורה לזלזל בך

זה ממש לא בסדר

והקאות מרובות זה נוראי

תקראי על זה. ממש לא רגיל.

חיבוק! 

שעוברות תקופות בהריון של הקאות ובחילות ללא הפסקה, סחרחורות ונטייה להתעלפות. זה לא מאד חריג, לי היו 3 שבועות כאלה בתחילת ההריון (לקחתי מחלה) ועוד תקופה ארוכה שיכלתי ללכת לעבודה (בקושי) אבל עבודה בישיבה בלבד.

את לא צריכה רופא שיאשר את התחושות שלך, את יכולה להעדר מהעבודה ולבקש רטרו מחלה.

תחשבי שהסייעת של הילד שלך בכיתה א תעדר ולא תתחיל את השנה.. זה מלא סימני שאלה.. מה גם שיש מצב שהמנהלת תגיד לי תחזרי לעירייה ותחפשי מקום אחר כי כאן צריך את התקן

היא חדשה לכן אני הולכת על התגובה הזו שהיא הכי הגיונית 

וגם אם לא, את לא נשמעת במצב שמסוגלת לצאת לעבודה. ואין דבר כזה "את יכולה לתפקד" כי את יודעת שאת לא.

גם אני בתחילת הריון ולא היפראמסזיס, מרגישה על הפנים, כל יום שסוחבת את עצמי לעבודה זה נס בפני עצמו, אבל במצב שלך, אין ספק

שהייתי משתפת את המנהלת (אפילו שהיא חדשה) ולוקחת חופשת מחלה עד שבוע 14-16

כולם ידעו. אני רק בשבוע 4 ולא רוצה שבית ספר שלם ידע בגללי

לא מסוגלת להתחיל את השנה .. מצד שני לא יודעת איך להגיד את זה בשלב ככ מוקדם

זה עוד יותר מחשיד להיפראמזיס. בדרך כלל הבחילות מגיעות בשבוע 6+

ספרתי בעבודה שאני בהריון, לא היתה לי אופציה לקום מהמיטה וללכת לעבודה, ככה שלא היו שום שיקולים וזו היתה עבודה חדשה.

אם את לא מסוגלת לעבוד אין עוד שיקולים, מה ששלך שלך ואם זו המשרה שלך היא תשמר לך ואם לא אז תהיה משרה אחרת, בהוראה וגננות יש המון משרות.

נזקקת לעירויים?

אם כן יש לך לגמרי קייס של היפראמזיס ושמירת הריון. 

אבל בונג'סטה יכולה לשנות את התמונה.

או אולי זופרן- פחות נוטים לחלק בקלות.

קחי בחשבון שלוקח זמן עד שמשפיע אבל נשים מספרות על זה נפלאות.

בשבועיים האחרונים שגיליתי

אני מתה מקור וחולשה בשרירים .. לא יודעת אם זה קשור

עוד מישהי מסימנה על מה מדובר? 

אני ערה חצי לילה מתהפכת במיטה

מתה מכאבי בטן והבחילות לא עוזבות אותי עשיתי מלא בדיקות.. ניסיתי לחפש עכשיו בי 12 אבל אין

יש לי מחר המשך בדיקות דם מקווה שזה אחד מהם 😰

כותבת שוב, תבדקי גם לגבי בונג'סטה. יש בנות שזה מאוד עזר להן

מקווה שתעלי על העניין ותרגישי טוב יותר ❤️

סתם מפחדת להיות תלותית בכדור יקר ככה בהתחלה.. חיפשתי אותו אצלנו בכללית אבל הוא לא במלאי בבוקר אנסה בסופר פארם

בהריון הקודם לקחתי פראמין לא יודעת מה שהשתנה ב 6 שנים שפתאום הוא אסור להריון 😵‍💫

ואני לוקחת את הכדור הזה כל ההריונות לאורך כל ההריון

תבדקי בבית מרקחת של הקופה שלך כמה זה באמת עולה (זה גם מאד מסופסד, תלוי ברמת ביטוח ובקופה כמה)

בונג'סטה זה יקר בטירוף, לי עלה 700 ש"ח לחבילה של 50 (ולקחתי 2 ביום ), אבל הקופה השתתפה ב50%.

לי לא הייתה ברירה כלכך, בלי הכדור לא הייתי מסוגלת לאכול כלום והייתי מתייבשת מלא והולכת לקבל עירויים. גם עם הכדור היו בחילות נוראיות אבל לפחות אכלתי והקאתי פחות.

גם לי היה/יש היפרמזיס (עכשיו המצב ממש השתפר אבל לקח כמה חודשים...)

מבינה אותך ממש לגבי המצב בעבודה. אני לא רציתי לספר אבל נעדרתי המון ולא הייתה ברירה, סיפרתי למנהלת על ההתחלה... מבינה את החשש שיפטרו אותך או יגידו לך למצוא מקום אחר... אבל יש לך ברירה בכלל לקחת את הסיכון? את באמת מסוגלת ללכת לעבוד במצב הזה?

לי הרופאה אמרה שככה זה בהתחלה ועוד יותר עם ההיפרמזיס, הרגיעה שזה אמור להירגע בשליש השני ושאני חייבת לנוח.

בלאומית הכי זול

אח''כ מאוחדת

מכבי

וכללית הכי יקר

אאלט

הרופא אמר לי בזמנו שהיפראמזיס מוגדר מ-3 הקאות ומעלה ביום ו/או אובדן של 5% מהמשקל ההתחלתי.

התאור שלך נשמע ממש תואם את ההגדרה...

וכן, זה ממש ממש קשה. זה סבל נוראי. את גיבורה! באמת!

גם אני בהיפראמזיס סבלתי מאוד מקור - חום גוף ממש ברצפה, וחולשה נוראית - גם בשרירים, ברור

זה מה שקורה כשהגוף לא מקבל תזונה, מה לעשות

יש רופאים שמבינים בהיפראמזיס, ויש שלא. תחליפי רופא. דחוף!

תנסי בונג'סטה אם את יכולה, ואם לא יעזור - או שלא יכול לעזור כי את מקיאה כל כדור שאת בולעת - אז זופרן בעירוי. לפעמים רק זה עוזר.

ועד כמה שהתקופה הזו נראית בלתי אפשרית - בסוף בסוף - היא עוברת, והסבל נפסק.
לוקח זמן, המון זמן, וכל רגע נראה כמו נצח, אבל זה קורה.

מאחלת לך שתמצאי מישהו ומשהו שיעזרו לך, והמשך הריון קל ככל האפשר, שיסתיים בבריאות ובידיים מלאות!

ובינתיים - בבקשה בבקשה - תעשי כל מה שאת יכולה כדי לעזור ולהקל על עצמך!

מהניסיון שלי - זה ממש לא נחמד - לא לך ולא לסובבים אותך - להתעלף בעבודה, בטח במקרה שלך - שזה עלול להיות לפני התלמידות.
עשיתי טעות שהייתי גיבורה מדי והתוצאה היתה שהתעלפתי להם קבוע... (יאמר לזכות המנהלים שלי - הם דווקא היו שיא המתחשבים והציעו באמת עבודה מהבית/מחלה/חופשה/כל מה שאני רק רוצה, אבל אני זו שרציתי כל כך לשדר עסקים כרגיל ולא להרגיש חולה, למרות שבמבט לאחור - זה היה פתטי לחלוטין...)

כמו התחלה של קורונה

אם לא הבדיקה הייתי בטוחה שיש לי קורונה

כן חלשה וקשה לי לזוז אין חלק בגוף שלא כואב לי 

האח שבדק אותי אמר שאני לא נראית טוב

עוד לפני הבדיקות דם

תכף המרפאה תפתח אבקש לראות רופא היום מקווה שזה יסתדר 

הגיוני שזה היפראמזיס

אבל לפני כן,

בדקת שההריון ברחם ולא בחוץ?

ביום ראשון האחרון

למרות שהשבוע מוקדם ובדרכ לא בודקים בשבוע הזה בקשתי מהרופאה רק שתבדוק שזה ברחם ולא חס וחלילה בחוץ

אמרה שתקין 🙏🏻

הזה..

גם הייתי כבר כמעט בטוחה שמשהו בהריון לא תקין, וככה כל הריון מחדש עם חששות בגלל התחושות האלה. מעניין מה זה, לא עשיתי בדיקת דם אז לא יודעת, מעניין אם ימצאו אצלך את הסיבה, תעדכני 🙏

האמת שאני כבר גיליתי שהגוף שלי מגיב באינספור סימנים . הפסקתי כבר לשאול ולשתף פשוט משלימה עם זה

חיבוק גדול זה ככ קשה הריונות שלא עוברים חלק ועוצרים את  החיים

מחזקת אותך שאת שותפה ממש בהבאת חיים אין גדול מזה!

ותתפללי(אני יודעת אפילו את זה קשה לעשות שאת מרגישה ככה) ותתפנקי כמה שאת יכולה

כי מגיע לך וזה בערך הדבר היחיד שאפשר לעשות.

בגזרת הטיפול לי עזר רפלקסולוגיה להקלה על כל מיני תסמינים

הכדור שהכי עזר לי בבחילות, שהיו קשות מאד, כמו שאת מתארת. 

לי הוא עשה תופעת לוואי של עצירות נוראית אז בשלב מסוים הפסקתי.

ותשמעי, נשמע שאין לך ברירה אלא לקחת חופשת מחלה של כמה שבועות. זה לא פינוק בכלל, זה פשוט גורל נאכס של חלק מהנשים שלא יכולות לתפקד בהריון או בחלקו.

אני הודעתי למנהלת שלי שאני בחודשיים חופשת מחלה ואין להם עם מי לדבר בתקופה הזו. לצערי הרב, זה הכרח. לא משהו שאפשר להתגבר עליו עם כח רצון או אילוצים.. 

מקווה שהכדורים יעזרו לך להתייצב ותרגישי יותר טוב!!

וגם המלצתי לך על זה למעלה.

זה מעולה. לי זה היה עם הכי פחות תופעות לוואי.

יעזור לך נגד הבחילות וההקאות.

השאלה אם יעזור לתסמינים האחרים שתיארת.

בכל אופן מתפללת שתרגישי טוב יותר. 

לקחתי אחד מקווה שזה יעזור 🙏🏻

כתוב שזה יכול לגרום לשפה שסוע לילוד .. זה לא מדאיג? 😰

אני לא שמעתי על זה.

בעיקרון,כדי שייאשרו תרופה בהריון היא עוברת כמה בדיקות ויש דירוג של רמת הבטיחות.

אני  לא בדיוק זוכרת את הפרטים.  

אבל כאמור מכון טרטולוגי אמור לתת מענה 

אז רק תשימי לב🤍

ובעיני אם עוד לא ניסית בונג'סטה אז לגמרי כדאי לפני הזופרן. מכל הבחינות 

היום נתנו לי לנסוע עד רחובות שזה כמעט שעה ממני

בשביל הכדור ושהגעתי גיליתי שהוא עולה 370 שח

ל 50 כדורים .. אפשר 10 כדורים ב 150 שח

זה מטורף.. אני לא רוצה להיות תלותית בכדור ככה יקר וגם שלא זמין

בהריון הקודם לקחתי פראמין לא יודעת למה אסור היום 

והוא דווקא ממש בטוח והרבה יותר זול.

בהריון הקודם חודשים ארוכים לקחתי את הכדור.

זה שיקול פשוט- לתפקד ולעבוד איתו, או לסבול ולא לזוז בלעדיו

ברור שעדיף להיות תלויה בכדור שאת משלמת עליו 7-14 שח ביום, ולהצליח לעבוד ולתפקד בעבודה ובבית, מאשר לא להרגיש זוועה, לא להגיע לעבודה ולא לתפקד בבית..

אף פעם לא קרה לי שהוא היה חסר בבית מרקחת.. בכל מקום, גם הכי קטנים

מבחינת המחיר מבינה אותך ממש אבל תדעי שהוא יכול ממש לעזור.. ובעיני זה שווה את זה

🤍

תרגישי טוב

למרות הזופרן

אני לא מצליחה לתפקד לא מצליחה לזוז בלי להתעלף אי להקיא .. כרגע הבדיקות תקינות משפחה שולחת אותי חזרה לרופא נשים שלא זמין לכל דבר במיידי

מה אני יכולה לעשות עוד? 

ולברר על רופאה טובה להיפרמזיס…

אולי @אמא לאוצר❤ היקרה תדע לעזור

מקווה שזה בסדר שתייגתי…

כי לי לא נשמע שזה הגיוני שאי אפשר לקום בלי להתעלף או להקיא

זה לא סבבה

איזה שבוע את?

אבל עדיין זה לא נשמע לי סטנדרטי שאת לא יכולה לעצוד ולזוז

יש קובץ של רופאים ידידותיים להיפראמזיס

ככה אני מצאתי את הרופאה שלי...

אני לא מצליחה להעלות אותו, אנסה שוב תיכף 

בעלי הרים אותי פיזית וניסה להאכיל אותי כי לא הצלחתי לזוז, לא יכולתי לקום לבד... זה הגיע למצב שהרגשתי שאני לא שורדת את זה, זה היה נורא..

נסענו למיון והרופא שם היה ממש מתוק וישר אבחן היפרמזיס- זה שיש לזה שם זה כבר מרגיע. ההבנה שיש איפשהו בנות בעולם שיבינו אותך בתוך התסכול הזה.... נתנו עירויים, הציעו להישאר לאשפוז להשגחה (אני התחרפנתי ממש מהעירוי אז העדפתי הביתה רק שינתקו אותי)

תקופה מזעזעת, הרופאת נשים ממש אמרה לי "אני יודעת, את מרגישה שאת מתה, שאת לא יכולה יותר, אבל הגוף שלך יודע לעמוד בזה"..

אין לי משהו חכם לכתוב, באמת שזה סיוט!!! שולחת חיבוק, תיעזרי באנשים. תהיי אולי בבית אחר, שמישהו יכין לך אוכל שידאג לך להכול ופשוט תנוחי ותני לעצמך להתפנק בלי מצפון.

קראתי מה שהרופאה כתבה לך ופשוט עלו לי דמעות

אף פעם לא הגשירו ככ מדויק מה שאני מרגישה בהריונות.

הלוואי הייתי מוצרת את הרופאים האנושיים האלה

זוועה ומעצבן.

אולי משהו עם לחץ דם נמוך?

ברזל?

אם את לא מיובשת זה כנראה לא זה

הלוואי שתמצאי טיפול ויותר נחת.

סתם, מי שבמרכז, וודאי שמי שבצפון, סובלת מזה הרבה יותר... (לנו הייתה הלילה רק אזעקה אחת - כלומר שתיים ברצף - ועוד התרעה בבוקר, אבל ב"ה בלי אזעקה).

לפחות אצלנו ילדה אחת חזרה היום למסגרת💪 (חינוך מיוחד) אבל לא להרבה שעות, ואני עייפה מכדי לנצל את הזמן לנקות לפסח...

איכשהו נצטרך לשרןד את התקופה הזו, בתקווה שלא תהיה ארוכה מדי😑

שלא רק שעובדות כרגיל אלא עושות שעות נוספות!

וזה מלחיץ אותי מאוד

יודעת שמאוד מעריכים אותן על זה וקרנן עולה

לא מזמן היה אצלנו גל פיטורים ככה שזה לא מוסיף לרוגע

ואני באמת לא מבינה איך הן עושות את זה!!!

אני שבורה מעייפות

אין שיגרה

ב"ה יש לי עזרה עם הילדים אבל זה לא רק זה

זה גם הפניות הנפשית שפשוט אין

בקיצור אני בהישרדות

מי אתם אנשים שפורחים בזמנים כאלה?

סליחה שפרקתי פה, פשוט מסתבר שלא כולם ככה...

עושה תחלופה עם בעלי.

אחד מאיתנו יוצא לעבודה בבוקר, חוזר בצהריים ואז השני עובד מהבית.

סליחה ממש, אבל הייתי מ-ש-ת-ג-ע-ת להיות כל היום עם הילדים בבית

עושה משמרות עם בעלי, הוא עובד אחה'צ וערב. אין ברירה, אצלנו אף אחד לא מאשר עבודה מהבית. אז מגיעה מוקדם בבוקר לעבודה, יוצאת מוקדם, ואז נמצאת עם הילדים לבד עד הערב ומנקה לפסח יחד איתם מה שאפשר. כמובן גם יוצאים החוצה ויש גם מקלחות ארוחת ערב וזה... ולא ישנים בלילה כי אנחנו במרכז ויש מלא אזעקות.

אבל ב"ה יש לנו ממד בבית, ואיך בעלי אמר, אם לא נעבוד קשה בגיל 30 מתי נעבוד? חחח

ועוד את מנקה לפסח!

מאיפה הכוחות? ומשאבי הנפש?

לק"י

יש גם מוזרים כאלה😉

ואפילו התחלתי ניקיון יותר יסודי לפסח, אחרי שבשנים האחרונות ניקיתי בעיקר חמץ (ומצב הבית נהיה זוועה בהתאם).

אבל אני כרגע בחל"ד. כך שאין לי עוד עבודה על הראש.... (ובעלי כרגע בבית).

בעיקר קשה לי זה שרוב היום נמצאים כולם יחד בבית. וגם לצאת לקניות לבד, לא יודעת כמה יאוורר אותי כרגע.

וברור שיש גם קושי. אבל סך הכל בסדר....

לבד עם הילדים בבית ומספיקה גם קצת לעבוד במקביל (לא בהיקף העבודה הרגיל) 

וממש נהנית מהמצב (חוץ מהפחד מהטילים...)

אבל בגלל שהורדתי היקף משרה משמעותי ואנחנו מתנהלים לאט, קמים מאוחר וכו

לא מסוגלת לחשוב על לעבוד 9-10 שעות ביום ולנקות לפסח ולהיות עם הילדים כל היום בבית עם בעל מחוץ לבית.

והיום בלי כוח להתחיל את היום.

ילד אחד שכבר איבד את זה ואחים שלו סובלים.

מיציתי מיציתי מיציתי.

מרגישה כמו הלביאה פה בתמונה למטה:

אצלי בדיוק בדיוק אותו דבר

קניתי סוגרים מפלסטיק לארונות, גם מבוגרים מתקשים לפתוח

כל תכולת הארונות עברה למדף העליון

הוצאתי מהבית חומרי יצירה מסוכנים

צבעים ולורדים רק מהסוג הרחיץ, לא רעיל

אם יש אפשרות להוציא מרץ בגינה זה עוזר מאד

בימבה ג'וק

לבלות באמבטיה, אפשר גם עם צבעי ידיים

יכול להעסיק שעות

בהצלחה רבה! 

עולה לי לראש טרמפולינה שבטח יהיה לו כייף לקפוץ עליה הרבה.

אולי להתקין נדנדה

בימבות מכל מיני סוגים.

שיהיה לו הרבה אפשרויות לפרוק מרץ בלי לחרב לך את הבית.

וחיבוק גדול. נשמע קשוח מאוד.

זה מאוד מווסת את רוב הילדים.

חימר, קצף, בצקים שונים.

אפילו להכין לו בצק של קמח, קורנפלור, מים- זה לא יותר מידי מלכלך ואם זה יצליח להעסיק אותו זה יעזור בוויסות שלו ויתן כיוון לעבודה.

מבחינת הוצאת מרץ

אנחנו כמובן יוצאים כללל יום לגינה

בחורף למשחקיה או לחנות גדולה או משהו העיקר לצאת להוציא מרץ.

הוא לא רוצה כבר בימבה קטן עליו.. יש לו אופני איזון

אמבטיה כרגע אין לצערי, אבל אני רואה אצל ההורים שזה בלגן נוראי הוא משפריץ מים על הכללל

אין לנו מרפסת אז אין לי איפה לשים טרמפולינה, אבל באמת אמורים לעבור דירה וחושבת שזה רעיון טוב, נקנה לו בקיץ.

אני כן אמא מכילה יחסית ומאד אוהבת נניח להכין עוגיות עם הילדים 

אבל איתו אני כבר לא מצליחה (אחרי שעם הגדולים יכלתי)

מקסימום עוגה בחושה במיקסר..

לגבי בטיחות

הוא פותח סוגרי פלסטיק

מטפס למדפים גבוהים

הוא גם יודע לפתוח תרופות. חומרי ניקוי עם סוגר בטחון..

אני משתדלת שהדברים המסוכנים יהיו גבוה פשוט כי לוקח זמן לעלות למעלה ומקווה שאתפוס אותו בדרך..

הרופא לא נותן הפניה בגיל הזה לריפוי בעיסוק אומר שהוא קטן מדי.

תנסי לא הכנת עוגה/עוגיות, אלא משחק בבצק.

לא למאכל.

חימר גם מאוד נעים למשחק, אבל מלכלך יותר..

להכין בצק של חצי קמח חצי קורנפלור, מים וללוש עד למרקם נעים, ולתת לו לשחק בזה- כמו בפלסטלינה או ברבצק.

אם יש לו אחים גדולים יותר גם יכולים להצטרף. אולי תופתעי🫶🏼

ננסה

יש משהו קנוי ולא חמצי שיכול להתאים?

רק ונעים?

חימר הוא לא רך במיוחד..

1/2 כוס קורנפלור

1/4 כוס מים

לערבב הכל עד שנוצר בצק נעים לעיבוד, כמו פלסטלינה.

אחרי שהבמק התגבש אפשר להוסיף לו טיפה אחת של צבע מאכל וככה יש בצק צבעוני.

אפשר להכפיל כמויות

ואז יש יותר בצק

שאפשר לצבוע בעוד צבעים

שומרים במקרר בתוך שקית או כוס ח"פ. 

היא לא מדדה כמויות אלא שמה כל פעם קצת עד שהגיע למרקם נעים.

עד שזה מתאחד זה די מלכלך ואחרי שזה מתאחד זה רך ונעים וכיף ללוש אבל עדיין מעט דביקי... 

להיזהר מאוד מטרמפולינה במרפסת.

צריך ממש לוודא שזה לא מסוכן מבחינת גובה.

לגבי שאר הדברים - אני אף פעם לא הצלחתי להכין איתם עוגיות😅

השאלה היא האם הפער נובע בגלל שהקודמים היו רגועים, ואז יש ציפייה למשהו שלא תואם גיל

או שבאמת גם ביחס לגיל שלו הוא פעלתן במיוחד.

האם יש קשר לאופי, או לגבולות

אני לא מכוונת לשום דבר, אני באמת לא יודעת. רק מעלה נקודות למחשבה.

בגיל הזה, באמת בדרך כלל ההמלצה היא לטיפול דרך ההורים. אם אין דרך לטפל בילד, אולי אפשר לבקש מהקופה הפניה להדרכת הורים, זה כלי שאפשר לקבל דרכם, וזה יכול לעזור.

ובינתיים, נשמע שאתם די עושים הכל נכון

מונעת סכנות מלכתחילה כדי לא להיכנס לזה

יוזמים פעילות בחוץ

לפעמים זה גם פשוט גיל שצריך לעבור (או לשרוד😅)

מהתגובות של אמהות בגינה הן די מזועזעות ממנו

נכון גם שהגדולים שלי מאד רגועים אז מהבחינה הזו זה בהחלט אתגר חדש..

מתארת לרופא את כל הקשיים, את לא צריכה לבקש אבחון, תבקשי הפנייה להתפתחות הילד, ותתעקשי עם הרופא. אם יש קשיים יותר אובייקטיביים לילד-תקציני אותם. ריפוי בעיסוק ממש יכול לעזור גם בגיל הזה, היא תוכל לכוון אתכם לכל מיני דברים שיכולים לווסת אותו...

עוד דבר שאני ממליצה-זה ערסל או נדנדה בתוך הבית, התנועה הליניארית יכולה ממש לעזור לו להרגע.

בנוסף להפעיל את השרירים הגדולים , למשל לתת לו לדחוף דברים כבדים לאורך היום, גם יכול לעזור לו להרגע. לפעמים להוציא מרץ כמו טרמפולינה רק מעוררת אותם, וצריך פעילויות שיעזרו להם להרגע

מה הכוונה תנועה ליניארית?

כמו קו, ולא סיבובית, כמו תנועה של נדנדה רגילה בגן משחקים.

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

כיסא חושי כיסא נדנדה לילדים כיסא נדנדה נייד עם כרית נדנדה תלוי נדנדה מקסימום 200 ק"ג

אפשר משהו כזה שהוא עוטף, אבל גם נדנדה כמו שקונים לחצר יכולה להתאים, או ערסל מקרמה, מה שמתאים לך, ולתלות את זה מהתקרה, כמובן להוריד כשאין השגחה כי זה מסוכן...

גם מרפאה בעיסוק, או אפילו מדריכת הורים עם ניסיון עם הגיל הרך וקשיי וויסות, יכולות לכוון את השאלות כדי להבין יותר מה הקושי-האם הוא מחפש תחושה? מחפש תעסוקה? האם תעסוקה מובנית יותר יכולה לעזור לו? האם הוא מחפש צומי? האם מתחילה אצלו מודעות לסכנה או שאין בכלל? יש קשיים בתחומים נוספים? האם הוא במסגרת בשגרה ואיך הוא שם? יש מלא שאלות שיכולות למקד את הקושי...

את מחזקת את מחשבתי שצריך ריפוי בעיסוק.

ננסה רופא אחר

אז בתחילת כל מפגש היה לה ערסל שנתלה מהתקרה על וו חזק, היינו שמים את שני הצדדים של הערסל על אותו הוו, כך שנוצרה צורת טיפה. שהיינו משחקים ככה. הוא יכול להתכרבל בפנים, או אפילו יותר טוב, לשכב על הבטן כשהידיים והרגליים בחוץ ואז להתנדנד הלוך ושוב.

הוא כן נשמע פעלתן יותר מהרגיל לגיל שלו, לא הייתי מצפה שזה יתאזן לבד בלי הכוונה. 

למצוא פעילויות מותאמות שאת מרשה לו.

לתת לי לעשות דברים בעלי משמעות

נשמע ילד עם הרבה כוחות

כתבתי פה לפני כמה ימים בעוד שרשור דומה, אז ממש אותם דברים.

מצד אחד איסוף, מגע, חום, עוזרים להרגיע.

מצד שני לתעל את האנרגיות למקומות טובים

לחברה שלי יש ילד שתיארה אותו ככה בגיל כזה.

וכאילו בלי קשר- היו לו נוזלים באוזניים ושקד שלישי, והיה צריך ניתוח. ואחרי הניתוח הוא ממש נהיה יותר רגוע. אז אולי שווה לבדוק גם את הכיוון הזה.

כי חוץ מהכל הוא גם מצונן מאד.

אז זה בהחלט מענין

נוזלים באזניים אין לו

הוא מדבר מדי טוב בשביל זה

לפעמים גם ילדים שיש להם נוזלים באוזניים מדברים מצוין (לא תמיד זה פוגע בשמיעה).

אז זה כיוון אחד לבדוק.

ובאמת הכיוון השני הןא ריפוי בעיסוק. נשמע מוזר שהרופא אמר שלא מטפלים בגיל הזה. אצלנו קיבלנו הפניה לריפוי בעיסוק בסביבות גיל 3. תנסי להתעקש איתו, ואם לא (או בינתיים) תנסי לפנות למרפאה בעיסוק פרטית. יכול להיות שיספיק מפגש אחד או שניים כדי לקבל הדרכה טובה איך להתנהל איתו.

ובאמת נשמע מתיש נורא🥵 (ותסמכי על האינטואיציות שלך שיש פה משהו חריג, ואל תבטלי את הקשיים האלה. בע"ה שתצליחו למצוא איך לעזור לו והוא יצליח להתווסת כמו שצריך❤️)

זה שנה פחות מהבן שלך.

אבל יצאתי מפה במסקנה לחזור לרופא אחר, לבדיקה יסודית והתיעצות

אבל נראה לי שעדיין אפשר כבר בגיל הזה לקבל ריפוי בעיסוק. מה עושים תינוקות עם טונוס שרירים גבוה או נמוך, למשל? (והאמת שעם הקטנה שלי גם כמעט קיבלנו ריפוי בעיסוק עוד לפני גיל שנה. בסוף ההחלטה הייתה שהיא צריכה רק פיזיותרפיה)

ריפוי בעיסוק זה בהתפתחות הילד, ובוודאות אפשר להתחיל תהליך בהתפתחות הילד כבר בינקות (מניסיון של פיזיותרפיה ושל קלינאות תקשורת).

שואלת בזהירות: בלי המלטונין הוא לא ישן בכלל?

ממה שאת כותבת זה מעט שינה .

צריך לבדוק האם ההורמון הזה "משגע" אותו ומייצר אולי תופעה הפוכה?

לפעמים אנשים רגישים לחומרים כימיים, גם כאלו שצריכים לעזור. צריך לוודא התאמה (למשל ילדים שלוקחים ריטלין, לפעמים זה משגע אותם או מרדים אותם עד שמוצאים את התרופה המדויקת והחנון המתאים).

בנוסף הייתי פונה לרפואה משלימה במקביל לרפואה הרגילה  אם יש לך קצת זמן. מוח אחד או פרחי באך יכולים לחולל פלאים

ואם זה מעודד בגיל 9 כבר עשה פסח.

אז יש לזה צדדים חיוביים

ניסית לתת לו דברים שמצריכים ריכוז ועדינות?

אני מתכוונת נניח להוציא ביצים מהמקרר.

אולי תופתעי לטובה.

האם מעניין אותו לבנות בקוביות/ דופלו?

אם כן אפשר לתת לו נגיד שרוול כוסות ויבנה פירמידה.

או לנפח בלונים ולמרוח בספריי קצף

או לשחק בחול קינטי.

מגנטים מעניין אותו?

רובה מים במרפסת.

וויסות והתחלה של תפקודים ניהוליים זה תחום שאפשר לעבוד עליו מגיל מאוד צעיר.

ממליצה לפנות להתפתחות הילד

לק"י

אני ממליצה לך לצאת החוצה עם הילדים שבבית, אם המקלט למטה זה אפילו "בטוח" יותר להיות בחוץ.

אפשר לתאם עם עוד שכנות, אם יש קשר.

זה מרענן לצאת ולראות עוד אנשים.

בעלי עובד כרגע מהבית וזה קשוחחח כי גם לא יכול כל כך לעזור

היום הייתי עם מיגרנות מטורפות ורק רציתי לנוח וזה לא הכי קרה

אז חיבוק כי מזדהה ממש

רק לידיעה-טונוס שרירים גבוה זה למי שיש נזק במערכת העצבים, מהמוח או מעמוד השדרה וזה מגיע עם עיכוב התפתחותי וכו'

קשוח

את שומרת על התינוק כעבודה בעצם?

אני חושבת שבאמת אי אפשר לעשות הכל.

גם בשגרה זה קשה, ובטח בחירום.

אז אני חושבת שצריך לנסות לעשות איזושהי הפרדה, חלוקת עבודה וסדרי עדיפויות.

נגיד אם יש אצלך תינוק נוסף בשעות הבוקר, אני הייתי מסתכלת על זה כזמן שאת בעבודה. בזמן הזה לא מנסים להתעסק במטלות של הבית, אלא בשהות בעבודה. זה מספיק מאתגר שיש לך עוד ילדים שאת צריכה לעבוד איתם, להוסיף לזה גם מטלות שוטפות זה על גבול הבלתי אפשרי ומתכוו די בטוח לשחיקה ולחוסר יכולת של המוח לשהות רגע בתפקיד ולהנות ממנו.

מבחינת מטלות הבית - יש איזושהי אפשרות לחלוקה עם בעלך?

גם הייתי מורידה סטנדרט, אבל גם מנסה ליצור חלוקה עבודה הגיונית, שקורת בשלב מאוחר יותר של היום (אחר צהריים - ערב)

בגלל שתכף גם פסח, וגם הילדים בבית, לא הייתי מהססת בכלל לחפש עזרה בתשלום. את יכולה להביא מישהי שתעזור לך בבוקר עם התינוקות, או במקביל עם הילדים, או לחילופין עם ניקיונות או תחזוקה שוטפת.

פשוט מניסיון שלי עם עצמי, אלו תקופות מאוד דוחקות, ועדיף למצוא לעצמנו כמה שיותר עזרה, מאשר, כמו שאת כותבת, להגיע לקצה.

כן אני מטפלת בתינוק בתשלום.

התחלתי השבוע, בינתיים זה ימי הסתגלות.

אני אראה כמה כח יהיה לי להמשיך.

מבחינת חלוקת תפקידים,

בעלי יכול לעזור קצת אבל הוא בקושי נמצא בבית כשהוא עובד, יוצא מוקדם בבוקר וחוזר בסביבות 19.00.

אני נותנת גם לילדים תפקידים אבל בקטנה,

כמו לנקות שולחן, לטאטא.

יכול להיות שבאמת אחפש עזרה בתשלום בנקיונות

כי גם מאוד התעייפתי כשניקתי גם לפסח.. 

התינוק ממש כבד לי, ברמה שהיד שלי כאבה כמה שעות אחרי שהרמתי אותו.

יש לכן רעיון איך להגיד לאמא בלי שתיפגע?

לק"י

אני חושבת שטונוס שרירים גבוה זה כשהשרירים מתוחים, לא גמישים.

לא בטוחה שאני מדייקת, אבל זכור לי שזה משהו כזה בערך.

היו לי ילדים עם טונוס שרירים גבוה, הם הרבה פעמים היו נוקשים.

לשאלה מה להגיד לאמא- במידה ויש טונוס גבוה מומלץ לפנות לפזיותרפיה, אבל זה לא נראה לי יעזור לך.

תינוק בן 5 חודשים צריך להרים כחלק מהטיפול בו, אולי בישיבה, או לשים לב שאת מרימה בצורה טובה ונכונה, או לנסות יותר לשנת לידו שהוא שוכב כדי לא להעמיס, אבל זה בטח לא יפתור לגמרי 

יכול להיות שיש לו גם טונוס גבוה וגם הוא כבד. יש תינוקות כבדים, גם אם הם לא ממש שמנים. ואני יכולה מאוד להבין למה כואבות לך הידיים. תנסי כמה שיותר לשבת איתו על השטיח להושיב אותו עליך וכו. אין באמת סיבה לעמוד איתו על הידיים. ממה שאני יודעת ממעונות, מטפלות לא עומדות כמעט עם ילד על הידיים.

ולגבי הטונוס עצמו, אחד מיחדיי היה ככה. אם אני זוכרת נכון הפיזוטרפיסט שראה אותו המליץ לא לשים אותו בטרמפולינה. כן לשים אותו באוניברסיטה- זה גורם לו להרים את הידיים ועוזר לשחרר את הטונוס הגבוה.

אולי גם ברשת יהיו תרגילים או טיפים בנושא. או לAI.

איך לזהות טונוס גבוה- תשכבי אותו על הגב על הספה או משטח מולך, ותפתחי לו את הידיים לצדדים. אם את רואה שקשה לפתוח לו את הידיים והן נוקשות, אז הוא כנראה עם טונוס גבוה. לעומת זאת ילד שמרגיש כמו מרגרינה- שאפשר לעשות לו עם הידיים מה שרוצים זה כיוון של טונוס נמוך.

בכללי אפשר לעשות תרגילים של לפתוח ולסגור לו את הידיים לצדדים (הכוונה לכל היד לא רק כף היד), כנ"ל רגליים לקפל את הברכיים לבטן וליישר, להצליב מרפק עם ברך, להרים ידיים למעלה ולהןריד. כל זה כשהתינוק על הגב. לחזור על כל תרגיל כמע פעמים. לרוב הם אוהבים את זה ואפילו צוחקים. וזה כמו התעמלות ומשחק בשבילם.

או להשכיב על הצד וכמו ללוש אותם. ואחרי זה על צד שני. עוזר להם להכיר את הגוף שלהם, להניע אותו, להכיר תנועות שיעזרו להתפתחות בהמשך של ישיבה וזחילה. וגם עוד תעסוקה נחמדה למבןגר ולתינוק. 

זה עוד תינוק לא שלך בבית

הייתי מחזלשת את הטיפול בו כרגע

זה לא מצב רגיל ונשמע שאת על אדים

לא שווה את התמורה בעיניי

תתמקדי בך ובילדים שלך

אני גם שוקעת לי

הימים רצים לי במין רוטינה מדכאת כזו סביב הילדים והמשימות שלהם. עובדת עם הילדים בבית. גם בעלי עובד. ולא פשוט להם ולא לנו.. כבר נמאס משגרות מלחמה

אני לא מצליחה למצוא מספיק זמן להתאוורר בלי אף אחד לידי

וכל זה ואני לא בהריון ואין לי תינוק

נשמע קשוח ממש

אם יש לך איך לפנק את עצמך אפילו בדברים קטנים (להחביא שוקולד שווה איפשהו, לקחת כמה דקות במיטה עם ספר...) נשמע שזה ממש דרוש

(אלא אם כן הילדים ממש רוצים)

הלמידה מרחוק קשה ממש, גם לילדים וגם להורים, וגם ככה לרוב היא לא יעילה כל כך.

אז תוותרו, תנוחו, תכייפו, תנקו לפסח בקצב נינוח (עם ויתורים ככל האפשר). תנסי כמה שאפשר להחזיר לעצמך את השפיות❤️

אשמח לתגובות נוספות

אני זוכרת אותך מהמדרשה בבר אילן

שיהיה בהצלחה!

תודה על המענה!

תודה על הפירגון

הלוואי והיה לי כזו אפשרות של מפגש ועצירה רגע לחשוב ולהתחבר באמצע רצף הלידות...
(הייתי משקיעה בזה כסף וזמן, חד משמעית) היום אני בתקופה של "אחרי" הלידות. עברתי את ההתלבטות, הבאתי עוד אחד וסגרתי את הבסטה

בדיוק על נשים כמוך וכמוני אני חושבת... 

כמו הצורך שהיה לי בשלב ההוא

היה צריך להגיע עד ה8...

לא חושבת שכדאי.

אולי פורים הבא תהיה לבת שלי תחפושת חחחח

והזמנתי שמלות הריון לחורף חחח עוד שניה אין חורף וגם ההריון ייגמר 

הגיע היום 😅

ודוקא לפני פסח בכלל..

תזמון דפוק המלחמה הזאת🙈🙈

בכללי פורים פסח הצילו 

כל השמלות הן ואן סייז מתלבטת אם להזמין

יש שם שפע מטורף

לדעתי @אם_שמחה_הללויה המליצה על החנות הזו.

גיסתי קנתה משם 2 שמלות מאוד יפות (אותה גיזרה עם הדפס שונה), לאחת מהן היה דפקט מוזר בכפתור למעלה, לא משהו בולט מידי.

אני חושבת שזה באיכות של שיין או קצת יותר במחירים יותר יקרים

בגדול השמלות ישבו עליה ממש יפה והיא היתה מרוצה.

אני שונאת להמליץ ולקחת אחריות, אז לא לוקחת אחריות

זה אוברסייז עם המון בד.

מניחה שזה גם תלוי דגם..